עקרונות לתלמידים שהם נזירים

לאחרונה חלק מהנזירים והנזירות שהם חסידי דת, התחילו לטפח בדאפא. כדי שיוכלו להתקדם במהירות, הם צריכים לוותר על ההרגלים הרעים שהם פיתחו בדת המודרנית במשך זמן ארוך. בהיבט זה אין על תלמידי הדאפא שמטפחים בקרב אנשים רגילים לעודד את הדברים האלה שלהם. דרך הטיפוח ששאקיאמוני השאיר לנזירים היא טובה מאוד, אבל הנזירים המודרניים שינו אותה. זה בגלל שהרבה מהנזירים לא יכולים לוותר על הלב לכסף ולרכוש, והמציאו תירוצים כדי להצדיק את עצמם, כמו שיפוץ מקדשים, בניית פסלי בודהא, הדפסת כתבים או כיסוי הוצאות המקדש וכו'. כל זה אינו טיפוח-תרגול אלא עניין של עשייה, שאין לו שום קשר עם טיפוח בפועל. אי אפשר בהחלט להגיע לשלמות עם הדברים האלה. 

אם מטפחים בדאפא אז חייבים לוותר על ההחזקה לכסף ולרכוש, אחרת איך אפשר להתאים לקריטריונים של תלמיד דאפא? יתר על כן, כשהתלמידים הנזירים יוצאים, למעט במצבים מיוחדים, אין לנסוע, לטוס או לשוט – עליהם ללכת ברגל, כי אפשר לשלם את הקארמה רק על-ידי סבל. כשהם רעבים, עליהם לקבץ אוכל עם קערת הצדקה שלהם (יש לקבץ רק אוכל, ובהחלט לא כסף או רכוש). בלילות אפשר להישאר אצל תלמידי דאפא באזורים השונים, אבל אין להישאר לתקופה ארוכה. צריכים להקפיד שתהיה לכם משמעת קפדנית! אחרת אינכם תלמידיי. זה בגלל שמצב הטיפוח-תרגול של הנזירים שונה מהתלמידים שמטפחים בבית. החברה גם היא אינה מתייחסת אליכם כאל אנשים רגילים. כדי לאפשר לתלמידים הנזירים להגיע במהירות לשלמות, עליהם לשייף ולזקק את עצמם בעולם האנושי. אסור בהחלט שיהיו קשורים לנוחיות או להנאה. גם אין לרדוף אחרי תהילה ורווח בשום תירוץ, יתר על כן אין לבקש כסף כדי לשלוח הביתה. אם אינכם יכולים לוותר על המחשבות הארציות אז אל תהיו נזירים. בעבר, בימים הקדומים, היו דרישות חמורות מן הנזירים, ועל תלמידי הדאפא הנזירים עוד יותר להקפיד על דרישות מחמירות. אם כבר התנזרתם, מדוע אינכם יכולים לוותר על המחשבות של העולם האנושי?

תלמידים! לגבי התלמידים שמטפחים בבית, הוויתור על כל דבר של העולם האנושי הוא וויתור הדרגתי של החזקות, ואילו לגבי תלמידים שהם נזירים, זהו תנאי מוקדם שהם צריכים לעמוד בו וקריטריון של היותם נזירים.

לי הונג-ג'י

16 באוקטובר, 1997