הרצאה שנייה

לגבי הנושא של הטיאן-מו

מאסטרים רבים של צ'יגונג גם כן דיברו על תופעות של טְיֶאן-מוּ, אבל לפָא יש צורת ביטוי שונה ברמות שונות. אדם שהגיע לרמה מסוימת באמצעות טיפוח יכול לראות רק את המראה ברמה ההיא, ואת האמת שמעבר לרמה הזאת הוא לא יכול לראות והוא גם לא מאמין לה. לכן הוא חושב שרק מה שהוא רואה ברמה שלו זה נכון. כשהוא עוד לא טיפח לרמה כה גבוהה הוא חושב שהדברים האלה לא קיימים ושלא ניתן להאמין בהם. זה נקבע על ידי הרמה. גם המחשבה שלו לא תוכל להתרומם. זאת אומרת, לגבי הנושא של הטיאן-מו יש אנשים שאומרים שזה כך ויש אנשים שאומרים שזה אחרת. כתוצאה מכך הם עשו מזה ערבוביה ובסופו של דבר אף אחד לא נתן לזה הסבר ברור. למעשה, את הטיאן-מו אי אפשר להסביר בבירור ברמה הנמוכה. בעבר היה מבנה הטיאן-מו סוד בתוך סוד שלא ניתן לגלותו לאנשים רגילים, לכן אף אחד לא דיבר על זה בהיסטוריה. אבל אנחנו לא מדברים כאן בהתבסס על עקרונות העבר. אנחנו נשתמש במדע הנוכחי ובשפה מודרנית פשוטה בשביל להסביר אותה ונדבר על הנושאים המהותיים שלה.

הטיאן-מו שאנחנו מדברים עליה נמצאת למעשה במקום המתחבר לגוף האצטרובלי הנמצא בין שתי הגבות של האדם, קצת למעלה. זהו המעבר העיקרי. לגוף יש עוד עיניים רבות מאוד. באסכולת הטאו מדברים על כך שכל פתח הוא עין. אסכולת הטאו קוראת לנקודת דיקור "פתח"[1]. ברפואה הסינית קוראים לזה נקודת דיקור. באסכולת הבודהא מדברים על כך שכל נקבובית היא עין. לכן יש אנשים שיכולים לקרוא עם האוזן ויש כאלה שרואים עם היד או עם העורף, ויש גם שרואים עם הרגל או הבטן, כל זה אפשרי.

כשמדברים על טיאן-מו, נדבר ראשית על עיני הבשר ודם שלנו. עכשיו יש אנשים החושבים שהעיניים האלה יכולות לראות את כל החומרים ואת כל החפצים שבעולם הזה שלנו. לכן אנשים מסוימים פיתחו השקפות מקובעות, והם חושבים שרק הדברים שרואים דרך העיניים הם ממשיים ואמיתיים. הם לא מאמינים במה שהם לא יכולים לראות. בעבר תמיד התייחסו לאנשים כאלה כאל בעלי תכונת הארה נמוכה. יש אנשים שאפילו לא יכולים להסביר בבירור מדוע זו תכונת הארה נמוכה – זה נשמע די הגיוני שמה שלא יכולים לראות לא מאמינים בו – אבל כשמסתכלים מרמה קצת יותר גבוהה זה כבר לא הגיוני. כל זמן-מרחב מורכב מחומר. מובן שבכל זמן-מרחב יש מבנה חומר שונה וקיימות צורות ביטוי שונות של כל הגופים החיים השונים.

אתן לכם דוגמה: בבודהיזם מדברים על כך שכל התופעות של החברה האנושית הן אשליות ולא מוחשיות. מדוע הן אשליות? החפצים מונחים שם באופן ממשי ואמיתי, מי יכול להגיד שהם לא אמיתיים? צורת הקיום של חפץ היא כזאת, אבל צורת הביטוי שלו היא אחרת. אבל לעיניים שלנו יש יכולת כזו שהן יכולות לייצב את האובייקט שבתוך הממד החומרי שלנו למצב שאנחנו רואים עכשיו. למעשה המצב אינו כך. אפילו בממד הזה שלנו המצב אינו כך. לדוגמה, איך נראה אדם כשמסתכלים מבעד למיקרוסקופ? כל הגוף מורכב ממולקולות קטנות ומנותקות כמו חול בצורה של גרגרים הנמצאים בתנועה. האלקטרונים מקיפים את גרעין האטום וכל הגוף מתפתל ונע. שטח הגוף אינו חלק ואינו רגיל. כל סוג של אובייקט שביקום, פלדה, ברזל, אבן, הם אותו דבר, המרכיב המולקולרי בתוכם נמצא בתנועה ואינך יכול לראות את הצורה הכוללת. למעשה הם אינם יציבים. גם השולחן הזה מתפתל, אבל העיניים אינן יכולות לראות את המראה האמיתי. העיניים האלה יכולות לגרום לסוג של אשליה.

זה לא שאנחנו לא יכולים לראות דברים מיקרוסקופיים, זה לא שלאדם אין יכולת כזאת, אלא שלאדם יש יכולת כזאת באופן מולד, והוא יכול לראות דברים במיקרוסקופיות מסוימת. אלה בדיוק העיניים שיש לנו בממד החומרי הזה שיוצרות לאנשים מראות כוזבים: הן גורמות לאנשים לא להיות מסוגלים לראות. לכן, בקהילת הטיפוח-תרגול תמיד התייחסו אל מי שלא מכיר במה שהוא לא יכול לראות כאל אדם עם תכונת הארה נחותה שהולך שולל על ידי מראות כוזבים שבין אנשים רגילים. הוא הלך לאיבוד בין האנשים הרגילים, זה המשפט שתמיד אמרו אותו בדתות. למעשה אנחנו רואים שזה הגיוני.

העיניים האלה יכולות לייצב את החפצים של הממד הנוכחי שלנו למצב הזה. חוץ מזה אין להן יכולות נוספות גדולות כלשהן. כשאדם רואה דברים, הדמות לא נוצרת היישר בעין. העין היא כמו עדשת המצלמה, מתפקדת רק ככלי. כשמסתכלים למרחק, עדשת המצלמה מתארכת. גם לעיניים שלנו יש פונקציה כזאת; כשמסתכלים בחושך האישונים מתרחבים, וכשמצלמים במקום חשוך צריך להרחיב את הצמצם, אחרת אין חשיפה מספקת והכול יהיה שחור; כשיוצאים החוצה למקום מואר מאוד האישונים צריכים להצטמצם במהירות, אחרת מסתנוורים ולא יכולים לראות שום דבר בבירור. המצלמה עובדת על אותו עיקרון וצריך להקטין את הצמצם. היא יכולה רק לצלם את האובייקטים והיא רק כלי. כשאנחנו באמת רואים משהו, אדם, או צורת הקיום של חפץ – יצירת הדמות היא במוח. זאת אומרת, רואים דרך העיניים ודרך עצב הראייה, זה מגיע לגוף האצטרובלי שבחלק האחורי של המוח, והתמונה משתקפת באזור הזה. זהו הגוף האצטרובלי שבמוח שמשקף באמת את הדמויות ורואה את האובייקט, הרפואה המודרנית גם הכירה בכך.

פתיחת הטיאן-מו שאנו מדברים עליה היא שאנחנו עוקפים את עצב הראייה ופותחים מעבר בין הגבות של האדם, הגורם לגוף האצטרובלי להסתכל ישירות החוצה. זה נקרא פתיחת הטיאן-מו. יש אנשים שחושבים: "זה לא מעשי. העיניים האנושיות האלה בכל זאת מתפקדות ככלי ומסוגלות לצלם חפצים. אי אפשר בלעדיהן". באנטומיה, לפי הרפואה המודרנית, כבר גילו שהחלק הקדמי של הגוף האצטרובלי מכיל מבנה שלם של העין האנושית. כיוון שהיא נמצאת בתוך הגולגולת אומרים שהיא עין מנוונת. בנוגע לשאלה האם העין הזאת היא מנוונת או לא, לקהילת הטיפוח-תרגול שלנו יש גישה מסתייגת. אבל בכל מקרה ברפואה המודרנית כבר הכירו בכך שיש עין במקום האמצעי של הראש. המעבר שאנחנו פותחים הוא בדיוק מול הנקודה הזאת וזה מתאים בדיוק להבנה של הרפואה המודרנית. העין הזאת היא לא כמו עיני הבשר ודם שלנו היוצרות מראות כוזבים לאדם, היא יכולה לראות את מהות הדברים והחומר. לכן אדם עם טיאן-מו ברמה גבוהה מאוד יכול לחדור דרך הממד שלנו ולראות זמן-מרחב אחר. הוא יכול לראות תמונה שאנשים רגילים לא יכולים לראות; לאדם ברמה לא כל כך גבוהה יש יכולת חדירה, הוא יכול לראות חפצים דרך הקיר ולראות בתוך הגוף האנושי. לטיאן-מו יש יכולת כזאת.

אסכולת הבודהא מדברת על חמישה סוגי ראייה: ראיית בשר ודם, ראייה שמימית, ראיית חוכמה, ראיית פא וראיית בודהא. אלו הן חמש הדרגות העיקריות של טיאן-מו וכל אחת מהן מחולקת לגבוהה, בינונית ונמוכה. אסכולת הטאו מדברת על 9 פעמים 9 שהן 81 דרגות של עין הפא. אנחנו פותחים כאן עבור כולכם את הטיאן-מו, אבל לא לדרגת הראייה השמימית או מתחתיה. מדוע זה כך? אף על פי שאתה יושב כאן וכבר התחלת לטפח, אחרי הכול התחלת עכשיו מדרגה של אדם רגיל. יש החזקות רבות של אדם רגיל שעוד לא הנחת. אם הטיאן-מו נפתחת בדרגת הראייה השמימית או מתחתיה, יופיעו הדברים שהאנשים הרגילים מתייחסים אליהם כאל יכולות על-טבעיות. תוכל לראות חפצים דרך הקיר ולראות בתוך הגוף האנושי. אם נפיץ את היכולת הזאת בקרב אנשים רבים וכולם יגיעו למצב הזה, זה יפריע באופן חמור לחברת האנשים הרגילים ויפגע במצבה. סודות של המדינה לא יישמרו היטב; זה לא ישנה אם אנשים ילבשו בגדים או לא; תוכל לראות מבחוץ את האנשים הנמצאים בתוך החדר; כשאתה רואה דוכן לוטו ברחוב, אולי תקבל את הפרס הראשון. זה לא בסדר! חישבו כולכם, אם לכל אחד יש טיאן-מו שנפתחה בדרגת הראייה השמימית, האם זאת חברה אנושית? אסור בהחלט שיתקיימו תופעות שמפריעות מאוד לחברה האנושית. אם אפתח עבורך לדרגה הזאת אולי תתחיל מיד להיות מאסטר של צ'יגונג. יש אנשים שבעבר רצו להיות מאסטרים של צ'יגונג. לפתע הטיאן-מו שלך נפתחת, תוכל לטפל במחלות של אנשים. האם לא הובלתי אותך לדרך רעה?

אם כן, לאיזו דרגה אפתח לך אותה? אני אפתח לך ישירות עד לדרגת ראיית החוכמה. השִין-שִינְג שלך עדיין לא מספיק גבוה בשביל לפתוח אותה לדרגה גבוהה יותר; זה יפגע באופן חמור במצב החברה של האנשים הרגילים אם אפתח אותה לדרגה נמוכה. ברמת ראיית החוכמה לא תהיה לך יכולת של ראייה דרך הקיר וראייה לתוך גוף האדם, אבל תוכל לראות מראות הקיימים בממדים אחרים. איזה יתרון יש בזה? זה יחזק אצלך את האמונה בתרגול. כשאתה רואה באופן מוחשי דברים שאנשים רגילים לא מסוגלים לראות, תרגיש שהם קיימים באמת. בתקופה הנוכחית, ואין זה משנה אם אתה יכול או לא יכול לראות בבירור, אפתח לך אותה לדרגה הזאת וזה יועיל לתרגול שלך. אלה שבאמת מטפחים בדאפא ומקפידים על שיפור השין-שינג ישיגו אותה תוצאה כשהם קוראים את הספר הזה.

מהו הדבר הקובע את רמת הטיאן-מו של האדם? זה לא שאחרי שהטיאן-מו שלך נפתחה תוכל לראות את הכול, זה לא כך. קיימת גם חלוקה לדרגות. מה קובע את הדרגות? יש שלושה גורמים: הגורם הראשון הוא, שחייב להיות שדה מסוים מתוך אל חוץ הטיאן-מו. אנחנו קוראים לזה "התמצית החיונית". מה התפקיד שלה? זה כמו מסך טלוויזיה. אם אין חומר פלורסנטי, אז אחרי שתפתח את הטלוויזיה היא בעצם מנורה. יש רק אור בלי תמונות. משום שיש חומר פלורסנטי היא יכולה להציג תמונות. מובן שזו אינה דוגמה מתאימה כל כך, כי אנחנו מסתכלים ישירות ואילו הטלוויזיה מציגה דרך מסך, זה בערך כך. התמצית החיונית יקרה מאוד, היא מורכבת מהדברים היותר תמציתיים שזוקקו מהדֶה. באופן כללי התמצית החיונית אצל כל אדם ואדם שונה. מתוך עשרת אלפים איש אולי אפשר למצוא שניים הנמצאים באותה רמה.

הדרגה של הטיאן-מו היא באופן ישיר ביטוי של פא היקום. היא דבר מעבר לרגיל ויש לה קשר הדוק לשין-שינג של האדם. אם השין-שינג של האדם נמוך, הרמה שלו נמוכה. היות שהשין-שינג שלו נמוך, מעט התמצית החיונית שלו התפזרה מאוד; ואילו אם השין-שינג של האדם גבוה, במהלך חייו בחברת האנשים הרגילים הוא לוקח בקלות דברים כמו תהילה, רווחים, קונפליקטים בין אנשים, אינטרסים אישיים, שבעת הרגשות ושש התשוקות – התמצית החיונית יכולה להישמר טוב יחסית. לכן אחרי שהטיאן-מו נפתחת הוא יראה יחסית בבירור. ילדים מתחת לגיל שש יכולים לראות ברור מאוד אחרי שהטיאן-מו נפתחת וזה קל מאוד לפתוח אותה בשבילם, אפשר לעשות את זה אפילו במשפט אחד.

בזיהום שנוצר על ידי הזרימה החזקה וחבית הצביעה של חברת האנשים הרגילים, דברים רבים שאנשים חושבים לנכונים הם למעשה מוטעים. האם אנשים לא רוצים לחיות טוב? ייתכן שהרצון לחיות טוב יפגע באינטרסים של אחרים ואולי יעודד את המנטליות האנוכית של האדם. אולי הוא ירוויח על חשבונם של אחרים ויציק ויפגע באחרים. האם לחימה בין אנשים רגילים עבור רווח אישי אינה נוגדת את תכונת היקום? לכן הדברים שאנשים חושבים שהם נכונים הם לא בהכרח נכונים. כשמחנכים ילדים, המבוגרים בדרך כלל רוצים שהם יסתדרו בעתיד בתוך חברת האנשים הרגילים. מגיל רך מלמדים אותם "אתה צריך ללמוד להיות ממולח יותר". מנקודת המבט של היקום "להיות ממולח" זה כבר מוטעה, כי אנחנו מדברים על התנהלות על פי מהלך הדברים הטבעי ועל התייחסות לאינטרסים אישיים בקלות. הוא כל כך ממולח, רק בשביל להשיג רווח אישי. "מי שיציק לך, תגיד למורה שלו ותגיד להורים שלו", "אם אתה רואה כסף, תרים", וכך הם מחנכים אותו. כשהוא גדל, הילד יקבל עוד ועוד דברים, ויהיה בהדרגה יותר ויותר אנוכי בחברה של האנשים הרגילים. הוא ינצל אחרים וכך יאבד דה.

החומר הזה דה לא ילך לאיבוד אחרי שהוא מתפזר. הוא עובר לאנשים אחרים, אבל התמצית החיונית הזאת תתפזר. אם האדם ערמומי מאוד במהלך חייו, יש לו רצון חזק לאינטרסים אישיים והוא מציב את הרווח האישי שלו לפני כל דבר אחר, הוא לא יראה בדרך כלל בבירור כאשר העין השמימית שלו תיפתח. אבל זה לא אומר שלעולם לא יראה. מדוע? כי בתהליך הטיפוח-תרגול אנחנו צריכים לחזור למקור ולשוב לאמת, ותוך כדי תרגול מתמשך משלימים את התמצית בחזרה. לכן צריכים להדגיש שין-שינג. אנחנו מדברים על שיפור כולל והתרוממות כוללת. כשהשין-שינג עולה, כל הדברים האחרים עולים בעקבות זאת; אם השין-שינג לא עולה, התמצית החיונית של הטיאן-מו לא תחזור, זהו העיקרון.

הגורם השני הוא שכשמתרגלים לבד, אם האיכות המולדת טובה אפשר לפתוח את הטיאן-מו באמצעות התרגול. בדרך כלל ברגע שהטיאן-מו נפתחת נבהלים. מדוע נבהלים? כי בדרך כלל מתרגלים בסביבות חצות הלילה, בזמן שהכול שקט. כשהוא מתרגל הוא לפתע רואה מולו עין גדולה וזה מבהיל אותו. הבהלה היא רצינית והוא לא יעז לתרגל עוד. כמה שזה מפחיד! עין גדולה כל כך, ממצמצת וברורה. לכן יש אנשים שקוראים לה "עין השד" ויש אנשים שקוראים לה "עין הבודהא", למעשה היא העין שלך עצמך. כמובן, הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר. כל תהליך התפתחות הגונג של המטפח הוא תהליך מסובך מאוד בממד אחר, אפילו לא בממד אחד אחר אלא בכל הממדים, הגוף בכל ממד עובר שינויים. האם תוכל לעשות את זה בעצמך? לא תוכל. הדברים האלה מתוכננים על ידי המאסטר, המאסטר עושה אותם. לכן קוראים לזה "הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר". לך יש רק הרצון הזה ואתה חושב כך, למעשה הדבר הזה מתבצע על ידי המאסטר.

יש אנשים שפותחים את הטיאן-מו בעצמם באמצעות תרגול. אנחנו אומרים שהעין היא שלך, אבל אתה לא יכול לְפַתח אותה בעצמך. לחלק מהאנשים יש מאסטר. כשהמאסטר רואה שהטיאן-מו שלך פתוחה, אז הוא מפתח לך עין. זה נקרא עין אמיתית. מובן שיש אנשים שאין להם מאסטר, אבל יש להם מאסטר שעובר ליד. באסכולת הבודהא אומרים: בודהות נמצאים בכל מקום, הכמות גדולה עד כדי כך. יש אנשים שאומרים: יש אלוהויות מטר מעל הראש, זה אומר שיש רבים מהם. כשמאסטר עובר ליד, הוא רואה שאתה מתרגל די טוב והטיאן-מו שלך פתוחה. חסרה לך עין אז הוא מפתח לך אחת, זה גם נחשב לדבר שהשגת באמצעות התרגול שלך. כי כשמצילים אנשים לא אכפת משום תנאי, משום מחיר, משום גמול ומשום פרסום. הם הרבה יותר גבוהים ממודלים לחיקוי בין האנשים הרגילים, וכל זה נובע מתוך חמלה.

אחרי שהטיאן-מו של האדם נפתחת יקרה מצב מסוים: נעשים מסונוורים מאוד מהאור והעיניים מרגישות מגורות. למעשה לא העיניים שלך מסונוורות, אלא הגוף האצטרובלי שלך, ואתה מרגיש כאילו העיניים מסונוורות. זה אומר שעדיין אין לך העין הזאת. אחרי שהעין מותקנת לא תרגיש יותר סנוור. חלק מאתנו ירגישו ויראו את העין הזאת. כיוון שהטבע שלה הוא כמו זה של היקום היא תמימה וסקרנית, והיא מסתכלת פנימה לראות אם הטיאן-מו שלך נפתחה ואם אתה כבר יכול לראות. היא מביטה פנימה עליך. ברגע זה הטיאן-מו שלך נפתחה, היא בדיוק מסתכלת עליך ואתה תיבהל כשלפתע תראה אותה. למעשה זאת העין שלך. מעתה ואילך כשתסתכל על דברים, תעשה את זה דרך העין הזאת. בלי העין הזאת לא תוכל לראות בכלל, אף על פי שהטיאן-מו נפתחה.

הגורם השלישי הוא שכאשר פורצים רמות מופיעים שינויים בכל ממד וממד, זה הנושא שבאמת קובע את הרמה. כדי לראות דברים, חוץ מהמעבר העיקרי לאדם יש גם מעברי משנה רבים. אסכולת הבודהא מדברת על כך שכל נקבובית היא עין; אסכולת הטאו מדברת על כך שכל פתח של הגוף הוא עין, זאת אומרת כל נקודת דיקור היא עין. מובן שמה שהם מדברים עליו הוא צורה אחת שבה הפא מתפתח בגוף האדם ואין שום מקום שאי אפשר לראות דרכו.

הרמה שאנחנו מדברים עליה שונה מזה. חוץ מהמעבר העיקרי יש מעברי משנה עיקריים בגבות, מעל ומתחת לעפעפיים ובנקודת השָאן-גֶן[2]. אלה קובעים את פריצת הרמות. מובן שאם מטפח ממוצע יכול לראות דרך כל המקומות האלה, הוא כבר פרץ לרמה די גבוהה. יש אנשים שיכולים לראות גם דרך העיניים שלהם. הם הצליחו לטפח את העיניים האלה שגם מצוידות בצורות שונות של יכולות על-טבעיות. אבל אם לא משתמשים בעין הזו היטב, הם יסתכלו כל הזמן על אובייקט אחד בלי לראות את האובייקט השני, זה גם לא יעבוד. לכן יש אנשים שבדרך כלל מסתכלים עם עין אחת לצד ההוא ועם העין השנייה לצד הזה, אבל מתחת לעין הזאת (העין הימנית) אין מעבר משנה, כי זה קשור ישירות לפא. כשאנשים עושים דברים רעים, הם נוטים להשתמש בעין הימנית. לכן אין מעבר משנה מתחת לעין הימנית. זה מתייחס לכמה מעברי משנה עיקריים המופיעים בטיפוח השְה-גְ'יֶאן-פָא.

כשמגיעים לרמה גבוהה מאוד, אחרי שיוצאים מעבר לטיפוח השה-ג'יאן-פא, יופיע גם סוג של עין שמזכירה עין מורכבת. היא בעצם עין גדולה שתיווצר בחצי העליון של הפנים ויש בתוכה מספר עצום של עיניות קטנות. יש ישויות מוארות גבוהות מאוד שטיפחו עיניים רבות מאוד בכל הפנים. כל העיניים מביטות דרך העין הגדולה ורואות את מה שהן רוצות. במבט אחד הן רואות את כל הרמות. בימים אלו חוקרים הזוֹאוֹלוֹגִים והאֶנְטוֹמוֹלוֹגִים[3] את הזבובים. לזבובים יש עיניים גדולות. כשמסתכלים מבעד למיקרוסקופ רואים אין-ספור עיניים קטנות וקוראים להן עין מורכבת. כשמגיעים לרמה גבוהה מאוד יכול להופיע מצב שכזה. זה יופיע רק ברמה גבוהה הרבה יותר מרמת הטַאתַאגָאטַה. אנשים רגילים, לעומת זאת, לא יכולים לראות את זה. גם מי שנמצא ברמה ממוצעת לא יכול לראות את קיום העין, אלא רואה רק שהאדם הוא אותו דבר כמו אנשים רגילים, כי היא נמצאת בממד אחר. כאן דיברתי רק על הפריצה של רמות, שזה נושא של היכולת לפרוץ ממדים שונים.

הסברתי לכולם באופן בסיסי את מבנה הטיאן-מו. אנחנו פותחים בשבילך את הטיאן-מו באמצעות כוח חיצוני, לכן זה מהר וקל יחסית. כשאני מדבר על טיאן-מו כולם מרגישים לחץ במצח והשרירים מתכווצים ולוחצים פנימה. האין זה כך? זה כך. כל עוד מניחים באמת את הלב כדי ללמוד פַאלוּן דַאפַא, כל אחד ירגיש את זה, והכוח אפילו ילחץ פנימה די בחוזקה. אנחנו פולטים גונג שמיועד לפתיחת טיאן-מו ובאותו זמן פולטים פאלונים שיתַקנו בשבילך. כשאנחנו מדברים על טיאן-מו אנחנו פותחים טיאן-מו לכל אחד שמטפח בפאלון דאפא, אבל לא בהכרח כל אחד יוכל לראות בבירור. לא בהכרח כל אחד יוכל לראות. זה קשור אליך ישירות. אל תדאג – אם אתה לא יכול לראות אל תדאג, טפח לאט לאט. בעקבות שיפור הרמה תוכל לראות בהדרגה, ממצב שלא תוכל לראות בבירור ועד למצב שבו תראה בבירור. כל עוד אתה מטפח ומתרגל בנחישות, את מה שהתפזר ניתן יהיה להשלים חזרה.

קשה יחסית לפתוח טיאן-מו בעצמך. אני אדבר על כמה צורות שבהן פותחים טיאן-מו לבד. למשל, בזמן הישיבה במדיטציה אדם מסתכל על אזור המצח, מסתכל על הטיאן-מו, מרגיש שהמצח חשוך ואין שם שום דבר. ככל שהזמן עובר הוא מרגיש שהמצח הופך להיות בהיר. אחרי תקופה מסוימת של טיפוח-תרגול הוא יגלה שהמצח מתבהר לאט לאט ואחר כך הוא אדום. ברגע זה הוא יתחיל לפרוח כמו בסרט, או בטלוויזיה, כשניצן של פרח נפתח בבת אחת. התמונה הזאת תופיע. בהתחלה האדום הוא שטוח, ובבת אחת מרכזו יבלוט ויפרח ויפרח ללא הרף. אם אתה רוצה לפתוח אותו בעצמך לגמרי, אפילו שמונה או עשר שנים לא יספיקו, כי כל הטיאן-מו אטומה לגמרי.

אצל אנשים מסוימים הטיאן-מו לא אטומה ויש לה מעבר. אבל כיוון שהם לא מתרגלים אין שם אנרגיה. לכן כשהם מתרגלים הם יראו לפתע מול עיניהם דבר עגול שחור. אחרי זמן ארוך של תרגול הוא יהפוך בהדרגה להיות לבן, ומלבן עד בהיר, ולבסוף יותר ויותר בהיר ומסתנוורים. לכן יש אנשים שאומרים: ראיתי את השמש, ראיתי את הירח. למעשה לא ראית את השמש וגם לא ראית את הירח. אם כך מה ראית? זהו המעבר שלך. יש אנשים שפורצים רמות מהר יחסית. אחרי שהעין מותקנת הם יכולים לראות ישירות. אצל אנשים מסוימים זה קשה מאוד. המעבר כמו מנהרה ויש גם כמו באר. בכל פעם שהם מתרגלים הם רצים דרך המעבר החוצה. אפילו בזמן השינה הם ירגישו שהם רצים החוצה. חלק מרגישים שהם דוהרים על סוס, חלק עפים וחלק רצים. יש גם כאלה שמרגישים כאילו הם נוסעים במכונית במהירות החוצה, אבל תמיד מרגישים שאי אפשר להגיע עד הסוף, כי קשה לפתוח טיאן-מו לבד. אסכולת הטאו מתייחסת לגוף האדם כאל יקום קטן. אם זה יקום קטן, חישבו כולכם, מהמצח עד הגוף האצטרובלי זה לא פחות מ-108 אלף לִי[4]. לכן הוא תמיד מרגיש שהוא חוצה במהירות החוצה ולא מגיע עד הסוף.

אסכולת הטאו מתייחסת לגוף האדם כאל יקום קטן. זה הגיוני מאוד. זה לא אומר שהמבנה שלו דומה לזה של היקום. לא מדובר בצורת הקיום של הגוף בממד החומרי הזה שלנו. אנחנו שואלים, לפי התפיסה של המדע המודרני, מהו המצב מתחת לתאים המרכיבים את הגוף החומרי? יש הרכבי מולקולות שונים. מה שקטן יותר ממולקולות הם האטומים, הפרוטונים, גרעיני האטום, האלקטרונים והקוורקים. החלקיק הקטן ביותר שנחקר בימינו הוא הנויטרינו. מהו אם כן החלקיק המיקרוסקופי ביותר? זה אכן קשה מדי למחקר. שָאקְיָאמוּנִי אמר בימיו האחרונים את המשפט הזה: "זה נרחב כל כך שאין לו חיצוניות וקטן כל כך שאין לו פנימיות". מה זה אומר? ברמה של טַאתַאגָאטַה היקום נרחב כל כך שהגבולות שלו בלתי ניתנים לראייה. עם זאת הוא קטן כל כך שלא ניתן לראות את החלקיק החומרי הקטן ביותר. לכן הוא אמר "זה נרחב כל כך שאין לו חיצוניות וקטן כל כך שאין לו פנימיות".

שאקיאמוני דיבר גם על תיאוריית שלושת אלפי העולמות. הוא אמר שבתוך היקום שלנו ובתוך שביל החלב שלנו יש שלושת אלפי כוכבי לכת שיש בהם אנשים עם גוף פיזי כמו של המין האנושי שלנו. הוא גם אמר שבתוך גרגיר של חול יש גם 3,000 עולמות כאלה. גרגיר חול הוא כמו היקום ובתוכו יש גם אנשים בעלי חוכמה כמונו ויש כוכבי לכת כמו זה וגם הרים ונהרות. זה נשמע מיסטי מאוד! אם זה נכון, חישבו כולכם, האם קיים חול גם בתוך כל זה? האם יש עוד 3,000 עולמות בתוך החול הזה? אם כן, בתוך 3,000 העולמות האלה האם יש עוד חול, ובחול הזה האם יש עוד 3,000 עולמות? לכן ברמת הטאתאגאטה אי אפשר לראות עד הסוף.

התאים המולקולריים של האדם הם אותו הדבר. אנשים שואלים מהו גודל היקום. אגיד לכולכם שליקום הזה יש קצה, אבל ברמת הטאתאגאטה רואים אותו כאין-סוף, ללא גבולות. ואילו החלק הפנימי של הגוף מהמולקולות ועד החלקיקים המיקרוסקופיים הוא באותו גודל כמו היקום. זה נשמע די מיסטי. כשאדם או חיים נוצרים, האלמנטים הייחודיים של החיים שלו והאיכויות הבסיסיות כבר נוצרו ברמה המיקרוסקופית ביותר. לכן בחקר הנושא הזה המדע שלנו מפגר בהרבה. רמת הטכנולוגיה של המין האנושי שלנו נמוכה מאוד יחסית לחיים עם החוכמה הגבוהה הקיימים בכוכבי הלכת שבכל היקום. אנחנו אפילו לא יכולים לפרוץ לממדים האחרים הקיימים באותו זמן ובאותו מקום, ואילו הצלחות המעופפות שלהם נוסעות ישירות בממד אחר וכל תפיסת הזמן-מרחב שונה. לכן הם יכולים לבוא וללכת במהירות כה רבה שאיננה ניתנת לתפיסה על ידי ההבנה האנושית.

הגענו לנושא הזה כשדיברנו על הטיאן-מו, כי כשאתה רץ החוצה במעבר שלך תרגיש שהוא ללא גבולות. יש אנשים שאולי רואים מצב אחר: הוא ירגיש שהוא לא רץ דרך תעלה, אלא רץ קדימה בדרך רחבה ואין-סופית, ובשני צדי הדרך יש הרים ונהרות וערים, והוא רץ כל הזמן החוצה. זה נשמע אפילו עוד יותר מיסטי. אני זוכר שמאסטר של צ'יגונג אמר פעם: בכל נקבובית יש עיר ובתוכה רצות רכבות ומכוניות. כשאנשים שומעים את זה הם נדהמים ומרגישים שקשה להאמין לזה. כולם יודעים שהחלקיקים המיקרוסקופיים של החומר כוללים מולקולות, אטומים ופרוטונים. כשחוקרים הלאה, אם בכל רמה תוכל לראות את פני הרובד של הרמה ההיא ולא רק נקודה אחת, ותראה את פני רובד המולקולות, פני רובד האטומים, פני רובד הפרוטונים ואלו של גרעיני האטום, אז תראה את צורת הקיום בממדים השונים. כל אובייקט, כולל גם גוף האדם, מחובר וקיים באותו זמן כמו הרמות והממדים של היקום. כשחוקרים את חלקיקי החומר בפיזיקה המודרנית שלנו חוקרים רק חלקיק אחד. מנתחים אותו, מפרקים אותו וחוקרים עוד את המרכיבים אחרי הביקוע של גרעין האטום. אם קיים מכשיר כזה שבעזרתו ניתן להרחיב ולראות את הביטוי הכולל של כל המרכיב האטומי, או של המרכיב המולקולרי ברמה הזאת, אם תוכל לראות את המראה הזה, אז כבר פרצת את הממד הזה וראית את אמת הקיום של ממדים אחרים. גוף האדם מקביל לממדים שבחוץ ויש בו צורת קיום כזאת.

יש עוד תופעות שונות כשפותחים את הטיאן-מו לבד. אנחנו דיברנו רק על הנפוצות יחסית. יש גם אנשים שרואים שהטיאן-מו מסתובבת. אנשים המתרגלים בשיטות של אסכולת הטָאו רואים לעתים קרובות משהו מסתובב בתוך הטיאן-מו ופתאום דיסק הטָאי-צִ'י[5] נפתח בקול נפץ ואז הוא רואה דמויות. זה לא שיש טאי-צ'י בתוך הראש שלך. זה המאסטר שהתקין אצלך מההתחלה סט של דברים. אחד מהם זה טאי-צ'י והוא חותם את הטיאן-מו שלך. כשאתה פותח אותה הוא נסדק. זה דבר שהמאסטר תכנן במיוחד עבורך ולא מה שהיה בראש שלך במקור.

יש אנשים הרודפים אחרי פתיחת הטיאן-מו, אבל גם אם הם יתרגלו יותר הטיאן-מו לא תיפתח. מה הסיבה? הוא בעצמו לא מבין את זה. זה בעיקר משום שטיאן-מו זה דבר שאי אפשר לרדוף אחריו. ככל שתרדוף אחריו יותר, כך עוד יותר לא יהיה לך. ככל שתרדוף, לא רק שזה לא ייפתח, אלא דבר מסוים, לא שחור ולא לבן, יישפך מתוך הטיאן-מו החוצה. זה יכסה את הטיאן-מו שלך. אחרי זמן מה הוא ייצור שדה גדול מאוד, ועוד ועוד יישפך החוצה. כשהטיאן-מו לא נפתחת הוא רודף אחרי זה עוד יותר והדבר הזה נשפך עוד יותר והתוצאה היא שהוא מקיף את כל הגוף והעובי די גדול, עם שדה גדול מאוד. אם הטיאן-מו של אדם זה באמת תיפתח, הוא לא יוכל לראות, כי הוא נאטם על ידי ההחזקה הזאת שלו. רק אם בעתיד הוא לא יחשוב על זה יותר, וכשהוא יוותר על ההחזקה הזאת לחלוטין, הדבר הזה יתפזר לאט לאט. אבל זה דורש תהליך של טיפוח-תרגול ארוך וקשה כדי להיפטר מהדבר הזה, וזה מאוד לא נחוץ. יש אנשים שלא יודעים את זה. המאסטר אמר לו לא לרדוף ושהוא לא יכול לרדוף. הוא לא מאמין בזה ולא מפסיק לרדוף והתוצאה היא ההפך הגמור.

היכולת העל-טבעית של ראייה למרחקים

סוג יכולת על-טבעית הקשור ישירות לטיאן-מו נקרא "ראייה למרחקים". יש אנשים שאומרים: כשאני יושב כאן אני יכול לראות סצנה בבייג'ינג או בארצות הברית ויכול לראות את הצד השני של כדור הארץ. אנשים לא יכולים להבין את זה ואפילו לא יכולים להסביר את זה באופן מדעי. איך זה יכול להיות כך? יש אנשים המסבירים את זה באופן זה או אחר ולא מצליחים להבהיר את זה. הם תוהים איך ייתכן שלאדם תהיה יכולת גדולה כל כך? אין זה כך. לאדם המטפח ברמת השְה-גְ'יֶאן-פָא אין היכולת הזו. הדברים שהוא רואה, כולל הראייה למרחקים ויכולות על-טבעיות רבות, מתפקדים כולם בממד מוגדר. לכל היותר הם לא עוברים את הממד הפיזי הזה היכן שהמין האנושי שלנו נמצא. בדרך כלל הם לא עוברים את השדה הממדי של האדם עצמו.

בממד ספציפי לגוף שלנו יש שדה. שדה זה אינו אותו השדה של הדה והוא לא שייך לאותו ממד, אבל הגודל הוא באותו הטווח. לשדה זה יש יחס מקביל ליקום. כל מה שנמצא ביקום יכול להשתקף בתוך השדה הזה שלו. זה סוג של בבואה ואינו אמיתי. לדוגמה, על כדור הארץ יש ארצות הברית ווושינגטון; בשדה שלו משתקפות ארצות הברית ווושינגטון, אבל זוהי בבואה. אלא שבבואה היא גם סוג של קיום חומרי וזוהי התוצאה של יחס מקביל המשתנה בהתאם לשינויים ששם. לכן היכולת העל-טבעית של ראייה למרחקים שאנשים מדברים עליה מתייחסת לראיית דברים שבתוך הטווח של השדה הממדי של האדם עצמו. אחרי שהוא יוצא מעבר לטיפוח השה-ג'יאן-פא הוא לא יסתכל עוד על דברים בדרך זו. הוא יסתכל על דברים ישירות וזה נקרא הכוח השמימי של פוֹא פָא. זה משהו עם כוח עצום.

מהו פשר היכולת העל-טבעית של ראייה למרחקים בתוך השה-ג'יאן-פא? אסביר לכולכם: במרחב של השדה הזה יש מראה במצח של האדם. אצל אדם שלא מתרגל המראה היא כלפי פנים; המראה של המתרגל מסתובבת. כשיכולת על-טבעית של ראייה למרחקים עומדת להגיח, המראה תסתובב החוצה ופנימה. ידוע שסרט קולנוע מראה 24 פריימים בשנייה כדי ליצור תמונות בתנועה מתמשכת. אם יוצגו פחות מ-24 פריימים בשנייה, התמונה תקפוץ. המהירות שבה המראה מסתובבת היא מעבר ל-24 פריימים בשנייה. הדברים המשתקפים מוטבעים עליה ואז היא מסתובבת אליך כדי להראות לך. כשהיא מסתובבת החוצה זה נמחק. היא שוב משקפת ושוב מסתובבת ושוב מוחקת, וכך היא מסתובבת ללא הרף, לכן מה שאתה רואה הוא בתנועה. כך היא משקפת את הדברים שבשדה הממדי שלך כדי להראות לך, והדברים שנמצאים בשדה הממדי הם השתקפות של מה שיש ביקום הגדול.

אם כך איך רואים את מה שיש מאחורי הגוף? המראה קטנה כל כך, איך היא מסוגלת לשקף את כל מה שמסביב לך? אתם יודעים, כשרמת הטיאן-מו נפתחת מעבר לרמת הראייה השמימית ולקראת ראיית החוכמה, היא עומדת לפרוץ אל מעבר לממד הזה שלנו. בנקודה זו, כשהיא עומדת לפרוץ אבל עדיין לא פרצה לגמרי, הטיאן-מו עוברת סוג של שינוי: כשהיא מביטה בחפצים הם כבר לא קיימים, כשהיא מסתכלת על אנשים הם כבר לא קיימים וקירות כבר לא קיימים. חומר כבר לא קיים. זאת אומרת שבממד הספציפי הזה, כשאתה מביט הלאה עמוק יותר תגלה שהאדם כבר לא קיים. קיימת רק מראה שעומדת בטווח של השדה הממדי שלך. המראה הזאת היא באותו גודל של כל השדה הממדי שלך. לכן, כשהיא מסתובבת פנימה והחוצה היא משקפת את כל המקומות. בתוך טווח השדה הממדי שלך, כל עוד הדברים משתקפים מהיקום, המראה יכולה לשקף לתוכה את כולם. זוהי היכולת העל-טבעית של ראייה למרחקים שאנחנו מדברים עליה.

כשמדענים החוקרים את מדעי גוף האדם בוחנים את היכולת הזאת הם יכולים בדרך כלל להפריך את קיומה. הסיבה לכך היא: למשל כששואלים אדם לגבי קרובי משפחה של מישהו בבייג'ינג: "מה הקרוב עושה בבית?" אחרי שהוא אומר את שם הקרוב ופרטים כלליים, האדם יכול לראות אותו. הוא יתאר איך נראה הבניין, איך להיכנס אל הדירה ואיך החדר מרוהט. כל מה שהוא אומר הוא נכון. מה עושה הקרוב? הוא אומר שהקרוב כותב משהו. כדי לוודא את זה מצלצלים לקרוב: "מה אתה עושה עכשיו?" – "אני אוכל". זה לא מסתדר עם מה שהוא ראה, הלא כן? זו הסיבה לכך שבעבר לא הכירו בסוג זה של יכולת על-טבעית, אבל הסביבה שהוא ראה לא הייתה מוטעית בכלל. היות שלמרחב ולזמן שלנו, מה שאנחנו מכנים זמן-מרחב, יש הבדלי זמן מהזמן-מרחב של הממד שבו קיימת היכולת העל-טבעית, המושג של זמן שונה בשני הצדדים. האדם כתב משהו קודם לכן, ועכשיו הוא אוכל, יש הבדל כזה בזמן. לכן אם האנשים שחוקרים את גוף האדם יסיקו מסקנה היפותטית על בסיס התיאוריות הקונבנציונליות ולפי המדע המודרני, המאמץ שלהם אינו נושא פרי אפילו אחרי עשרת אלפים שנה. כי מלכתחילה הדברים האלה הם מעבר לאנשים הרגילים. לכן המחשבה של האנשים צריכה להשתנות, והם אינם יכולים עוד להבין דברים בדרך זו.

היכולת העל-טבעית של סו-מינג-טונג[6]

יש סוג נוסף של יכולת על-טבעית הקשורה ישירות לטיאן-מו. קוראים לה סוּ-מִינְג-טונְג. כיום קיימים שישה סוגי יכולות על-טבעיות שקיבלו הכרה בציבור. הם כוללים טיאן-מו, ראייה למרחקים וגם סו-מינג-טונג. מה זה סו-מינג-טונג? זו יכולת לדעת את העתיד והעבר של אדם; עם יכולת חזקה יותר ניתן לדעת את העלייה והשקיעה של החברה; עם יכולת עוד יותר חזקה אפשר לראות את חוקי השינויים של הגופים השמימיים. זו היא היכולת העל-טבעית של סו-מינג-טונג. כיוון שהחומר נע לפי חוקים מסוימים, בממד מיוחד לכל חפץ יש צורת קיום בממדים רבים אחרים. לדוגמה, כשגוף האדם נע, כל התאים בתוך הגוף נעים באותו הזמן וכל המולקולות, הפרוטונים, האלקטרונים שברמת המיקרו, עד הקטנים ביותר, כל המרכיבים נכנסים לתנועה בעקבות כך. עם זאת יש להם צורות קיום עצמאיות משלהם, וצורות הגוף הקיימות בממדים אחרים גם עוברות שינויים.

האם לא דיברנו על כך שחומר לא נכחד? בממד ספציפי מה שאדם עשה או מה שהוא גמר לעשות בהינף יד כל זה הוא קיום חומרי. כל מה שהוא עושה משאיר חותם ומסר. בממד אחר זה לא נעלם וקיים שם לתמיד. מי שיש לו יכולת על-טבעית יכול לדעת מה קרה ברגע שהוא מסתכל על החותם מהעבר. בעתיד, כשתהיה לך יכולת על-טבעית של סו-מינג-טונג, תסתכל על הצורה של הסמינר שלנו היום, היא עדיין קיימת שם בו זמנית. כשאדם נולד כל חייו כבר קיימים בממד מיוחד שבו לא קיים המושג של זמן. לפעמים אפילו יותר מתקופת חיים אחת.

יש אנשים שאולי תוהים: אם כך, האם המאבקים האישיים והמאמצים לשנות את עצמנו אינם נחוצים? הם לא יכולים לקבל את זה. למעשה מאמצים אישיים יכולים לשנות דברים קטנים בחיים. יש דברים קטנים שאפשר לשנות באמצעות מאמצים אישיים. אבל בדיוק בגלל המאמצים שלך לשנות דברים אולי תקבל קארמה. אחרת, לא יתקיים עניין יצירת הקארמה ולא יתקיים הנושא של לבצע מעשים טובים ומעשים רעים. כשעושים משהו תוך התעקשות, יכול להיות שמנצלים את האחרים ועושים מעשים רעים. לכן בטיפוח-תרגול נדרשים שוב ושוב להתנהל על פי מהלך הדברים הטבעי, זה העיקרון, כי באמצעות מאמץ תפגע באחרים. במקור זה לא היה קיים בחיים שלך, אבל השגת בחברה את מה שהיה שייך לאחרים, אז אתה חייב להם.

כשמדובר באירועים גדולים אדם רגיל אינו יכול לשנות אותם כלל. עם זאת, יש דרך לשנות אותם והיא שאותו אדם יעשה רק מעשים רעים. אבל מה שעומד בפניו זה הרס מוחלט. מרמה גבוהה אנחנו מגלים שכשאדם מת היוּאֶן-שֶן שלו לא נעלם. מדוע היואן-שן לא נעלם? למעשה אנחנו רואים שאחרי שהאדם מת הגופה שלו שמונחת בחדר המתים אינה אלא תאים אנושיים בממד הזה שלנו. בממד הזה רקמות תאים שונות של האיברים הפנימיים וכל התאים של כל גוף האדם נושלים, בזמן שבממדים האחרים הגופים העשויים מחלקיקים מיקרוסקופיים יותר מאשר המולקולות, האטומים, הפרוטונים וכדומה, אינם מתים כלל וכלל. הם קיימים בממדים אחרים ועדיין חיים בממדים מיקרוסקופיים. מה שעומד בפני מישהו העושה כל מיני מעשים רעים הוא התפוררות של כל התאים שלו, מה שנקרא בבודהיזם הרס של גוף ונפש.

יש עוד דרך שיכולה לגרום לאדם לשנות את כל חייו וזוהי הדרך היחידה, שהאדם מאמץ מעתה ואילך את דרך הטיפוח-תרגול. מדוע יכולים חייו של מישהו להשתנות אם הוא הולך בדרך הטיפוח-תרגול? מי יכול לשנות דבר כזה בקלות? ברגע שאדם חושב ללכת בדרך של טיפוח-תרגול וברגע שהמחשבה הזו מתהווה, היא זורחת כמו זהב ומרעידה את העולם של עשרת הכיוונים. התפיסה של אסכולת הבודהא את היקום היא תיאוריה של העולם של עשרת הכיוונים. בעיני ישות גבוהה חיי האדם אינם מיועדים להיות אנושיים. הישות הזאת חושבת שחייו של מישהו נוצרו במרחב של היקום והם מותאמים בתכונתם ליקום. החיים הם רחומים ומורכבים מהחומר הזה של גֶ'ן-שָן-רֶן. אבל יש ביניהם גם יחסים חברתיים. במהלך האינטראקציות בחברה חלק מהחיים ייעשו מושחתים וייפלו לרמה נמוכה יותר. ברמה ההיא הם שוב לא יוכלו להישאר, יתקלקלו עוד וירדו עוד רמה, וכך יורדים, יורדים ויורדים עד שלבסוף הם מגיעים לרמה של האנשים הרגילים.

ברמה הזאת האנשים האלה צריכים להיות מושמדים ומסולקים. אבל מתוך החמלה העצומה של המוארים הגדולים הם יצרו באופן מיוחד ממד כזה כמו הממד של החברה האנושית שלנו. בממד הזה נותנים לאדם גוף בשר ודם נוסף של בן אנוש וזוג עיניים נוספות היכולות לראות רק את הדברים שבממד החומרי הזה. כלומר האדם ירד לתוך אשליה ולא נותנים לו לראות את האמת של היקום, מה שניתן לראות בממדים האחרים. בתוך האשליה ובמסגרת תנאים כאלה נותנים לאדם הזדמנות כזאת. כיוון שהאדם נמצא בתוך האשליה הזאת, זה גם מר ביותר. עם גוף זה האדם נועד לסבול. אם אדם בממד זה יכול לחזור למעלה – בשיטות תרגול של אסכולת הטאו מדברים על "לחזור למקור ולשוב לאמת" – אם יש לו לב לטיפוח-תרגול, אז זהו טבע הבודהא שלו שהגיח. לב זה נחשב ליקר ביותר ואנשים יעזרו לו. במסגרת נסיבות קשות כאלו אדם זה עדיין לא הלך לאיבוד ורוצה לחזור. כתוצאה מכך אנשים יעזרו לו, יעזרו לו ללא תנאי, ויוכלו לעזור לו בכל דבר. מדוע אנחנו יכולים לעשות דבר כזה עבור מטפח ולא עבור אדם רגיל? זאת הסיבה.

ואילו לגבי אדם רגיל, הרוצה לרפא את המחלה שלו, איננו יכולים לעזור לו בשום דבר. אדם רגיל הוא רק אדם רגיל. אדם רגיל צריך להתאים למצב של חברת האנשים הרגילים. אנשים רבים אומרים שבודהא מציע הצלה לכל הישויות החיות ובאסכולת הבודהא מלמדים הצלה לכל הישויות החיות. אני אומר לכם שאתם יכולים לבדוק בכל הכתבים הבודהיסטים ואף אחד מהם לא אומר שטיפול במחלות עבור אנשים רגילים נחשב להצעת הצלה לכל הישויות החיות. אלו המאסטרים המזויפים של הצ'יגונג שהמיטו אסון על העניין הזה בשנים אלה. המאסטרים האמיתיים של הצ'יגונג, אלו שסללו את הדרך, לא אמרו לכם כלל וכלל לטפל במחלות של אחרים. הם רק לימדו אתכם לתרגל בעצמכם כדי לסלק מחלות ולשפר את הבריאות. אתה אדם רגיל. איך תוכל לרפא מחלות אחרי שלמדת במשך יומיים? האין זה לרמות אנשים? האם זה לא מעודד את ההחזקות שלכם? זה לרדוף אחרי תהילה, אינטרסים אישיים ומשהו על-טבעי כדי להתפאר בקרב אנשים רגילים! זה אסור לחלוטין. לכן ככל שאנשים מסוימים רודפים אחרי משהו, כך עוד יותר לא יהיה להם אותו. אסור לך לעשות את זה. כמו כן אין עליך להפריע למצב החברה הרגילה סתם כך.

יש עיקרון כזה ביקום שכשאתה רוצה לחזור למקור ולשוב לאמת אחרים יעזרו לך. הם חושבים שחיים אנושיים צריכים לחזור למקום שממנו באו ולא להישאר בקרב אנשים רגילים. אם מאפשרים לאדם שלא יהיו לו מחלות והוא יחיה בנוחיות, הוא לא יהיה מעוניין להיעשות בן אלמוות אפילו אם יתבקש לעשות כן. כמה נהדר זה יהיה אם אדם לא יסבול מכל מחלה או קושי ויהיה לו כל מה שהוא רוצה, זה יהיה באמת עולם של בני אלמוות. אבל אתה ירדת לרמה הזאת כי התקלקלת, לכן לא יהיה לך נוח. אנשים יכולים בקלות לעשות דברים רעים בתוך אשליה. בבודהיזם קוראים לזה גמול גלגולי קארמתי. לכן כשאנשים סובלים מקשיים או ממזל רע הם משלמים את הקארמה שלהם בתהליך הגמול הקארמתי. בבודהיזם אומרים גם כי הבודהות נמצאים בכל מקום. אם בודהא אחד ינופף בידו, כל מחלות האנושות יוכלו להימחק, זה אפשרי בהחלט. עם בודהות רבים כל כך מדוע אף אחד לא עשה את זה? אדם סובל משום שהוא ביצע מעשים רעים בעבר. אם תרפא את המחלות שלו זה אותו דבר כמו להפר את העקרונות של היקום, ואדם יוכל לעשות דברים מוטעים ולהיות חייב משהו למישהו בלי שיהיה עליו לשלם על כך. זה אסור. לכן כולם שומרים על המצב של חברת האנשים הרגילים ואף אחד לא רוצה להפר אותו. טיפוח-תרגול הוא הדרך היחידה להיות בנוח וללא מחלות ולהשיג את המטרה להיות חופשי באמת! לאפשר לאנשים לטפח את הפא האמיתי, רק זה באמת הצלה לכל הישויות החיות.

מדוע יש מאסטרים רבים של צ'יגונג שיכולים לטפל במחלות? מדוע הם מדברים על ריפוי מחלות? אולי אנשים כבר חשבו על הנושא הזה. רוב המאסטרים האלה לא באו מדרכים ישרות. מותר שמאסטר אמיתי של צ'יגונג יעזור לאחרים במהלך הטיפוח-תרגול שלו, מתוך לב רחום ורחמים, כשהוא רואה שכל הישויות החיות סובלות. אבל הוא לא יכול לרפא את המחלה, הוא יכול רק לדכא אותה; או לדחות אותה – אם אין לך אותה עכשיו, יהיה לך אותה אחר כך, כי המחלה נדחתה לעתיד; או שהוא מעביר אותה לגוף של קרוב משפחה שלך. הוא לא יכול באמת לסלק בשבילך את הקארמה הזאת לגמרי. אסור לעשות את זה סתם עבור אדם רגיל, אפשר לעשות את זה רק בשביל מטפחים, זהו העיקרון.

המשמעות של המשפט "הצלת כל הישויות החיות" שאומרים באסכולת הבודהא היא: להביא אותך מהמצב המר ביותר של אדם רגיל לרמה גבוהה, שלא תסבול יותר לנצח ותהיה חופשי. זאת המשמעות שמתכוונים אליה. האם שאקיאמוני לא דיבר על הגדה השנייה של נירוואנה? זאת המשמעות האמיתית של "הצלת כל הישויות החיות". אם אתה נהנה בין האנשים הרגילים ויש לך כסף רב, אפילו המיטה שלך מרופדת בכסף ואין לך שום סבל, אתה לא תרצה להיות בן אלמוות אפילו אם תתבקש להיות. כאדם שמטפח ומתרגל ניתן לשנות עבורך את דרך חייך ואפשר לשנות אותה רק באמצעות טיפוח-תרגול.

הצורה של היכולת העל-טבעית של סו-מינג-טונג היא שיש באזור המצח מסך קטן כמו של טלוויזיה. אצל חלק מהאנשים זה במצח; אצל חלקם זה קרוב מאוד למצח; אצל חלק מהאנשים זה בתוך המצח. יש אנשים שיכולים לראות בעיניים עצומות; אם היכולת העל-טבעית חזקה מאוד, יש אנשים שיכולים לראות בעיניים פקוחות, אבל האחרים לא יכולים לראות את זה – זה דבר השייך לטווח של השדה הממדי שלו. זאת אומרת שכשהיכולת הזאת מופיעה יש יכולת אחרת שמשתמשים בה כנשא המשקף את התמונות שרואים בממדים האחרים. כך רואים אותם בטיאן-מו הזאת. אפשר לראות במדויק מאוד את העתיד ואת העבר של אדם. ככל שמגיד העתידות יראה ברור, הוא לא יכול לנבא את האירועים הקטנים ואת הפרטים שלהם. אבל עם היכולת הזאת ניתן לראות בבירור רב, אפילו את התאריך, אפילו את פרטי השינויים, משום שמה שרואים זו ההשתקפות האמיתית של אנשים ושל דברים בממדים שונים.

כל עוד אתה מטפח ומתרגל בפאלון דאפא, הטיאן-מו של כל אחד תיפתח, אבל היכולות העל-טבעיות שנתייחס אליהן אחר כך לא יינתנו. בעקבות השיפור המתמיד של הרמה שלך, היכולת של סו-מינג-טונג תופיע באופן טבעי ואתה תיתקל במצב זה בטיפוח-תרגול שלך בעתיד. כשהיכולת הזאת תתפתח אתה תדע מה קורה, לכן אנחנו מלמדים אתכם את הפא ואת העקרונות.

לעבור מעבר לחמשת האלמנטים ולצאת משלושת העולמות

מה זאת אומרת "לעבור מעבר לחמשת האלמנטים ולצאת משלושת העולמות"? הנושא הזה רגיש מאוד. בעבר מאסטרים רבים של צ'יגונג דיברו על הנושא ונאלמו בגלל השאלות של אנשים שלא האמינו בצ'יגונג. "מי מביניכם שמתרגל צ'יגונג עבר מעבר לחמשת האלמנטים ומי מביניכם לא נמצא בשלושת העולמות?" יש אנשים שאינם מאסטרים של צ'יגונג והם כינו את עצמם מאסטרים של צ'יגונג. אם הם אינם ברורים לגבי הנושא, אין עליהם לדבר על כך, אבל הם עדיין מעזים לדבר על זה ואחרים סותמים להם את הפה. זה גרם לנזק רב ולבלבול בקהילת המטפחים והמתרגלים. אנשים מנצלים את ההזדמנות להתקיף את הצ'יגונג. "לעבור מעבר לחמשת האלמנטים ולצאת משלושת העולמות" היא אִמרה בקהילת המטפחים והמתרגלים. מקורה בדתות והיא נוצרה בדתות. לכן איננו יכולים לדון בנושא הזה בלי להתייחס לרקע ההיסטורי ולנסיבות באותה תקופה.

מה זה לעבור מעבר לחמשת האלמנטים? הן הפיזיקה הסינית העתיקה והן הפיזיקה המודרנית מתייחסות לתיאוריה הסינית של חמשת האלמנטים כנכונה. זה נכון שחמשת האלמנטים של מתכת, עץ, מים, אש ואדמה מרכיבים את רִיבּוֹא הדברים ביקום שלנו. לכן אנחנו מדברים על חמשת האלמנטים האלה. אם אומרים שאדם עבר את חמשת האלמנטים, בשפה מודרנית זה אומר שהוא יצא מעבר לעולם החומרי שלנו. זה נשמע בלתי מתקבל על הדעת. חישבו על זה כולכם: למאסטר של צ'יגונג יש גונג. השתתפתי בניסויים, ומאסטרים רבים אחרים של צ'יגונג השתתפו אף הם בניסויים כאלה כדי למדוד את האנרגיה. את המרכיבים החומריים שבתוך הגונג אפשר לזהות בעזרת מכשירים מודרניים שונים. זאת אומרת שכל עוד יש מכשיר כזה אפשר להבחין בקיום הגונג ובמרכיבים שמאסטרים של הצ'יגונג מקרינים. המכשירים המודרניים יכולים להבחין בקרניים אינפרא אדומות, אולטרה סגולות, גלי אולטרא-סאונד, גלים אינפרא-סוניים, חשמל, כוח מגנטי, גלי גאמה, אטומים ונויטרונים. למאסטר של צ'יגונג יש כל החומרים האלה, ויש חומרים אחרים שהמאסטרים של הצ'יגונג מקרינים שאי אפשר להבחין בהם, כי לא קיים מכשיר כזה. אפשר לזהות את כל החומרים שעבורם קיימים מכשירים מתאימים, ולגלות שהחומרים שהמאסטרים של הצ'יגונג מקרינים הם רבים ומגוונים ביותר.

בהשפעת שדה אלקטרו-מגנטי מיוחד, מאסטרים של צ'יגונג יכולים להקרין הילה חזקה ויפה מאוד. ככל שעוצמת האנרגיה של מישהו גבוהה, כך השדה האנרגטי שלו גדול יותר. גם לאדם רגיל יש הילה, אבל היא קטנה מאוד מאוד. במחקר פיזיקה של אנרגיה גבוהה אנשים מאמינים שאנרגיה עשויה מחלקיקים כמו נויטרונים ואטומים. מאסטרים רבים של צ'יגונג, כולל הידועים שבהם, עברו מבחנים. גם אני נבחנתי והבחינו בזה שקרני גאמה והנויטרונים התרמיים שהקרנתי הם פי 80-170 יותר מחומרים רגילים. ברגע זה המחט של מכשיר המדידה הגיעה לגבול ועצרה בנקודת המקסימום. לבסוף המכשיר לא יכול היה לומר כמה אנרגיה הייתה. זה פשוט בלתי מתקבל על הדעת שלאדם יש נויטרונים בעלי עוצמה שכזו! איך יכול אדם ליצור נויטרונים חזקים כל כך? זה גם מאמת את העובדה שלנו, המאסטרים של הצ'יגונג, יש גונג ואנרגיה. זה אומת על ידי הקהילה המדעית והטכנולוגית.

כדי לצאת מעבר לחמשת האלמנטים צריך שיטת תרגול המטפחת את טבע האדם ואת החיים גם יחד. אם זו אינה שיטת תרגול המטפחת את טבע האדם ואת החיים גם יחד, אז היא רק מגדילה את הגונג שקובע את הרמה של האדם. בשיטות תרגול שאינן מטפחות חיים לא קיים הנושא הזה, והן לא מדברות על לצאת מחמשת האלמנטים. בשיטת תרגול המטפחת את טבע האדם ואת החיים גם יחד האנרגיה מצטברת בתוך כל התאים של הגוף. המתרגלים הממוצעים שלנו, שהגונג שלהם רק מתחיל לצמוח, מקרינים אנרגיה עם חלקיקים גדולים יחסית, עם פערים וצפיפות נמוכה, לכן העוצמה קטנה. כשהרמה של מישהו עולה, הצפיפות של האנרגיה שלו תהיה פי 100, פי 1,000 או פי 100 מיליון גבוהה יותר מהמולקולות הרגילות של מים, כל זה אפשרי. ככל שהרמה של אדם גבוהה יותר, כך צפיפות האנרגיה שלו תהיה גבוהה יותר עם חלקיקים קטנים יותר, והעוצמה תהיה חזקה יותר. בנסיבות אלו האנרגיה נאגרת בכל תא של הגוף. אנרגיה כזו לא רק נצברת בכל תא של הגוף בממד הפיזי הזה, אלא גם ממלאת את המולקולות, האטומים, הפרוטונים והאלקטרונים של כל הגופים שבממדים האחרים, עד שזה מגיע לתאים המיקרוסקופיים ביותר. ככל שעובר הזמן, כך כל הגוף יתמלא בחומר הזה בעל האנרגיה הגבוהה.

לחומר זה בעל האנרגיה הגבוהה יש תבונה והוא כישרוני מאוד. ברגע שהוא מצטבר ונעשה צפוף יותר, הוא ימלא את כל התאים בגוף האנושי וידכא את תאי הבשר – התאים הלא מוכשרים ביותר. ברגע שהתאים מדוכאים הם לא יעברו יותר חילוף חומרים. לבסוף תאי הבשר האנושיים יוחלפו לחלוטין. מובן שקל לי להגיד את זה. כדי להגיע לנקודה הזאת בטיפוח צריך תהליך איטי. כשהטיפוח שלכם יגיע לנקודה זו, חומר בעל אנרגיה גבוהה יחליף את כל התאים של הגוף. חישבו על זה: האם גופכם עדיין עשוי מחמשת האלמנטים? האם הוא עדיין חומר מהממד הזה שלנו? הוא כבר מורכב מחומר בעל אנרגיה גבוהה שנאסף מממד אחר. האלמנט ההוא של הדה גם הוא חומר הקיים בממד אחר. גם הוא לא מוגבל על ידי שדה הזמן של הממד שלנו.

המדע המודרני גורס כי לזמן יש שדה, אם משהו אינו בתוך הטווח של שדה הזמן, הוא לא מוגבל על ידי זמן. בממדים אחרים התפיסה של זמן-מרחב שונה מזו שלנו כאן. איך יכול הזמן כאן להגביל חומר מממדים אחרים? זה לא משפיע בכלל. חישבו על זה כולכם: האם לא עברתם ברגע זה את חמשת האלמנטים? האם גופכם עדיין יהיה של אדם רגיל? זה לא יהיה כך בכלל. אבל יש נקודה אחת: אנשים רגילים לא יכולים להבחין בכך. אף על פי שהגוף של מישהו משתנה לדרגה זו, זה לא סוף הטיפוח-תרגול. אדם צריך להמשיך ולעשות פריצות דרך לקראת רמות גבוהות בטיפוח. לכן, על האדם להמשיך לטפח ולתרגל בין אנשים רגילים. זה לא יעבוד אם אנשים לא יכולים לראות את האדם הזה.

מה יקרה אחר כך? במהלך הטיפוח-תרגול, אף על פי שכל התאים המולקולריים של אדם זה מוחלפים על ידי חומר בעל אנרגיה גבוהה, לאטומים יש צורת סידור והסידורים של המולקולות ושל גרעיני האטומים לא השתנו. הסידור המולקולרי של התאים נמצא במצב שהם רכים למגע כשאתה נוגע בהם; בסדר המולקולרי של העצמות יש צפיפות גדולה והעצמות הן קשות למגע; הצפיפות של מולקולות הדם נמוכה מאוד, כך שזה נוזל. אדם רגיל לא יכול להבחין בשינויים שבך מהמראה החיצוני שלך, כי התאים המולקולריים שומרים עדיין על המבנה ועל הסדר המקוריים שלהם. המבנה שלהם אינו משתנה, אבל האנרגיה בפנים השתנתה. לכן מכאן ואילך אדם זה לא יעבור את התהליך הטבעי של ההזדקנות. התאים שלו לא ימותו. לכן הוא יישאר צעיר לנצח. במהלך הטיפוח-תרגול אדם ייראה צעיר ובסוף הוא יישאר כך.

מובן שהעצמות יכולות עדיין להישבר כאשר נפגעים ממכונית. אדם עדיין ישתות דם אם ייחתך על ידי סכין. כי הסידור המולקולרי לא השתנה, אלא שהתאים לא ימותו ולא יזדקנו באופן טבעי, אין חילוף חומרים. זה מה שאנחנו קוראים לו "לעבור מעבר לחמשת האלמנטים". איפה כאן האמונות הטפלות? אפשר להסביר את זה אפילו בהיגיון מדעי. יש אנשים שלא יכולים להסביר את זה, אז הם מעירים סתם הערות. אחרים יאמרו שהם מפיצים אמונות טפלות. כיוון שהמשפט הזה מקורו בדתות, הוא לא מונח שהוטבע על ידי הצ'יגונג המודרני.

מה זה "לצאת משלושת העולמות"? הזכרתי ביום ההוא שהמפתח להגברת הגונג הוא טיפוח השין-שינג והתאמה לתכונת היקום, אז תכונת היקום לא תגביל אותך. כשהשין-שינג שלך עולה, האלמנט של דה יהפוך לגונג. הגונג גדל ועולה כלפי מעלה ללא הרף. אחרי שהוא מגיע לרמה גבוהה נוצר הגונְג-ג'וּ. רמת האנרגיה שלך היא באותו גובה של הגונג-ג'ו. יש אִמרה כזאת: "הפא הגדול הוא ללא גבולות", הטיפוח תלוי לחלוטין בלב שלך. לגבי הגובה שאליו יכולה להגיע רמת האנרגיה שלך, הכול תלוי בסובלנות שלך וביכולת שלך לסבול קשיים. אם תכלה את החומר הלבן שלך, החומר השחור שלך יכול להיהפך לחומר לבן באמצעות סבל. אם זה עדיין לא מספיק, תוכל לקחת על עצמך את החטאים של חבריך או קרוביך שלא מטפחים ומתרגלים, וגם אז תוכל להגביר את הגונג שלך. הכוונה כאן לאנשים שהגיעו לרמה גבוהה מאוד בטיפוח-תרגול. מטפח רגיל לא צריך לחשוב על נשיאת החטאים של קרוביו. עם כמות כה גדולה של קארמה אדם ממוצע לא יכול להצליח בטיפוח. אני מסביר כאן עקרונות של רמות שונות.

שלושת העולמות שמדברים עליהם בדתות מתייחסים לתשע הרמות של השמים, או 33 הרמות של השמים, זאת אומרת, השמים, הארץ והעולם התחתון מרכיבים את כל הישויות החיות בשלושת העולמות. מדברים על כך שכל הישויות בתוך 33 רמות השמים חייבות לעבור דרך מעגל גלגול הנשמות של הסַמְסָארָה[7]. "סמסארה" משמעה שאדם הוא יצור אנושי בחיים האלה ויכול להיות חיה בחיים הבאים. בבודהיזם אומרים: על אדם לנצל את הזמן המוגבל בחיים האלה. אם לא תטפח ותתרגל עכשיו, מתי תעשה את זה? זה משום שלחיות אסור לטפח ולתרגל ואסור להן לשמוע את הפא. גם אם יטפחו לא ישיגו את "הפרי האמיתי"[8]. אם רמת הגונג שלהן תהיה גבוהה, השמים יהרגו אותן. אולי לא מקבלים גוף אנושי במשך כמה מאות שנים; אולי מקבלים גוף אנושי אחת לאלף שנה. ברגע שאתה מקבל גוף אנושי, אינך יודע אפילו איך להעריך אותו. אם תתגלגל לחתיכת סלע לא תהיה מסוגל לצאת במשך עשרת אלפים שנה. אם חתיכת סלע זו לא תתרסק או תישחק, לא תהיה מסוגל לצאת. זה קשה כל כך להשיג גוף אנושי! אם אדם יכול באמת להשיג את הדאפא הוא פשוט בר מזל רב. גוף אנושי קשה להשגה – זה העיקרון שמדובר עליו.

בתרגול הגונג אנחנו מתייחסים לנושא של רמה. הרמה תלויה לחלוטין בטיפוח-תרגול של האדם עצמו. אם אתה רוצה לעבור מעבר לשלושת העולמות, ואם הגונג-ג'ו שלך מטופח לרמה גבוהה, האם לא עברת את שלושת העולמות? יש אנשים שכשהיואן-שן שלהם עוזב את הגוף במשך הישיבה במדיטציה הוא מגיע בבת אחת לרמה גבוהה מאוד. יש תלמיד שכתב לי על ההתנסות שלו: "המורה, הגעתי לכך וכך רמות של רקיעים וראיתי מחזות מסוימים". אמרתי לו שיעלה קצת יותר. הוא אמר: "אני לא יכול. אני לא מעז לעלות יותר ואני לא יכול יותר". מדוע זה כך? זה מפני שהגונג-ג'ו שלו היה רק בגובה כזה. הוא הגיע לשם על ידי כך שישב על הגונג-ג'ו שלו. זהו "סטטוס הפרי" שמדברים עליו בבודהיזם. הטיפוח שלו הגיע לסטטוס זה. אבל לגבי מתרגל אין זו עדיין נקודת השיא של סטטוס הפרי. הוא עדיין עולה למעלה ללא הרף, מתרומם ללא הרף ומשפר את עצמו ללא הרף. אם הגונג-ג'ו שלך פורץ את הגבול של שלושת העולמות, האם אינך מעבר לשלושת העולמות? בדקנו וגילינו ששלושת העולמות שמדובר עליהם בדתות הם רק בתוך הטווח של תשעת כוכבי הלכת העיקריים[9] שלנו. יש אנשים שמדברים על עשרה כוכבי לכת עיקריים. אני אומר שזה לא נכון כלל וכלל. ראיתי שלחלק מהמאסטרים של הצ'יגונג מהעבר יש גונג-ג'ו גבוה מאוד שהגיע מעבר לשביל החלב. הם הגיעו הרבה מעבר לשלושת העולמות. הנושא של "לצאת משלושת העולמות" שדיברתי עליו עכשיו הוא בעצם עניין של רמה.

הנושא של רדיפה אחרי דברים

אנשים רבים נכנסו לשדה הטיפוח שלנו עם החזקה של רדיפה אחרי דברים. יש אנשים שרוצים להשיג יכולות על-טבעיות, יש אנשים שרוצים להאזין לכמה תיאוריות, יש אנשים שרוצים שמחלותיהם יתרפאו, יש גם אנשים שרוצים לבוא כדי לקבל פאלון. יש כל מיני סוגים של מנטליות. יש גם אנשים שאומרים: "מישהו במשפחה שלי לא בא לכאן לשמוע את ההרצאה. אני אשלם שכר לימוד, תן לו פאלון בבקשה". זה לקח לנו דורות רבים, זמן ארוך מאוד ומספר שנים מפחיד בגודלו עד שהפאלון נוצר. איך אתה יכול לקנות פאלון עם כמה עשרות יואנים[10]? אז מדוע אנחנו יכולים לתת את זה לכולכם ללא תנאי? זה משום שאתם רוצים להיות מטפחים. לא ניתן לקנות את הלב הזה בשום סכום של כסף. רק כשטבע הבודהא מתגלה אנחנו יכולים לעשות את זה.

אתה מחזיק בלב של הרדיפה אחרי דברים. האם באת רק בשביל הדבר הזה? הפָא-שֶן[11] שלי בממד אחר יודע כל דבר שאתה חושב. כיוון שהמושגים של שני זמני-המרחב שונים, כשמסתכלים מממד אחר יצירת המחשבה שלך היא תהליך איטי מאוד. הוא יכול לדעת הכול לפני שאתה חושב. לכן עליך לוותר על כל המחשבות הלא נכונות שלך. אסכולת הבודהא מאמינה בקשרים גורליים. כל אחד מגיע לכאן בגלל קשר גורלי. אם קיבלת, אולי היית צריך לקבל את זה. לכן עליך להעריך זאת ולא להחזיק בשום רדיפה אחרי דברים.

בטיפוח-תרגול הדתי של העבר אסכולת הבודהא לימדה ריקנות, לא לחשוב על שום דבר ולהיכנס לשער הריקנות; אסכולת הטאו לימדה את האַין, אין כלום, לא רוצים כלום ולא רודפים אחרי כלום. מתרגלים מדברים על כך שקיים הלב לתרגל אבל אין הלב להשיג גונג. כל עוד בטיפוח-תרגול תהיה במצב של ווּ-ווֵיי ותתרכז רק בטיפוח השין-שינג שלך, כך הרמה שלך תעשה פריצות דרך, ומובן שתשיג דברים שצריך שיהיו לך. אם לא תוכל לוותר על דברים האין זו החזקה? אנחנו מלמדים בבת אחת פא כה גבוה, מובן שהדרישות מהשין-שינג שלך גם הן גבוהות. לכן אין לבוא ללמוד את הפא עם כוונות של רדיפה אחרי דברים.

כדי שנהיה אחראים כלפי כולכם, אנחנו מובילים אתכם אל הדרך הנכונה, ועלינו להסביר לכם את הפא הזה ביסודיות. כשמישהו רודף אחרי טיאן-מו היא תיחסם בעצמה וגם תאטום אותך. בנוסף, אני אומר לכולם שכל היכולות העל-טבעיות המתפתחות בטיפוח בשְה-גְ'יֶאן-פָא הן יכולות מקוריות ומולדות של גוף הבשר ודם. בימינו אנחנו קוראים להן יכולות על-טבעיות. הן יכולות לעבוד רק בממד הנוכחי, בממד הזה שלנו, ולהשפיע על אנשים רגילים. בשביל מה אתם רודפים אחרי היכולות והמיומנויות הקטנות האלה? אתם רודפים ורודפים, אבל לאחר שמגיעים לצ'וּ-שְה-גְ'יֶאן-פָא הן לא יעבדו בממדים אחרים. ברגע שמגיעים לטיפוח הצ'ו-שה-ג'יאן-פא יש לזרוק את כל היכולות העל-טבעיות האלה ולדחוס אותן לתוך ממד עמוק מאוד לשם שימור. בעתיד הן ישמשו כעדות לטיפוח-תרגול שלך והן יכולות לשמש רק לכך.

אחרי היציאה מהשה-ג'יאן-פא האדם מתחיל טיפוח-תרגול מחדש. הגוף ההוא הוא בעצם הגוף שדיברתי עליו שזה הגוף שמעבר לחמשת האלמנטים. הוא גוף בודהא. האם אין לקרוא לגוף הזה גוף בודהא? גוף הבודהא הזה צריך לטפח ולתרגל מההתחלה ולפתח יכולות מחדש. במקום לקרוא להן יכולות על-טבעיות קוראים להן הכוחות השמימיים של פוא פא. הן חזקות ללא גבול, יכולות להשפיע בכל הממדים, והן מה שבאמת משפיע. בשביל מה אתה רודף אחרי יכולות על-טבעיות? כל אלה שרודפים אחרי יכולות על-טבעיות, האין אתם מתכוונים להשתמש בהן בקרב אנשים רגילים, להתפאר בין אנשים רגילים? אחרת מדוע תרצו אותן? הן בלתי נראות ואי אפשר לגעת בהן. אפילו בשביל לקשט צריכים למצוא משהו שנראה טוב! זה בטוח שבאופן תת-הכרתי יש לך כוונה להשתמש בהן. לא ניתן לרדוף אחריהן כמיומנויות שבקרב אנשים רגילים. הן משהו על-טבעי לחלוטין ואסור לך להתפאר בהן מול אנשים רגילים. התפארות בעצמה היא החזקה חזקה מאוד והחזקה רעה מאוד שמטפח חייב להיפטר ממנה. אם אתה רוצה לעשות כסף והון בעזרתן, או אם אתה רוצה להשיג את המטרות שלך בין אנשים רגילים במאבקים אישיים, זה אפילו עוד יותר לא בסדר. זה בעצם הפרעה והרס של חברת האנשים הרגילים באמצעות שימוש בדברים של רמות גבוהות. המחשבה הזאת היא אפילו גרועה יותר. לכן אסור להשתמש בהן סתם כך.

יכולות על-טבעיות נוטות בדרך כלל להתפתח אצל אנשים בשני הקצוות: ילדים ואנשים בגיל מבוגר מאוד. במיוחד נשים מבוגרות שומרות בדרך כלל היטב על השין-שינג ואין להן החזקות רבות בין אנשים רגילים. אחרי שהיכולות העל-טבעיות מתפתחות אצלן הן מנהלות את עצמן בקלות ואין להן מנטליות של התפארות. מדוע קשה לאנשים צעירים לפתח יכולות על-טבעיות? במיוחד גבר צעיר, הוא עדיין רוצה להיאבק ולהשיג כמה מטרות בחברת האנשים הרגילים! ברגע שיש לו יכולות על-טבעיות הוא ישתמש בהן כדי להשיג את המטרות האלה. הוא ישתמש בהן כאמצעים להגשמת המטרות שלו. זה אסור לחלוטין. לכן הוא לא יפתח יכולות על-טבעיות.

העניין של טיפוח-תרגול אינו משחק ילדים והוא גם אינו טכניקה של אנשים רגילים – הוא עניין רציני מאוד. הרצון שלך לטפח או היכולת שלך לעשות זאת תלויים לחלוטין באיך תשפר את השין-שינג שלך. זה יהיה נורא אם מישהו יוכל באמת להשיג יכולות על-טבעיות באמצעות רדיפה אחריהן. תראה שלא יהיה לו אכפת מטיפוח-תרגול והוא לא יחשוב על העניין הזה בכלל. כיוון שהשין-שינג שלו נמצא ברמה של אנשים רגילים והיכולות שלו הושגו דרך רדיפה, ייתכן שהוא יבצע כל מיני מעשים רעים. יש כסף רב בבנק והוא ייקח אותו אליו; ברחוב יש דוכני הגרלה רבים, הוא יקבל את הפרס הראשון. מדוע הדברים האלה לא קורים? יש מאסטרים של צ'יגונג שאומרים: בלי להדגיש מוסריות אדם יכול לעשות מעשים רעים אחרי שיכולות על-טבעיות יתפתחו. אני אומר שזו הצהרה מוטעית, זה בכלל לא כך. אם אתה לא מדגיש מוסריות ולא מטפח את השין-שינג שלך, אתה פשוט לא תפתח שום יכולת על-טבעית. יש אנשים שהשין-שינג שלהם טוב וברמה שלהם מתפתחות יכולות על-טבעיות, ואז הם לא יכולים לנהל את עצמם היטב ועושים דברים שאין עליהם לעשות. יש גם מקרים כאלה. אבל ברגע שאדם עושה משהו רע, היכולות שלו ייחלשו או יאבדו. ברגע שהן יאבדו הן אבודות לנצח. בנוסף, הדבר הגרוע ביותר הוא שזה יכול לעורר את ההחזקות של האדם.

יש מאסטרים של צ'יגונג המצהירים שאם מישהו לומד את השיטה שלהם הוא יכול לטפל במחלות אחרי שלושה או חמישה ימים. זה כמו פרסומת ויש לקרוא לו "סוחר צ'יגונג". חישבו על זה כולכם: אתה כאדם רגיל איך תוכל לרפא את המחלות של אחרים באמצעות פליטת צ'י? בגוף האנשים הרגילים יש צ'י. גם אצלך יש צ'י. אתה רק התחלת את התרגול, זה רק שנקודות הלָאו-גונְג[12] שלך נפתחו ואתה יכול לספוג ולפלוט צ'י. כשאתה מטפל במחלות של אנשים גם אצלם יש צ'י, אולי הצ'י שלהם יטפל בך! איך יכולה להיות השפעה מרסנת בין צ'י לצ'י? צ'י לא יכול לרפא מחלות בכלל. בנוסף, כשאתה מטפל אתה יוצר עם המטופל אותו שדה, וכל הצ'י החולני שבגוף המטופל יעבור לגופך באותה כמות. אף על פי שהשורש נמצא אצל המטופל, אם יש יותר מדי צ'י חולני זה יגרום לך להיות חולה. ברגע שאתה מרגיש שאתה יכול לטפל במחלות, תפתח את הדלת שלך ותתחיל לטפל. אתה לא תדחה בקשות ותפתח החזקה. כמה משמח זה כשאתה מצליח לרפא מחלות של אחרים! מדוע אפשר לרפא אותן? האם לא חשבת על כך? בגופם של כל המאסטרים המזויפים של הצ'יגונג יש פוּ-טִי. כדי לגרום לך להאמין בהם הם נותנים לך קצת מהמסר שלהם. זה ייגמר אחרי שתטפל בשלושה, חמישה, שמונה או עשרה מטופלים. זה צורך אנרגיה ולאחר מכן האנרגיה המועטה הזאת לא תהיה יותר. אין לך גונג משלך – מנין יש לך גונג? כמאסטרים של צ'יגונג טיפחנו ותרגלנו במשך עשרות שנים. זה היה קשה מאוד לטפח ולתרגל בעבר. טיפוח-תרגול הוא קשה מאוד אם אדם לא דבק בדרך אמיתית או אם הוא מטפח בדרך סוטה או קטנה.

אף על פי שרואים שמאסטרים גדולים של צ'יגונג הם מפורסמים, הם פיתחו את הגונג המועט שלהם רק אחרי שטיפחו במשך עשרות שנים. אתה לא טיפחת, איך יכול להיות לך גונג אחרי שהיית בסדנת צ'יגונג? איך זה יכול להיות? אתה תפתח החזקה מעתה ואילך. ברגע שהחזקה מתפתחת, אתה תילחץ אם לא תוכל לרפא מחלה. כדי לשמור על השם הטוב, מה האדם חושב כשהוא מטפל במחלות? "תנו לי את המחלה כדי שהמטופל יירפא". זה לא בא מתוך חמלה. ההחזקה של פרסום ואינטרס אישי לא סולקה בכלל ואי אפשר בהחלט לפתח חמלה. הוא מפחד לאבד את שמו הטוב. הוא יעדיף לקבל את המחלה בעצמו כדי לשמור על שמו הטוב. איזו החזקה עצומה לפרסום! ברגע שנוצרת המשאלה הזו, אז בסדר, המחלה הזו תעבור מיד לגוף שלו. זה באמת ישיג את האפקט הזה. הוא יחזור הביתה עם המחלה והמטופל יירפא. אחרי הטיפול הוא בעצמו יסבול בבית. אתה חושב שריפאת את המחלה, וברגע שאחרים קוראים לך מאסטר של צ'יגונג תהיה מרוצה מאוד, האין זאת החזקה? ברגע שאינך יכול לרפא מחלה תרכין את ראשך בכישלון. האם זה לא נגרם על ידי ההחזקה לתהילה ורווח אישי? נוסף על כך, כל הצ'י החולני מהמטופלים שלך יעבור לגוף שלך. אף על פי שהמאסטרים המזויפים של הצ'יגונג לימדו אותך איך לסלק אותו, אני אומר לך שאי אפשר לסלק אותו בכלל, אפילו לא מעט, כי אין לך היכולת להפריד בין הצ'י הטוב לצ'י הרע. כשהזמן עובר הגוף שלך יהיה שחור כולו מבפנים וזוהי קארמה.

כשבאמת תטפח ותתרגל זו תהיה באמת חוויה קשה. איך תעשה את זה? כמה תצטרך לסבול כדי להפוך את הקארמה לחומר הלבן? זה יהיה קשה מאוד. במיוחד, הבעיה הזו נוטה להתעורר ככל שהאיכות המולדת טובה יותר. יש אנשים שכל הזמן רודפים אחרי טיפול במחלות. אם קיימת אצלך רדיפה אחרי דברים, חיות יראו את זה ויבואו לשלוט עליך. זהו פו-טי. האם אינך רוצה לטפל במחלות? הן יעזרו לך. אבל הן לא יעשו את זה ללא תנאי. אין הפסד – אין רווח. זה מסוכן מאוד ובסוף תזמין אותן אליך. איך אתה יכול להמשיך את הטיפוח-תרגול שלך? זה ייגמר לגמרי.

יש אנשים עם איכות מולדת טובה המחליפים את האיכות המולדת שלהם עם הקארמה של אחרים. האדם ההוא חולה ויש לו קארמה רבה. אם תרפא מטופל חולה מאוד, אחרי הטיפול תרגיש מאוד לא נוח בבית! בעבר אנשים רבים הרגישו כך אחרי שטיפלו בחולה, החולה נרפא ואתה הופך להיות חולה מאוד בבית. כשהזמן עובר, יותר קארמה עוברת אליך; אתה נותן לאחרים דה ומחליף אותו בקארמה שלהם. אין הפסד – אין רווח. אף על פי שמה שאתה מקבל הוא מחלה, צריך לשלם בדה עבור ההחלפה. יש עיקרון ביקום הזה שאף אחד לא יכול להתערב במה שאתה בעצמך רוצה. אף אחד גם לא יגיד שאתה טוב. יש משהו קבוע ביקום: מי שיש לו הרבה קארמה הוא אדם רע. אתה מוותר על האיכות המולדת שלך לאדם אחר בעבור קארמה, איך תוכל לעשות טיפוח-תרגול עם קארמה רבה? האיכות המולדת שלך תיהרס לגמרי על ידי האדם ההוא. האם זה לא מפחיד? האדם יירפא; הוא ירגיש טוב, אבל אתה תסבול בבית. אם תרפא שני חולי סרטן – אתה בעצמך צריך "ללכת" במקומם. האם זה לא מסוכן? ככה זה ורבים לא מבינים את ההיגיון.

אל תושלו מכך שכמה מאסטרים מזויפים של צ'יגונג הם מפורסמים. להיות ידוע זה לא בהכרח להיות יודע. מה יודעים אנשים רגילים? כשהרבה אנשים עושים מזה רעש, אז אנשים מאמינים לזה. אף על פי שהוא עושה כך עכשיו, הוא לא רק פוגע באחרים אלא גם פוגע בעצמו. תוך שנה או שנתיים תראה מה יקרה לו. אסור לערער כך את הטיפוח-תרגול. טיפוח-תרגול יכול לטפל במחלות, אבל הוא לא מיועד לריפוי מחלות. הוא דבר על-טבעי ולא טכניקה של אדם רגיל. אסור לחלוטין לערער כך סתם את הטיפוח-תרגול. בימינו כמה מאסטרים מזויפים של צ'יגונג עשו תוהו ובוהו והשתמשו בצ'יגונג כאמצעי להשגת פרסום או הון. אלו הן קבוצות רעות שמפיצות את ההשפעה הרעה שלהן ועולות במספרן על המאסטרים האמיתיים של הצ'יגונג פי כמה וכמה. כל האנשים הרגילים אומרים כך ועושים כך ואתה מאמין בהם? אולי אתה חושב שצ'יגונג הוא רק כך, אבל הוא לא. מה שאני אומר זה עיקרון אמיתי.

כשיחסים חברתיים שונים מתהווים בין אנשים רגילים, אדם יכול לעשות מעשים רעים לשם רווח אישי ויהיה חייב לאחרים דברים. על אדם לשאת את זה ולשלם את החובות. נניח שאתה מטפל במחלה סתם כך, גם אם אתה באמת יכול לרפא אותה, איך אפשר להרשות לך לעשות זאת? בודהות נמצאים בכל מקום. יש בודהות רבים כל כך, מדוע הם אינם עושים דבר כזה? כמה נהדר זה יכול היה להיות אם בודהא היה גורם לכל הגזע האנושי להרגיש נוח! מדוע אינו עושה את זה? על אדם לשלם את הקארמה שלו בעצמו ואף אחד לא מעז להפר את העיקרון הזה. במהלך הטיפוח-תרגול מטפח יכול לעתים לעזור לאדם אחר מתוך חמלה; עם זאת זה רק ידחה את המחלה. אם אינך סובל עכשיו תסבול מאוחר יותר. או שאפשר להפוך את זה כך שבמקום שתהיה חולה תאבד כסף או שיהיו לך קשיים, זה יכול להיות כך. מי שבאמת יכול לעשות את הדבר הזה ולסלק את הקארמה בבת אחת, יעשה את זה רק למען מטפחים ולא בשביל אנשים רגילים. אני לא מלמד רק את העקרונות של האסכולה שלי כאן. אני מדבר על האמיתות של כל היקום ואני מדבר על המצבים הממשיים בקהילת המטפחים.

כאן אינני מלמד אתכם לרפא מחלות. אנחנו מובילים אתכם אל הדרך הגדולה, הדרך האמיתית, ואנחנו מובילים אתכם כלפי מעלה. לכן בהרצאותיי אני אומר תמיד שלתלמידי הפאלון דאפא אסור לטפל במחלות. אם תטפלו במחלות אינכם מטפחים של פאלון דאפא. כיוון שאנחנו מובילים אתכם אל הדרך האמיתית, במשך טיפוח השה-ג'יאן-פא אנחנו מטהרים, מטהרים ומטהרים עבורך ללא הרף את הגוף, עד שהוא יוחלף לגמרי על ידי החומר בעל האנרגיה הגבוהה. איך תוכל לטפח אם אתה עדיין אוסף את הדברים השחורים האלה בתוך גופך? הדברים האלה הם קארמה! אתה לא תהיה מסוגל לטפח ולתרגל כלל וכלל. עם יותר מדי קארמה לא תוכל לשאת את זה. אם אתה סובל יותר מדי לא תהיה מסוגל לטפח ולתרגל, זהו ההיגיון. אני חשפתי את הדאפא הזה ואולי אתם עדיין לא יודעים מה לימדתי. כיוון שהדאפא הזה יכול להיחשף לציבור, יש דרכים להגן עליו. אם אתה מטפל במחלות של אחרים, הפא-שן שלי ייקח בחזרה את מה שהותקן בגופכם למען הטיפוח-תרגול. אי אפשר להרשות לכם סתם כך להרוס משהו יקר כל כך בגלל תהילה ואינטרס אישי. אם אינך נוהג לפי הדרישות של הפא, אינך מטפח של הפאלון דאפא שלנו. כיוון שאתה רוצה להיות אדם רגיל, גופך יחזור לרמת האנשים הרגילים והדברים הרעים יוחזרו אליך.

אתמול אחרי ההרצאה רבים מכם הרגישו שכל גופם קל. אבל מספר מועט מאוד של אנשים עם מחלות קשות הקדימו את האחרים, והתחילו להרגיש אתמול חוסר נוחות. אחרי שהוצאתי אתמול את הדברים הרעים מגופכם, רובכם הרגשתם שכל גופכם קל ונוח מאוד, אבל ליקום שלנו יש עיקרון של "אין הפסד – אין רווח". איננו יכולים להוציא את הכול עבורכם. אסור לחלוטין שלא תסבלו שום דבר מזה. זאת אומרת הוצאנו את הגורמים היסודיים של המחלות שלכם ושל בריאותכם הרופפת, אבל עדיין יש לכם שדה של מחלות. אדם שהטיאן-מו שלו נפתחה ברמה נמוכה מאוד יכול לראות בגופכם אשכולות של צ'י שחור וצ'י חולני ועכור, שהוא גם צ'י שחור מרוכז בצפיפות גבוהה מאוד. ברגע שהוא מתפזר הוא יתפשט בכל גופך.

מהיום והלאה חלק מהאנשים ירגישו קור בכל גופם כאילו הם סובלים מהתקררות עזה. אפילו עצמותיהם אולי יכאבו. רוב האנשים ירגישו חוסר נוחות מקומי, כמו כאבים ברגליים או סחרחורת. החלק החולה של גופכם, שחשבתם שהתרפא קודם במהלך תרגילי צ'יגונג או על ידי מאסטר של צ'יגונג, יופיע שוב. זה משום שהמאסטר ההוא של הצ'יגונג לא ריפא את המחלה שלכם אלא רק דחה אותה. זה עדיין שם ויופיע שוב מאוחר יותר אם לא עכשיו. עלינו לחפור את כל זה ולסלק את זה לחלוטין מהשורש. באופן זה ייתכן שתרגישו שמחלתכם הופיעה שוב. זהו סילוק הקארמה שלך באופן יסודי, לכן יהיו לך תגובות. יש אנשים שיהיו להם תגובות מקומיות, ירגישו חוסר נוחות בדרך זו או אחרת ויופיעו סוגים שונים של חוסר נוחות, כל זה נורמלי. אני אומר לכולם שלא חשוב כמה רב הוא חוסר הנוחות שלכם, עליכם להמשיך ולבוא להרצאה. ברגע שתיכנסו לכיתה, כל הסימפטומים שלכם ייעלמו ולא תהיה כל סכנה. יש לציין עניין אחד: לא חשוב כמה אתם סובלים מה"מחלה", אני מקווה שתתמידו לבוא, כיוון שקשה להשיג את הפא. כשאתה מרגיש עוד יותר גרוע, זה אומר שדברים יתהפכו אחרי שיגיעו לשיא, כל גופכם יטוהר, וזה חייב להיות מטוהר לחלוטין. שורש מחלתכם כבר סולק ומה שנשאר הוא רק מעט הצ'י השחור שייצא בעצמו ויגרום לכם למעט קושי ולמעט סבל. אסור שלא תסבלו בכלל.

בחברה של האנשים הרגילים, אתם מתחרים עם אחרים למען תהילה ורווח אישי. אינכם יכולים לישון או לאכול היטב והרסתם את גופכם. כשגופכם נראה מממד אחר, אפילו עצמותיכם שחורות כולן. עם הגוף הזה קשה שלא תהיה לכם שום תגובה בזמן שהוא מטוהר בבת אחת, לכן יהיו לכם תגובות. יש אנשים שיקיאו וישלשלו. בעבר תלמידים ממקומות רבים העלו את הנושא הזה כשכתבו על החוויות שלהם: "המורה, בדרכי הביתה מההרצאות חיפשתי בתי שימוש לאורך כל הדרך, עד שהגעתי הביתה". זה משום שאפילו כל האיברים הפנימיים חייבים להיות מטוהרים. אנשים בודדים יכולים להירדם ולהתעורר ברגע שאני מסיים את ההרצאה. מדוע? זה משום שיש להם בתוך הראש מחלות שצריך לכוונן. אדם לא יהיה מסוגל לסבול את זה במשך הכוונון, לכן צריך להכניס אותו למצב של הרדמה כשהוא לא יודע. אבל יש אנשים שאין להם בעיה בשמיעה, אמנם הם ישנים חזק, אך הם שמעו הכול בלי להחסיר מילה. הם יהיו ערניים לאחר מכן ולא ירגישו עייפים אפילו אם לא יישנו יומיים. כל אלה הם מצבים שונים וצריך לכוונן את כולם, כל גופכם יטוהר עבורכם.

כאנשים שבאמת מתרגלים פאלון דאפא, כשאתם יכולים באמת לוותר על ההחזקות שלכם, לכל אחד מכם יהיו תגובות מעתה ואילך. אלה שלא יכולים לוותר עליהן אומרים מן השפה ולחוץ שהם ויתרו, אבל למעשה לא ויתרו כלל, לכן יהיה קשה מאוד לעשות זאת עבורם. יש גם חלק מהאנשים שיבינו מאוחר יותר את תוכן ההרצאות שלי. הם מתחילים לוותר על ההחזקות שלהם וגופם מטוהר, ובשעה שגופם של אחרים מרגיש קל, אנשים אלה רק אז מתחילים להירפא ממחלותיהם ומתחילים להרגיש רע. בכל כיתה יש אנשים כאלה שנשארים מאחור – אלה עם תכונת הארה נחותה יותר. לכן לא חשוב מה קורה לכם – זה נורמלי. כשנתתי הרצאות במקומות אחרים תמיד קרה מצב כזה: יש אנשים שהרגישו רע מאוד, ישבו כפופים ולא קמו מהכיסא וחיכו שארד מהבמה ואטפל בהם. אני לא אטפל בהם. אם אפילו את המבחן הזה אתה לא יכול לעבור – מהיום ואילך, כשתטפח ותתרגל בעצמך, תיתקל בקשיים גדולים רבים – אם אפילו את זה אתה לא יכול לעבור, איך תטפח ותתרגל? האם אינך יכול להתגבר על עניין קטן כזה? כולם יכולים לעבור את זה. לכן אל תבקשו ממני לטפל במחלות וגם אינני מטפל במחלות. ברגע שתזכירו את המילה "מחלה" אני לא מעוניין להקשיב.

קשה מאוד להציל בני אדם. יש תמיד חמישה או עשרה אחוזים של אנשים בכל כיתה שלא יכולים לעמוד בקצב של האחרים. זה בלתי אפשרי שכל אחד ישיג את הטאו. צריך לראות גם אם אלה מביניכם שיכולים להמשיך את התרגול שלהם יוכלו להצליח בטיפוח ואם אתם נחושים בטיפוח. זה בלתי אפשרי שכל אחד יהפוך לבודהא. אצל מטפח אמיתי של הדאפא יופיעו אותם מצבים כתוצאה מקריאת הספר והוא יקבל גם כן את כל מה שמגיע לו.