הפא מתקן את לב האדם

בעקבות הגידול במספר התלמידים המטפחים בדאפא, יותר ויותר אנשים גם רוצים להכיר את הדאפא. אבל חלק מביניהם לא באים כדי לטפח ולתרגל, אלא בגלל שהם רואים שכבר אין דרך מוצא לחברה האנושית, והם רוצים למצוא מוצא בתוך הדאפא. זה גרם לאי טוהר בהרכב התלמידים. במקביל זה הביא להפרעה לדאפא מהיבט אחר. לדוגמא, יש אנשים שקיבלו השראות מסוימות מהדאפא והחלו לעסוק בכביכול פעולות תרבותיות בחברה. התנהגות זו של גניבת פא נובעת מהדאפא, אך לא יכולה לאמת את הדאפא, בהיבט אחר היא מבטלת את הדאפא. למעשה תנועה כלשהי לא יכולה לשנות את לב האדם מהיסוד, והתופעה לא תימשך. כשהזמן חולף האנשים יהיו אדישים. אחר כך יופיעו תופעות רעות שקשה יהיה לפתור אותן. הדאפא בהחלט לא יכול ליפול למצב כזה.

בזמן הנוכחי רבים מהאנשים הטובים והמעשים הטובים, שפורסמו בכלי התקשורת כמו רדיו, טלוויזיה, עיתונות וכו', נעשו על ידי תלמידי הדאפא שלנו, משום שהם מטפחים בדאפא ומשפרים את השין-שינג שלהם. אבל בדיווחים בחדשות הם מצהירים שאנשים אלו עשו זאת בגלל שהם מודלים לחיקוי או אנשי "עמוד השדרה", ומתעלמים לגמרי מהעובדה שזו התנהגות הנובעת מהטיפוח-תרגול בדאפא. הסיבה העיקרית היא אצל התלמידים עצמם. טיפוח-תרגול הוא עניין אדיר ומופלא, אז מדוע אתם לא יכולים להגיד בכבוד למראיינים שעשיתם את זה בגלל הטיפוח-תרגול בדאפא? אם הכתב לא רוצה להזכיר את הדאפא, אז אין עלינו ליפות צורה כלשהי שגונבת מהפא ולא מאמתת את הדאפא. כולנו משתדלים להיות אנשים טובים וזה מועיל לחברה ולאנושות. אז מדוע לא צריכה להיות לנו סביבה הוגנת וחוקית? זכרו היטב תלמידים, הדאפא משלים אתכם וגם אתם משלימים את הדאפא.

לי הונג-ג'י

17 באוגוסט, 1997