פאלון פואו פא - הרצאה בסידני

אינני צריך להציג את עצמי, כי כולכם מכירים אותי. אני לי הונג-ג'י. תמיד רציתי לפגוש את כולכם, אבל בגלל סיבות שונות לא הייתה כזו הזדמנות. הפעם באתי במיוחד כדי להיפגש אתכם, בגלל שאני יודע שפעם לא היו כל-כך הרבה אנשים במקום הזה באוסטרליה שהכירו את הדאפא הזה כמו היום. יתר על כן, הרבה מהאנשים שלמדו אותו לא שמו לב ללימוד הפא וגם ההבנה שלהם הייתה שטחית. אני מרגיש שעכשיו, כשכולם הבינו מה אני מלמד, עלי לפגוש אתכם. זה בגלל שהרבה מהדברים שאתם רוצים לדעת כבר נכתב בספרים. אני אדם עם הרגל כזה: אני אוהב שאנשים שואלים אותי על דברים שהם לא מבינים בטיפוח-תרגול. אז אם מישהו אפילו לא יודע מה זה הפא הזה ובא לשאול אותי מה זה הפא הזה, אז אני ... איך אפשר להגיד את זה? גם אם אדבר ברמה שטחית, זה לא יהיה קל לאפשר לך להבין בבת אחת. אם תוכל לקרוא את הספרים וללמוד את הפא, אחרי שתקבל הבנה מסוימת, תוכל לבוא לשאול על דברים שהם משמעותיים בקשר להתקדמות שלך. לדעתי רק אז זה יועיל לך, בין אם מדובר בלימוד או בטיפוח-תרגול. אני מרגיש שהזמן בשל, לכן באתי לכאן.

אני יודע שחלק מהנוכחים עוד לא התחילו ללמוד; חלק עדיין מתרגלים רק את התנועות ולא שמו דגש על לימוד הפא; חלק למדו טוב יחסית. מדוע אני דורש שכולכם תהיו חייבים ללמוד את הפא? זה בגלל שיש כאן יחס כזה. כפי שאתם יודעים, במקום הזה, בסין, צ’יגונג הפך פופולרי בסקאלה רחבה בחברה של האנשים הרגילים זה עשרים שנה. זה הגיע לשיא בתקופה האמצעית והמאוחרת של "המהפכה התרבותית הגדולה". אבל אף אחד לא דיבר על מהו הצ’יגונג הזה ולא דיבר על היכולות העל-טבעיות שמופיעות בצ’יגונג. אף אחד גם לא דיבר על מהן התופעות שהופיעו, שהמדע המודרני לא מסוגל להסביר. אם כך מהי המטרה שבגללה הופיע הצ’יגונג? אפילו פחות אנשים יודעים על כך. בהיסטוריה אף פעם לא היה צ’יגונג. מדוע היום מופיע הצ’יגונג הזה? חוץ מזה, זה דבר של טיפוח-תרגול שמופץ בחברה. מדוע זה כך? מעט מאוד אנשים יודעים את הסיבה. מובן שכשהצ’יגונג הזה התחיל לזכות בפופולריות בסין, הרבה מאסטרים טובים מאוד של צ’יגונג יצאו לציבור. הם רק ידעו שהמטרה של העניין הזה היא להועיל לבריאות האנשים. זו הייתה כזאת מחשבה והבנה פשוטה.

למרות שהצ’יגונג הזה היה פופולרי במשך די הרבה זמן, כבר כמה עשורים, אף אחד לא ידע מהי המשמעות האמיתית של הצ’יגונג. לכן כתבתי בספר הזה, "ג'ואן פאלון", את הכל לגבי תופעות שבקהיליית הצ’יגונג, הסיבה שהוא מופץ בחברה האנושית הרגילה והמטרה הסופית של הצ’יגונג. לכן הספר הזה הוא עבודה שיטתית, שיכולה לאפשר לאנשים לטפח ולתרגל. הרבה אנשים יכלו להבחין במאפיין כזה אחרי שקראו את הספר שוב ושוב: לא משנה כמה פעמים אתה קורא את הספר הזה, תהיה לך תחושה רעננה; לא משנה כמה פעמים אתה קורא אותו, תמיד מקבלים הבנה שונה מאותו המשפט; לא משנה כמה פעמים תקרא אותו, תרגיש שיש בו עוד הרבה משמעויות שעדיין לא גילית. אז מדוע זה כך? זה בגלל שארגנתי באופן שיטתי וכתבתי בספר הזה הרבה דברים שנחשבים לסודות שמימיים, כמו זה שבני-אדם יכולים לטפח ולתרגל, איך הם יכולים לעשות זאת, התכונה של היקום הזה וכו'. לגבי המתרגל, הוא יכול לאפשר לו להגיע לשלמות. בגלל שבעבר אף אחד לא עשה דבר כזה בהיסטוריה. אחרי שאנשים קוראים את הספר הזה, רבים חושבים שהרבה מהדברים הם סודות שמימיים, הרבה הם סודות בתוך סודות, שאף פעם לא התאפשר לגזע האנושי לדעת אותם, דברים שאף פעם לא היה ייתכן שהגזע האנושי ידע עליהם – גיליתי אותם בספר הזה. מובן שיש לי מטרה בעשותי כך. אם אדם מגלה סודות שמימיים סתם, עושה את הדברים האלה בחוסר אחריות ומספר לאנשים רגילים סתם את העקרונות של רמות גבוהות כתיאוריות רגילות, אז הוא באמת מגלה סודות שמימיים וזה שווה לעשיית מעשה רע מצדו והוא מוכרח לקבל עונש.

יש מטרה לזה שאני עושה את הדבר הזה. ראשית, כשמדובר ברמה שטחית, ראיתי שבמהלך כל כך הרבה שנים, באמצעות תרגול צ’יגונג, הרבה אנשים ידעו שלצ’יגונג הזה יש משמעויות גבוהות וידעו גם שהוא יכול לאפשר לאדם לטפח לתחומים מאוד גבוהים, עד כדי כך שהאדם יגיע לשלמות. אבל הם תוסכלו, כי לא מצאו דרך טיפוח אמיתית כזאת. ואילו צ’יגונג ממוצע הוא רק דבר ששייך לריפוי מחלות ושמירה על כושר ואי אפשר לטפח באמצעותו. אז הרבה אנשים הלכו למקדשים, הפכו לבודהיסטים חילוניים ולקחו נזירים כמורים. אגב כשמדברים על זה, אני מזכיר שבודהא שאקיאמוני אמר שהדהרמה שלו לא תוכל להציל אנשים בתקופת סוף-הדהרמה. זה מה שבודהא שאקיאמוני אמר. זה נגרם כתוצאה מסיבות רבות. לכן לגבי אנשים רבים, לא משנה איך תטפחו במקדשים או בצ’יגונג, תרגישו שלא משיגים שום דבר, לא מתרוממים ובאמת לא מתקדמים. לכן ראיתי שיש לאנשים את הלב הזה לשפר את עצמם, אבל הם מתוסכלים כשאינם מוצאים את הדרך. אני מרגיש שאנשים סובלים. לכן אני רוצה באמת להוביל לרמות גבוהות את אלה שרוצים לקבל את הפא. זוהי הסיבה העיקרית.

אבל ברגע שפא אמיתי נעשה לנחלת הציבור, צריך שהלב האנושי והמוסריות יתרוממו ונדרש שאנשים יהפכו להיות טובים. אז על הדרישות לגבי המטפחים להיות מעבר לקנה המידה המוסרי הממוצע הזה של אנשים רגילים. לכן זה מועיל לחברת המין האנושי. מובן שהרבה אנשים לא יטפחו בהכרח אחרי שיקראו את הספר הזה, אבל הם בכל זאת הבינו את העקרונות של להיות אדם. ייתכן שהם יהיו אנשים טובים מעתה ואילך. למרות שהם לא יוכלו לטפח או לתרגל, הם יהיו אנשים טובים, כך הם יועילו לחברה. זה בטוח כך כשפא אמיתי נעשה לנחלת הכלל. למעשה הדתות האמיתיות שהופיעו בהיסטוריה בעולם, כמו הנצרות, הקתוליות, הבודהיזם, הטאואיזם, כולל היהדות, כולן יכולות לגרום ללב האדם להיות טוב ובאותו הזמן יכולות לאפשר לאנשים, שרוצים באמת להתרומם באמצעות טיפוח-תרגול, להשיג את הפא ולהצליח בטיפוח-תרגול; הן יכולות לאפשר גם לאלה שלא מסוגלים בינתיים להתרומם באמצעות טיפוח-תרגול להיות אדם טוב מאוד בחברה האנושית הרגילה, כדי ליצור את ההזדמנות העתידית לטיפוח. ככה זה יהיה.

למרות שאנחנו לא דת, אני מלמד את הדברים ברמות גבוהות של צ’יגונג, אז זה כבר לא צ’יגונג רגיל. אם להגיד את זה בפשטות, גם הצ’יגונג אינו דבר שבין אנשים רגילים. מהו הצ’יגונג? צ’יגונג הוא טיפוח-תרגול. אבל הוא דבר של טיפוח-תרגול ברמה הנמוכה ביותר, כולל טאי-צ'י. כולם יודעים שטאי-צ'י הוא טוב. הוא הופץ בהיקף רחב בסין כבר בשנות ה- 50. הוא הופץ על-ידי ג'אנג סאן-פנג בשושלת המינג. אבל מה שנשאר בהעברה שלו הוא רק טכניקות ותנועות ואילו הפא של הלב לא הועבר. זאת אומרת שאת הפא ההוא, שמנחה את הטיפוח-תרגול ואת ההתקדמות בכל רמה, לא השאירו לאנשים. לכן הטאי-צ'י יכול רק להיות מוגבל בתחום הזה של ריפוי מחלות ושמירה על כושר ולא מאפשר לטפח ולתרגל לקראת רמות גבוהות. למרות שהוא דבר טוב מאוד, הפא של הלב לא הועבר. בזמנו היה פא של הלב, אבל הוא לא נשמר ולא השאירו אותו לדורות המאוחרים. ואילו הפא הזה שאנחנו מעבירים היום עושה את זה באופן שיטתי.

מובן שיש לנו כאן לא מעט מתרגלים חדשים. חלק יכולים לחשוב שמה אני מדבר עליו גבוה מאוד כשהם שומעים את זה. אתם יודעים שכל הדתות מלמדות אנשים להיות טובים וגם מלמדות אנשים ללכת לגן עדן. באשר לבודהיזם, מובן שגן העדן של האושר האולטימטיבי הוא גם כן עולם שמימי. בהיסטוריה, כל אדם מואר, כל חכם דיבר על כך, שכדי להגיע לגן עדן על האדם להיות אדם טוב ולהגיע לסטנדרט של תחום גבוה יותר, אבל אף אחד לא דיבר על ההיגיון שבתוך זה. זה בגלל שהישויות המוארות האלה, בין אם הן ישו, בודהא שאקיאמוני, או לאו דזה וכו', כולם הופיעו בערך לפני אלפיים שנה. אז האנשים של התקופה ההיא היו שונים מהאנשים של היום. האנשים של אז היו בעלי חשיבה פשוטה והיו פשוטים ונדיבים והמחשבה שלהם לא הייתה כל-כך מסובכת. בגלל שהמצב המחשבתי של האנשים אז היה שונה מזה של היום, הפא שהם לימדו אז תיפקד באותה התקופה ומה שהם לימדו יכל בהחלט לאפשר לאנשים להגיע לשלמות בתקופה ההיא. עם חלוף הזמן, המחשבה של האנשים של היום הפכה להיות יותר ויותר מסובכת ודרך החשיבה השתנתה אף היא. כתוצאה מכך, האנשים המודרניים לא יכולים להבין את הדברים האלה, שהאנשים המוארים לימדו בעבר. לכן כשהאנשים של היום קוראים את הכתובים האלה הם מרגישים שהם לא מבינים את המשמעות האמיתית שבתוכם. בהעברת הפא היום, למרות שאני עושה את זה בצורה של צ’יגונג, כולכם יודעים שאני מלמד פא בודהא. יש אנשים שחושבים: "אבל ההרצאה שלך על פא הבודהא לא דומה לדיבורים של בודהא שאקיאמוני." אם הייתי מלמד עם הדיבורים של בודהא שאקיאמוני, אף אחד מהאנשים של היום לא היה מבין את זה. השפה של בודהא שאקיאמוני היא השפה של האנושות של התקופה ההיא, לכן כל האנשים של אז הבינו אותה. אז בהרצאת פא הבודהא היום צריך לדבר אתכם בשפה של היום כדי שתוכלו להבין. יש אנשים שחושבים עוד: "אבל מה שאתה מלמד הוא לא הכתובים שבבודהיזם." האם בודהא שאקיאמוני לימד את הפא שששת הבודהות הקדמונים לימדו? אם מאטרייה היה בא לעולם, האם הוא היה חוזר על הדיבורים של בודהא שאקיאמוני? כל אדם מואר שמציל אנשים מלמד את הפא שהוא התעורר אליו ואימת, כדי ללמד אותו למטרת הצלת אנשים.

בספר הזה כתבתי הרבה דברים שקשורים לטיפוח-תרגול. אדם שמטפח ומתרגל מתחיל ברמה של אדם רגיל ויהיה פא שידריך אותו בטיפוח-תרגול עד שיגיע לשלמות. אני באמת עשיתי דבר שאף אחד לא עשה קודם והעברתי את החוק הגדול האולטימטיבי של היקום שהוא גדול יותר. גם אם תבדוק את כל הספרים בארץ ובחו"ל, מהעבר ועד היום, לא תמצא את הדברים האלה. העקרונות שאני הרצאתי עליהם הם התכונה של היקום, המהות של פא הבודהא ובאמת ביטאתי אותם בשפה שלי. הרבה אנשים חושבים אחרי שקראו את הספר וחלקם גם שאלו: "כמה ידע יש למורה לי? נראה שהוא כלל בספר הרבה תחומים מהימים הקדומים עד היום, מהארץ ומחוצה לה, כמו אסטרונומיה, גיאוגרפיה, היסטוריה, כימיה, פיזיקה, אסטרופיזיקה, פיזיקה של אנרגיה גבוהה ופילוסופיה." אנשים חושבים שלמורה יש ידע נרחב. למעשה, יחסית לידע שבין אנשים רגילים, אני מרגיש דווקא לא מספיק. אבל את העקרונות האלה לא תוכל ללמוד גם אם תקרא את כל הספרים שבעולם ותלמד את כל התחומים שבעולם. גם אם תלמד את כל הידע שבעולם, אתה עדיין נשאר אדם רגיל. זה בגלל שאתה אדם מהרמה הזאת של בני-האדם, רק שהשגת יותר מהידע של האנשים הרגילים ואתה עדיין אדם רגיל. ואילו העקרונות שאני לימדתי, הדברים שהרצאתי עליהם, הם אינם דברים שברמה הזאת של האנשים הרגילים, אלא מעבר לרמה הזאת של האנשים הרגילים. לכן העקרונות שבהם לא באים מהידע של האנשים הרגילים. הפא מכיל את כל הידע, מהיקום ועד לחברה האנושית הרגילה.

הצגתי את כל עקרונות הפא מהרמה הנמוכה ביותר ועד לרמה הגבוהה ביותר של היקום, באמצעות השפה הפשוטה של האנשים הרגילים ובצורה הנמוכה ביותר של טיפוח-תרגול כמו צ’יגונג. אחרי שתקרא את הספר הזה פעם אחת, תגלה שהוא מלמד אנשים את העקרונות איך להיות אדם טוב; אם תקרא שוב את הספר הזה, תגלה שהדברים שהוא דן בהם אינם עקרונות של אנשים רגילים, אלא שהוא ספר שמעבר לידע של אנשים רגילים; אם תוכל לקרוא אותו פעם שלישית, תגלה שהוא ספר שמימי; אם תמשיך לקרוא, תאהב אותו כל-כך שלא תרצה להניח אותו. עכשיו בסין יש אנשים שכבר קראו אותו יותר ממאה פעמים והם עדיין קוראים. הם פשוט לא מסוגלים להניח אותו כי התוכן שבתוכו עמוק מדי. ככל שהם קוראים עוד, כך הם מגלים יותר. מדוע זה כך? למרות שגיליתי הרבה סודות שמימיים, ברמה שטחית, אנשים שלא מטפחים לא יכולים לראות אותם. רק כאדם שמטפח, כשאתה קורא את הספר ללא הרף, רק אז תוכל לראות את התוכן שבתוכו. זה בגלל שאדם שנמצא בטיפוח-תרגול מתרומם ללא הרף. מדוע אתה מרגיש בהתחלה שהספר הזה מלמד עקרונות של איך להיות אדם טוב? מדוע בפעם השנייה זה כבר אחרת ומדוע ההבנה מתרוממת? זה בגלל שאם אדם רוצה לטפח, הוא צריך ראשית לטפח מנקודת ההתחלה של אדם רגיל. הוא מעלה את השין-שינג שלו בהדרגה, כך הוא מגיע לסטנדרטים גבוהים יותר. כשתגיע לסטנדרט של הרמה הראשונה, צריך להיות פא של הרמה ההיא שידריך אותך בטיפוח-תרגול; כשתגיע לרמה השנייה, צריך שיהיה לך פא כזה שידריך אותך בטיפוח-תרגול בתחום ההוא. כשאתה מתרומם ללא הרף, הפא צריך להיות מסוגל להדריך אותך בטיפוח-תרגול בתחום ההוא. זאת אומרת לא משנה עד לאיזו רמה טיפחת, צריך שיהיה לך פא של הרמה ההיא שידריך אותך כדי שתוכל להגיע בסוף לשלמות. הספר הזה שלי משלב את כל הדברים האלה, לכן אם באמת תטפח, תוכל לראות את הדברים האלה והם יוכלו להדריך אותך בטיפוח-תרגול כלפי מעלה. יש תוכן עצום בספר הזה. הוא יכול להדריך אותך בטיפוח-תרגול אפילו אם תקרא אותו עשרת אלפים פעם, עד שתגיע לשלמות המלאה.

כשמדברים על הנושא של שלמות, אתם יודעים שישו אמר: אם יש לך אמונה בי, תוכל ללכת לגן עדן; בבודהיזם אומרים: אם אדם מטפח בודהא הוא יכול ללכת לגן העדן של האושר האולטימטיבי. מובן שהם דיברו מאוד בפשטות. הם לא הדגישו שאפשר ללכת לשם רק באמצעות טיפוח-תרגול מעשי. אבל למעשה דת היא גם כן טיפוח-תרגול. רק שבין אם זה בודהא שאקיאמוני וישו, הם ראו מצב אחד, כי יש משפט בקהיליית המטפחים שלנו שנקרא: "הטיפוח תלוי באדם עצמו ואילו הגונג תלוי במאסטר." זה גם כן דבר שאנשים רגילים לא יודעים עליו. אנשים רגילים חושבים: "על-ידי כך שאעשה תרגילים אוכל בעצמי לפתח כמות מסוימת של גונג." בעינינו זו מגוחך וזה בלתי אפשרי לחלוטין. מובן שאם אתה רוצה לטפח, המאסטר יצטרך באמת לקחת עליך אחריות, יתקין בגופך הרבה מנגנונים כאלה ויטמון אצלך הרבה דברים כמו זרעים, רק אז תוכל להצליח בטיפוח-תרגול. בנוסף, במהלך הטיפוח-תרגול המאסטר צריך גם לדאוג לך, להגן עליך, לסלק עבורך את הקארמה ולעזור לך לפתח את הגונג, רק אז תוכל לעלות למעלה בטיפוח. בדת לא מלמדים טיפוח-תרגול, מדוע? ישו ידע ש"אם יש לך אמונה בי תוכל לעלות בטיפוח." הסיבה שהיום אי אפשר עוד לטפח בדתות היא שאנשים לא מסוגלים להבין את המשמעות האמיתית של הדיבורים שלהם. הרבה אנשים חושבים: "אם אני מאמין בישו אוכל ללכת לגן עדן אחרי המוות." חישבו על זה כולכם, אנחנו רוצים ללכת לגן עדן, אבל איך נעשה את זה? אנחנו נושאים אתנו לב של אדם רגיל, כל הרגשות והתשוקות השונות שלך, כל ההחזקות, התחרותיות, ההתפארות שלך, יש פשוט יותר מדי לבבות של האדם הרגיל. אם היה אפשרי שתלך למקום של בודהות, ייתכן והיית פותח בריב עם בודהא ונלחם אתו, כי לב האדם הרגיל שלך לא סולק. תראה שהבודהיסאטווה הגדולה כל-כך יפה, אולי תפתח מחשבה סוטה. האם אפשר להרשות את זה? מובן שלא. אם כך, צריך לסלק את הלבבות האלה עם ההחזקות, המטונפים והלא טובים. רק אז תוכל להתרומם לרמה כזאת. אפשר להגיע לשם באמצעות טיפוח וגם באמצעות אמונה. אבל אין לחזור על הטעויות אחרי הוידוי, כך שאפשר להפוך ליותר ויותר טובים. אפשר ללכת לעולם שמימי רק כשמגיעים לסטנדרט של אנשים שמימיים. למעשה זהו טיפוח-תרגול.

יש אנשים שאומרים: "אם אני מאמין בישו אוכל ללכת לגן עדן." אני אומר שלא תוכל. מדוע לא תוכל? זה בגלל שהיום אנשים לא מבינים את המשמעות האמיתית של מה שישו אמר. ישו נמצא ברמה הזאת של טאתאגאטה והוא גם כן אדם מואר בתחום הזה של בודהא. המשמעות של דבריו לא ניתנת להבנה על-ידי אנשים רגילים. רק כשאתה מטפח לפי הדרך שלו ללא הרף, תוכל להבחין בהדרגה במובן של מה שהוא אמר. למשל ישו אמר: "אם יש לך אמונה בי, תוכל ללכת לגן עדן." למעשה אתה צריך לנהוג לפי העקרונות של להיות אדם טוב שהוא לימד אותך, רק אז זה נחשב לכך שאתה מאמין בו ורק אז תוכל ללכת לגן עדן. אחרת מדוע הוא אמר כל-כך הרבה דברים?! כשאתה מתוודה אתה מרגיש שאתה מתנהג היטב והמצב הנפשי שלך די טוב. אבל ברגע שתצא מדלת הכנסייה תנהג כרצונך ותתנהג אפילו פחות טוב מאנשים רגילים בסביבתם, איך תוכל ללכת לעולם שמימי? הלב שלך בכלל לא השתפר. כי ישו אמר: "אם תאמינו בי, תוכלו ללכת לגן עדן." זאת אומרת אם יש לך אמונה בו, אתה צריך לנהוג לפי מה שהוא אמר ורק אז זוהי אמונה אמיתית, האין זאת? אותו העיקרון נכון לגבי דתות אחרות.

מה שבודהא שאקיאמוני אמר סוכם על-ידי הדורות המאוחרים ונכתב ככתובים. מאוחר יותר אנשים התייחסו לכמות של קריאת הכתובים ולתפיסת הידע שבבודהיזם כאל טיפוח-תרגול. למעשה כשבודהא שאקיאמוני היה בעולם הזה לא היו בכלל כתובים. יתר על כן, הכתובים הם דבר שאורגן באופן שיטתי רק אחרי 500 שנה, והם כבר מנותקים לגמרי ממה שבודהא שאקיאמוני אמר. אבל בתקופה ההיא אפשר היה להרשות לאנשים לדעת רק את הכמות הזאת וזה לא היה בסדר אם הם היו יודעים יותר. אז מה שקרה היה הכרחי. בודהא שאקיאמוני אמר בשנותיו האחרונות: "לא לימדתי שום פא בחיי." כי הוא באמת לא לימד את הפא של היקום הזה. הוא לא דיבר על הביטוי של תכונת הג’ן-שן-רן בחברת האנשים הרגילים או ברמה ההיא שלו של טאתאגאטה. הוא באמת לא לימד את זה! אם כך מה לימד בודהא טאתאגאטה? מה שהוא לימד זה מה שהוא התעורר אליו או אימת אותו בגלגולים הקודמים שלו בעולם, המצבים והסיפורים של טיפוח-תרגול שבמהלך הגלגולים שלו בעבר והבנות שלו לגבי חלק מהביטויים הספציפיים של הפא. כתובים הם דבר שאורגן באופן מקוטע, לכן הם לא שיטתיים. אז מדוע הדורות הבאים התייחסו לדיבורים של בודהא שאקיאמוני כאל פא הבודהא? מצד אחד, זוהי הבנה של בני אדם; מצד אחר, זה בגלל ששאקיאמוני הוא בודהא, לכן מה שהוא אומר נושא טבע בודהא. בשביל בני אדם, דיבור עם טבע בודהא נחשב לעיקרון מסוים של בודהא, זאת אומרת, פא בודהא. אבל הוא באמת לא דיבר באופן שיטתי על היגיון הטיפוח-תרגול, על תכונת היקום או על מדוע אדם יכול לעלות לרמות גבוהות וכו'. הוא באמת לא לימד אותם! לכן הסיבה שאני אומר שעשיתי דבר שאף אחד לא עשה קודם, פתחתי שער רחב ועשיתי דבר גדול יותר, היא שחשפתי את כל עקרונות הטיפוח-תרגול ואת הגורמים של הגעה לשלמות המלאה. יתר על כן, דיברתי באופן מאוד שיטתי. זוהי הסיבה שאלוהויות מאוד גבוהות אומרות: "השארת לבני אדם סולם אל השמיים – 'ג'ואן פאלון' ".

אינני מדבר כאן על איך אני בהשוואה עם שאקיאמוני. אין לי את הלב הזה. אני לא נמצא בתוך הצ’ינג של האנשים הרגילים ואין לי החזקה לגבי התהילה והרווחים של העולם הזה. אם כבר הוצאתי את הדבר הזה אל הציבור, עלי לקחת עליך אחריות ועלי להסביר לך בבירור את העיקרון הזה. אני לא מבקש ממך שום דבר ולא אבקש ממך אגורה, אני רק מלמד אותך להיות טוב. יש אנשים ששאלו אותי: "המורה, לימדת אותנו כל-כך הרבה דברים ונתת לנו כל-כך הרבה. מה אתה רוצה?" עניתי: "אני לא רוצה שום דבר. באתי בדיוק בשביל להציל אתכם ואני רוצה בדיוק את הלב שלכם שרוצה להיות טוב ושתוכלו להתקדם למעלה." זה בגלל שאני רואה שלגבי בנאדם, להיות אדם היא לא המטרה. כל האנשים של היום הולכים שולל באשליה של החברה האנושית הרגילה. הם חושבים: "כך בנאדם צריך להיות." במיוחד עכשיו ערכי המוסר של החברה האנושית מתדרדרים באופן חמור מאוד. כולם מתדרדרים בתוך השטף הזה והחברה מתדרדרת במלואה. באופן זה אף אחד לא יודע שהוא מתדרדר. יש אנשים שחושבים שהם יותר טובים מאחרים ולכן הם חושבים שהם אנשים טובים. למעשה אמדת את עצמך עם הקריטריון הזה שהתדרדר ואתה רק קצת יותר טוב מהאחרים בתוך מה שלא טוב. אם תוכל לטפח ותחזור לרמה ההיא של החברה האנושית המקורית, רמה שהיא לא בהכרח גבוהה מאוד ותסתובב ותסתכל על בני האדם ועל החברה האנושית של היום, תגלה שזה מאוד מפחיד! ממש מפחיד מאוד! תראה שהגזע האנושי הזה ממש מלא בעשרת החטאים.

האנשים המוארים שבשמיים, בין אם הם בודהות, טאואים או אלוהויות, כבר לא מתייחסים לבני האדם של היום כאל בני אדם. ההצהרה הזאת נשמעת די מוחלטת. מובן שיש עדיין אנשים טובים. אבל מה שהם מתייחסים אליו הוא האנושות כולה, בסקאלה רחבה. זה באמת כך. בעבר כשאנשים הלכו למקדשים ולכנסיות כדי להתוודות, הם הרגישו שישו, או אנשים בעולמות שמימיים באמת הקשיבו להם. יתר על כן, היה הד של תגובה בראש, כאילו שהם עונים לשאלות שלהם. אבל לאנשים של היום לא יהיו תחושות כאלה ואנשים שסוגדים לבודהא לא יראו את קיומו של בודהא. מדוע זה כך? זה בגלל שהאנשים של החברה האנושית פחות ופחות מתעוררים והופכים להיות מושחתים יותר ויותר, כך שהאלוהויות כבר לא דואגות להם. בגלל שהקארמה של האנשים המודרניים היא גדולה והם פחות ופחות מתעוררים לדברים, כשהם מקבלים גמול בעבור הדברים הרעים שהם עשו, הם חושבים שזה מקרי. ראיתי, שלמרות שרמת המוסר של המין האנושי התדרדרה מאוד, כל האנשים התדרדרו בחוסר מודע יחד עם הזרם הזה. אצל אנשים מסוימים טבע הבודהא, הטבע המקורי עדיין קיים. במהלך השנים האלה של ההוראה שלי, הרבה אנשים הצליחו לטפח כלפי מעלה והרמות שהם הגיעו אליהן בטיפוח-תרגול גבוהות מאוד. חלק הגיעו להארה, חלק נמצאים בתהליך של הארה הדרגתית וחלק כבר מטפחים בתוך סטטוס פרי. אני מרגיש מאושר כי הדבר הזה לא נעשה לשווא. אני אחראי על אנשים ועל החברה. לא גיליתי סודות שמימיים לשווא ואפשרתי לאנשים להתרומם בטיפוח-תרגול.

הנושא שזה עתה הזכרתי הוא כדי להגיד שהמטרה שלמענה אדם חי אינה להיות בנאדם. אולי הרבה אנשים לא כל-כך מבינים עדיין כשמדברים על זה. הם חושבים שבני אדם צריכים לחיות בצורה הזאת. נכון, כשנולדתם כולכם הייתם אותו הדבר, לא יכולתם לראות את הקיום של ממדים אחרים, כך שאתם לא מאמינים בהם. יתר על כן, האנשים של היום מאמינים באופן מוגזם במדע המודרני, אבל המדע המודרני אינו מושלם ולא שלם. ההבנה שלו ביקום הזה מאוד רדודה, זאת אומרת שהוא מאוד נמוך – הוא דבר כזה. אז זה שאנשים מאמינים בו יותר מדי מציב את האנשים מול סכנה גדולה ביותר: המוסריות של בני האדם תיהרס לגמרי. אם כך העולמות למעלה לא יתייחסו לאנשים שאין להם ערכי מוסר כאל בני אדם! כי לא רק לאנשים יש את הצורה של בני אדם. לרוחות, לקופים, גם כן יש מוח וארבעה גפיים. הסיבה שקוראים לבני אדם בני אדם, היא שכשאנשים חיים בעולם צריכים להיות להם ערכים וקריטריונים של מוסר של בני אדם וצורת חיים של בני אדם. ללא הדברים האלה האלוהויות לא יתייחסו לאנשים כאל בני אדם. אבל כל האנשים חושבים איך הם יחיו יותר טוב ואיך להתפתח. אבל החברה האנושית נשלטת על-ידי החיים הגבוהים. הגזע האנושי לעולם לא יוכל להגיע לרמה של בודהות באמצעות הטכנולוגיה. אחרת מלחמת הכוכבים באמת תתחולל! לכן לא מרשים לטכנולוגיה של הגזע האנושי עם התחרותיות, הקנאה וכל הסוגים של הרגשות והתשוקות, להגיע לרמה גבוהה יותר.

למעלה מ-70% מהמוח האנושי לא ניתן לשימוש. הרפואה המודרנית גם כן הכירה בכך. מדוע זה כך? החוכמה של המין האנושי מוגבלת. אז מדוע לבודהא יש חוכמה גדולה וכוחות שמימיים גדולים? מדוע הוא יכול לדעת על הכל? ויש לו תבונה וחוכמה גדולות? זהו העיקרון שזה עתה דיברתי עליו. יש אנשים שאומרים שהספר הזה נוגע בידע מדעי רחב! האם למורה יש הרבה ידע או שהוא עסק בלימודים רבים באוניברסיטה? לא עסקתי. אז מדוע זה כך? ההבדל ביני לביניכם הוא שהמוח שלי פתוח לגמרי ואילו שלכם לא. כי בעולם הזה, בין אם זו פילוסופיה, אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ההיסטוריה האנושית וכו', אנשים חושבים שהם מורכבים מאוד. למעשה הם מאוד פשוטים וכולם הם הדברים המועטים האלה של הגזע האנושי, שהוא הנמוך ביותר בתוך הטווח של פא הבודהא. כולם הם עיקרון אחד ונגרמים על-ידי תכונת היקום הזאת וצורת הקיום של החומר ברמה הזאת – רק המעט הזה. אבל השכל של המין האנושי כבר לא מסוגל להכיל אותו כי המוח האנושי נאטם והוא לא יכול להכיל אותו. מה יש לעשות? גם אם רוצים לדעת יותר, המוח לא יוכל להכיל. אפילו אם תלמד פיזיקה, תלמד כימיה, תלמד אסטרונומיה, תלמד פיזיקה של האנרגיה הגבוהה, תלמד פילוסופיה, תלמד היסטוריה, תלמד את זה או את ההוא – אפילו לגבי תחום אחד כזה, אדם לא מסוגל לתפוס את כולו בכל חייו. לכן הידע של הגזע האנושי מאוד עלוב.

אמרתי זה עתה שלא משנה כמה ידע תרכוש, אפילו אם אתה פרופסור, מנחה באוניברסיטה – ולא משנה כמה אתה מפורסם – אתה עדיין אדם רגיל. זה בגלל שהידע שלך לא עבר את הרמה של האנשים הרגילים. יתר על כן, המדע הניסיוני הזה של האנושות הנוכחית שלנו אינו מושלם. למשל המדע הנוכחי לא יכול להוכיח את קיומן של אלוהויות ושל ממדים אחרים. הוא לא יכול לראות צורת קיום של חיים ושל חומר בממדים אחרים; הוא גם לא יודע שלגזע האנושי יש החומר הזה דה (מוסריות), א לידי ביטוי בגוף האדם; הוא גם לא יודע שלגזע האנושי יש גם את החומר הזה של קארמה שבא לידי ביטוי מסביב לגוף האדם. כל האנשים מאמינים במדע הנוכחי, אבל המדע הנוכחי לא יכול להוכיח את הדברים האלה. יתר על כן, כשמזכירים את המוסריות ואת המושגים של טוב ורוע שהם מחוץ למדע, מתייחסים לכולם כאל אמונה טפלה. למעשה האם אין זה להניף את מקל המדע המודרני כדי להכות בדבר המהותי ביותר של הגזע האנושי שלנו – המוסריות? האין זה כך? כי הוא לא מכיר ב- ולא מסוגל להוכיח את קיום הדה, אז הוא אומר שזו אמונה טפלה. אם המושג של מוסריות באמת מחוסל, לבני האדם לא יהיה הריסון על-ידי פא הלב ולא תהיה הגבלה על-ידי ערכי המוסר, כך שאנשים יעזו לעשות כל דבר. הם יעזו לבצע כל מעשה רע, כך זה יגרום להתדרדרות נמשכת של מוסריות הגזע האנושי. זוהי ההשפעה של הצד החלש ביותר של המדע.

אמרתי שמדען מוצלח לא יסתכל על דברים באופן עקשני כמו הרבה אנשים שהרגשות שלהם שולטים על השכל, שמגבילים את המדע המודרני לתוך מסגרת קבועה וחושבים שכל מה שמחוץ למדע הניסיוני אינו מדע. חישבו על זה כולכם: לגבי דברים שהמדע האנושי עדיין לא הכיר בהם, ברגע שאנחנו מכירים בו באמצעים מדעיים, האם הם מדעיים? גם הם הופכים להיות מדע. האנושות ממשיכה ומשלימה את עצמה ומבינה את עצמה בכל פעם מחדש, לכן המדע יכול להתפתח, עד שלבסוף היא תבין באמת את היקום. צורת ההתפתחות של המדע הניסיוני של היום היא מאוד מגושמת ואיטית. זה באמת כמו עיוור שנוגע בפיל [1] , הוא לא מסוגל להכיר בצורת קיום של חומרים של כל היקום ולא מסוגל להבחין בקיום של תכונת היקום. אז ברגע שהוא נוגע בקומץ, הוא יחשוב שזה הכל. הם רק נגעו ברגל של הפיל, הם אומרים: "או, המדע הוא כזה. זהו המדע שבאמת מבין את החיים ואת החומר. " הוא לא יכול לראות את כל הפיל. לכן הם לא יכולים להבחין בכך שהיקום מורכב מזמני-מרחב שונים, לא יכולים להבחין בממדים אחרים ובקיום של צורת חיים וחומר אחרת, כך שהאנשים בעלי המחשבה הפשוטה והעקשנים יקראו לכל אלה אמונות טפלות. זוהי אחת הסיבות הקריטיות ביותר שבגללה המוסריות של המין האנושי שלנו מתדרדרת. אז הרבה אנשים מניפים את מקל המדע כדי להכות במוסריות של בנאדם, דבר שהוא העתיק והמהותי ביותר. זה מסוכן! אם לבני אדם לא תהיה מוסריות, אלוהויות לא יתייחסו אליהם כאל בני אדם. אם השמיים לא יתייחסו לבני אדם כאל בני אדם, בני האדם יחוסלו ויתחילו מחדש.

יש אנשים שחושבים: האנושות שלנו מתקדמת וההתפתחות שלנו מהקוף לימינו אלה היא כבר נפלאה מאוד! אבל אני אומר לכם: בתקופות פרה-היסטוריות בעבר, לפני עשרת אלפים שנה או הרבה יותר מוקדם מזה, עד לפני מאה מיליון שנה, התקיימו תמיד תרבויות גבוהות בכדור הארץ הזה, רק שהן הושמדו בתקופות השונות. מדוע הן הושמדו? זה היה בגלל שהן התפתחו מהר מאוד במובן החומרי והטכנולוגי, אבל במובן המוסרי הן לא הדביקו את הקצב או שנהרסו. אז אסור היה שהן ימשיכו עוד, לכן הן הושמדו. התפיסה של המדע המודרני אומרת שיש דפוס לתנועה של החומר וכשהוא נע לצורה מסוימת, בטוח תופיע צורה אחרת. למשל בתנועה של כדור הארץ ביקום הזה, ייתכן שהוא ייפגע כשכוכב מסוים ייכנס בו. בכל מקרה, לא משנה מה הסיבה, המדענים של היום באמת גילו שהתקיימו הרבה שרידים מתרבויות קדמוניות על הכוכב שלנו. בנוסף, שרידי התרבויות האלה הם מאוד רחוקים מהזמן הנוכחי. חלק הם מלפני מאות אלפי שנה, לפני מיליוני שנה ויש גם לפני עשרות מיליוני שנה. השרידים שנשארו מהתרבות שהתקיימה בכל תקופה הם שונים ואינם דברים של אותה התקופה. לכן יש מדענים שחושבים על זה. יש מדענים שכבר הציגו תיאוריה כזו: "התקיימו ציביליזציות פרה-היסטוריות והיו תרבויות פרה-היסטוריות." זה מה שהמדענים אומרים. קהיליית הטיפוח-תרגול שלנו יכולה לראות ביתר בירור שבאמת התקיימו פעמים רבות תרבויות אנושיות לפני התרבות האנושית הנוכחית. בגלל שהמוסריות שלהם נהרסה – מובן שזה מה שאנחנו ראינו – התרבויות האלה לא התקיימו עוד. מהתרבות היוונית העתיקה שהושמדה ניתן לראות את השרידים של השחיתות וההתדרדרות של הגזע האנושי בתקופה ההיא.

יש אנשים שאומרים: "אנחנו בני האדם התפתחנו מהקופים." למעשה אני אומר לכם שבני אדם בכלל לא התפתחו מקופים. התיאוריה שדרווין הציע אומרת: "בני אדם התפתחו מקופים." כשהוא הציג את התיאוריה הזאת לציבור, הוא עשה זאת בחשש והססנות. התיאוריה שלו מלאה סדקים והיא לא שלמה, אבל היא התקבלה אצל האנשים וזה המשיך עד היום. חישבו על זה, את תהליך הביניים של האבולוציה מהקופים עד לבני האנוש שהוא הציע, את התהליך של עשרות מיליוני השנים לא ניתן למצוא. הוא לא קיים. מדוע לא קיים סוג האנשים שבין בני אנוש לבין הקופים? באשר ליצורים אחרים ולא רק בני אדם, לכל החיות שהתפתחו לפי מה שהוא אמר אין את תהליך הביניים. יתר על כן, מדוע סוגי היצורים, שקיימים ביבשת אוסטרליה, שונים מאלה שביבשות האחרות? הוא לא מסוגל להסביר את כל אלה. התיאוריה הזאת של אבולוציה מלאת הסדקים דווקא התקבלה על-ידי האנשים. זה באמת מוזר!

למעשה אנחנו רואים שבני האדם בכלל לא התפתחו מהקופים, רק שבכל תקופה התקיימו סוגים מסוימים של אורגניזמים. בכדור הארץ, שהמין האנושי חי בו, הפלטות היבשתיות נעות ומשתנות – גיאולוגים קוראים ליבשות אסיה, אירופה, אמריקה, דרום אמריקה, צפון אמריקה "פלטות יבשתיות". הפלטות היבשתיות משתנות לעיתים קרובות. התרבויות שנמצאות למעלה ישקעו מתחת למים, אז אולי אחר-כך תגיח יבשה באוקיאנוס אחר וככה זה משתנה ללא הרף. היום אנשים גילו גם שמתחת לאוקיאנוס השקט, האטלנטי, ההודי, מתחת להרבה אוקיאנוסים ישנם בניינים גדולים עתיקים ושהתקיימו תרבויות. אבל בדיקות מגלות שהם כולם דברים שהתקיימו לפני מאות אלפי שנים, לפני מיליוני שנה או בשנים יותר רחוקות. לפחות המין האנושי הנוכחי יודע שבכמה מאות אלפי השנים האחרונות הפלטות היבשתיות לא השתנו. אז מתי הן שקעו מתחת למים? בטוח שהן שקעו לפני הרבה זמן, לפני מאות אלפי שנים או יותר. לכן כשפלטות יבשתיות שונות השתנו, היצורים שהתקיימו בהן היו שונים ולא באו מהאבולוציה. יש דמיון ביניהם אבל הם לא מאותם הסוגים. בהחלט לא!

כמובן אני מלמד פא בודהא, לכן הוא שונה מהתיאוריות שבין אנשים רגילים. הידע שלנו גבוה יותר והוא הבנה של הגזע האנושי במובן האמיתי. אני אומר לכם שבני אדם לא התפתחו מקופים אלא נוצרו ביקום. אתם יודעים שבסין יש את תיאורית הטאי-צ'י של אסכולת הטאו. תיאורית הטאי-צ'י הזאת מדברת על שני סוגי הצ'י של יין ויאנג. לפני שנוצרו שני סוגי הצ'י של יין ויאנג היה מצב של תוהו ובוהו והוא נקרא וו-ג'י[2]. אחר-כך נוצרו טאי-צ'י והיו שני סוגי הצ'י של יין ויאנג ואחרי זה טאי-צ'י יצר את כל הדברים והחפצים. זוהי התיאוריה של אסכולת הטאו. אני חושב שיש בזה היגיון מדעי רב. למעשה גיליתי מצב – מובן שזה לא רק אני שגיליתי – תוך כדי התנועה של חומרים עצומים ביקום הזה, חיים יכולים להיווצר. החומרים שאנחנו לא יכולים לראות אינם בהכרח לא קיימים. ניקח לדוגמא את האוויר, עיניים אנושיות לא מסוגלות לראות אותו, האם הוא לא קיים? הוא קיים. האם יש חומרים יותר מיקרוסקופים מאוויר? יש הרבה. חומרים יותר מיקרוסקופים מהחומרים המיקרוסקופים הם עוד רבים. מדוע החומרים העצומים האלה יכולים להתקיים באופן זה? למעשה הם כולם קיום של חיים. לכל חפץ יש חיים, רק שהם לא באים לידי ביטוי בממד הזה של אנשים רגילים, כך שלא תוכל לראות את קיום החיים שלו. תכף אסביר את הסיבה. לכל חפץ יש חיים. החומרים העצומים האלה יוצרים חיים כתוצאה מתנועה והחיים האלה הם ללא צורה כשהם נמצאים ברמה גבוהה יותר. לחלק קטן יש צורה אנושית או צורה של חיה, של חפץ או של צמח.

אז מדוע הגיע השלב הזה של בני אנוש? כי בהתחלה לא הייתה הרמה הזאת של בני אדם. החיים, שנוצרו על-ידי התנועה של חומרים ביקום, מותאמים לתכונת היקום. זאת אומרת שהם מותאמים לעיקרון הזה שבתוך היקום, לג’ן-שן-רן, כי הם נוצרו בתוך ג’ן-שן-רן. אז כשיצורים חיים נוצרים בכמות רבה בממדים של רמות גבוהות, סביבת החיים הופכת להיות מסובכת ונוצרת צורת חיים חברתית. זה כמו בחברה האנושית שלנו שלבני אדם יש את המסגרת החברתית שיש לחיות בה, יש להם גם את הצורה החברתית שלהם. אז ברגע שיש להם את הצורה החברתית, החיים האלה השתנו בהדרגה והפכו ליותר מסובכים. חלק מפתחים מחשבה אנוכית וסוטים מהדרישות של תכונת היקום ברמה ההיא לגבי היצורים החיים. אז הם לא יכולים להישאר עוד ברמה ההיא, לכן הם יכולים רק לרדת, ליפול לרמה נמוכה יותר. אז כשהם שוב הופכים לפחות טובים ברמה הנמוכה, הם יכולים רק לרדת שוב. באופן זה יצור חי הופך ליותר ויותר רע בהדרגה במשך זמן ארוך מאוד, כך שהוא יורד ממד אחרי ממד בהדרגה. אז הוא נופל לתוך הממד הזה של המין האנושי. כתוצאה מכך הוא חי חיים ירודים, מתרבה ומגדל את הצאצאים בצורה ירודה.

אבל בהתחלה לא היה הממד הזה של בני האדם. אז הישויות המוארות, החיים הגבוהים האלה, רצו ליצור עבור בני האדם עוד ממד, ממד שהוא משלה ביותר, כדי לראות אם הטבע המקורי המועט של בני האדם ילך לאיבוד ואם הם מסוגלים לחזור. כך נוצר ממד כזה. בזמנו זה היה כדי לתת לבני האדם, ליצורים החיים הזדמנות אחרונה ולא לקחו בחשבון יותר מדי נושאים. אבל מאוחר יותר גילו שהממד הזה הוא מיוחד מדי. כי כל האורגניזמים שבממד הזה לא יכולים לראות ממדים אחרים או את החיים של הממדים האחרים. ואילו בכל ממד אחר ביקום אפשר לראות מחזות של ממדים אחרים. הגוף של יצורים חיים של כל ממד יכול להתעופף במרחב ולצוף ממקום למקום, ויצור חי של כל ממד יכול להפוך את גופו לגדול ולקטן. היום המדענים חושבים שהמחשבה האנושית היא חומרית והיא משהו כמו גלים אלקטרוניים. בוודאי תכירו בכך שגלים אלקטרוניים הם חומריים. אבל מתברר שהם לא כל-כך פשוטים בממדים אחרים. המחשבה של אדם יכולה ליצור דברים שהוא חושב עליהם והדברים שהוא חושב יכולים להפוך למציאות. בגלל שלבני אדם אין אנרגיה, זה מתפזר זמן קצר אחרי שזה נוצר. אבל הדברים שנוצרים על-ידי המחשבה של ישויות מוארות, אנשים שמימיים וחיים גבוהים שיש להם אנרגיה, יתקיימו באופן ממשי. אז הדברים שאתה רוצה ייווצרו בעקבות המחשבה. לכן בעבר אנשים אמרו: "מה שהבודהא רוצה – יהיה לו כי יש לו חופש עצום." כל היצורים החיים האלה קיימים באופן זה. ואילו המין האנושי הפך לצורת קיום כזאת לאחר שנדחף לתוך הממד הזה.

כולם יצאו מרחם אמם והם חושבים שהם די בסדר. יש אנשים שמצליחים בעסק שלהם; יש אנשים שהם פקידים רמי מעלה; יש אנשים שחיים בנוחיות רבה, כך שהם חושבים שהם יותר טובים מאחרים. למעשה גם אתה סובל! זה בגלל שאינך יודע איך חיית לפני כן. למשל בדת אומרים: "אם אדם חי, הוא סובל." מדוע זה כך? כשיצאת מרחם אמך, היה לך גוף חומרי כזה שמורכב ממולקולות. בממדים אחרים אין את שכבת הגוף הזאת שמורכבת ממולקולות. הגוף השטחי ביותר מורכב מאטומים. ואילו הממד הזה עשוי מחומר שטחי שמורכב ממולקולות. גם גוף הבשר ודם של האדם מורכב מהמולקולות האלה. עם גוף כזה, המורכב משכבת החומר הזאת, היה לך הגוף הבשר ודם הזה ברגע שנולדת ונתנו לך עיניים כאלה שמורכבות ממולקולות, כך שלא תוכל לראות ממדים אחרים, לכן אתה נמצא באשליה הזאת. אז אתה לא מסוגל לראות את אמת היקום כשאתה נמצא בתוך האשליה. תגיד אתה, האם אינך חי כאילו שאתה מסתכל על השמיים מתוך באר[3]? החיים בעצמם הם כבר די מעוררי רחמים. בנוסף לכך, אחרי שיש לבנאדם את הגוף הזה, הגוף חושש מכאבים, לא יכול לעמוד בקור, בחום, בצמא או בעייפות מהליכה. בכל מקרה נגרמים לך הרבה אי נוחות והרבה סבל. חוץ מזה יש גם לידה, זקנה, מחלה ומוות ואתה תחלה לעתים קרובות. אתה חושב שאתה חי בנוחיות רבה. למעשה בתוך הסבל הזה רק נדמה שאתה קצת יותר טוב מהאחרים עם מעט פחות סבל, כך שאתה חושב שאתה די בנוחיות. בני אדם חיים בדיוק באופן זה, לכן בני אדם מאבדים את הטבע המקורי שלהם בהדרגה בתוך סביבת חיים כזאת והם פחות ופחות מאמינים בקיום האלוהויות. יחד עם אי השלמות של המדע הניסיוני, בני האדם מאבדים את ערכי המוסר האנושיים, כך שהם התדרדרו להיקף המסוכן ביותר.

אבל יש יתרון גדול מאוד לחברה האנושית: בגלל שהיא מלאה סבל, ניתן לטפח ולתרגל. מדוע בודהא הוא תמיד בודהא בתחום ההוא של בודהא? מדוע הוא לא יכול לעלות יותר למעלה? מדוע בודהיסאטוות לא יכולות לטפח להיות בודהות? גם אם הם רוצים לשאת מעט סבל אין להם איפה למצוא אותו. בדיוק בגלל שבתוך האשליה אפשר לחזק את טבע הבודהא, אפשר יהיה לטפח. אצלם אין אשליה והם יכולים לראות את הכל. אם אפשר לראות את הכל, אז מה שמטפחים לא היה נחשב. לכן הטיפוח בא קודם, ההתעוררות באה קודם והראייה באה אחר-כך. יש אנשים שאומרים: "אם אני רואה, אטפח; אם אני לא יכול לראות, לא אטפח." אם היו מרשים לכולם לראות, החברה האנושית הרגילה לא הייתה נשארת חברה אנושית אלא הייתה הופכת לחברה אלוהית. כולם ילכו לטפח במאה אחוז ואף אחד לא יישאר מאחור. אפילו אנשים עם עשרת החטאים הבלתי נסלחים או אנשים רעים יותר יטפחו. חישבו על זה, האם זאת עדיין תהיה חברה אנושית? בדיוק בגלל שבני האדם הפכו להיות לא טובים, הם ירדו לתוך סביבה כזאת. כדי לחזור חייבים להיות שני מרכיבים: אחד הוא נשיאת סבל; השני הוא התעוררות. באשר להתעוררות, ישו דיבר על אמונה ובמזרח מדברים על התעוררות. אם תאבד את הדברים האלה לא תוכל לטפח. אבל מדוע בדרך כלל אנשים מרגישים שמאוד קשה לטפח? למעשה הטיפוח-תרגול אינו קשה. הקושי נמצא בחוסר היכולת להניח ללב של האדם הרגיל. בהיסטוריה לא לימדו את בני האדם מהו פא הבודהא. אנשים התייחסו לְמה שבודהא שאקיאמוני לימד כאל פא בודהא שיטתי. חישבו על זה כולכם, היקום העצום הזה הוא די מושלם ודי חכם. בודהא שאקיאמוני רק לימד חלק קטן מעקרונות הבודהא. בנוסף, בודהא שאקיאמוני גם לא סיפר לאנשים את כל מה שהוא ידע, אלא לימד רק את מה שבני האדם היו צריכים לדעת. לכן פא הבודהא שנשאר היום לחברה האנושית הוא רק קומץ זעיר מתוך פא הבודהא. אמרתי זה עתה שהשארתי הרבה דברים לחברה האנושית ועשיתי דבר שאף אחד לא עשה לפני כן. בספר הזה, ג'ואן פאלון, שכתבתי, השפה אינה סטנדרטית, כי אי אפשר לבטא באמצעות שפה מודרנית סטנדרטית רמות גבוהות יותר או משמעויות עמוקות יותר. לכן כתבתי אותו בשפת דיבור.

דיברתי כל-כך הרבה. בגלל שנדמה שיש הרבה זמן היום, אני רוצה להרצות לכם יותר. אבל חלק מהנוכחים כאן אולי לא יוכלו לקבל את זה אם אדבר על דברים גבוהים מדי. למשל יש אנשים שבכלל לא למדו את זה ובאו להקשיב כי הם מרגישים שזה די טוב; יש אנשים שרוצים להשיג משהו או לצפות בהופעה כלשהי ובאו עם כל סוגים של מנטליות. אם הייתי מדגים כאן עבורך משהו היום, תצחק כאילו צפית בקסם ובטריקים, לא היית מתייחס אלי או לפא ברצינות. בהוראת פא הבודהא גם אסור לפעול באופן זה. אני רק מסביר לך את פא הבודהא הזה וזה תלוי בך אם להאמין או לא. אבל העוצמה שלו היא עצומה. הכנסתי את כל הדברים שאני רוצה לתת לבני אדם, דברים שמאפשרים לאנשים לטפח, לתוך כרך הפא הזה. בקשר לקלטות הווידיאו והאודיו שלי והספר הזה שכתבתי, כל עוד אתה צופה בהם או קורא אותם, תחווה את זה; כל עוד אתה קורא, גופך יעבור טיהור כך שתגיע למצב של חוסר מחלות; כל עוד אתה מטפח, תוכל לראות דברים שאנשים רגילים לא יכולים לראות; כל עוד אתה מטפח, תחווה ותתעורר לדברים שאנשים רגילים לא מסוגלים להתעורר אליהם. התחום יהיה יותר ויותר גבוה, יותר ויותר מופלא והכל נמצא בתוך הספר ההוא. אבל אם אתה לא מטפח לא תוכל לראות אותם. אם אתה אומר שאתה רוצה לראות את הכל תוך פעם אחת של קריאה, זה בלתי אפשרי! אתה רק יכול לראות דברים ברמה שלך ובדרגת ההבנה שלך. את הדברים היותר מופלאים אפשר לחוות, להתעורר אליהם, לראות ולדעת רק לאחר שתעלה בטיפוח ותמשיך ללמוד, לטפח ולקרוא לעומק.

אם אדבר על דברים יותר מדי גבוהים, הרבה אנשים לא בהכרח יבינו. כפי שהתכוונתי, אני כבר לא הרצאתי על הפא באופן שיטתי בשנתיים האחרונות. זה בגלל שהפא שאני משאיר לבני האדם כבר הושאר לגמרי. אני אפילו לא מאשר הקלטה בהרצאות. מדוע זה כך? הרבה אנשים רודפים אחרי דברים חדשים: מה עוד המורה אמר? על מה הוא עוד דיבר? – הם רודפים אחרי הדברים האלה ולא מטפחים ביציבות. מה שאני נותן לאנשים לשם טיפוח-תרגול הוא רק "ג’ואן פאלון" והספר הזה הוא הפא השיטתי. הדברים האחרים שאני אומר הם רק כדי להסביר את "ג’ואן פאלון" וכולם חומרי עזר. אחרי שעושים הקלטה היא תופץ בחברה וזה יגרום להפרעה לאלה שמטפחים בפועל. הכרך ההוא, "ג’ואן פאלון" הוא שיטתי מרמה נמוכה עד גבוהה. ואילו הדברים שאני מדבר עליהם עכשיו מכוונים לאנשים הנוכחים.

אני רוצה להדגיש עניין נוסף: על המטפחים שלנו להתמקד בדרך אחת. אני אומר לכם שהמשפט הזה "לקחת את הטוב ביותר מכל אסכולה" שייך לשפת האנשים רגילים ולא לשפת קהיליית הטיפוח-תרגול. כשלומדים טכניקות לומדים ממי שיש לו טכניקות טובות ואין זו בעיה. אבל כשמסתכלים מממד גבוה, העקרונות של הגזע האנושי מתהפכים. מה שהגזע האנושי מתייחס אליו כטוב, ייתכן שהוא לא טוב, כי הכל מתהפך. אתה רואה שאצלנו כאן זה יום, שם זה לילה; אתה חושב שמשהו נכון, ייתכן שהוא לא נכון. מדוע זה כן? אספר לכם על היגיון פשוט. כולכם יודעים שכשאדם סובל הוא ירגיש לא טוב, או אם מישהו מציק לך תרגיש לא נוח ותרגיש לא טוב. אני אומר לכם: זה דבר טוב אם אדם טועם מעט מרירות וסובל קצת! אתם רואים שמה שאני אומר לכם הוא שונה. מדוע זה כך? זה בגלל שבממדים גבוהים כל העקרונות הם הפוכים. הם חושבים שלהיות אדם היא לא המטרה. אם תישא מעט סבל בחברה האנושית ותסיים לשלם את הקארמה שהיית חייב בגלגולים הקודמים, תוכל לחזור לממדים גבוהים יותר, תחזור אפילו למקום שבו חייך נוצרו, המקום הנפלא ביותר. גם אם לא תוכל להשתפר, יהיו פחות קשיים בגלגול הבא בגלל שהקארמה הופחתה.

אבל אם לא תשלם את הקארמה שאתה חייב, לא תוכל לעלות לעולמות גבוהים יותר. זה כמו ההיגיון שדיברתי עליו: אם הבקבוק הזה מלא דברים מלוכלכים, לא משנה כמה חזק סוגרים את הפקק, כשזורקים אותו למים, "דונג" הוא ישקע עד למטה. אם תשפוך קצת מהלכלוך החוצה, הוא יצוף קצת; תשפוך קצת והוא יצוף קצת; ככל שתשפוך יותר, אחרי שתסגור את הפקק, תיראה שהוא לא ישקע אפילו אם תדחוף אותו למטה והוא יצוף לבד למעלה. זה כמו הטיפוח-תרגול שלנו, בני האדם. גופך בכל הגלגולים שלך, זאת אומרת יכול להיות שבכל תקופת חיים ובכל גלגול, הצקת לאחרים, רימית אחרים או פגעת במישהו, הרגת מישהו וכו', ייתכן שעשית דברים יותר רעים. אז עליך לשלם את כל הקארמה הזאת שאתה חייב. יש עיקרון ביקום הזה והוא נקרא: אין הפסד – אין רווח; אם רוצים להרוויח חייבים להפסיד. אם מישהו חייב משהו עליו להחזיר אותו, אם לא בגלגול הזה אז בגלגול הבא – זה בטוח כך. כשאנשים נתקלים בסבל היום הם חושבים שזה מקרי ושהאחרים לא הוגנים כלפיהם והאחרים אינם טובים. אני אומר לכם: כל זה אינו מקרי וכולם נגרמים על-ידי הקארמה שחייבים בגלגולים הקודמים. אם לאדם אין קארמה, כשהוא הולך ברחוב כולם יחייכו אליו ואנשים שהוא לא מכיר יבואו מיוזמתם לשרת אותו ויהיה לו פשוט נוח מדי! אבל אדם כזה בוודאות לא יחיה בממד של המין האנושי, כי עליו כבר לחזור לשמיים. בני אדם הם בדיוק כאלה. בגלל שיש לאנשים קארמה, אם מחשבתם לא מטוהרת הם לעולם לא יוכלו לעלות למעלה בטיפוח. זהו אותו העיקרון שדיברתי עליו קודם.

זה לא דבר רע שאדם יטעם מעט מרירות ויסבול קצת. כשאתה מתנסה במעט סבל, תשלם את הקארמה ותוכל באמת ללכת למקום נפלא ולא תסבול עוד. לא משנה כמה לדעתך אתה חי באושר בחברה האנושית או אם יש לך מיליון דולר בבית או אם אתה פקיד רם מעלה, זה רק עניין של כמה עשורים וזה יעבור במהירות. חישבו על זה, כשאתה מתגלגל, אתה בא ערום ואתה ערום כשאתה עוזב. מה אתה יכול לשאת אתך? לא תוכל לשאת אתך שום דבר. למי תשאיר את הדברים? אתה חושב שנתת אותם לצאצאים שלך. אבל בפעם הבאה שתתגלגל הוא לא יכיר אותך. כשתלך לעבוד אצלם ותטאטא את הרצפה, הם לא בהכרח יסבירו לך פנים וגם לא ישלמו לך אגורה יותר. זה באמת כך! אנשים פשוט מצויים כאן באשליה.

אנחנו מדברים כאן על העיקרון של מהות החיים האנושיים. במיוחד אנחנו אנשים שמטפחים ומתרגלים, חישבו על זה, כשאנחנו נתקלים בסבל, כשאחרים מציקים לך, כשמישהו גורם לך בעיות וכשאתה מפסיד תועלת חומרית כלשהי, בעיני זה לא בהכרח דבר רע. זה בגלל שיש עיקרון ביקום הזה שהוא אין הפסד – אין רווח ואם רוצים להרוויח חייבים להפסיד. יש גם תכונה אחת שאם הרווחת ולא הפסדת, יכריחו אותך להפסיד. זוהי תכונת היקום. כל החומרים שביקום העצום הם יצורים חיים וכל חומר מורכב מג’ן-שן-רן. לכן בהרכב המיקרוסקופי, כל חפץ, אבן, פלדה או ברזל, אוויר, כל מוצר או חומר שהגזע האנושי מייצר, הוא חומר המורכב מהתכונה הזאת של ג’ן-שן-רן. היקום העצום הזה מורכב מג’ן-שן-רן והיא מאזנת את כל מה שביקום. יש אנשים שאחרי שהם מכים, מקללים, מציקים לאחרים וגורמים סבל לאחרים הם מרגישים מאושרים והם נחשבים לצד המרוויח. אנשים רגילים אומרים להם: "אתה ממש משהו. גדול! לא הפסדת." אבל לדעתי הוא הפסיד בגדול. מדוע? כשהוא מבצע מעשה רע, הוא נחשב לצד המרוויח. הוא הציק לאחרים והוא הרוויח, אז עליו להפסיד. בגלל שמה שהאדם השני קיבל הוא סבל, הוא הפסיד את השמחה שלו, אז הוא צריך לקבל משהו. איך הוא יקבל? כשאתה נותן לו אגרוף או מקלל אותו, חתיכת חומר לבנבן תעוף מטווח גופך בכמות שבהתאם לכבדות הקללה והמכה שלך. לחומר הזה קוראים: דה והוא נוחת אצל האדם השני ונופל על גופו. השני הוא גם כן בן אדם ויכול להיות שגם הוא לא מבין את העיקרון. "הרבצת לי" – הוא יכעס נורא. כשהוא כועס הוא בעצם דוחף בחזרה את הדה הזה. כשהוא מסתובב ומחזיר לו אגרוף או קללה, הוא זורק את הדה הזה בחזרה. אף אחד מהשניים לא הפסיד ולא הרוויח. אף אחד לא קיבל. העיקרון והפא של היקום הם הוגנים.

אם, בתור מטפח, אדם יכול להניח לזה בלבו ואומר: "כשאתה מכה בי או מקלל אותי, אני מרגיש די שליו בלב ולא מתייחס לזה כמשהו רציני, כי אני אדם שמטפח. אתה אדם רגיל ואינני יכול להיות כמוך." אז חישבו על זה כולכם, קנה המידה של אדם זה כבר התרומם מעבר לזה של אנשים ממוצעים, נכון? כשאחרים מכים בו, האם הם נותנים לו דה? החומר הזה דה יכול להיהפך לגונג. מנין בא הגונג שלך? אני אומר לכם, הוא בא מטרנספורמציית הדה; יש גם חומרים שנאספים מהיקום, יחד עם הדה שלך, רק אז ניתן ליצור את הגונג שלך. בלי הדה הזה לא תוכל לטפח את הגונג הזה. אז כשהוא מכה בך הוא נותן לך את הדה שלו. אחרי שנוסף לך הדה תוכל לטפח גבוה יותר. האין זה העיקרון? האם מה שאתה מקבל גדול יותר מהפיצוי על הסבל שנגרם על-ידי האדם הרגיל הזה? אז כשהוא מכה בך, מקלל אותך, גורם לך בעיה כלשהי, אתה סובל בגלל זה. תוך כדי סבל הקארמה שאתה נושא בגופך – החומר השחור ההוא שהיית חייב בגלגולים הקודמים שנקרא קארמה –ייהפך לדה והוא גם נותן כמות של דה בהתאם. כאדם רגיל, חישבו על זה, קיבלת שניים בעבור אחד. אתה גרמת לי מעט סבל, אני לעומת זאת קיבלתי פיצויים כפולים.

אבל כמטפח אדם יקבל ארבעה דברים. בזמן שאתה נושא את כל זה, לא התייחסת לזה כמוהו והיית שליו בלב. זאת אומרת לא הכית בחזרה כשהכו בך ולא קיללת בחזרה כשקיללו אותך. כשאתה שליו בלב, חישבו על זה, האם השין-שינג שלך לא עלה בטיפוח? אם הוא לא היה גורם עבורך לצרה הזאת ולא היה גורם לך לסבל, איך היית מטפח? אתה רוצה להצליח בטיפוח על-ידי כך שאתה יושב שם בנוחיות, שותה תה ורואה טלוויזיה, ושתגיע לרמה שאתה רוצה – זה בלתי אפשרי לחלוטין. בדיוק בסביבה המסובכת הזאת, תוך כדי ניסיונות ונפילות, תוכל לשפר את הלב ההוא שלך באמצעות הקשיים. רק אז תוכל להגיע לסטנדרטים גבוהים ולרמות גבוהות. אז אם השין-שינג שלך לא כמו שלו, האין זה אומר שהשין-שינג שלך עלה בטיפוח? השגת שלושה דברים במכה אחת! אם כך, כמתרגל, האין אתה רוצה לשפר את הרמה שלך ולהגיע בהקדם לשלמות? אז אם השין-שינג שלך עלה בטיפוח, האם זה לא אומר שהגונג שלך גם כן עלה? זה בטוח כך! יש כזה עיקרון שהוא: גובה הגונג הוא כמו גובה השין-שינג. זה בלתי אפשרי בהחלט שהגונג של אדם מסוים יצמח בשעה שהשין-שינג נשאר בגובה קבוע! אין כזה דבר וזה בלתי אפשרי לחלוטין. לא קיים כזה דבר וזה בלתי אפשרי לחלוטין. יש אנשים שחושבים: "השין-שינג של חלק מהאנשים שמטפחים אפילו לא טוב כמו שלי. מדוע יש להם גונג?" הוא לא טוב כמוך בהיבט הזה, אולי הוא יותר טוב ממך בהיבטים אחרים. זה בגלל שבמהלך הטיפוח-תרגול הלבבות מסולקים בזה אחרי זה וחלק מהלבבות שלא סולקו הם כמו של אנשים רגילים כשהם מגיחים. אבל הלבבות שסולקו כבר לא קיימים וכמובן הם לא יגיחו. כמטפח, כשאתה נתקל בסבל, תקבל ארבעה דברים בבת אחת. ובצחוק, איפה תמצא כזה דיל?

"מישהו הכה אותי וקילל אותי" – האדם כועס נורא ומרגיש לא רגוע בלב; או "אחרים ניצלו אותי והרוויחו ממני כסף" – האדם פשוט לא סובל את זה! בני האדם פשוט מייחסים חשיבות רבה לדברים האלה ולא מוכנים להפסיד אפילו תועלת זעירה. חישבו על זה כולכם, כמה מעוררת רחמים צורת החיים שלו! כשהוא משיג משהו קטן הוא שמח מעומק לבו – רק בגלל מעט התועלת הזאת. האנשים של היום הם בדיוק כאלה. הוא לא יודע מה הוא באמת מפסיד וזה מה שהכי מפחיד! מדוע הדה הזה הוא בעל ערך רב כל-כך? אתם יודעים שכל המבוגרים במזרח אומרים שרק אם יש דה יהיה עושר. העושר הזה כולל כמה היבטים: להיות פקיד רם דרג, לעשות הון רב, להיות בעל בית ואדמה, אושר וכו' וכולם מוחלפים עם הדה ההוא. הוא הולך יחד עם חיי האדם; כשאדם מת הוא הולך עם היואן-שן; כשאתה מתגלגל הוא עוקב אחריך ומתגלגל אתך. זה לא רק דה. החומר השחור, שהוא הקארמה שהזכרתי זה עתה, הקארמה הזאת, גם היא הולכת יחד עם חיי האדם. שני החומרים הולכים יחד עם האדם. בעבר המבוגרים אמרו: "אם תבצע מעשה רע תקבל עונש." מי יעניש אותך? מי שומר על החשבון שלך? מי ידאג לך לדברים האלה? אבל הדה הזה נמצא בגופך והוא דבוק אליך חזק. הגלגול הבא ייקבע על-ידי הדה הזה. אם יש הרבה קארמה, יהיו הרבה סבל, מחלות ומצוקות בחיים שלך; אם יש הרבה דה, יהיה לך הרבה כסף, מזל טוב ותהיה פקיד גבוה. זה נגרם בדיוק על-ידי הדבר הזה. אם כך, הדה הזה הוא אפילו יותר בעל ערך לגבי מטפח. הוא יכול להפוך לגונג. זהו העיקרון.

זה שהמדע המודרני לא יכול להבחין בזה זה בגלל שהמדע המודרני לא מסוגל לפרוץ את הממד הזה. באיזו צורה של ממד אנחנו, הגזע האנושי חיים? אני אומר לכם, הממד שאנחנו, הגזע האנושי, חיים בו הוא בין שני סוגי חלקיק חומרי. חלקיקים, אלה שלמדו פיזיקה יודעים, מולקולות, אטומים, גרעיני אטום, קוורקים, נויטרינו – כולם הם שכבות של חלקיקים והם האלמנטים החומריים שמרכיבים את החלקיקים הגדולים יותר. באיזו שכבה של חלקיק אנחנו, בני האדם, חיים? הגדולים ביותר שאנחנו, בני האדם, יכולים לראות באמצעות העיניים הם פלנטות, ואילו הקטנים ביותר הם המולקולות שאפשר לראות מתחת למיקרוסקופ. למעשה אנחנו, בני האדם, בדיוק חיים בממד הזה שבין פלנטות לבין מולקולות. אנחנו חושבים שזה רחב, נרחב וגודלו לאין שיעור. אני אומר שהמדע המודרני אינו מתקדם מספיק. למרות שהחלליות טסות גבוה יותר, הן לא מסוגלות לטוס מחוץ לממד החומרי הזה שלנו; למרות שהמחשב הוא מתקדם הוא לא משתווה למוח האנושי, והמוח האנושי הוא היום עדיין תעלומה. לכן המדע של הגזע האנושי עדיין מאוד שטחי.

תנסו לדמיין לרגע, אנחנו, הגזע האנושי, חיים בין שני סוגי החלקיקים של פלנטות ומולקולות. אז מולקולות מורכבות מאטומים. מהי הצורה של הממד שבין האטום לבין המולקולה? המדענים של היום רק הבחינו בנקודה האחת של האטום, המבנה הקטן שלו. למעשה המקום שהאטומים נמצאים בו הוא גם-כן משטח וממד חומרי שמורכב מהמשטח הזה וגם הוא די עצום, רק שמה שהבחנת בו היא נקודה אחת. אז מה הגודל של הממד הזה שבאותו המשטח? אמת המידה שלנו למרחק מבוססת תמיד על נקודת המבט של המדע המודרני של הגזע האנושי עצמו כשמודדים את הכל. עליך לקפוץ מחוץ למסגרת ולמושגים של המדע הניסיוני. כדי להיכנס לממד ההוא, עליך להתאים לצורה של הממד ההוא, רק אז תוכל להיכנס אליו. המרחק בין האטום לבין המולקולה, לפי מה שהמדע יודע, הוא בערך הגודל של שני מיליון אטומים מסודרים בזה אחרי זה, רק אז אפשר להגיע מהאטום עד למולקולה. זה אומר שהמרחק הזה שהוא יכול להבחין בו כבר די נרחב ואינך יכול להבין אותו מנקודת המבט מהמצב המקובע של המדע הניסיוני של האנושות הנוכחית. אז תנסו לדמיין לרגע: האם המרחב בין האטום לבין גרעין האטום הוא ממד? מהו גודל המרחק הממדי שבין גרעין האטום לבין הקוורק? מה עם זה שבין הקוורק לבין הנויטרינו? מובן שהמדע של האנושות הנוכחית יכול להבחין רק עד לנויטרינו. לא יכולים לראות אותם אלא אפשר להבחין בהם ולדעת את צורת הקיום שלהם באמצעות מכשירים. למעשה לא ידוע כמה זה רחוק מהחומר המקורי של החומר!

מה שדיברתי עליו הוא צורת הקיום הפשוטה ביותר של ממדים. כל החומרים של המין האנושי שלנו, כולל כל החומרים שקיימים באוויר הזה שאתה לא יכול לראות והחומרים שאנחנו כן יכולים לראות, למשל: ברזל, בטון, חיות, צמחים, חומרים וגם גוף האדם – כולם מורכבים ממולקולות. האנושות קיימת על המשטח הזה של מולקולות וזה כמו תמונה תלת-ממדית. אתה בדיוק חי על המשטח הזה ולא יכול לברוח ממנו. המדע האנושי גם הוא מוגבל בתוך הממד הזה ואינו יכול לפרוץ אותו. ועוד אומרים כמה שהמדע מתקדם ופוסלים כל תיאוריה אחרת. הטכנולוגיה האנושית לא יכולה להגיע להבנה גבוהה יותר של היקום. אם היא באמת יכולה לפרוץ את הממד הזה, היא תראה צורת קיום של חיים בממדים אחרים, צורת קיום של חומרים שבהם ומבנה שמורכב מזמן-מרחב שבתוכם. אבל אנחנו, האנשים שמטפחים ומתרגלים, יכולים לראות. בודהות הם המדענים הגבוהים ביותר.

כשדנתי בפתיחת הטיאן-מו דיברתי על הנושא הזה. אדם יכול לעקוף את העיניים כדי לראות דברים, לראות דרך הטיאן-מו הזאת שלנו, כלומר בין שתי הגבות או מה שכונה שאן-גן באסכולת הטאו. בשורש האף נפתחת תעלה שמתחברת הישר אל הגוף האצטרובלי שלך. ברפואה קוראים לזה "גוף אצטרובלי". מתרגלים באסכולת הטאו קוראים לו "ארמון הני-וואן" והכוונה היא לאותו הדבר. אבל בחצי הקדמי של הגוף האצטרובלי הזה, מדענים רפואיים כבר גילו שיש בו את כל מבנה הרקמות של העין האנושית. מדענים רפואיים מודרניים מתפלאים: מדוע יש כאן עין? הם חושבים שזו עין מנוונת ועדיין מסבירים את הדברים האלה בעזרת תיאורית האבולוציה. למעשה היא קיימת בדיוק באופן זה ובכלל אינה מנוונת. כשאדם עוקף את עיני הבשר ודם כדי להסתכל על דברים, מובן שכשעיני הבשר ודם מטופחות, גם הן יוכלו לחדור וגם להן תהייה כזו יכולת על-טבעית, כי פא הבודהא הוא ללא גבולות. בדרך כלל כשעוקפים את העיניים, העיניים המורכבות ממולקולות, אפשר לראות מבעד לממד הזה מחזות של ממדים אחרים. זהו העיקרון, לכן מטפחים יכולים לראות דברים שאנשים רגילים אינם יכולים לראות. מובן שיש אנשים רגילים שבחיים שלהם רואים מדי פעם בצורה מטושטשת דברים בלתי מוסברים. למשל: אולי ראו אדם מול עיניהם ומיד הוא נעלם או שראו משהו ושמעו צליל כלשהו. במקרים אלו יכול להיות שהם באמת ראו, שמעו בצורה מטושטשת מצבים של ממדים אחרים. זה בגלל שאם הטיאן-מו לא אטומה היטב או האוזניים לא אטומות היטב, ניתן מידי פעם לשמוע צלילים של ממדים אחרים או לראות כמה תופעות של ממדים אחרים.

זה עתה דיברתי על הממד שבו חי הגזע האנושי. למעשה הפלנטה שאנחנו, הגזע האנושי, חיים עליה, אינה החלקיק או החומר הגדול ביותר. מחוץ לפלנטות יש עוד חומרים גדולים יותר! לכן עיניו של בודהא שאקיאמוני כבר יכלו לראות במיקרוסקופיות חומרים די מיקרוסקופיים; הן יכלו כבר לראות במאקרוסקופיות חומרים די עצומים ומאקרוסקופיים. אבל לבסוף אפילו בודהא שאקיאמוני לא ראה את הגודל של היקום הזה, לכן הוא אמר משפט שהוא: "זה כל-כך גדול ללא חיצוניות וזה כל-כך קטן ללא פנימיות." כמה גדול היקום הזה! חישבו על זה כולכם, כמה שזה מורכב. זה לא כמו שהגזע האנושי יודע שהממד הזה והצורה הזאת הם היחידים, אלא זה מורכב מאוד! חוץ מהצורה הזאת של ממדים יש גם צורות ממדים שקיימות באופן אנכי. בנוסף, בממדים האנכיים יש גם עולמות יחידתיים רבים, זה מורכב מאוד, בעולמות היחידתיים שאנחנו מדברים עליהם, הכוונה היא לעולמות שמימיים וכו'. בכל ממד קיים זמן-מרחב שונה. חשוב, האם הזמן שבממד ההוא שמורכב מאטומים יכול להיות זהה לזמן שבממד הזה שמורכב ממולקולות? המושג של ממד והמרחק שלו גם הם שונים מאלה שלנו והכל משתנה. מדוע הצלחות המעופפות (UFO) של החוצנים באות ועוזבות ללא עקבות וטסות במהירות רבה כל-כך? הן בדיוק נוסעות בממד אחר וזה כזה פשוט. כשהאנושות מנסה להבין תופעות בלתי מובנות מנקודת המבט של המדע של עצמה או חוקרת את הטיפוח-תרגול או דת, היא לעולם לא תבין אותם מהמחקר. היא צריכה לשנות את צורת החשיבה שלה ועליה להבין דברים מנקודת מבט אחרת. בהיסטוריה האנושית, מדע הוא לא רק המדע הניסיוני שהאירופיים המודרניים גילו והמציאו. זו לא הדרך היחידה אלא יש עוד דרכים אחרות. במה שגילו בכדור הארץ, כל תהליכי ההתפתחות של התרבויות הקדמוניות שהתקיימו פעם בהיסטוריה הן דרכים אחרות להבין את החיים, החומר והיקום. המדע הסיני הקדמון גם הוא נקט בדרך אחרת. מובן שבאשר לתרבות הסינית, בגלל שהרמה שהיא קשורה אליה גבוהה ובגלל שהמוסריות של האנשים כבר לא תקינה, היא רוסנה. לכן היא לא הועברה, ואילו צורת המדע הנמוכה ביותר של המערב הועברה. לכן היא די לא כשירה.

זה עתה דנתי בכך שבני האדם לא נוצרו בממד החומרי הזה שלנו ובמטרה של להיות בני אדם. אם בני האדם ימשיכו להתדרדר הם יעמדו בפני הרס, הרס מוחלט. זה נקרא: הרס של גוף ונפש וזה מפחיד מאוד! לכן בודהות רוצים להציל אנשים והמטרה היא בדיוק כדי שלא תעמוד בפני מצב של חוסר אונים וכדי להציל אותך מסבל בן האנוש לעולם שמימי. זהו פתרון אמיתי ומהותי לנושא הסבל של בני האדם. נקודת המוצא של אמונת האנשים בבודהא היום שונה מזו של האנשים הקדמונים. אנשי העבר האמינו בבודהא כדי לסגוד לו, לטפח בודהא ולהפגין לו כבוד. חוץ מזה לא הייתה להם כוונה אחרת. האנשים של היום מאמינים בבודהא כדי לבקש מהבודהא. אבל הלב ההוא של רדיפה אחר דברים הוא המטונף ביותר. לכן חישבו על זה, בודהות באים כדי להציל אותך ואילו אתה רודף אחרי נוחיות ואושר שבין אנשים רגילים. אם באמת נותנים לך להיות באושר ובנוחיות בין אנשים רגילים, אתה באמת לא תרצה להיות בודהא, כי אתה כבר בודהא עכשיו. איך זה יכול להיות? בלי לשלם את הקארמה שאתה חייב מכל הגלגולים ועל המעשים הרעים שבצעת, אתה רק רודף אחרי אושר – איך אפשר להשיג אותו באמצעות רדיפה? יש לך רק דרך אחת: לטפח, רק אז תוכל לסלק את הקארמה שאתה חייב. אם אתה לא רוצה להיהפך לבודהא, עליך להיות אדם טוב, לבצע יותר מעשים טובים ופחות מעשים רעים, רק אז תוכל להיות באושר והחיים העצמיים האמיתיים שלך יוארכו. אבל ייתכן, שאחרי שטיפת המוח שבזמן הגלגול, האדם יתגלגל לסביבה לא טובה ויתדרדר עם הזרם עד לסף ההרס.

זה עתה הזכרתי את מה שבודהא שאקיאמוני דיבר עליו, שהיקום הוא כה גדול ללא חיצוניות וכה קטן ללא פנימיות. אולי יש אנשים שעדיין לא הבינו את האמירה הזאת. מה בודהא שאקיאמוני ראה בעצם? הוא דיבר על התיאוריה של שלושת אלפי העולמות. בודהא שאקיאמוני אמר שלא רק אנשים החיים בממדים אחרים הם כמונו, עם גוף פיזי כזה, אלא שיש גם שלושה אלפי עולמות כאלה שהם כמו החברה האנושית שלנו. בתוך שביל החלב שלנו יש שלושת אלפים פלנטות כאלו. יתר על כן, הוא אמר משפט: "בגרגיר חול יש שלושת אלפים עולמות." הוא אמר שבגרגיר של חול יש שלושת אלפים ממדים כמו זה שאנחנו הגזע האנושי חיים בו. אבל אתה לא יכול להבין את הפרופורציה של הגודל של האנשים שם באמצעות המושגים המוכרים של המדע המודרני. הם קיימים בצורת זמן-מרחב אחר.

יש אנשים שאולי חושבים שמה שאמרתי זה עתה מוזר ובלתי מובן. נסו לדמיין לרגע, כדור הארץ מסתובב בצורה מסודרת מאוד. אז מהו ההבדל בין זה שהאלקטרונים מקיפים את גרעין האטום לבין זה שכדור הארץ מקיף את השמש? הצורה זהה. אם תוכל להגדיל את האלקטרון לגודל של כדור הארץ, תסתכל, האם יש בו יצורים חיים? אילו חומרים נמצאים עליו? בודהא שאקיאמוני אמר: "זה כל-כך קטן ללא פנימיות." עד איזו דרגה הוא ראה? במיקרוסקופיות של החומר הוא יכל לראות דברים מאוד מקרוסקופיים. הוא אמר שבגרגיר חול קיימים שלושת אלפים עולמות. בתוך גרגיר קטן של חול יש שלושת אלפים עולמות. אז חישבו על זה כולכם, אם מה שבודהא שאקיאמוני אמר הוא האמת, בתוך החול ההוא, בעולם ההוא האם יש גם נהרות, נחלים, אגמים וימים? אז האם יש גם חול ליד הנהרות, הנחלים, האגמים והימים? אז האם יש עוד שלושת אלפים עולמות בתוך הגרגיר ההוא של החול? האם יש עוד שלושת אלפים עולמות שבתוך החול שבתוך הגרגיר ההוא של חול? כשבודהא שאקיאמוני חקר הלאה היא גילה שזה ללא סוף. לכן הוא אמר משפט: "זה כל-כך קטן ללא פנימיות." הוא לא ראה את המקור הסופי של החומר. מובן שדיברנו על המקור הסופי הזה של החומר, אז לא נדבר עוד עליו כאן. אם אני מדבר על דברים גבוהים ועמוקים מדי, אנשים לא יבינו, במיוחד הרבה אנשים לא כל-כך מבינים את השפה הסינית, לכן לא אגיד הרבה דברים בהיבט זה. לדעתי אדבר עד כאן. עכשיו אתם יכולים לשאול שאלות שעולות בטיפוח-תרגול ובלימוד הפא. אני אענה עליהן למענכם.

ש. קראנו את "ג’ואן פאלון" כרך I וכרך II. יש בהם משפט שלא קל לי להבין, בגלל שפעם הייתי תלמיד בטנטריזם. יש שם נושא שנראה מרמז על כך שהרמות של הבודהיסאטוות ושל הבודהות עוברות עתה אסון?

ת. השאלה הזו היא בעלת רמה גבוהה. רק כשתגיע לרמה גבוהה יותר בטיפוח-תרגול תוכל לראות ולהבין. מובן שאני רק יכול לספר לך באופן פשוט וכללי. זה שהפא של הרמה הזאת של בני האדם לא פועל עוד, זה בגלל שהמוסריות של החברה האנושית התדרדרה, מושג המוסריות שבלבם של האנשים מושחת ואין להם מחשבות נכונות, כלומר הפא לא פועל עוד. כשהפא לא פועל עוד בחברה האנושית, הגזע האנושי יתדרדר. אם הפא הזה הפך להיות בלתי תקין לא בחברה הזאת של המין האנושי, אז הסטייה התחוללה בממד בעל רמה גבוהה מאוד. אז החיים החומריים יפלו למטה. הם לא טובים עוד, אז הם יורדים למטה. אם הבעיה מתעוררת בסקאלה רחבה, זו כבר אינה רק בעיה של הגזע האנושי. למשל הדאפא חודר מלמעלה עד למטה. אם יש סטייה קטנה למעלה, למטה כבר יהיה בלתי מזוהה. זה כמו ירייה ברובה, אם אתה סוטה מעט, אחרי שהכדור נפלט לא תדע איפה הוא פוגע. מדוע חלו שינויים כל-כך גדולים למטה? החברה האנושית השתנתה עד לדרגה מפחידה! אנשים מבצעים כל פשע, כמו שימוש בסמים וסחר בסמים, הרבה אנשים ביצעו הרבה מעשים רעים; דברים כמו פשע מאורגן, הומוסקסואליות, מין מופקר וכו', הם כולם כבר אינם סטנדרטים לקיום כבני אנוש. איך הבודהות מתייחסים לעניינים האלה? השלטון שלך מרשה, החוקים מרשים. אך זה עדיין המין האנושי עצמו שמרשה. העקרונות השמימיים לא מרשים! בעבר דברים יפים היו מטרות הרדיפה של המין האנושי. הסתכלו על הצעצועים שמוכרים, על הציורים שמציירים היום, כולם נמרחים באקראי וקוראים לזה אומנות. מהם? אף אחד לא יכול להסביר בבירור. כל המושגים של האנשים משתנים לכיוון הנגדי. ערמת זבל מונחת שם וזו עבודה של פסל מפורסם. כל התופעות בחברה הן כאלה. באשר לצעצועים שבחנויות, אפילו יצרו צורה של צואה כצעצוע למכירה. בעבר היו מוכנים לקנות בובות רק אם יצרו אותן יפות. היום גולגולת, דמויות מרושעות, שדים, רוחות ומפלצות יוצרו בתור צעצועים והם נמכרים די מהר. אנשים שאין להם מחשבות טובות מוכנים לקנות אותם. על איזה נושא זה מצביע? הערכים של האנשים התדרדרו באופן חמור! בעבר לזמרים היו קולות יפים והם היו בוגרי מכון למוסיקה. מבנה הגוף וההתנהגות צריכים להיות כמה שיותר אלגנטים, כי מוסיקה אמורה לספק לאנשים את חוש היופי. היום יש אנשים שקשה להגיד אם הם זכרים או נקבות, עם שיער ארוך. כשהם צועקים "אאא" באופן היסטרי הם הופכים להיות כוכבים בסיוע הדחיפה של הטלוויזיה. הכל מושחת וכל הדברים של הגזע האנושי מתדרדרים. יש עוד הרבה תופעות וזה מפחיד מאוד! אם אתה לא מטפח אינך יכול לראות אותן. ההבנה של הגזע האנושי לגבי דתות גם היא השתנתה. מתייחסים אליהן כפוליטיקה. יש אנשים שמקללים את הבודהא ברגע שהם פותחים את הפה. יש אפילו מה שנקרא "בודהא קופץ מעבר לקיר" בתפריטים של מסעדות. זו השמצה של בודהא! מה קרה לאנושות של היום? אם אתה לא מטפח אינך יודע. אם אתה מטפח, תיבהל כשתסתובב ותסתכל! חישבו על זה כולכם, האנושות הזאת מושחתת עד לדרגה הזאת וזה לא דבר בודד. זה בגלל שבעיה התעוררה עם הפא הזה בממדים מסוימים. זה נובע מכך שהרבה חומרים, הרבה יצורים חיים סטו מהפא. אני יכול רק לדבר אתכם באופן זה. אם אדבר באופן עמוק מדי הרבה אנשים שיושבים כאן לא יוכלו להבין. אני חושב שאתה יכול להבין את זה אם אגיד את זה ככה.

ש. בהתחלה התביישתי, אבל אני באמת מפחד שאם לא אתפוס את ההזדמנות הזאת אפספס אותה. הרבה אנשים לא ענו לי על השאלה הזאת. היום המורה כאן וזוהי הזדמנות בעלת ערך. לפני כמה שנים, יום אחד ישבתי במדיטציה בערך בחצות הלילה לפי שיטת הטנטריזם. טיפחתי בטנטריזם בעבר. אבל הסתובבתי כמו מדחף של מטוס. זה היה כל-כך מהר שאינני יכול לתאר את זה, וכך התרוממתי. התרוממתי לגובה כזה ויצאתי מכתר ראשי. אחרי שיצאתי מכתר הראש היו קצת כאבים חדים. כשהתרוממתי עוד תוך כדי הכאבים פחדתי מאוד. חשבתי שאולי הנפש שלי עזבה ולא יכולתי לראות את גופי. למחרת קרתה תופעה מוזרה. כשישבתי ביום בתוך החדר ראיתי טבעות ואור בצבע כסף והם נעלמו אחרי חמש דקות. ביום השלישי ראיתי פאלון. מה קרה?

ת. למרות שתרגלת בטנטריזם בעבר, לא היה לזה אפקט. מדוע יכולת לראות פאלון? זה בגלל שדאגנו לך כבר לפני שהתחלת לטפח. זה מאוד קל בשביל מתרגל להתרומם והמדענים של היום לא יכולים להסביר את זה. למעשה ברגע שכל המרידיאנים של הגוף נפתחים, האדם יוכל לרחף באוויר. גם אם הוא לא מרחף האדם ירגיש קליל כשהוא הולך ברגל ולא יתעייף כשהוא מטפס על הר או עולה במדרגות. כלומר ברגע שהמרידיאנים נפתחים זה יהיה כך. באשר לזה שהיואן-שן יוצא החוצה, אצל חלק מהאנשים היואן-שן עוזב את הגוף בקלות ואצל חלק לא בקלות. אחרי שהוא עוזב את הגוף, הפאלון מניע את גופך שמרחף באוויר, לכן הוא הסתובב במהירות רבה. באשר לזה שאתה לא מעז לעלות עוד, זה בגלל שאז הייתה לך רק אנרגיה בגובה כזה. כשנתקלים בדבר כזה בפעם הראשונה מפחדים. כל אחד היה מרגיש ככה. למעשה הרבה אנשים שלנו שמתרגלים פאלון דאפא רחפו באוויר וזה די נורמלי. ברגע שהמטפח מתחיל עם הטיפוח-תרגול, המרידיאנים מתחילים להיפתח. אחר-כך ברגע שהמעגל השמימי ייפתח האדם יוכל להתרומם.

חשפתי את זה, אבל אני רוצה עדיין לייעץ לכם שלא צריכה להיות לאף אחד מחשבה כזאת: "כמה טוב זה יהיה אם אוכל לרחף באוויר!" ברגע שתפתח את המנטליות של רדיפה אחרי דברים, לא תרחף גם אם אתה יכול. זה בגלל שבתרגול מקפידים על וו-וויי, על ריקנות. זה צריך להיות כך שיש את הרצון לתרגל בלי הרצון להשיג דברים; יש את הלב לטפח ולתרגל, בלי הלב להשיג גונג. על כל אחד לטפח ולתרגל במצב כזה. אם אדם כל הזמן חושב להיעשות בודהא, זו תהיה החזקה חזקה. זה לא יעבוד אם הלב הזה לא יסולק, לכן בטיפוח-תרגול מסלקים בדיוק את ההחזקות של האדם. כל דבר שאתה אוחז בו בין אנשים רגילים הוא החזקה. כשמדובר ברדיפה אחרי הדבר הזה או הדבר ההוא. ככל שתרדוף יותר לא יהיה לך אותו. יהיה לך אותו רק לאחר שתוותר על ההחזקה היא. עליכם לזכור היטב את העיקרון הזה. אם אתה רוצה משהו בין אנשים רגילים, אתה יכול לרדוף אחריו, אתה יכול ללמוד אותו ותוכל להשיג אותו אחרי מאמץ; אבל לגבי משהו מעבר לאנשים רגילים, אפשר להשיג אותו רק באמצעות וויתור עליו. איך זה נקרא? זה נקרא "השגה טבעית ללא רדיפה".

הזכרת את הנושא של פחד, למעשה אין מה לפחד. אם ריחפת, אז ניחא. פחדת בגלל שבזמנו אף אחד לא סיפר לך על זה ולא היה לך מאסטר שלימד אתך. ריחוף באוויר הוא תופעה נורמלית מאוד והוא נשלט על-ידי כוונת המחשבה של האדם. אם תגיד "אני רוצה לרדת", תרד ברגע שתחשוב על זה. תוכל להתרומם שוב אם תרצה. אבל כשאתה מפחד, זוהי החזקה, כך שאתה נוטה ליפול. לכן שים לב לא לפחד. בעבר היה אדם שנעשה ארהאט באמצעות טיפוח וירד ברגע שהוא שמח. מדוע זה כך? שמחה, השמחה של בני האדם היא גם כן ביטוי של רגשות וגם כן החזקה. כאדם שהצליח בטיפוח, אם מישהו מקלל אותו או אומר לו משהו לא נעים, זה לא יזיז לו; אם אומרים לו שהוא טוב, זה לא יזיז לו; אם אומרים לו שהוא לא טוב, הוא לא ייקח את זה ללב גם כן. לכן כשהוא שמח הוא נפל. זה לא כל-כך קל לטפח להיות ארהאט. לבסוף אדם זה המשיך לטפח. אחרי כמה שנים הוא שוב טיפח לרמת הארהאט. הפעם הוא חשב: "אין עלי לשמוח. אם אשמח אפול שוב." אז בלבו הוא פחד שישמח. אבל ברגע שהוא פחד, הוא נפל שוב. זה בגלל שהפחד הזה הוא גם כן החזקה. טיפוח בודהא הוא עניין רציני ולא משחק ילדים! לכן עליכם לשים לב לנושא הזה.

לפני שתשאלו שאלות, אדבר על עוד נושא: בתרגול שלנו עלינו להתמקד בדרך אחת. אני יודע שרבים מהנוכחים למדו את הטנטריזם בעבר; רבים מאמינים בבודהיזם; רבים מאמינים בנצרות או קתוליות. לדעתי בטיפוח-תרגול יש להתמקד בדרך אחת! מדוע צריכים להתמקד בשיטה אחת? זוהי אמת אבסולוטית! היום בתקופת סוף-הדהארמה האנשים כבר לא יכולים להצליח בטיפוח וזאת הסיבה העיקרית. זה נגרם ממספר סיבות: לא מסוגלים להבין את הפא; חוץ מזה מערבבים שיטות בטיפוח. ערבוב של שיטות טיפוח הוא סיבה עיקרית. אם אתה מתרגל בשיטה אחת, אינך יכול לתרגל בשיטה אחרת. מדוע אני אומר לכם כך? זה בגלל שהאימרה של "לקחת את המיטב מכל השיטות" נאמרת על-ידי אנשים רגילים וזהו העיקרון כשאנשים רגילים רודפים אחרי טכניקות וידע. ואילו העיקרון שבטיפוח-תרגול הוא שיש להתמקד. בבודהיזם זה נקרא "ללא דרך שנייה". אם אתה גם מטפח בודהא וגם טאו, לא תוכל להצליח לטפח אף אחד מהם, כי אף אחד לא ייתן לך גונג. זה בגלל ש"הטיפוח תלוי באדם עצמו ואילו הגונג תלוי במאסטר". חישבו על זה, האם אפשר לטפח בודהא על-יד אימונים בצ’יגונג? האם בטנטריזם ניתן להיהפך להיות בודהא על-ידי כך שמשננים מנטרות, מוסיפים כמה פעילויות מחשבתיות ומבצעים כמה סימני ידיים? כוונת המחשבה של האדם היא שום דבר אלא רק רצון. מה שבאמת גורם לדברים לקרות זה המאסטר! יש אנשים שחושבים: "כולם שייכים לאסכולת הבודהא. אני לומד גם בודהיזם וגם טנטריזם וגם מתרגל צ’יגונג של אסכולת הבודהא. האם זה לא טוב?" זוהי הבנה אנושית, ואילו אלוהות לא תראה את זה כך. חישבו על זה כולכם: איך בודהא טאתאגאטה ובודהא אמיטאבהא הצליחו בטיפוח? הם הגיעו לשלמות לפי דרך הטיפוח-תרגול של עצמם. הגונג שלהם השלים את העולמות שלהם גם כן לפי צורת ההתפתחות שלהם, כך שהם הצליחו לטפח את עצמם. כל מה ששייך להם נובע מהאלמנטים של צורת הטיפוח-תרגול ההיא שלהם שבמהלך הטיפוח-תרגול שלהם.

הדרך להגעה לשלמות של בודהא שאקיאמוני נקראת "איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז וחוכמה". היא דורשת ארבע צורות של מדיטציה עמוקה ושמונה סוגים של ריכוז וכו' וזה הולך לפי דרך הטיפוח-תרגול ההיא. אם תטפח בדרך זו, הגונג שלך גם כן צריך להיות הגונג שבודהא שאקיאמוני טיפח, רק אז תוכל להגיע למקום שלו בטיפוח-תרגול. אם אתה רוצה לטפח בטנטריזם, אתה צריך לעשות זאת לפי דרישת ה"גוף, דיבור ומחשבה" של הטנטריזם, רק אז תוכל ללכת לעולם השמימי שבהשגחתו של הטאתאגאטה של השמש הגדולה. אם אתה מתרגל כל דבר, לא תוכל להשיג שום דבר. אם אתה מטפח באסכולת הארץ הטהורה ומשנן את שמו של בודהא אמיטאבהא, מסתובב ולומד את התיאוריות של הזן בודהיזם, לא תוכל להשיג שום דבר מאותה הסיבה. לאדם יש רק את הגוף האחד. להפוך את הגוף לגוף בודהא, אתם יודעים, זה דבר לא קל ואתה לא מסוגל לעשות את זה בעצמך. צריך שבודהא יעשה את זה. לשנות את גופך לגוף בודהא זה דבר מאוד מסובך והוא יותר מסובך מהמכשיר המתוחכם ביותר של המין האנושי. הוא מתקין בתוך גופך מערכת של דברים שנקראת מנגנון. הוא צריך גם לשתול אצלך זרעים רבים שמשלימים כל מיני כוחות שמימיים של פא הבודהא ולשתול אותם בשדה של הדאן-טיאן. כל אלה הם דברים של האסכולה שלו. רק אז תוכל לטפח ולתרגל בדרך שלו ותוכל ללכת לעולם הבודהא שלו באמצעות טיפוח. אם אתה לא מתמקד בדרך אחת, יש לך רק גוף אחד, איך אפשר לתת לך לטפח את האתה האחד ששייך לשני עולמות בודהא? איך אפשר לטפח שניים? כשהבודהות רואים שאתה ככה אף אחד לא ייתן לך דברים. הם חושבים שהשין-שינג שלך לא טוב. ובפשטות, מה שאתה עושה זה בנאדם שמנסה לערער את פא הבודהא. כמה מר וקשה לבודהא טאתאגאטה לטפח להיות בודהא טאתאגאטה! כדי שבודהא טאתאגאטה יצליח לטפח להיות בודהא טאתאגאטה, כמה הוא צריך לסבול כדי להצליח לעשות זאת? כאדם רגיל, אם אתה רוצה לשנות ולערער את הדברים שלו ולערבב שני דברים ביחד ולבלבל דברים ששני בודהות אימתו והתעוררו אליהם, האם אין זה ערעור פא הבודהא?! זה בדיוק כזה חמור! אבל הנזירים והאנושות של היום הורסים את פא הבודהא בזמן שהם לא יודעים על כך. מובן שאם אתה לא יודע לא מאשימים אותך לגמרי. נכון שאתה לא אשם, אבל לא יתנו לך שום דבר. לא ירשו לאדם אחד לערער את פא הבודהא כך סתם. אתה מערער את פא הבודהא של שתי אסכולות ושל שני בודהות טאתאגאטה. זה בלתי אפשרי לחלוטין! לכן כל עוד אתה מטפח מעורב לא ייתכן שתשיג משהו. זה לא אומר שזה בסדר אם אתה מטפח רק בדרכים של אסכולת הבודהא ולא באלה של אסכולת הטאו. אם תטפח בזן בודהיזם, בטנטריזם, בארץ ין ובטיאן טאי, אתה עדיין מערבב. זה נקרא להשתולל ולא תשיג שום דבר. באמת לא תוכל להשיג שום דבר. לכן עליך להתמקד בדרך אחת בטיפוח ורק אז תוכל להגיע לשלמות המלאה.

מה שאני מדבר עליו כאן זה עיקרון. אינני אומר שעליך ללמוד את הפאלון דאפא הזה שלי, של לי הונג-ג'י. הפאלון דאפא שלנו הציל אנשים בסקאלה רחבה בחברה האנושית בתקופה פריהיסטורית, כמו הבודהיזם של בודהא שאקיאמוני. הוא אף פעם לא עשה את זה בתקופה הנוכחית של התרבות האנושית. זאת הפעם הראשונה שאנחנו מוציאים אותו שוב אחרי שהגזע האנושי הופיע בפעם הזאת. גם יכול להיות שזאת הפעם האחרונה שהוא הוצא ומועבר לבני אדם, אבל הוא יישאר לנצח ולא ייפגם. מובן שיש לנו את עולם הפאלון, והתלמידים שמגיעים לשלמות יכולים ללכת לעולם הפאלון. אינני אומר שעליך לטפח בפא שלי. אתה יכול ללכת ולטפח בכל דרך שהיא. כל עוד היא דרך אמיתית ואם תוכל לקבל את ההוראה האמיתית של האסכולה ההיא, ואתה חושב שתוכל להגיע לשלמות בדרך ההיא, לך תטפח. אבל אני מייעץ לך להתמקד בדרך אחת.

אני גם אומר לכם שבודהא לא יכול לבוא ולהציל אותך עם מראה הבודהא האמיתי שלו והדגמת הכוחות השמימיים. אם בודהא יושב כאן ומלמד אותך את הפא, זה לא הצלת אנשים. זה נקרא ערעור פא. אפילו האנשים עם עשרת החטאים הבלתי נסלחים היו לומדים את זה וההתעוררות לא הייתה קיימת. כשרואים בודהא אמיתי כאן, מי לא ילמד את זה? כל האנושות תלמד את זה. האין זה ככה? לכן רק מאסטרים שמתגלגלים בין אנשים רגילים יכולים ללמד את זה ולהציל אנשים. יש כאן עניין של התעוררות וזה תלוי בך אם אתה מאמין או לא. אבל אתה יכול לשקול את הפא בעצמך. בכל מקרה, מתוך אחריות כלפיך, אני חושף את העיקרון הזה. בגלל שאתה רוצה לטפח, אני אומר לך את זה, אחרת זה היה שווה לחוסר אחריות כלפיך מצדי. יש לך את הגורל ואתה יושב כאן, אז אני אומר לך את זה. עכשיו קשה מאוד להצליח בטיפוח בכל הדרכים, כי אין אף אחד שמטפל בזה. הסיבה הקריטית היא שמטפחים באופן מעורבב. מובן שאם אתה יכול לנהל את עצמך היטב ותטפח בעצמך ואתה חושב שאתה יכול להגיע לשלמות בטיפוח, זה בסדר לטפח בכל דרך. זהו העיקרון. בגלל שבודהות רוצים את טובת האנשים, אני רוצה להגיד לכם שאם אתה רוצה לטפח ולתרגל עליך להתמקד בדרך אחת. לא רק שאין לתרגל דברים אחרים מבחינת התנועות, אין גם לקרוא כתבים של הדרכים האחרות. גם אין ליצור דברים ששייכים לדרך ההיא במחשבה ויש לסלק את כל הכוונות. זה בגלל שבתרגול גונג הרבה דברים מסתמכים על כוונת המחשבה. ברגע שהכוונה שלך נוצרת זו בעצם רדיפה אחרי משהו ואתה רוצה את הדבר ההוא. אז הוא יבוא אליך כך שהגונג שבגופך יהיה מבולבל. הפאלון יתעוות ויאבד את היעילות שלו. הטיפוח שלך יהיה לשווא.

אני אומר לכם שהפאלון הזה הוא יקר מדי. למרות שנתתי לך אותו, לפני שהתחלתי להעביר את הדבר הזה, אנשים שטיפחו במשך אלפי שנים רצו להשיג אותו אבל לא יכלו. אחרי שמקבלים אותו, אפשר לומר שאדם זה כבר הצליח במחצית הטיפוח שלו. הגונג יעובד על-ידי הפאלון באופן אוטומטי. כל עוד אתה מטפח את לבך, הגונג יצמח ויעלה למעלה. הוא ישות אינטליגנטית. כלומר הוא בדרגה יותר גבוהה מהחיים שלך. למרות שנתתי לך אותו, זה בגלל שאתה רוצה לטפח ולתרגל וזהו טבע הבודהא שהגיח. אנחנו מצילים אותך בגלל שהרצון הזה הגיח ועשינו את זה באופן זה. מה שקיבלת הוא בעל ערך רב. טיפוח בודהא הוא עניין רציני מאוד. אנחנו גם לא נאפשר לך לבלבל אותו ולהרוס אותו. אם אתה מערבב דברים אחרים בטיפוח, אין לנו ברירה אלא לקחת אותו בחזרה. אי אפשר לתת לך להרוס את הישות הזאת – חיים גבוהים. יש אנשים שחושבים: "אם לפאלון יש כוח כה חזק, מדוע הוא לא מתערב כשאני לומד דברים אחרים?" זה בגלל שיש עוד עיקרון ביקום בזה שהוא: אתה קובע את מה שאתה רוצה. זה מה שאתה רוצה בעצמך. אם אתה רוצה דברים רעים , הדברים הרעים ייכנסו בכל פרצה. הוא מתגנב אפילו אם אתה לא רוצה אותו! אם אתה רוצה אותו הוא יבוא מיד. הוא יגיע בפחות משנייה. אם כך מדוע הפאלון לא מתערב? זה בגלל שאתה רצית אותו. לכן עליכם להיות מאוד זהירים. הטיפוח-תרגול של אדם הוא עניין מאוד מאוד רציני.

כשלימדתי את השיטה בסין, לאנשים רבים נפתחה הטיאן-מו ברמה די גבוהה. כשהטיאן-מו פתוחה זה גם כן לא קל לטפח. הם רואים אלוהות גדולה וגבוהה, כי ישויות חיות בממדים אחרים יכולות להפוך להיות גדולות, הן גם כן לבושות בצהוב והן גדולות. בני אדם יחשבו שהן בעלות כוחות שמימיים גדולים. היא תגיד לך: "אני אקבל אותך כתלמידי. בוא תלמד ממני." ברגע שהלב האנושי של האדם מגיח, הוא ילמד ממנה מיד וייהרס באותו הרגע. למרות שהיא גדולה וגבוהה, גם היא לא יצאה מעבר לשלושת העולמות. היא שום דבר, רק שהיא לא נמצאת בממד הזה והגוף שלה יכול להשתנות. לכן יש לשים לב היטב לדברים האלה. יש גם שדים שבאים להפריע לך: "בוא ללמוד איתי. אלמד אותך משהו." יש אנשים שכשהם יושבים שם, במיוחד אלה שמתרגלים בשיטות האחרות, נוטות להופיע תנועות ספונטניות ונראה שסימני הידיים יפים מאוד. אני אומר לך שגם שדים יודעים דברים כאלה. אתה לא יודע מי נתן לך אותם. לכן ברגע שתתרגל בעקבותיו הוא יוסיף דברים לתוך גופך וגופך יהיה מבולבל. ראיתי אנשים מסוימים שנראים כאילו הם לומדים שיטה זו או אחרת. גופם מבולגן עם כל מיני דברים. הם לא יכולים לטפח ולתרגל עוד. אנחנו מאמינים בגורל שנקבע מראש. זה שנתקלת בי זהו גורלך שנקבע מראש. אם אתה באמת רוצה לטפח, אנחנו נערוך עבורך ניקוי יסודי. הדברים הטובים יישארו והדברים הרעים יסולקו. נכוונן את גופך ונטהר אותו. רק אחרי שהוא יגיע למצב של גוף לבן חלבי תוכל באמת לפתח גונג ולשפר את הרמה.

ש. יש לך הרבה פא-שנים שיכולים להדריך אנשים בטיפוח-תרגול, אבל אנחנו נמצאים באוסטרליה. מי ידריך אותנו? למי להתייחס כמורה?

ת. הוא העלה כאן שאלה חשובה. כפי שאתם יודעים, זה שאדם מטפח ומתרגל זה עניין מאוד רציני. בגלל שלאדם יש קארמה מכל הגלגולים שלו והוא עשה מעשים רעים בתקופות החיים הקודמות, יהיו לו אויבים ונושים בממדים אחרים. אם הם מגלים שאתה רוצה לטפח, הם יבואו להתנקם בך, לכן אנשים שמתחילים לטפח ולתרגל ניצבים מול סכנת חיים. לכן אמרתי, אם אין את המאסטר, זה בכלל בלתי אפשרי שתצליח בטיפוח, בהחלט לא תוכל להצליח. רק אם יש מאסטר שמשגיח עליך ומגן עליך, אז תוכל להצליח בטיפוח. רק כשלא יוּתַר שיקרו לך בעיות גדולות, תוכל להצליח בטיפוח. בעבר היו בכל העולם אנשים שטיפחו ותרגלו. בסין היו יחסית יותר. הרבה אנשים שטיפחו את הטאו לימדו תלמידים. למרות שמאוחר יותר הופיעה דת הטאואיזם והיו תלמידים רבים, ההוראה האמיתית הועברה רק לאדם אחד. רק באופן זה אפשר היה להבטיח שלא יהיו בעיות. הם יכלו לדאוג רק לאדם אחד, כי לאסכולת הטאו אין את השאיפה של הצעת הצלה לכל היצורים החיים.

מדוע אני יכול ללמד כל-כך הרבה אנשים? בסין יש כעת עשרות מיליוני אנשים שלומדים, בלי לחשב את אלה שמחוץ לסין. מדוע לא הופיעו בעיות אצל אף אחד? בין היושבים כאן יש כאלה שמכונית נכנסה בהם, נזק נגרם למכונית אבל שום דבר לא קרה להם. לא כאב להם והם לא פחדו ולא נפגעו בשום מקום. מדוע זה יכול להיות כך? זה בעצם הנושים שבאו לדרוש ממך את החוב. אבל אנחנו לא מרשים שסכנה תקרה לך באמת. אבל את החוב צריך עדיין לשלם. אם לא הייתה הגנה מהמאסטר, האדם היה אמור למות באותו הרגע. איך אפשר לטפח אם אדם מת? יש לי אינספור פא-שנים שנראים כמוני. הם נמצאים בממדים אחרים וכמובן הם יכולים להפוך לגדולים או לקטנים. הם יכולים להפוך להיות גדולים מאוד או קטנים מאוד. החוכמה שלהם לגמרי פתוחה והכוח שלהם הוא כמו של בודהא. הגוף העיקרי הוא אצלי ויש להם את היכולת לעשות דברים באופן עצמאי. הם ישגיחו עליכם, יגנו עליכם ויעזרו לכם לפתח גונג או לעשות דברים מסוימים. למעשה הם ההתגלמות של החוכמה שלי. לכן אני יכול להגן עליכם. אני לא נמצא באוסטרליה באופן אישי, אבל הדאפא כבר הועבר אליכם. אפשר להתייחס לפא כאל מורה.

ש. האם הפא-שן יכול להדריך אותנו בטיפוח-תרגול ולהגן עלינו?

ת. כשמטפח עומד להיתקל בצרות, הפא-שן שלי יכול לפתור את הדברים האלה ולגרום שלא יקרו. הוא יכול גם לתת לך רמז. כשאתה באמת לא מתעורר, אבל אתה מטפח די טוב, יכול להיות שהוא יופיע לנגד עיניך ויגיד לך משהו, או אולי יאפשר לך לשמוע את קולו. זה בגלל שאם רמתך בטיפוח-תרגול לא מספיק גבוהה לא יתאפשר לך לראות אותו והוא ייתן לך לשמוע את קולו. אבל ברוב המקרים הוא נותן לך לראות אותו בזמן שינה. באופן זה זה יהיה כמו חלום ויתקיים העניין של התעוררות לגבי השאלה אם זה אמיתי או כוזב. לכן רבים יכולים לראות אותו בחלומות. אם כושר הריכוז שלך גבוה מאוד, אפשר לראות אותו גם בזמן המדיטציה בישיבה. אבל אם אתה כל הזמן רוצה לראות אותי, זה גם כן סוג של רדיפה והחזקה. לכן אי אפשר לתת לך לראות. כשאתה לא חושב על זה, כל עוד אתה מטפח, זה בטוח שתוכל לראות אותו בעתיד.

ש. המאסטר מגן עלי, אבל הקארמה שלי כבדה מאוד. איך אפשר להגן עלי?

ת. זה גם מעלה נושא מאוד חשוב. בגלל שבחברה האנושית של היום, כולם הגיעו לשלב הזה עם קארמה על גבי קארמה והקארמה כבר די עצומה. זה לא רק שלבני האדם יש קארמה כל-כך גדולה, כי החיים של בני האדם יכולים להתגלגל לחיות, לחומר, לצמח, לישות של ממד גבוה יותר או נמוך יותר. מדברים על סמסארה[4] ואפשר להתגלגל להיות כל דבר. אז אנשים נושאים אתם את הדה ואת הקארמה. לאנשים של היום יש כמות קטנה של דה והרבה קארמה. אז נראה שלא רק לבני אדם יש קארמה. אפילו לבטון ולאדמה יש גם כן קארמה. כפי שאתם יודעים בעבר, בסין, אם איכר היה שורט את ידו בזמן העבודה בשדה, הוא היה לוקח קצת עפר, בוזק על הפצע והוא היה מחלים. היד הייתה מחלימה על-ידי כך שהוא היה בוזק מעט עפר. האם אתה מעז לגעת בעפר היום? תקבל צפדת אפילו אם לא תיגע בו! יש קארמה בכל מקום. קארמה קיימת בכל מקום, בחומר, בצמחים, אצל החיות ואצל בני האדם. לכן כשמסתכלים מממד גבוה, גלים שחורים מתגלגלים בחברה האנושית. מדוע קיימות מגיפות? מגיפות רציניות הן בדיוק הגלים השחורים האלה, אשכולות הקארמה בעלי הצפיפות הגבוהה מתגלגלים ממקום למקום. כשהם עוברים במקום מסוים, תופיע מגיפה. היום הקארמה של המין האנושי היא כל-כך גדולה. מה יש לעשות? אני אומר לכם, אם אתה רוצה לטפח ולתרגל, כפי שאמרתי זה עתה, אם תחכה עד שתשלם על מספר החיים שאתה חייב, ואז תטפח, אני חושש שההזדמנות תחלוף והמצב ישתנה, ייתכן ולא תוכל להיתקל בי.

מה לעשות אז? האנשים שביקום הזה לא מיועדים להיות בני אנוש אלא לחזור באמצעות טיפוח-תרגול, לחזור למקום שבו אתה באמת נוצרת. יש אנשים שאמרו: "אני נמצא בחברה של אנשים רגילים ואינני יכול לוותר על הרגשות האלה של אנשים רגילים. אם אטפח ואתרגל, מה יהיה עם אשתי, ילדיי, הוריי ואחיי? אאבד את משמעות החיים." זו הבנתך מנקודת המבט האנושית שלך ואתה חושב על הבסיס הנוכחי. כשתתקדם ותהיה על בסיס חדש, אחרי שתעלה ברמה לא תחשוב באופן זה. לא תחשוב בצורה זו כשתהיה בתחום אחר. אבל עלי לספר לך עיקרון: "מיהם הקרובים האמיתיים שלך?" אני לא מערער את היחסים המשפחתיים שלכם. בגלל שבגלגולים של אדם בסמסארה, אתה בנאדם בחיים אלה וחיה או צמח בחיים הבאים. מחיים לחיים, כמה הורים, בני זוג, ילדים, אחים יש לך מכל הגלגולים? אינך יכול אפילו לספור אותם בנהר הארוך של חייך. חלק מהם היו אנושיים וחלק לא. אלו מהם אמיתיים? רק שבני אדם אבודים עמוקות מדי! הוריך האמיתיים נמצאים במקום ביקום שבו נוצרת. רק שם נמצאים הוריך האמיתיים. זה בגלל שישנם שני מקורות לחיים: אחד הוא חיים שנוצרו באמצעות תנועה הדדית של חומרים עצומים; השני הוא חיים בעלי צורה שנוצרו במהלך תנועה של חומרים של היקום. המקרה, כשלעצמו, הוא כמו אישה בהריון וכך נוצרו חיים. לחיים כמו אלה יש הורים. לכן ההורים האמיתיים שלך מתבוננים בך ומקווים שתחזור אבל אתה לא חוזר, אתה הולך לאיבוד כאן ואפילו חושב שכולם כאן קרובי משפחה.

להיות בנאדם זאת לא המטרה של האנשים. לחזור למקור האמיתי היא המטרה. אם הרצון לטפח בודהא הגיח אצל אדם, למרות שאין לו את ההזדמנות לטפח, הוא שתל את פרי החמלה לטיפוח הבודהא. מדוע אומרים כך? כי המחשבה הזאת היא בעלת ערך רב מדי! בסביבה כה מרה וכה מַשלַה עדיין יש לאדם את הרצון לחזור ואת הלב לטפח בודהא וללכת לקראת הטוב. אז אם אתה רוצה לטפח ולתרגל, כולם יעזרו לך וימצאו דרך להדליק לך אור ירוק. כשלאדם יש את המחשבה הזאת, היא תזעזע את העולם של עשרת הכיוונים ותזהר כמו זהב וכולם יוכלו לראות את זה. ככה זה יהיה כשאדם רוצה לטפח ולתרגל. מה לעשות אם יש לו קארמה כל-כך גדולה? אז יש לנקוט בדרכים כדי לסלק עבורך את הקארמה. סילוק הקארמה אינו ללא תנאי ואי אפשר לסלק עבורך את הכל. עד איזו דרגה אחרים יכולים לעשות את זה? אני לא מסתכל על זה, אבל בבודהיזם אומרים שאי אפשר להצליח בטיפוח בתקופת חיים אחת ושצריך להתגלגל כמה פעמים ואז להצליח בטיפוח. כלומר אתה לא יכול לסלק כל-כך הרבה קארמה בבת אחת. אבל אם באמת תטפח, נמצא דרך לאפשר לך להצליח בטיפוח בתקופת החיים הנוכחית ולהגיע לשלמות בחיים האלה. אם אתה באמת מבוגר או חייך קצרים ולא נשאר לך מספיק זמן, תשא את הפאלון אתך לסוף חייך ותתגלגל. אחרי שתיוולד תשא אותו ותמשיך עם הקשר הגורלי בפעם הבאה.

כשאדם מטפח בדרך אמיתית, עלי לסלק עבורך את הקארמה עד לדרגה שתוכל לטפח ולתרגל ותוכל לשאת את זה. אסור לסלק את הכל ואי אפשר שלא תשלם שום דבר. אם כך איך משלמים את החלק הזה שיש לשלם אותו? אנחנו שמים אותו בדרך הטיפוח-תרגול שלך. כולו קארמה שלך עצמך ושמים אותה ברמות השונות שבהן אתה צריך להשתפר בטיפוח-תרגול. היא תשמש במבחן או קושי שייווצרו כשתשפר את השין-שינג. כשיתעורר הצורך לעלות ברמה תיתקל בכמה צרות, או שתחוש בכאבים בחלקים מסוימים בגוף. אז כל זה דורש ממך להתעורר לשאלה אם אתה יכול להתייחס לעצמך כמתרגל, אם אתה מתייחס לנושאים האלה כאדם רגיל, אם אתה מסוגל להניח להם ולהתייחס אליהם בקלילות. כשאתה מתייחס למבחן, לקושי הזה כאל הזדמנות טובה להשתפר ומניח לו, תוכל לעבור את המבחן הזה. יש אנשים שחושבים שהקשיים בטיפוח-תרגול הם מאוד גדולים. למעשה הם בכלל לא גדולים. ככל שאתה חושב שהם גדולים, כך הם יהפכו לגבוהים וגדולים יותר ואתה תהיה קטן יותר. אם לך לא יהיה איכפת ולא תיקח אותם ללב, כל עוד נשאר ההר הירוק, אין צורך לדאוג שלא יהיו עצי-הסקה. המורה ישנו, הפא ישנו, מה יש לפחד? צא מזה! ברגע שוויתרת עליהם, תגלה שהקשיים הופכים להיות קטנים ואתה הפכת להיות גדול ועברת את השלב הזה. הקושי ההוא הפך לכלום. זה בטוח כך. זה שאדם לא מסוגל לעבור אותו זה בעצם בגלל שהוא לא יכול לוותר על ההחזקות או שהוא לא מאמין בפא. ברוב המקרים זה בגלל שלא מסוגלים להניח את הלב הזה ואת הלב ההוא. חוסר היכולת לעבור את זה נובע מחוסר היכולת לוותר על החזקות. בגלל שהוא לא מסוגל לקחת את הצעד האנושי ההוא אחורה, הוא לא יכול לעבור את זה.

ש. יש לי שאלה. אני מטפח ומתרגל בפאלון דאפא כבר הרבה זמן. אני קורא את הספרים של המורה וצופה בוידיאו של המורה כאילו אני משכיח את רעבוני או מרווה את צימאוני. אבל יש משפט שאני לא מבין. המורה אמר משפט: "אתם לא יכולים לפתח את הפאלון בעצמכם באמצעות תרגול. המורה צריך להתקין לכם פאלון באופן אישי. אז אני רוצה לנסוע לסין ולבקש מהמורה להתקין לי פאלון. זו שאלה אחת. השנייה היא, אם למישהו יש פאלון, איך הוא יכול לוודא שיש לו פאלון? אלו הן שתי השאלות.

ת. הרבה אנשים מודאגים מעניין אחד. אם אנחנו לומדים את הפא הזה בלי לשמוע את ההרצאות שלך או לפגוש אותך, האם יכול להיות לנו פאלון? לחלק מהאנשים אין כל תחושה, האם המורה לא דואג לנו? להרבה אנשים תהיה השאלה הזאת. למעשה כבר כתבתי בספר שיהיה לך פאלון. בגלל שבאתי בדיוק כדי להציע הצלה לכל היצורים החיים, אם לא הייתי לוקח עליך אחריות, זה היה מביא לך סכנה אחרי שהיית קורא את הדברים האלה. לכן בוודאי שאדאג לך. אם אתה באמת מטפח ואני לא מטפל בך, זה יהיה שווה לכך שאני מזיק לאנשים ומציב אותם במצב של מוות. אז איענש, לכן אינני יכול לנהוג כך. זה שאני עשיתי את זה, עלי לקחת עליך אחריות. הרבה אנשים עם איכות מולדת טובה יראו שכל מילה בספר הזה היא פאלון. בגלל שממדים הם שונים, כשמסתכלים בממד עמוק יותר, כל מילה היא פא-שן שלי וכולן דמויות של בודהא. אפילו החלקים שמרכיבים את המילים הם בודהות נפרדים. חישבו על זה כולכם, הכוח של בודהא אחד הוא כבר די עצום. מדוע המחלה שלך יכולה להירפא כשאתה מחזיק בספר הזה וקורא אותו? הראיה שלך אינה טובה, מדוע האותיות הופכות להיות יותר ויותר גדולות כשאתה קורא את הספר הזה, והעיניים לא מתעייפות? מדוע כשאתה קורא את הספר הזה מתחוללים שינויים באורח נס? זה בגלל שהמילים מורכבות מפא. הן יכולות לעשות כל דבר עבורך והן יכולות להתקין עבורך פאלון. יש לי גם פא-שנים שמשגיחים עליך. הם יעשו את כל הדברים האלה. לכן תוכל לקבל אותם גם אם לא תפגשו אותי באופן אישי.

באשר לתחושה, יש אנשים שהם אולי רגישים ומרגישים שמסתובבת להם הבטן התחתונה. זה לא רק מסתובב במקום אחד, זה מסתובב בכל מקום בכל הגוף. מישהו מבין היושבים כאן אמר משהו מוטעה ויש לשים לב לכך בעתיד. הוא אמר שבפאלון דאפא שלנו מטפחים תשעה פאלונים. אני אומר לך שהפאלון שאני באמת מתקין לך הוא רק אחד. הפאלון האחד הזה הוא כבר בעל עוצמה לאין שיעור והוא יכול להתחלק ללא גבול. בשלב ההתחלתי של הטיפוח-תרגול שלך, כדי לכוונן את גופך, לא ידוע כמה מאות פאלונים התקנתי מחוץ לגופך והם מסתובבים בכל מקום. יש אנשים האומרים שמסתובב להם פה ושם. ואוו, זה מסתובב בכל הגוף, בכל מקום. בגלל שצריך לטהר ולהטמיע את גופך עבורך, אני משתמש בתכונה של הגונג הזה שלנו כדי לכוונן אותך, אתה תרגיש שיש פאלונים שמסתובבים בכל מקום, עד כדי כך שלא תוכל לספור אותם. יכול להיות שאתה מרגיש שיש תשעה, אז אתה אמרת שיש תשעה. לכן אשתמש בהרבה פאלונים חיצוניים כדי לכוונן עבורך את הגוף. יש אנשים שהם רגישים ויש את אלה שאינם רגישים. אלה שאינם רגישים לא יכולים להרגיש את זה. הרגישים כן יכולים להרגיש. אבל בין אם מרגישים או לא מרגישים, כל זה שייך לשלב ההתחלתי. כשאלה שיכולים להרגיש אותו מתרגלים אליו והוא הופך להיות חלק מגופם, לא תהיה להם שום תחושה. הלב שלך דופק, האם אתה יודע שהוא דופק בדרך כלל? כשאתה נוגע ביד אתה יודע. הקיבה שלך מתפתלת. האם אתה יודע שהיא זזה? הדם שלך זורם ונע. האם אתה מודע לכך? ברגע שהוא הופך להיות חלק מגופך, כבר לא תהייה תחושה ואי אפשר להרגיש אותו. יש זמנים בתקופה ההתחלתית שבהם אין תחושה. בשלב ההתחלתי, לחלק גדול מהאנשים אין תחושות. אבל בטיפוח-תרגול העתידי יהיו לך הרבה תחושות. כל עוד אתה מטפח ומתרגל, בוודאי אשגיח עליך.

הדבר הבולט ביותר הוא שגופך יטוהר במהירות. בסין אנשים רבים יודעים שהטיפוח בפאלון דאפא הוא פלאי מדי! ברגע שמתחילים לתרגל המחלות נרפאות. מדוע? הרבה אנשים לא רדפו אחרי ריפוי מחלות. הם תרגלו בגלל שהם חשבו שהדאפא הוא טוב! כתוצאה מכך המחלות נרפאו. אבל בדרך כלל יש את אלה שהתוצאות אצלם אינן טובות. מדוע אינן טובות? הם שמעו שתרגול בפאלון דאפא יכול לרפא מחלות, אז הם באו לתרגל עם המטרה לסלק את המחלות. לכן המחלות שלהם לא יכולות להיות מסולקות. "משיגים באופן טבעי בלי לרדוף אחרי דברים". זה שאתה רוצה שהמחלה תירפא זה גם כן רדיפה אחרי משהו. גוף האדם צריך לשלם קארמה והוא צריך לחלות. עליך להיות עם הלב לטפח ולתרגל ולסלק את הלב של ריפוי מחלות. רק כשאינך חושב על ריפוי ואינך עוסק בדברים האלה, תשיג את כל הדברים אם רק תתמקד בתרגול. אבל אם אתה אוחז בלב של ריפוי מחלות, לא תוכל להשיג שום דבר. בעבר תמיד לא הרשיתי לחולי נפש וחולים קשים להיכנס לכיתה. זאת אומרת שלא משנה כמה אתה מבקש מהחולה הקשה לוותר על הלב ההוא, הוא לא יוכל. חייו עומדים להיגמר, האם הוא מסוגל לא לחשוב על המחלה שלו? הוא לא יכול לישון בלילה, כי הוא חושב על המחלה שלו, לכן הוא לא יוכל להניח לזה ולא משנה איך תבקש ממנו. לפעמים הוא אומר בפיו שהוא מוותר, אבל במחשבתו הוא עדיין חושב בחוזקה. לכן אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. מדוע איננו יכולים לעשות שום דבר? זה בגלל שבהצלת אנשים באמצעות פא אמיתי יש דרישות, דרישות חמורות מאוד. אחרת זה היה שווה לכך שאנחנו מעבירים פא רע. אתה חייב לשנות את המחשבה הזאת, אז נוכל לעשות את זה עבורך. בלי לשנות את המחשבה הזאת איננו יכולים לעשות שום דבר. אם תשנה את המחשבה הזאת, לא תהיה עוד אדם רגיל. אם אינך יכול לשנות את המחשבה הזאת, אתה עדיין אדם רגיל. ההבדל הוא בדיוק כאן. לכן אפשר רק להשיג באופן טבעי בלי לרדוף אחרי דברים. יש אנשים שבאים בלי מחשבה מוקדמת ומרגישים שזה די טוב, אז הם באים להתנסות. כשהם רואים שכל האחרים מתרגלים צ’יגונג, גם הם באים לתרגל ללא מטרה ברורה, הם דווקא החלימו. מובן שאנחנו לא מציבים דרישות גבוהות מאוד בבת אחת. יש תהליך של הבנה, שזה בסדר, אבל אין לטפח ולתרגל עם הלב של לרדוף אחרי דברים.

ש. המורה, אני מאוד מצטער. יש לי שלוש שאלות שאני רוצה לשאול. הראשונה היא שקראתי ב"ג’ואן פאלון" שבתרגול של הצ’י-מן[5] הם לא מורידים את הגונג שהם מפתחים. בחלק מהשיטות, אחרי התרגול, צריך להוריד שמונה עשיריות ממנו כדי להעשיר את העולם ההוא. אם כך, האם בדאפא הזה שאנחנו מתרגלים גם כן צריך להוריד?

ת. בגלל שאדם מטפח ומתרגל בין אנשים רגילים, הוא חייב לפתח באמצעות תרגול את כל הדברים שהוא צריך שיהיו לו בתור בודהא בעתיד. כפי שאתם יודעים, לבודהא יכול להיות כל מה שהוא רוצה. בנוסף, יש לו כוחות שמימיים עצומים ויש לו שפע לאין שיעור. מנין הוא השיג אותם? באותה הכמות שהוא סבל יהיה לו שפע. אז הגונג הזה שהוא מפתח צריך להגיע לרמה די גבוהה כדי שיוכל להצליח לטפח להיות בודהא. זה מה שהיו אומרים בעבר בין אנשים גבוהים מאוד בקהיליית הטיפוח-תרגול ומה שלא הזכירו בין אנשים רגילים. אדם שמטפח באמת צריך לטפח עד לרמה גבוהה מאוד, רק אז הוא יוכל להגיע לשלמות. מדוע? אם יש לך רק גונג ואתה עולה למעלה. לא יהיה לך מה שתרצה ולא יהיה לך כל שפע. זה לא בסדר. במהלך הטיפוח-תרגול שלך אתה צריך לטפח את כל אלה. כל המרירות שאתה אוכל בכל מהלך הטיפוח-תרגול היא המוסריות האדירה[6] שלך. כשסובלים, הגונג גדל וכשהשין-שינג משתפר הגונג גדל. לכן אחרי שתטפח לרמה גבוהה ועמוקה בעתיד, צריך גם להוריד שמונה עשיריות מהגונג כדי להעשיר את השפע ללא גבול של סטטוס הפרי שלך ולהעשיר את העולם הקטן שלך. זה מה שהשגת בטיפוח באמצעות נשיאת סבל. אפילו רמת השין-שינג שטיפחת תישבר כדי למלא בפנים. זהו השפע שלך ומה שהשגת באמצעות סבל. באשר לשתי העשיריות שנשארו, הן סטטוס הפרי שלך. אלה שהגיעו לסטנדרט של בודהיסאטווה יהיו בודהיסאטוות; אלה שהגיעו לסטנדרט של בודהא יהיו בודהות; אלה שהגיעו לסטנדרט של ארהאט יהיו ארהאטים; אלה שהגיעו לרמות גבוהות יותר יהיו בודהות כבירים יותר. ואילו דרך הטיפוח של הצ’י-מן היא מסובכת יחסית, אבל היא גם כן דורשת שהאדם יעשיר את השפע והמוסריות עם הגונג שלו.

ש. השאלה השנייה שלי היא: השין-שינג שלנו לא מספיק גבוה, לכן כשאחרים מקללים אותי או מציקים לי אני נורא כועס בלב. לפי מה שהמורה אמר, כשאחרים מכים בך, מקללים אותך או מציקים לך, בכל המקרים האלה הם נותנים לך דה. אבל אין עליך לכעוס בלב. האם כשאדם כועס הגונג לא יגדל?

ת. בגלל שכמתרגל, כשאתה כועס על אדם רגיל אתה כבר אותו דבר כמו אדם רגיל. כשאתה כועס אתה הודף אותו רק שלא הצלחת להחזיר אותו עם ההדיפה. זה שלא הצלחת להחזיר אותו עם ההדיפה זה בגלל שבכל זאת הפסדת. כל עוד אתה מתייחס לזה באותו האופן, תהדוף אותו בחזרה. יש אנשים שחושבים ש"הברנש הזה נורא הציק לי, לקח ממני בעורמה הרבה כסף ואני צריך לשמוח ולהודות לו. אתה הרבצת לי ואני צריך גם לקבל את הקללות שלך. לא רק שאינני יכול לקלל, אני צריך גם להודות לו". האם אחרים לא יגידו שהפכתי לא-Q? לחלש מדי? אין זה כך. חישבו על זה, אם אין לך שין-שינג כל-כך גבוה לא תוכל אפילו לעשות את זה. זהו ביטוי של כוח הרצון החזק של המטפח. האם אדם רגיל מסוגל לעשות את זה? בלי כוח הרצון הכה חזק הוא לא יוכל לעשות את זה ואין זו חולשה. מובן שעליך לשמוח. חישבו על זה, בלי שהוא יציק לך, לא תקבל חתיכה נוספת של דה. אם אתה מקבל חתיכה נוספת של דה, תפתח חתיכה של גונג. כשהוא מציק לך הקארמה שלך גם מסולקת! האם אתה יכול להיהפך להיות בודהא כשאתה נושא קארמה? עליך לסלק את כולה. כשהוא מציק לך הוא נותן לך דה, הקארמה שלך מסולקת. לא התייחסת לזה כמוהו והיית שליו בלבך. רמת השין-שינג שלך עלתה. לשין-שינג יש מקל מדידה שנמצא מעל הראש. הגובה של מקל המדידה הזה שמעל הראש הוא הגובה של הגונג. השין-שינג שלך השתפר. הגונג שלך גבה. הקארמה שלך הוחלפה לדה והוא גם נותן לך דה. אתה מקבל ארבעה דברים במכה אחת. האם אין עליך להודות לו? אתה באמת צריך להודות לו מעומק לבך. זה בגלל שאמרתי זה עתה שהעקרונות שעל פיהם מבינה החברה האנושית את הטוב או הרע הם הפוכים. כשמגיעים לרמות גבוהות מגלים שכל הדברים שלבני האדם יש לגביהם החזקה אינם טובים.

ש. השאלה השלישית היא שבספר מוזכר נושא ההריגה. הריגה היא חטא גדול מאוד. האם זה שאדם מתאבד נחשב לחטא?

ת. זה נחשב לחטא. היום החברה האנושית הזאת אינה טובה עוד. כל מיני דברים מוזרים הופיעו. מדברים על המתת חסד כביכול, שנותנים זריקה כדי להמית אדם. אתם יודעים, מדוע נותנים זריקה כדי שהוא ימות? חושבים שהוא סובל. אבל אנחנו חושבים שכשהוא סובל הוא מסלק קארמה. כשהוא יתגלגל לחיים הבאים הוא יהיה קל בכל הגוף, ללא קארמה. יחכה לו אושר רב. בזמן שהוא מסלק קארמה באמצעות סבל, מובן שלא נוח לו. כשאתה לא נותן לו לסלק קארמה והורג אותו, האם אין זו הריגת אדם? הוא עזב עם הקארמה והוא יצטרך לשלם אותה בחיים הבאים. אז תגיד אתה, מהו הנכון? יש גם חטא נוסף של התאבדות. בגלל שחיי אדם מתוכננים, כשאתה משבש את הסדר של התכנון הכולל של האלוהות. דרך המחויבויות שאדם ממלא כלפי החברה, יש את היחסים ההדדיים האלה בין האנשים. אם הוא מת, האם כל הסדר הזה משבש אז את התכנון של האלוהות? אם אתה מפריע לה לסדר היא לא תסלח לך. לכן התאבדות כרוכה בחטא.

ש. בודהא עושה את מה שהוא רוצה. האם אין זה כך שלבודהא יש לב נקי ומעט תשוקות? האם הוא יודע ליהנות?

ת. יש אנשים שאומרים שבודהא לא אוכל וגם אין לו גוף אנושי. כששומעים את ההערה הזאת כל האנשים חושבים שבודהא הוא ככה. אני אומר לכם שאי אפשר להבין באמצעות החשיבה של אנשים רגילים את מה שאנשים מקהיליית הטיפוח-תרגול אומרים. לבודהא אין את גוף האדם, זה אומר שאין לו את הגוף המטונף הזה של בן האנוש שמורכב מהחומר של שכבת החלקיקים הזאת של מולקולות. החלקיקים הגסים ביותר בגופו, על פני השטח, הם אטוֹמים, ואילו החלקיקים המיקרוסקופיים ביותר הם חומר יותר מיקרוסקופי בתוך היקום. ככל שהחומר שלו מיקרוסקופי יותר, כך האנרגיה שלו בעלת הקרינה היא עצומה יותר, כי אור הבודהא מאיר בכל מקום. יש אנשים שאומרים שבודהא לא אוכל. בודהא לא אוכל את האוכל של בני האדם. הוא אוכל חומר שברמה שלו. הוא גם לא קורא לזה לפי המונח של השפה האנושית "אוכל". לכן אתה לא יכול להבין את המשמעות של השפה בתחום הבודהות ולא יכול להבין אותם. לבני האדם יש רק את דרך החשיבה של בני האדם.

יש אנשים רגילים שאומרים שאם אדם הופך להיות בודהא, כמה משעמם זה יהיה. לא יהיה לו כלום. הוא ישב שם כמו עץ. אני אומר לך שבודהא הוא מלך הפא של העולם השמימי שלו. זה שאנחנו קוראים לו טאתאגאטה זהו כינוי שמתייחס לביטוי של רמת השין-שינג שלו. הוא למעשה מלך הפא של העולם השמימי שלו. בתוך העולם ההוא יש אינספור יצורים חיים תחת ניהולו. מובן שהניהול לא נעשה כמו שהאנשים הרגילים שלנו עושים באמצעות חוקים ובכוח. הוא מנהל אותו לגמרי באמצעות חמלה וטוב-לב. כולם עומדים באותו הסטנדרט של הרמה ההיא וזה מופלא לאין שיעור. אין לו את הצ’ינג[7]שבין אנשים רגילים, אבל יש לו חמלה שהיא דבר ברמה גבוהה יותר וטהור יותר. אין לו שום דבר שיש בקרב אנשים רגילים. יש לו דברים יותר מופלאים שהם בהתאם לרמה שלו. זוהי ישות חיה גבוהה. יש גם ישויות גבוהות יותר, יותר ויותר. אם זה היה משעמם, אז עדיף היה להן למות. הוא יותר יפה, ורק כשמגיעים לעולם ההוא ניתן לדעת מהו אושר. הוא יותר נפלא, אבל לא תוכל להשיג אותו אם לא תוכל לוותר ולהוריד את הדברים האלה של אנשים רגילים.

ש. מדוע בתרגול הצ’י-מן לא מקצצים את הגונג?

ת. מי אמר ששיטת הצ’י-מן לא מקצצת את הגונג? כולם צריכים להעשיר את סטטוס הפרי שלהם עם הגונג שטיפחו. בטיפוח-תרגול של אסכולת הצ’י-מן אין רק וריאציה אחת. יש הרבה סוגים והם ייחודיים. במהלך הטיפוח-תרגול שלהם, חלק מהם משלימים את הדבר הזה בזמן שהם מטפחים ומתרגלים וההשקעה שלהם זהה. הגונג שלהם לא גדֵל כאן, לכן אין צורך לשבור אותו ולהוריד אותו. אצל אלה שצריכים להוריד את הגונג, הגונג שלהם צומח מהר. אם הם לא מקצצים אותו, השפע והמוסריות יושלמו באותו הזמן שהם מטפחים, אז הגונג צומח לאט. המאמץ שהם משקיעים זהה.

ש. שתי שאלות. שאלה ראשונה: ביום הראשון כשהתחלתי לשבת במדיטציה, ראיתי את הפא-שן של המאסטר לידי, בצד שמאל שלי. אבל הוא היה לבוש בשחור עם חיוך על הפנים. מאוחר יותר קראתי על זה בחומר ההסברה. בגלל שראיתי אותו בפעם ראשונה, ברצוני לשאול מדוע הוא לא היה באותו צבע כמו בסרט טלוויזיה.

ת. זה גם בגלל שבממדים שונים יש ניגוד. לדוגמא, איזה צבע אוהב הטאואיסט? - סגול. לכן הוא מדבר על כך שהצ'י הסגול בא מהמזרח ומתייחס לצבע סגול כאל גבוה ביותר. באסכולת הבודהא אוהבים צהוב, צהוב מוזהב. אבל הם אותו הצבע. בממד הזה הוא סגול, בממד ההוא הוא צהוב מוזהב. אז מה שרואים כשחור בממד שלנו, בממד אחר רואים אותו כלבן; מה שרואים בצד הזה כלבנבן, בצד ההוא רואים אותו כשחרחר; בצד הזה זה ירוק, בצד ההוא זה אדום. לכל הצבעים יש ביטויים שונים כאלה בממדים שונים. אז כשאתה בדיוק נמצא במצב ההוא, הצבע שראית הוא כזה. אתם צריכים להיות זהירים, כי לפעמים שדים מפריעים באופן חמור. ברוב המקרים הפא-שן שלי לובש גלימה של בודהא, עם שיער כחול, שיער כחול מתולתל. הוא כחול מאוד כמו הכחול של ג'ייד[8]. לפעמים, רק במצבים מיוחדים מאוד, אפשר לראות פא-שן שלי שלבוש בבגדים כאלה. זה מאוד מיוחד ונדיר, לכן עליכם להבחין ביניהם היטב. אם זה אני, תרגיש בלבך שזה אני ותהיה רגוע; אם זה לא אני, תצייר סימן שאלה בלבך.

ש. למדתי את הפא הזה כבר חודשיים. בחודשיים האלה הרגשתי שהמחלות שלי מכמה עשורים נעלמו. הסיבה שבגללה אני לומד את הדאפא היא כדי לסלק את הקארמה שלי. בחודשיים האלה היה לי ממש נפלא, לא לקחתי שום תרופה. זו נקודה אחת. נקודה אחרת, רציתי לשאול את המאסטר אם הדבר שראיתי בזמן הישיבה היה פאלון. ראיתי משהו שהסתובב והסתובב באופן ספיראלי. אבל הצבע היה צבע של עפר כמו צבע של בוץ והסיבובים היו פשוט מופלאים מאוד. אבל לא יכולתי לראות את המבנה שבפנים.

ת. זה בגלל שבפאלון, חוץ מהסמלים, הצבע של הרקע יכול להשתנות. אדום, כתום, צהוב, ירוק, אינדיגו, כחול, סגול, עם צבע, ללא צבע. זה יכול להשתנות, לכן הפאלון אינו בהכרח בצבע הזה. בנוסף כשהפאלון מכוונן את גופכם הוא כן מסתובב מהר מאוד. הוא נראה כמו מדחף של מאוורר חשמלי, או כמו טורנדו. לפעמים הוא מסתובב לאט ואז אפשר לראות בבירור את המבנה בתוכו. כשהוא מסתובב מהר מאוד לא יהיה קל לראות את זה. בשלב ההתחלתי כשהוא מכוונן את הגוף הוא יודע בעצמו להסתובב מהר ולאט ואיך להסתובב. כל זה לא משנה וכל זה נורמלי.

ש. האם אנחנו יכולים לבצע את תנוחת הידיים של פרח לוטוס גדול?

ת. תנוחת הידיים של פרח לוטוס גדול היא תנוחת ידיים סטטית, שהיא תנוחת ידיים קבועה. זאת תנוחת הידיים של פרח לוטוס גדול (מבצע את התנוחה). בזמן התרגול שלנו אין צורך לעשות את זה. עושים את זה כשרוצים לבקש מהמאסטר לבצע קאי-גואנג [9] לפסלים בבית של בודהא או של לאו-דזה מאסכולת הטאו, של האל הקדמון של השמיים, או לפסלי בודהא אחרים. הכי טוב שתיקח את הספר ההוא שלי. האין התמונה שלי נמצאת שם? כאילו אתה אומר לי: "המורה, אני מבקש ממך לעשות קאי-גואנג." כשאתה מחזיק בספר הזה עם תנוחת הידיים של פרח לוטוס גדול, זה יסתיים תוך שלוש שניות. הפא-שן שלי יזמין פא-שן של אלוהות שהיא כמו פסל הבודהא. אם אתה עושה קאי-גואנג לבודהא אמיטאבהא, הפא-שן שלי יזמין פא-שן של בודהא אמיטאבהא שיעלה על הפסל. זה נקרא קאי-גואנג אמיתי. היום, נזירים שלא מטפחים בפועל בדת והרבה מאסטרים מזויפים של צ’יגונג, אינם יכולים לעשות קאי-גואנג. אין להם את הוויי-דה[10] בשביל להזמין בודהא. זהו בודהא והוא לא יבוא אם כל אחד יקרא לו. מובן שיש אנשים שמשקפים אור על פסל בודהא עם מראה ואומרים שזה קאי-גואנג. יש גם כאלה שצובעים את העיניים של פסל הבודהא עם צינובר ועושים את העיניים מאוד אדומות. הם גם אומרים שזה קאי-גואנג. זה פשוט מבלבל את הדברים!

ש. אמרת זה עתה שהאדם במקור נפל מעולמות שמימיים שונים ומרמות שונות. אז באופן טבעי, לפי ההיגיון הוא אמור לחזור לעולם ההוא שממנו נפל. אבל ניראה שברמה הזאת של בני האדם, הוא לא יודע מאיזה עולם הוא ירד, אז כשהוא מטפח, ייתכן שיבחר דרך אחרת. למשל, אולי יש לו הגורל ללמוד את הפאלון דאפא.

ת. אתה רוצה עדיין לחזור לעולם המקורי שלך, שבו נוצרו החיים שלך. השאיפה היא טובה. כעת הדבר הראשון שעליך לפתור הוא איך תחזור, איך לחזור לשם באמצעות טיפוח. זהו הדבר הקריטי ביותר. אין אפשרות אחרת, אין בכלל. זה לא שכולם מונחים שם והבודהא יושב שם וייתן לך כל אחד שתבחר. באשר לזה שאתה עולה בטיפוח ובאמת הגעת לרמה די גבוהה בטיפוח, אתה יכול לחזור למקום המקורי. בעולם ההוא, תוכל בהחלט לבקר את בני המשפחה שבעולם ההוא ולטייל שם. אין זה משנה באיזה עולם אתה תהיה. זה לא משנה אם אתה גר בסידני או בבריסביין.

ש. באזור דרום-מזרח אסיה יש מה שנקרא טיאן-טאו[11] שהוא די נפוץ. מה הוא?

ת. אני אומר לכם שעכשיו זו תקופת סוף הקאלפה[12]. בודהא שאקיאמוני דיבר על תקופת סוף-הדהרמה, שבה עשרת אלפים שדים יצאו לעולם. כשבודהא שאקיאמוני היה בעולם, השד אמר: "אני לא יכול לערער את הדהרמה שלך עכשיו. כשהדהרמה שלך תיכנס לתקופת סוף-הדהרמה, אשלח את תלמידי ואת תלמידיהם להיות נזירים במקדשים שלך. נראה מה תעשה!" באותו הרגע זלגו לבודהא שאקיאמוני דמעות. בודהא שאקיאמוני כמובן לא יכול לעשות כלום. כשסוף-הדהרמה מגיע הכל מבולבל. תקופת סוף-הדהרמה שהוא דיבר עליה התכוונה לא רק לבני אדם ולא רק למקדשים. בחברה האנושית יש דברים ואנשים בכל מקום שהורסים את ענייני האנושות. דתות רעות הן בכל מקום! על פני השטח הן גם מלמדות אנשים להיות טובים, אבל במהותן הן לא מתכוונות לזה. מטרתן היא או תהילה או כסף, או הצטברות של כוח שחור, כולן ככה. לכן תראה מה הדברים שהן רודפות אחריהם. כשפא בודהא מופץ הוא מיועד להציל אנשים. אם מנצלים אותו כדי לעשות הון זהו חטא עצום! מובן שלשדים לא איכפת מהדברים האלה. הם הורסים את האנושות בחסות הדת או עם תווית של ללמד אנשים להיות טובים, הורסים את לב האנשים, הורסים את פא הלב של האנשים. זהו המרושע והרעלני ביותר. לכן אני חושב, מובן שיש דברים שאני לא רוצה להגיד אותם. באשר לשאלה אם משהו הוא טוב או רע, אתם יכולים להבדיל ותבחינו בעצמכם. אינני רוצה להגיד מי רע ומי לא רע.

אבל אני יכול רק להגיד לך שאם אדם רוצה לבוא לתוך חברה של אנשים רגילים כדי להציל אנשים, עניין זה הוא גדול מדי והאלוהויות מכל היקום צריכות להסכים. זה בגלל שזה נוגע בהיבטים רבים, נוגע בכל גזע של החברה האנושית המקביל מלמעלה עד למטה ונוגע בנושאים רבים. זה לא מה שמישהו יכול לעשות בפזיזות. אני יודע מדוע ישו נצלב על הצלב; מדוע בודהא שאקיאמוני נקט בדרך של נירוונה?! אין זה קל להעביר פא אמיתי, אבל אין מי שיפריע כשמלמדים פא רע. זה גם לא שאין מי שמטפל בזה. בדרך כלל כשדרך אמיתית מופצת, יהיו דרכים רעות רבות. זה תלוי בך לאיזה שער תיכנס. אם הייתה רק דרך אחת ואם כל מה שהיו מעבירים היה פא אמיתי ולא היה פא רע בעולם, כי כולם סולקו, לבני האדם היה קל מדי לטפח. איך היו משיגים את הפא הזה? כולם יטפחו בדרך שלך כי יש רק דרך אחת. איך יהיה אפשר לבחון אם התלמידים נחושים בפא שלך או לא? לכן, בדרך כלל כשפא אמיתי מופץ, פא רע מופץ גם. זה בדיוק תלוי באדם לאיזה שער הוא ייכנס. כדי לאמוד את תכונת ההארה של אדם, בכל תהליך הטיפוח-תרגול יהיו אנשים שייגשו אליך: "נו, בוא איתי לתרגל את זה, בוא לתרגל את ההוא; הי, עכשיו למדתי שיטת תרגול טובה" וכו', הם יגררו אותך ויבחנו אותך. זה בטוח יהיה כך. במהלך הטיפוח-תרגול שלך תופעות כאלה יהיו מההתחלה עד הסוף ויגררו אותך החוצה. מדוע אנחנו לא מטפלים בדברים האלה? פא-שן יכול לטפל בכל דבר. מדוע הוא לא מתערב? זה בדיוק בגלל שמנצלים את השדים כדי לבחון את לב האדם, כדי לראות אם אתה נחוש באופן בסיסי בפא הזה. טיפוח בודהא הוא כזה רציני, לכן יהיו דברים כאלה.

בכל מקרה, דיברתי על הטוב ועל הרע. אפילו לדתות אמיתיות קשה מאוד היום להציל אנשים, שלא לדבר על דתות רעות! יש מישהי שלבושה כמו דוגמנית שאנשים נושאים אותה, נושאים אותה לכל מקום כדי לבקש כסף. אנשים אפילו מאמינים בה. אנשים מבולבלים! כשמישהו לא קיבל את הפא הוא עלול ללכת שולל בקלות.

ת. אצל אנשים מסוימים מחשבות רעות נוצרות במוח בחוסר מודע. אנחנו טיפוח-תרגול של פא אמיתי. אני עושה את הדבר הזה בהתבסס על העיקרון של לקיחת אחריות על החברה, על האנושות ועל בני האדם. אדם יודע שזה טוב, אבל מחשבתו תקלל אותי. בנוסף היא תגיד לו לא להאמין ושכל זה כוזב. מדוע זה כך? זה בגלל שאצל האדם, חוץ מזה שיש לו קארמה בגוף שלו, יש לו גם קארמה של מחשבה. כל חפץ הוא חי וגם הקארמה של המחשבה היא חיה. אם אתה רוצה לתרגל, יש לטהר את המחשבה שלך. יש לסלק את כל הדברים שנוצרו במהלך הגלגולים הרבים, כמו המחשבות הלא טובות שמקללות אנשים, המושגים שנוצרו וכל מיני סוגי קארמה. רק אחרי שכולם יסולקו יוכל להגיח הטבע המקורי שלך. ברגע שאתה מטפח ומתרגל עליך לסלק אותם, את המושגים המחשבתיים שמקללים אנשים. הם לא יסכימו. האם הם יסכימו למות? אז הם ישקפו למוח שלך: "כל זה כוזב. קלל אותו, קלל אנשים." ככל שאתה מתרגל יותר, כך הם יקללו יותר. נוצרות מילות קללה בראש, מילים מטונפות מאוד. למעשה אני אומר לך: הם לא אתה. הם קארמה, קארמה של מחשבה. עליך לדחות אותה. שיטת התרגול שלנו מיועדת בדיוק לכך שתטפח את עצמך. אם ההכרה המחשבתית שלך אינה ברורה, כשאתה הופך להיות לא נחוש ברגע שמילות הקללה נוצרות, ההכרה העיקרית שלך גם הולכת בעקבותיהן ואתה לא מתרגל יותר או הופך להיות לא נחוש עוד, אז אנחנו גם לא נדאג לך. זה בגלל שמי שאנחנו מצילים זה אתה. אם תוותר, לא נציל אותך.

בעבר היו הרבה מקרים כאלה. בסין היו אנשים שאצלם המחשבה הגיבה מאוד בעוז. היא קיללה מאוד בעוז והאדם לא יכל לדחות אותה. בסוף הוא אמר: "המורה, הכזבתי אותך! אני מקלל אפילו את המורה, הקארמה שלי גדולה מדי. פשוט לא אחיה עוד, אקח סכין ואחתוך את צווארי." מובן שאין עליכם לנסות את זה. הוא ניסה לחתוך את צווארו, אבל לא הצליח לשרוט אותו. זה גם לא כאב ולא דימם. הוא כל-כך כעס שהוא רץ למסייע לשאול. הוא אמר שהוא מקלל את המורה בראש, מה לעשות? כשהמסייע ראה את זה הוא קרא בפניו את הפא והוא הרגיש די טוב. מאוחר יותר הוא שאל אותי. אז סיפרתי לו על זה. למעשה זוהי הקארמה שלך שמקללת ולא אתה. אין עליך לשאת נטל פסיכולוגי כי זה לא אתה שמקלל אותי אלא הקארמה. אבל עליך להיות ברור בהכרה העיקרית שלך ולדחות אותה, להשתדל לדחות אותה ולא לתת לה לקלל. תדחה אותה ותרסן אותה. באופן זה הפא-שן שלי ידע. זה בגלל שהוא יודע על כל דבר שאתה עושה. הוא יודע על כך אפילו לפני הקללה. זה גם מבחן בשבילך, לבחון אם ההכרה העיקרית שלך נחושה. אם אתה נחוש, כעבור זמן מה הפא-שן שלי יסלק את הקארמה הזאת עבורך. בגלל שקארמת המחשבה הזאת מפריעה לטיפוח-תרגול שלך ישירות ומשפיעה ישירות על תכונת ההארה שלך, אנחנו נסלק אותה. כל אחד צריך לזכור את הנושא הזה וצריך להבחין בכך כשהבעיה הזאת צצה.

ש. אני שואל שאלה שקשורה לתרגול ולקשר בין התנועות לבין השין-שינג. האם העלאת כמות התרגול יכולה לשפר את השין-שינג?

ת. אין ביניהם קשר ישיר, אבל התנועות הן גם כן היבט קריטי להגעה לשלמות והן גם די חשובות. בשיטה שלנו זהו הפא שמזקק את המתרגל. כשאתה לא מתרגל, כשאתה ישן, עובד, אוכל, הפא מטפח אותך ומזקק אותך ללא הרף 24 שעות ביממה. זה מקצר את זמן התרגול בשארית חייך ומאפשר לך להגיע לשלמות כמה שיותר מהר. כמו שאמרתי קודם, מתאפשר שתגיע לשלמות בחיים הנוכחיים וצריך לעשות את זה ככה. אבל התנועות בתרגול שלנו למעשה אינן כמו בשיטות אחרות שבהן הגונג גדל כשמתרגלים ומפסיק לגדול כשלא מתרגלים. כשאנחנו מתרגלים אנחנו מחזקים את כל המנגנונים שהתקנתי לך, מנגנונים בתוך הגוף ומחוצה לו. אתה מחזק את המנגנונים האלה. מדוע אמרתי שצורת היד אינה בצורה של שפיכה מכתר הראש, לא של פליטה או הקרנה אלא שמרכז פנים כפות הידיים נע כשהוא מופנה אל הגוף? זה בגלל שכשאתה מתרגל וכשהידיים שלך נעות לאורך מנגנון האנרגיה – הסוג שהתקנתי מחוץ לגופך – הן נושאות כמות רבה של אנרגיה ומחזקות את מנגנון האנרגיה. זאת אומרת שאתה מחזק את המנגנון. כששתי הידיים מכסות את הבטן התחתונה, זה מחזק את המנגנון שבדאן-טיאן. כשאתה מותח, זה מחזק את המנגנון התנועתי. לכן התרגול שלנו מחזק את המנגנון שמאפשר לך להיות בתרגול באופן תמידי 24 שעות ביום בלי להפסיק. כך מחזקים אותו. התרגול הוא אמצעי להגעה לשלמות, אבל הוא לא מוחלט. הוא אמצעי עזר להגעה לשלמות. אבל התרגול הוא גם מאוד מכריע. זה שהדברים המטופחים באסכולה הזאת לא יסטו זה גם כן קשור ישירות למערכת הזאת של הדברים, לתנועות שלך. זה בגלל שיש לנו גם דברים ששייכים לסוג הטכניקות ויש גם דברים שמפתחים את החיים, מאפשרים לאדם להאריך את חייו, מחזקים את היכולות העל-טבעיות וכו', כך שהתנועות משחקות תפקיד מסוים. הטיפוח הוא קודם והתרגול בא אחריו. הטיפוח נמצא במקום הראשון והתרגול נמצא במקום השני. אבל אם אתה רוצה להגיע לשלמות באסכולה הזאת, אז צריך גם לטפח וגם לתרגל.

ש. כשאני עושה את התרגילים אני לא רואה שום תופעה, אלא רק אור לבן. אם הייתי רוצה לראות את התמונה של המורה הייתי רואה אותה. האם זה דמיון?

ת. אדון בשני נושאים נפרדים. אצל אנשים שלא יכולים לראות באמצעות הטיאן-מו יכול להיות שקיים יסוד של פריצת דרך לרמות גבוהות. בגלל שתכונת ההארה גבוהה, אנשים שמסוגלים לטפח לרמות גבוהות מאוד יכולים לטפח מהר יותר ככל שלא מאפשרים להם לראות. בגלל שהם סובלים ומתעוררים בתוך מבוך, אותה כמות של סבל תאפשר להם להתקדם במהירות כפולה. זהו מקרה אחר ויכול להיות שהאדם מטפח לקראת רמות גבוהות.

עניין אחר, אתה אומר שלא ראית, למעשה כבר ראית. בזמן שלא שמת לב ראית אור לבן זורח על הגוף. יתר על כן, לפעמים כשאתה רוצה לראות משהו, אתה רואה אותו. למעשה באמת ראית. אתה מתייחס לזה כהזיה. הרבה אנשים חושבים שזה דמיון כשהם יכולים לראות. אני אומר לכם, כשהעיניים האנושיות רואות דברים, אתה כבר רגיל לזה ואתה מרגיש שזה מה שאתה רואה דרך העיניים. אבל האם חשבת? – התמונה של מה שאתה רואה מועברת דרך עצב הראייה ומשתקפת במוח. החפץ הספציפי שרואים משתקף במוח. ואילו העין שלך היא משהו כמו עדשת מצלמה. היא בעצמה לא יכולה לנתח ולשקף דברים. זה המוח שמשקף את התמונה. אם זה המוח שמשקף את התמונה, דברים שאנחנו רואים דרך הטיאן-מו והדמיון של המחשבה האנושית שניהם משתקפים במוח. כשאתה חושב על משהו זה המוח שחושב. כשאתה רואה משהו התמונה גם נוצרת במוח. אז יש אנשים שחושבים שזהו דמיון כשהם רואים. אבל זה לא אותו דבר, כי מה שאתה רואה באמצעות דמיון לא כל-כך אמיתי ולא נע. התמונה קבועה, אבל הדברים שאתה באמת רואה הם בתנועה. כשתתרגל לדברים האלה, כשתמשיך ככה לראות, לאט לאט תתרגל לזה לזמן ארוך, תגלה בהדרגה שבאמת ראית. בנוסף, יכול להיות שתוכל להשתמש בזה יותר טוב.

בעבר היו מקרים שכשאימנו תלמידים באסכולת הטאו, נתנו במיוחד לאדם לדמיין, כי הם הכירו את היחס הזה ואימנו את היכולות העל-טבעיות שלהם. אין תפוח מול העיניים. הוא מניח ששמו תפוח מולו והמאסטר אומר לו שהתפוח הוא כזה. למעשה אין תפוח. מאמנים אותך להריח את הריח, אחר-כך תרגיש שאתה רואה את התפוח הזה ואת הצורה שלו. כך היו מאמנים את התלמידים, כי כל התמונות נוצרות במוח. יש אנשים שלא מסוגלים לדון בבירור בנושא הזה. בכל מקרה, דבר שאתה מדמיין לא זז, ומה שאתה רואה הוא בתנועה.

ש. לילה אחד חלמתי וראיתי דבר מאוד מפחיד. לא חשבתי עליך. מה שחשבתי עליו היו דברים של הטנטריזם. אבל אני מטפח בכנות בפאלון דאפא. האם יום אחד יקרה משהו ואהיה גמור ואנטוש אפילו את היואן-שן שלי?

ת. זה בגלל שלא קראת מספיק את הספר. למרות שאתה מטפח בפאלון דאפא, הדברים של הטנטריזם עדיין נשארים במחשבה שלך, לכן מה שאתה חושב בחלום הוא טנטריזם ולא דאפא. היו אנשים ששאלו אותי: "מה יש לעשות כשנתקלים במקרים של סכנת חיים?" אני אומר שבאשר לדברים שלא קשורים לטיפוח-תרגול שלך, לא יתנו לך להיתקל בהם. זה בטוח שלא תתקל בהם. באשר לאלה שכן קשורים לטיפוח-תרגול שלך, תוכל להיתקל בהם. נניח שאם באמת הייתי מאבד היום את חייך, זה היה אומר שאף אסכולה לא השגיחה עליך ולא טיפחת בכלל. באשר לדתות, הן מאמינות בכך שיש לשלם על חיים שאדם חייב, ושאי אפשר להצליח בטיפוח בתקופת חיים אחת. אחרי שמשלמים על החיים, ממשיכים לטפח בגלגול הבא. בזה הן מאמינות. אבל אנחנו לא מלמדים את זה כאן. אנחנו מדברים על כך שלא יתאפשר שתתקל בבעיות אלו. אם אתה באמת התלמיד שלי, בהחלט לא יתאפשר שתתקל בסכנת חיים.

ת. תרגלת אז בטנטריזם ולא טיפחת באמת. כלומר זה לא עבד, לכן לא היה מי שדאג לך. יש אנשים שאומרים: "ראיתי כסף על הרצפה בחלום שלי. שמתי אותו בכיס." למעשה כל החלומות האלה הם מבחנים בשביל האדם, כדי לבחון אם השין-שינג שלו יציב או לא. יש מטפחים שאומרים שהם יכולים להתנהג היטב ביום אבל לא בחלומות. זה בגלל שבעומק המחשבה שלו הוא עדיין לא יציב. בחלומות הוא נבחן כדי לראות אם הוא יציב, לכן מקרים כאלה יכולים להתרחש. אם לא נהגת היטב כשזה קרה, לא צריך להיות עצוב. תהיה מודע לחשיבות של התנהגות נאותה ותהיה בסדר בעתיד.

ש. כשהמורה לי ערך סמינרים בסין התקנת להם פאלון. זה שאני נוכח בהרצאה שלך היום, האם הפאלון מותקן גם עבורנו? ויש שאלה נוספת. אנשים שאינם נורמאלים באופן נפשי לא מתקבלים לטיפוח-תרגול. האם יש איזו דרך עבור אלה שיש להם בעיה קלה במוח?

ת. אדבר קודם על השאלה הראשונה. אמרתי שלכל מילה שבספר הזה יש פא-שן שלי וכל מילה היא דמות של הפא-שן שלי. כל מילה היא דמות של בודהא. יש לי אינספור פא-שנים ואי אפשר לספור אותם בעזרת מספרים. כפי שאתם יודעים, בודהא שאקיאמוני אמר שלבודהא אמיטאבהא יש שני מיליון פא-שנים. הפא-שנים שלי הם כה רבים שאי אפשר לחשב אותם במספרים ואי אפשר לספור אותם. לא משנה כמה אנשים יש, אני יכול לטפל בהם. אני יכול לטפל אפילו בכל האנושות. מובן שזה עובד רק עבור המטפחים. באשר לאנשים שאינם מטפחים או לעניינים של החברה, אנחנו לא ניגע בהם. לכן אם אתה מטפח ומתרגל, ברגע שהמחשבה צצה, הפא-שן שלי ידע. יש עניין נוסף. אתם רואים שהגוף הזה שלי עכשיו הוא גוף בשר ודם של אדם רגיל. הוא רק בגודל כזה. אבל בממד אחד סמוך, תראה שהגוף שלי הוא הרבה יותר גבוה ממני. בכל הממדים, הגופים שלי יותר ויותר גבוהים וגדולים אחד אחרי השני. הגוף הגדול ביותר שלי הוא גדול ללא תיאור. הרבה תלמידים ראו גוף גדול מאוד שלי בהבזק עין. הם אומרים: "המורה, אני עומד מתחת לאצבעות הרגל שלך ולא יכול לראות מעל אצבעות הרגל." לכן עם גוף כה גדול, חַשוב על זה, כל כדור הארץ כאן ואפשר להשגיח עליך ולא משנה איפה אתה נמצא. האם אפשר להתקין את הפאלון רק כשאני מולך? אפשר להתקין אותו גם אם אני לא לידך. גם אם אני לא אתך כאן, אני אתך כאן.

השאלה השנייה שלך קשורה לפיצול נפשי. בין אם זה מצב קל או רציני, אנחנו מבהירים: לא מומלץ שהאדם יתרגל. שיטת התרגול הזו שלנו שונה משיטות אחרות. אנחנו מצילים את האדם עצמו. אם אי אפשר להציל את האדם עצמו, אז לא נותנים את הדברים לאף אחד אחר. את הגונג אנחנו מתקינים בדיוק בגוף של האדם עצמו ומצילים בדיוק את הג'ו-יואן-שן[13] שלך, אותך עצמך. בהיסטוריה אף פעם לא היה דבר כזה. בהיסטוריה, לא משנה אם זה בטנטריזם או בדת אחרת, כולם מצילים את הפו-יואן-שן[14]. כאן חשפתי מיתוס בן אלפי שנים. בזמנו, כשהמיתוס הזה נחשף ההתנגדות באמת הייתה גדולה. אבל בעתיד, אחרי שהעולם יהפוך להיות טוב, יהיו הרבה בודהות שישובו לעולם כדי להציל אנשים. לא רק אני, בתקופה ההיא גם הם יצילו את הג'ו-יואן-שן של אנשים. שיניתי את זה בהיבט זה וסובבתי את זה. זה בגלל שבהצלה של ההכרה העיקרית של האדם יש תועלת ישירה ליציבות של המוסריות החברתית של הגזע האנושי. בהצלה של הכרת המשנה, האדם עצמו לא יכול לטפח ולא משיג דברים בטיפוח. למרות שנכנסים אל הדת, החברה עדיין נשארת בצורה זו ואין לזה השפעה גדולה על החברה. לכן בהצלה של הג'ו-יואן-שן, בין אם האדם מטפח או לא, הוא יתנהג כאדם טוב בחברה וזה מועיל לחברה. אצל חולה נפש, ההכרה שלו לא ברורה ואיננו יכולים להציל אותו. אנחנו מצילים את אלה עם הדעה הצלולה. אם הדעה לא צלולה הדברים שאנחנו נותנים יילקחו על-ידי מישהו למחרת. בין אם הוא מתרגל או לא, הוא יכול פחות לענות על הדרישה שלנו של "ללא דרך שנייה", לא לתרגל את זה או ההוא. בגלל שטיפוח הוא עניין רציני, הוא לא מסוגל לעשות את זה, לכן לא ניתן להציל אותו. יש אנשים שמתעקשים שאדם זה יתרגל, אבל כשיתעוררו בעיות אתה תיקח את האחריות בעצמך. כשבעיה צצה כשהוא מתרגל, אז הוא יגיד שזה נגרם על-ידי התרגול בפאלון דאפא. אנחנו בהחלט לא מלמדים אנשים שיש להם מחלות נפש, זה בטוח. בגלל שהוא אדם רגיל, הוא ילקה במחלות ובעיות יתעוררו אצלו. ייתכן שהבעיה תתעורר בזמן שהוא רוצה לתרגל באתר התרגול. זה לא נובע מהתרגול, אלא שהגיע הזמן שהוא יקבל התקף.

ש. בני האדם של כל האנושות הם אותו הדבר. במזרח מפיצים את הבודהיזם ובמערב את הנצרות. ההבדל כל-כך גדול. הבודהיזם די חלש במערב, האם אלו הן שתי מערכות?

ת. מדוע יש את הנצרות במערב ואת הבודהיזם במזרח? מדוע הדתות המזרחיות והמערביות שונות בהרבה? למעשה הנצרות שייכת לתחום המערכת של אסכולת הבודהא, רק שהשוני בגזעים אנושיים, בתרבויות ובתרבויות שמימיות גורם לשוני בהופעה החיצונית ובצורת החשיבה של המין האנושי, כלומר מאפייני הסטנדרטים של האנשים הם שונים. זה גורם לשוני בשיטות של טיפוח בודהא ובהבנה ותפיסה לגבי אלוהויות ברמה גבוהה. למעשה הן אותו דבר ולמעשה שתיהן בתחום של הבודהא. ישו הוא בעצם ברמה הזאת של טאתאגאטה. אבל בגלל השוני בתרבות, בתפיסה המחשבתית ובהופעה, הוא לא נקרא בודהא. במזרח משתמשים בשם "בודהא". מובן שבגלל השוני בהופעה, כל האנשים מהעולם השמימי של ישו לבושים בגלימות מבד לבן. ואילו אנשים מעולם הבודהא לבושים בבגדים מבד צהוב. גם השיער אינו אותו הדבר. השוני בשיער הוא הבולט ביותר. באסכולת הטאו מסדרים את השיער בצורה של לחמנייה; ארהאט באסכולת הבודהא הוא עם קרחת; לבודהיסאטווה יש תסרוקת כמו בסין העתיקה. מדוע זה כך? הלבוש של סין הקדומה זהה לזה של אנשים שמימיים. למעשה הוא זהה ללבוש העולמות השמימיים. ואילו במערב זה ככה גם כן וזוהי צורת הלבוש של העולמות השמימיים שלהם. אנשים הם בדיוק כאלה. מובן שהאופנה של היום היא מודרנית. למעשה הבגדים שהאנשים המודרניים לובשים הם הגרועים ביותר והכי לא יפים.

מדוע אין בודהיזם בעולם האנשים הלבנים? ובעולם האנשים האוריינטליים אין נצרות? אם לדבר בקפדנות, אין. אני זוכר שב"שנג-ג'ינג"[15] או בספרים מסוג זה, בזמנו יהווה וישו שניהם אמרו דבר כזה: "אין עליכם ללכת מזרחה". יש גם דברים אחרים שנאמרו, אני רק זוכר משפט כזה: "אין עליכם ללכת למזרח", מה שאומר לתלמידים שלהם לא להעביר את התורה למזרח. התלמידים שלו לא הקשיבו לדיבורים שלו והלכו בעקבות הכוחות הצבאיים למזרח. כאן התעוררה בעיה. אסור לגזעים בעולם להתערבב. עכשיו הגזעים התערבבו, כך שזה גרם לבעיה מאוד חמורה. אחרי ההתבוללות, לאדם כבר אין קשר מקביל לרמות הגבוהות והוא איבד את השורש. גזעים מעורבים איבדו את השורשים שלהם, כך שכאילו אין אף אחד בעולמות השמימיים שדואג להם והם לא שייכים לשום מקום ושום מקום לא יקבל אותם. לכן אתם רואים שבמקום שבו היבשות של אירופה ושל אסיה מתחברות, היה בעבר מדבר, אזור שאין בו אנשים. כשכלי התחבורה לא היו מפותחים היה קשה מאוד לעבור שם. בעקבות התקדמות האמצעים המודרניים כל זה נפרץ, לכן הגזעים הפכו להיות יותר ויותר מעורבבים. זה יכול להביא לתוצאות חמורות. מובן שלא אכנס לפרטים. אני רק אומר שהרמות הגבוהות לא מכירות בגזעים כאלה.

הנושא שזה עתה דיברתי עליו הוא שיש קשר מקביל בין גזעים לבין הרמות הגבוהות. האנשים הלבנים ברמות הגבוהות מרכיבים חלק קטן של העולם הזה, של היקום הזה, חלק קטן מאוד. זהו העולם השמימי שלהם. אבל אנשים מהגזע הצהוב והעולמות של הבודהות ושל הטאואים – הם רבים מאוד. כמעט כל היקום מלא בהם. בודהות הטאתאגאטות הם רבים כמו גרגירי החול שבנהר גאנגס. הם רבים וגדולים מאוד. דמויות כמו אלו של האנשים מהגזע הצהוב הן רבות מאוד ביקום הזה, לכן הגזעים הם מקבילים מלמעלה עד למטה. ישו אמר שאין עליכם להעביר למזרח והכוונה היא שהם לא שייכים לנו. ישו אמר לאנשים לא להפיץ את התורה מזרחה. אני גם גיליתי שאין אנשים אוריינטליים בעולם השמימי של ישו. זה מעציב מאוד! כשהגיע העידן המודרני, אנשים לא הקשיבו לדיבורים של אדונם. גם אנשי המזרח לא הקשיבו לְמה שבודהא אמר, לכן אנשים בלגנו את הדברים האלה. גיליתי גם שבעולמות של בודהות לא היו בעבר אנשים לבנים. אבל מדוע מה שאני מלמד היום מועבר לאנשים מערביים? זה בגלל שמה שאני מלמד הוא העקרונות של היקום, עקרונות של כל היקום. כל האנשים הלבנים שמסיימים טיפוח בדאפא הזה שלי, צורת הגוף וצורת הטיפוח שלהם יהיו זהות לאלו של האנשים שבעולם השמימי של ישו כשהם יצליחו בטיפוח. ככה הם ייראו כשהם יצליחו בטיפוח. ואילו לאנשים של הגזע הצהוב יהיו דמויות של הצד הזה של בודהות. לכן אני יכול להציל אנשים משני הצדדים, בגלל שהפא הזה שמועבר הוא כבר די גדול. אני גם אומר לכם ... שאף פעם לא נפתחה דלת כל-כך רחבה, אבל יש גם סיבות לכך.

ש. המורה, ספר לנו על הנושא הזה של ילדים מעורבים?

ת. הנושא של ילדים מעורבים שדיברתי עליו זה עתה סיפר סוד שמימי לגזע האנושי אבל זה לא שאנחנו נעשה משהו. אמרתי שעשיתי דבר גדול יותר, שאני יכול גם להציל אנשים עם דם מעורבב. אבל אני יכול להציל אותם רק בתקופה הזאת. למרות שאנשים מזרחיים ומערביים נמצאים על כדור הארץ, יש משהו מפריד בין המזרח לבין המערב ובני האדם לא יודעים עליו. אתם יודעים שהאנשים האוריינטליים מאמינים של"תשע" יש צליל טוב, שמסמל נצחי. "שמונה" מבוטא כ"פַה" שזה הון רב. זה באמת יכול להביא להשפעה מסוימת. כלומר שהדברים שמשתמשים בהם במזרח כמו פנג-שוויי, אנליזה של הנוף וכו', אינם יעילים ולא יעבדו כשלוקחים אותם למערב. הם לא עובדים עבור אנשים לבנים. ואילו האסטרולוגיה של האנשים הלבנים ותופעות מסוימות לא יעבדו עבור אנשים מזרחיים. יש אנשים שחושבים שזה עובד. זה בגלל שאתה חושב שזה עובד. למעשה הם לא עובדים. מדוע? כי בתוך הביוספרה של האנשים הלבנים קיימים האלמנטים החומריים המיוחדים שנוצרו בממד שלהם. ואילו בתוך הביוספרה של האנשים האוריינטליים קיימים החומרים המיוחדים של הרכב החיים שלהם. הדברים האלה חודרים דרך המבנה של חיי האדם, לכן זה שונה בשני הצדדים. אחרי שהדם מעורבב, אתם רואים שהילד שנולד הוא מעורב. אבל יש מחיצה בחיים של הילד הזה. אם מפרידים את הצדדים הוא יהיה לא שלם באופן פיזיולוגי ונפשי והוא יהיה אדם לא שלם. אפילו המדע המודרני יודע שזה נעשה גרוע יותר מדור לדור. לכן ייווצר כזה מצב. מובן שאם אדם זה מטפח ומתרגל, אני יכול לעשות את זה ואני יכול לטפל בזה. אי אפשר לעשות את זה סתם עבור אדם רגיל שלא מטפח.

ש. בזמן התרגול כשאני עושה צ'ונג[16] אני מרגיש חום בכף היד. לא הרגשתי כך באף שיטה אחרת. כשאני מתרגל אני מרגיש כאילו אני בודהיסאטווה ומרגיש שאני האחד המכובד. האם זה נכון?

ת. כשאתה עושה את התרגילים אין להוסיף שום כוונת מחשבה. בטנטריזם מטפחים באופן זה: אני הבודהא. הוא בעצם לא. האם גוף הבשר ודם שוּנָה? לא. מי זה שישתנה כשהוא מצליח בטיפוח? זוהי הכרת המשנה שלו. בגלל שכבר אמרתי לך כשלימדתי את הפא הזה שאני מציל את ההכרה העיקרית, אז אם הכרת המשנה מצליחה בטיפוח, אתה עדיין תצטרך להתגלגל בששת הדרכים של גלגולי הנשמות. כששני היצורים החיים ייפרדו, אתה לא תדע דבר. זה נורמלי שיש חום בכף היד.

ש. האם אין להוסיף שום כוונת מחשבה בכלל בטיפוח-תרגול בפאלון דאפא?

ת. אין כל פעילויות מחשבתיות. כל כוונת מחשבה תהיה החזקה.

ש. שתי שאלות. אחת היא הנושא של אנשים אוריינטליים ומערביים שהמורה הזכיר זה עתה. נניח שיש הרבה אנשים בעבר שהיו אוריינטליים במקור, מה יקרה אם הם מתגלגלים והופכים להיות אנשים מערביים?

ת. זה לא משנה. יש שני מצבים. אם האדם הזה לא בא עם מטרה, הוא משתנה בעקבות הגוף הזה ומה שאנחנו משנים הוא האדם הזה. אם הוא בא עם מטרה זה עניין אחר וזה מצב אחר.

בנוסף לזה אני אומר לכם שיש לשים לב לגישה כשמקדמים את הפא הזה. אם מישהו מתעניין ובא ללמוד, אתה גם בונה את גמילות החסד שלך. זהו גם מעשה של גמילות חסד ללא גבול. אבל יש עניין אחד, אם הוא לא רוצה ללמוד ואתה דווקא רוצה לשכנע אותו ללמוד וגורר אותו לבוא ללמוד, הייתי אומר שזה לא טוב. כי אם הוא לא רוצה לטפח בודהא, אפילו בודהא לא יכול לעשות דבר עבורו. באשר לְמה שאדם רוצה להשיג או לשאוף אליו, זה תלוי באדם עצמו. אתה יכול להגיד לו ולתת עצה חיובית, אבל אתה לא יכול לגרור אותו בכוח. אני אומר לכולכם שאנחנו לא מכריחים אף אחד לבוא ללמוד. חוץ מזה, כשהסייעים או האחראיים שלנו יעשו את העבודה בעתיד, אין לאמץ אמצעים אדמיניסטרטיביים. כולם אנשים שמטפחים, לכן יש לשכנע אנשים באמצעות הפא. כולם לומדים את הפא. אם סייע עושה משהו לא טוב או לא נכון בהיבטים מסוימים, כשהתלמידים רואים את זה הם יגידו לך שיש לך בעיית שין-שינג פה או שם. לכן אנשים לא יעשו את הדברים המוטעים שהוא עושה. מדוע זה כך? זה בגלל שכולם לומדים את הפא וכולם נוהגים על פי הדרישות של הפא ולא על פי מושגים של עצמם. מובן שאנחנו מתייחסים גם אליך באותו האופן. אם אתה רוצה ללמוד, אז תלמד. אם אתה לא רוצה ללמוד אז תלך. אנחנו לא נפגע באף אחד. אם אתה אומר: "אני לא רוצה ללמוד יותר," אז זה בסדר אם לא תלמד. אם אתה רוצה ללמוד ורוצה לטפח, אז אנחנו ניקח עליך אחריות, זה מובטח שנעשה את זה. למרות שזה חסר ארגון במובן הצורני, אבל טיפוח בודהא הוא רציני, כי אנחנו לא יכולים לתת לפא כה גדול וכה רציני לסטות אפילו מעט. בהיסטוריה אף פעם לא הועבר דבר כל-כך גדול לבני אדם. אתה יושב כאן עכשיו ואתה חושב שבאת באופן טבעי, כאילו באת ברגע שמישהו דיבר על זה. אני אומר לך, יכול מאוד להיות שיש לך גורל שנקבע מראש. ייתכן מאוד שהגורל הזה נוצר מתי-שהוא. נדיר מאוד שמישהו בא ללא סיבה. אני חושב שאם אתם ממשיכים לשאול שאלות כבר לא יהיה שום דבר. אפשר למצוא תשובות לכל מה שאתם רוצים לשאול בתוך הפא.

ש. בקשר לנושא של ללא דרך שניה בטיפוח-תרגול, אני חושב שאם מישהו לומד את הפאלון דאפא, יכול להיות שהוא מערבב בלימודים שלו דברים אחרים. יש גם דברים אחרים ששייכים לטכניקות מסורתיות ...

ת. טיפוח בודהא הוא עניין רציני. זה לא אומר שאתה לא יכול ללמוד את ג'ואו-אי או בא-גואה. אני חושב שהזמן לטיפוח-תרגול הוא מוגבל. אם יש לך את הזמן הזה ותקבל הבנה ברורה לגבי הפאלון הזה, אתה באמת יוצא מן הכלל, כי אין דבר גדול כמוהו. אפילו עקרונות הבא-גואה שידועים בחברה האנושית הרגילה והרבה דברים ששייכים לטכניקות, לא עוברים את גלאקסית שביל החלב. ואילו היקום הזה הוא גדול עד כדי כך שאתה לא יודע מה הגודל שלו. שלושת אלפים יקומים כמו שלנו מרכיבים יקום גדול יותר. שלושת אלפים יקומים בעלי טווח גדול יותר מרכיבים יקום בעל טווח גדול יותר. האלוהויות והבודהות בפנים הם רבים לאינספור. לְמה שביל החלב הזה נחשב? הוא קטן מאוד. לגבי אלה שלומדים את הדאפא, חישבו על זה, הועבר לך פא כל-כך גדול. לדעתי אין צורך שמטפח יבזבז את האנרגיה שלו. אבל אם זה המקצוע שלך ללמוד את זה, אינני מתנגד, כי זה ידע שבין אנשים רגילים, אז לך תלמד. אם אתה אומר שזה תחביב שלך, לדעתי כדאי שתרסן את הלב הזה! עלי לקחת עליך אחריות וטיפוח בודהא הוא רציני. אז כדאי שתשתמש באנרגיה שלך בלימוד הפא הזה, שממנו תפיק תועלת לאינסוף, דבר שכל נושא אקדמי לא יכול להשתוות אליו.

באשר לאלה שרוצים להתעסק בישויות ורוחות בין אנשים רגילים, הייתי אומר שזה עוד יותר לא נחוץ. כי כל הישויות הנמוכות הן רוחות. אם אתה רודף אחרי הדברים האלה, כמה רחוק זה מפא הבודהא הזה שלנו! חוץ מזה הן כולן דברים רעים. הן רוחות. יש גם את הנושא של הגדת עתידות. כבר דנתי בנושא הזה בפרוטרוט בספר. אם אדם רוצה לטפח ולתרגל, זה יהיה עניין רציני. ברגע שיש לאדם אנרגיה, מה שהוא אומר יכול אפילו לקבוע את הדבר ההוא. זה בגלל שהדברים של אנשים רגילים אינם יציבים. יכול להיות שזה לא כך, אתה רואה שזה כך. ברגע שתגיד את זה, זה יקרה, כך שעשית מעשה רע. אם כך, כאדם שמטפח צריכים להיות לו דרישות מסטנדרטים גבוהים יותר. אם אתה עושה מעשה רע, זה כבר לא עניין רגיל. הסיבה שאני מטהר עבורך את הגוף היא רק בגלל שאני רואה שאתה רוצה לטפח. אם אתה רוצה לטפח, אז הכי טוב שתניח לדברים האלה ותטפח באופן נקי וטהור.

ש. יש לי נטל נפשי. היום יש לי גורל כל-כך טוב ללמוד פאלון דאפא. קראתי ב"כרך II" שאם לא מצליחים בטיפוח בחיים האלה אפשר לנדור להמשיך לטפח בחיים הבאים. אבל המטרה האמיתית שלי היא להגיע למצב של שלמות מלאה בטיפוח. אבל מה אפשר לעשות אם גילי מתקדם עכשיו?

ת. אצל אדם מבוגר קיים כזה נושא. למרות שבשיטה שלנו מטפחים מהר מאוד, האם נשאר לו מספיק זמן לטיפוח-תרגול? אם לדבר בקפדנות הזמן מספיק לכל אחד וזה אותו דבר לא משנה מה הגיל. אבל יש נקודה אחת. אנשים ממוצעים לא יכולים להתנהל היטב. למרות שאתה אומר שאתה יכול לנהל היטב את עצמך, אתה עדיין לא יכול לעשות זאת במציאות, כי לא טיפחת לרמה גבוהה כל-כך והלב שלך עדיין לא הגיע לסטנדרט כה גבוה, לכן אינך יכול להתנהל היטב. השיטה שלנו מטפחת הן את הנפש והן את הגוף. בזמן הטיפוח-תרגול גופך משתנה וחייך מוארכים. טיפוח גוף-נפש הוא כך שהחיים מוארכים, מוארכים יחד עם התרגול. באופן תיאורטי, אם לדבר בקפדנות, הזמן מספיק ולא משנה כמה מבוגר האדם. אבל יש נושא אחד: בחיים המוארכים צריך להשתמש במאה אחוז לטיפוח-תרגול ולא לחיות בין אנשים רגילים. אז אם הוא גם לא יודע שהחיים שלו הוארכו וגם לא מסוגל לנהל את עצמו היטב, לא יכול לנהוג לפי הדרישות למתרגלים במאה אחוז, הוא ניצב מול סכנת מוות בכל רגע. זוהי הבעיה שאנשים מבוגרים ניצבים מולה.

אבל אם הוא באמת לא הצליח בטיפוח ולא התקדם במרץ, יהיו לו רק שלושה יעדים כאלה: אחד, הוא שימשיך לטפח בחיים הבאים. הפא-שן שלי ישגיח עליו, אפילו בגלגול שלו. הוא יתגלגל למשפחה שבה הוא יוכל לקבל את הפא וכל זה יהיה מתוכנן. אחר, הוא שאם אתה לא רוצה לטפח ויש יותר מדי סבל באנושות, תלך לרמה שאליה טיפחת. אם יצאת משלושת העולמות, תהיה ישות חיה ברמה ההיא של הרקיע שמעבר לשלושת העולמות; אם לא יצאת משלושת העולמות, תהיה בתוך שלושת העולמות ותהיה אדם שמימי ברמה ההיא. אבל בתוך שלושת העולמות תצטרך לרדת ולהתגלגל שוב אחרי חמש מאות או שלוש מאות שנה, רק שתיהנה שם באושר במשך כמה מאות שנה. זו אופציה אחרת. האופציה הבאה היא שאם מישהו טיפח באמת די טוב, אבל לא הגיע לקריטריון, אבל בגלל ההבנה שלו לגבי הפא או שהוא נתן תרומה מיוחדת, הוא יכול ללכת לעולם הפאלון להיות ישות חיה בעולם הפאלון, שזה גם כן מחוץ לשלושת העולמות ואין צורך לעבור גלגולים. מובן שזה טוב. אבל אנשים כאלה יהיו מעטים והדרישות די מחמירות. אבל הוא לא יהיה לא בודהא, לא ארהאט וגם לא בודהיסאטווה, הוא יהיה רק אזרח פשוט בעולם הפאלון, לכן ככה זה. למעשה ברגע שמקבלים את הפא, הגורל לטיפוח בודהא כבר נזרע.

ש. יש לי שאלה. איך מבחינים בין הרמות של האנשים?

ת. מה שאמרתי זה ככה. אמרתי שכשאדם עליון שומע את הטאו הוא מטפח בחריצות. אני ציטטתי מדבריו של לאו-דזה. כשאדם ממוצע שומע את הטאו, הוא יעשה את זה לפרקים; כשאדם נחות שומע את הטאו הוא יצחק עליו בקול רם. מה זה אומר? "כשאדם עליון שומע את הטאו" זה אומר שברגע שהוא שומע משהו על טיפוח-תרגול, האדם מיד רוצה לטפח. הוא גם מאמין בזה. אדם כזה נדיר מאוד. הוא יקפוץ על ההזדמנות ויטפח עד הסוף. זהו אדם עליון. כשאדם עליון שומע את הטאו, הוא יטפח בחריצות. כשאדם ממוצע שומע את הטאו, הוא יטפח לפרקים. מה זה אומר? זה אומר שהוא רואה שכולם באו ללמוד, אז גם הוא לומד בעקבותיהם והוא גם מרגיש שזה די טוב. אבל ברגע שהוא נעשה עסוק, או נתקל בצרות שבין אנשים רגילים, הוא ישכח. "אחרים לא לומדים את זה בכל מקרה, גם אני מפסיק ללמוד". זה לא משנה אם הוא לומד או לא לומד. זה נקרא "כשאדם ממוצע שומע את הטאו, הוא מטפח לפרקים." יכול להיות שהוא יצליח בטיפוח, יכול להיות גם שלא יצליח. זה שהוא יצליח או לא נקבע על-ידיו עצמו. כשאדם נחות שומע את הטאו, הוא יצחק עליו בקול רם. כשהאדם הנחות הזה שומע את הטאו, הוא יצחק עליו בקול רם: "איזה טיפוח-תרגול? הכל אמונה טפלה", והוא לא יאמין לזה. מובן שפחות סביר שהוא יוכל לטפח. זהו המצב. באשר לגובה שאליו כל אחד יכול להגיע בטיפוח, לדעתי זה תלוי בכמה הלב שלו מסוגל לשאת. כשתצא מהדלת הזאת ותיתקל במעט צרות, ייתכן שלא תוכל לסבול את זה. כשאני מדבר כאן, כולם חושבים שזה טוב. האנרגיה הנישאת בטיפוח-תרגול של פא אמיתי היא רחומה והרמונית. לכן כולם מרגישים נוח כשהם שיושבים כאן ורוצים לשמוע אותי מדבר. בעתיד זה יהיה כך גם בטיפוח-תרגול שלכם. בטיפוח של פא אמיתי זה גם יהיה כך. אבל ברגע שתצא מהדלת הזאת אתה כבר לא תהיה עצמך. כל הדברים, שאנשים רגילים מחזיקים בהם, צצים בראש וזה יהיה גם מאוד חזק. ייתכן שתשכח בכלל מטיפוח-תרגול. לדעתי ככה זה לא יעבוד.

ת. דיברתי כבר על ילדים מעורבים. דיברתי רק על התופעה שהופיעה בתקופת סוף-הדהרמה הזאת. אם אתה ילד מעורב, מובן שאין זו אשמתך וגם אי אפשר להאשים את הוריך. בכל מקרה, זו תופעה מבולגנת, שנגרמה על-ידי הגזע האנושי כך שהופיע מצב כזה. לגזע הצהוב, הלבן וגם השחור, יש גזעים מקבילים בשמיים. אם כך, אם זה לא אנשים מהגזע שלהם או לא שייכים להם, הם לא ידאגו להם. זאת אמת וזה לא שאני ממציא כאן דברים. הדברים שאני אומר לכם הם סודות שמימיים. כל הילדים המעורבים הופיעו בתקופת סוף-הדהרמה. גם אי אפשר להאשים את האנשים, כי כולם נסחפו עם הזרם ואף אחד לא יודע את האמת. אז הגיעו למצב הזה באופן זה. אם אתה רוצה לטפח, יש לי דרך. באשר לשאלה לאיזה עולם שמימי תלך, נצטרך להסתכל על מצבך. אטמיע עבורך יותר בצד שבו נשארים יותר דברים. בכל מקרה עליך להתמקד בטיפוח ולא לדאוג. מה יש לפחד אם כבר קבלת את הפא? בהרצאת הפא בעבר לא דיברתי על זה. אבל את העניין הזה יש לספר לבני האדם במוקדם או במאוחר.

ש. האם זה לא היה יותר טוב אם כל האנושות הייתה צמחונית?

ת. אין זה כך. זה מה שאתה חושב. השמיים קבעו את הסטנדרטים לחיים עבור בני האדם. רק כשחיים באופן זה הם יהיו בני אדם. זה ברור שאוכל בשרי יכול לספק לגוף האדם יותר קלוריות מירקות. אבל טיפוח-תרגול הוא עניין אחר.

ש. האם תוכל להגיד לנו אם יש סטנדרטים ספציפיים של שקט כשאנחנו עושים את המדיטציה בישיבה? אם ההכרה העיקרית של האדם שמטפח בדאפא כל הזמן חושבת עליו עצמו, האם זה יפריע להיכנס לדינג בתרגול?

ת. ההכרה העיקרית והכניסה לדינג הם שני דברים שונים. זה בלתי אפשרי להגיע לשקט בהתחלה. מדוע אי אפשר להשיג שקט? זה בגלל שההחזקות של האדם הן רבות מדי. אין דבר שלא תחשוב עליו מכל הדברים הארציים, כמו העסק שלך, הלימודים שלך, העבודה שלך, הקונפליקטים בין אחד לשני, הילד שלך חולה, אין מי שיטפל בהורים שלך וכו'. כל אחד תופס משקל די כבד במוח שלך. חישבו על זה, האם תוכל להיות בשקט? כשאתה יושב שם, אתה אומר שאתה לא חושב אבל הם צצים בעצמם. לכן שום דרך לא תגרום לך להיות בשקט. זה כמו מה שמדובר עליו בספר שלי, שלמרות שאתה מצהיר שאתה יכול להגיע לשקט על-ידי זה שאתה משנן את שמו של הבודהא, מתבונן בלבך או סופר מספרים, אתה עדיין לא יכול להיכנס לשקט. אלה הם אמצעים, אבל הם לא משחקים תפקיד קובע. רק כשאתה מתייחס בקלילות להחזקות, החזקות שבין אנשים רגילים, תוכל להיכנס לשקט באופן טבעי. ברגע שתוכל להיות בשקט, כבר תהיה ברמה מאוד גבוהה. אבל יש נקודה אחת: האם מי שמטפח בפאלון דאפא הוא כמו נזיר שלא רוצה שום דבר ולא יהיה לא שום דבר במובן החומרי? אין זה כך. אנחנו מטפחים ומתרגלים כשאנחנו מתאימים באופן מקסימאלי לאנשים רגילים, כי אתה נמצא בתוך החברה של האנשים הרגילים ואתה לא יכול להיות יוצא דופן. באופן חיצוני אתה אדם נורמלי. לכן יש לטפח בהתאמה מקסימאלית לאנשים רגילים. אלה הצעירים שצריכים להתחתן יתחתנו. זה לא יפריע אם תעשה עסקים או תעבוד כפקיד גבוה. אנחנו מדברים על עיקרון שבכל שכבה של החברה האנושית הרגילה הזאת יש את הקונפליקטים שלה. אנחנו נוטשים את המסגרת של הדת. אסכולת הטאו לא יכולה לקפוץ מחוץ לטאי-צ'י שלה והבודהיזם לא יכול לקפוץ מחוץ לעקרונות שלו. לכן אנחנו נוטשים את מה שנדון בדתות. אנחנו מדברים על העקרונות של כל היקום.

גילינו שאין זה משנה באיזו שכבה אתה נמצא ואין זה משנה מה אתה עושה, או מה העבודה שלך, אתה יכול לטפח ולתרגל. מדוע? עובד רגיל למשל, כדי לספק לעצמו מזון וביגוד, יהיו לו קונפליקטים בינו לבין אנשים ובינו לבין העבודה שלו. אז תוך כדי הקונפליקטים האלה, הוא יכול ללמוד איך להיות אדם טוב. באשר לעובד צווארון לבן ממוצע, כלומר עובד משרד, הוא ילמד אין להיות אדם טוב בשכבה שלו, כי גם שם יש מאבקים הדדיים של אינטרסים בין אחד לשני. בכל ההיבטים הוא יכול ללמוד אין להיות אדם טוב בתוך הקונפליקטים האלה. באשר לבוס, הוא יכול ללמוד אין לנהל את העסק בשכבה הזאת שלו ואיך להיות אדם טוב בין בוס לבוס אחר ובחיכוכים בין אישיים. גם לו יש את הקונפליקטים שלו. אותו דבר אפילו לגבי נשיא. הוא הנשיא והוא דואג ועובד בשביל המדינה. יש דברים שהולכים באופן חלק ויש דברים שלא. יש דברים שהוא מצליח בהם ויש כאלה שלא. יש גם קונפליקטים בין מדינות, לכן יש לו דברים שמטרידים אותו. זאת הצורה שבה בני אדם חיים. לכן בכל תחום אינך יכול להשתחרר מהעולם הארצי, מהאנשים או מהחברה. לכן יהיו לך קונפליקטים. תוך כדי הקונפליקטים האלה תוכל ללמוד איך להיות אדם טוב. אם תוכל להיות אדם טוב, אז תהיה מעבר לאנשים הרגילים.

מה שאנחנו מדברים עליו זה עיקרון. זה לא ששוללים ממך משהו במובן החומרי אלא שמסלקים את הלב האנושי. אין זה משנה אם העסק שלך גדול, זה לא יפריע לך לטפח ולתרגל. אם העסק שלך גדול, מובן שתרוויח יותר כסף. אבל בלבך אינך מתייחס לכסף כמו אל חייך, כך שאתה מאוד קשור לרווחים מזעריים. אתה לא כך. הבית שלך בנוי מזהב, אבל אתה לא מחזיק את זה בלבך ומתייחס לזה בקלילות. זהו הסטנדרט שנדרש מהמטפחים שלנו. לא משנה כמה רם דרג התפקיד שלך, אתה יכול לעשות מעשים טובים עבור האנשים. זהו הסטנדרט הזה שאנחנו דורשים מהמטפחים. האין זאת? אנחנו מדברים על הדבר הזה כשאנחנו קופצים מחוץ לדתות. אנחנו מדברים על מהות העניין. אפשר לטפח ולתרגל בסביבה כלשהי. אבל יש נקודה אחת, בטיפוח-תרגול בין אנשים רגילים מאמנים ישירות את לב האדם. מדוע אמרתי שאני באמת מציל אותך? זה בגלל שאתה באמת משפר את עצמך, באמת נושא את הלחץ של החברה הזאת, באמת משדרג את עצמך. לכן את הגונג הזה צריך לתת לך ואנחנו מצילים בדיוק אותך.

גם הכרת המשנה יכולה להשיג גונג, אבל היא תמיד שומרת על הפא עבורך. היא יכולה גם להצליח בטיפוח ולעקוב אחריך. למרות שחשפתי את העניין הזה היום, אתם עדיין לא מסוגלים להבין את העומק. אני אומר לכם, יש אנשים שעדיין מדברים על שיטות טיפוח-תרגול אחרות, איך השיטה הזאת או שיטה אחרת. אתם עדיין לא יכולים להבין את המשמעות של מה שזה עתה אמרתי! כל שיטות הטיפוח-תרגול בהיסטוריה הצילו את הכרת המשנה במקומך והן לא מצילות אותך! חשפתי תעלומה בת אלפי שנים! בחשיפת העניין הזה נתקלתי בקושי רב. בעבר, לא משנה איך טיפחת, לא הצילו אותך. את מי טיפחת? טיפחת במשך כל החיים, עדיין תצטרך להתגלגל בששת הדרכים של גלגולי הנשמות. אינך יודע לְמה תתגלגל בחיים הבאים. תגיד אתה, האם אתה לא מעורר רחמים! מדוע זה כך? בעבר בין אם זה בדתות או בדרכי טיפוח אחרות, לא הצילו את ההכרה העיקרית. זה בגלל שהם חושבים שההכרה העיקרית קשה מדי להצלה והיא יותר מדי אבודה. אני מדבר ככה ואתם יכולים לחשוב שאתם מבינים. ברגע שתצאו מהדלת תתנהגו כרגיל. בתוך התועלת המעשית של האנשים הרגילים אדם שוב ייכנס לזה וייאבק עם אחרים. זה בטוח יהיה כך. לכן האלוהויות ראו שזה קשה מדי להציל בני אדם. אבל מה שאני מציל זה אתה. להכרת המשנה שלך יש את אותו השם כמוך, נולדתם באותו הזמן מרחם האם ושניכם שולטים על הגוף הזה. רק שאתה לא יודע על קיומו. אחרים מצילים אותו. נראה שהם מדברים אליך, למעשה הם מדברים אליו. לפעמים אתה אומר דברים בתת מודע, אבל זה לא המוח שלך שמדבר. יש הרבה אנשים שכשהם יושבים במדיטציה הם לא יודעים על שום דבר והם יושבים במשך כמה שעות טובות. "או", האדם די שמח כשהוא יוצא מהדינג, "תראו כמה טוב אני מתרגל. ישבתי כמה שעות בטראנס והצלחתי להיכנס לשקט." זה מעציב מדי! האם תרגלת? האם אתה יודע? כל התרגול היה עבור מישהו אחר.

בעבר באסכולת הטאו אמרו לך לשתות אלכוהול כדי להרדים את ההכרה העיקרית ולאפשר להכרת המשנה לטפח. רבים באסכולת הטאו שותים אלכוהול, עד שהם מורדמים, לא מודעים לכלום וישנים עמוק. הכרת המשנה תודרך בתרגול. מה שאני אומר זה סוד בן אלפי שנים, למרות שאמרתי אותו ככה. היו להם השיטה הזאת או שיטה אחרת, כי הם ראו שבני אדם לא מסוגלים להצליח בטיפוח. אולי בגלל הלב הטוב שלהם, זה שמישהו הצליח לטפח בגוף שלך גם נחשב לכך שצברת דה ושסבלת. בכל זאת כל חייך הוקדשו לדת. מה לעשות? בחיים הבאים תתגלגל להיות הכרת משנה. זה יכול להיות כך. אני רואה שהסיכוי די קטן. אחר-כך יתאפשר שתטפח, זה גם די נדיר. אבל יש אנשים שיקבלו גמול טוב. איך מקבלים גמול טוב? הוא יהיה פקיד רם מעלה, יעשה הון תועפות, יהיה לו עסק גדול וזה יקרה בחיים הבאים. זה בגלל שבכל זאת הוא צבר דה ומזל טוב. אני חושב שבין אלה שיושבים כאן אף אחד לא רוצה שזה יהיה ככה. אחרי שאני אסיים לדבר על הנושא הזה, אם מישהו שוב ידבר אתי על איך השיטה הזאת, התרגול ההוא, הדת ההיא או הדת הזו, אחשוב שתכונת ההארה שלו נמוכה מדי. אתם יכולים לקרוא את המאפיינים של הפאלון דאפא שלנו. הכל כתוב שם, אבל אנשים לא שמים לב לזה ומתייחסים לזה כאל משפט רגיל. זהו התקנון של היקום. ככה זה היה בעבר.

יכול להיות שאחרי שתצא מהשדה הזה תרגיש שהגוף מאוד בנוח. אבל יש נקודה אחת. בעקבות התרגול שלך, גופך ירגיש שלא בנוח. מדוע? זה בגלל שיש לך קארמה מכל אחד מהגלגולים שלך. בגלל כל הגלגולים, אי אפשר לדחוף את הכל החוצה בבת אחת. האדם ימות מיד אם דוחפים את הכל בבת אחת. לכן אנחנו מוציאים את הקארמה הזאת בהדרגה מתוך הגוף. לכן תרגיש שהגוף מאוד לא בנוח אחרי כל תקופה מסוימת ותחשוב: "האם אני חולה?!" אני אומר לכם שאין זו מחלה. אבל זה מתבטא באופן מאוד לא נוח, ובחלק מהמקרים, זה מאוד חמור וזה מתבטא באופן חמור מאוד. אבל חלק מהאנשים יודעים. ברגע שהוא מרגיש לא נוח הוא שמח. הם אומרים "המורה דואג לי ומסלק עבורי את המחלה, מוציא ממני את הקארמה הזאת". יש אנשים שלא מרגישים חוסר נוחות ולא מרגישים כלום בגוף, הם דווקא נלחצים: "המורה לא דואג לי. למה אני לא מסלק קארמה?" אבל בדרך כלל חלק מהתלמידים החדשים יחשבו שזו מחלה ברגע שהם מרגישים שהגוף אינו בנוח. הם ייקחו תרופות. הם חושבים שזה יותר טוב לקחת תרופות באותו הזמן שמתרגלים. ראינו עיקרון שבגלל שבתי חולים לא יכולים לסלק קארמה ורופאים אינם מטפחים, לכן אין להם את המוסריות האדירה הזאת. הם אנשים טכניים בין אנשים רגילים ויכולים רק להסיר עבורך את הסבל שעל פני השטח ולהשאיר את המחלות בשכבות העמוקות. כשלוקחים תרופות דוחפים אותן לתוך הגוף. זה שווה לצבור אותן, כך שלא סובלים על פני השטח, אבל זה נצבר בשכבות עמוקות של הגוף. אותו דבר לגבי ניתוחים. לדוגמא כשיש גידול, אם חותכים את הגידול זה רק חותך את החומר השטחי. ואילו הסיבה האמיתית שגורמת למחלה נמצאת בממדים אחרים ולא יכולים לגעת בה. לכן מחלות הקארמה החמורות עוד ישובו. חלק נראות כאילו נרפאו והמחלות לא צצות בחיים הנוכחיים. אז הן ישובו בחיים הבאים, כי הן נדחפו לשכבות העמוקות ויחזרו החוצה במוקדם או במאוחר. אדם צריך לשלם את הקארמה שלו מתי-שהוא, זהו העיקרון. מה שאנחנו עושים כאן זה לדחוף את כל הדברים המלוכלכים שלך החוצה ממקור חייך. אבל אין אף אחד שעושה דבר כזה, אלא אם האדם מטפח. אנחנו עושים את הדבר הזה עבורך. אבל עליכם לנהל היטב את השין-שינג ולא יכולים לחשוב "איה, אני שוב חולה" ברגע שהגוף לא בנוח. אז אם אתה חולה, תיקח תרופות. אנחנו גם לא נתערב, כי הטיפוח-תרגול תלוי בתכונת ההארה ואין שום קביעה שרירותית לגבי שום דבר. לא אמרנו שאין עליך לקחת תרופות כשאתה מרגיש לא בנוח. לא אמרנו.

יש אנשים שלא יכולים להתייחס לעצמם כאל מתרגלים. הם רק עושים את התרגילים ולא לומדים את הפא ועושים כל דבר. למרות שהם מתרגלים, הפא-שן שלי לא דואג להם. אם הוא לא מטפל בהם אז הם אנשים רגילים והם ילקו במחלות. אם אנחנו קובעים חוק שמונע ממך לקחת תרופות ואינך יכול להתייחס לעצמך עם הסטנדרטים של מטפח, אתה עדיין אדם רגיל. כשיגיע הזמן ותחלה תגיד שלי הונג-ג'י לא מרשה לך לקחת תרופות. לכן אני לא אומר אם לקחת תרופות או לא ועליך לשקול בעצמך. עניין זה כשלעצמו הוא מבחן עבורך. אם אתה לא מסוגל להתייחס לעצמך כאל מתרגל, עדיין יש לך מחלות. זהו העיקרון. אנחנו רק מדברים על העיקרון, לכן אמרתי לכם, שמהיום ואילך אם אתם רוצים לטפח ולתרגל, אם תתקלו בחוסר נוחות גופני, ייתכן מאוד שהקארמה מהגלגולים הקודמים נדחפת החוצה. גיליתי שיש אנשים שהתגלגלו במהלך עשרות גלגולים. יש גם מעל מאה גלגולים. בכל גלגול היו הרבה מחלות ויש להוציא עבורך את הכל. בכל מקרה צריך לסלק עבורך את הכל. מה שמסולק עבורך מממד אחר הוא אפילו רב יותר וחייב להוריד לך חלק. אבל אי אפשר להוציא את הכל מממד אחר, כי צריך לתת לך לסבול קצת סבל. אם לא תסבול, זה שווה לכך שאדם זה עשה מעשים רעים ולא משלם על זה. כשיגיע יום שתצליח בטיפוח שמים אותך בסטטוס של בודהא, תרגיש שאתה לא ראוי להיות שם. אחרים גם יחשבו, "איך הוא עלה לכאן?". האין זאת? לכן עליך לסבול חלק מהסבל. אז באותו הזמן שתישא את זה, זה ישפר את תכונה ההארה שלך. האם תתייחס לזה כמחלה? או כסילוק קארמה כמטפח?

[1] עיוור שנוגע בפיל – פתגם סיני המתאר הסקת מסקנות המתבססת רק על חלק מן התמונה השלמה.

[2] וו-ג'י – ללא קצוות.

[3] להסתכל על השמים מתוך באר – פתגם סיני שפירושו צרות אופקים.

[4] סמסארה – שש הדרכים של גלגולי הנשמות.

[5] צ’י-מן – הדרך הלא קונבנציונלית.

[6] מוסריות אדירה – תורגם מהמילה הסינית "וויי-דה".

[7] צ'ינג – רגשות.

[8] ג'ייד – אבן ירקן.

[9] קאי-גואנג – טקס המיועד להזמין את הפא-שן של בודהא לפסל או לתמונה של בודהא לשם סגידה בחברה האנושית.

[10] וויי-דה – "מוסריות אדירה".

[11] טיאן-טאו – "טאו שמימי".

[12] קאלפה – תורגם מהמילה "ג'יאֵ" בסינית שפרושה תקופה בת מאות מיליוני שנים.

[13] ג'ו-יואן-שן – הכרה עיקרית.

[14] פו-יואן-שן – הכרת משנה.

[15] שנג-ג'ינג – הכוונה לספר הכולל את הברית החדשה והתנ"ך

[16] צ'ונג – "להריץ", תנועה מהתרגיל השלישי.

פַאלוּן פוּאוֹ פַא

(הרצאה בסידני)

לי הונג-ג'י