הסבר הפא לסייעים של הפאלון דאפא בצ'אנג-צ'ון

כולכם בקהל הנכם סייעים ועמודי תווך, ואתם ממלאים תפקיד חיוני בחשיבותו בהתפתחות הפאלון דאפא – במיוחד בהתפתחות הפאלון דאפא בצ'אנג-צ'ון. מתרגלים באתרי תרגול רבים העלו שאלות רבות, והסייעים שלנו או המתרגלים המהווים עמודי תווך לא היו מסוגלים לענות על חלק מהן, או שלא היו מסוגלים לענות עליהן בקלות. יש שתי סיבות לכך. האחת היא שאינכם מבינים את הפא ביסודיות. למעשה כבר לימדנו את הכול במהלך הסמינרים. כל עוד אתם מבינים את הפא היטב, כל שאלותיכם יוכלו להיענות. זוהי סיבה אחת, והיא הסיבה החשובה ביותר. סיבה אחרת היא שעל חלק מהשאלות הספציפיות שמתרגלים שואלים לא קל לענות. הסייעים, מאחר שהם בקשר ישיר עם המתרגלים, מקבלים שאלות רבות ספציפיות ועל רבות מהן לא קל במיוחד לענות.

הגישה שלי בנוגע לזה תמיד הייתה כזאת: כבר לימדתי את הפא באופן נרחב וכולל, וכשזה נוגע לטיפוח שלך עצמך, עליך לנהוג בהתאם לפא הזה. אם הכול היה נאמר במפורש, לא היה נשאר לך דבר לטפח בעצמך. אז אינני יכול להסביר את זה יותר מכך, אחרת זה יהיה שווה לכך שאני הוא שמרים אותך למעלה. מה שנשאר הן רק כמה שאלות ספציפיות, אך יש מתרגלים שעדיין רוצים לשאול אותן והם לא בטוחים. כשהם לא יכולים לשאול אותי, הם עדיין הולכים ושואלים את הסייעים שלנו או שואלים תלמידים ותיקים שמתרגלים זמן רב יותר. אבל אין זה קל לסייעים או לתלמידים הוותיקים לענות על שאלות שהם לא נתקלו בהן בעצמם.

מדוע אני מבקש מכם לתרגל ביחד? כשאתם נתקלים בשאלות, אתם יכולים לדון זה עם זה ולשתף בנקודות מבט. השאלות האלה יכולות לקבל תשובה בדרך זאת. כשאדם מתרגל בעצמו ויש לו שאלה, ייתכן שהוא ייעשה מבולבל ותוהה. אך באתר תרגול אתם יכולים לדון זה עם זה, ושאלות רבות יכולות לקבל מענה. לאמיתו של דבר, כדי להתמודד עם שאלה, פשוט חפשו את התשובה בשין-שינג שלכם, וכל שאלה יכולה להיענות. אבל עדיין יש כמה שאלות ספציפיות שקשה לסייעים להתמודד איתן, זה בטוח. הפגישה הזאת שאני מקיים איתכם נועדה לטפל בשאלות האלו. זהו בונוס מיוחד עבור הסייעים בצ'אנג-צ'ון, כיוון שלאזורים אחרים אין הזדמנויות כמו אלה. הפעם כשאני שוב בעיר אני צריך לטפל בדברים רבים. המתרגלים כולם יודעים זאת, לכן הם משתדלים ככל יכולתם לא להפריע לי. צלצול אחד של הטלפון עלול ממש לקטוע את מה שאני עושה, לכן מתרגלים רבים אפילו לא מתקשרים אליי – אני יודע זאת. אני מכנס אתכם כולכם כדי לענות על כמה שאלות עבורכם. המֶרכז הכללי שלח לי כמה מאמרים שנכתבו על ידי מתרגלים על מה שהם חוו ולמדו, יחד עם מספר סיכומים של נושאים. אבל לא הייתה לי הזדמנות לקרוא אותם משום שאני עוסק בהגהת ספר שלישי, "ג'ואן פאלון", ויש לי דברים רבים אחרים לטפל בהם.

היום אענה על שאלותיכם בעיקר כדי לעזור לכם לעשות את עבודתכם ביתר קלות בעתיד. לכן בזמן שאנחנו עוסקים בנושא זה, הייתי רוצה לגעת בנושא אחר: הסייעים שנמצאים כאן צריכים באמת לקחת אחריות. אין זה מספיק רק להיות אחראי לסיוע בתנועות התרגול. עליכם להבין ביסודיות את הפא. עליכם באמת לתפוס אותו. אתם צריכים לקרוא את הספר הרבה ולהקשיב הרבה לקלטות. לכל הפחות צריכה להיות לכם הבנה טובה יותר מאשר למתרגל הממוצע. רק בדרך זאת תוכל באמת להיות סייע טוב. אתה חייב להיות בעל הבנה ברורה של הפא. כשלמתרגלים יש שאלות אתם צריכים לכל הפחות להיות מסוגלים לענות עליהן במונחים כלליים. אף על פי שאיננו יכולים לומר שאתם ממלאים את התפקיד המנחה, אתם צריכים להיות מסוגלים לתת הסבר כללי. ללמד באמת שיטה לקראת רמות גבוהות זה להציל אנשים – זהו טיפוח אמיתי. מנקודת מבט זאת, [עבודת הסייע] אינה שונה מהטיפוח במשרה מלאה במקדשים, או בהרים ויערות מרוחקים.

הפא הזה שלנו נעשה זמין בעיקר בחברה של אנשים רגילים; אנחנו בעיקר מטפחים בקרב אנשים רגילים. לכן אנחנו דורשים שההתנהלות של המטפח תהיה ביסודה בהתאם לזו של אנשים רגילים משום שהוא מטפח בקרב אנשים רגילים. למען האמת, אדם האחראי על אתר תרגול אינו שונה מאב המנזר, או מהנזיר הבכיר המטפח במנזר. אני רק נותן לכם אנלוגיה – אף אחד לא עומד לתת לנו תארים או להבטיח לנו משהו. זוהי פשוט צורת הטיפוח שלנו. אם כן חישבו על כך, האין זה אותו הדבר? להדריך קבוצת מטפחים היטב צובר יתרונות ודה ללא גבול. אבל אם אינך מדריך אנשים היטב, הייתי אומר שלא מילאת את תפקידך. זוהי הסיבה שזימנתי את כולכם. האנשים האחראים על המרכז הכללי כולם שאלו אותי כך: "האם עלינו לקיים סמינר נוסף?" אני מרגיש שללמד את הפא יותר מדי במפורש לא עוזר לטיפוח שלכם, ולעשות כך היה הופך אותו ללא יותר מאשר סדרה של הנחיות לאנשים רגילים. אנחנו לא צריכים לדון בפרטים של איך לטפח בקרב אנשים רגילים. בעוד רגע אענה על שאלותיכם שנכתבו על פיסות נייר אלו. אתם יכולים לשאול שאלות נוספות בזמן שנותר. אל תשאלו שאלות המחפשות סוג כלשהו של ידע, או כרוכות במדיניות ממשלתית. אני אענה בעיקר על השאלות האופייניות שנתקלים בהן במהלך הטיפוח שלנו – אתם יכולים לשאול שאלות כאלה.

הזמנו רק סייעים ואנשי צוות להשתתף בפגישה הזאת. כהערה לעתיד, אנא ודאו לא להביא איתכם אנשים שלא הוזמנו להשתתף. יש דברים מסוימים שקשה לטפל בהם אם יותר מדי אנשים מגיעים. כולכם סייעים, כך שתכננתי במקור לדון בדברים של רמה גבוהה יותר ולשוחח על דברים ביתר פירוט כדי לעזור לכם עם עבודת הסיוע שלכם בהמשך. אבל כמה אנשים הם מתרגלים חדשים שרק נכחו בסמינר אחד, ויש אנשים שאפילו לא נכחו בשום סמינר. אם הם שומעים פתאום דברים כה עמוקים וברמה גבוהה כל כך, יהיה להם קשה לקבל אותם, ותהיה לכך השפעה שלילית עליהם. יתר על כן, קל למחשבות שלהם לפתח התנגדות, וזה יהרוס אותם.

סייעים צריכים להיות אחראיים. כשתנועות התרגול של מתרגלים חדשים אינן מדויקות, עליכם לתקן אותן. במקרה של כמה מתרגלים ותיקים שהתנועות שלהם הן די טובות אבל יש רק טעויות קטנות, אתם יכולים לשוחח איתם לאחר סיום התרגילים, ובדרך זאת לא תמנעו מהם להיכנס לשקט בכך שתפריעו להם; אל תפריעו להם במהלך התרגילים. עליכם לסייע למתרגלים חדשים ולענות בסבלנות על שאלותיהם. לכל המתרגלים באתרי התרגול יש האחריות הזאת: עליכם להציל את כל הישויות החיות. למה הכוונה ב"להציל את כל הישויות החיות?" להביא את כל הישויות החיות להשיג את הפא – זה באמת להציל את כל הישויות החיות. איך אתה יכול שלא לענות כשאחרים פונים אליך עם שאלות?

סייעים חייבים לתרגל רק בדרך טיפוח אחת, והם צריכים לשוחח עם המתרגלים האלה שלא מצליחים לתרגל רק שיטה אחת, ולעזור להם. אם הם באמת לא יכולים לתרגל רק שיטה אחת ולא מסוגלים לשחרר את הדברים האלה שלהם, בקשו מהם לעזוב ולתרגל צ'יגונג אחר כדי שלא יפריעו למתרגלים שלנו. אין דבר נוסף שאתה יכול לעשות אם הם באמת לא יעזבו. הם לא ישיגו דבר אף על פי שהם מתרגלים את זה. תכונת ההארה של האנשים האלה היא עלובה. באסכולת הבודהא אנחנו מתחילים מחמלה (צְה-בֵּיי) כך שזה לא יעבוד אם אתה רוצה להעניש אותם. אנחנו לא מענישים מישהו סתם על פי רצון – הוא צריך להזיק באופן רציני לפא הישר.

יש אנשים שמטפלים במחלות עבור אחרים או שאומרים לאחרים לבוא לאתר התרגול שלנו כדי שמחלותיהם יטופלו. שני הדברים האלה פוגעים בדאפא. זוהי בעיה רצינית, זה משהו שלאף אחד אסור לעשות. מי שעושה זאת הוא לא התלמיד שלי. אם סייע עושה זאת, החליפו אותו מיד. אנחנו חייבים לשים קץ בתַקיפוּת לשתי התופעות האלה.

הסייעים צריכים לנסות כמיטב יכולתם להיות אחראיים בעבודת הסיוע שלהם, ואף לנקוט ביוזמה, כדי לבצע את העבודה התובענית. חלק מהסייעים שהם אולי מבוגרים יותר, ושההבנה שלהם את הפא לא כה טובה, מרגישים שהפא הוא טוב אבל לא מסוגלים להסביר דברים היטב. הם יכולים למצוא אנשים שיעזרו להם בעבודת הסיוע שלהם – עליכם לעשות זאת מתוך אחריות לפא במקום לשקול מה תוכלו אולי להרוויח או להפסיד. הרווחים וההפסדים שלכם עצמכם קשורים גם כן קשר הדוק לפא. כשאתה עושה עבודה של סייע, אל תערבב פנימה כל מיני מחשבות עם אינטרס אישי, אחרת הן הטיפוח שלך עצמך והן הטיפוח של הקבוצה יושפעו מכך. על תנועות התרגול של הסייע להיות מדויקות ככל האפשר, והוא צריך לעשות כמיטב יכולתו לוודא שהן זהות לאלה שבקלטת הווידיאו – עליהן להיות פחות או יותר זהות. קשה להימנע מכמה הבדלים קטנים, מאחר שזה בלתי אפשרי לעשות את התנועות זהות בצורה מושלמת כאילו הן נוצקו מאותה תבנית. זה בסדר כל עוד הן ביסודן אותו הדבר. אבל אם הן שונות יותר מדי, זה כבר לא בסדר – זה נכון במיוחד לגבי סייעים – משום שההנחיות שלכם יובילו אחרים אל מחוץ למסלול.

עתה אענה על שאלותיכם.

המאסטר: "היכחדות גוף ונפש (שִינג שֶן ג'וּ מְיֵה)" הוא ביטוי עתיק. אנחנו קוראים לזה "שִינג שֶן צ'וּאַן מְיֵה". הצליל של "ג'וּ" אינו טוב; "מְיה" פירושו התפוררות. ההיגוי של "ג'וּ (הכול)" ושל "ג'וּ (לשלב)" הוא אותו הדבר. ה"ג'וּ" השני הזה פירושו לשלב. אז בואו נשתמש מעתה ואילך ב-שִינג שֶן צ'וּאַן מְיֵה. כמובן בספר, זה עדיין כתוב כ"שִינג שֶן ג'וּ מְיֵה". הספר הזה היה חומר קריאה לתקופת המעבר. כשהספר הראשון שלנו, "הפאלון גונג הסיני", נכתב, התכנים שלו היו במידה מסוימת דומים לצ'יגונג ברמה הנמוכה. הספר השני, "הפאלון גונג הסיני (מהדורה מתוקנת)", הוא ברמה גבוהה הרבה יותר מצ'יגונג. עכשיו אני מארגן את כל הפא שלימדתי. כשהוא יעלה על הכתב בהמשך, הוא יהיה הדאפא המנחה את הטיפוח האמיתי שלנו. הרבה מונחים יתוקנו בספר החדש.

"שִינג" מתייחס לגוף בעל דמות וצורה, וזה לא מתייחס רק לגוף בממד החומרי הזה, לגוף הנראה לעיני הבשר ודם שלנו. הגופים שלכם מתקיימים בכל ממד וממד, ולכולם יש דמות וצורה ויש להם קיום חומרי. הגופים שלכם קיימים לאורך כל הדרך עד לרמות המיקרוסקופיות ביותר; במילים אחרות, כמות הגופים שיש לאדם היא ככמות הממדים שישנם. משמעות ה"היכחדות המוחלטת של גוף ונפש (שִינג שֶן צ'וּאַן מְיֵה)" היא שכל הגופים האלה חדלים להתקיים.

"שֶן" (נפש) מתייחס ליוּאֶן-שֶן של האדם. כשמתרחשת ה"היכחדות המוחלטת של גוף ונפש" זה מחריד ביותר – בין אם זה הג'וּ-יוּאֶן-שֶן , הפוּ-יוּאֶן-שֶן , או סוגים שונים של ישויות שעוברים זאת. אין דבר נורא יותר מכך בכל הקוסמוס. במילים אחרות, הכול מושמד ודבר לא נותר. כמובן, חומרים מיקרוסקופיים לאין שיעור עדיין קיימים – אמרתי שגם בוואקום קיים חומר. חקר הפיזיקה הנוכחי שלנו רק הגיע לרמת הנויטרינוֹ – החומר הזעיר ביותר [שהם מצאו] הוא הנויטרינו. אך עם זאת הוא רחוק מאוד מאוד מחומר המקור של החומר, ומהחומר המקורי הקטן ביותר של קיום הישויות. כשחומר ברמות המיקרוסקופיות ביותר מושמד עד לנקודה בו הוא נמצא במצב המקורי ביותר שלו, אנחנו קוראים לזה "ההיכחדות המוחלטת של גוף ונפש". היות שהוא חזר למצב המקורי ביותר, הוא כבר לא קיים יותר – אפילו ישויות מוארות גדולות ברמות גבוהות מאוד אינן יכולות לראות אותו. בה בעת אין לו מחשבות, והוא בצורה מיקרוסקופית ביותר שהיא לגמרי לא מוגדרת וחסרת סדר. בעבר רק אלו שחיללו את הדאפא ברמות גבוהות טופלו בדרך זו. אותו הדבר לגבי ההרס של המין האנושי – מאחר שהוא כבר צנח לרמה הנמוכה ביותר, זה מה שהוא עומד מולו לאחר שהוא מבצע מעשים רעים. כלומר, הוא יושמד לחלוטין מהקוסמוס; לא יהיו לו מחשבות וכמעט לא יהיה לו חומר, והוא יושמד עד לנקודה של המצב הכי הכי מקורי שלו.

המאסטר: כאשר אדם מגיע לטיפוח מעבר לשלושת העולמות (צ'וּ-שְה-ג'יאֶן-פַא) הוא נכנס לטיפוח סטטוס הפרי של ארהאט – כלומר, ארהאט של הפרי הראשון. בזמן זה אתה כבר יכול לקרוא לאדם הזה בודהא, והוא למעשה יעשה טיפוח של גוף-בודהא. ארהאטים מסווגים לארהאט של הפרי הראשון, ארהאט של הפרי האמיתי וארהאט גדול, כשמרחק עצום מפריד בין כל רמה. בודהיסאטווה גדולה יכולה להיחשב לבודהא. כשאדם מגיע להארה בסטטוס ארהאט, אז לא משנה מה היה המין שלו, הוא או היא יתגשמו בגוף ובהופעה זכריים. אבל המין של גוף הבשר ודם שלך לא משתנה, מאחר שאתה עושה טיפוח-תרגול בקרב אנשים רגילים. אם גוף הבשר ודם שלך היה זכר ברגע אחד ונקבה ברגע שלאחריו, איך ייתכן בכלל שזה יוכל לעבוד? בעבר, היו אנשים שטיפחו לשלמות המלאה בסטטוס ארהאט – להגיע לשלמות המלאה ולהגיע לתחום שלך – הם שני דברים שונים. אם אדם יכול להגיע לשלמות המלאה רק בסטטוס ארהאט, הוא לא יכול להמשיך לעלות הלאה בטיפוח, היות שזה דבר שנקבע מראש כבר בהתחלה. כשהוא מגיע לקאי-גונג הוא יתגשם בגוף ובהופעה זכריים ולא משנה מה המין המקורי שלו. זה משום שהגוף שלו הוא גוף-בודהא מטופח, ובסטטוס של ארהאט כולם מתגשמים בגוף ובהופעה זכריים.

הג'ו-יוּאֶן-שֶן האמיתי שלך יכול להיות או זכר או נקבה. הגופים שלך – בין אם הם עברו שינוי לחומר של אנרגיה גבוהה והם גופים דמויי יהלום – גופים שאינם מתנוונים לעולם – שאתה טיפחת, ובין אם הם גופי-בודהא הניתנים על ידי בודהות בזמן הנירוואנה – הם יתגשמו בגוף ובהופעה זכריים בסטטוס ארהאט, והם יתגשמו בגוף ובהופעה נקביים כאשר אתה תגיע לתחום הבודהיסאטווה. אבל המין של היוּאֶן-שֶן לא משתנה. כאשר מישהו מגיע לתחום של בודהא, הוא או היא עדיין בעלי גוף, רק שגוף מסוג זה עשוי מחומר של אנרגיה גבוהה. גם לישויות בעולמות גבוהים אף יותר יש גופים, ואלו הם גופים בממדים שונים (גופי-בודהא). כשמגיעים לתחום של בודהא, המין שב להיות המין של הג'ו-יוּאֶן-שֶן – בודהא זכר יהיה בודהא זכר, ובודהא נקבה תהיה בודהא נקבה.

המאסטר: הבן-טי שאנחנו דנים בו כאן הוא מונח כללי בטיפוח של רמה נמוכה, והוא מתייחס לגופים שלכם בכל ממד, כולל גוף הבשר ודם שלכם.

המאסטר: ההגעה לשלמות המלאה והרמה של סטטוס הפרי שלנו הם שני דברים שונים. כשאתה מטפח לסטטוס ארהאט, אתה כבר תעשה טיפוח של גוף-בודהא. היה נהוג שרק טאתאגאטות נקראו "בודהות", אבל עכשיו יש עוד הנקראים בודהות. אם אנחנו מסווגים אותם, אז הטאתאגאטות אחראים גם על כמה בודהות שלא הגיעו לרמת הטאתאגאטה. אלו שעוברים את הבודהיסאטוות נקראים "בודהות"; גם הבודהיסאטוות הגדולות נקראות "בודהות"; אפילו ארהאטים ובודהיסאטוות נקראים גם כן "בודהות", מאחר שהם כולם משתייכים לאסכולת הבודהא. לכן אומר לכם: מהרגע שאתם מטפחים לסטטוס ארהאט, אתם עושים טיפוח של גוף-בודהא – זה מה שאני מתכוון. אבל אפילו כשאתה מטפח עם גוף-בודהא, אולי לא בהכרח תגיע לשלמות המלאה. האיכות המולדת של אנשים היא שונה ויש להם יכולות שונות לשאת סבל. יש אנשים המסוגלים לטפח עד לסטטוס בודהיסאטווה, יש אנשים המסוגלים לטפח עד סטטוס בודהא, ויש אנשים המסוגלים לטפח אפילו לרמות גבוהות יותר – אפילו לסטטוס פרי שמעבר לטאתאגאטה – בשעה שיש אנשים היכולים להגיע רק עד לסטטוס ארהאט. אבל לא משנה לאיזו מהרמות תגיעו, זה אומר שקפצתם מחוץ לשלושת העולמות וזה אומר שהשגתם סטטוס פרי; במילים אחרות, כבר השגתם סטטוס פרי אמיתי אבל לא בהכרח השגתם את השלמות המלאה. נגיד שתוכנן עבורך שתגיע להארה ולשלמות המלאה בסטטוס בודהיסאטווה; אם אתה מגיע לסטטוס ארהאט אבל עוד לא הגעת למטרה האולטימטיבית של הטיפוח שלך, אז לא השגת את השלמות המלאה. זהו הקשר. אתה תשיג באותה מידה שתשקיע, באותה מידה שתטפח. אף על פי שהטיפוח שלך לא הגיע עד לשלמות המלאה, כבר השגת סטטוס פרי, ובכל זאת הטיפוח שלך לא השיג את השלמות המלאה, אז קיימת עדיין השאלה של רמות – לא השגת את המטרה האולטימטיבית של הטיפוח שלך.

המאסטר: לחזור למקור ולשוב לאמת (פַאן בֵּן גְוִוי גֵ'ן)" שונה מ"חזרה לפשטות ולטוהר המקורי (פַאן פּוּ גְוִוי גֵ'ן)" שאנשים רגילים מדברים עליו. החזרה למקור ולאני האמיתי שאנחנו מדברים עליו משמעו חזרה לטבע המולד שלך – חזרה לטבע שלך, לאיכות המקורית שלך ולאיך שהיית במקור. אתה נפלת לחברה האנושית הרגילה, ואיך שהיית במקור כבר מוסתר. בחברת האנשים הרגילים שחור ולבן הם הפוכים וטוב ורע הם הפוכים, לכן אתם צריכים לחזור. "לחזור לאמת (גְוִוי גֵ'ן)” הוא מונח באסכולת הטאו. מאחר שמה שאנחנו מטפחים הוא ממש ענק, זה עובר מעבר לטווח של אסכולת הבודהא בלבד, לכן יש גם דברים שדנים בהם באסכולת הטאו. מישהו המצליח בטיפוח באסכולת הטאו הוא "ישות אמיתית". משמע, הוא מטפח להיות בודהא. הם משתמשים במונח "ישות אמיתית" – ישות ממשית.

המאסטר: נשבעת להמשיך לטפח לנצח, אבל ה"נצח" הזה אינו אבסולוטי, נכון? אתה מתכוון שאתה לא עומד להשיג סטטוס פרי אמיתי או להשיג את השלמות המלאה, ושאתה רק תמשיך לטפח לנצח? לטיפוח צריכה להיות מטרה. טיפוח לרמה גבוהה תלוי בשבועה שנשבעת וגם ברמה שאתה מסוגל לטפח אליה; המורה מתכנן זאת בשבילך בהתאם. כל זה מדעי. אם אתה חתיכת פלדה, זה לא יעבוד לתכנן עבורך דברים כמו עבור חתיכת ברזל. אם אתה מסוגל לטפח לסטטוס פרי של בודהיסאטווה, אז לתכנן עבורך להגיע לסטטוס פרי של ארהאט גם כן לא יעבוד. הכול נאמד במדויק – כשזה נאמד שם למעלה, אז אין שום טעויות.

המאסטר: דרך טיפוח היא מערכת של טיפוח המתנהלת מלמעלה על ידי בודהא אדיר – אותו דבר נכון בכל מקום. אבל דרכי טיפוח הן שונות, ושום דבר אינו זהה לפאלון הזה שיש לנו היום. אך יש כמה דברים שמסתובבים – כדור הארץ מסתובב, ואנשים בטנטריזם משתמשים במחשבתם לדחוף סוג של גלגל כדי שיסתובב. דברים מסוג זה קיימים. יש מאסטר של צ'יגונג בצ'אנג-צ'ון שגם מתרגל על ידי סיבוב טאי-צ'י, אבל זה לא כמו שלנו, מאחר ששלו אוסף פנימה ולא פולט החוצה – זה שונה משלנו. פלנטות סובבות סביב כוכבים, ואלקטרונים סובבים סביב גרעין האטום – לכולם יש מנגנון מסתובב, אבל המשמעות הפנימית היא לגמרי שונה. ייתכן שקיימים שני דברים שהם אותו הדבר, אבל זה נדיר ביותר. אני לא ראיתי אותם.

אני יכול לומר לכם שמאחר שהישויות המוארות הגדולות תכננו את האירוע הזה היום, כל דבר בתהליך ההתפתחות של הקוסמוס נועד להכין את הדרך עבור האירוע הזה. במהלך התקופה המוקדמת, כשהקוסמוס נוצר, האירוע הגדול הסופי כבר תוכנן. לכן כנראה הרבה דברים הם חלק מהתכנון לתקופה של ימינו, הג'יה האחרון, ובשביל להעביר בפעם האחרונה את הפא האמיתי. אני אומר שהסיבה לפופולריות חסרת התקדים של שיגעון הצ'יגונג שהופיעה בשנים האלה של המאה הזאת אינה מקרית. וזה גם לא מקרי שסוגים שונים ומגוונים של שיטות תרגול צ'יגונג צצו. זה לא פשוט כמו שאנשים רגילים חושבים שזה.

המאסטר: עולם הפאלון הוא גן עדן נרחב ביותר ומופלא המתנהל על ידי הטאתאגאטה של עולם הפאלון. הפאלון הוא רק ביטוי של הפא בצד של הגונג. יש לו גם צורת ביטוי בצד של הפא. לגבי צורת הביטוי שלו בצד של הפא, לא חשפנו לציבור פא גבוה יותר וצורות גבוהות יותר מלבד הפא שאני מלמד, וגם אין עליהם להיחשף לציבור. בנוגע לצד של הגונג, אפילו ציירתי עבורכם את הצורה. אבל יש לו גם צד של פא. זוהי הצורה בצד של הגונג. אחרי שהמתרגלים שלנו ישיגו את הפרי האמיתי או סטטוס פרי, הם יוכלו לפתח פאלון באמצעות טיפוח – רק פאלון אחד. אפילו כשאתה מגיע לרמה גבוהה מאד יוכל להיות לך רק פאלון אחד, שהוא הביטוי שלך עצמך, והוא יחליף את האחד שנתתי לך באזור הבטן התחתונה. זהו סטטוס הפרי האמיתי שלך. אך הפאלון הוא גם ביטוי של הפא. הוא יכול לשכפל את עצמו; כשאתה משתמש בקצת כוח שמימי הוא יכול להתרבות. אתה יכול גם לשלוח החוצה כמה פאלונים, אבל לא תהיה לך כמות גדולה כל כך, וגם לא אותן צורות, של הפאלונים העצמאיים שאני פיתחתי כיום.

כפי שאתם יודעים, הדבר הזה הוא כל כך עצום, כל כך יקר ערך, והוא נוצר על ידי דורות רבים של אנשים. אם גם אתה רוצה לפתח במהלך הטיפוח שלך דבר כה עצום כמו שיש לי, זה בלתי אפשרי – לגמרי בלתי אפשרי. אתה יכול לפתח פאלון באמצעות טיפוח, זה בטוח. לפאלון הזה יש עוצמה אדירה; אם היו מביאים אותו באמת לממד הזה והוא היה זז, זה היה עניין אדיר, משום שהוא דבר ממש רב עוצמה. אפילו אם הפאלון שאתם תפתחו באמצעות טיפוח יסתובב בעתיד פעם אחת בממד הזה, הייתי אומר שיתעורר טורנדו ענקי. זהו משהו רב עוצמה ביותר. מדוע אסור לו לבוא לידי ביטוי בחברה האנושית הרגילה? ומדוע לא מרשים לו לבוא אל תוך הממד הזה ולמלא בו תפקיד? זה בדיוק משום שהעוצמה שלו היא פשוט אדירה מדי. אפילו כאשר הוא ממלא תפקיד בממדים אחרים, אז הדבר מספיק כדי להגן עליך ולמלא תפקיד גדול.

המאסטר: לא. עולם הפאלון הוא גן עדן יחידתי ברמה גבוהה מאוד ביקום שלנו. הקוסמוס הוא עצום. חלק מכם מתרגלים חדשים, לכן אני לא ממש יכול לדבר על דברים מסוימים משום שלא תהיו מסוגלים לקבל אותם. יש אין-ספור יקומים קטנים בקוסמוס הנרחב הזה שלנו. המין האנושי מתקיים ביקום קטן, אבל יש אין-ספור גלקסיות ביקומים הקטנים האלה. בודהא ברמת הטאתאגאטה לא יכול לראות את הגבולות של יקום קטן. בנוגע לשאלה כמה גדול הוא הקוסמוס הגדול, בעבר לא הרשו למין האנושי לדעת זאת – הוא פשוט כה עצום. במהלך תהליך הטיפוח של האדם, גופו מתרחב כלפי חוץ – זאת אומרת, הנפח של גופו גדל. הנפח של גופו הופך בהדרגה לגדול יותר, המחשבה שלו גם נעשית גדולה יותר, המחשבות שלו מתרוממות והרמה שלו עולה. אך לא ניתן להבחין בשינויים על הגוף בצד האנושי הרגיל הזה – הוא זהה לזה של אדם רגיל, למעט זאת שבזמן ההגעה לשלמות המלאה [הגופים] ישתלבו ביחד. בשבריר השנייה הזה כשהם משתלבים ביחד, אפילו לפני שתתנסה בכוח הפא בקרב בני-אנוש רגילים, יובילו אותך הלאה משם. זה משום שההפרעה שלו לאנשים הרגילים תהיה גדולה מדי. זה תמיד המקרה. תמיד אמרתי: יש טאואיסטים זקנים שטיפחו בהרים מרוחקים במשך שנים רבות, ואנשים חושבים שהיכולות שלהם גדולות; אבל היכולות שלהם למעשה ממש קטנות, וזוהי הסיבה מדוע מרשים להם להציג את הכוחות העל טבעיים שלהם בעולם הזה. אבל כיום יש מעטים שמציגים [את הכוחות העל טבעיים שלהם] בפני אנשים. הם גם כן יודעים שאין עליהם להזיק לחברה האנושית הרגילה; אם הם יזיקו, הם יהיו גמורים.

המאסטר: כבר דנתי בכך פעמים רבות. לקרוא את הספר זה אותו דבר. כל עוד אתה מטפח באמת לפי הדאפא, זו אינה בעיה אפילו אם אתה חי לבדך במקום המרוחק ביותר. הפא-שנים שלי נמצאים בספרים שלי. אפילו ברמות נמוכות, כל מילה מופיעה גדולה כמו פאלון. ברגע שמחשבה שלך צצה הם יודעים את כולה. לכן זה אותו דבר. כל עוד אתה מסוגל לטפח באמת, אתה יכול להשיג אותו. בין אם אתה קורא את הספר ומתרגל בעצמך, או הולך לאתר תרגול ומתרגל יחד עם מתרגלים ותיקים, זה בסדר. כל עוד אתה מטפח באמת אתה יכול להשיג אותו. אתם יודעים, שאקיאמוני לא נמצא כבר יותר מאלפיים שנה, אבל נזירים רבים הצליחו בטיפוח לפני תקופת סוף הדהארמה וחלקם טיפחו לרמות גבוהות מאוד. זה לא שאתה יכול לטפח רק כשאתה נמצא ממש מול המורה והוא מלמד אותך באופן אישי.

המאסטר: לא בהכרח. אם הם מסיימים את הטיפוח ויוצרים גוף אחד שלם איתך, הם יכולים להתקיים כשומרי הפא שלך. אבל אתה השולט והם ייחשבו לשומרי-פא, שזה בערך כמו פוּ-יוּאן-שֵנים. אם הם לא מסיימים את הטיפוח, הם ייוָותרו כישויות עצמאיות ולא יצליחו להשיג זאת. אתה טיפחת, אז אתה לבדך משיג – מי שמטפח משיג.

המאסטר: הרבה מהמתרגלים שלנו כבר נכנסו למצב של הארה הדרגתית. מתרגלים רבים מטפחים היטב ולא אומרים מילה – הם פשוט לא אומרים דבר, זה הכול. בסמינר בחארבין אמרתי: "יש יותר מארבעת אלפים אנשים כאן, אבל, בנוגע לשאלה כמה מהם יכולים להשלים את הטיפוח בהצלחה, או כמה מהם ישיגו את הטאו בעתיד, אני לא אופטימי. הכול תלוי איך אתם מטפחים את עצמכם. איך יוכלו כל יותר מארבעת אלפי האנשים האלה להיהפך בקלות להיות בודהות? איך יוכלו כל יותר מארבעת אלפי האנשים להיכנס למצב של הארה הדרגתית? זה בלתי אפשרי". אפילו באתרי תרגול שונים – כמה מתרגלי פאלון דאפא נכנסו למצב של הארה הדרגתית? כמה מהם באמת ממש טיפחו? יש מצבים שונים של הארה הדרגתית שאליהם אדם יכול להיכנס. זה לא שברגע שאתה נכנס להארה הדרגתית הכוחות העל-טבעיים שלך מתגלים.

לכן בזמן שאנחנו עוסקים בנושא הזה, אקדיש דקה להתייחס למשהו. רבים מאיתנו כבר נכנסו למצב של הארה הדרגתית, אבל הם תמיד פוחדים. ממה הם פוחדים? כי יש פשוט יותר מדי החזקות בחברה האנושית כרגע... הדגשתי זאת פעמים רבות – אמרתי לכם להתעלם מהיכולות העל-טבעיות שאתם מפתחים, ולא לפתח רדיפות אם הטְיֶאן-מוּ שלכם פתוחה. אבל אומַר לכם, אם הטְיֶאן-מוּ שלכם באמת פתוחה ואין לכם החזקה לרדיפה אחר משהו, זה לא משנה אם אתם משתמשים בה לראות דברים. זאת גם לא בעיה להשתמש בכוחות העל-טבעיים שפיתחתם אם אתם בְמקום שבו אין אף אחד בסביבה. אני מבהיר לכם את הנקודה הזאת: אל תתייחסו לכך כאל החזקה. זהו הפא שלכם עצמכם, ולהשתמש בפא שלכם עצמכם זה שונה מלהיות בעל החזקות. עכשיו כבר יש אנשים שנכנסו למצב הארה הדרגתית, אבל הבעיה היא שהם פוחדים ותמיד מתאמצים לשמור את זה בפנים ולא להשתמש בזה. אצל הרבה אנשים הטְיֶאן-מוּ פתוחה, אבל הם תמיד חושבים שזאת אשליה. זה חסר תועלת. כשהיא נפתחת ואתה מסוגל לראות דרכה דברים, לך על זה והסתכל – זה לא משנה. להיות בעל החזקה או לחוות משהו הם שני דברים שונים.

המאסטר: אנשים רבים כבר עברו את מצב שלושת הפרחים מתאספים מעל הראש. אף אחד לא הגיע לשלמות המלאה. הם כולם מטפחים בסטטוס פרי – בסטטוס פרי של רמות שונות.

המאסטר: אין הגבלת זמן, ובין אם אתה מטפח או לא, זהו העניין שלך. עד איזה גובה אתה מטפח, עד כמה גדולה היכולת שלך לשאת וכמה גדולה היכולת שלך לסבול, אלה הם גם העניינים שלך עצמך. אם המורה היה קובע לך הגבלת זמן לטפח החוצה מכאן, האם המחשבה שלך תהיה מסוגלת להגיע לשם? האם השין-שינג שלך יוכל להתרומם לשם? האם ההבנה שלך את הפא תגיע כה גבוה? האם תהיה מסוגל לשחרר את ההחזקות שיש לך בקרב אנשים רגילים? האם תהיה מסוגל לשחרר כשזה נוגע לאינטרס האישי שלך ולדברים שאתה נאבק עליהם עם אחרים? כל אלה הם ענייני טיפוח של האדם עצמו. אף אחד לא קובע עבורך חוקים, ואין מגבלת זמן. יש אנשים שאולי יוכלו לטפח לסטטוס ארהאט ממש במהירות, בשעה שיש אנשים שיצטרכו אולי תקופת חיים שלמה כדי לעשות זאת. זה תלוי ביכולת שלך לסבול ובאם אתה מקפיד עם עצמך – הכול תלוי בך.

המאסטר: כפי שאמרתי הרגע, התלמידים של שאקיאמוני היו עדיין מסוגלים לטפח כלפי מעלה גם לאחר שהוא עזב את העולם. אם המורה באמת היה עוזב את העולם, הפא-שנים שלי היו עדיין נשארים כאן ולא הייתי נעלם באמת – זה לא שהייתי כאילו עובר "היכחדות מוחלטת של גוף ונפש".

המאסטר: כל אחד שבא לתרגל עם החזקה של רדיפה לא ישיג את הפרי האמיתי. אבל עליכם לאפשר לאנשים תהליך הדרגתי של הבנת הפא. אנשים רבים הגיעו לשיטה כדי להירפא ממחלותיהם, ובאמצעות תהליך הבנה הדרגתי הם הבינו שיש דברים של רמות גבוהות. היום אנחנו מלמדים את הפא ברמות גבוהות. כשאנשים באים לראשונה לסמינרים שלנו אין להם מושג על מה מדובר, ואז הם שומעים פתאום שאנחנו מלמדים שיטת צ'יגונג לקראת רמות גבוהות. באמצעות הוראת הפא שלנו הם הגיעו להבין את זה. אתם צריכים לאפשר להם לעבור תהליך, אתם בהחלט צריכים. לא משנה אילו כוונות יש להם כשהם מגיעים, בין אם זה לרפא מחלה, להימנע מאסונות, או כל דבר, הם יצטרכו לשחרר את כל ההחזקות שלהם. רק אז הם יוכלו להשיג את מטרת הטיפוח. אפילו אם הם באים במטרה לרפא מחלות ולשמור על בריאות, אם הם מחזיקים במחשבה של להימנע מאסונות, אז אפילו זה לא יושג.

מצוקות הן דברים שאנשים מביאים על עצמם. אנשים חייבים חובות עבור הדברים הרעים שהם עשו תקופת חיים אחר תקופת חיים, לכן עליהם לשלם אותם. הסתכלו על הקשיים שאתם סובלים במהלך תהליך הטיפוח שלכם – אלה הם כולם מכשולים עבורכם, הנגרמים על ידי הקארמה שצברתם בעצמכם. אבל זה גם דבר טוב: אנחנו משתמשים בה כדי לשפר את השין-שינג שלכם, האין זה דבר טוב אם כן? זוהי הסיבה מדוע אדם יכול לטפח לבודהא או לשֵד. זה בדיוק משום שיש קארמה ומשום שאתם במבוך שאתם יכולים לטפח.

המאסטר: לא. הם נמצאים בממדים אחרים שאיננו יכולים לראות. מלבד הגופים שיש למין האנושי שלנו, יש גופים אנושיים נוספים בממד אחר, שהוא ממד בקרב הממדים של אותה הרמה. האנשים שבממד ההוא הרבה יותר טובים מאשר האנשים כאן. אין להם מושג של מוניטין או של אינטרס אישי; אבל כן יש להם רגשות (צ'ינג), אז גם להם יש גופים גשמיים. המראה שלהם לא כל כך שונה מאיך שאנחנו בני האדם נראים, אף על פי שהם נראים טוב יותר מאיתנו. אבל הגופים שלהם יכולים לרחף. הם לא הולכים, כך שהרגליים שלהם כמעט בלתי נראות; הם מרחפים הלוך ושוב באוויר. יש ממד כזה, והוא ממד באותה הרמה.

אסביר לכם שוב על ממדים. המדענים שלנו כבר גילו במחקר שלהם שאלקטרונים סובבים סביב גרעין האטום. האם הסיבוב שלהם לא דומה לסיבוב של כדור הארץ שלנו סביב השמש? האם אין זה אותו הדבר? כרגע אין לנו מיקרוסקופ שיאפשר לנו לראות מה יש על האלקטרונים. אם הייתם יכולים לראות זאת, ייתכן שהייתם יכולים לגלות עליהם ישויות חיות. אמרתי שכל הדברים האלה מתאימים למה שהפיזיקה של היום מבינה; אבל האמצעים המדעיים שיש לנו היום הם עדיין מוגבלים ביותר.

המאסטר: סוגים אלה של מתרגלים עומדים לפתח גונג; הם לא יַצאו מעבר לרמה הנמוכה של פעילות צ'י. זה קורה בצורה הגבוהה ביותר של תרגול צ'י כשאדם נכנס למצב של גוף לבן-חלבי. אבל זוהי תקופה קצרה מאוד. אל תשימו לב לזה ואל תפחדו, תנו לזה לקרות. להיות מפוחד מדי זה גם סוג של החזקה. אל תשימו לב לזה, התייחסו לכל דבר כאל משהו שהוא כפי שאמור להיות ותנו לדברים לקרות באופן טבעי. אחרי שתעברו מעבר לרמה הזאת אתם לא תחושו שוב לעולם את הדברים האלה. לאחר שתפתחו גונג, גופכם יהיה מכוסה בגונג והצ'י השחור והצ'י הפתוגני האלה לא יוכלו יותר להיכנס לגופכם, כך שלא תחושו אותם שוב.

המאסטר: אני יודע שבעבר כשכמה נזירים ישבו במדיטציה, הם השתמשו במכבשי אבן או באבני ריחיים כדי ללחוץ את רגליהם מטה. אבל בין אם אלו מכבשי אבן או אבני ריחיים, הם עשו כל זאת לגמרי מרצונם הם – הם ביקשו מאנשים אחרים לעשות זאת עבורם. אבל טאואיסטים לא עושים זאת כך. באסכולת הטאו, רק תלמיד אחד או שניים נבחרים, ורק אחד מהם מקבל את ההוראה האמיתית. הם ממש קפדנים עם התלמידים שלהם, והם מכים תלמידים כמעט על כל דבר. לא אִכפת להם אם אתה יכול לשאת זאת או לא, משום שהם חייבים לגרום לך להצליח לעבור את זה. לכן הם בדרך כלל מאמצים שיטות כפייה, כמו לקשור רגליים של תלמידים ולקשור ידיים מאחורי הגב; לא תצליח להשתחרר מהקשרים בעצמך אפילו אם תשכב. לכן היו אנשים שחשו כל כך הרבה כאב שהם התעלפו. כך חלק מהאנשים עשו זאת בעבר; הטיפוח היה באמת קשוח באותם ימים.

היום אנחנו לא דורשים דברים מסוג זה, משום שמערכת הטיפוח שלנו מכוונת ישירות לטיפוח הלב של אדם. זאת הסיבה מדוע אנחנו מתייחסים לשיפור השין-שינג בתור הדבר המכריע ולטיפוח הגוף כמשני. עליכם לנסות כמיטב יכולתכם לסבול זאת ולהאריך את הזמן בו רגליכם משוכלות כשאתם יושבים. אבל לא יכול להיות חוק נוקשה. מדוע לא? כפי שאתם יודעים, בזמנו של שאקיאמוני היו כללים של איפוק מוסרי, וזה היה משום שלא היו בכלל ספרים של כתבים – הוא לא הותיר אחריו דברים כתובים. לאחר ששאקיאמוני עבר מן העולם, אנשים בתקופות מאוחרות יותר נזכרו בדברים ששאקיאמוני אמר וארגנו אותם לספרים של כתבים. כששאקיאמוני היה בעולם הוא קבע חוקים רבים לטיפוח ששימשו ככללים, ואלו נותרו איתנו בכתב. אבל היום יש לנו את הפא, לכן אין לנו כללים כלשהם. האם אדם מטפח, האם אדם מסוגל לטפח, והאם אדם ראוי – את כל אלו אומדים באמצעות הפא. לכן בטיפוח שלנו אנחנו לא יכולים לקבוע חוקים אבסולוטיים. חישבו על כך כולכם, כשמגיעה תקופת סוף הדהרמה, יש אנשים שפשוט אינם טובים כלל; הם לא בין אלו שיכולים להינצל אלא בין אלו שיושמדו. ייתכן שחלק מהאנשים האלה נכנסו לסמינרים שערכנו; יכול להיות שגררו אותם לשם. כשאתה מבקש מהאנשים האלה [לדחוף בכוח את רגליהם לתנוחה הנכונה], ייתכן שהעצמות שלהם יישברו. זאת הסיבה מדוע אנחנו לא קובעים חוקים של כפייה, אלא משתמשים באמצעים שנעשים מתוך רצון. אם אתה מסוגל לשאת (רֶן), עשה כמיטבך לשאת. אך אומַר לכם שכל אחד שבאמת רוצה לטפח, או שבאמת מרגיש את כוח הפא, מסוגל לטפח. למה שלא תשקיע קצת מאמץ ותנסה את זה. לא יהיו שום בעיות.

המאסטר: לַיקום יש גבולות, אבל אין עליכם לחקור בדברים האלה. הגבולות פשוט רחוקים במידה שלא תיאמן. אפילו ברמת הטאתאגאטה "גבול היקום" מתייחס לגבול של יקום קטן. בנוגע ליקום הקטן הזה, אפילו לטאתאגאטה – שלא לדבר על המין האנושי – הוא נראה חסר גבולות ואין-סופי, ובלתי אפשרי לחקירה. הוא עצום מאוד מאוד.

המאסטר: זה היה מאמר בדיוני שנכתב למטרה בידורית ב"חלון לספרות ואמנות". המתרגל הזה נכח בשתי הרצאות ולא השיג הבנה עמוקה. הוא התחיל לכתוב את זה אחרי ההרצאה הראשונה. הוא היה נלהב מאוד וחשב שהפא הזה נהדר. כשנכח בהרצאה השנייה, הוא הקשיב עם כוונה לכתוב משהו. כפי שאתם יודעים, אדם יכול להבין דברים רק כשהוא מקשיב בשקט. אז הוא לא הבין את זה היטב וכתב את המאמר בצורה של ספרות בדיונית פופולרית שקראתם. חלק מהדברים עברו ליטוש אמנותי. לסיפור עם הפיתון אין אחיזה במציאות. נאמר שבודהיסאטווה גואן-יין הייתה המאסטר שלי, וגם זה לא נכון, זה רק ספּין אמנותי. אבל הכוונה שלו הייתה טובה והוא רצה לפרסם ולקדם את הפא הזה – המוטיבציה שלו הייתה טובה, זה בטוח. לבסוף הוא כתב דבר כזה בגלל שההבנה שלו הייתה מוגבלת. זוהי יצירה של ספרות בדיונית פופולרית – הוא כתב את זה מלכתחילה מהזווית הבידורית. היות שבספרות בדיונית אפשר להגזים, יש בה מידה רבה של גמישות. פשוט אל תתייחסו לזה כאל דבר שאנחנו לומדים או מחפשים ממנו הנחיה. בנוגע ל"חמשת הכללים” ול”עשרת החטאים ועשר הטובות" שהמאמר מזכיר, אלה הם כולם דברים מהבודהיזם המקורי. לנו אין כללים כלשהם – אמרנו לכם בפא מהו הסטנדרט לטיפוח.

המאסטר: ה-”שוּאֵן פָא גִ'ה ג'י" (הפא העמוק מגיע לקצה) שאנחנו מזכירים הוא ביטוי כללי. הוא עניין של הבנת הפא כאשר מלמדים אותו לראשונה. זה לא צריך להיות השוּאֵן הזה (העמוק), זה צריך להיות השוּאֵן (המסתובב) שבשואֵן-ג'ואַן (המסתובב). הפא שלנו הוא מלכתחילה פא המביא להרמוניה מושלמת, אז הוא מסתובב, והצורה שבה הפאלון בא לידי ביטוי היא כמו גלגל. "שוּאֵן פָא גִ'ה ג'י" (הפא המסתובב מגיע לקצה) אינו מוטעה; [הפא] אכן יכול להגיע לעולמות גבוהים מאוד ולהגיע לקצה – זה מה שזה אומר. "שוּאֵן פָא גִ'י שוּ (הפא המסתובב מגיע לאַיִן)" הוא ביטוי שאנחנו משתמשים בו במהלך הטיפוח שלנו, והוא גם משפט בתוך נוסחאות התרגול שלנו.

אתם יודעים, המשפט יכול לזמן ישויות מוארות, את הישויות המוארות המטפחות באותה מערכת, או את הישויות המוארות שהגיעו לשלמות במערכת הזאת, שיבואו להגן על הפא ולחזק אתכם – זאת ההשפעה שיכולה להיות לו. הנוסחאות בדתות גם כן משמשות למטרה זאת. בנוגע לשינון נוסחאות כדי להגדיל גונג, זה פשוט בלתי אפשרי בכלל. הן רק משמשות לתפקיד שתיארתי. "גִ'י שוּ (מגיע לאַין, לרִיק)" מתייחס גם כן לַהגעה לרמות גבוהות מאוד. התחום שאנשים לא יכולים לראות נקרא "תחום הרִיק". זוהי פחות או יותר המשמעות. המונח הזה מופיע לעתים קרובות בדת הטאואיסטית; הוא נקרא "טאי שוּ" (הרִיק הגדול) לפני שטאי-צ'י נוצר, שזה אומר שהוא גבוה מאוד וראשוני מאוד.

המאסטר: שינון הפורמולה הוא טוב בשבילכם, ולשנן אותה פעמים רבות, כמו אלף פעמים, לא יעוות את הפאלון. כמובן שלאחר שתגיעו לקאי גונג והארה תבינו שאינכם יכולים לשנן נוסחאות כשאתם מגיעים לרמות באמת גבוהות מאוד. גלי ההדף כתוצאה מהשינון שלכם יהיו פשוט אדירים, אז אם תשננו אותם כל הזמן זה יגרום לאחרים לחוש לא נוח עם הצליל המזמזם הזה.

המאסטר: ה"מתבקע" הזה, זה איך שזה צריך להיות. אנחנו מדברים על "פתיחת כתר הראש", אז "מתבקע" זה איך שזה צריך להיות. לחלק מהאנשים זה מתבקע ברגע אחד, "סנאפּ!" והם לא מרגישים הרבה. לאחרים זה מתבקע בהדרגה והם חשים לא נוח. אבל צריך להסתכל על הדברים משני הצדדים. יש אנשים שלא משחררים את ההחזקות שלהם והם לא מעוניינים להיפטר מהדברים הרעים שהם הביאו על עצמם, אז צריך לנקות את הדברים הרעים. אז הם יגרמו לראש שלך לכאוב ולא יתנו לך לטפח את הפא האמיתי – המצב הזה יכול לקרות גם כן. הדבר הקריטי הוא האם אתה יכול או לא יכול לטפח, והאם אתה יכול או לא יכול לאמוד זאת עם הפא ולהיפטר מהדברים הרעים האלה.

המאסטר: התופעה הזאת יכולה לקרות, ויש אנשים כאלה בסמינרים שלנו; יש כאלה בכל סמינר. מדוע זה יכול לקרות? זה משום שהתגובה היא חזקה בזמן שהגוף מתנקה והמחלות מסולקות. אבל בדרך כלל זה לא יהיה בצורה כה עזה באתר תרגול, מאחר שהמחלה מסולקת באופן הדרגתי. אם האדם הוא טוב, אני חושב שזה נורמלי. אם האדם לא מקפיד עם עצמו, פועל בצורה פזיזה, קופץ הלוך ושוב בין שיטות צ'יגונג שונות, אינו יציב ויש לו שין-שינג גרוע, אז זאת עלולה להיות בעיה. אתה יכול להציע לו שיעשה הפסקה לזמן קצר, ולשאול אותו איזה צ'יגונג אחר הוא תרגל או אם הוא עשה משהו מוטעה. הוא יכול לנסות לתרגל דאפא שוב אחרי שהוא מתגבר על התקופה הזאת. זה משום שאין ערובה שכל אחד שבא לתרגל כיום יהיה מטפח אמיתי.

המאסטר: אנחנו לא עושים שיאצו; אסור לטפל במחלות במהלך טיפוח השה-ג'יאן-פא – אין דבר כזה. למטפחים אמיתיים אין מחלות, כיוון שהפא שנים שלי סילקו אותם. כל הדברים שיש לטפל בהם מטופלים. אין דבר כזה כמו שיאצו בתוך זה. האם אפשרי שעיסוי יוכל להיפטר מקארמה של מטפח? כשאתה מעסה אנשים אחרים אתה נושא את הגונג שלך, לכן אנחנו ממליצים לא לעשות זאת. זאת לא בעיה אם אתה רופא, כי זאת עבודתך בקרב אנשים רגילים.

המאסטר: הפוּ-אִי-שֶה של אדם בעיקר מוֹנע ממנו לעשות דברים רעים כשהוא לא מודע. כשהג'וּ-אִי-שֶה של אדם הוא חזק מאוד, הפו-אי-שה לא מסוגל לשלוט בו.

המאסטר: זה נורמלי. ישיבה עם הרגליים משוכלות גם מפוררת קארמה. "לחשל את הלב ואת כוח הרצון", "לאמץ את הגוף" – איך אנחנו מאמצים את הגוף? אנחנו מגדילים את זמן התרגול ואנחנו סובלים כאב בישיבה עם רגלינו משוכלות – זה מתבטא בעיקר בשני האופנים האלה. "לאמץ את הגוף" כשלעצמו, הוא תהליך של סילוק קארמה ושיפור. האם ישיבה ברגליים משוכלות אינה מפוררת קארמה? אבל זה לא שקארמה נדחפת לרגליים בבת אחת – זה באשכולות. כשאשכול אחד מופיע, אתם חשים כאב רב; וכשהוא מתפורר, אתם חשים בנוח. בישיבה ברגליים משוכלות זה בדרך כלל כך שמישהו חש כאב לזמן מה, ואז חש בנוח לזמן מה, ואז שוב כאב – זה כך. כשאתה מפורר חתיכה של קארמה, הישיבה שלך ברגליים משוכלות תארך בפעם הזאת זמן רב. אבל בזמן שקארמה מופיעה, ייתכן שתרגיש כאב ברגע הראשון כשתשים את רגליך בתנוחה. אבל אם אתה מסוגל לשאת את זה, הזמן של ישיבה ברגליים משוכלות יהיה אותו דבר – תוכל לשבת ברגליים משוכלות למשך אותו פרק הזמן שיכולת לפני כן – רק שתרגיש אי-נוחות מהכאב.

המאסטר: כן, היא יכולה, וכך גם עישון. ברגע שהדבר הזה אופף אותם, הם לא יישארו בגופך ולא יהיה לך דבר – אחרים יראו שאין עליך כל גונג. כפי שאמרנו, אם אתה רוצה לטפח באמת, האם אינך יכול לוותר אפילו על מעט ההחזקה הזאת? אינך יכול להתייחס לטיפוח כאל משחק ילדים – זה רציני מאוד. איננו אומרים שהמין האנושי ייתקל בצרות גדולות מסוג מסוים כלשהו ושאתה מטפח כדי להציל את חייך – אנחנו לא אומרים דברים כאלה, ואנחנו גם לא משתמשים בזה כמוטיבציה לדחוף את הטיפוח שלך. אנחנו אומרים: האם טיפוח אמיתי לא ידאג לך לנצח נצחים?

הנושא של שש הדרכים של גלגולי הנשמות (סמסארה) נדון בבודהיזם. אומרים שאדם בחברה האנושית הרגילה חש שהזמן ארוך, אבל כשמסתכלים עליו מממד בעל זמן ארוך יותר הזמן הזה של המין האנושי חולף ועובר מהר מאוד. כששני אנשים מדברים, הם מסתובבים ורואים שאתה נולד; אחרי שהם משוחחים קצת, הם מסתובבים ורואים שכבר נקברת אחרי שעברו מאה שנים. למה בני אדם לא מנצלים את הזמן שיש להם עם גוף אנושי כדי לטפח ולהציל את הגוף האנושי? בבודהיזם נאמר שברגע שאדם נכנס לסמסארה, קשה לומר למה הוא יתגלגל. אם אתה מתגלגל כחיה, ייתכן שייקח מאות או אלפי שנים עד שתשיג שוב גוף אנושי. אם אתה מתגלגל כסלע, לא תצא מתוכו עד שהוא יישחק לגמרי, ואולי לא תצא מתוכו במשך עשרות אלפי שנים. לחיות אסור לטפח, אבל יש להן תנאים מולדים המאפשרים להן לטפח. זוהי תוצאה של נסיבות טבעיות. אבל לא מרשים להן לפתח גונג של רמה גבוהה; כשהן מפתחות גונג של רמה גבוהה, הן הופכות לשדים משום שאין להן טבע אנושי. כך שחייבים להרוג אותן – כאשר חיות מטפחות לרמות גבוהות, חייבים להרוג אותן, והן יוכו על ידי ברק. מדוע הן משתלטות על גופם של אנשים? הן רוצות להשיג גוף אנושי, כי עם גוף אנושי תהיה להן הרשאה מלאה לטפח. כך זה היה בעבר; הרשו להן לטפח כשהיה להן גוף אנושי. עכשיו הן לא יכולות – אפילו עם גוף אנושי. אם אתה רוצה לטפח, אם אתה רוצה להשיג את הפא, אתה חייב שימחקו לך לגמרי את מוחך ואתה חייב לבוא להשיג אותו בקרב אנשים רגילים. זהו כיום חוק מחמיר. זה אפילו לא ייחשב אם מישהו מגיע לִחיות בקרב אנשים רגילים בזמן שהוא במודעות מלאה; אז הוא חייב שימחקו את מוחו והוא חייב לטפח באמצעות התעוררות. מי לא היה הולך לטפח אם הוא היה יודע את הכול? כשבודהא רוצה להעלות את רמתו, ויורד למטה אל בין בני אדם רגילים כדי לסבול קשיים, גם צריך שמוחו יימחק. מי לא היה מטפח אם הוא היה רואה ויודע הכול באופן ברור? הנושא של שיפור לא היה קיים אז. זה כדי לומר לכם שהטיפוח הוא באמת עניין רציני, ושכל החזקה תשפיע על הטיפוח.

המאסטר: נשים מבוגרות שהגיעו לגיל הבלות, ושלא קיבלו את המחזור, ייתכן שתהיינה איטיות בטיפוח. זה נכון שחלק מהנשים המבוגרות באמת צריכות לנצל כהלכה את הזמן שיש להן. עבור חלק מהן זה לא יעבוד אם הן לא תפעלנה כך. בכל פעם שמזכירים שימוש טוב בזמנן, הן משקיעות הרבה מאמץ בביצוע התרגילים. אבל עליהן לדעת שטיפוח השין-שינג הוא הדבר החשוב ביותר. ייתכן שחלק מהן איטיות במובן הזה, אבל אלה המתרגלות באופן נורמלי צריכות כולן לקבל את המחזור.

המאסטר: כל התגובות השונות שיש לאדם בזמן התרגול הן נורמליות. סילוק קארמה תמיד כרוך באי-נוחות – אפילו לסלק מחלה כרוך באי-נוחות. חלק מהמתרגלים יפתחו גונג, שיהיה בגופם, ויהיו שם יותר מעשרת אלפים סוגים של יכולות על-טבעיות. כל סוג של גונג הוא אשכול של חומר של אנרגיה גבוהה שיש לו הרבה אנרגיה, צפיפותו גבוהה, והוא רב עוצמה מאוד, ואתה תחוש באי-נוחות כשהם זזים את התזוזה הקטנה ביותר בגופך. ויותר מכך, גונג בצורות והופעות שונות, יכולות על-טבעיות בצורות ובהופעות שונות, ויכולות מיוחדות בצורות ובהופעות שונות יתבטאו בגופך, ואתה תחוש אי-נוחות כשהם יזוזו מעט. ובכל זאת, עדיין אתה אומר שזאת מחלה – תגיד לי, איך אתה יכול לטפח בצורה כזאת? אם אתה באמת מטפח על פי הפא, אתה תגלה שהכול תקין.

גוף של מישהו היה בשליטה של פו-טי. מאסטר אחד של צ'יגונג אמר לו "הגוף שלך נשלט על ידי פו-טי של פיתון". לכן הוא תמיד חש שיש לו פו-טי של פיתון. אמרתי לו: "אין לך את זה יותר". אבל הוא לא האמין לכך ועדיין חשב שהפיתון נע בתוך גופו. ובכן, היות שהוא חשב שיש לו פו-טי, המצב בו הוא נמצא כשהפיתון שלט בו בא לידי ביטוי בגופו. זה לא הפסיק עד שההחזקה שלו סולקה – זה היה בדיוק כדי לסלק את ההחזקה הזאת שלו. אם זה הופך למשהו שיש לו החזקה אליו, אז לא יהיה לו קל להיפטר ממנו. לאדם הזה לקח זמן רב לשחרר זאת.

המאסטר: מותר לכם לצפות בהם אם אתם יכולים. התבוננות שקטה בזמן שעושים את התרגילים היא לא החזקה.

המאסטר: אם אדם יכול לראות או לא יכול לראות תלוי במצב ההארה ההדרגתית של אנשים שונים המטפחים ברמות שונות. אפילו אם הגעת להארה הדרגתית, זה לא בהכרח אומר שהטְיֶאן-מוּ שלך נפתחה ברמה גבוהה רק משום שרמת הגונג שלך גבוהה, או שהטְיֶאן-מוּ שלך נפתחה ברמה נמוכה רק משום שרמת הגונג שלך נמוכה. זה שונה. זה משום שרמת הטְיֶאן-מוּ של אדם לא קובעת את רמת הגונג שלו. הגורמים, התנאים, והסיבות השונות של האדם הם הקובעים אם הוא יוכל לראות בבירור או לא, ואם הוא מסוגל לראות או לא – אלה נקבעים על ידי סיבות רבות מסוגים שונים. זה לא יכול לייצג כמה היטב מישהו טיפח – וָדאו שאתם שמים לב לכך. זאת טעות לחשוב ”היות שהטְיֶאן-מוּ שלי פתוחה, הגונג שלי גבוה מזה של אנשים אחרים".

האם לא הופיע מישהו כזה בצ'אנג-צ'ון שלנו? הטְיֶאן-מוּ שלו נפתחה והוא חשב שהוא טוב יותר מכל אחד אחר. הוא אמר שלאדם הזה יש פוּ-טִי, לאדם ההוא יש משהו אחר, וכן הלאה – כל אלה היו תוצרי הדמיון שלו עצמו. הוא עשה הרבה דברים חסרי-אחריות באתר התרגול שלנו, ולבסוף הוא לא היה מוכן להודות שקיים מישהו טוב יותר ממנו והוא אף אמר שהוא גבוה יותר ממני. לכן אין עלינו למדוד את גובה הטיפוח של האדם בהתבסס על כך שהטְיֶאן-מוּ שלו פתוחה. בנסיבות רגילות הם אכן הולכים בהתאמה. יש לנו אנשים שהם טובים במיוחד, אך עדיין איננו מאפשרים להם לראות; אנחנו נותנים להם לראות רק כשהטיפוח שלהם מגיע לרמות גבוהות מאוד. לכן אל תשתמשו בזה כדי לאמוד כמה טוב או כמה רע הוא משהו או מישהו.

מעתה ואילך, בין אם אתם יכולים לראות אותי או לא... זה בדיוק כמו מה שמישהו אמר קודם לכן – "מה נעשה אם המורה לא בסביבה?" כששאקיאמוני היה בעולם הזה, היו גם אנשים ששאלו "מורה נכבד, מי יהיה המורה שלנו אם לא תהיה יותר בסביבה?" שאקיאמוני אמר "קחו את הכללים[2] כמורה שלכם". אנחנו לוקחים את הפא כמורה שלנו. רמת השין-שינג של אדם – ולא מידת היכולות העל-טבעיות שלו – צריכה להיות אֲמת-המידה למידת ההצלחה שלו בטיפוח. אחרת, האם לא כולם ירדפו אחר יכולות על-טבעיות? יכולות על-טבעיות הן תוצרי לוואי בתהליך הטיפוח שלך. כל היכולות העל-טבעיות שהתפתחו דרך טיפוח בשה-ג'יאן-פא הן יכולות אנושיות מולדות שהתנוונו בהדרגה ככל שהחשיבה של האנשים נעשתה מסובכת.

הן יופיעו באופן טבעי כשאתה מטפח. רק כאשר תחזור לעצמי המקורי האמיתי שלך, בזמן שאתה חוזר, יוכל גם הטבע האנושי המקורי שלך להתגלות מחדש. לא משנה כמה ברור האדם הזה יכול לראות, הוא לא יוכל לראות את הרמות שאני רואה. לא משנה כמה ברור הוא יכול לראות, מה שהוא יכול לראות הוא עדיין ממש רחוק מהאמת הגבוהה ביותר בקוסמוס. מה שהוא יכול היה לראות היה רק צורת הביטוי ברמה הזאת – ואתה לא יכול להתייחס לכך כאל האמת. בזמן שאתה בתהליך הטיפוח זה לא נכון להשתמש ברמה מסוימת אחת בתור הסטנדרט שעל פיו אומדים דברים. זוהי הסיבה מדוע הם מדברים על "אין פא שהוא פא מוחלט" – אל תתייחסו לביטוי של רמה מסוימת אחת בתור האמת. "אין פא שהוא פא מוחלט" – הפא של רמה מסוימת יכול להשפיע רק ברמה ההיא. אז הוא ראה משהו ברמה מסוימת ואת מצב העניינים ברמה הזאת, והוא נעשה מרוצה כשהוא ראה את הדברים בבהירות. אלה הם דברים ברמות ממש רדודות – וָדאו שאתם זוכרים זאת.

המאסטר: ילדים יכולים לתרגל פחות או יותר על פי יכולתם. המטרה העיקרית של הטיפוח-תרגול היא לשפר את השין-שינג של האדם. לכן זה מועיל לילדים לספר להם יותר על דברים הקשורים לשין-שינג. כשהייתי צעיר מאוד, לא יכולתי לתרגל בכלל שום דבר שיש לו צורות חיצוניות, ובעיקר טיפחתי שין-שינג. היום יש ילדים שאינכם צריכים להתייחס אליהם כאל ילדים רגילים. חלק מהילדים הם בלתי רגילים, היות שכשהוחלט שנעשה את המשימה הזאת, היו אנשים מרמות גבוהות ביותר שירדו למטה. כשאני הגעתי, אנשים מרמות שונות ירדו למטה בעקבותיי מאחר שהם יכלו לחזות מה אני עומד לעשות. במיוחד בתקופה האחרונה יש באופן מיוחד הרבה יותר מהם שהגיעו ליקום הקטן הזה ולגלקסיית שביל החלב שלנו. זה משום שהם לא יכלו לחזות זאת מראש מוקדם יותר, אלא ידעו על כך וראו מה יקרה רק בתקופת הזמן שממש לפני שיצאתי לציבור; רבים מהם ירדו למטה בזמן ההוא. לשם מה הם באו? כדי להשיג את הפא. הם ידעו שהפא הישן התנוון, והם באו כדי לחשל את עצמם מחדש. אל תתייחסו אליהם כאל אנשים ממוצעים – הם כולם טובים למדי. אבל זה לא כך שילד של כל אחד הוא כזה. מספר ילדים הם טובים למדי.

המאסטר: חלק מהמתרגלים שלנו כבר הגיעו למצב של הארה הדרגתית, וחלק מהמתרגלים יגיעו למצב של הארה הדרגתית בשלבים. בין אם הגעת לזה או לא, ובין אם אתה יכול לראות דברים בבירור או לא, אתה יכול לדון על כך בשיחה עם אנשים אחרים לאחר ביצוע התרגילים באתר התרגול – זה לא משנה. כשאתה מדבר על כך עם אנשים ללא כוונה כלשהי של התפארות, זה מועיל לטיפוח הכולל שלנו. יש אנשים האומרים שאינך יכול לדבר על דברים שרואים עם הטְיֶאן-מוּ ושלעשות כך יסגור את הטְיֶאן-מוּ. זה משהו שחשבו בדרך כלל בעבר בקרב המתרגלים. מה שגרם לטְיֶאן-מוּ שלהם להיעלם זה לא הדיבור עליה. חישבו על זה כולכם: האם היו בכלל מתרגלים שהקדישו תשומת לב רבה לדֶה בתקופה שבה הצ'יגונג הופץ בציבור? בקושי היה מישהו שעשה טיפוח אמיתי. אנשים לא ידעו על טיפוח מוסריות, ודיברו – עם ההחזקות שלהם והרצון להתפאר – על כל דבר שראו. לכן, כמובן, נסגרה להם הטְיֶאן-מוּ.

היו גם אנשים שדיברו על כל דבר, מבלי להתחשב אם זה ראוי או לא. לכן הטְיֶאן-מוּ שלהם הייתה חייבת להיסגר. זוהי הסיבה. אם מדברים על הדברים האלה למטרת דיון שישפר הבנה של הפא, הייתי אומר שאין כלל בעיה. עליכם לעשות הבחנה ברורה לגבי זה. אם הטְיֶאן-מוּ של מישהו נסגרת, או נפגעת, זה משום שהוא אמר דברים שלא צריכים להיאמר לאנשים רגילים, או משום שהייתה לו מנטליות של התפארות. האם מנטליות של התפארות אצל מתרגל אינה ביטוי של החזקה? אז צריך לסגור את הטְיֶאן-מוּ שלו. בהתחלה, כשהטְיֶאן-מוּ של חלק מהאנשים נסגרה, זה היה כדי לתת להם הזדמנות. כשהם יכלו לראות בבירור פעם כן ופעם לא – לפעמים הם יכלו לראות ולפעמים לא יכלו – זה היה בשביל להזכיר להם. אבל האנשים האלו פשוט לא יכלו להתעורר לזה, ולבסוף הטְיֶאן-מוּ שלהם נסגרה לגמרי. אצל חלק מהאנשים הטְיֶאן-מוּ אפילו נפגעה – נפגעה באופן חמור.

המאסטר: כבר דנתי בנושא הזה. להשיג את הפרי האמיתי – כשמישהו מגיע לסטטוס ארהאט הוא כבר השיג את הפרי האמיתי. השלמות המלאה היא הסיום של הטיפוח; לרוב זה מתייחס הן להשגה של הפרי האמיתי והן להגעה לקאי-גונג – זאת אומרת, השלמות המלאה היא כשהשניים מתרחשים ביחד והטיפוח מסתיים.

המאסטר: עליכם לסבול קשיים בקרב אנשים רגילים בדיוק כמותם. ייתכן שהשגת סטטוס ארהאט, אבל אפילו ילדים שובבים בין האנשים הרגילים אולי יגדפו אותך, כי אתה עדיין צריך לטפח בין אנשים רגילים ולהמשיך לסלק את ההחזקות שלך. יש אנשים – אלה עם האיכות המולדת הגבוהה, ושכבר פעלו היטב בסילוק ההחזקות שלהם – שעדיין יצטרכו לעבור סיבוב נוסף. בטיפוח ממוצע רגיל, אדם יכול להגיע לשלמות המלאה בתהליך אחד. חלק מהאנשים יחוו פעם נוספת – הם יתנסו בשני סיבובים, והיות שאתה צריך לטפח לקראת רמות גבוהות ייתכן שתתנסה בשלושה סיבובים, ואחרי שטיפחת דרכם תחזור כדי לטפח שוב. זה קורה כשאדם מטפח לקראת רמות גבוהות, לכן זוהי הסיבה מדוע עליכם לטפח עדיין בקרב אנשים רגילים. נניח שאתה מטפח לסטטוס ארהאט ואף אחד לא גורם לך צרות, כלומר אף אחד מקרב האנשים הרגילים לא גורם לך צרות, אז איך תוכל לטפח כשאתה לא בתוך הסביבה הזאת? אם אלה שגורמים לך צרות לא יהיו אנשים רגילים, אלא בודהות, בודהיסאטוות או ארהאטים שהיו מופיעים בין אנשים רגילים והיו גורמים לך צרות כדי שתוכל להיפטר מההחזקות שלך, כיצד זה יכול להיות אפשרי?! אפילו כשהמאסטר יוצר את הדברים האלה או מתכנן את הדברים האלה ואת כל המצוקות שלך הם נעשים תוך שימוש באנשים רגילים, וגורמים לאנשים רגילים להפריע לך, וזה מאפשר לך להשתפר בסביבה של אנשים רגילים.

המאסטר: לאנשים האלה בדרך כלל יש תכונת הארה נמוכה למדי. אבל אנחנו אומרים שהטיפוח תלוי בקשר גורלי. כשאנשים רוצים להשיג פאלון דאפא ולומדים אותו, אף אחד לא מכריח אותם ללמוד אותו; כשהם חושבים שפאלון דאפא לא טוב, אז הם מפסיקים ללמוד אותו. מאוחר יותר הם שוב מחליטים שפאלון דאפא הוא טוב ורוצים ללמוד אותו שוב; אם הם מסוגלים ללמוד אותו אז הם יכולים לבוא ללמוד אותו. אם הם מטפחים היטב זה העניין שלהם עצמם. בנוגע לשאלה אם הם יכולים להיכנס למעגל הפאלון דאפא שלנו ולהיהפך לתלמיד שבאמת מטפח, עלינו לומר להם ברצינות: "אם אתם מטפחים כאן, עליכם לטפח בשיטה האחת הזאת ולהתמקד בתרגול פאלון דאפא, אחרת לא תשיגו דבר. זה חסר תועלת אם אתם מתרגלים כאן בחוסר אחריות במקום לעסוק רק בשיטת תרגול אחת". עלינו לומר להם את זה בנדיבות, ולא לומר "אתם לא יכולים לתרגל כאן". אין לנו כל סמכות וגם לא המנדט לתת הוראות לאחרים. אנחנו יכולים רק לייעץ לאנשים – אנחנו מדברים על לייעץ לאנשים להיות טובים, הלא כן?

המאסטר: לפי שעה אני מסרב לכל ההזמנות לערוך סמינרים של פאלון דאפא. הסיבה שאני דוחה אותן היא שיש דברים רבים שעליי לטפל בהם כרגע – צריך לטפל בהיבטים רבים של דברים. באשר למה לעשות בהמשך, עדיין לא עשיתי תוכניות כלשהן. זה משהו שאחליט עליו אחרי שאטפל בדברים, והוא יתבסס על התוצאה. באשר לאיך הפאלון דאפא מתפתח, אני יכול לומר לכם כך: הפאלון דאפא שלנו מתפשט כעת מאדם לאדם, ומספר המתרגלים הלומדים פאלון דאפא הוא כבר ניכר. הייתי אומר שיש כמה מאות אלפי אנשים. זה משום שבכל פעם שהגעתי לעיר כלשהי להעביר סמינר, תמיד היו שם אנשים מערים וממחוזות קרובים – כמעט אף מחוז לא נעדר. בדרך זאת, אחרי שהאנשים האלה היו חוזרים לביתם, הם היו מפיצים זאת בקרב האנשים שם וכך מעבירים זאת הלאה. אז ההתפתחות שלו כבר מהירה ומספר האנשים גדול. בעיר אחת בפרובינציית הוּ-בֵּיי היו בתחילה רק שני אנשים שלמדו אותו. עכשיו המספר גדל עד מעל לאלף. יש הרבה מקרים כאלה. יש אנשים ההולכים לתרגל באתרי התרגול, ויש שלא. קשה להשיג מספרים מדויקים.

המאסטר: אני הייתי ממליץ שלא תגררו אנשים כאלה לאתרי התרגול שלנו או לסמינרים שלנו. אם לא תנהלו זאת היטב אתם תזיקו לפא שלנו. אם המחלה שלו תחזור בסמינר שלנו או באתר התרגול שלנו, אנשים עלולים לומר שזה קרה כתוצאה מתרגול הפאלון דאפא שלו – אז האם לא גרמתם נזק לפא שלנו? זה מפני שיש לנו עיקרון: אנחנו לא יכולים לטפל במחלות עבור אחרים. אבל יש דבר אחד: אצל אנשים שבאמת מטפחים, המחלות המינוריות ייעלמו בו במקום. אבל באשר לאנשים הסובלים ממחלות רציניות או אנשים שגופם נושא יותר מדי דברים רעים, רק לאחר שהם משנים את החשיבה שלהם אפשר יהיה לגעת בדברים האלה – רק כשהם רוצים לטפח אפשר יהיה לסלק את הקארמה שלהם. כמובן, יש אנשים שאין להם המחשבה לטפח אבל דואגים להם – דאגו להם ברגע שהם התחילו לקרוא את הספר. מדוע? זה משום שהאיכות המולדת שלהם מעולה, והם ראויים לכך. אינך יכול להסתכל על כל מקרה באותה צורה. אם לאחד מבני המשפחה שלך יש אחת מהמחלות האלה אבל הוא חושב שהדאפא הוא טוב, אתה יכול לתת לו ללמוד ולבקש ממנו ללמוד אותו בבית. אנחנו מבהירים את הנקודה הזאת מראש: אני לא יכול סתם כך לפתור את הבעיות האלה של אנשים רגילים. אם הוא יכול או לא יכול לטפח זה תלוי בו. אם הוא לא מסוגל לטפח אין עליכם לבקש ממנו לטפח. ברגע שתצוץ בעיה הדבר יפגע בדאפא. איך אני יכול לפתור את הבעיות האלה של אנשים רגילים? כיוון שאני לא אטפל בו הוא יסתובב בין אנשים ויעורר בעיות, ויגיד שהוא קיבל מחלת נפש מתרגול פאלון דאפא ושהמורה לא היה מוכן לטפל בו; הוא יכפיש את שמי. בכל מקרה, אנחנו מבהירים את העניין הזה מראש: איננו מרשים להם להיכנס לסמינרים שלנו, ואנחנו גם לא נותנים להם לבוא לאתרי התרגול שלנו. בדרך כלל אין בעיה עם אנשים שסובלים מאפילפסיה. לא התנינו בסמינרים שלנו שאפילפטים לא יכולים להיות נוכחים בסמינרים. אבל בדרך כלל אנשי הצוות שלנו לא אוהבים להכניס אותם, כי יש סיכוי סביר שהמחלה שלהם תחזור לפני שהחשיבה שלהם תשתנה, וכשהמחלה שלהם חוזרת, סביר להניח שיהיה לכך אפקט שלילי עבורנו. אנשים הסובלים מאפילפסיה אינם דומים לאנשים עם מחלות נפש, היות שיש להם רק בעיה אחת – מה שיש להם במוח זה רק דבר אחד – והם יהיו בסדר גמור ברגע שיוציאו מהם את הדבר הרע הזה. זה בדרך כלל כך.

המאסטר: שיפור הוליסטי משמעו שיפור כולל. במהלך תהליך הטיפוח, כל הישויות בגופך והישויות שאתה מטפח משתפרים יחד איתך. אנחנו מדברים על כוונון הוליסטי – אנחנו מכווננים באופן הוליסטי את הגופים בשבילכם, בשביל מתרגלים. משמעות השיפור ההוליסטי היא בעיקרה שבזמן שהשין-שינג שלך מתרומם, גם הגונג שלך גדל בעקבותיו. זה כמו מה שאמרתי הרגע לגבי כמה נשים ששאלו מדוע המחזור שלהן לא חזר – ברגע שהשין-שינג שלכן יתרומם, הגונג שלכן יגדל בעקבותיו. כאשר מכווננים את הגופים של אנשים שיש להם יותר מדי קארמה, יש אנשים שלא מצליחים לעמוד בקצב וכך ייתכן שהם יפגרו מאחור. במילים אחרות, כדי להשתפר באופן הוליסטי, התנאי המוקדם הוא קודם כל שיפור השין-שינג. אם אתה אומר: "אני רק רוצה לשנות את הגוף שלי", או "אני רק רוצה להימנע מאסונות", זה לא יעבוד, כיוון שכדי לשנות את עצמך באמצעות טיפוח, אתה חייב להתחיל בטיפוח השין-שינג. ללא הגונג הקובע את גובה הרמה שלך, כלומר ללא רמת השין-שינג, כל השאר שווה ללא-כלום.

המאסטר: אומר לכם כך: זה יהיה באמת משונה אם אף אחד לא יצא להתנגד לנו כשאנחנו מעבירים את הפא האמיתי! חישבו על כך כולם, אם לא הייתי לוקח על עצמי את המשימה הזאת היום, הייתי נהנה מהנוחות הגדולה ביותר. אבל בדיוק משום שאני עושה את זה למענכם, הצרות שבהן אני נתקל והצרות שבהן אתם נתקלים, נועדו כולן כדי להפריע לפא הזה ולמנוע מאנשים להשיג את הפא. היות שבני אדם הגיעו עד לשלב הזה, שדים בהחלט לא ירשו זאת כשאנשים רוצים להשיג את הפא – הם יפריעו לכם. הם חושבים: “אתה חייב לי, ואני צריך לקבל ממך את המגיע לי. אם אתה משיג את הפא, מה לגבי החוב שאתה חייב לי?" הם שונאים אותך! כל מיני סוגים של גורמים פועלים, מתפקדים כסוג של הפרעה. לומר זאת בפשטות, כל זה נגרם על ידי האנשים עצמם – לכל אדם יש קארמה. ישוע אמר: "בני אדם! חטאתם". הוא אמר שלבני אדם יש חטאים; הוא קרא לקארמה חטאים. זוהי אמת. בני האדם יצרו קארמה באמצעות מעשים רעים – האין זה לחטוא? היא מתפקדת כהפרעה באופנים שונים. השגתם את הפא האמיתי, אז מובן שהיא תנסה להפריע לכם, זוהי בדיוק הסיבה. לכן הדברים שנתקלנו בהם בוחנים כולם את השין-שינג שלנו. יש אנשים שיגידו שלימוד הפאלון דאפא הוא לא טוב, או יעירו הערות אחרות. זה בדיוק כדי לראות אם אתם יכולים להיות נחושים ואם אתם יכולים להבין את הפא הזה באופן מהותי. איך אתה יכול לטפח אם אינך מבין את הפא הזה באופן מהותי? כל עוד לא הגעת להארה, תמיד יהיה קיים העניין של האם אתה יכול, או לא יכול, להיות יציב בפא – זה אותו הדבר בכל שיטה של טיפוח. אם אינך יכול להיות יציב לגבי הדברים המהותיים, איך תוכל לטפח? זוהי הסיבה מדוע יהיו מבחנים והפרעות מסוג זה.

אתם יכולים לראות שבכל פעם שאני עורך סמינר, בטוח שיהיה גם מספר גדול של שיעורי צ'יגונג שייערכו באותו זמן. אם לא הייתי עורך שם סמינרים לא היו צצים כל כך הרבה דברים ביחד. בכל פעם שהעברתי סמינרים, "ווש" – פתאום המון שיטות-תרגול מזויפות של צ'יגונג יבואו להעביר סמינרים. מדוע? זה בדיוק משום שאם אתה רוצה לעשות את הדבר הזה, אז יהיה צורך שיבואו גם כמה שדים בה בעת יחד אתך. וגם זה תוכנן. זה כך בדיוק כדי לראות באיזו דלת אדם בוחר להיכנס ואם הוא משיג פא אמיתי או דרך רעה – זה תלוי בך באיזו דלת אתה רוצה להיכנס. האם לא נֶאֱמר שקשה מאוד לאדם לטפח? זה צריך להיות כך – זה צריך להיות ממש קשה, כי כל דבר נגרם על ידינו עצמנו. אבל באמצעות המצוקות, השין-שינג וההארה של אדם והשאלה אם הוא יכול להשתפר וגורמים שונים אחרים – כל אלה מוצגים, הם כרוכים יחד. הסתכלו על הדברים האלה באופן דיאלקטי. זוהי הסיבה מדוע קיימים הסוגים השונים האלה של הפרעה.

זה בדיוק כמו מישהו בצ'אנג-צ'ון שלנו שאמר: "אני בודהא, אתם לא צריכים ללמוד מאף אחד אחר. אני כך וכך". יהיו כל מיני סוגים של הפרעה, ואולי אף יתקיפו את שמי. לכן זה כדי לראות אם אתה מקשיב לזה ומאמין לזה, וכדי לראות מה תעשה. הם יאמצו אמצעים שונים כדי לגרום נזק, לגרום למחשבתך להתערער ולראות אם אתה יכול להישאר אֵיתן ויציב.

יש אנשים שאומרים: "אני אחשל את כוח הרצון שלי ואטפח את הפא הישר, ואני לא מאמין בדברים שאתם אומרים". למעשה, רבים מהמתרגלים שלנו כבר התנסו בכוחו של הפא. נוסף לכך, השינויים בהם עצומים, והם מבינים את העיקרון הזה שלימדתי. אם אדם עדיין אינו יציב, האם אין זו בעיה של תכונת ההארה? תכונת ההארה שלו עלובה למדי. זוהי הסיבה. לכן הייתי אומר שהפרעות מעין אלה הן הפרעות נורמליות. הטיפוח הוא כמו גלים גבוהים השוטפים את החול – החול מנופה ומה שנותר הוא רק זהב. כמות הזהב שנותרת תלויה באופן בה אתם מטפחים את עצמכם.

המאסטר: קידום הפאלון דאפא שלנו והדרך הכוללת של הוראת השיטה שונים מדרכי הקידום של שיטות תרגול צ'יגונג כיום. ייתכן ששמתם לב שלא הגזמנו לגבי דברים ולא התרברבנו בשום דבר – לא היה דבר כזה כלל. כשמאסטרים אחרים של צ'יגונג מרפאים מטופל, הם מפרסמים זאת בהגזמה עד שאף אחד לא רוצה להקשיב. לנו אין דברים כאלה. מספר המתרגלים שלנו נמדד בעשרות אלפים וכולם חופשיים ממחלות, אבל אנחנו לא מפרסמים זאת ברבים ולא מזכירים את הדברים האלה. כמובן, אולי ראיתם מעט מידע בעיתונים בשלב ההתחלתי. מדוע? כי בהתחלה יצאנו לציבור בצורה של צ'יגונג רגיל. אנשים לא היו מסוגלים לקבל זאת אם היינו מלמדים ברמה כה גבוהה. כך שעברנו דרך תהליך התחלתי שאִפשר לאנשים להבין בהדרגה. כפי שאתם יודעים, כשערכנו סמינרים בהתחלה בצ'אנג-צ'ון, לימדתי גם דברים ברמה גבוהה מאוד. אבל המשכתי להזכיר את הצ'יגונג. כיום, מאחר שאנחנו מלמדים את השיטה לקראת רמות גבוהות, אנחנו כבר לא מדברים על הדברים האלה. זה גם היה תהליך שאִפשר לאנשים להבין בהדרגה.

המאסטר: היה זמן שבו הפאלון דאפא שלנו התפתח די טוב במפעל המכוניות. אולי אתם יודעים על השדים האלה שמפריעים באופן חמור – אלה הם שדים. אבל אמרנו שכל הדברים האלה הולכים יד ביד. בנוגע לשאלה כמה אנשים יכולים לטפח וכמה אנשים לא יכולים, זה תלוי באנשים האלה עצמם. איך ייתכן שלא תהיה שום הפרעה? אם אף אחד לא היה מפריע, האם לא היית מטפח בקלות רבה מדי? הנתיב הרחב יהיה כה חלק ואתה תטפח כלפי מעלה ללא שום מצוקות – איך דבר כזה יוכל להיחשב טיפוח, הלא כן? רק באמצעות מצוקות ניתן לקבוע אם אדם יכול לטפח, ורק בדרך הזאת ניתן לסלק כל מיני סוגי החזקות אנושיות. אבל השד הזה באמת גדול, והוא מילא תפקיד מזיק ביותר והָרַס מספר גדול של אנשים. התפקיד שהוא ממלא כבר עובר את זה של שד ממוצע. הדברים האלה ידועים גם ברמות גבוהות מאוד – הישויות מהרמה הגבוהה יודעות עליהם גם כן. איך יש לטפל בעניין? מאחר שדברים מסוימים דורשים את אישורי, אני אוהב לתת הזדמנות. עם זאת, נראה שאת ההזדמנות הזאת אי אפשר יהיה לתת. בעתיד יהיו בהחלט עוד ועוד אנשים במפעל המכוניות שילמדו את הדאפא.

המאסטר: "יש מתרגלים המתכננים להשתתף בַסמינרים..." אפילו אם אמשיך לערוך סמינרים, יהיו בעוד עשר שנים עדיין אנשים ה"מתכננים להשתתף". יש לנו כל כך הרבה מתרגלים ותיקים, ויש לנו הספרים שלי, קלטות שמע וקלטות וידאו, שלכל אחד מהם יכולה להיות ההשפעה של הפצת הפא והצלת אנשים. למעשה, אתם כבר ממלאים את תפקיד הכוח המרכזי; במיוחד בתקופה האחרונה הזאת אתם ללא ספק מהווים את הכוח המרכזי. אדם יכול להשיג [את הפא] מבלי שאֲלַמד אותו ישירות, הלא כן? היות שזה כך, אני חושב שעלינו לעשות יותר עבודה בהיבט הזה ולעזור לאחרים. במיוחד כשאחרים באים לאתרי התרגול כדי ללמוד, אז הייתי אומר שעל הסייעים להיות אפילו יותר אחראיים. האחריות שלכם אינה קטנה – אל תחשבו על זה כאילו זה פשוט לאסוף אנשים ביחד. עליכם לפעול כמיטב יכולתכם להבין את הפא יותר, ללמוד את הפא יותר ולהיות בקיאים לגבי עוד דברים.

אני רוצה להעלות נקודה נוספת באופן מיוחד. באתרי התרגול שלנו, כל אלה שהיו להם בעיות, שסטו מן הדרך או שאיבדו את השכל הישר שלהם, הם אלה שמתרגלים צ'יגונג אחר ולא מוותרים על הרדיפות האחרות שלהם – זה בטוח; ובהחלט אין שום טעות לגבי זה. מאה אחוז מהפעמים אנשים מסוג זה תרגלו בבתיהם דברים אחרים, או סגדו לדברים אחרים שהם לא ויתרו עליהם – זה מצב אחד. מצב אחר הוא שהפאלון שלהם התעוות, שזה גם כן משום שהם ערבבו שיטות צ'יגונג אחרות בתרגול שלהם או שערבבו אותן במחשבותיהם. אני יכול לספר לכם על שני המצבים האלה – מובטח שהמצבים האלה הם מה שגרם לבעיות, ואלה שני המצבים היחידים בהם הפא-שנים שלי ברוב המקרים אינם עושים דבר בנדון. זה משום שברגע שהם מתרגלים שיטות צ'יגונג אחרות ומערבים אותן בתרגול שלהם, הם לא שייכים לפאלון דאפא שלנו. לכן הפא-שנים שלי לא דואגים להם, והפא לא ניתן להם. כשהשדים המבולגנים האלה רואים שאדם שכזה מתחיל לתרגל פאלון דאפא, כמובן שהם יענישו אותו ויזיקו לו. הוא מאבד את צלילות דעתו ועלול להזיק לפאלון דאפא – הבעיה הזאת יכולה לקרות. יש אנשים שרק רוצים לתרגל פאלון דאפא, אבל הם תמיד רוצים לחוש משהו, או להוסיף כמה דברים אחרים, בין אם זה במחשבתם או בזמן שהם עושים את התרגילים. הם נהגו לחוש משהו קטן כשתרגלו איזה צ'יגונג אחר; עכשיו הם מתרגלים פאלון דאפא ולא חשים בזה יותר, אבל הם עדיין רוצים לחוש את זה. האין זאת החזקה של רדיפה? ברגע שהם מוסיפים דברים שהם נהגו לתרגל, הפאלון שלהם יתעוות ויתרחשו בעיות עם הפא [שלהם] – בטוח שזה מה שיקרה.

המאסטר: יש אנשים שאפילו הייתה להם המחשבה הזאת: "בשביל מה אני מטפח לקראת בודהא?" זה מראה שההבנה שלהם של בודהא עלובה מאוד – "מהי התכלית לטפח לקראת בודהא?" אל תצחקו – הם באמת לא יודעים. מדוע אדם מטפח לרמה של בודהא? ראשית, אם עושים זאת, זה יכול לאפשר לאדם לשמור על הגוף האנושי לנצח נצחים; שנית, האדם יהיה חופשי לנצח מסבל ותמיד יהיה במצב נפלא. חייו של בן אדם הם קצרים, לכן לשמור על הגוף האנושי זוהי סיבה אחת; סיבה אחרת היא שהבודהות אינם סובלים. המקום שבו הישות שלך נולדה לתוך קיום הוא ממד גבוה מאד בקוסמוס. באת מממד של הקוסמוס, והטבע המקורי שלך נדיב. זה בדיוק בגלל שאדם הפך לרע ונפל לכאן צעד אחר צעד שהוא ממתין להשמדתו – זהו התהליך. אז מדוע אדם חוזר? המקום שבו באמת נוצַרתָ הוא ממד של רמה גבוהה – זהו המקום היפה ביותר והמקום שבו עליך להישאר.

במילים של ישויות מוארות גדולות, זה כאילו שבני אדם צנחו לתוך בור של בוץ והם משחקים כאן בבוץ. אבל כל בני אדם באו באופן זה והם חושבים שזה די טוב. בני אדם חושבים שזה די טוב – הם מתפלשים בבוץ ועדיין חושבים שהם במצב נוח למדי ושהדברים הם די טובים. ניתן דוגמה – אבל זה לא כדי להפחית בערכם של אנשים. קחו את החזירים, למשל. הם ישנים בדיר החזירים וחיים בבוץ עם צואה ושתן, אבל בתחום המחשבה שלהם זה נראה די טוב. ברגע שבני אדם יתרוממו מהתחום הזה ויסתכלו לאחור, הם יגלו שהוא פשוט נורא. זוהי הסיבה. אומרים שבני אדם בֵּינות לאנשים רגילים פשוט מתפלשים בבוץ ושזה מטונף בכל מקום. זאת המשמעות. בסביבה המלוכלכת הזאת, הוא חושב שאם הוא קצת נקי יותר מאחרים הוא במצב טוב יותר. האמת היא, שהוא יכול לשטוף את גופו המכוסה בבוץ רק במים בוציים. אז הייתי אומר שהוא לא הרבה יותר נקי .

המאסטר: זה לא "להיעשות בודהא" אלא "לחזור לאני האמיתי המקורי של אדם". להשלים את הטיפוח ולשוב – זאת המשמעות האמיתית, כך הישויות ברמה הגבוהה מסתכלות על זה. אבל אם אתה הולך בין האנשים הרגילים ושואל את המורֶה שלך בבית הספר שבקרב אנשים רגילים, הוא לא יגיד לך את זה, כי אנשים רגילים מייחסים חשיבות רבה מדי לדברים של אנשים רגילים היות שהם לא יכולים לראות את המצב האמיתי של הקוסמוס. לאחר שבני האדם התמלאו בידע שהועבר מהמערב, החשיבה שלהם הפכה להיות היום מוחלטת מדי. אנשים הפכו להיות דווקא יותר ויותר חומרניים, והם אומדים כל דבר באמצעות התיאוריות הקיימות שלהם. בני אדם שוקעים בבוץ יותר ויותר עמוק בקרב אנשים רגילים.

המאסטר: אתן לך דוגמה. ההרים של ווּ-דאנג הם המקום שבו ג'ן-ווּ, או "שוּאן-וו" – הקיסר הגדול שואן-וו, כפי שקראו לו באסכולת הטאו – תרגל טיפוח. נתקלתי בסיפור הטיפוח של שואן-וו בהרי וו-דאנג. הסיפור תיאר את תהליך הטיפוח שלו, והיה שם פרק עם הסיפור הבא. הוא טיפח במשך שנים רבות, כארבעים שנה, וכבר טיפח לרמה גבוהה. יום אחד, בחלומו, בא שד להפריע לו בעולם לא מציאותי, והפך את עצמו לאישה יפהפייה עירומה. הוא היה מטושטש, לא שמר על עצמו היטב, והחשק שלו התעורר. לאחר מכן הוא ממש כעס והיה מלא חרטה. הוא חשב: "האם יש תקווה כלשהי לטיפוח שלי? טיפחתי במשך כל כך הרבה שנים אבל עדיין לא השגתי שום דבר ועדיין אינני מצליח להיות אחראי למחשבה שלי עצמי". הוא חשב שהוא כישלון, כעס על עצמו, וירד מההר. בדרכו למטה, הוא ראה אישה זקנה משחיזה מחט – משחיזה מוט ברזל למחט. אולי בימים ההם כל האנשים הקדמונים השחיזו מחטים בדרך זו.

"היי", הוא שאל את האישה הזקנה, "מדוע את משתמשת במוט ברזל עבה להשחיז אותו למחט"? האישה הזקנה ענתה לו: "אחרי זמן ממושך הוא ללא ספק יושחז עד למחט". ג'ן-וו היה מוכה הלם. בשעה שהאישה הזקנה הזאת השחיזה את המחט היא שפכה מים לתוך הקערה שלה, והמשיכה לשפוך גם כשהמים מילאו כבר את הקערה במלואה. אז הוא אמר לה: "המים גולשים". היא אמרה: "כשהיא תתמלא, הם יגלשו החוצה באופן טבעי". היא למעשה נתנה לו רמז. דבריה נועדו לומר לו: "במהלך הטיפוח שלך אין עליך לחשוב על כך יותר מדי. לא פעלת היטב פעם אחת, אבל בפעם הבאה תפעל היטב". כלומר, לגוף האנושי יש אינסטינקטים, וכשהוא מלא הוא יפלוט. זה הנושא שהיא רמזה לו לגביו. אף על פי שזה היה הסיפור שסופר, הוא לא לגמרי שלם, ואולי הוא גם לא לגמרי מדויק. אבל אני יכול להגיד לכם שיכול להיות שזה איך שזה. זה בדיוק כמו בפתק השאלה שהרגע קראתי. ¬ייתכן שזה המקרה גם כאן.

המאסטר: זוהי הפרעה משדים שהמחשבה שלך יצרה – החזקות אנושיות רגילות יכולות ליצור שדים (הפרעה מקארמת המחשבה). מדוע? זה מפני שלחומרים של המחשבה הרעה שנוצרו בעבר במחשבתך ובלבך יש אפקט מתנגד. כשאתה מטופח היטב, החומרים הרעים האלו יושמדו. זאת הסיבה מדוע הם לא יהיו מוכנים לאפשר לזה לקרות והם פשוט לא מאפשרים לך לתרגל. מדוע אתה תמיד מתנדנד בטיפוח? אתה חושב בראשך: "זהו זה, אני לא אתרגל יותר. זה כל כך קשה". אומר לכם, יש סיבה למחשבות האלה – כשאין הפרעה משדים חיצוניים, יש הפרעה משדים שבתוכך, וזה קורה בשל ההשפעות שנוצרו על ידי החומרים הרעים האלה. כל חומר וכל סוגי החומרים הם ישויות אינטליגנטיות בממדים אחרים.

האם לא אמרתי זאת: אתם חייבים להשמיד אותם אם אתם רוצים להשלים את הטיפוח, ורק כאשר אתם משמידים אותם תוכלו להשלים את הטיפוח ותוכלו להיפטר מהמחשבות הרעות האלה. יש אנשים שלא יכולים להיכנס לשקט בזמן המדיטציה ותמיד יש להם מחשבות גועשות בראש. זה בדיוק מפני שיש לך החומרים האלה. גם הם חיים; הם באים מהמחשבות שלך, לכן הם מתפקדים כהפרעה. אם תשלים את הטיפוח, הם יושמדו; הם יופחתו ויופחתו עד שיושמדו לגמרי. האם הם יוכלו לאפשר לזה לקרות? כשאתם עושים טיפוח-תרגול הם יבואו להפריע לכם.

לחלק מהאנשים יש גם מחשבות שאומרות דברים נוראים על המאסטר או אומרות דברים נוראים על הדאפא שלנו. אבל אתה חייב לזהות בבירור שזה אינו הג'ו-אי-שה שלך שרוצה להגיד את הדברים הנוראים האלה, אלא שזה נגרם מקארמת המחשבה שלך, החומר הרע הזה שמשתקף במחשבותיך. ברגע שהבעיה הזאת מתרחשת, התנגד לה! הג'ו-אי-שה שלך חייב להיות חזק: "אתם לא נותנים לי לטפח, אבל אני עומד בתוקף על רצוני לטפח" – סלק אותם בנחישות. אז, כשהפא-שן שלי רואה שמחשבתך נחושה, הוא יסלק חלק גדול מהקארמה בשבילך. זאת הסיבה מדוע אתה מתנסה בכך.

המאסטר: אם מישהו טיפח עד סטטוס הפרי של ארהאט ובמקור נקבע לו להגיע לשלמות המלאה בסטטוס הפרי של ארהאט, אך עדיין הוא אומר "לא, אני רוצה לטפח אפילו גבוה יותר", אם באמת יש לך את היכולת הזאת ואתה נשבע שבועה נוספת, תוכל לטפח לרמה גבוהה אף יותר. היו מקרים כאלה בעבר, אך הם היו נדירים. מדוע הם היו נדירים? זה משום שבדרך כלל כאשר מתכננים את הטיפוח עבור אדם, הרמה המתוכננת לו מלכתחילה מתוכננת על פי המצב שלו עצמו; כמות החומרים השונים נקבעת על פי יכולתו לשאת סבל. אז בדרך כלל זה יהיה די מדויק. אבל יש גם מעט שהם באופן חריג טובים במיוחד; חלק מהדברים שלהם חבויים ולא ניתן לראותם ברמות מסוימות. יש אנשים שמגלים שכשרמת הטיפוח שלהם מגיעה לרמה מסוימת, המאסטר שלהם, שרואה שהוא כבר לא מסוגל להדריך אותם ולדאוג להם, יפרוש באופן אוטומטי, ומישהו אחר ימלא את מקומו. הסיטואציה הזאת גם קיימת. בנוגע להדרכתך לעבר רמות גבוהות יותר, הוא ידריך אותך לעבר רמות גבוהות בלי שתצטרך לבקש זאת.

המאסטר: זה היה פשוט מאוד. לא התכוונתי שאינך יכול לטפח. לדברים במהלך הטיפוח שלך יש סיבות אחרות, ובדרך כלל הפא-שנים שלי יכולים לפתור אותם. המצב הזה לא היה חלום, מפני שהוא היה מוחשי מאוד ובאמת חווית אותו. היות שבמשך היום אינך מצליח להיות יציב מספיק, אינך מסוגל לראות דברים כשאתה בדינג, לכן זה לא משנה אם אתה רואה דברים בחלומות. להיתקל בי בחלומות זה דבר רגיל.

המאסטר: אין שום דבר רע בלשנן בשקט "גֶ'ן-שָן-רֶן"בחיי היומיום שלך – זאת לא בעיה. אבל כשאתה מתרגל אין עליך לחשוב על שום דבר.

המאסטר: נזירים ולאמות הם גם בני אדם. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. הדברים שהם עושים לא נעשים על ידי בודהות, ואלו הם גם לא דברים שבודהות ביקשו מהם לעשות. אנשים רגילים מתייחסים לדברים כאלה כמשמעותיים, אבל מטפחים צריכים לדעת מה קורה באמת. אותו הדבר נכון לגבי הטפת כתבים – זוהי בסך הכול פעילות דתית של מטפחים. מלבד זאת, בתקופת סוף הדהרמה אין הרבה על מה להטיף. דבר נוסף הוא, כפי שאתם יודעים, בין אם הם נזירים או לאמות זה לא משנה – הם לא יכולים להתערב בפוליטיקה ובחוקים של מדינה, והם לא צריכים להפריע לעניינים של אנשים רגילים. לעשות איזה מצעד כדי לפעול למען "עצמאות" כביכול... חישבו על זה כולכם, האם אלו הם דברים שעושה מטפח? האין אלה החזקות, החזקות של אנשים רגילים? האם האנשים האלה אינם שקועים יותר מדי בדברים של אנשים רגילים? האם הדברים האלה אינם החזקות שמטפח צריך להשתחרר מהן? אני הייתי אומר שהפאלון דאפא שלנו הוא ארץ טהורה במקום הזה – אני מעז לומר זאת, מאחר שלמתרגלים שלנו יש דרישות שין-שינג גבוהות מאוד ואנחנו דורשים שהמתרגלים שלנו ידגישו את טיפוח השין-שינג. הייתי אומר שאפילו גיבור או דמות שהיא מודל לחיקוי הם, בסופו של דבר, רק גיבור או מודל לחיקוי בין אנשים רגילים. אנחנו דורשים ממך להיות אדם שהוא לחלוטין יוצא מן הכלל, לוותר לגמרי על האינטרסים העצמיים שלך ולהקדיש עצמך לגמרי לאחרים. עבור מה אותן ישויות מוארות גדולות חיות? הן חיות לגמרי למען אחרים. אז הדרישות שלי למתרגלים גם הן גבוהות, והמתרגלים משתפרים במהירות רבה מאוד גם כן.

אתן לכם דוגמה. מה שהרגע אמרתי לא היה מוגזם. לא משנה איזה סוג של כנסים גדולים של תעשיות או של בעלי מקצוע נערכים במקום כלשהו במדינה, אם תאבד חפצים שלך יהיה קשה מאוד למצוא אותם. כמובן, יש מספר קטן של אנשים טובים, אבל המספר קטן. אבל במהלך הסמינרים של הפאלון דאפא שלנו כל דבר שאובד יכול להימצא – כך זה בכל סמינר. בסמינרים עם אלפי אנשים, שעונים, שרשראות זהב, טבעות וכסף בכל סכום – מסכומים גדולים עד קטנים, ואפילו סכומים של יותר מאלף יואן – נמצאו והוחזרו. אני הייתי מכריז על כך והבעלים היה בא כדי לקבל זאת. המתרגלים אמרו גם שסיטואציה כזאת נראתה בזמן של "ללמוד מלֵיי פֶנג" אבל כיום היא לא נראתה במשך שנים רבות. לאחר הסמינרים, כל המתרגלים מסוגלים לדרוש מעצמם לשפר את השין-שינג שלהם, להיות אחראים לאחרים ולחברה, ולעמוד בסטנדרטים מחמירים. האם אני טועה כשאני אומר ששלנו היא ארץ טהורה?

המאסטר: כבר אמרנו שאינכם יכולים לקרוא את הדברים האלה. בשביל מה לכם לקרוא אותם? תלמידים המטפחים באמת שרפו את כל הדברים המזויפים המרושעים האלה, ואילו אתה עדיין קורא אותם. האם הפער בינך לבינם אינו עצום? האם הקריאה בהם איננה נגרמת מהחזקה של רדיפה? אל תקראו דברים כאוטיים. אנשים במערכות טיפוח אמיתיות לא יוצאים ללַמד את הדברים האלה ולא מתערבים בעניינים האלה שלך. המאסטרים של הצ'יגונג שהביאו לפופולריות של הצ'יגונג סיימו את עבודתם. בימינו צ'יגונג כזה או אחר צץ ביום אחד, וצ'יגונג כזה וכזה אחר צץ למחרת. כמעט כל הצ'יגונג האלה מזויפים. כשהם נמצאים שם הם מערערים את הפצת הפא הישר ומזיקים לו.

כל המאסטרים של הצ'יגונג שהיו מודעים לכך הפסיקו ללמד. האם הוא אינו מפריע לפא אם הוא ממשיך ללמד? בעשותו את מה שהיה עליו לעשות, הוא עשה שירות אדיר, אבל אם עושים דבר נוסף זאת תהיה הפרעה. אז בעיקרון כל המאסטרים המזויפים של הצ'יגונג הרודפים אחרי כסף, אחרי פרסום ואחרי רווחים של אנוכיות – הם שדים. הם אינם יודעים שהם שדים. אבל אנחנו לא הדגשנו זאת באופן מוחלט בסמינרים שלנו, בעיקר משום החשש שאנשים מסוימים לא יוכלו לקבל זאת. למעשה אלו הן הפרעות של שדים.

המאסטר: נכון. זה גם כמו מה שהרגע אמרתי. היות שאדם עשה מעשים רעים בעבר וכל מיני מחשבות נוצרו, החומרים האלה קיימים ולדברים האלה יש השפעה. כשאתה יושב שם במדיטציה, המחשבות הרעות האלו – כמו לרצות להגיד דברים רעים על אחרים, או לחשוב על דברים רעים – עלולות להכריח אותך לחשוב. אלה הם בדיוק החומרים הרעים שנוצרו על ידי המחשבות שהיו לך בעבר, שעדיין יש להם השפעה. אתה עלול אפילו להגיד דברים נוראים על המורה. אל תדאג. נסה כמיטב יכולתך לדכא זאת ולהדוף זאת, והדבר הזה יחוסל. ודאו שאתם הודפים סוג זה של מחשבה רעה. אבל אל תדאגו כשהן מופיעות – זה לא אתם שרוצים לומר את הדברים הנוראים האלה על המורה, אלא זאת ההשתקפות של קארמת המחשבה במוח שלכם.

המאסטר: בעתיד אינכם צריכים להגיד את המילים האלה בצורה ישירה מדי לאנשים המתרגלים בשיטות מבולגנות אחרות של צ'יגונג. לחלק מהמתרגלים שלנו יש חברים טובים המתרגלים בשיטות הצ'יגונג האלה הנשלטות על ידי פו-טי, וזה לא משנה אם תספרו להם על כך; הכי טוב שתספרו להם על כך באופן עקיף. אם אתה הולך להרבה אנשים שאינך מכיר ושמתרגלים צ'יגונג הנשלט על ידי פו-טי ומדבר על כמה הצ'יגונג שלהם לא טוב, כמובן שהם יתקיפו אותך, יחברו ביחד להתקיף אותך ואפילו יגידו כמה דברים רעים. עלינו להימנע מהצרות האלה. אנחנו מאמינים בלייעץ לאנשים לעשות מה שטוב. אם הם יכולים להבין את זה, הם יבינו את זה. אבל אנחנו צריכים לעשות כמיטב יכולתנו להימנע מהדברים האלה. האנשים האלה שבאמת נכנסים דרך הדלתות של שיטות הצ'יגונג האלה ושאינם מוכנים לצאת, כבר הכניסו עצמם לשיטה מזויפת והתדרדרו בדרך רעה, והטבע שלהם כבר הלך שולל והוא אבוד – או לפחות תכונת ההארה שלהם אינה טובה. אם האנשים האלה יכולים לפתוח דף חדש, כמובן שזה טוב; אם הם לא משתנים, זה לא יעזור אם תתעקשו לשכנע אותם. בכל אופן, שימו לב לגישה בה אתם נוקטים ולדרכי הפעולה שלכם. פשוט שימו לב לדברים האלה וזה יהיה בסדר. הדברים המרושעים לא יוכלו לפגוע בכם.

המאסטר: אומר לכם מה אני חושב על הדברים האלה. המתרגל הזה שלנו הוא טוב, הוא עושה זאת עבור אחרים, ובעיקרון הוא לא מפר שום דבר. אבל ישנו הנושא של כסף שעובר ידיים – למרות שזה נמכר במחיר עלות, זה עדיין כרוך בכסף. אני חושב שעלינו לעשות כמיטב יכולתנו להימנע מהדברים האלה ולא לערב כסף. הסיבה היא שאם אתם מערבים כסף, אחרי זמן מה אולי תחושו שמשהו לא הוגן, ואחרי שתמשיכו לעשות את הדברים האלה אולי תתחילו לפתח השגות: "אני מקבל את 'הצד הקצר של המקל'. האם הוצאות הנסיעה שלי צריכות להיות מכוסות על ידי זה?" או "האם יש לפצות על ההפסדים שלי כאן?" זה יכול לעודד כל מיני סוגים של החזקות אצל אנשים ולהוביל אותם לכך שבהדרגה הם לא יטפלו בזה היטב. אז וָדאו שאתם שמים לב לדברים האלה.

אתם יודעים מדוע אני מבקש מכם לא לערב כסף? לפני 2,500 שנה, כדי למנוע מאנשים לערב כסף ורכוש, שאקיאמוני הוביל אחרים לטפח בהרים המרוחקים שיערותיהם עבותים. לכל אחד מהם הייתה רק קערת נדבות אחת, ושאקיאמוני אפילו העביר הרצאת פא על קערת הנדבות – לאדם אסור שתהיה אפילו החזקה לקערת הנדבות. אם לא מטפלים בדברים האלה היטב, הם יכולים להפריע באופן חמור לאדם ולהשפיע על הטיפוח שלו. אז ודאו שאתם זהירים לגבי זה. האם ישוע לא הוביל גם הוא אנשים לאכול בכל מקום שאליו הגיעו מבלי לערב כסף? אני פשוט מדגיש את הנקודה הזאת בעזרת הדוגמה הזאת. אולי לא תהיו מסוגלים להבין את זה כל כך לעומק. אני חייב לנקוט בדרך הישרה, ואני לא יכול ללמד אתכם לעשות את הדברים האלה. אם אחרי שנים רבות אנשים יגידו "היו אנשים שעשו כך בזמנו של לי הונג-ג'י", האם הפא הזה יוכל עדיין להיות מועבר הלאה? הוא יהיה גמור תוך זמן קצר – הוא יהיה גמור עד מהרה. יש אנשים שרוצים שתהיה להם התמונה שלי. אם אתם רוצים אותה, אתם יכולים לצלם אותה בעצמכם, או לפתח אותה בעצמכם. אבל עלינו להשתדל כמה שאפשר לשמור אותה בין המתרגלים שלנו. בעתיד יכול להיות שנדפיס את הדברים האלה באופן פומבי בחברה, מפני שאפילו בלוחות השנה עם התמונות שלי יש מספר סידורי של המוציא לאור. בעתיד ננהל את הדברים האלה באופן מרוכז. ודא שאינך פועל על דעת עצמך; אתה עלול אפילו להסב נזק לדאפא אם לא תטפל בזה היטב.

איך עליך למכור אותם? למכור אותם במחיר עלות זה גם לא מקובל. ודא שאינך מפתח את ההחזקה הזאת – אין בזה שום תועלת. כדי לטפח ולשפר את עצמך ולעזור לאחרים לא חייבים לנקוט בצורה כזאת. להכיר לאנשים את הפא, ולספר לאנשים מעט על הפא, טוב יותר מכל דבר אחר. שיפור השין-שינג של אדם הוא הרבה יותר טוב מדברים בעלי צורה חיצונית. תנו לאגודת המחקר של הפאלון גונג לנהל את הדברים האלה. לאגודה המרכזית, לסניפים ולאתרי הסיוע אסור להיות מעורבים בכסף. אגודת המחקר של הפאלון גונג שלנו תמיד מקבלת את האישור שלי לפני שהיא עושה משהו. לעשות דברים בעצמכם, ולא משנה תחת אילו תירוצים וטענות, אינו מתקבל. זה פוגע בזכויות שלנו, וזה אסור על פי חוקי החברה.

המאסטר: זה לא כך. מה שכל אדם נושא עמו והמצב של כל אדם שונה, לכן מה שהוא נושא עמו יכול להיות מסובך. כמובן, אני יכול גם לתת לכם דוגמה – וזה לא כדי לדבר על מישהו באופן מיוחד. מספר קטן של אנשים באו מרמות די גבוהות, והם לא צריכים לסבול קשיים. הם באו כדי להיטמע בתוך הפא הזה, והם סיימו אחרי שהם נטמעו. יש כמה, מספר קטן מאוד, שהם ככה. אבל זה לא בהכרח המצב שהזכרת. אני רק מסביר את הנקודה הזאת. לאנשים רבים ייתכן שיהיו כל מיני סוגים של גורמים. אבל בין אם אתה סובל קשיים או לא, להיטמע בפא הזה וללמוד את הפא הזה הם הדברים המכריעים ביותר.

המאסטר: אם התנועות אינן חלק מחמשת התרגילים, זה חייב להיות שדים שבאו ללמד אתכם – כל אלה מזויפים, וזה בהחלט לא אני שבאתי ללמד אתכם. מה שאני מלמד אתכם היום הם רק חמשת התרגילים האלה, והם מספיקים בשביל לשנות את גופכם ולפתח באמצעות התרגול את כל היכולות המיוחדות והדברים המוחשיים. הגונג שבאמת קובע את הרמה שלך יהיה מספיק, משום שהוא לא מתפתח באמצעות ביצוע התרגילים. כשאתם מתרגלים אותם בחלום שלכם ומבינים מה קורה, אתם צריכים להפסיק לתרגל אותם. אם אתם מתרגלים אותם זה אומר שהשין-שינג שלכם עדיין לא כל כך יציב – אם הוא היה יציב הייתם קולטים זאת ברגע שהמחשבה צצה.

המאסטר: אם מישהו לא טיפח עד לשלמות המלאה, אם הוא לא הגיע לשלמות המלאה אבל הוא השיג סטטוס פרי, אז גם הוא הצליח בטיפוח. אבל אם הוא לא עבר מעבר לשה-ג'יאן-פא, המצב שלו לא כל כך טוב. עם זאת, מבלי שעבר מעבר לשה-ג'יאן-פא הוא יכול ללכת למקום כלשהו ברמות השונות של הממדים שבתוך שלושת העולמות. הרמה שאליה הוא טיפח היא המקום שבו הוא יהיה, וזה טוב בשבילו גם כן. אם הוא אומר: "זה לא מספיק טוב. לא סיימתי לטפח, אז אני נודר להמשיך לטפח בחיים הבאים", אז זה יגרום לו להיכנס באמת לטיפוח בחיים הבאים שלו והוא ימשיך לטפח. אך יש דבר אחד: אם אדם לא יכול לנהל את עצמו היטב זה מסוכן מאוד; אם הוא שוב לא יצליח לטפח היטב הוא שוב ייפול בדיוק כך, והמצב שלו יהיה גרוע אפילו יותר מאשר קודם. אם הוא יטפח היטב, המצב שלו יהיה טוב יותר מאשר קודם. זהו היחס המתקיים.

המאסטר: אתה דואג לגבי כל דבר שאתה עושה – אני חושב שאינך צריך להיות קשור לזה כל כך. זה ממש קשה לאזן את היחס הזה: אם אתה חושב על זה הרבה, זוהי החזקה; אם אתה חושב על זה מעט, נראה שאתה מפחד לעשות משהו לא נכון. אני חושב שאין עלינו להרחיק לכת עד כדי כך שנגרום למחשבות שלנו להיות במתח. אז בכל פעם שאנחנו עושים משהו, לגבי הדברים הרגילים אנחנו יודעים מיד אם הם טובים או לא טובים. חוץ מזה לא צריכים להיות לך כל כך הרבה דברים – לאחר שאתה משחרר דבר אחד, אחר בא במקומו. אני חושב שכשמדובר בדברים שבקרב אנשים רגילים, אתם יודעים אם הם טובים או לא אפילו בלי להקדיש לכך מחשבה. עלינו להרהר על הדברים שקורים בפתאומיות, ולשקול אם הם טובים או רעים. אם אתה חושב כך בכל רגע, אם אתה חושב כך בכל פעם שאתה עושה משהו, ואפילו חושב כך כשאתה עושה דברים טריוויאליים, הייתי אומר שאתה יותר מדי קשור לדברים. טפח באופן אצילי וישר והתמקד בדברים הגדולים. כמובן, במהלך תהליך הטיפוח, כשזה נוגע למשהו שלא הבנת, ואתה עושה דבר מוטעה ולא מצליח לנהל זאת היטב, אני חושב שזה בגלל שלא טיפחת עד לנקודה הזאת. יש דברים מסוימים שעדיין לא הבנת, אז אל תהיה קשור אליהם יותר מדי. כשמגיע הזמן לשחרר החזקה, זה יתבטא באופן טבעי.

המאסטר: דרך אחרת לומר זאת היא שאתה מטפח גם את טבע הנפש שלך וגם את החיים שלך, והשינויים בבן-טי שלך וביואן-יינג המטופח ישולבו עם היוּאֶן-שֶן שלך – הם ישולבו לגוף אחד.

המאסטר: אכילת בשר כשלעצמה אינה יוצרת קארמה, וגם אינה כרוכה בהריגה. אכילת בשר אינה בעצמה החזקה – אכילת בשר יכולה לעורר את ההחזקה של אדם לארומה של הבשר.

המאסטר: כמות הדה [של אדם] מוגבלת, ולאחר שהוא מגיע לפתיחת הגונג ולהארה, אדם בהחלט אינו יכול להשתפר הלאה. זה מפני שאחרי שמגיעים לפתיחת הגונג, האדם רואה הכול, בא במגע עם כל דבר ומבין כל דבר, אז הנושא של תכונת ההארה כבר לא קיים. אם אדם היה יכול להיות מודע לחלוטין בזמן שהוא סובל קשיים ומטפח לרמות גבוהות, מי לא היה עושה זאת? מדוע בודהא מטפח בצורה איטית מאוד כשהוא ממשיך בטיפוח כלפי מעלה? זה מפני שכמעט אין לו דרך לסבול קשיים. רק כשיש לו תרומה מיוחדת הוא יכול להשתפר במעט. קיימת הסיבה הזאת. אם הדה של אדם אינו מספיק, אז יש קארמה. לאחר שסובלים קשיים הקארמה יכולה להשתנות – להשתנות לדה. אם האדם באמת מסוגל להמשיך לטפח: "אני יכול להמשיך לטפח ואני עדיין רוצה לטפח", אז הוא יכול לקחת על עצמו את הקארמה של בני משפחתו הקרובים או קארמה של חברים טובים, והוא יכול להסיר אותה ולהפוך אותה לדה. בכל אופן, זה ממש קשה משום שזה הולך יד ביד עם השין-שינג של אדם ועם כמה שלבו ונפשו מסוגלים לעמוד בזה. זאת הסיבה לכך שכשמגיעים לנקודה מסוימת זה מלא, ולא יכול להתמלא מעבר לכך – זה בא לידי ביטוי באופן זה. אם אדם סובל קושי נוסף הוא עלול להיעשות רע, ליפול למטה, ולטפח לשווא משום שהקיבולת שלו אינה מספיקה.

המאסטר: אם אדם מרמה גבוהה מאוד מאוד – כזאת העוברת את רמת הטאתאגאתה פי כמה וכמה – מטפח, זה אפשרי שאחרי שיגיע לפתיחת הגונג, הוא יהיה מסוגל להגיע לתחום גבוה מאוד מבלי שיצטרך ארבעים ותשע שנים, לאחר שיעבור חצי מהתהליך ששאקיאמוני עשה או אפילו תהליך קצר יותר. זה קשור לאיכות המולדת שלו, קשור ישירות לרמה שהוא נמצא בה, וקשור מאוד לרמה שהוא היה בה בחייו הקודמים. זה משתנה מאדם לאדם.

המאסטר: ההארה שלו הייתה הארה פתאומית. הוא בא כדי להציל אנשים ולא כדי לעשות טיפוח-תרגול. מי פיתח עבורו את הגונג? אף אחד לא פיתח עבורו גונג. כל מי שיורד למטה לעשות את הדברים האלה, חייב לדון בשליחות הזאת עם ישויות מוארות גדולות רבות לפני שהוא יורד למטה. הוא רואה איך הדבר שהוא עומד לעשות נקבע. לאחר שזה נקבע, הולכים על פי התוכנית – מתי יגיע לפתיחת הגונג, מתי יגיע לשלמות המלאה, ומתי המשימה מושלמת. כל אלו מתוכננים מראש. ההגעה שלו לפתיחת הגונג וההארה לא דומה למה שאנו מדברים עליו. יכול להיות שאתם לא מבינים את זה לגמרי. זאת אומרת, זיכרונו הנעול נפתח לפתע, הוא נזכר במה שהוא טיפח לפני כן, והוא מוציא אותו החוצה ומלמד אותו לאנשים. הייתי אומר שהפא ששאקיאמוני לימד באותם זמנים, הפא מהדתות, והפא מהבודהיזם, אינם ברמה גבוהה במיוחד. אך זה לא אומר שהרמה של שאקיאמוני אינה גבוהה. זה משום ששאקיאמוני לא לימד את כל הדברים שלו – מה שהוא לימד היה מכוון לאנשים שבדיוק יצאו מהחברה הפרימיטיבית לפני 2500 שנה. זה לא היה הפא שלו בשלמותו.

המאסטר: בזמן שעושים מדיטציה, בזמן שעושים את התרגילים, תוך כדי נשיאת קשיים ותוך כדי כך שעוברים מצוקות – במהלך כל אלה הגונג מתפתח. התהליך של שיפור השין-שינג מגדיל גם הוא את הגונג הקובע את הרמה של האדם.

המאסטר: אל תאמינו לשטויות של אחרים. אני אומר לכם שכשהגיעה תקופת סוף הדהרמה הישויות המוארות כולן כבר אינן עושות דבר בקשר לחברה האנושית, ואסור להן יותר לעשות משהו בנדון. יותר מכך, במהלך הזמן של הגִ'יֶה האחרון גם מצבן קשה מאוד והן לא יכולות אפילו לדאוג לעצמן. בגלל הדברים האלה בעיות קרו גם ברמות בהן הן נמצאות. אמרתי לכם את זה בעבר – אמרתי שאף אחד לא משגיח על הדברים עכשיו. לא אמרתי דברים מרעישים. אני אומר לכם, הדברים האלה אמיתיים לגמרי. לא משנה אם אתה סוגד לבודהא, או סוגד לצְלָמים של דתות שונות – אין עליהם דבר. ייתכן שעל מספר קטן מהם יש דמות שמימית, אבל הם לא יכולים לעשות שום דבר חוץ מלדבֵּר. זהו הזמן של הגִ'יֶה האחרון, וכך הם פני הדברים בזמן הזה.

הגונג של בודהיסאטווה גואן יין שאנשים מכירים היום – זאת אומרת, הבודהיסאטווה גואן יין שאנשים סגדו לה לפני מספר שנים – הוא למעשה גבוה מעט יותר מזה של בודהא טאתאגאתה או אמיטאבהא. זה משום שבודהיסאטווה בכירה היא בעצמה בודהא. אבל היא לא הגיעה לתחום של טאתאגאתה. עם זאת, חלק מהגונג שלה יכול לעבור את זה של הטאתאגאתה. זה משום שמה שהיא מטפחת הוא בודהיסאטווה, והיא עושה את הדברים שלה. יש הרבה עקרונות עמוקים ברמות גבוהות בתוך זה. אני לא יכול לומר יותר, כי האדם לא אמור לדעת את הדברים האלה. הם שונים ממה שאנחנו חושבים, ואין יחסים הירארכיים כאלה כמו בין אנשים רגילים. הם שונים.

המאסטר: אפשר לומר כך. זה יהיה נכון לומר שהבודהות בעולמות מסוימים גבוהים יותר מבודהות שבעולמות אחרים, כי הרמה של עולם הבודהא קובעת גם את המיקום של אותו עולם. אם בודהא ברמת טאתאגאתה גם מוביל אנשים רבים שהגיעו לסטטוס הפרי של בודהא, אז יהיו הבדלים גם ברמות שלהם. התופעה הזאת קיימת גם ברחבי עולם הפאלון. אומרים שהארהאטים או הבודהיסאטוות שבעולם הפאלון גבוהים יותר מהבודהות שבעולמות אחרים, [כי] הרמה של עולם הפאלון גבוהה מאוד. הפא שאנחנו מעבירים היום הוא פשוט עצום. הוא לא מוגבל לעולם הפאלון. מה שאפשרתי לכם לדעת עליו הוא עולם הפאלון, אבל את מה שמעבר לעולם הפאלון בני אנוש לא יכולים לדעת, משום שלא מרשים לבני אנוש לדעת זאת. אמרתי שאנשים רבים הבינו שהפא הזה הוא פשוט עצום כל כך. כל כך הרבה ישויות מוארות גדולות באו כדי להטמיע את עצמם בפא הזה. זה אינו פא רגיל. הוא יכול להנחות אנשים לטפח עד לרמות ממש גבוהות – ללא ספק. זה לא שהטיפוח של כולם מוגבל לעולם הפאלון – גם זה בטוח. גם שאקיאמוני או אמיטאבהא לא אמרו שכל אלה המטפחים באסכולות שלהם ילכו למקומות שלהם, או ילכו למקום ספציפי אחר כלשהו. כאשר אנשים עוברים מעבר למרחבים של הבודהות האלה, ייתכן שהם ילכו למקום אחר.

המאסטר: רמת הארהאט היא סטנדרט בלתי משתנה שנקבע על ידי העולמות של הבודהות השונים. גובה השין-שינג של מתרגל הוא בדיוק כמו צורת ההתפתחות השלמה של הגונג שלו – כל אלה חייבים להגיע לנקודה הזאת, וכל דבר צריך להיות מוחלף על ידי חומר של אנרגיה גבוהה. הם הולכים יד ביד. אני כבר הדגשתי מאוד את הדברים האלה, כך שהסייעים צריכים להיות מסוגלים להסביר את השאלות האלה. האם הטיפוח שמעבר לשה-ג'יאן-פא אינו טיפוח של גוף בודהא? בטיפוח צ'ו-שה-ג'יאן-פא יהיה לך גוף בודהא, שהוא גוף שהוחלף לגמרי על ידי חומר של אנרגיה גבוהה; כשמישהו עובר מעבר לשה-ג'יאן-פא ונכנס למצב של גוף לבן טהור, האם כל גופו אינו גוף שקוף שהוחלף על ידי חומר של אנרגיה גבוהה? כשמטפחים הלאה, האם גופו אינו גוף-בודהא? והאם אין זה להיכנס לסטטוס ארהאט-של-הפרי-הראשון? זה כך.

המאסטר: יש יצורים הנמצאים בתוך שש הדרכים של גלגול הנשמות, ויש גם חיות מחוץ לשש הדרכים של גלגול הנשמות. ניתן למצוא אותם גם ברמות גבוהות יותר. בדרך כלל הם לא הגיעו לשם באמצעות טיפוח אלא שהם נולדו בסביבה הטבעית ההיא. היצורים כגון דרקון, המתפתחים מגוף של מטפח המטפח ברמה גבוהה, הם כמובן שלך, והם ילכו יחד איתך לרמה הגבוהה ההיא כשתגיע לשלמות המלאה.

המאסטר: אין לכך כלל נוקשה. אם טיפחת בודהא ואז אתה מטפח טאו, זה גם כן לא משנה. זה רק שבהתחלה המאסטר של אותה שיטה לא ייתן לך לעזוב. אם הוא באמת לא יוכל לעצור בעדך, הוא ייתן לך לעזוב; אם אתה נחוש ומתעקש לטפח בשיטה האחרת, הוא ייתן לך ללכת. אם שתי רגליך עומדות בו זמנית בשתי סירות זה לא ילך, משום שאף מאסטר מאף צד לא ידאג לך. זאת בעיית שין-שינג, וזה מזיק לשתי שיטות הטיפוח.

המאסטר: כן, יש כאלה. יש אנשים המגיחים במיוחד בתקופת סוף הדהרמה כדי להזיק לפא והם משתמשים בכל מיני צורות. הם אולי יתקפו את הפאלון דאפא, או יתקפו אותי, על פני השטח בגלוי, והמתרגלים שלנו יכולים לזהות אותם – הסוג הזה של שד אינו מפחיד וכך הם גם הצ'יגונג המזויפים, מאחר שהמתרגלים שלנו מסוגלים לזהות אותם. אתם יכולים לפחות להירגע ולחשוב אם זה אמיתי או מזויף, ואחרי שאתם מבינים זאת לא תלמדו זאת בצורה עיוורת כמו קודם.

סוג השדים הקשה ביותר לזיהוי הוא כפי שיפורט בהמשך, והם מסוגלים לגרום לנזק רב. הם באים ללמוד את הפאלון דאפא כמו שאחרים עושים, והם גם אומרים שפאלון דאפא הוא טוב – הם אפילו נלהבים בדיבורם יותר מאחרים, יש להם רגשות חזקים יותר משל אחרים, או שהם אפילו רואים כמה מראות. ואז לפתע הם מתים או שפתאום הם הולכים בנתיב הפוך, ובדרך זו מזיקים לפאלון דאפא. אלו הם סוגי האנשים שהכי קשה לזהות. כיוון שקשה לזהות אותם, הם יכולים להסב את הנזק הרב ביותר. הצורה בה הם מזיקים מתוכננת בדיוק בצורה כזאת, וזה נקבע מראש שהם יעשו את הדברים האלה, כך שהם עושים את מה שגורם לצרות הגדולות ביותר. השדים שהרגע דיברתי עליהם – אלה היכולים לגרום לנזק גדול – שייכים לקטגוריה הזאת.

המאסטר: בודהיסאטווה בכירה כבר יכולה להיקרא בודהא. הבודהיסאטווה הבכירה, אתה מתכוון למלך קְסיטיגָארְבְהָא? בודהיסאטווה קְסיטיגָארְבְהָא גם נקראת בודהא. זה הרעיון. אבל הוא עושה את הדברים המסוימים שלו.

המאסטר: כבר דיברתי על כך. הישויות המקוריות נוצרו כתוצאה מהתנועות של כל מיני חומרים עצומים בקוסמוס.

המאסטר: אל תקשיבו לשמועות של אחרים. ובמיוחד אין עליכם להעביר הלאה את אותן שמועות המשפיעות על הפא שלי ומזיקות לתדמית הפא שלנו. כשהן מגיעות אליכם, עליכם לשים להן קץ. אם כל אחד יעשה כך, לא יהיה להם למי להעביר הלאה.

המאסטר: אני הייתי אומר שמתרגל לא צריך לחשוב יותר מדי על מה שטוב או רע, או מהו הישג או כישלון בין אנשים רגילים. אל תדברו על דברים של אנשים רגילים עם כל כך הרבה עניין. האם אתה מעוניין בדברים האלה ויש לך החזקה אליהם, או שאתה רוצה לעשות טיפוח-תרגול? הדברים של אנשים רגילים מוגבלים לדברים האלה. האם לא אמרתי שהדברים של אנשים רגילים הם לא יותר מהדברים האלה? אנשים מדברים עליהם שוב ושוב – האין אלה רק אנשים רגילים המדברים על אנשים רגילים?

המאסטר: לאחר שאדם מגיע לשלמות המלאה אין שום דרך שהוא יוכל לטפח כלפי מעלה. הגעה להארה היא הגעה לשלמות המלאה. בזמן ההוא שאקיאמוני היה במצב של הארה למחצה. חלקים מסוימים בזיכרון שלו נפתחו, אבל היו עדיין רבים רבים שלא נפתחו, והיו דברים רבים שהוא לא ידע. רק בדרך זו הוא יכול היה לטפח כלפי מעלה. אם הוא היה יודע הכול הוא לא היה מסוגל לטפח כלפי מעלה. לקח לו ארבעים ותשע שנים ללַמֵד את הפא שלו כי הטיפוח שלו הגיע לרמת טאתאגאתה. זה היה גם משום שמצב ההארה-למחצה שלו הגיע לרמה גבוהה מאוד. ההארה-למחצה שלנו לא תגיע גבוה כל כך, היות ששאקיאמוני בא כדי להציל אנשים. אבל ייתכן שמספר קטן של אנשים – ואני מדגיש קטן – יוכל להגיע לרמה גבוהה מאוד, היות שהמצב של כל אדם שונה.

המאסטר: זה נכון. לקוסמוס הזה יש פשוט עיקרון כזה, שהוא גם עיקרון המרסן אנשים. אם אתה יוצר קארמה ואז אתה מת, צאצאיך יהיו חייבים לשלם עבור הקארמה. זוהי הסיבה שאנשים רוצים ליצור מזל טוב לצאצאים שלהם, והם רוצים לצבור כמות כזו או אחרת של כסף, שהם יודעים שלא יוכלו להשתמש בהרבה ממנו, ולהשאיר אותו לצאצאיהם כדי שייהנו ממזל טוב. הם מחשיבים את הדברים שבעולם הזה לחשובים, מחשיבים את המחצית השנייה של חייהם לחשובה, ואפילו מחשיבים את השם שהם משאירים אחרי מותם לחשובים – הם אפילו מודאגים לגבי השם שלהם כשהם לא יהיו פה. קיים הגורם הזה, אז הם יצברו קארמה – יצברו קארמה לצאצאים שלהם.

המאסטר: אם חלק מאיתנו עושים דברים אדירים, או פועלים היטב בטיפוח שלנו, ייתכן שההורים של אותם אנשים אפילו יפיקו תועלת מהקשר, ויינצלו ויועלו למעלה. אבל לאיזו רמה מצילים אותם תלוי במצב המקורי של ההורים עצמם. גם מצב הטיפוח שלנו משפיע עליהם. צבירת הדה של האבות מתוגמלת באופן טבעי במזל טוב. אנשים אומרים שכשאדם מטפח, אבותיו משיגים דה, ושאם אתה מצליח לטפח לבודהא, הוריך ישיגו דה רב. אבל מעטים מאוד מהם יוצאים משלושת העולמות – זה פשוט שהם השיגו דה ועשו דברים טובים. היות שיש להם בן כמוך, או בת כמוך, זה נחשב לכך שהם השיגו דה בשל קיום הגורם הזה. אבל אי אפשר לתת להורים להיהפך לבודהות רק בשל כך – עליהם לטפח. הם יהיו רק ישויות שמימיות ברמות שונות הנהנים ממזל טוב. אין שום דבר כזה כמו "תשעה דורות של אבות עולים לשמים" – זה שטויות.

המאסטר: זה ללא ספק היה שד, וזה מרמז על קללה. לוח הזיכרון של השד הזה נשרף והוא נהרג, מה שנרמז באמצעות הקצב שהורג. זאת המשמעות. מאחר שהיו לו מעט יכולות, הוא יכול היה לגרום לדברים כאלה להופיע כדי לבלבל אנשים. מדוע חייבים היום לנקות את השדים האלה כל כך ביסודיות? חישבו על כך כולם – זה בדיוק כמו הדוגמה שנתתי עם התפוח. החברה האנושית כבר הגיעה לדרגה כזאת. ולא רק המין האנושי, אלא גם חומרים וחיות מתגלגלים עם קארמה. לכל אלה יש קארמה, וכמויות גדולות ממנה. אף על פי שייתכן שאתם רואים שהם יודעים לטפח וכן הלאה, אסור לחלוטין שענייני בני האדם יופרעו, או יישלטו, על ידי החיות האלה. אבל יש להם כבר השפעה שכזאת, וזה לבדו הוא הפרה של עקרונות השמים. לשדים הרקובים פשוט מגיע להיהרג, וזה גם דבר בלתי נמנע בתקופת סוף הדהרמה ובזמן של הג'יה האחרון. כאשר הם מפתחים בטיפוח מעט מהגונג הגבוה יותר, צריך להרוג אותם. הדברים בימינו הם פשוט בלגן.

אמרתי שהדברים שאנשים מאמינים שהם אמת, שגויים כולם כשמסתכלים עליהם מרמות גבוהות. מנקודת מבט של הישויות המוארות הגדולות ברמות גבוהות, כל השדים והמפלצות האלה הגיחו בחברה האנושית; כל מי שרוצה לקחת דברים מבני אדם, פשוט לוקח אותם, וכל מי שרוצה לשלוט בבני אדם, פשוט שולט בהם – הם אפילו חושבים שהם עשו דברים טובים. הם מטפלים במחלות עבור אחרים – אבל באילו מחלות הם מטפלים? האם ה"טיפול במחלות" שלהם אינו בעצם לשים את הדברים שלהם על גופם של אנשים? עניין זה לבדו משמעו שהם עושים דברים רעים.

המאסטר: אומרים שבעלי החיים של ימינו הם תוצר של אבולוציה. הייתי אומר שזה כלל לא כך. זה נכון שמינים השתנו כתוצאה מתזוזות של הפלטות היבשתיות ומההתפתחות המחזורית בתקופות שונות. אם הפלטות היבשתיות שלנו היו שוקעות כיום, אז לפלטות היבשתיות החדשות שהיו עולות מהאוקיאנוס השקט, האוקיאנוס ההודי, והאוקיאנוס האטלנטי יהיו מינים חדשים – מינים חדשים ייווצרו. ואז אם הן היו שוקעות שוב, אז שוב מינים חדשים אחרים ייווצרו. אז אם פלטת היבשה הזאת שוב תחליף את פלטת היבשה ההיא, ואחרי שנים רבות פלטת היבשה הזאת שוב תעלה למעלה, גם לא יהיו עליה המינים שהיו עליה קודם – היא אפילו תיצור מינים חדשים יותר. לכן כתוצאה מכך אנשים אומרים שבעלי חיים נוצרו מאבולוציה. זה לא כך בכלל. מדוע לא גיליתם דברים בין השלבים של תהליך האבולוציה? כל מה שאנשים גילו בכל מקרה היו צורות קיום שונות של שני מינים, וצורת הביניים של המעבר ביניהם לא קיימת.

המאסטר: בעבר, אנשים שטיפחו בבודהיזם הארץ הטהורה לא לימדו את טיפוח הגוף, הם רק לימדו את טיפוח השין-שינג, במיוחד שיטות הטיפוח האלה שלא עשו טיפוח בפועל במדיטציה; גופי-הבודהא שלהם התפתחו על ידי הבודהא שקיבל אותם – כשהוא היה בא לקבל אותם הוא פשוט היה נותן להם גוף-בודהא. לעומת זאת, אלו שבאמת עושים טיפוח בפועל במדיטציה יכולים לפתח יואן-יינג באמצעות הטיפוח העצמי שלהם. כמו כן, בכמה שיטות טיפוח מיוחדות באסכולת הטאו ובאסכולת הבודהא אדם יכול לשנות את הגוף שלו עצמו, להשיג טיפוח של טבע הנפש והחיים שלו, ולפתח כמה דברים אחרים באמצעות טיפוח; הג'ו-יוּאֶן-שֶן שלו שולט בכול.

המאסטר: אי אפשר להבין את זה בצורה כזאת. היוּאֶן-שֶן שלך עשוי מהחומר המיקרוקוסמי ביותר, הקטן ביותר והמקורי ביותר. האישיות שלך והתכונות שלך כבר נקבעו מראש במקור של החומר. זאת הסיבה שלאחר שנים רבות, ואחרי שעוברים תקופת חיים אחר תקופת חיים, עדיין קשה מאוד לשנות אותם. אבל הטבע המקורי של האדם הוא נדיב.

המאסטר: מה שאמרת מדויק, היות שהגזע האירופי, או רוב הגזע האנושי המקורי, הגיע כולו מהממדים הספציפיים שלהם, ויש להם שם את המצבים המיוחדים שלהם.

המאסטר: יש הרבה אנשים שראו אותי לפני שלמדו את הדאפא. חלק מהאנשים הכירו אותי שנים רבות או עשרות שנים לפני כן. יש גם אנשים שראו אותי בחלומותיהם – יש רבים מהם גם כן. ויש אנשים שמגידי עתידות אמרו להם זאת לפני שנים רבות וכו'. זהו ביטוי של זמני-מרחב שונים.

המאסטר: האיכות המולדת של הילד הזה לא רעה, ומה שהוא אמר נכון. לחלק מהילדים יש רקע יוצא מן הכלל – הם מגיעים כדי להשיג את הפא.

המאסטר: גֶ'ן-שַן-רֶן לא יכול להיות מובן כסוג רגיל של חומר – זה לא אותו מושג. אף על פי שהכול מורכב מחומר, זה עדיין לא מושג כזה. זה בדיוק כמו היוּאֶן-שֶן האנושי שלנו – אם אתה אומר שהוא והגופים האנושיים שלנו מורכבים מסוג חומר כזה וכזה, אז בדיוק כמו השאלה שהעליתי לפני רגע, זה לא מדויק. אבל כל סוג של חומר הוא ישות חומרית, ומה שבאמת מתקיים הוא הטבע הזה, שהוא גם ביטוי של הפא. דה וגונג, לעומת זאת, באים לידי ביטוי בצורות חומריות, אבל הם אינם אותו סוג של חומר, אף על פי ששניהם מוטמעים לטבע הקוסמוס – גֶ'ן-שַן-רֶן.

המאסטר: היום בטיפוח שלנו בקרב אנשים רגילים לא קבענו את הדרישה הזאת באופן ספציפי. אבל לגבי הנזירים שלנו המטפחים במנזרים, הם יצטרכו להתנזר מהדברים האלה בעתיד. אלה שבאמת חייבים לטפח בפועל במדיטציה ביחד עם אחרים או בקבוצה, גם הם לא יכולים לאכול אותם. הנושא הזה עלה בעבר בדיוק מפני שהם מפריעים לטיפוח של אנשים. בצלים, ג'ינג'ר ושום יכולים לגרות את העצבים של אנשים, כך שאם אתה אוכל אותם לעתים קרובות תתמכר, ואם לא תאכל אותם תתגעגע אליהם – אתה יכול לפתח החזקה. התייחסו לדברים האלה בקלילות. בנוגע לבצל, ג'ינג'ר ושום מבושלים, זאת לא בעיה כי לא עולה מהם ריח. אתם יכולים להשתמש בבצלים חתוכים דק. אם נסתכל על הפן המעשי של זה, שאקיאמוני אסר לאכול אותם בזמנו בדיוק בגלל שהם הפריעו לטיפוח של אנשים משום שהם פולטים ריח חזק ומונעים מאחרים להיכנס לשקט. בזמן ההוא שמונה או עשרה נזירים היו יושבים במעגל ונכנסים לדינג באמצעות מדיטציה. אם היה עולה הריח הזה, אף אחד לא היה מסוגל להיכנס לשקט. כיוון שטיפוח בפועל במדיטציה נחשב לחשוב ביותר, לקחו ברצינות את הנושא של לא לאכול את הדברים האלה.

המאסטר: דֶה הוא סוג של חומר שצבעו לבן, והוא חומר מיוחד. קארמה היא גם סוג מיוחד של חומר. בנוגע לגונג, הוא נוצר על ידי ערבוב סוג של חומר העשוי מחומר גבוה של דה יחד עם חומר אחר מהקוסמוס. גֶ'ן-שַן-רֶן הוא הפא, סוג של טבע, ולא ניתן להבינו באמצעות המושגים הרגילים של חומר – הוא חומר-על.

המאסטר: לאחר שעוברים מעבר לשְה-ג'יאָן-פָא, לאדם יהיה גוף שלעולם לא מתנוון. האם גוף בודהא יכול להתנוון? הוא מורכב מהחומר העשיר והטוב ביותר בקוסמוס. כל עוד הקוסמוס לא מתנוון גם הוא לא יתנוון.

המאסטר: עולם הפאלון שלי לא יהיה מסוגל להכיל את כולם! רק אלו שבאמת ישיגו את הפרי האמיתי ויגיעו לשלמות המלאה יכולים ללכת. אם כל אחד שמטפח פאלון דאפא היה הולך לעולם הפאלון... כמה מאות מיליוני אנשים יש היום? בעתיד, יותר אנשים ילמדו את הדאפא, והאנשים יתרבו והם ימשיכו לטפח דור אחרי דור. אם כל אחד היה הולך לעולם הפאלון, הוא לא היה מסוגל להכיל את כולם. אלה שאינם מסוגלים לטפח עד השלמות המלאה יכולים ללכת לממדים של רמות גבוהות, שגם הם נפלאים. אחוז גדול מהמתרגלים שלנו הגיעו מרמות גבוהות שונות והם יחזרו לעולם המקורי שלהם לאחר שישיגו את הפא.

המאסטר: אם מה שהיא מתרגלת זה פאלון דאפא, אז זה נורמלי. האיכות המולדת של הילדה הזאת טובה למדי. וַדְאִי לא לתת לה ללמוד את שיטות הצ'יגונג המבולגנות האלה – אל תהרסי את הילדה. ילדים כאלה באו כולם כדי להשיג את הפא. עליכם לוודא שילדיכם לא יעשו דברים רעים. יש מספר גדול של ילדים כאלה ברחבי המדינה.

המאסטר: אין קריטריון כזה. כל מי שמסוגל לתרגל יכול לתרגל. כמובן, עלינו לציין שאנשים עם שני סוגים של מחלות לא יכולים לטפח, וזה משהו שקבעתי מההתחלה: לאנשים עם מחלות קשות יש יותר מדי קארמה וזה בלתי אפשרי שהם יטפחו; לאנשים עם מחלת נפש יש יותר מדי קארמת-מחשבה והג'וּ-יוּאֶן-שֶן שלהם לא בהכרה, כך שהם אינם יכולים לטפח.

המאסטר: אם אינכם עוברים את השינוי הזה במהלך הטיפוח, איך תוכלו לעבור אותו כשאתם בצ'וּ-שְה-ג'יאָן-פָא? במהלך שלב השְה-ג'יאָן-פָא אדם מתחיל לשנות ולשפר את עצמו צעד אחר צעד, וכשהוא עובר מעבר לשְה-ג'יאָן-פָא הוא למעשה כבר עבר שינוי מלא.

המאסטר: זה לא משנה כך או כך. המתרגלים יִצפו בו כסיפור ולא יתנהגו על פיו. בנוגע לאנשים כיום, אם לא מלמדים אותם את הפא, הם בהחלט לא ילמדו אותו; אפילו אם נזיר בודהיסטי יושב ממש מולם הם לא ילְמדו אותו, לא משנה מה הוא אומר. לכן זה לא משנה, היות שכבר הדגשנו בסמינרים שלנו שאסכולת הזֶן כבר לא קיימת יותר – לא רק שהיא לא קיימת היום, היא נעלמה לחלוטין אחרי האב השישי חְווי-נֶנְג, והיא כבר מזמן איננה כבר כמה מאות שנים. כל מה שנותר הוא היסטוריה. הסתכלו על מה שנזירי הזֶן קוראים בימים אלה. הם אפילו לוקחים את הכתבים של בודהא אמיטאבהא כדי לקרוא. לא נותר שום דבר באסכולת הזֶן. הפא של אסכולת הזֶן כבר לא קיים יותר בעולם. לאמיתו של דבר, בתקופת סוף הדהארמה, שום פא – לא רק הפא של אסכולת הזֶן – כבר לא קיים.

המאסטר: כיוון שהם קנו אותם פשוט אפשרו להם זאת. אתם לא יכולים לשנות את זה מאחר שהם השקיעו את הכסף. אין לנו שום שיטות אדמיניסטרטיביות או ניהוליות. בהתחלה התנגדתי לייצר את הדברים האלה. אבל עכשיו אפשרנו אותם משום שהמתרגלים והתלמידים ביקשו אותם. אז עכשיו אנחנו רק יכולים להניח לזה.

המאסטר: פשוט תתעלם מזה. הרגשה של ראש כבד אינה בהכרח דבר רע. ברגע שאדם מפתח עמוד גונג (גונג-ג'וּ) באמצעות טיפוח, יהיה לו משקל מסוים והוא ירגיש את זה גם כן. אם כדור אור גדול מופיע שם למעלה, הוא יפעיל עליך לחץ גם כן; אם בודהא יושב מעליו, זה יפעיל עליך אפילו יותר לחץ. אל תדאג לגבי מה נמצא שם למעלה, מאחר שכך הוא פשוט הטיפוח. זה הכול טוב. ייתכן שדברים רבים רבים יופיעו מעל ראשך; אפילו אצל אנשים שעובדים על צ'י ייתכן שיופיע עמוד צ'י גדול.

המאסטר: זה כמובן די טוב. זה לא היה הפו-יוּאֶן-שֶן שלך. לא מרשים לך לראות מה עושה הפו-יוּאֶן-שֶן שלך, אתה לא מודע לזה. זה היית אתה עצמך.

המאסטר: הוא עדיין מגיב, מפני שאלו הם דברים שונים של רמות שונות שבאים לידי ביטוי בגופך. יהיה פחות ופחות מאותו סוג של אי נוחות שיש לכם כשאתם סובלים ממחלה, אבל זה לא אומר שלא תהיה בכלל אי נוחות. אני יכול לספר לכם שגָ'אנג גוּאוֹ-לָאוֹ הנערץ ביותר אמר זאת בעבר, וזה גם מוזכר בכתבים של אסכולת הטאו: מדוע לאדם, לא משנה עד כמה גבוה הוא טיפח, יש כל כך הרבה אי נוחות? זה בדיוק משום שהוא נמצא בקרב אנשים רגילים.

המאסטר: לאורך ההיסטוריה מעולם לא היינו דת. היום רובנו מטפחים בקרב אנשים רגילים, לכן זאת לא דת. המטרות של דת הן: האחת – לטפח, והשנייה – להציל אנשים, לגרום להם לעשות מעשים טובים, ולאפשר למוסריות להמשיך להתקיים בעולם האנושי. אלו הם שני הדברים שדתות עושות. גם הטיפוח שלנו בקרב אנשים רגילים יכול להשיג את האפקט הזה, אבל אנחנו לא מאמצים את הצורה של דת. בעתיד יהיו לנו תלמידים המטפחים פאלון דאפא בסביבה נזירית, אבל עדיין לא הגענו לנקודה הזאת. אם כן איך עלינו להתייחס לזה? כבר עכשיו יש נזירים המטפחים בדאפא, ובכל מקרה, הפא הזה שלנו טוב לחברה וטוב לאנשים. אנחנו לא מתערבים בפוליטיקה של החברה ואנחנו לא מפֵרים מדיניות של הממשל – אנחנו לא עושים דברים כאלה. אין לזה השפעה שלילית על האומה, על החברה האנושית הרגילה או על כל דבר אחר – זה יכול רק להיות מועיל.

המאסטר: גם זה נורמלי, משום שהיוּאֶן-שֶן הוא אכן קטן מאוד. אבל הוא יכול גם להיעשות גדול, וזאת הסיבה מדוע גוף של אדם יכול להתרחב כלפי חוץ במהלך התרגול. לכן יש אנשים שחשים שהם גבוהים כמו השמים, ויש שחשים שהם נעשים קטנים מאוד – כל אלה הם דברים נורמליים. אבל יש דבר אחד: ברגע שמטפח עושה משהו לא כל כך טוב, ייתכן שהוא גם ירגיש כאילו הוא נופל; זאת הרמה שלו שצונחת ונפח הגוף שלו שמצטמצם.

המאסטר: כך הם האנשים בקרב אנשים רגילים. בעיני אחרים המין האנושי פשוט מתפלש בבוץ.

המאסטר: דרך הטיפוח שלנו דורשת שאדם ייקח את הבֵּן-טי שלו איתו כאשר הוא מגיע לשלמות המלאה. זה לא טוב אם מישהו לא מסוגל לקחת את הבֵּן-טי שלו יחד איתו, או אם הגוף הזה שלו לא השיג את הצורה הזאת. מדוע? זה מפני שכולנו יכולים להשיג זאת – עם טיפוח אמיתי כמעט כל אחד יכול להשיג זאת. כל עוד אתה נכנס לסטטוס הפרי ועובר מעבר לטיפוח השְה-ג'יאָן-פָא, כבר הצלחת בטיפוח הגוף שלך. אנשים רבים כבר הגיעו לשלב הזה, רק שהם אינם יודעים זאת. חלק מהגוף של האדם נעול ומרוסן, מה שגורם לו לא להיות מסוגל לחוש זאת. כשאתה מטפח עוד, זה ייעשה יותר ויותר ברור. אבל יש דבר אחד שעליי להבהיר: לחלק מהאנשים יש אולי סיבות שונות שמגבילות אותם ומונעות מהם להגיע לשלמות המלאה; ייתכן שהם יהיו מסוגלים להיעשות רק ישויות שמימיות ברמות שונות, לכן גופם עובר שינויים קטנים. למעשה, בעיני אדם ממוצע זוהי כבר ברכה עצומה שמעבר להישג יד, ופשוט נפלאה יותר ממה שניתן לקוות. זהו משהו לגמרי בלתי ניתן להשגה בצ'יגונג רגיל, בשיטות שבהן נשלטים על ידי פו-טי, או בשיטות רעות.

לא נשארו עוד פתקאות עם שאלות. התשובות שלי היום מכוונות בעיקר לנושאים שהעלו הסייעים והמתרגלים המהווים עמודי תווך. כמובן, חלק מהמתרגלים שלנו שאפילו לא נכחו בְסמינרים או שנכחו בסמינרים רק פעם אחת, אנשים שלא היו צריכים לבוא, נמצאים כאן. אני לא אומר שאין עליכם להקשיב לפא הזה או שאינכם מסוגלים לטפח. מה שאני אומר הוא שאינכם מסוגלים עדיין לקבל את הדברים האלה, הכרוכים בנושאים גדולים. אם לא היינו נותנים לך להיכנס אולי גם את זה לא היית מבין, משום שהשין-שינג שלך עדיין לא גבוה והיית עלול להגיד דברים חסרי אחריות. אבל אז אם אנחנו כן נותנים לך לבוא, אנחנו חוששים שאולי לא תהיה מסוגל לקבל את זה ויעלו אצלך ספקות, דבר שיכול להרוס את הסיכויים שלך. בכל מקרה, לאחר ששמעת את הדברים האלה, אם אינך מאמין בהם, פשוט התייחס אליהם בתור סיפורים. וָדא שאינך מפתח התנגדות.

הפא שאני מלמד כאן נועד בעיקר לסייעים ולמתרגלים המהווים את עמודי התווך שלנו. זה יהיה טוב בשביל העבודה שלכם מכאן ואילך. לכמה מהשאלות יש דברים במשותף, לכן כשאיננו יכולים לענות על שאלות שמעלים מתרגלים אחרים, לפחות אנחנו מודעים לדברים מסוימים. למעשה, אני אומר שגם מבלי לערוך את פגישת הסייעים הזאת עדיין יכולתם לעשות זאת. למשל, כשעמדתי לעזוב לאחר שסיימתי את הסמינר בג'י-נאן, ישויות מוארות רבות אמרו לי: "לימדת הכול בסמינר הזה". מה שהם התכוונו היה שכל מה שמותר לאנשים רגילים לדעת כבר הועבר. אני מייעץ לכם פשוט ללכת וללמוד את הפא הזה, וכל עוד תלמדו אותו באופן יסודי אין שאלה או בעיה שאי אפשר לפתור. הפא שאני מלמד כולל יותר מִסך הדברים של האסכולה האחת הזאת שלי. זוהי הסיבה שאנחנו יכולים לומר שהוא ענק. כמובן, מה שאנחנו עושים היום שונה מהשיטות שנלמדו בעבר או מה שנעשה פעם. אחרים מדברים על הצלת כל הישויות החיות, ושאקיאמוני אפילו כלל בכך בעלי חיים. שאקיאמוני דיבר על ההצלה של כל הישויות החיות. הוא יכול היה להציל ישויות חיות והוא רצה להיות רחום כלפי כל הישויות. מדוע איננו פועלים כך כיום? מדוע אנחנו בוחרים אנשים מסוימים כשאנחנו מצילים אנשים? מדוע זה שיש לנו תנאים לבחירת האנשים הנוכחים בסמינרים שלנו? מפני שכל דבר כבר שונה מהזמנים ההם. יש אנשים שהם כל כך רעים שהם פשוט חייבים להישמד, חלק מהאנשים אמור להישאר, וחלק מהאנשים אולי יתרומם באמצעות טיפוח. זאת הסיבה שקיימת אצלנו הסוגיה הזאת.

טוב, אני חושב שכולנו יודעים איך להבין את הפגישה הזאת ומה עלינו לספר או לא לספר לאחרים אחר כך, לכן לא אדגיש זאת עוד. במילים פשוטות: היו אחראים לפא שלנו והיו אחראים לעצמכם, אז תדעו מה לעשות. זה כל מה שאומר.

... לאחר הדיונים שלנו נוכל להעמיק עוד יותר בהבנתנו את הדאפא וליישר את ההבנות שלנו בצורה טובה יותר. אני חושב שזה יקל בהרבה כאשר נענה על שאלות של מתרגלים לגבי דברים מסוימים. זה דבר אחד. כמו כן, יש דבר שלא אמרתי עדיין לכמה מהאחראים שלנו: האם נוכל לקחת את ההובלה בעיר הולדתי בארגון קבוצת לימוד של הפא בזמנים קבועים? – אנחנו לא יכולים רק לעשות תרגול קבוצתי. אתם יכולים לקרוא ולדון ביחד פרק אחר פרק, קטע אחר קטע. את זמן הלימוד קיבעו כפי שאתם עושים בתרגול הקבוצתי. אני חושב שזה יהיה מועיל יותר; זה יכול לתת מענה לנושאים ספציפיים, וזה יאפשר לנו ללכת על פי הפא כשניתקל מאוחר יותר בבעיות אמיתיות. אנחנו נתחיל לגלגל את זה, וזה יפתח את הדרך למרכזי הסיוע ברחבי המדינה. ואז אזורים אחרים ברחבי המדינה יוכלו ללכת בעקבות זה. זה באמת יועיל לשיפור ההבנה שלנו. זאת ההצעה שלי.

הקלטת האודיו נעשתה על ידי מרכז הסיוע הכללי של הפאלון דאפא בצ'אנג-צ'ון

[1] תורגם במקומות אחרים גם כ"הרס של גוף ונפש"

[2] כללים – מצוות, precepts

[3] Ksitigarbha