מילון מונחים
אידיאליזם – זרם פילוסופי המייחס חשיבות עליונה לרוח (בניגוד למטריאליזם).
איפוק מוסרי – בסינית: גְ'יֵה (Jie, 戒). Sila בסנסקריט. מונח בודהיסטי שכוונתו משמעת מוסרית, מצוות, התנהגות נכונה או איסורים.
אַרְהָאט – בסינית: לוּאוֹ-הָאן (Luo Han, 羅漢) ישות מוארת בעלת סטאטוס פרי באסכולת הבודהא ומי שמעבר ל"שלושת התחומים".
ארמון הנִי-ווָאן – Niwan Gong, 泥丸宮 – מונח טאואיסטי לגוף האצטרובלי (Pineal body) שבמוח.
בָּאי-חְווֵי – Bai Hui, 百會 – נקודת אקופונקטורה הממוקמת בכתר הראש.
בָּאי-רִי-פֵיי-שֶנג – Bai Ri Fei Sheng, 白日飛升 – מונח טאואיסטי ל"רחיפה לאור היום".
בּוּדְהָא – בסינית: פוא (Fo, 佛). מילה מסנסקריט שפירושה "אדם מואר".
בּוֹדְהִידְהַרְמָה – בסינית: דָא-מוֹ (Damo, 達摩). מייסד הזן בודהיזם.
בּוֹדְהִיסָאטְווָה – בסינית: פּוּ-סָה (Pusa, 菩薩). ישות מוארת עם סטטוס הפרי באסכולת הבודהא, הגבוהה יותר מארהאט ונמוכה מטאתאגאטה.
בּוֹדְהִיסַאטְווָה גוּאַן-יִין – בסינית: גוּאַן-יִין פּוּ-סָה (Guanyin Pusa, 觀音菩薩). ידועה גם בשם בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה – ידועה ברחמיה.
בודהיסטים חילונים – בסינית: ג'וּ-שְה (Jushi, 居士). אנשים המתרגלים בודהיזם בביתם מבלי להתנזר.
בּי-גוּ – Bigu, 辟穀 – "הימנעות מדגנים"; מונח עתיק להימנעות מאוכל ומשתייה.
בֶּן-טִי – Benti, 本體 – הגוף הפיזי של האדם והגופים בממדים אחרים.
גָ'אנְג – Zhang, 丈 – יחידת אורך סינית. שווה ל-10 צְ'ה.
ג'וֹאוּ-אִי – Zhou Yi, 周易 – ידוע גם כ"אי-צ'ינג", ספר התמורות.
ג'וּ-אִי-שְה – Zhu Yi Shi, 主意識 – ההכרה העיקרית של האדם; ג'ו-יואן-שן או הנשמה העיקרית.
גוּאַן-דִינְג – Guanding, 灌頂 – "מילוי (אנרגיה) מכתר הראש".
ג'וּ-יואו-קֶה – Zhu You Ke, 祝由科 – פרקטיקה של כישוף ולחשים.
ג'וּ-יוּאֶן-שֶן – Zhu Yuanshen, 主元神 – הנשמה העיקרית של האדם; ג'ו-אי-שה או הכרה עיקרית.
גונְג – 1. Gong, 功 – אנרגית טיפוח; 2. שיטת תרגול.
גונְג-ג'וּ – Gongzhu, 功柱 – עמוד אנרגיה הגדל מעל לראש המטפח.
גונְג-לִי – Gongli, 功力 – עוצמת האנרגיה.
גונְג-שֶן – Gongshen, 功身 – גוף המורכב מגונג.
גְ'יֵה – Jie, 劫 – מספר המיצג תקופה של מאות מיליוני שנה. בסנסקריט: Kalpa.
גֶ'ן-שָן-רֶן – Zhen-Shan-Ren, 真、善、忍 – גֶ'ן – אמת, אמיתיות; שָן – טוּב, טוּב-לב, חמלה, רחמים; רֶן – סבלנות, סובלנות, היכולת לשאת, הבלגה, איפוק.
דָאן – Dan, 丹 – ריכוז אנרגיה הנאסף מממדים אחרים ומתקבץ בגוף המטפח.
דָאן-טְיֶאן – Dantian, 丹田 – "שדה הדאן" שבאזור הבטן התחתונה.
דָאפָא – Dafa, 大法 – "חוק גדול" בסינית (דָא – גדול; פָא – חוק, דרך); עקרונות היקום המהותיים ביותר.
דֶה – De, 德 – מוסריות, מוסר; חומר לבן.
דְהיָאנָה – בסינית צָ'אן (Chan, 禪) – מדיטציה עמוקה, ריכוז והיטמעות מנטלית.
דְהַרְמָה – בסינית: פָא (Fa, 法) – הוראה או חוק באסכולת הבודהא, וגם: תורתו של הבודהא שאקיאמוני.
דִינְג – Ding, 定 – מדיטציה בריכוז, כניסה לשקט עמוק, Samadhi בסנסקריט; מצב של שקט עמוק אך מודע.
הָאן – Han, 漢 – המוצא האתני של רוב העם הסיני.
הֶא-צֶ'ה – Heche, 河車 – "נהר רֶכֶב", מונח עתיק מתחום הטיפוח-תרגול.
הגְ'יֵה האחרון – Mo Jie, 末劫 – קהיליית המטפחים מאמינה שליקום יש שלוש תקופות של התפתחות (הג'יה ההתחלתי, ג'יה הביניים והג'יה האחרון) ושהתקופה הנוכחית היא השלב האחרון של הג'יה האחרון.
הוּן – Hun, 葷 – מאכלים אסורים בבודהיזם.
החזקה – בסינית: גְ'ה-ג'וּאוֹ (Zhizhuo, 執著) – מה שהאדם מחזיק בו ואינו מסוגל להיפטר ממנו; תורגם לאנגלית כ-Attachment.
העולם של עשרת הכיוונים – בסינית: שְה פָאנְג שְה-גְ'יֵה Shi Fang Shijie, 十方世界 – מונח בודהיסטי המתייחס ליקום.
הפרי האמיתי – הגשמת סטאטוס הפרי באסכולת הבודהא.
"התקנת כור היתוך וכבשן ואיסוף עשבי מרפא כדי לזקק דאן" – מטאפורה טאואיסטית לאלכימיה פנימית.
וָאגְ'רָה – בסינית: גִ'ין-גָאנְג (Jingang, 金剛) – "יהלום" בסנסקריט.
ווּ – Wu, 悟 – הבנה; התעוררות; הארה.
ווּ-ווֵיי – Wu Wei, 無爲 – ללא עשייה; ללא כוונה.
ווֵיי דֶה – Wei De, 威德 – "מוסריות אדירה". באנגלית תורגם כ: Mighty virtue.
חְווֵי-יִין – Hui Yin, 會陰 – נקודת אקופונקטורה הממוקמת במרכז חיץ הנקבים (Perineum) הסמוך לפי הטבעת.
טָאו – Dao, 道 – "דרך" בסינית במשמעות הרחבה יותר. 1. מונח טאואיסטי ל"דרך הטבע והיקום"; 2. ישות מוארת שהשיגה את הטאו.
טָאי-צִ'י (או טאי-ג'י) – Taiji, 太極 – סמל היין-יאנג של אסכולת הטאו.
טָאן-ג'ונְג – Tanzhong, 膻中– נקודת אקופונקטורה הממוקמת בקו האמצע של החזה.
טָאתָאגָאטָה – Rulai, 如來 – ישות מוארת באסכולת הבודהא בעלת סטטוס-פרי שמעל הרמות של בודהיסאטווה וארהאט.
טְיֶאן – Tian, 田 – "שדה".
טְיֶאן-מוּ – Tianmu, 天目 – "עין שמימית", ידועה גם כ"העין השלישית".
טיפוח החיים – בסינית: שיוּ-מִינְג (Xiu Ming, 修命). טיפוח של הגוף הפיזי; הארכת החיים.
יוּאֶן-יִינְג – Yuanying, 元嬰 – מונח טאואיסטי ל"תינוק בן-אלמוות".
יוּאֶן-שֶן – Yuanshen, 元神 – "נפש מקורית" או "נפש חיונית". יוּאֶן – מקורי, ראשוני; שֶן – רוח, נפש.
יִין ויָאנְג – Yin Yang, 陰陽 – אסכולת הטאו מאמינה שכל דבר מכיל כוחות מנוגדים של יין ויאנג שהם הפכים התלויים אחד בשני ומשלימים אחד את השני. לדוגמה, נקבה היא יין; זכר הוא יאנג.
יִינְג-הָאי – Yinghai, 嬰孩 – תינוק/ות מטופח/ים.
לָאו דְזְה – Lao Zi, 老子 – נחשב כמייסד אסכולת הטָאו. המחבר של ה"דאו דה ג'ינג".
לִי – Li, 里 – יחידה סינית למרחק (שווה לחצי קילומטר). בסינית "108 אלף לי" הוא ביטוי המתאר מרחק רב.
מאו-יוֹאוּ – Maoyou, 卯酉 – קו הגבול בין צדדי היין והיאנג של הגוף.
מטריאליזם – חומרנות – גישה המייחסת חשיבות רק לדברים חומריים, השקפה כי החומר הוא הגורם הראשוני של כל התופעות, בניגוד ל"אידיאליזם".
נירוואנה – (מסנסקריט) עזיבת העולם הזה ללא הגוף הפיזי, הדרך לסיים את הטיפוח באסכולה של בודהא שאקיאמוני.
נקודת ההֶא-גוּ – Hegu, 合谷 – נקודת אקופונקטורה הממוקמת בין האגודל לבין האצבע של היד.
נקודת היוּ-גֶ'ן – Yuzhen, 玉枕 – נקודת אקופונקטורה הממוקמת בחלק התחתון של אחורי הראש.
נקודת הלָאו-גונְג – Laogong, 勞宮 – נקודת דיקור במרכז כף היד.
נקודת המִינְג-מֶן – Mingmen, 命門 – "שער חיים"; נקודת אקופונקטורה הממוקמת בחלק התחתון של הגב בקו-אמצע בין הכליות.
סָאן-חוּאַה-ג'וּ-דִינְג – San Hua Ju Ding, 三花聚頂 – "שלושה פרחים נאספים מעל הראש".
סוואסטיקה – 卍 – בסנסקריט הפירוש הוא "גלגל האור". בסינית הוא נקרא "ווָאן" (Wan), שפירושו "עשרת אלפים". סמל עתיק יומין שהתגלה באתרים ארכיאולוגיים, כנסיות ובתי כנסת ביוון, פרו, הודו, ישראל וסין, ושימש כסמל למזל טוב.
סוּ-מִינְג-טונְג – Suming Tong, 宿命通 – היכולת לראות את העבר ואת העתיד.
סטטוס-פרי – בסינית: גואו-וויי (Guowei, 果位). רמת ההגשמה של אדם באסכולת הבודהא, למשל ארהאט, בודהיסאטווה, טאתאגאטה וכו'.
סַמְסָארָה – שש הדרכים של גלגולי הנשמות שבבודהיזם.
פָא – Fa, 法 – חוק, דרך, שיטה, חוקים ועקרונות.
פָא-שֶן – Fashen, 法身 – "גוף חוק"; גוף המורכב מגונג ומפא.
פוֹא – Fo, 佛 – הגייה סינית של המילה "בודהא" – אדם מואר.
פוֹא פָא – Fo Fa, 佛法 – העקרונות והחוק האוניברסליים; הדרך של היקום. פוא – בודהא; פא – חוק.
פוֹא-ווֵיי – Fowei, 佛位 – סטאטוס של הבודהא.
פוּ-אִי-שְה – Fu Yishi, 副意識 – הכרת המשנה של האדם; פו-יואן-שן או נשמה/ות משנית/ות.
פוּ-טִי – Futi, 附體 – רוח או חיה השולטת על גוף של אדם, דיבוק.
פוּ-יוּאֶן-שֶן – הנשמה/ות המשנית/ות של האדם; פו-אי-שה או הכרת משנה.
צְ'ה – Chi, 尺 – יחידת אורך סינית (= 1/3 מטר).
צוּן – Cun, 寸 – יחידת מידה סינית מסורתית. אורכה מעט יותר מ-3 ס"מ.
צ'ונְג-גוּאַן – Chong-guan, 沖灌 – "להריץ למלא"; תנועות בתרגיל השלישי של הפאלון דאפא.
צ'וּ-שְה-גְ'יֶאן-פָא – Chu Shijian Fa, 出世間法 – "פא מעבר לשלושת העולמות".
צִ'י – Qi, 氣 – בתרבות הסינית נחשב כ"אנרגית חיים"; אנרגיה שיחסית לגונג היא אנרגיה ברמה נמוכה.
צְ'יֶאן-קוּן – Qiankun, 乾坤 – "שמים וארץ".
צִ'יגונְג – Qigong, 氣功 – צורת תרגול סינית מסורתית המטפחת צ'י ("אנרגית חיים").
צִ'י-גִ'י – 氣機 Qiji, – "מנגנון אנרגיה".
צִ'י-מֶן –Qimen, 奇門 – "אסכולה לא קונבנציונאלית".
צִ'ינג – Qing, 情 – "רגשות".
קָאו-טָאו – טקס מסורתי של קבלת תלמיד חדש שבו התלמיד כורע ברך ונוגע בראשו ברצפה.
קָאי-גוּאַנְג – Kaiguang, 開光 – "פתיחת אור"; טקס קידוש בודהיסטי לפסל הבודהא.
קָאי-גונְג – Kaigong, 開功 – השחרור הסופי של אנרגית הטיפוח; הארה מלאה.
רִיבּוֹא הדברים – ריבוא – עשרת אלפים. בסינית "ריבוא הדברים" הוא ביטוי שכוונתו "כל הדברים".
שָאן-גֶן – Shangen, 山根 – נקודת האקופונקטורה הממוקמת בין שתי הגבות של האדם.
שָאקְיָאמוּנִי – הבודהא ההיסטורי, גאוטמה סידהרתה.
שבעת הרגשות ושש התשוקות – בסינית: צִ'י צִ'ינג ליו יוּ (Qi Qing Liu Yu, 七情六慾). מונח סיני המתייחס לרגשות והתשוקות האנושיים.
שְה-גְ'יֶאן-פָא –Shijian Fa,世間法 – "פא בתוך שלושת העולמות"; בבודהיזם מאמינים שאדם צריך לעבור סמסארה (עיין ערך) אם הוא לא יוצא מעבר ל"פא בתוך שלושת העולמות". המונח "שלושת העולמות" ידוע גם כ"שלושת התחומים".
שְה-שֶן – Shishen, 識神 – הנפש המודעת.
שוּאֶן-גוּאַן-יִי-צ'יָאו – Xuan Guan Yi Qiao, 玄關一竅 – "פתח אחד של המעבר המסתורי".
שוּאֶן-גוּאַן-שֶה-ווֵיי – Xuan Guan She Wei, 玄關設位– "למקם את המעבר המסתורי".
שיוּ-לְיֶאן – Xiulian, 修煉 – שיו – טיפוח; ליאן – תרגול.
שִין-שִינְג – Xinxing, 心性 – טבע המחשבה והלב; טבע מוסרי.
תנוחת יד גדולה של פרח הלוטוס – תנוחת יד עם שתי כפות הידיים פתוחות, כאשר שורשי כף היד, האגודלים והזרתות מחוברים.
תעלות האנרגיה – ברפואה הסינית אומרים שהן תעלות צ'י הכוללות רשת סבוכה של מעגלי אנרגיה.
תקופת סוף-הדהרמה – לפי בודהא שאקיאמוני, תקופת סוף-הדהרמה תתחיל חמש מאות שנה אחרי מותו, והדהרמה שלו לא תוכל להציל אנשים אחר כך.