הפאלון דאפא



הוראת הפא בוועידה בסינגפור

לי הונג-ג'י

22-23 באוגוסט 1998

שלום למתרגלים! (מחיאות כפיים. "שלום, מאסטר")

ידוע לי שבקהל נמצאים המתרגלים שלנו מסינגפור, וגם אנשים רבים שנסעו דרך ארוכה מסין, מארצות אחרות, ומאזורים רבים ושונים. מטרת ועידת הפא הזאת היא לעזור לכם להרים את הרמות שלכם מהר ככל האפשר באמצעות שיתוף התנסויות זה עם זה, ובאמצעות מציאת המקומות שבהם אינכם עומדים בסטנדרט. זאת המטרה הכללית. אבל מתרגלים רבים רוצים לראות אותי משום שאחרי שטיפחו במשך זמן ארוך הם השיגו הבנה הולכת ומעמיקה של הפא[1], הגיעו להבין דברים רבים באמצעות החוויות שלהם, וחוו עוד ועוד היבטים שונים של הטיפוח באופן אישי. רבים מכם לא נכחו בסמינרים שהעברתי בסין בהתחלה, ורבים מכם לָמדו ותרגלו בעצמם, כך שאתם להוטים לראות אותי. אני יודע איך אתם מרגישים. אז זאת הסיבה שבאתם. ויש גם רבים אחרים החולקים את המחשבה הזאת שרצו לבוא. אני מבין היטב את הרגשתכם, אבל אני חושב שהרצאות על הפא היו בעדיפות העליונה בשנים הראשונות שבהן לימדתי באופן אישי את הפא.

כעת, כאשר הפא הובא אל הציבור והספרים מופצים באופן נרחב בחברה, למתרגלים שלנו יש הספרים. כלומר, כולכם יכולים ללמוד את הפא ולטפח, והאפקט זהה לסמינרים שנתתי באופן אישי ושבהם לימדתי את הפא בשנים ההן – דבר אינו מושמט. אז הדבר החשוב ביותר עכשיו הוא שתהיה סביבה יציבה שתעזור לכם לשפר את עצמכם מהר ככל האפשר בטיפוח. באמצעות לימוד הפא וטיפוח, קלטתם והגעתם להבין שהמאסטר שלכם באמת דואג לכם ואחראי כלפיכם. לפיכך השיפור שלכם מתוכנן באופן שיטתי – לכל אחד יש נתיב שיטתי של טיפוח. השאיפה שלכם לראות אותי עלולה לגרום למחשבות שלכם להתחיל להיסחף, ותגרום לכך שלא תוכלו לטפח עם מחשבה שקטה, או שאולי היא תגרום לכם לנסוע לכל מקום לחפש אותי. הדבר ישפיע על תהליך הטיפוח שלכם. הפא הוצג לציבור. אבל האם חשבתם על זה שהשיפור שלכם והטיפוח שלכם הם הראשונים במעלה? אם אינכם יכולים לשפר את עצמכם, או אם אינכם יכולים לטפח, אז זה שאני מלמד את הפא לא שווה כלום.

שום דבר לא צריך להפריע לטיפוח שלכם, משום שהוא בעדיפות העליונה. אני פשוט רוצה לומר לכם שבמהלך הטיפוח שלכם אתם חייבים להשקיט את לבכם ומחשבתכם[2], ולא לאפשר לעצמכם להיות מושפעים מהחזקות[3] אנושיות רגילות. אם באמת [באת לכאן] בשביל טיפוח, בשביל להעלות את הרמה שלך, ובשביל לזהות את ההחסרות שלך, או אם באת לכאן כדי לראות כיצד המתרגלים הסינגפוריים מתקדמים בטיפוח שלהם, ולהקשיב להתנסויות ולתובנות שלהם כדי לעודד את השיפור של עצמך – אם זאת המחשבה שלך – אז אני מאושר. כמובן, זה לא מוטעה לרצות לראות את המאסטר. פשוט לא צריכים להיות לך רגשות אנושיים חזקים. בכל מקרה, מההחזקות האנושיות הרגילות שלך צריך להיפטר. אם לא, אז אתה תתייחס אליי עם רגשות אנושיים רגילים ועם מחשבה אנושית רגילה, ותתייחס לפא עם מחשבות אנושיות רגילות. הדבר ייצור מכשול רציני לשיפור שלך. עלינו להיות זהירים עם זה.

לרבים מכם לא היה קל לבוא לכאן. יש אנשים שכנראה עסוקים מאוד בעבודה אבל הצליחו לקחת חופשה ולמהר לסינגפור במיוחד בשביל זה. ולאנשים יש כל מיני נסיבות. משום שאתם עכשיו כאן, אני חושב שעליכם להירגע ולהקשיב כיצד המתרגלים הסינגפוריים מטפחים ומשפרים את עצמם. מתרגלים שבאו מחו"ל יכולים להתייחס לנסיעה הזאת כמסע של לימוד.

באתי לוועידה הזאת כדי להקשיב לכם. אך יש לנו עדיין מתרגלים רבים שדברים רבים לא ברורים להם. כיוון שהדאפא (החוק הגדול) מופץ בכל רחבי העולם, אז בטוח שכל הזמן יש מתרגלים ותלמידים חדשים שמתחילים את הטיפוח-תרגול, ובטוח יש להם כל מיני שאלות. למעשה אתם יכולים למצוא בספר תשובות לכל השאלות שלכם. אבל חלק מהמתרגלים שלנו עדיין לא מרגישים בטוחים, ותמיד רוצים לשאול אותי שאלות. אז אני נותן לכם הזדמנות לכך. זאת ועידה בת יומיים. לא אדבר יותר מדי עכשיו, ובעיקר אקשיב לכם. חכו עד מחר אחר הצהריים, ואז אקדיש את כל אחר הצהריים לענות לשאלותיכם. תוכלו אז לשאול יותר שאלות על הטיפוח שלכם, ואני אענה עליהן בשבילכם. אני חושב שחצי יום יספיק. יש רק יומיים בסך הכול, והמתרגלים שלנו צריכים לארגן את הנאומים, ויש גם פעילויות אחרות. עלינו לנסות להפוך את ועידת הפא הזאת להצלחה מלאה. זאת הפעם הראשונה שסינגפור עורכת ועידה בקנה המידה הזה, ולכן אנשים רבים באו מחו"ל. היבטים מסוימים של ההכנה הם בכלל לא קלים. כולכם יודעים מה לעשות, ואתם תטפלו בדברים היטב מבלי שאומר לכם הרבה.

עכשיו אדבר אתכם על המצב הכולל של הדאפא שלנו בהווה. כשלימדתי את הפא בסין, המדינה הייתה בתקופה של רפורמה והיפתחות. הייתה לי הרגשה שהחשיבה של האנשים השתנתה עם ההתפתחות הכלכלית, אז הצגתי את הפא בעת ההיא. כיוון שאנשים רבים יצרו מושגים מסוימים במשך תקופת זמן ארוכה, הם היו צריכים תהליך מַעֲבר כדי להבין [את הפא]. כשלמדו את הפא לקח להם זמן מה לפני שהם קלטו מה אני מעביר. מאוחר יותר, ובזמן האחרון עוד יותר, גיליתי שנראה שהמתרגלים החדשים עוקפים את המתרגלים הוותיקים בקבלת הפא. במילים אחרות, אין להם המכשול של הבנתו בצורה תפיסתית. הם מאמצים אותו מיד, ומיד קופצים לתוכו בלי שיצטרכו תהליך מַעֲבר כדי להבין אותו – "האם אני מסוגל ללמוד את זה?" "האם אני רוצה ללמוד את זה?" אין להם אף אחד מאלו, וגם אין להם "האם העקרונות שאתה מדבר עליהם הם נכונים?" במילים אחרות, למרות שהמתרגלים האלה קיבלו את הפא מאוחר יותר, הם לא נשארו מאחור. באמצעות המאמצים שלהם הם בקרוב ידביקו את הפער.

אני חושב שהמצב הכולל של הדאפא הוא שהבנת הפא של המתרגלים מעמיקה יותר מאי-פעם, שהבנת הפא שלהם נעשית עמוקה יותר ויותר, ושהם באמת יודעים מה המהות של הפא הזה. זה שינוי עצום מהתקופה המוקדמת בה אנשים התייחסו לפא עם רגשות אנושיים ועם צורות חשיבה אנושיות. זה באמת שינוי עצום. זה שונה לגמרי מהתקופה המוקדמת. אז במילים אחרות, אתם באמת מטפחים בפא, ולא מתייחסים לפא או אומדים את הפא עם רגשות, עם הכרת תודה עמוקה או עם מושגים אנושיים שונים – הדברים האלו הולכים ופוחתים. משמעות הדבר היא שהפא נעשה טהור יותר ויותר בחברה האנושית הרגילה.

אז מה הכוונה ב"ליצור הרמוניה[4] עם הפא"? רבים מהמטפחים שלנו אולי לא יודעים. הפא הזה הוא כזה עצום – הוא יכול להציל אותנו, הוא יכול לאפשר לנו להגיע לרמות ותחומים שונים באמצעות טיפוח, והוא יכול להוביל אותנו לשלמות המלאה – אז מדוע הוא צריך שאנשים יצרו הרמוניה איתו? למעשה, אולי חשבתם על משהו: החברה האנושית הרגילה היא גם כן ביטוי של הדאפא חסר-הגבולות של הקוסמוס ברמה הנמוכה ביותר הזאת, ברמה של אנשים רגילים. כל צורה שמתבטאת בחברה האנושית הרגילה ניתנה גם כן על ידי הפא הזה ונוצרה על ידו. אז אנחנו, כמטפחים, משתמשים בסביבה הזאת כדי לטפח. אף על פי שכשמסתכלים על החברה האנושית הרגילה מרמות שונות היא נראית גרועה, היא אחרי הכול גם כן רמה ותחום שנוצרו על ידי הפא. אז אם בטיפוח שלך ברור לך איך לפרוץ החוצה מהרמה הזאת, ואיך לשחרר את עצמך מההתנהגויות והמושגים השונים של החברה האנושית הרגילה, אז תוכל לפרוץ דרך המחסומים האלה ולעלות לרמה גבוהה יותר. זה מה שעליך להשיג בטיפוח.

אבל אם אינך יכול לוותר על דברים אנושיים רגילים, אז זה עלול לעכב בצורה רצינית את הטיפוח שלך. ההשחתה של הסטנדרטים המוסריים וההתדרדרות של ערכי המוסר של המין האנושי שינו את כל הדברים שהפא יצר עבור ישויות חיות ברמה הזאת. אז באמת קשה לאנשים לדעת ש"אמת" עדיין קיימת כסטנדרט בחברת האנשים הרגילים. דבר זה, בתורו, גורם להתנוונות של המוסר והערכים בחברה, וזה מתבטא בתופעות הלא בריאות הרבות ובפשעים הרבים בחברת האנשים הרגילים.

כדי ליצור הרמוניה עם הפא, אתה חייב קודם כל להיות אדם טוב. כאשר אתה אדם טוב, זאת פעולה של יצירת הרמוניה עם הפא. אבל, משום שאחרי הכול אתה מטפח בין אנשים רגילים, אז עליך לעלות אף גבוה יותר מכל הדברים האלה. אז כאשר אתה באמת יכול להבין את הפא, לטפח בפא, ולהיות מטפח ישר ואמיתי, אתה נמצא בהרמוניה עם הפא. כלומר, אתה גם מגן על הפא. זה משום שההתנהגות של כל מתרגל בחברת האנשים הרגילים מייצגת את הפאלון דאפא[5] [במחשבה של האנשים]. האין זה כך? אם איננו מתנהגים היטב, אז בוודאי נכתים את התדמית של הדאפא, ואי אפשר יהיה לומר שאנחנו בהרמוניה עם הפא. יש אנשים שאמרו שעלינו לשמור ולהגן על הפא, ושכאשר אנשים אחרים אומרים משהו רע עלינו, אז עלינו להתמודד עם זה בדרך כזאת וכזאת. במיוחד כאשר אנשים מסוימים משמיצים את הדאפא שלנו, או מתייחסים אלינו בצורה לא הוגנת, רבים מכם לעתים קרובות מתרגזים ורוצים לנקוט באמצעים מסוימים כדי להחזיר להם. [אתם חושבים:] "הם מתייחסים אלינו רע, אז אנחנו נעשה להם אותו דבר". במקרה זה אנחנו מבלבלים את עצמנו עם אנשים רגילים ואיננו שונים מהם.

למעשה, אומַר לכם: להגן על הפא אין משמעו לפנות לאלימות. טוב ורוע מתקיימים במקביל בתוך האדם. אנחנו מסלקים את החלק הרע ומשתמשים רק בצד הטוב להגן על הפא. כשאחרים אומרים עלינו משהו רע, אנחנו יכולים לאפשר להם לדעת כמה שאנחנו טובים, ואנחנו יכולים לשכנע אותם בהיגיון כשאנחנו משתמשים רק בצד הטוב שלנו. לעתים קרובות כשאדם רגיל נתקל בבעיה, הוא נוטה לאמץ גישה שלילית. אז הוא ינקוט בפעולות קיצוניות כלשהן או יפנה לאלימות. אף אחד מאלה אינו הולם שנעשה אותו. לעתים קרובות אני אומר שאם האדם חופשי ממושגים אישיים, אם הוא אינו מוּנָע מאינטרס אישי, ואם הוא באמת מבקש את טובת האחרים, אז כשהוא יצביע לאדם אחר על החסרה או יאמר לאדם השני מה נכון, אותו אדם יתרגש עד דמעות.

שָן[6] הוא באמת בעל עוצמה. אך כאשר אדם בחברת האנשים הרגילים מספר למישהו על דבר טוב, הוא בדרך כלל מוסיף לזה את המושגים שלו, ואפילו חושש שזה יפגע בו בדרך כלשהי, והוא רוצה להגן על עצמו. דברים רבים מעורבבים בתוך מה שהוא אומר, אז זה לא נשמע לגמרי בסדר, וזה לא טהור, ולעתים קרובות אפילו מעורבב בזה רגש. אם מה שאתה אומר יבוא באמת מטוּב-הלב שלך וללא כל אג'נדה אישית, אז המילים שלך באמת יגעו בלבם של האחרים.

מה שאני מדבר עליו כאן הוא איך עלינו ליצור הרמוניה עם הפא בחברת האנשים הרגילים הזאת, ואיך נוכל למנוע ערעור של הפא. רבים מאיתנו הסבירו את המניעים שלנו למשרדי ממשלה שונים בחברה שלנו. אני חושב שזה טוב. אם הם באמת מקשיבים, אז יש סיכוי טוב שהם יצטרפו לשורות האנשים הטובים. זה מדאיג רק אם הם לא מקשיבים. אם הם באמת רוצים להבין את הפא שלנו, כל עוד הם קוראים את הספר, לומדים את הפא, ובאמת מנסים להבין אותו, אז הם יֵדעו מי ומה אנחנו. לרוב, האנשים שאומרים עלינו דברים רעים, הם אלו שלא ניסו להבין אותנו ושאינם מבינים אותנו. הכול אצלנו פתוח – אין לנו שום דבר להסתיר מאנשים. הנתיב שאימצנו הוא ישר ביותר. לעתים קרובות אמרתי שבדיוק משום שהנתיב שאימצנו הוא ישר ביותר, אז כל מה שאינו ישר, שאינו מספיק ישר, או שהוא פחות ממושלם בחברת האנשים הרגילים, יִראה בנו מכשול. משום שאנחנו כל כך טובים, אולי הליקויים של דברים מסוימים ייחשפו, ואז הם ירצו לעשות לנו כמה דברים שליליים. זה בלתי נמנע. אם אף אחד לא מתנגד למשהו ישר כשהוא מועבר לציבור, אז הייתי אומר שיש סיכוי טוב שהוא דבר מרושע. (מחיאות כפיים)

מנקודת מבט אחרת, כאשר הפא שלנו מופץ בחברת האנשים הרגילים, כאשר אנחנו נתקלים בהתקפות לא אחראיות מאנשים וממשרדים [ממשלתיים] מסוימים שלא יודעים מה אנחנו, או כאשר הם מתייגים אותנו באופן שרירותי או מתייחסים אלינו באופן ממש לא הגיוני, אז אני חושב שעלינו גם לבחון את עצמנו בקשר לנושאים האלה בכך שנשאל: "מדוע הדברים האלה מתרחשים? האם זה משום שאנחנו עצמנו, מרכזי הסיוע שלנו, אתרי התרגול שלנו, או חלק מהמתרגלים שלנו, איננו מתנהלים בעצמנו באופן הולם?" אם תוכלו לבחון את עצמכם בכל דבר שאתם נתקלים בו, אז הייתי אומר שאתם באמת יוצאים מן הכלל, וששום דבר לא יוכל לחסום אתכם בנתיבכם לשלמות המלאה. אך כאשר אנחנו נתקלים בבעיות, אנחנו לעתים קרובות מסתכלים החוצה – "מדוע אתה מתייחס אליי כך?" – ואנחנו מרגישים שהתייחסו אלינו בצורה לא הוגנת במקום לבחון את עצמנו. זה המכשול הגדול ביותר והגורלי ביותר עבור כל הישויות החיות. בעבר, היו אנשים שאמרו שזה בלתי אפשרי להצליח בטיפוח. איך מישהו יכול להצליח בטיפוח? [הם לא יכלו להצליח] משום שזה היה המכשול הגדול ביותר, ואף אחד לא היה מוכן למצוא פגמים בו עצמו כשהוא בתוך הבעיות. כאשר אדם מרגיש פגוע, או כאשר הוא נתקל באסון, אז באמת קשה לו עדיין לבחון את עצמו ולראות אם הוא עשה משהו מוטעה. אם אדם יכול לעשות את זה, אז הייתי אומר שבנתיב הזה, בנתיב הזה של טיפוח, ובמשך כל נצח קיומו, שום דבר לא יוכל לעצור אותו. זה באמת כך. לעתים אנחנו עדיין נכשלים במבחנים למרות שעמוק בפנים אנחנו מודעים. אבל אחרי הכול, משום שיש לנו היכולת לחשוב, וכשהעקרונות נמצאים מולנו, עמוק בפנים אנחנו יודעים מה נכון ומה מוטעה. אולי ניכשל פעם או פעמיים, אבל נפעל היטב לאחר מכן. המפתח הוא איך אתה מבין את עצמך, ואם אתה מסוגל לבחון את עצמך בצורה נכונה ולגלות בתוך עצמך את הסיבה לבעיה.

בעבר, כשרבים מהמתרגלים שלנו נתקלו בקונפליקטים עם אנשים מחוץ לקבוצה שלנו, או כאשר אנשים או מחלקות מסוימות שיש להם תפקידים שונים בחברה התייחסו אלינו בצורה לא הוגנת, אנחנו לא בחנּו את עצמנו כדי למצוא את הסיבה, ובמקום זאת שמנו דגש על מה לא בסדר אצל האחרים. דברים מסוימים אכן היו רעים מאוד, והם ניסו לפגוע בנו באופן שרירותי. אבל האם חשבתם: אמנם הם היו מעשים רעים ודמוניים, אך האם הם התרחשו סתם במקרה? אולי ההיבטים השליליים שלהם שימשו להראות לנו את ההיבטים השליליים שלנו? לעתים קרובות אמרתי שכאשר יש חיכוך בין שני אנשים, כל אחד מהם צריך לבחון את עצמו. לא רק ששני האנשים האלה שיש ביניהם חיכוך צריכים לבחון את עצמם, אלא גם העומדים מן הצד שהזדמן להם לצפות באירוע צריכים לעשות זאת. באופן כזה אתם באמת תשתפרו בצעדי ענק.

אתם יודעים שהקיום שלנו מורכב מחומר תת-מיקרוסקופי מרמות שונות. חלק מהחומר הוא תת-מיקרוסקופי במיוחד. בטיפוח-תרגול שלנו אתם עוברים טרנספורמציה במצב קיום תת-מיקרוסקופי ביותר, כלומר, מן המקור של הקיום שלכם. הטרנספורמציה מתרחבת כל הזמן החוצה – מתרחבת כל הזמן לכיוון שכבת פני-השטח שלכם. זאת הגישה שאנחנו נוקטים בה. אז לפני שתגיעו לשלב בו שכבת פני-השטח שלכם תוכל להיות מוטמעת על ידי הפא, יהיו לכם עדיין, בדרכים שונות, התנהגות, מחשבות ודרכי פעולה של אנשים רגילים, זה בטוח.

חלק מהמתרגלים שלנו ניגשו ושאלו אותי: "המורה, אני מטפח כבר זמן כה רב, ואני מרגיש שהבנת-הפא שלי היא לעתים כבר לא כמו זאת של מתרגל חדש ממוצע. אז מדוע מחשבות רעות עדיין מופיעות במחשבתי?" זאת שאלה שכולם כאן בקהל חשבו עליה. אומר לכם: במהלך הטיפוח שלכם, אתם עוברים טרנספורמציה ממש מהמקור של הקיום שלכם. מחשבות של אנשים רגילים תמיד יהיו שם עד שהטרנספורמציה תגיע לשכבה החיצונית ביותר שלכם. מה היתרון והחיסרון? היתרון הוא שאתם יכולים לשמור על סביבת הטיפוח הזאת כאן בין אנשים רגילים, ודבר זה מאפשר לכם לשפר את עצמכם כל הזמן, ומהר יותר. מה החיסרון? שאתם אף פעם לא יכולים לדעת באיזו רמה אתם נמצאים. בתקופות מסוימות, כשאתם פועלים היטב בטיפוח, או שאתם מבינים את הפא היטב, ואתם יודעים את הספר בעל פה – כלומר, כאשר הגעתם לסטנדרט של הרמה המסוימת הזאת – [אז החלק הזה שלכם] מופרד מיד מהחלק שלכם שלא טופח באופן מלא. אתם פתאום תתהו: "מדוע הבנת-הפא שלי כבר לא טובה כל כך? מדוע המחשבות שלי נעשו שוב רעות?" תהיה לכם ההרגשה הזאת.

אתם מטפחים בין אנשים רגילים. החלק שלכם שטופח באופן מלא הוא חלק אצילי, ישר ואלוהי. בהתאם, בחברה של האנשים הרגילים, לאלוהות לא יכולה להיות אותה התנהגות כמו לאדם רגיל, זה אסור לחלוטין. ברגע שהוא מתנהג כך, הוא ייפול. כדי להבטיח שתוכלו לטפח בחברה האנושית הרגילה ולא ליפול, ברגע שחלק שלכם עומד בסטנדרט, אז הוא מופרד. החלק שטופח באופן מלא תמיד יֵשֵב שם בשקט, ללא תנועה וללא כל מחשבה. הוא לא נעשה מעורב באף פעילות אנושית, ודבר זה מבטיח שאתם לא תיפלו. ככל שאתם ממשיכים לטפח, אתם תמשיכו רק להשתפר. כאן סיפרתי לכם על עיקרון נוסף, כלומר, שאתם כל הזמן משנים את עצמכם בטיפוח, מתחילים מרמות תת-מיקרוסקופיות, ונעים בהדרגה לעבר שכבת פני-השטח שלכם. כאשר שכבת פני-השטח שלכם תוטמע לחלוטין, אז תשיגו את השלמות המלאה.

אז לפני שנגיע לשלמות המלאה, במהלך הטיפוח שלנו תמיד יהיו לנו מחשבות אנושיות רגילות והתנהגות אנושית רגילה. יתר על כן, אתם תגלו שלפעמים נראה שהמחשבות שלכם נעשות גרועות יותר ויותר. מדוע זה כך? לדברים רעים רבים יש שורשים, והם קיימים לא רק בשכבה של החלקיקים הגדולים ביותר, אלא גם בחלקיקים מגדלים שונים. אז חישבו על זה כולכם: במהלך הטיפוח שלכם, כש[הטרנספורמציה שלכם] ממשיכה לפרוץ לכיוון פני-השטח, דברים רעים בחלקיקים התת-מיקרוסקופיים שלכם ממשיכים להיות מושמדים. מה שנותר, אם כן, יהיה מה שבשכבה החיצונית ביותר, ומה שבשכבה החיצונית ביותר הוא הגרוע ביותר. אך הגרוע ביותר הוא גם החלש ביותר. במילים אחרות, כל עוד אתם יכולים להפעיל שליטה עצמית כאשר אתם מטפחים, אז תוכלו לדכא בקלות את הדברים הרעים האלה ולהיפטר מהם, כולל כל המושגים שבמחשבתכם.

אתם אולי מבינים את העיקרון שדנתי בו הרגע: "הו, אז זאת הסיבה שלאנשים עלולות להיות מחשבות רעות במשך כל זמן הטיפוח שלהם. מעתה ואילך הן לא ידאיגו אותי, אני כבר לא מפחד מהן. אני פשוט אתן להן ללכת לאן שהן רוצות". זה לא מתקבל! היות שאתה מטפח, אם אינך מפעיל שליטה עצמית ברמת פני-השטח, זה שווה-ערך ללא לטפח. כך הדברים האלו קשורים זה לזה. זה עתה דיברתי על המצב הכולל של הטיפוח של המתרגלים שלנו, ותוך כדי כך נגעתי בכמה נושאים.

יש דבר נוסף. הדאפא שלנו מופץ בחברת האנשים הרגילים. מדוע אנחנו עושים את זה באופן בו אנחנו עושים את זה? כפי שאתם יודעים, צורת הניהול שלנו חופשייה מאוד. אין לנו כלל רשימות חברים שרושמים בהם את פלוני או אלמוני, או מי אתה, בן כמה אתה, או איפה אתה גר. אנחנו לא עושים אף אחד מאלה. אני אדאג לך בתנאי שאתה עושה טיפוח. היות שהדברים של הטיפוח לא מתבטאים בממד הזה של החברה האנושית הרגילה, צורות של דברים שרואים על פני השטח הן רק צורות, והן חסרות תועלת. אם אתה לא עושה טיפוח, אז לרשום את השם שלך זה רק לִשחק במִסְפרים – זה לא טיפוח. לכן אנחנו לגמרי זנחנו את כל הדברים הטקסיים של אנשים רגילים.

אנחנו מסתכלים רק על הלב והמחשבה של אנשים. כל עוד תעשה טיפוח, אני אדאג לך. כל עוד תעשה טיפוח, אתה מתרגל שלנו. כאשר אתם עושים את התרגול, הסייעים שלנו מארגנים את כולם ללמוד את הפא, זה הכול. אין לנו ארגון אדמיניסטרטיבי כמו אלה שבחברת האנשים הרגילים, ואין לנו כסף או רכוש. כל אחד שילם את הוצאות הנסיעה של עצמו לוועידה. אני, לי הונג-ג'י, לא אקח מכם אגורה. כל עבודה שאנחנו עושים, אנחנו עושים בהתנדבות וכדי להועיל לאחרים. כל הדברים שלנו מנוהלים בחופשיות.

מדוע אני עושה זאת כך? למעשה, אני יכול לומר לכם: הפא שאני מעביר היום הוא עצום. הוא יכול לאפשר לכולכם להגיע לתחומים שונים ורמות שונות באמצעות טיפוח. זה בכלל לא דבר קטן. פא עצום כזה הוצג לציבור, אבל אם הוא לא יוכל לשנות אנשים, או לא יוכל לגרום למוסריות האנשים לעלות שוב, אז זה לא משנה אם מלמדים אותו או לא. אני יודע שמשום שהפא הזה הוא האמת של הקוסמוס, והוא החוק של הקוסמוס, אז בוודאי תהיה לו השפעה עצומה על המטפחים. לכן, כל אחד מאיתנו יודע מה לעשות, ואין צורך שאספר לכם באופן ספציפי כיצד לנהל את עצמכם.

בעבר כשבודהא שאקיאמוני לימד את הדְהַרְמָה[7] שלו, היו יותר ממאה מִצוות[8]. נאמר שלמהאיאנה בודהיזם יש עכשיו יותר ממאתיים מצוות. מטרתן [של המצוות] היא להגביל אותך ולגרום לך לעמוד בסטנדרט ולנהוג בהתאם לסטנדרט. לנו אין כלל מצוות היום – הכול פתוח לגמרי. איננו שמים לב לשום צורה, ובמקום זאת אנחנו מסתכלים רק על הלב והמחשבה של האנשים. זה משום שלפא שלנו יש עוצמה כה אדירה. בנוסף, מזווית אחרת, אף צורה שמתבטאת בחברה האנושית הרגילה אינה ראויה לדאפא הזה. זאת הסיבה שאימצנו דרך שבאמת מתאימה להפצת הדאפא. איזו דרך זאת? זוהי "דרך גדולה ללא צורה" (מחיאות כפיים). באמת אימצנו "דרך גדולה ללא צורה", ורק זה באמת מתאים לדאפא שלנו. אז זה האופן שבו פעלנו מאז שהתחלתי ללמד את הפא ועד היום.

הדבר היחיד שמישהו יכול לראות הוא שאנשים קוראים את הספרים ושהם עושים תרגילים ביחד. אבל אפילו אלו נעשים לגמרי מתוך רצון אישי וחופשי. אם אתה רוצה לבוא, אז אתה מוזמן. אם אתה לא רוצה לבוא, אתה יכול לנהוג לפי ראות עיניך. אני חושב שהגישה הזאת היא טובה למדי, משום ששום דבר שיש לו צורה או תבנית לא יכול לשנות את לב האדם. אם מישהו לא רוצה ללמוד אבל אתה גורר אותו, אז לא רק שהוא לא יהיה מסוגל ללמוד או להבין, אלא שהוא גם יגיד דברים לא אחראיים וימלא תפקיד מזיק מבפנים. אנחנו ישרים ביותר, אז יכול להיות שכל הדברים הלא ישרים יראו בנו עצם בגרון, משום שכל החסרים והחולשות שלהם ייחשפו.

בעבר, היו סוגים רבים של צ'יגונג[9] בחברת האנשים הרגילים, במיוחד בסין. אני חושב שמאז הצגת הדאפא שלנו לציבור, במיוחד במספר השנים האחרונות, הרבה שיטות צ'יגונג מזויפות נעלמו. מדוע? משום שברגע שהפא הישר שלנו הוצג לציבור, אז כל הדברים הלא ישרים, המרושעים והמזויפים נחשפו לאור השמש (מחיאות כפיים), ובאופן טבעי הם נעלמו. אנשים רבים שנהגו לתרגל צורות צ'יגונג אחרות באו בזה אחר זה ללמוד את הדאפא. אנחנו לא גררנו אותם. האנשים האלה באו ללמוד משום שהם זיהו את הפא ויכלו לראות שהוא טוב ושהוא נתיב ישר.

האם חשבתם על זה מזווית נוספת? משום שפא ישר הופץ כדי לאפשר לאנשים לטפח לרמות שונות, אז הדבר כרוך בשאלה: עם איזה פא תטפח כדי להגיע לשם למעלה? זה קריטי. אם הפא הזה לא היה ישר, אז כמובן שלא הייתם יכולים להתרומם באמצעות טיפוח; אם לפא הזה לא הייתה מוסריות כה אדירה, כלומר, אם הוא לא היה כה עצום, אז לא הייתם יכולים להגיע לרמה כזאת גבוהה באמצעות טיפוח; אם הפא הזה לא היה כה כביר או כה טוב, והיו מאפשרים לכם להגיע לרמה גבוהה כזאת, זה היה כמו לעשות בלגן בכל הקוסמוס. ואפילו אם הייתם מגיעים לשם למעלה, הייתם מרגישים שאינכם מספיק טובים להישאר שם – הייתם רואים את הישויות המוארות הגדולות שם למעלה, בעלות מוסריות אדירה מעבר לכל תיאור, והייתם תוהים איך הגעתם לשם למעלה, והייתם יורדים בעצמכם, משום שהייתם מרגישים בעצמכם שאתם לא ראויים להישאר שם. אז כאשר הדאפא שלנו נתקל במצוקות בחברה האנושית הרגילה, אנחנו משתמשים במצוקות כדי ליצור הרמוניה עם הפא שלנו ולבסס את המוסריות האדירה של הפא שלנו. לא משנה באיזה צורות של התנגדות לדאפא נתקלנו בחברה האנושית הרגילה, אנחנו לא הגבנו באותו האופן: תמיד השתמשנו בצד הטוב (שָן) שלנו, והתמודדנו עם כל הדברים היטב בכל ההיבטים. נשאנו אין-ספור מבחנים שונים שמכוונים לבחון את הפא. אז האם הפא שלנו לא ביסס את המוסריות האדירה שלו? כמה שהמסלול של הפא הזה ישר יותר, כך הוא אדיר יותר, ומשום שאתם מטפחים בפא הזה, כך אתם גם כן יוצאים מן הכלל. האם הדברים לא עובדים כך? כן, כך הם עובדים. אז בכל פעם שאנחנו נתקלים בבעיה, עלינו להסתכל גם על הצד החיובי שלה וגם על הצד השלילי שלה, ולחפש את הסיבות בפנים, בתוך עצמנו. בכל דבר שאנחנו נתקלים בו, עלינו לחפש בפנים את הסיבות ואת ההחסרות שלנו.

לעתים קרובות דיברתי על עיקרון. כאשר אנשים מסוימים נתקלים בצרות, כשהם בתוך הצרה הם אומרים: "מדוע הם מתייחסים אליי כך? מדוע הדברים כבר לא הולכים טוב?" אומר לכם: למעשה אין זה כך שאחרים מתייחסים אליך בחוסר צדק. חוקי הקוסמוס תקינים. אם משהו לא נכון בצד שלך, אז תגלה שהכול מסביבך הולך נגדך. ברגע שתמצא את הסיבה בתוך עצמך ותתקן אותה, אז תגלה שהכול שוב הולך חָלָק. זה בדרך כלל כך.

היבט נוסף של הדברים הוא שמשום שהתגברנו על בעיות והחסרות רבות, ומשום שהפא שלנו התפתח באופן חיובי יותר ויותר, אז המצב יכול רק להשתפר. נכון לעכשיו, יש מספר גדול למדי של אנשים הלומדים את הפא. ישנם כרגע בערך מאה מיליון מתרגלים בסין ומחוצה לה. זאת כמות עצומה של אנשים. בנוסף, לתלמידי הדאפא שלנו יש מאפיין יוצא מן הכלל: ברגע שהם מתחילים לטפח ומבינים את האמת אז הם יטפחו כל הדרך עד הסוף. המאפיין הזה הוא יקר-ערך מאוד בטיפוח. [הדאפא] הזה שונה מכל דוֹקְטְרִינָה[10] ומכל סוג של טיפוח-תרגול שהיו לאורך ההיסטוריה. כאשר כל כך הרבה אנשים לומדים אותו, וכל כך הרבה אנשים מטפחים, נוצרה מציאות בחברה שיש להכיר בה. כאשר אנשים כה רבים שואפים להיות טובים, וכאשר אין לנו בכלל דברים רעים, אז אני חושב שהמצב יכול רק להשתפר.

פאלון גונג היה בעבר מסונף ל"אגודה לחקר מדע הצ'יגונג בסין". אבל גילינו שה"אגודה לחקר מדע הצ'יגונג בסין"  כלל לא ערכה מחקר מדעי, וגם לא חקרה שיטות צ'יגונג כדי להבין את הצ'יגונג עצמו. הם רק עשו כסף; הם השתמשו בשיטות צ'יגונג כדי לעשות כסף. אז במארס 1996 פרשנו ממנה (מחיאות כפיים). הם התקיפו אותנו אחרי שפרשנו, אבל לא התייחסנו להתקפות שלהם והתעלמנו מהן. בואו לא ניכנס לזה עכשיו. מה שאני אומר הוא שעלינו ללכת בנתיב שלנו, נתיב למטפחים אמיתיים. עלינו להיות אחראים גם כלפי החברה וגם כלפי התלמידים המטפחים שלנו.

הנה מה שאני חושב: יש לנו מספר עצום כזה של אנשים – כל כך הרבה אנשים – וכולם אנשים טובים שמועילים לחברה. לנו – כולל אותי, לי הונג-ג'י – אין כלל שאיפה להשיג משהו בשביל עצמנו. אני בחרתי לחיות בחו"ל כדי לא לגרום בעיות לממשלה (מחיאות כפיים). אני חושב שכאשר יש כל כך הרבה אנשים שעושים טיפוח ומנסים להיות אנשים טובים, אין על אף אחד לדחוף את מאה מיליון האנשים האלה לצד המנוגד לממשלה – את זה אני יכול לומר לכם. אבל יש נקודה אחת: לא משנה מה אנחנו עושים, עלינו ללכת בצורה ישרה בנתיב שלנו. לא התכוונתי לדבר הרבה. רק רציתי לדבר אתכם על המצב של הדאפא, על איך אנחנו מטפחים, ועל הבנתנו את הפא במהלך הטיפוח, ותוך כדי כך לדבר על דברים הקשורים לטיפוח.

 אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להתייחס לדבר נוסף: אנשים רבים מצלמים בלי להתייחס לנסיבות. אתייחס לנושא של צילום תמונות. בעבר יכולתם לראות אותי לעתים נדירות, אז תמיד רציתם לצלם אותי או להצטלם אתי, המורה שלכם. אם הרצון שלכם מבוסס באמת על טיפוח, אז אין לי התנגדות. אבל אם הוא נובע מכוונה של אנשים רגילים, אז זה באמת מעציב אותי! בנוסף, רבים מכם מתעלמים מהנסיבות והמיקום כאשר אתם מצלמים תמונות, וצילמתם תמונות רבות שיצאו גרוע. זה לא טוב לאף אחד מאיתנו. אתם תלמידים שלי, אז איך יכולתם לצלם תמונות כאלה של המאסטר שלכם? אחרי הוועידה הזאת אתם יכולים לומר למתרגלים באזורים אחרים לשרוף את כל התמונות האלה שיצאו גרוע (מחיאות כפיים), כולל התשלילים שלהן. אני אתן לכם הזדמנות לצלם, אם אתם באמת רוצים (מחיאות כפיים). זה כל מה שאני אגיד עכשיו. אני אענה על שאלותיכם מחר אחר הצהריים.

אל תכתבו יותר מדי על פתקי השאלות שאתם מעבירים, משום שזה מקשה לקרוא אותם וזה גוזל זמן רב. אינכם צריכים לכתוב פתיח לשאלות שלכם, כמו למשל: "המורה, התגעגעתי אליך כל כך", או: "המורה, מה שאמרת הוא כה אדיר... הנה השאלות שלי". אל תכתבו פתיח לשאלותיכם. פשוט תגידו: "מאסטר, אלו השאלות שלי" ותתארו את המצב. אז אני אענה עליהן בשבילכם. עשו את השאלות פשוטות וקלות לקריאה עבורי, כך שלא נבזבז זמן וכך שאוכל לעבור ביעילות על השאלות. טוב, עכשיו אקשיב יחד איתכם לנאומים של המתרגלים שלנו (מחיאות כפיים).

באחר-הצהריים הזה אני אענה על שאלותיכם. אלו מכם שיש להם שאלות יכולים להעביר את הפתקים שלכם. טוב, עכשיו אתחיל לענות על השאלות שלכם.

שאלה: האם אנחנו יכולים להפיץ בסין את הקְלטות הווידיאו והאודיו של הוועידה ושל הרצאת הפא?

המורה: בעיקרון זאת לא בעיה, אבל אתם תמיד רוצים להפיץ דברים, וזאת החזקה שעליכם לשבור. אתם צריכים לטפח באופן מכובד ואצילי. מדוע יש לכם כל כך הרבה קורת רוח והחזקות רבות כל כך? האם הן יכולות לעזור לכם להשיג את השלמות המלאה? אתם יכולים לצפות בקלטות בעצמכם, אבל אל תשכפלו אותן.

שאלה: במאמר "לחפור את השורש" אמרת: "כשאני מבקש מכם להיפרד מהאנושיות, אינכם עוקבים אחרי. אף אחת מההזדמנויות לא תחזור שוב". אם מישהו מפסיד את ההזדמנות, האם זה ישפיע על רמת סטטוס הפרי שלו?

המורה: היבטים רבים מעורבים כאשר אתה עומד בפני מבחן רציני; זה לא מתבטא רק בצורה האחת הזאת. דבר כזה הוא המבחן הגדול ביותר והיסודי למתרגלים שלנו. השאלה אם אתה יכול לפרוץ החוצה מהאנושיות או לא יכול, היא צעד קריטי בקביעה אם אתה יכול להגיע לשלמות המלאה – זהו צעד שאתה חייב לעשות. המתרגלים שלנו ייתקלו בכל מיני מבחנים. האם לא תגיע לשלמות המלאה כיוון שהפסדת את ההזדמנות? אולי תהיה הזדמנות שנייה, אבל אני חושב שקשה להיתקל בהזדמנות נוספת, משום שהזדמנות מהסוג הזה אפשרית רק כשמתקיים שילוב של גורמים רבים. במילים אחרות, מה שאני מתכוון לומר הוא שלא משנה כמה תתאמץ בטיפוח, העובדה היא שברגע הקריטי אתה לא עומד בסטנדרט של הטיפוח. אין זה כך שאני רק אומר שאתה לא עומד בסטנדרט – המצב הוא שאתה לא עומד בסטנדרט. יש אנשים שחושבים: "המורה, אני יכול להצליח לעבור כל מצוקה. קדימה, תביאו אותן, כך שאוכל לטפח למעלה מהר יותר". אבל, כשהרגע הקריטי מגיע, אתה עדיין לא מסוגל להצליח לעבור את זה. מס שפתיים לא יספיק; מה שאנחנו צריכים לראות זה איך אתה מתנהג במהלך הטיפוח בפועל.

שאלה: [11]מאסטר, תוכל בבקשה לספר לנו עוד על חוקים ואמיתות נוספים הנובעים מ"גֶ'ן-שָן-רֶן" ברמות שונות?

המורה:  אינני יכול. מדוע? משום שלחלוטין אי אפשר לספר לבני אדם על חוקי השמים. אתם עדיין בני אדם העושים טיפוח. החלק שלכם שטופח באופן מלא כבר מודע, בלי שצריך לספר לו. אז זה החלק האנושי שלכם שתמיד סקרן לגבי דברים. אפילו כשאתם מתעוררים לדברים ברמות גבוהות יותר, עדיין אין עליכם לספר עליהם לאנשים אחרים. כאשר אתם מספרים לאחרים באמצעות הפה שלכם על האמיתות של רמה גבוהה שהתעוררתם אליהן, אז תגלו שהן לא נשמעות אותו הדבר, והן הפכו לאמיתות רגילות ויום-יומיות ביותר. כלומר, חוקים ואמיתות של רמות גבוהות יותר ניתן להבין רק תוך כדי טיפוח, אך לא ניתן לבטא אותם במילים.

שאלה: איך אנחנו יכולים להבחין בין הפרעה דמונית לבין מצוקות שתוכננו על ידי המורה?

המורה: שום דבר לא קורה במבודד בפני עצמו. נתיב חייו של מטפח משתנה ביום שבו הוא מתחיל לטפח, ושום דבר מקרי לא יתערבב פנימה. אבל המצוקות שיתרחשו ייראו תמיד מקריות, ורק כך אפשר יהיה לבחון אותך, רק כך זה יאפשר לך להשתפר, ורק כך זה יאפשר לך לזהות את ההחסרות שלך ולראות איפה אינך עומד בסטנדרט. אז האם יש שדים אמיתיים? כן, יש. אבל גם הם לא קיימים במבודד. הם יקפצו החוצה משום שהם רעים. וזה בסדר אם הם קופצים החוצה. אנחנו נשתמש בהיבטים השליליים שלהם כדי לבחון את המתרגלים שלנו. אתם יודעים אולי שמתרגלים ספורים שלנו נפטרו. חלקם הגיעו לשלמות המלאה, בעוד שחלקם [מתו] כדי לגרום לנו נזק. אז לא הערתי כלל על הנושא, ולא נתתי אף הסבר. אבל אני חושב שהדברים האלה היו מבחן של חיים ומוות עבור המתרגלים שלנו. על אף שהם לא קרו לכם באופן אישי, זה היה כמעט כאילו הם כן. בטוח הרגשתם כך. אז זה מבחן קריטי של חיים ומוות. אם אדם לא יכול לעזוב את הדאגה שלו לחיים ומוות, אז הוא בטוח לא יוכל להגיע לשלמות המלאה.

אבל, אין זה כך שכל אחד מאיתנו צריך לעבור מבחן של חיים ומוות – זה לא כך. היות שאתה בונה בסיס במהלך תקופת טיפוח ארוכה, אתה בהדרגה תגיע לנקודה הזאת. ככל שיהיו לך פחות ופחות החזקות ותוכל לוותר על יותר ויותר דברים, אתה תגלה ששום דבר כבר לא משנה. אז אתה למעשה מוכן למבחן. אז יהיו מבחנים שיופיעו ברגעים קריטיים, בדיוק כמו מה שהתרחש בבייג'ינג לפני זמן לא רב, [כשנבחנתם כדי לראות] אם תוכלו לעשות את הצעד הזה. או כאשר מתרגל שלנו מת ממש פתאום, [נבחנתם כדי] לראות אם תוכלו להמשיך לטפח. מבחנים מסוגים שונים וממאפיינים שונים יבחנו אתכם כדי לראות אם תוכלו להגיח מבעדם. יכול להיות שאלו שמתו לא היו שדים, אבל הם גם לא היו בהכרח בודהות. יכול להיות שהגיע אז הזמן שהאדם הזה יגיע לשלמות המלאה, ואנחנו השתמשנו במוות שלו כדי לבחון אתכם. או שיכול להיות שהוא היה שד. אז ייתכן שהשתמשנו בתקרית הזאת כדי לראות אם תוכלו עדיין להמשיך את הטיפוח שלכם, ואם תוכלו להניח לכך ולעלות מעבר לכל זה – שני הדברים האלה הם חשובים ביותר. אז שום דבר אינו מקרי, וכל דבר שמופיע בוחן אותך ישירות.

שאלה: איך אדם יכול להשתמש בצד שלו שהשיג את הפא כדי להביס את הצד הדמוני [שלו]?

המורה: אפילו מחשבה נכונה אחת יכולה להכניע מאה עוולות. הפרעה דמונית מתרחשת משום שיש לנו החסרות. כאשר אתה מתנהג היטב, אז זה נקרא לנצח בקרב, והמאסטר ידאג לך. אתה לא יכול להילחם נגד שדים ישירות. לפחות לא כרגע. יש מאמר ב"יסודות להתקדמות במרץ" שכתבתי לפני זמן לא רב שנכתב לא עבור הצד הזה שלכם, אלא עבור הצד שלכם שטופח באופן מלא. ברגעים קריטיים הצד ההוא גם יצטרך לעשות משהו. כמובן, הוא לא יכול להיות כמוכם ולעשות דברים כמוכם – זה אסור לחלוטין. אלוהות לחלוטין לא יכולה לעשות אותם הדברים שבן אדם עושה. רק בנסיבות שבהן שדים גורמים לנזק מותר לה לפעול כך.

שאלה: המורה, אמרת "אני לא בתוך גֶ'ן-שָן-רֶן". איך אפשר להסביר את זה?

המורה: אינני רוצה לדבר על דברים ברמה גבוהה מדי, ואינני רוצה לדבר על עצמי. אני חשפתי את זה משום שיש מתרגלים שאין להם בסיס יציב, אז נתתי לכם ביטחון. אז איך צריך להבין את זה? זה פשוט, אך עדיין אינני יכול לומר לכם את זה במפורש. הקוסמוס נוצר עבור ישויות חיות. בהתאם, חייבת להיות לו תכונה, שהיא גֶ'ן-שָן-רֶן. אך ברמות שונות גֶ'ן-שָן-רֶן מייצר פא עבור רמות שונות, הוא יוצר ברמות שונות סביבות עבור ישויות חיות שונות ובהתאם לדרישות שונות. משמעות הדבר היא שהפא נעשה יותר ויותר מסובך ברמות נמוכות. כך הדברים האלה עובדים.

שאלה: אפילו הבסיס של המדע אינו נכון. אנחנו מורים למדע, אז איך נדע מהי הגישה הנכונה?

המורה: המדע של ימינו נכפה על המין האנושי על ידי חייזרים. לאף עָם בכל תקופה היסטורית שהיא, ובאף ציוויליזציה, אף פעם לא היה מדע כזה – כל החברה מעורבת בו, כל אחד מביא את עצמו להיות מעורב בו, וכל הורה רוצה לראות את ילדיו הולכים לאוניברסיטה. מעולם קודם לכן בהיסטוריה לא התרחש דבר כזה. האלוהויות מתכננות כיצד החברה האנושית תתפתח. לדוגמה, בסין העתיקה, אלוהות נשלחה למטה כדי להמציא את ייצור הנייר, ואלוהות אחרת נשלחה למטה להמציא את המצפן. הם עשו את הדברים האלה למען האנשים. החברה לא הייתה צריכה להיות מעורבת כולה, וגם לא היה צריך "מדע" כמו של ימינו – מדע שכולם נעשים מעורבים בו, ושיָצָר סוגי ישויות חיות מעוותות כפי שיש לנו היום. זה משהו שמעולם לא התרחש בעבר, אך כעת הוא הפך לַמציאות של החברה של ימינו. צריך להתאים למציאות הזאת כדי לשרוד. נכון לעכשיו, עליכם לעשות את הדברים באופן הזה כדי שתוכלו להתפרנס. כמתרגלי [דאפא], לא משנה באיזה מקצוע אתם, עליכם להמשיך לעשות את מה שאתם עושים. אם אתה מורה למדע, אז תלַמד מדע. העניין הוא לא מה אתם עושים. מה שאני מדבר עליו הוא עיקרון. אני מספר לכם את האמת כולה.

אתן לכם דוגמה. כאשר ערכתי ניקוי של החייזרים אמרתי להם: "אתם עיוותתם את הגזע האנושי. מערכת הדברים שלכם פגעה בחברה האנושית ועיוותה את החשיבה של האנשים". היות שהם לא יכלו למצוא הצדקה כלשהי, אז הם ענו בטיעון הבא: "אבל גם אתה משתמש בנו". אכן אני נוסע במכונית ומשתמש בכלים מודרניים נוספים. "אבל", אמרתי להם: "אפילו אילו רציתי להגיע ממקום למקום ברכיבה על סוס, בימינו לא נשארו סביבות שיאפשרו לי לעשות זאת, משום שאתם הרסתם את כולן. האין זה כך?!" אז אנחנו יכולים רק לחיות עם זה, נכון? נכון לעכשיו, המשיכו לעשות את מה שאתם עושים. המדע של העתיד יהיה אולי שונה. שמתי לב שההגדרות המדעיות שנעשו בעבר מופרכות בהדרגה, משום שהן פשוט לא יכולות להסביר דברים רבים. היות שכל הזמן מגלים שינויים בגוף השמימי, ושמִסְתְרֵי החיים נחשפים כל הזמן, הייתי אומר שהמדע הישן מתנדנד.

שאלה: בני אדם הם מסובכים, ומחשבתם מפוזרת. אדם יכול לחזור למצב המקורי שלו רק באמצעות טיפוח המסיר את כל האלמנטים שסטו. 

המורה: כשבני האדם נולדים, הם טהורים ותמימים ביותר, ואין להם שום מושגים שנרכשים אחרי הלידה, משום שהם עדיין לא באו במגע עם החברה. זאת הסיבה מדוע אני ממש נהנה לצפות בילדים – הם כל כך טהורים ופשוטים. אפילו אם הם קצת שובבים זה לא משנה: אין להם כלום, ואין להם דרכי חשיבה מקובעות. אדם יוצר בהדרגה מושגים רבים, ובכוונה תחילה עושה דברים רעים רבים כדי להועיל לעצמו – כדי להתפרנס ולהגן על האינטרס האישי שלו. כתוצאה מכך, מושגים שונים שאדם יוצר במהלך חייו, יהיו מנוגדים לטבע המקורי שלו. במילים אחרות, בני אדם נעשים מסובכים. הלב והמחשבה התמימים והטהורים האלה שלך הופכים בהדרגה להיות מזוהמים יותר ויותר בגלל דברים לא טהורים שונים במהלך החיים. כדי לחזור למצב המקורי שלך, עליך להיפטר מכל הדברים הרעים שנוצרו אחרי הלידה – ולא רק דברים רעים של בני אדם, אלא גם דברים של תחומים אחרים שמונעים ממך לחזור למצב הזה. אתה צריך לסלק את כולם כדי להיעשות טהור עד כדי כך. המחשבה שלך, השין-שינג[12] שלך, ההרכב החומרי של גופך, ועצם ישותך – כולם צריכים להגיע לדרגת הטוהר הזאת.

שאלה: לטאתאגאטה בודהא שאקיאמוני יש גן העדן של הסָאהָא, אך הוא גם נמצא בגן עדן הדָאפָאן. איך אפשר להבין את זה?

המורה: זה נכון. נאמר בבודהיזם ששאקיאמוני נמצא בגן עדן הסאהא, וזה נכון. כאשר שאקיאמוני היה בתהליך הירידה שלו לכדור הארץ מהשכבה השישית של יקומים כדי להציע הצלה לאנשים, גן העדן האחרון שלו עצמו [שבו הוא שהה באופן זמני] היה גן עדן הדאפאן. אחרי שהוא ירד מגן עדן הדאפאן כדי להציל אנשים, הוא אף פעם לא חזר לשם, ומאז הוא נמצא בשלושת העולמות ומשגיח על תלמידיו. במשך יותר מאלפיים שנה, ולכל אורך הדרך, הוא משגיח על תלמידיו. באמצעות גלגולים חוזרים ונשנים, התלמידים שלו כל הזמן העלו את הרמות ואת התחומים שלהם, וצברו את המוסריות האדירה שלהם, וחיכו לזמן בו הפא בסופו של דבר יעבור תיקון, כך שהם יוכלו להיטמע בפא ולהגיע לשלמות המלאה. גן עדן הסאהא נמצא בשלושת העולמות, לכן תלמידים באסכולת הבודהא גילו שבודהא שאקיאמוני נמצא בגן עדן הסאהא, ולכן הם אומרים שבודהא שאקיאמוני נמצא בגן עדן הסאהא. לגבי גן עדן הדאפאן, זה היה גן-עדן-בודהא האחרון שלו בדרכו לכאן. בעצם, זה לא גן העדן היחיד שיש לו: יש לו גני עדן נוספים ברמות גבוהות יותר. אל תחשבו על ענייני השמים ועל הדברים של בודהות באמצעות המחשבה האנושית שלכם, משום שלעולם לא תצליחו להבין אותם. כעת יש לכם רק מחשבות אנושיות, אז אני מעודד אתכם לא לשאול על הדברים האלה בשביל לדעת – זה אף פעם לא יביא אתכם לשום מקום. זה משום שהחלק האנושי של מחשבתו של האדם הוא באמת לקוי.

שאלה: [13]מהן "שש הדרכים של גלגולי הנשמות"?

המורה: הבודהיזם תמיד דיבר על הדרכים של אסורא[14], חיות, בני אדם והשמים. אומר לכם, שלא משנה מהי הדרך, כולן הן גלגולים בתוך שלושת העולמות בין בני האדם, החיות, החומרים, הצמחים, והישויות החיות שבממדים האחרים שבתוך שלושת העולמות. הגלגולים מחדש הם גמול – או גמול טוב או מצוקות – שמגיע בגלל סיבה ותוצאה, ונובע מכמה טוב או רע האדם היה בעולם. כלומר, אם אתה עושה הרבה דברים מרושעים, אולי תתגלגל בדרך של החיות, או אפילו תלך לגיהינום. אם אתה עושה הרבה דברים טובים, אז תתגלגל בדרך של השמים, או שאולי תיהנה מחיים קלים ונוחים, מתפקיד רם, או מעושר בין בני האדם; השמים שמתייחסים אליהם כאן הם הרמות השונות של השמים בתוך שלושת העולמות, משום שהן בתוך הגבול של שלושת העולמות ו[הישויות החיות שם] עדיין נתונות לגלגול מחדש. משיגים את הדברים האלה כאשר עושים מעשים טובים, וזה נקרא "הגמול של מזל טוב" או "הגמול על טוּב-לב".

שאלה: חלק מהמתאמים באתרי התרגול מחזיקים בתפקידם כבר זמן רב, אך הם עדיין מחזיקים במושגים אנושיים רגילים, ובלי לשים לב השפיעו על המתרגלים החדשים באתרי התרגול. 

המורה: זאת עובדה, זה בטוח. מספר קטן מאוד של סייעים בחלק מאתרי התרגול לא ניהלו את עצמם היטב, והגיע הזמן שנלמד לקח מהבעיה הזאת. רבים מהמאמרים שכתבתי ב"יסודות להתקדמות במרץ" נכתבו עבורם, אך הם לא קוראים אותם. מנגד, להיות סייע זאת עבודה קשה, ובעבודה שלהם הם צריכים לעזור לאחרים. אבל איפה הם בדרך כלל נכשלים? הם לא משלבים את העבודה שלהם עם הטיפוח שלהם. וכתוצאה מכך, כאשר הם נתקלים בבעיות או במכשולים, הם לא מצליחים לאֶמוד את המצב באמצעות הפא, והם גם לא מצליחים למצוא פגמים בתוך עצמם. [הם שוכחים לשאול:] "האם עשיתי משהו מוטעה שיכול היה לגרום לחוסר שיתוף הפעולה הזה בין המתרגלים שלנו, או לגרום לכל המכשולים האלה?" רוב הסייעים לא מסוגלים לבחון את עצמם באופן הזה כשזה קורה. הדבר גרם לנזק רב לפא שלנו, ויצר מכשולים לקבלת הפא למתרגלים חדשים רבים. הגיע הזמן לנער אותם מתוך קהות-החושים שלהם.

חלק מהסייעים שלנו מתנהגים בגסות רוח למתרגלים שלנו. זה דבר שלגמרי לא מתקבל בדאפא שלנו. חישבו על זה כולכם: כל מי שלומד את הפא הזה הוא תלמיד שלי. אתה תלמיד שלי, וגם הוא תלמיד שלי. אז מדוע אתה כל כך גס רוח כלפיו? אנחנו מנסים ליישם טוּב-לב – להתייחס לאחרים בטוּב-לב. לעתים קרובות אני אומר את הדבר הבא: כאשר אדם מדבר לאדם אחר, אם הוא מצביע על ההחסרות של האדם השני, או אומר לו משהו, בלי לחבר לזה אף אחד מהמושגים שלו, אז האדם השני יתרגש עד דמעות. אם אין לך כלל אג'נדה אישית, אם אינך מנסה להשיג משהו, ואם אתה אפילו לא רוצה להגן על עצמך, אם באמת יש לך כוונה טובה ואתה חושב על האדם השני, אז האדם השני באמת יראה את הלב שלך – לא משנה איזה מין בן אדם הוא. אבל רבים מאיתנו לעתים קרובות לא מצליחים לעשות את עבודתנו באופן הזה ופונים לדרך של נקיטת סמכות, וזה לא מתקבל! זה לא חלק מהפא שלנו.

שאלה: אינני מבין מדוע מטפחי דאפא מסוימים לא מטמיעים את עצמם בפא ומשקרים.

המורה: זה לא בסדר לשקר. למטפח יש החזקות אנושיות רגילות; כל עוד הוא לא הגיע לשלמות המלאה, יש לו החזקות אנושיות רגילות. אבל, אני רוצה לספר לכם על נקודה אחת: בין אם הוא [רק מתרגל או שהוא] גם עובד למען הדאפא, אלו בדיוק ההחזקות שהוא עדיין לא השיל מעצמו שהכי מתבטאות – ההחזקות שהוא לא יכול לנטוש בין האנשים הרגילים מתבלטות. מדוע? משום שמה שטופח באופן מלא וההחזקות שוויתרו עליהן – נעלמו, אז הם כבר לא מוצגים. לכן ההחזקות שנותרו הן ברורות במיוחד וכולם יכולים לראותן. אבל אומַר לכם שאינכם יכולים להגיד שהאדם הזה לא טוב. למעשה הוא כבר טוב למדי. פשוט ההחזקות שהוא עוד לא השיל מעצמו ממלאות תפקיד, ומשפיעות גם על העבודה שלו וגם על מתרגלים אחרים, ואנשים רבים רואים את ההתנהגות שלו. אז אל תֶאֱמדו מצב או תשפטו מישהו באותו אופן שאנשים רגילים עושים זאת. מנגד, אין עלינו לחשוב שטיפחנו טוב למדי ואז להזניח את סילוק ההחזקות האלו שנותרו. זה לא יעבוד. ברגע שאנחנו מזהים בעיה, אנחנו חייבים לחפש את הסיבות שלה בתוך עצמנו.

אני חושב שמעתה ואילך כולכם, התלמידים שלי, צריכים לבחון את עצמכם כשאתם בתוך הבעיות, ביחסים בין-אישיים, או כשבעיות מופיעות בלימוד הפא או בין התלמידים שלנו. [שאל את עצמך:] "האם יש משהו שעשיתי באופן מוטעה?" כל אחד מכם צריך לנהל את עצמו באופן הזה, ולטפח את הלב והמחשבה (שִין) שלך. אם אתה משקיע את האנרגיה שלך בדברים חיצוניים ומחפש את ההחסרות של אחרים במקום לעבוד קשה על הלב והמחשבה שלך, אז איך תוכל לשפר את עצמך. האחרים ישתפרו ויתקדמו בטיפוח אחרי שתצביע על ההחסרות שלהם, אבל אתה עדיין תהיה כאן. זאת הסיבה שאני אומר לכם שבכל פעם שמתרחשות בעיות כלשהן, או בכל פעם שאתה מרגיש בפנים אי נוחות, אז עליך לחפש את הסיבות בתוך עצמך. אני יכול להבטיח שהבעיה נמצאת בתוך עצמך. נאמר בבודהיזם שיש בודהא בלב האדם. אנשים הבינו את זה באופן מילולי, כאילו שיש בודהא בלב שלהם. הם לא מבינים. המשמעות היא למעשה זו: אתה חייב לטפח את לבך – לעבוד קשה על הלב של עצמך – ולמצוא את החולשות וההחסרות שלך ואז להכחיד אותן. לעולם לא תצליח להגיע לשלמות המלאה אם השין-שינג שלך לא יעמוד בקריטריון. אז מדוע לא לעבוד קשה על טיפוח הלב שלך? מדוע לא לעבוד קשה על עצמך? הדרך שבה אני מאפשר לכם להשתפר באופן המהיר ביותר היא שאני חושף את החולשות שלכם תוך כדי החיכוכים שלכם זה עם זה. אך ברגע שאתם נתקלים בבעיה, אתם דוחפים אותה הצידה, ומצביעים על ההחסרות של אחרים במקום לבחון את עצמכם. אז איך אתם יכולים לטפח? זאת בדיוק הדרך הטובה ביותר שאני נוקט בה כדי לגרום לכם להשתפר. אז אתם חייבים להפוך את צורת החשיבה שלכם. לגבי מתרגלים שלנו שמשקרים, אכן יש מספר אנשים שמפגינים שין-שינג נמוך. אם אתם יכולים לעזור לאנשים כאלה, אז תצביעו להם על זה. אבל אני חושב שלעשות שיפור אמיתי עדיין תלוי בהם. אם הם עצמם לא לומדים את הפא, אף בעיה לא תיפתר. במילים אחרות, השיפור שלהם הוא עניינם. אם הם נותרים מאחור ולא רוצים להשתפר, אז הם אלו שלא יצליחו בטיפוח.

שאלה: אני רוצה לשאול על הקשר בין הצד האלוהי, הצד האנושי, והג'ו-יואן-שן והפו-יואן-שנ(ים).

המורה: לאדם רגיל אין צד אלוהי. רק לנו, המטפחים האמיתיים, יש, ואלו צריכים להיות אנשים המטפחים בצורה הזאת, הצורה של הדאפא שלנו. זה משום שאנחנו משנים אותך מהמקור הכי מקורי של הקיום שלך, ואנחנו מטפחים בצורה הפוכה. בדרך זאת זה מהר יחסית, משום שאתה יכול לטפח בחברה האנושית, ולהתאים עד כמה שאפשר לדרך של אנשים רגילים, ובאותו הזמן, אתה יכול לשפר באופן ישיר את השין-שינג שלך בסביבה המסובכת הזאת. זאת הדרך המהירה ביותר. בהתאם, בדאפא שלנו, החלק של גופך המורכב מחלקיקים תת-מיקרוסקופיים – או החומר של החלקיקים התת-מיקרוסקופיים שהשיג את הפא והגיע לסטנדרט – הוא כבר צד אלוהי, צד בודהא, או צד טאו. לגבי הצד האנושי, הוא ה"אתה" שאתה רואה עכשיו. כשגוף פני-השטח הזה שלך עובר שינוי בשלב האחרון של הטיפוח שלך, או בזמן שבו אתה בסופו של דבר מגיע לשלמות המלאה, אז הצד האנושי שלך כבר לא יתקיים. כאשר הצד האנושי שלך כבר לא מתקיים, אז הוא מוטמע לתוך הצד האלוהי שלך, ואתה מגיע לשלמות המלאה. תוך כדי השינוי בגוף שלך, אתה תחווה מצב של הארה שלמה, ואתה תעבור שינוי יסודי ומהותי – זה דבר שאתה בכלל לא מסוגל לדמיין. זה חיזיון אדיר כל כך, מפואר כל כך, ומרהיב כל כך, שהוא בכלל מעבר לדמיון שלך. לגבי הקשר בין היואן-שן לפו-יואן-שן, דנתי בזה כאשר דיברתי על מבנה הגוף האנושי. אז לא אקדיש לזה זמן עכשיו. קרא יותר את הספר.

שאלה: האם זה נכון שברגע שמופיעה מחשבה רעה אז נוצרת קארמה רעה, וכשמופיעה מחשבה טובה אז צוברים קארמה טובה?

המורה: זה לא עובד כך. דיברתי על זה רק לפני רגע. קארמה מתבטאת רק בחברה האנושית הרגילה שלנו, כלומר, בעולם האנושי. החיובי והשלילי מתקיימים ביחד בכל סוגי החומר. בְמקום בו יש בודהות, יש גם שדים; בְמקום בו יש בני אדם, יש רוחות; בְמקום בו יש אנשים טובים, יש אנשים רעים; בְמקום בו יש מאמינים, יש ספקנים; בְמקום בו יש תמיכה יש התנגדות. אפילו לגבי בני אדם, יש זכרים ויש נקבות. כל דבר מתקיים בניגוד למשהו אחר, ולכל דבר יש יחס של יין-יאנג – כלומר, יחס של יצירה-הדדית וריסון-הדדי. אז כשאנשים עושים דברים רעים הם בהחלט יְיַצרו קארמה רעה, והמחשבות שלהם הן מרושעות. בבודהיזם הם מבחינים בין קארמה טובה וקארמה רעה. גיליתי שאפילו לקארמה הטובה שאנשים מדברים עליה יש שני צדדים, צד חיובי וצד שלילי. אז מנקודת מבטי, אם לדייק, אין זה מתאים [לתאר אותה כך].

לא נדבר על הבודהיזם של ימינו, משום שהוא הבודהיזם שבסוף הדהרמה. הבה נדבר על הבודהיזם במהלך תקופה טובה יחסית בהיסטוריה. באותו הזמן זאת הייתה קבוצת טיפוח, וכולם הגנו עם טוּב-לב על קבוצת הטיפוח. אבל אם מישהו היה מנסה לפגוע בה או להתקיף אותה, אז הם, כמו אחרים, היו נוקטים בהתאמה באמצעים כדי להגן על עצמם. אז היה לזה גם צד שלילי, שהיה הצד הרע: אם אתה פוגע במנזר שלי, אז אולי אסכן את חיי להילחם בך; אם אתה פוגע בנזירים או בתלמידים שלנו, אז אני אגיב בתוקפנות. כלומר, אפילו במעשים טובים תמיד התקיים צד שלילי, או הצד הרע. אז למען הדיוק, המושג שלהם של קארמה טובה וקארמה רעה אינו מקיף. הם יכלו לדבר על זה רק באופן כללי.

כדי להסביר בצורה ברורה איך החומרים החיוביים והשליליים פועלים בדיוק, ואיך הם באמת מתבטאים, אנחנו קוראים לחלק הטוב ביותר דֶה (מוסריות) – משהו שהוא המשמעותי ביותר לבני האדם והמועיל ביותר למטפחים, משום שניתן לשנות אותו ישירות לגונג (אנרגיית טיפוח). ולמעשה, זה אכן באמת הדֶה שמדברים עליו. באשר לקארמה, אנחנו משתמשים במונח הזה בהתייחס לכל הקארמה הרעה, לצד הרע של ה"קארמה הטובה", לצד הרע של דברים, ולכל הדברים ששייכים לצד השלילי. זה מדויק יותר להתייחס אליהם כך. לגבי כוונת המחשבה של האדם, אם עולה מחשבה רעה במחשבתו של אדם רגיל, אם הוא מתכוון לעשות משהו רע אבל לא נוקט בפעולה, או אם לא מתרחשת תוצאה רעה, אז לא נוצרת קארמה. אם הוא לא מצליח לעשות את המעשה הזה, הוא לא יוצר קארמה; אם הוא מצליח לעשות את המעשה הזה, אז הוא יוצר קארמה. והקארמה הזאת תתבטא בגופו ובשדה מסביב לגופו. אבל, כאשר לאדם יש מחשבה רעה, אז נוצרת קארמת-מחשבה במחשבתו. זאת הסיבה שמחשבות על להשמיץ מישהו, על להתנגד או להטיל ספק, או מחשבות של התנדנדות בטיפוח וכן הלאה עולות במחשבתם של המטפחים שלנו ומפריעות להם.

כאשר אתה יושב במדיטציה ואתה מגלה שמחשבתך מתפרעת ומוטרדת על ידי כל מיני דברים, זה בדיוק משום שהדברים האלה משפיעים. אני מספר לכם את העיקרון הזה בצורה מדויקת. גיליתי שהנזירים בזמנים העתיקים נשארו בעיקרו של דבר במנזרים ולא היה להם מגע עם החברה המסובכת, אז מחשבתם הייתה יחסית פשוטה. יתר על כן, הם לעתים קרובות נשארו במדיטציה בלי לצאת מהטרנס, וזה גרם למחשבתם להיות פשוטה מאוד ואִפשר להם להיות חופשיים ממחשבות על הגנה על האינטרס האישי שלהם. ודבר זה בתורו הפחית את ההתרחשות של קארמת-המחשבה ואת ההפרעות ממנה. אז לעתים קרובות הם ישבו במדיטציה עמוקה ועשו מדיטציה בבידוד, והמטרה האמיתית של זה הייתה לטפח בתוך שקט. היות שהטיפוח תלוי באדם והגונג תלוי במאסטר שלו, המאסטרים מדרך הטיפוח שלהם, או מגני העדן הרלוונטיים, היו מטפלים בהם ומסלקים את קארמת-המחשבה שלהם במהלך הטיפוח השקט שלהם. זה משהו שגם אני עושה בשבילכם. אינכם יכולים לעשות זאת בעצמכם.

שאלה: אני הודף את קארמת-המחשבה שלי, אבל לפעמים זה לוקח זמן רב. איך נוכל לסלק אותה בצורה אפקטיבית יותר?

המורה: "איך נוכל לסלק אותה בצורה אפקטיבית יותר?" המילים שלך מעידות על כך שאתה רוצה למצוא קיצור-דרך, דרך פשוטה יותר. אף מצב אינו מבודָד. אתה הבאת את הקארמה על עצמך, אז בטיפוח שלך עליך לסבול כדי לסלק אותה. בתוך הסבל אתה משפר את עצמך ואתה נבחן אם אתה יציב. אם היו מסלקים את כולה בבת אחת, אז לא היה נותר לך הרבה מה לטפח. זה לחלוטין לא מתקבל אם אתה לא משנה את עצמך באופן ממשי ואמיתי. אם לא היית יכול להגיע לסטנדרט, אז כשהיית מגיע לגן עדן שמימי והיית רואה את האלוהויות הכבירות והמלכותיות האלה יושבות שם, אז לבך היה רועד: "הו לא, לא טיפחתי מספיק, אני לא יכול להישאר כאן". היית יודע לבד שאתה לא יכול להישאר שם. אז עלינו לטפח בנחישות וביציבות כל צעד וצעד של הדרך. אם אתה לא מגיע לסטנדרט, אז לא מרשים את זה לחלוטין, ואתה לא יכול להצליח.

מה אם אינך מצליח להיפטר מקארמת-המחשבה? אומַר לכם שהמושגים של אדם נוצרים לא רק בתקופת חיים אחת, אלא נצברים תקופת חיים אחר תקופת חיים. הם אפילו קיימים בחלקים עמוקים ביותר של גופכם, הם לא רק על פני השטח. אז מה אתם יכולים לעשות לגביהם? כאשר אתם מטפחים ללא הרף, אז אתם מחלישים אותם ונפטרים מהם. אתם כבר עושים זאת. אז עד שתגיעו לשלמות המלאה, החשיבה שלכם עדיין תייצר קארמה, והדבר הזה עדיין יתקיים. אז עליכם למצוא דרך לרסן את זה ולהתגבר על זה – זהו טיפוח! אם אתה מרשה לעצמך להרפות אתה לא עושה טיפוח. ההפרעה של קארמת-המחשבה לבני האדם היא חמורה ביותר. כאשר קארמת המחשבה של אדם היא חזקה, אז היא יכולה אפילו להפריע לו עד כדי כך שהוא לא יוכל להמשיך לתרגל. קרא יותר את הספר – הפא הוא בספר וכל מה שאני יכול להשתמש בו כדי לעזור לך הוא בפא – כך שאפשר יהיה לסלק את הקארמה שלך.

שאלה: אם אדם לא מצליח לשמור על השין-שינג שלו כשקשיים מגיעים, האם הקושי הבא יהיה גדול יותר מהקושי הקודם?

המורה: זה הוסבר ב"ג'ואן פאלון". כלומר, [יש אנשים] שלא יכולים להתייחס לעצמם כמטפחים במהלך הטיפוח שלהם, והם אינם מצליחים לעבור את המשֹוכות שתוכננו על ידי המאסטר כדי לסייע בהתקדמות שלהם, והם נשארים באותה רמה במשך זמן רב. אבל הטיפוח לא מחכה לך. אם אינך יכול לעבור קושי, אז הבא בתור יגיע – אנחנו צריכים לגרום לך להשתפר איכשהו. אז אם אינך עובר קושי אחד והבא אחריו מגיע, איך תתגבר עליהם כאשר הם משולבים? אם אתה נעשה מושלה עוד יותר, אז סביר יותר שלא תתגבר על זה. ואז עוד קושי יגיע, וזה יהפוך להיות משֹוכה קטלנית שאי אפשר להתגבר עליה. אם לא תעשה שינוי יסודי ומהותי, זה באמת יהיה קשה להתגבר על זה. יתר על כן, קשיים יכולים להצטבר. אם אתה צובר יותר מהם, איך תוכל להתגבר עליהם? זאת הסיבה שאני אומר לך שאתה צריך להתייחס לעצמך כמתרגל.

יש אנשים שבהתחלה באו ללמוד את הדאפא שלנו כדי לרפא את מחלותיהם. אנחנו לא מסתייגים מזה, משום שנדרשת תקופת מעבר כדי להבין את הדאפא. מאוחר יותר הם הבינו: "הדאפא לא נועד בשביל להתרפא, אבל כמטפח, עם מחלות בגופי אינני יכול לטפח ולפתח גונג". אז מה לעשות? הם ידעו: "הו, אז אני לא אחשוב על זה. אני לא אבקש מהמורה לרפא אותי, ולא אחשוב על כך שבעיית הבריאות שלי תיפתר. אבל אני יודע שכל עוד אני מטפח, המורה בוודאי ירפא אותי". חלק ממחשבתם עדיין חשב [על המחלה שלהם]. האם הם השתנו באופן יסודי ומהותי? לא. מה שנראה על פני השטח טוב הוא בעצם מזויף. אם אדם לא יכול לעשות שינוי יסודי ומהותי בעצמו, אז הוא לא יכול להגיע לסטנדרט. ישויות חיות ברמה גבוהה, כמו למשל אלוהויות, יכולות לראות בבירור רב, לא ניתן להסתיר מהן דבר. האדם הזה לא הגיע לסטנדרט, לא שינה את עצמו באופן יסודי ומהותי, ועדיין מחזיק בהחזקה הזאת, רק שהיא נעשתה מוסווית יותר. אבל הישות שמשגיחה על הטיפוח שלו רואה את זה בבירור. אז את מי הוא מרמה? הוא מרמה את עצמו. אז אדם חייב לוותר על ההחזקה ובאמת לעמוד בסטנדרט של מטפח. אם אדם לא יכול לוותר על זה, אז הבעיה תיגרר עוד ועוד, והוא תמיד ימשיך להתמהמה בתוך הקושי הזה. זה דבר רציני ביותר. תמיד יש מתרגלים כאלה.

שאלה: למטפחים אין החזקה לעושר. הם רק שומרים על הדֶה במקום לצבור דֶה. האם המאמר של המורה "עשיר ובעל מוסריות" דן בדרישות המינימום לתלמידים האלה שאינם מתקדמים במרץ בטיפוח שלהם?

המורה: למטפח אין החזקה לזה. זה שאין לך החזקה לְדבר אינו אומר שאין לך דבר. סילוק התשוקה שלך לעושר ולעשיית הון, וסילוק ההחזקה שלך לכסף, אין משמעם שלא יהיה לך עושר. מטפחים שומרים על הדֶה שלהם, אבל לא צוברים דֶה. מפני שכמטפחים, הזמן שיש לנו בחיים האלה הוא מלכתחילה מוגבל למדי. אם הייתם רצים ממקום למקום ומנסים לעשות מעשים טובים, איך הפעולות מלאות-הכוונה האלה היו יכולות לעזור לכם לשפר את השין-שינג שלכם ובאמת לטפח? הן לא היו יכולות. אז תוכל להגיע לשלמות המלאה רק אם אתה מזדרז ומטפח את עצמך ומשנה את עצמך באופן יסודי ומהותי. חוץ מזה, בין דברים רבים בחברה האנושית הרגילה יש קשרים קארמתיים, וטינה והכרת-תודה הצטברו במשך הזמן. רוב הסיכויים שאתה יכול לראות רק את פני השטח של העניינים ולא את הקשרים הקארמתיים שלהם, אז סביר להניח שאם תתערב בדברים זה יהיה מוטעה. אצל אדם רגיל אם התערבות היא מוטעית, אז ניחא, משום שאנשים רגילים רק צריכים להתאים לעקרונות ברמה של החברה האנושית הרגילה. אבל אתה מטפח, ואתה נדרש לעמוד בסטנדרט גבוה יותר. אם אתה מתערב באופן מוטעה, אז זה בכלל לא דבר קטן. אתה תצטרך לשאת באחריות לכך, ולפיכך הגונג שלך והרמה שלך יפלו. ואם תמשיך לעשות את זה, אז איך תגיע לשלמות המלאה? זאת הסיבה שאנחנו אומרים שאין עליך לחשוב תמיד על צבירת דֶה. אתה צריך רק לעשות טיפוח, וכל החומרים הנדרשים עבור הטיפוח שלך יעברו שינוי באמצעות כך שאתה נושא קשיים, מטפח ומקריב. את כל מה שחסר בחומרים ניתן להשלים, אז אתה לא צריך לעשות את הדברים האלה, רק הלב שלך קובע.

בטיפוח אמיתי רק הלב והמחשבה קובעים. ניתן לעשות כל דבר עבורך כל עוד הלב שלך הוא עם הבודהא והמחשבה שלך עומדת בסטנדרט לטיפוח. לגבי אדם המוקף בקארמה, ממה שאני רואה, אפילו העצמות שלו שחורות. איך יכול אדם רגיל לשנות את עצמו באופן יסודי ומהותי ולהגיע לרמה של בודהא? לא משנה כמה דֶה צברת, או כמה מעשים טובים עשית, האם תוכל לשנות את כל הדברים האלה שעשית תקופת חיים אחר תקופת חיים? אתה לא יכול לשנות אותם אפילו קצת. צבירת דה אינה טיפוח. זה לא ישיג את המטרה. אז אתה יכול רק לנצל באופן מיטבי את הזמן שלך ולהאיץ את הטיפוח שלך. אנחנו מסתכלים רק על הלב והמחשבה שלך. כל עוד אתה מטפח, אנחנו יכולים להפוך כל בעיה למשהו טוב – ניתן להפוך דברים רעים לדברים טובים. אתה צריך לשאת באחריות לכל החובות הקארמתיים שאתה חייב, אבל אנחנו יכולים לטפל בדברים האלה עבורך. נניח שבתקופות החיים הקודמות שלך הרגת ופגעת בחיים רבים, ואתה צריך לשלם עבורם. אפילו אם היית משלם בחייך תקופת חיים אחר תקופת חיים, כשאתה מתגלגל כל הזמן מחדש כדי לשלם בחייך, עדיין לא היית יכול לשלם את החוב. אז איך היית יכול בכלל לטפח? אם אחרי שתגיע לשלמות המלאה ותשלים את גן העדן שלך, כל החיים שפגעת בהם יינצלו לגן העדן שלך ויהפכו לישויות רגילות שם, האם זה לא יהיה דבר טוב? וכל החובות הקארמתיים שלך ייושבו. אבל מי יעשה את זה עבורך? רק האדם שמציל אותך – וזה צריך להיות מישהו שיש לו היכולת הזאת – יכול לעשות את זה עבורך; אתה צריך לשלם בחזרה את החוב שלך, והתכנון הזה נחשב כתשלום החוב. אבל אם לא תוכל לטפח לבודהא, לעולם לא תוכל לשלם את כל החובות הקארמתיים האלה שלך. כך הדברים האלה עובדים. כלומר, פשוט תתמקד בטיפוח שלך ואל תדאג לגבי הדברים האלה שלך – המאסטר שלך יטפל בכל הדברים עבורך.

שאלה: יש מתרגלים ששמעו דברים מסוימים שמזיקים לפא והאמינו להם, אבל עכשיו הם קלטו את הטעות שלהם והם מתחרטים על כך. האם הם עדיין יוכלו להגיע לשלמות המלאה?

המורה: על נתיב הטיפוח אף אחד לא יכול בהכרח לעבור כל מבחן ממש היטב – כולם עושים טעויות. לו היית יכול לעבור כל מבחן היטב, הייתי אומר שאינך צריך לטפח, משום שאתה כבר יכול להגיע לשלמות המלאה. יש מבחנים שאתה עובר היטב, ויש מבחנים שאינך מצליח לעבור היטב אבל אתה מתחרט על זה, ומנסה לפעול היטב בפעם הבאה. אתה עובר מבחן היטב, ואינך עובר מבחן היטב, ומחשל את עצמך תוך כדי התהליך. זהוטיפוח (מחיאות כפיים). אבל אומַר לך, אל תשמח עדיין. אולי אתה חושב: "או, אז זה לא משנה אם אני עובר את המבחנים היטב או לא. אני פשוט אקח את הזמן שלי וזה יהיה טיפוח". זה לא מתקבל! אתה חייב להתקדם במרץ. אם אתה מרפה ואינך מתקדם במרץ, אני יכול לראות את הלב הזה שלך, פירושו של דבר הוא שאתה לא עם אחריות כלפי עצמך. אז אתה צריך להתייחס לעצמך כאל מטפח אמיתי ולקחת את זה ברצינות. רק אז תוכל להעלות את הרמה שלך הכי מהר שאפשר.

שאלה: לגבי תלמידים שנמצאים במנזרים האם זה ישפיע על הטיפוח שלהם אם הם באים למפגשי הבוקר והערב במנזר?

המורה: אני אמצא את הדרכים האפקטיביות ביותר כדי למנוע מכם מלהיות מושפעים. יש לנו נזירים ונזירים-טאואיסטים רבים במנזרים ובמקדשים, כמו גם אנשים מדתות אחרות, הלומדים את הדאפא. אספר לכם על העיקרון הבא: אנחנו לא מוטרדים יותר מדי משום דת או מצורות אחרות שאנשים מקימים בחברה הרגילה. אנחנו רק מתייחסים אליהן כאל עבודה של אנשים רגילים. היות שבודהות כבר לא משגיחים על אנשים ולא מצילים אותם, האם אלה לא רק צורות שמשתמשים בהן בחברה האנושית הרגילה? אז אני רק מתייחס אליהן כאל עבודות. מסיבה זאת איננו מקדישים להן תשומת לב מיוחדת. אף פעם לא אמרתי שאנחנו צריכים ללכת למקדשים כדי להמיר את דתם של הנזירים. אנחנו מתייחסים רק ללב ולמחשבה של האנשים. לא משנה מאיזה תחום, רמה, או מעמד חברתי אתה מגיע, אנחנו רק מסתכלים על הלב והמחשבה שלך. יש אנשים החושבים: "אם נשכנע פקידים גבוהים ללמוד [את הדאפא], אז הם יביאו איתם אנשים רבים". זה לא מה שאני רוצה. האנשים שיבואו ללמוד בעקבות הפקודה שלהם לא באמת יבואו כדי לקבל את הפא. אני לא רוצה את זה. אז לא אכפת לי מאיזה מעמד חברתי אתה מגיע, אני רק מסתכל על הלב והמחשבה שלך. לא אכפת לי אם אתה שייך לדת, אני רק מסתכל על הלב והמחשבה שלך. כולכם ישויות חיות. אני אהיה אחראי לכל מי שיכול לטפח. אם מישהו לא מטפח, זה גם בסדר.

זה היה אותו דבר בדתות בזמנים ההם. הבודהות לא הכירו בדתות. הדתות הן שמות שיצרו אנשים רגילים. אז בהתחלה, כאשר שאקיאמוני יסד את צורת הטיפוח שלו כמסדר נזירי, הוא גם לא קרא לזה דת. אז בודהות רק מסתכלים על המחשבה של האנשים, לא על הטקסיות שאנשים מקיימים. לקיים אותה זו בעצמה החזקה, זה משהו שאנשים רגילים לא יכולים לוותר עליו, וזה לא טיפוח אמיתי של בודהא. בטיפוח לבודהא, כל עוד האדם מטפח, אני אהיה אחראי עליו לא משנה מי הוא. אני מתייחס ללב שלו כלב הטהור ביותר בין הישויות החיות, לב שהוא באמת למען טיפוח וטוּב-לב. אני אהיה אחראי עליו אחרי שאראה את הלב הזה. לגבי ההגעה למפגשי הבוקר והערב, ולגבי הקריאה או הקריאה בקול רם של כתבים עתיקים או של התנ"ך, אם אתה בודהיסט חילוני או אדם רגיל, אז הייתי ממליץ שתפסיק לעשות את זה ותתרכז בטיפוח בדאפא, משום שזה דבר רציני. אבל נזירים או אנשי כמורה יכולים בינתיים לעשות את הדברים האלה. אני מתייחס לדברים האלה רק כאל העבודה שלך. אף אלוהות או בודהא לא משגיח על הדברים בכל מקרה. כשתגיע לרמה מסוימת, תדע בעצמך מה לעשות. אני פתחתי בשבילכם את הדלת הנוחה ביותר, ואני מסתכל רק על המחשבה של האנשים (מחיאות כפיים).

שאלה: אחרי שהתלמידים יגיעו לשלמות המלאה שם למעלה, האם הם עדיין יוכלו להקשיב להוראת הפא של המורה?

המורה: אתה עדיין משתמש במחשבות אנושיות כדי לדמיין איך הן אלוהויות. אומר לכם: באותו הזמן כבר יהיו לכם התלמידים שלכם שיקשיבו לכם מלמדים את הפא. ההיסטוריה של הטיפוח שלכם מבססת מוסריות אדירה בשביל העתיד שלכם, והיא תהפוך לפא אדיר ומלכותי. כלפי חוץ הדברים נראים רגילים למדי, משום שאתם מטפחים בחברה האנושית הרגילה. אבל דברים שאתם לא מודעים אליהם נרשמים. בין אם אתם יכולים לחוש בהם או לא, כולם נרשמים. אז הם כולם יהפכו למוסריות האדירה שאתם מבססים. למעשה, גם הבודהות מלמדים את הפא בגני העדן שלהם. בנוסף להוראת העקרונות שהישויות החיות בתחומים האלה צריכות לפעול על פיהם, הם בעיקר מספרים את סיפורי הטיפוח של בודהות בגני עדן שמימיים שונים. הסיפורים הם כה מעוררי השראה שאפילו הישויות החיות בגני העדן השמימיים מתרגשות עד דמעות כשהן שומעות אותם. זאת הסיבה שאמרתי שכל אחד צריך להגיע לסטנדרט בטיפוח.

שאלה: מישהו במשפחה שלי, שאינו מטפח, קנה ספר שתוקף את הדאפא. אני ממש רוצה להשמיד את הספר, אבל הוא מכיל תמונות רבות של המאסטר.

המורה: זה בסדר להשמיד את הספר. גם הספר שלנו מאמץ את הצורה של ספר רגיל, עם מילים שחורות המודפסות על דף לבן. ללא הנוכחות של הפא-שנים שלי, ספר הוא פשוט חומר מודפס שאין מאחוריו כלל משמעויות פנימיות. זה בסדר לשרוף אותו. זה הכול. כמובן, אש לא יכולה לשרוף את הדברים שנמצאים בצד השני. איך יכולה אש של אנשים רגילים להגיע לצד השני? אז זאת לא בעיה.

שאלה: המורה סיפר לנו על עקרונות כה רבים של הפא, זה גורם לאדם להרגיש שהוא לא יודע מאיפה להתחיל בטיפוח שלו.

המורה: אולי אתה מטפח חדש ואתה קצת מבולבל. למעשה זה פשוט למדי. אין חוקים או איסורים כלשהם. כל עוד אתה קורא את הספר, תדע מה עליך לעשות, ובהדרגה תיעשה יותר ויותר מודע. כאשר ההבנה התפיסתית שלך בהדרגה תתרומם להבנה באמת רציונלית של הדאפא, אז תדע אפילו טוב יותר מה לעשות. אין זה כך שעליך להתחיל את הטיפוח במשהו ספציפי: "האם עליי לטפח קודם רֶן או קודם שָן?" זה לא עובד כך. אולי אתה לא יכול לעשות את כל הדברים היטב. אבל אי אפשר לטפח בִּן-לילה, בדיוק כפי שאדם לא מיד נעשה שמנמן כשהוא אוכל יותר מדי. זה בלתי אפשרי להפוך את עצמך לבודהא תוך יום. אתה תדע מה לעשות כל עוד תקרא את הספר.

שאלה: כבר זמן רב אני מודאג ומוטרד מכך שאינני מצליח לרגש אחרים עד דמעות באמצעות הטון, החמלה וההיגיון שלי. איך עליי להשתפר?

המורה: אל תכריח את עצמך לעשות משהו. אתה לא יכול להתעקש להגיע למצב מסוים. למעשה כל הדברים יגיעו באופן טבעי. ביקשתי שכשאתה מצביע על ההחסרות של האחרים, אז תנסה את מיטבך לעשות את הדברים באופן הזה. מה שאמרתי לך היה רק העיקרון הזה, ואם תפעל לפיו אז זה יביא לתוצאות טובות. קשה לך באמת לוותר על הכול, להיות חופשי מכל כוונה, ולהשיג שָן בדרגת טוהר שכזאת. זה משום שהמחשבה שלך כל הזמן עוברת טיהור, והמחשבות האלה שלך שעוד לא טוהרו מתגלות בדיבור שלך. כל מיני סוגים של מסרים[15] מתגלים, ללא שום השמטה. אז לאנשים שונים יהיו תגובות שונות לדבריך. זה בוודאי יהיה כך. אך כאשר אנחנו ממשיכים לטפח ודורשים מעצמנו לפעול באופן הזה, אני חושב שסביר שנוכל להתמודד עם הדברים יותר ויותר טוב. עם יותר טוּב-לב וחמלה, אתם תעברו את האנשים הרגילים. וכאשר תעברו את האנשים הרגילים, אפילו אם מה שתגידו לא יהיה עד כדי כך טהור, עדיין תהיה לו השפעה והוא יִגַע באנשים.

שאלה: נוצרייה אדוקה שמעה שבגן העדן של ישוע יש רק אנשים מהגזע הלבן. באיזו רמה או גן עדן תנוח הנפש שלה בשלום כאשר היא תמות?

המורה: הטיפוח הדתי שלה יהיה לשווא. היא רק כמו אדם רגיל. טוב-הלב שלה יתוגמל רק במזל טוב, והיא עדיין תתגלגל מחדש בתחום של האנשים הרגילים. ככה זה.

שאלה: האם התחום של ה"רִיק" (שוּ) כמו ב"שואֶן פָא גְ'ה שוּ (ב"הפא העמוק מגיע לריק") נמצא בתוך ג'ן-שן-רן?

המורה: כל הדברים נמצאים בתוך העקרונות של הפא של הקוסמוס. בעבר, באסכולת הטאו דיברו יותר על הרִיק. ראשית, זה למעשה ביטוי של האופן בו קיים תחום אחד. כשהשמים והארץ נוצרו התייחסו לזה כאל הרִיק הגדול (טָאי-שוּ). בעיניהן של אלוהויות שונות, יצירת השמים והארץ לא מתבטאת באותה רמה. התהליך של חידוש גני עדן שונים ויקומים שונים בתוך הקוסמוס גם כן מכונה "יצירת שמים וארץ". אסכולת הטאו מתייחסת לזה כאל התחום הגבוה ביותר. שנית, במצב הטיפוח שלכם, ה"רִיק" הזה משמעו שאתם צריכים לזנוח את הצד האנושי שלכם. בני אדם מתייחסים לבני אדם כדבר המציאותי והממשי ביותר, אבל ברגע שהג'וּ-יוּאֶן-שֶן מוותר על הכול, אז הצד האנושי מתרוקן. לגבי אנשים שמטפחים את הפוּ-יוּאֶן-שֶנים שלהם, היו אומרים שהשִי-שֶן מת והיוּאֶן-שֶן נולד. בעבר הם קראו לפוּ-יוּאֶן-שֶן "יוּאֶן שֶן".

שאלה: החלק שלנו שטופח באופן מלא יופרד. אז באילו נסיבות נאבד את החלק הזה?

המורה: ברגע שחלק שלך מגיע לסטנדרט בטיפוח, הוא מיד עובר במהירות גבוהה לצד השני. המהירות בחלק שמרכיב את הקיום שלך ברמה התת-מיקרוסקופית היא מהירה יותר מטיל – היא נעה במהירות עצומה. אבל בדרך כלל, כשזה מגיע לחלק האנושי – לַגוף המורכב מחומרים בשלושת העולמות – התהליך מאט מיד, כאילו לחצו על בלמים. זה באמת קשה אפילו לעשות צעד אחד קדימה. זה משום שזה פשוט קשה מאוד לבני אדם לוותר על ההחזקות שלהם. כאשר מתרחשת ההפרדה אנחנו בדרך כלל חווים הרגשה. איזו מין הרגשה אנחנו חווים? הנה כמה דוגמאות: יש אנשים שאולי למדו בעבר את הפא בעל-פה, אבל הם פתאום שוכחים אותו. חלק אולי מרגישים שהולך להם טוב בטיפוח, שהם במצב טוב למדי, ושהם רואים בבירור את הדברים. אבל פתאום הדברים משתנים לרעה. יש אנשים ששאלו: "האם נפלתי?" לא, זה לא המקרה. פשוט באותו הרגע החלק שלך שהגיע לסטנדרט עובר הפרדה. אז מה שנותר הוא החלק שלא טופח באופן מלא, ולכן אתה תרגיש שלא הולך לך טוב. כך זה עובד בטיפוח בדאפא.

שאלה: מדוע קשה כל כך להשיג את קלטות הווידיאו והאודיו של הרצאות הפא של המורה בחו"ל?

המורה: מדוע אתה קשור לזה כל כך? אתה קשור לזה מאוד. הספר "ג'ואן פאלון" מכיל את הכול. למעשה, כל הדברים שדיברתי עליהם מוכלים ב"ג'ואן פאלון". פשוט דיברתי באופן ספציפי יותר עם המתרגלים באזורים שונים ביחס למצבים שלהם. אל תהיה קשור כל כך לדברים האלה, הירגע, וטפח ביציבות. "ג'ואן פאלון" הוא הספר העיקרי, בעוד שהדברים האחרים הם קריאה משלימה. לגבי "יסודות להתקדמות במרץ", זהו ספר שהסייעים והמתאמים שלנו צריכים לזכור כל העת, ולקרוא אותו באופן קבוע.

שאלה: הגונג שלנו שמפתחים באמצעות הטיפוח מאוחסן בכל תא של גופנו, ממש עד לאלמנטים של החלקיקים של החומר המקורי ברמה התת-מיקרוסקופית ביותר. אז האם החומר הזה של הגונג אפילו עָדִִין יותר מהחלקיקים של החומר המקורי?

המורה: עד כמה תת-מיקרוסקופית רמת הגונג שלך, ועד כמה גבוהה רמת הטיפוח שלך, הדברים האלה הולכים יד ביד. הרמה שאתה משיג באמצעות הטיפוח שלך היא סטטוס הפרי שלך. מה שאתה משיג בסטטוס הפרי שלך הוא מה שתקבל. אלו שטיפחו לרמה גבוהה יותר ממך, יהיו בוודאי בעלי רמת גונג וסטטוס פרי גבוהים יותר משלך. הגונג שלהם יהיה תת-מיקרוסקופי יותר ורב עוצמה יותר משלך, זה בטוח. הכול מגיע מסטטוס הפרי שלך, הכול מגיע מהמוסריות האדירה שלך, והכול הוא עדות לטיפוח שטיפחת לאורך חייך.

שאלה: מה נוצר קודם, הקוסמוס או הפוֹא-פָא (פָא הבודהא)?

המורה: פוא-פא הוא החוקים שבודהות מתעוררים אליהם מתוך החוק הגדול (דאפא) של הקוסמוס. ללא הקוסמוס, מאיפה יגיע הבודהא או הפוא-פא? לעולם לא תדע את המבנה הסופי של הקוסמוס. לא משנה עד כמה גבוהה הרמה שתגיע אליה באמצעות טיפוח, לעולם לא תדע אותו. אז הפסק לרדוף אחרי ידע.

שאלה: כשמישהו עומד להגיע לשלמות המלאה, שמונים אחוז מהגונג שלו וממקל המדידה של השין-שינג שלו יילקחו למטה כדי להעשיר את היקום הקטן שלו. באותו הזמן, איך מודדים את השין-שינג שלו? האם הוא רק עשרים אחוז מהרמה המקורית?

המורה: כל הדברים שמגיעים לשלמות המלאה מעידים על השין-שינג של האדם. עמוד הגונג לפני ההגעה לשלמות המלאה אינו נחשב לסטטוס הפרי האמיתי של האדם; הוא בעיקר מייצג את רמת השין-שינג של האדם. אחרי שאדם מגיע לשלמות המלאה, רמת השין-שינג שלו תהיה הרמה של סטטוס הפרי שהוא מגיע אליו. אם הרמה היא בּוֹדְהִיסָאטְוָוה, הוא יהיה בּוֹדְהִיסָאטְוָוה; אם הרמה היא אָרְהָאט, הוא יהיה אָרְהָאט; אם הרמה היא בודהא, הוא יהיה בודהא. זאת הרמה שלו. כל מה שיגיע אצלו לשלמות המלאה יהיה אֲמַת-המידה למוסריות האדירה שלו, וסטטוס הפרי שלו יהיה עדות לכל מה שיש לו. כמעט כל שיטות הטיפוח עובדות כך. כל עוד אתה ישות חיה בקוסמוס הזה, אז זה לא צריך להדאיג אותך, משום שמן ההכרח שאדם יטפח באופן הזה. איך אפשר שמישהו יעלה לשמים ולא יהיה לו שם שום דבר?

שאלה: מישהו אמר שאמרת שאם קוראים את "ג'ואן פאלון" תוך יום וחצי, זה איטי מדי.

המורה: אני אף פעם לא אמרתי את זה! הייתי אומר שזה מהר מדי (מחיאות כפיים). אמרתי לכם לנצל את הזמן שלכם באופן מיטבי לקריאת הספר, אבל האדם הזה הלך מיד לקיצוניות השנייה. הוא קורא, קורא, קורא, קורא, קורא בכל הכוח, ואפילו לא מבין מהן המילים שהוא קורא. אז מה אתה קורא? האם אינך אמור ללמוד את הפא? מה קרה לחלק של "ללמוד" מתוך "ללמוד את הפא"? אם אתה אפילו לא מבין מה אתה קורא, איך תוכל לטפח? אתה צריך להבין מה נמצא מול עיניך! עליך להבין את המשמעות של פני השטח של המילים שאתה קורא. אחרת, איך אפשר להחשיב את זה כלימוד של הפא? מה הטעם במקרה כזה לקרוא את הספר? אם כך, אתה כבר יכול לקחת את הספר, לעלעל בו, ולומר לעצמך שסיימת. נכון? אתם מבינים למה אני מתכוון?

שאלה: כאשר אנחנו עושים את ארבעת התרגילים הראשונים, האם עלינו לשמור על כפות הידיים בגְ'יֶה-יִין בסוף כל תרגיל, או להפריד את כפות הידיים ואז שוב להביא אותן לגְ'יֶה-יִין?

המורה: כפות הידיים הן בגְ'יֶה-יִין בין התרגילים. אל תשחררו את כפות הידיים שלכם – פשוט המשיכו לתרגיל הבא.

שאלה:  המאמר "הסבר הפא" קשה להבנה.

המורה: כך הוא אמור להיות, משום שהתכוונתי שכולכם תבינו אותו בהדרגה. חוץ מזה הוא לא נכתב ישירות עבור החלק שלכם שלא טופח באופן מלא. אבל לא משנה מה עומק ההבנה שלכם, אתם לא תטעו. פשוט רמות ההבנה שלכם שונות. כמה שתוכלו להבין, זה בסדר. אם הייתי יכול לעשות אותו בהיר לחלוטין עבורכם, אז לא הייתי כותב אותו באופן הזה. אז קחו את הזמן ללמוד אותו, ובהדרגה תבינו אותו. אתם לא היחידים שקשה להם להבין אותו – גם אחרים, בכל העולם, מתקשים להבין אותו.

שאלה: האם יש הבדל בהבנת האדם את אמיתוֹת הפא לפני ואחרי ההארה שלו?

המורה: אין הבדל מבחינת ג'ן-שן-רן. אבל, בסיכומו של דבר, אחרי שהאדם מגיע להארה, הוא פתאום נעשה מודע לפרטים הרבים של האמיתוֹת של הפא, האמיתות ברמה שלו, והאמיתוֹת בכל רמה שמתחתיו. הפא שהראיתי לכם נכתב באופן כללי. עליכם לחכות עד שתגיעו לשלמות המלאה כדי לראות את האמיתוֹת הממשיות של הפא.

שאלה: האם האלוהויות שהֵגֵנו עליהן כדי שהן יוכלו להישאר יודעות שיש פא בקוסמוס? מדוע הן לא ידעו על זה בעבר?

המורה: לחיים בקוסמוס אסור לדעת מהו הביטוי האמיתי של הפא של הקוסמוס. באף רמה בקוסמוס החיים לא ידעו שהיה קיים פא בקוסמוס. הפא שחשפתי מובע בשפה אנושית, אך זה עדיין לא אותו הדבר כמו הביטוי הספציפי של התבטאות הפא האמיתי. אפילו אחרי שמאוחר יותר תגיעו לשלמות המלאה, עדיין לא תוכלו לראות את צורת הקיום של הפא; החיים בקוסמוס לא יכולים לדעת על רבים מהפלאים העמוקים של הקוסמוס. אבל כל הסצנות בקוסמוס העצום הזה יהיו מספקות כדי להפוך את חייכם למעניינים. באותו זמן לא תפסיקו להתפעל מהסצנות של החברה האנושית הרגילה כאשר תפתחו את עיניכם ותראו אותן, קל וחומר מהמראה הכביר – ברמה גבוהה כזאת – של הישויות החיות, של כל מה שיש, ושל מבנה הקוסמוס. המראה הזה הוא פשוט מעבר לכל תיאור. אך דברים מסוימים, כמו היסודות של הקוסמוס, עדיין לא ניתנים לידיעה על ידי הישויות החיות של הקוסמוס, כי אין להן מספיק מוסריות אדירה – המוגבלת על ידי הרמה שאתם מגיעים אליה בטיפוח.

שאלה: אין על האדם לנסות בכוונה תחילה להפסיד או להרוויח, ועל האדם לפעול בהתאם למהלך הדברים הטבעי ­– רק כך הוא יוכל לעמוד בדרישות של העקרונות הגבוהים יותר של הפא. האם ההבנה הזאת נכונה?

המורה: היא נכונה בעיקרון. עם זאת, כאשר אתה מסוגל לעשות זאת, זה משום שהשין-שינג שלך הגיע למצב הזה. אבל מה שנדרש ממטפח הוא משהו מעבר לשליטה העצמית של אנשים רגילים. בטיפוח יש אנשים שתמיד רוצים לאמץ גישות מסוימות. אני אומר לכם לטפח באופן הזה, אבל הם מתעקשים לבוא עם רעיון אחר, כמו למשל לא לאכול ולא לשתות, לבצע צום של בִּי-גוּ. או שהם כל היום מתלבשים ברישול, כאשר הגברים לא נראים כמו גברים והנשים לא נראות כמו נשים, לא אכפת להם איך הם נראים, והם פועלים בחוסר אחריות. בכל פעם שהם חושבים על טיפוח, הם חושבים על צורות הטיפוח של העבר; בכל פעם שהם חושבים על טיפוח הם חושבים על ג'אנג סָאן-פֶנְג[17] שנהג להתהלך בבגדים בלויים. זה לא צריך להיות כך. מה שלימדתי אתכם הוא לטפח כאשר מתאימים עד כמה שאפשר לדרך של חברת האנשים הרגילים. אם כל אחד מכם יתלבש ברשלנות בחברת האנשים הרגילים, זה יערער את עקרונות הפא של הרמה של חברת האנשים הרגילים. אני מעולם לא התנהגתי כך מולכם. אתם יודעים, אני תמיד לבוש בצורה מסודרת כאשר אני נותן הרצאת פא. אני מראה לכם באמצעות דוגמה. אתם צריכים לשים לב לדברים האלה.

שאלה: האם באמצעות החוכמה האין-סופית של המאסטר אפשר להפוך את החוק של הקוסמוס של "יצירה-התייצבות-התנוונות" ליותר מושלם בקוסמוס?

המורה: השאלה הזאת כוללת משהו ברמה גבוהה מאוד. המאפיין של הפאלון שלנו הוא שהוא יכול באופן אוטומטי לתקן את כל מה שלא עומד בסטנדרט. במילים אחרות, הוא כל הזמן מביא את הכול לשלמות והרמוניה. המטרה של תיקון הפא היא להפוך את הדברים לעוד יותר נפלאים.

שאלה: האם אנחנו יכולים ללכת לישון מיד אחרי שאנחנו עושים את המדיטציה?

המורה: בוודאי, זאת לא בעיה. אתם יכולים ללכת לישון אם אתם רוצים. אתם יכולים לקום באמצע הלילה לעשות את המדיטציה, וכשתלכו לישון מיד לאחריה, אז השינה שלכם תהיה ממש טובה.

שאלה: אם אדם שנראה היה שבאמת תרגל פאלון דאפא מת פתאום בעקבות תאונת דרכים, האם אפשר לראות אותו כשֵד?

המורה: אני לא מתכוון לדבר על התקרית הספציפית הזאת. לא אענה על השאלה שלך ישירות. לידה, זִקנה, מחלה ומוות הם פשוט איך שהדברים עובדים בחברה האנושית. בזמן הנוכחי, אתם לא יכולים להבחין מפני-השטח אם אדם הוא מטפח, או אם אדם יכול להגיע לשלמות המלאה. לפני רגע אמרתי שמחשבתם של האנשים כל הזמן נבחנת כאשר הם עומדים בפני עניינים קריטיים. כאשר מישהו מת בזמן שהוא מתרגל, אתם נבחנים כדי לראות מה תעשו. אולי האדם הזה הגיע לשלמות המלאה, או שאולי הוא היה שֵד. שום דבר לא מתרחש במבוֹדָד. משתמשים בכל הדברים האלה כדי לבחון את מחשבתם של המתרגלים כדי לראות אם הם עדיין יוכלו לצלוח את זה ברגעים קריטיים. יש אנשים שהקריבו בשביל זה. הם הגיעו לתחום של השלמות המלאה ויצרו הזדמנות כזאת למתרגלים אחרים. יש מקרים כאלה, אבל כעיקרון אני מסתייג מהמקרים האלה. אך בה בעת יש כאלה שבאו לגרום נזק. הם מפריעים לכם בדיוק באופן הזה, מכים בכם ברגע קריטי. אבל לא משנה מה, אנחנו משתמשים בהם כדי לבחון את המחשבה של האנשים. אנחנו משתמשים בהם כדי לבחון את מחשבתם של האנשים ברגעים מכריעים וכדי לראות אם כולכם יכולים עדיין לטפח. טיפוח הוא עניין רציני ביותר.

שאלה: מהו המושג של "אלוהויות" שב"בודהות, טאואים[18] ואלוהויות"?

המורה: אתם יודעים שב"שמונה הצורות של שומרי-פא שמימיים של הבודהא", יש אלוהויות רבות. אלו האלוהויות המוכרות בבודהיזם. אך האלוהויות בקוסמוס אינן מוגבלות רק לאלו. יש אלוהויות שמימיות שונות בתחומים שונים. הן אחראיות באופן ישיר על הישויות החיות בקוסמוס, והן קיימות בכל אחת מהרמות השונות. בודהות הם סוג מיוחד של אלוהות. הם נעשו אלוהויות באמצעות טיפוח של רחמים ושל "שָן", הם בודהות. לגבי טאואים, הם מטפחים "גֶ'ן". הם מתיחסים ל"גֶ'ן" מתוך "גֶ'ן-שָן-רֶן" כאל היסודי והמהותי ביותר. אז אחרי שהם מצליחים בטיפוח הם לא מציעים הצלה לכל הישויות החיות. אבל הם חושבים שג'ן הוא הכול. זהו הטאו שלהם, הטאו הגדול של ג'ן. ולמעשה הם גם אלוהויות. "אלוהויות" גם כולל את סוגי האלוהויות שלפני רגע הזכרתי, שאחראיות על העניינים של הישויות החיות בקוסמוס, כמו גם אלו שהן בודהות וטאואים. יתר על כן, יש המון ישויות שונות גבוהות יותר, כל מיני סוגים. אני מתייחס אליהן באופן כללי כבודהות, טאואים ואלוהויות.

שאלה: כשהזמן המיועד לטיפוח יסתיים, אם יהיו אנשים שעוד לא יגיעו להארה ולפתיחת הגונג (קָאי-גוֹנְג), האם שמונים אחוז של הגונג המטופח שלהם גם כן יילקח למטה?

המורה: זה לא תקף לאלו שלא מגיעים לשלמות המלאה באמצעות טיפוח. אם אדם לא מצליח לטפח לשלמות המלאה, הנושא של השלמת גן העדן שלו לא קיים – זה לא חל עליו. יש אפשרויות ספורות בלבד עבור אלו שלא מגיעים לשלמות המלאה. הראשונה היא, אם הם באמת נטשו את ההחזקות המרכזיות שלהם, אז הם אולי יוכלו ללכת לרמה שהיא בדיוק מתחת למקום המקורי שלהם. או, אם הם רוצים להמשיך את הטיפוח שלהם, אז יכול להיות שהם יביאו איתם את כל הדברים שיש להם שייחתמו ויישמרו עבורם, והם יתגלגלו מחדש שוב לעולם כדי להמשיך את הטיפוח שלהם. מצב נוסף הוא, אם האדם לא רוצה יותר לטפח, אז מה שהוא השיג בטיפוח שלו יעבור המרה למזל-טוב ולדֶה; סביר שזה יהפוך לגמול כמו עושר, הון, תהילה ומעמד, שמהם הוא יוכל ליהנות בחייו הבאים.

שאלה: מולקולות מורכבות מאטומים. אטומים נמצאים בתוך מולקולות. איך זה שהמבנה הכולל של האטומים גדול יותר מזה של המולקולות?

המורה: מולקולות אינן חלקיקים עצמאיים. הן מתקיימות בקבוצות. במונחים מדעיים מודרניים הן מתקיימות בקבוצות. כלומר, בתוך תחום הקיום שלהן, הן מפוזרות בכל מקום בחלל הזה. למעשה, ל"בכל מקום" הזה יש קצה ויש גבול. במילים אחרות, הנפח וההיקף שבו האטומים מתקיימים עובר בהרבה את הנפח וההיקף שבו המולקולות קיימות ומפוזרות. "אטומים נמצאים בתוך מולקולות" זה מה שנתפס באמצעות האמצעים המדעיים והטכנולוגיים הנוכחיים. אך למעשה זה לא המושג הנכון.

שאלה: פוֹא-פא של גֶ'ן-שָן-רֶן הוא הפא של היקום הזה. האם הוא גם הפא של יקומים גדולים אחרים?

המורה: אכן זה כך. למעשה, לעולם לא תדע כמה עצום היקום הזה. לא משנה כמה התפיסה שלך גדולה, הטווח של היקום הזה שדיברת עליו הוא כל כך גדול שהמחשבה שלך לעולם לא תוכל לדעת אותו. יתר על כן, יכולת התפיסה של המחשבה שלך אינה מספיק גדולה. אז אתה יכול רק לדבר על זה. הכול בנוי מגֶ'ן-שָן-רֶן.

שאלה: איך ג'ן-שן-רן יוצר את החוקים של יקומים אחרים?

המורה: ליקומים אחרים יש אותם החוקים. בתוך אותו התחום, לא משנה כמה רחוק נמצא יקום מסוים, הוא נמצא, כמו כל יקום אחר, בהתאמה לחוק של ג'ן-שן-רן של הגוף הקוסמי ההוא. הם כולם בהתאמה לרמה ההיא של החוקים. לא משנה כמה אתה חושב שהיקום הוא עצום, הוא עדיין רק חלקיק בתוך התחום שהוא שייך אליו. אז חלקיק חייב לעמוד בסטנדרט של התחום ההוא כדי להתקיים בתחום ההוא. והסטנדרט הזה הוא ביטוי של הפא הספציפי של הרמה ההיא.

שאלה: האם מוסריות אדירה חסרת גבולות מגיעה מנשיאת קשיים, או שזה משהו שיש לאדם במקור?

המורה: חלק מקורו בתחום של האדם הזה. הישויות האלה הן פשוט בתחום גבוה כזה, והן פשוט ישויות ברמה הגבוהה ההיא. אותו הדבר נכון לגבי בני אדם: אם אתה נולד בקרב בני האדם, אז ילדיך ייוולדו ויגדלו כבני אדם, והם בוודאי לא יהיו חיות אחרות. הרבה ישויות מוארות גדולות ומטופחות בקוסמוס הן יוצאות מן הכלל, וביניהן יש כאלה שרוממו את עצמן באמצעות טיפוח.

שאלה: נתתי לאנשים רבים ספרים, קלטות אודיו וקלטות וידיאו. אבל חלקם כבר לא מתרגלים. האם עליי לקחת חזרה את הספרים והקלטות האלה?

המורה: זה בסדר לקחת אותם חזרה אם האנשים האלה באמת כבר לא מתרגלים. אם לא נוח לקחת אותם חזרה, אז אולי מישהו עם קשר גורלי ייתקל בהם בביתו של האדם הזה וייקח אותם. אתה יכול לקחת חזרה את אלה שנוח לקחת חזרה. טפל במצב כפי שנראה לך נכון.

שאלה: איך עלינו להבין את "החומר המיקרוסקופי יותר שהורס את האנושות" במאמר "שיחה עם הזמן"?

המורה: לא משנה איך תבין את זה, זה בסדר, ולא תבין את זה לא נכון. אומַר זאת כך: מנקודה מסוימת בגוף הקוסמי העצום הזה, כבר אין ישויות חיות בעלות צורה. רק ישויות חיות ללא צורה מתקיימות שם. הן חודרות את כל הגוף הקוסמי, אז אני פשוט קורא להן חומר. אך הן אלוהויות. הן יכולות לקבל כל צורה, אך הן לא אוהבות להיות בעלות צורה. הן פשוט מתקיימות באופן הזה. אז אם היקום מתנוון, אז כל החומר – שיש בו הן צד חיובי והן צד שלילי – גם כן מתנוון. הצד החיובי התנוון, שלא לדבר על הצד השלילי.

שאלה: "זו האחריות שלך עצמך לטפח את לבך ולוותר על תשוקותיך, להיות בעל חוכמה ולא מבולבל[19]". האם "האחריות שלך" מתייחס לאחריות של האדם עצמו?

המורה: נכון. הטיפוח תלוי בך, הלא כן? זה מה שזה אומר. אתה עצמך צריך לטפח. "לטפח את לבך ולוותר על תשוקותיך" משמעו שעליך לטפח את השין-שינג שלך ולגדוע את הרדיפות הארציות שלך – הרדיפות להשיג את זה, הרדיפות להשיג את ההוא, והתשוקה להשיג את הכול. אם אינך עושה את הטיפוח בעצמך, אז מי יעשה אותו בשבילך? אם אני הייתי מטפח בשבילך, אז זה לא היה נחשב כטיפוח שלך, נכון? "להיות בעל חוכמה ולא מבולבל" משמעו שכשתיפטר מכל הדברים האלה באמצעות טיפוח, אז תראה עקרונות גבוהים יותר בפא ותשיג רמה גבוהה יותר, ולבסוף תגיע למצב של השלמות המלאה. כבר לא תושפע על ידי דברים נמוכים, והחזקות אנושיות כבר לא יניעו אותך. האם אינך מי שאמור לעשות את כל זה? זה מה שזה אומר.

שאלה: האם האלוהויות שנמצאות בשלושת העולמות מורכבות מאטומים?

המורה: הישויות החיות בכל תחום חייבות לעמוד בסטנדרט של התחום ההוא. אך יש אלוהויות בשלושת העולמות שמתעלות מעל הרמות של התחומים שבהם הן נמצאות. כשאמרתי שגופן מורכב מאטומים, בוודאי לא התכוונתי לאטומים שאנחנו רואים, שהם רק החיצוניות של האטומים. הקוסמוס הזה הוא באמת מופלא.

שאלה: כשחוקרים בתיק חקירה ומנסים להשיג ראיות, אם נתנהג בקשיחות כלפי חשוד המסרב לומר את האמת, האם זה יהיה בסתירה להתנהגות שלנו על פי "ג'ן-שן-רן"?

המורה: כשהאדם הזה לא אומר את האמת, זה התפקיד שלך לגרום לו לומר את האמת. אתה יכול לדבר בקשיחות, אבל אין עליך להתרגז. אין עליך להיות פוגעני, ולעולם אין עליך להשתמש באלימות. יש שוני מסוים באופן בו אנחנו [הסינים] מטפלים בתיקי חקירה לבין האופן בו עושים זאת בארצות אחרות. בארצות אחרות ראיות הן חשובות. בעוד שהסינים לפעמים גורמים לאנשים לדבר אפילו כשאין להם ראיות. בכל מקרה, טפל בזה באופן ראוי. כלומר, טפל בזה היטב בהתאם לסטנדרט של מתרגל.

שאלה: מדוע האנשים שיש יותר סיכוי שיקבלו את הפא הם אלה שלא מצליחים כל כך בחיים?

המורה: מה גורם לך לחשוב שזה כך? רבים מהתלמידים שלנו שקיבלו את הפא הם אנשי עסקים מצליחים, ולרבים יש מעמד חברתי גבוה. הרוב הגדול של תלמידי הדאפא שלנו הם אנשים צעירים עם חינוך טוב. יש פקידים בכירים רבים ומנהלים בכירים רבים ממעמד חברתי גבוה. רבים בקהל כאן הם אנשי עסקים מצליחים, והם טיפחו טוב מאוד. יש רופאים רבים ויש גם עורכי דין. מספר לא קטן של אנשים בינינו שקיבלו את הפא הם מהמגזר הפיננסי, יש כאלה שהם בעלי תפקידים בכירים בממשלה, או שהם מהמגזר התעשייתי והמסחרי. אבל אני יכול לומר לכם דבר אחד: בנוגע לטיפוח, אנחנו מתייחסים לכולם אותו הדבר. הדאפא שלנו בהחלט לא ייתייחס למישהו אחרת בשל התהילה והיוקרה שלו. זה אף פעם לא יקרה באופן הזה.

שאלה: מהי המשמעות, הכוונה וההיסטוריה שמאחורי גלימת הנזיר שהמאסטר לבש?

המורה: אומַר לכם שכאשר שאקיאמוני היה בעולם הזה, התלמידים שלו לבשו סוג כזה של בגד. מזג האוויר גרם לנזירים באזור ההאן [של סין] להתחיל ללבוש בגדים בסגנון מקומי, כלומר בגדים בסגנון אנשי המקום. למעשה, סגנון הלבוש של הנזירים כיום הוא זה של אנשי המקום מתקופת שושלות טאנג וסונג. ההבדל היחיד הוא הצבע. האנשים בעבר אהבו ללבוש בגדים בצבעים חיים ובהירים. מאוחר יותר, הנזירים הגיעו למסקנה שזאת החזקה, אז הם החלו ללבוש בגדים אפורים ובצבע בוץ. אך התלמידים האמיתיים של אסכולת הבודהא והבודהות בגני העדן השמימיים לובשים בגדים מאותו הסוג שאני לבשתי. רק החומר שונה. בנוסף, הם הולכים יחפים ומשאירים כתף אחת חשופה. היות שאנחנו מטפחים לבודהא, כמובן שאנחנו אוהבים את הבגדים של אסכולת הבודהא. זה הכול. אם היו מבקשים ממטפח טאואיסטי ללבוש בגדים כאלה, הוא בטוח לא היה לובש אותם, נכון?

שאלה: אמא שלי היא בת 84. היא חיה בגפה ויוצאת מהבית לעתים רחוקות. כל יום, חוץ מזמן הארוחות, ובכל רגע שיש לה זמן, היא לומדת את הפא ומבצעת את התרגילים. אז אין לה הזדמנויות רבות לשפר את השין-שינג שלה.

המורה: אנשים מבוגרים עושים את הטיפוח במסגרת הנסיבות שלהם. אולי עכשיו אין לה בכלל קשיים, אבל בזמן שהיא יושבת שם יגרמו לה להיזכר בדברים שהכעיסו אותה לפני 8 או 10 שנים. זה בטוח שיגרמו לה להיזכר בדברים האלה, והמטרה היא לראות אם הלב שלה לא זז או שמא היא עדיין תתרגז בגללם. יש אנשים שיושבים שם ונעשים מרוגזים מאוד. כלומר, היא לא תפסיד דבר, איכשהו אני אגרום לכך שיהיה אפשרי בשבילה לטפח. חלק מהמתרגלים שלנו, צעירים או מבוגרים, עברו חוויות כאלה, שבהן גרמו להם להיזכר בתקריות מרגיזות, והמטרה היא לראות אם הם עדיין כועסים בעטיין. יגרמו להם להיזכר בכל אירועי העבר כדי לראות, בדרך זאת או אחרת, איך הם מתמודדים איתם.

שאלה: לפני שישה ימים חלמתי שהמאסטר איתנו כשאנחנו לומדים את הפא, ושהוא עונֶה על השאלות שלנו. מאסטר, אתה לבשת אותם הבגדים שלבשת אתמול בבוקר כאשר נפגשת עם קבוצה קטנה של אנשים.

המורה: אז ראית את הדברים לפני שהם התרחשו. למעשה, אני מסתיר את כל הדברים האלה בעבורכם, כדי למנוע מכם להתמקד בהם או להקדיש להם יותר מדי תשומת לב, וכדי שתקלטו פחות, כך שתוכלו לטפח מהר יותר. אחרת, הייתם שואלים אותי שאלות כאלה כל יום. היו יכולות להיות לכם כל כך הרבה שאלות: "מדוע זה כך? מה המשמעות של הדבר ההוא?" יש מספר לא ייאמן של פלאים ביקום הזה – יש כל כך הרבה מהם.

שאלה: האם כוח רצון חזק ויכולת לשאת סבל באים עם האדם בלידה?

המורה: הם לא באים עם האדם בלידה. נדבר על בני אדם וניקח כדוגמה את הגוף האנושי של פני השטח. אם אדם חישל את עצמו באמצעות קשיים רבים בחברת האנשים הרגילים, אז אולי יהיה לו פחות אכפת מהדברים. או אם הוא עבר דברים רבים, אז כוח הרצון שלו יתחזק ויהיה לו פחות אכפת מדברים. אדם גם יכול להתחזק באמצעות טיפוח. כשהרמה של האדם עולה, היכולת שלו לשאת סבל עולה.

שאלה: במשך תהליך הטיפוח, האם אנחנו יכולים לטפח החוצה במלואם את כל אחד ואחד מסוגי הדברים הרעים שיש לנו?

המורה: אתם חייבים לעשות את זה. חלק מהמתרגלים שלנו חושבים: "המורה, אנחנו כל כך רעים בחברה האנושית הרגילה. כשנטפח למעלה עד לרמה של בודהא, האם באמת נשכח את הכול לגבי הזמן בו חיינו כבני אדם?" [אתם חושבים כך] משום שהמחשבות שלכם לגבי איך הם בודהות הן מחשבות כפי שיש כאשר חיים בין בני אדם רגילים. כל המחשבות האנושיות שלכם ישתנו, וזה כולל את מבנה המחשבות שלכם ואת האופן שבו אתם חושבים. כשתהיו משוחררים מהמגבלות של הרגשות ברמה הזאת, ומהמגבלות של סוגים שונים של חומר ברמה האנושית הרגילה הזאת, אז אתם תתנתקו מהסביבה הזאת ותפסיקו להיות כפי שהייתם. כשתטפחו לשם למעלה, הצורה האנושית השטחית הקטנה הזאת שלכם תיוותר רק כזיכרון, בעוד שהמחשבות שלכם יתרוממו לרמה של בודהא, אלוהות, או טאו, והן יהיו החלק הטוב ביותר שלכם. אתם לא תרצו לגעת בחלק האנושי השטחי ביותר הזה [שלכם] – אתם אפילו לא תרצו להיזכר בו.

שאלה: כאשר הקוסמוס החדש יהיה בנוי, האם ברמות שונות עדיין יתקיימו שדים?

המורה: אני יכול לומר לכם דבר אחד: אם היו רק דברים חיוביים ולא היו דברים שליליים, אז אף ישות חיה לא הייתה חושבת שהחיים מעניינים. אם היית יכול להצליח בקלות בכל דבר שאתה עושה, להשיג כל דבר שאתה רוצה, ולבצע כל דבר ללא כל קושי, אז לא היית מעריך או מוקיר שום דבר. לא הייתה יכולה להיות לך תחושת השמחה שמרגישים אחרי שמתגברים על דברים, וגם לא יכול היה להיות לך האושר של הניצחון. לא היית מעריך או מוקיר שום דבר אם הדברים היו כך, והיית חושב שהחיים הם חסרי משמעות. בחברה האנושית הרגילה אנשים מתחרים ונאבקים וזה מעניין בשבילם. הם חושבים שיהיה מעניין להסתכל בסוף חייהם על הדברים האלה. כך הם בני אדם. אז יהיו גורמים שליליים ברמות שונות, זה בטוח. הם לא נגרמים בגלל הטיפוח, אלא מתוכננים על ידי הפא.

שאלה: מה עליי לעשות כאשר אני רואה דברים שאינני אוהב לראות בזמן שאני במצב השָקט?

המורה: אם אתה רואה אותם, אז אתה רואה אותם. למרות שאינך רוצה לראות אותם, ראית אותם. אל תקדיש להם תשומת לב. הם לא יכולים לפגוע בך או לגעת בך. פשוט הנח להם ואל תדאג לגביהם. זה במיוחד כך כאשר אתה מתחיל מהרמה של אנשים רגילים. כאשר הטיאן-מו יכולה לראות דברים, אז מה שתראה יהיו בוודאי דברים של רמה נמוכה שהם באמת רעים, וזה יפחיד אותך. אבל כל עוד אתה קורא הרבה את הספר, לומד יותר את הפא, ומאיץ את הטיפוח שלך, אז תפרוץ במהירות את הרמה הזאת. מה שתראה אז כבר לא יהיו הדברים האלה, אלא דברים טובים.

שאלה: כשמישהו במשפחה שלי מבצע תרגילים של צ'יגונג אחר, אז אני מרגיש ממש לא טוב כשאני מתרגל את התרגילים [של הפאלון גונג] באתר התרגול הקבוצתי. האם הדברים שאני רואה הם לפעמים נבואיים בצורה זאת או אחרת?

המורה: כשאתה רואה דברים, פשוט הנח לזה. אל תתייחס אליהם כמשהו חשוב. אפילו אם אתה יכול לראות דברים מסוימים שעומדים להתרחש, אז אני חושב שאתה צריך להתעלם מהם. שמור על השין-שינג שלך וטפח. לגבי הנושא של אחרים המפריעים לטיפוח שלך, או שמישהו במשפחתך מתרגל צ'יגונג אחר, באופן רגיל הדברים האלה לא משפיעים עלינו. אם אתה מרגיש שהדברים האלה מפריעים לך, אז יכול להיות שהם בוחנים אותך לראות איך המחשבה שלך מגיבה. משום שאנחנו מתרגלים דרך ישרה, דרך גדולה, אז שום דבר לא יכול להפריע לך. אם המחשבה שלנו אינה יציבה, אז זאת בעיה בשין-שינג שלנו, ומצבים לא רגילים יופיעו.

שאלה: אני מתרגל פאלון גונג כבר כמה חודשים, ואני חושב שזה ממש טוב. אך לפני כן המרתי את דתי לדת מסוימת, ועכשיו אני בדילמה. המורה, בבקשה תן לי עצה.

המורה: טיפוח הוא עניין של האדם עצמו. אתה בוחר איזו דרך טיפוח אתה מעדיף. אם אתה רוצה לטפח בדת, אז אתה יכול לעשות זאת. אם אתה רוצה לטפח בדאפא, אז אתה יכול לטפח בדאפא. אתה צריך לעשות את הצעד הזה בעצמך. משום שגם אני רואה שאתה בדילמה, אז אני צריך לראות איך אתה עושה את הצעד הזה. מה שתלמד הוא בחירה שלך. אבל הסברתי עקרונות רבים בבהירות. בשלושת העולמות אין אלוהויות ישרות המשגיחות על בני האדם, ואין אלוהויות ישרות המצילות אנשים. זה מה שאני יכול לומר לכולכם.

שאלה: אני מרגיש שאין לי מספיק זמן, אז לעתים קרובות אני ישן פחות. האם זה נחשב להחזקה?

המורה: לא, זה לא. אם אתה רוצה למצוא זמן בערב כדי לעשות את התרגילים משום שיומך עמוס ממש ואתה עסוק במשך היום, אז הייתי אומר שזה מצוין. מצב גופך לא יתדרדר בכלל מפני שאתה מבצע את התרגילים, וגם לא תסבול מחוסר שינה. הדברים האלה לא יתרחשו. להיפך, אתה תישן טוב יותר אחרי שתבצע את התרגילים, ותרגיש אנרגטי יותר. זה בטוח יהיה כך.

 שאלה: הנוצרים והקתולים מאמינים שיש רק אל אחד שם למעלה, ישוע. איך נוכל לעזור להם להאמין שיש יותר מאל אחד?

המורה: זה תלוי בהם. אני הסברתי את העקרונות. למעשה, גם בתנ"ך וגם בברית החדשה כתוב שישוע אינו האל היחיד. לכל הפחות יהוה היה לפני ישוע. אלוהויות רבות אחרות הוזכרו גם בתנ"ך וגם בברית החדשה. ביוון העתיקה אלוהויות רבות לימדו את הפא כאן בקרב המין האנושי. זה תלוי באנשים עצמם איך הם מבינים את הדברים האלה. למעשה, גם הבודהיזם לימד ששאקיאמוני אינו הבודהא היחיד. כמובן, שאקיאמוני הזכיר את בודהא אמיטבהא ואת ששת הבודהות הקדמוניים. הוא אמר שהטאתאגאטות הם רבים מספור כמו גרגירי החול בנהר הגאנגס וכו', ושיש בודהיסאטוות גדולות רבות מספור. אך יש נזירים שמתעקשים ששאקיאמוני הוא הבודהא היחיד. איך הם יכולים להיות כה צרי מחשבה ולחשוב ששאקיאמוני הוא הבודהא היחיד? אנחנו יכולים לבקש מהם לקרוא את הפא כך שהם ידעו מה הוא. זה תלוי בהם אם הם ילמדו אותו. אם הם מתעקשים להחזיק בהבנה שלהם, אז הניחו להם. אנחנו רק מייעצים לאנשים להיות טובים, ואף פעם לא נגרור מישהו לכאן. אתם צריכים לזכור זאת.

שאלה: היות שהגונג של האדם הוא בדמותו, אז מדוע בודהא מזויף שנוצר מהסגידה של אנשים יכול לקחת גונג מהאדם?

המורה: הוא לא יכול לקחת את הגונג מהאדם. הוא יכול רק לקחת צ'י מאדם רגיל. ככה זה. הוא כלל לא יכול לקחת אנרגיה. אז מדוע הוא רוצה לקחת משהו ממישהו? זה משום שהוא נוצר על ידי הסגידה של אנשים רגילים, ותחום המחשבה שלו הוא לפיכך באותה רמה כמו של אנשים רגילים. מדוע בני אדם גונבים? משום שיש להם המנטליות הזאת.

שאלה: אחרי ההגעה לשלמות המלאה, האם התלמידים האלה שילכו לגני עדן אחרים יוכלו להביא איתם את הפאלון שבבטנם?

המורה: אתה צריך רק להתרכז בטיפוח. אינך יודע על המצב שלך. פשוט טפח במרץ והתקדם בעקביות. מה שצריך לעניין אותך זה איך להגיע לשלמות המלאה, משום שזאת העדיפות הראשונה שלך. לטפח ולחזור כמה מהר שאפשר זה הדבר החשוב ביותר עבורך. אל תחשוב על דברים אחרים. אני, המאסטר שלך, בוודאי אתן לך את הטוב ביותר (מחיאות כפיים). עבור מי היקום החדש וכל הדברים של העתיד נוצרים? האם הם לא נוצרים עבור כל הישויות החיות? האין זה כך? הורים תמיד רוצים לתת לילדיהם את הטוב ביותר. הם במיוחד רוצים לתת להם עתיד טוב יותר. לכל ההורים יש הכוונה הזאת (מחיאות כפיים).

שאלה: היות שההגעה לשלמות המלאה מתרחשת בִּן-רגע, איך אפשר יהיה לדעת את ההוראות של המאסטר?

המורה: כשתעמוד להגיע לשלמות המלאה יִצרו אתך קשר. יספרו לך ישירות דברים רבים. אין זה כפי שאמרו אנשים מסוימים הטוענים שהם הגיעו לשלמות המלאה. כל אלה שטוענים שהגיעו לשלמות המלאה, לא הגיעו.

שאלה:  כשמפיצים את הפא למערביים, איך עלינו להתמודד עם שאלות הקשורות לדת?

המורה: תנו להם לקרוא את הספרים, פשוט תנו להם לקרוא את הספרים. בספרים הסברתי דברים הקשורים לדת בבהירות רבה. כששואלים אתכם, פשוט ענו בהתאם למה שיש בספרים – עשו זאת כך ולא תהיה בעיה.

שאלה: כשאני יושב במדיטציה אני סובל מכאבים עזים. האם זה דבר טוב, או שזה משום שיש לי קארמה רבה כל כך שעליי לסבול גמול באופן זה?

המורה: לא, זה לא המצב. אף אחד אינו חופשי מכאב כאשר הוא עושה את המדיטציה. חלק מאיתנו עשו בעבר התעמלות אירובית, היו רקדנים, או שכבר יכלו לשבת בתנוחת הלוטוס. האנשים האלה יכלו לעשות את תנוחת הלוטוס בקלות. אבל אומַר לכם, בזמן ההוא לא טיפחתם. אתם תרגישו את הכאב מיד עם תחילת הטיפוח. אתם בוודאי לא תחמיצו את סילוק הקארמה באמצעות התרגול רק משום שיכולתם לשבת בתנוחת הלוטוס. אם אתה עושה טיפוח, אז צריך לעזור לך לשפר את עצמך.

שאלה: כשאני מניח את כפות ידיי על הבטן שלי כשאני שוכב במיטה, אני יכול להרגיש את עצמי מתרחב כלפי חוץ כמו נחשולי גלים. אני מודאג שמא זה מעיד על כך שאני מתרגל בצורה לא נכונה.

המורה: זה משום שאתה יכול להרגיש שהגוף שלך עובר שינוי מהרמה התת-מיקרוסקופית כלפי פני-השטח. זה כמו מה שאמרתי קודם: אנחנו משנים אותך מהרמה התת-מיקרוסקופית כלפי פני-השטח. אז יש אנשים רגישים שיכולים לחוש את זה. מה שהרגשת הוא רק מִקצת שבמקצת. יש עוד הרבה יותר שאינך יכול להרגיש. חלק מהתחושות יכולות להיות מכאיבות למדי.

שאלה: עברתי קשיים רבים כשהייתי צעיר. עכשיו כאשר קיבלתי את הפא, האם הקשיים האלה עוזרים לטיפוח שלי?

המורה: חלקם אולי יעזרו. היות שזה לא קל לאף אחד לקבל את הפא, אם למישהו יש גורל קבוע מראש לקבל את הפא, אז אולי הוא נשא קשיים למען זה במשך תקופות חיים רבות רבות שלו. אז אל תחשוב שזה היה קל בשבילך לקבל את הפא היום. עם זאת, יש אנשים שנשאו קשיים במשך תקופות חיים רבות רק כדי לקבל את הפא הזה, וכשהגיע הזמן באמת לקבל את הפא הם לא הולכים על זה. זה חבל כל כך! הם באו רק בשביל זה... אתם לא חושבים שזה חבל?

שאלה: כשרק התחלתי ללמוד את הפא והייתי נתקל בחלומותיי בסכנה, תמיד זכרתי לצעוק את שם המאסטר. אך לאחרונה אני לעתים קרובות שוכח לעשות זאת, ובמקום זאת אני נלחם בהם. מדוע זה כך?

המורה: המצב הזה נדיר, נדיר מאוד. אבל יש באמת מקרים יוצאי דופן. זה יעבור אחרי זמן מסוים. אם תתעלם מזה, אז זה לא יהיה משמעותי. בכל מקרה, הדברים יסתדרו אחרי זמן מה. אם בכל פעם שאתה נתקל בבעיה אתה קורא למאסטר שלך, האם אין זאת החזקה נוספת? חוץ מזה, עליך לחפש בתוך עצמך כדי למצוא את הסיבה לדברים שמתרחשים בחלומות שלך. הם השתקפות לכך שאתה נמצא במצב מסוים. הסיטואציה הזאת מתרחשת לעתים קרובות בדרכי טיפוח של אסכולת הטאו. היא במיוחד נפוצה בשיטות שבהן אנשים עושים טיפוח פנימי וגם חיצוני; כלומר, הם עושים טיפוח פנימי ואמנויות לחימה.

שאלה: אם אדם שסבל מדיכאון והיו לו בעיות נפשיות באמת מטפח ומתרגל, האם הוא יוכל להגיע לשלמות המלאה?

המורה: הוא יוכל להגיע לשלמות המלאה אם הוא באמת יטפח. אבל אדם במצב הזה לא צריך לעשות את התרגילים בציבור, גם למענו וגם למען הפא. אם הוא לא יוכל לנהל את עצמו כיאות ויגרום נזק לפא, אז הוא עשה דבר לא טוב. אז הכי טוב שהוא יעשה את התרגילים בבית. כל עוד אתה מטפח, אני אשגיח עליך, לא משנה איפה תעשה את התרגילים. אבל הדבר הזה חל רק על אנשים שיכולים לטפח. כלומר, חייבת להיות להם מחשבה מודעת, והם חייבים להיות מסוגלים להתגבר על מכשולים.

שאלה: כשאני מתבונן אחורה על המחצית הראשונה של חיי, יש לי חרטה ואני מאשים את עצמי. כתלמיד של הפאלון, איך עליי להתמודד עם הבעיה הזאת?

המורה: אל תדאג לגבי שום דבר – מה שהיה היה. אני מסתכל רק על הלב שלך לטיפוח. המאסטר שלך ידאג לכל השאר. אם אתה ממשיך לחשוב על דברים שקרו פעם, זה יהפוך לעוד מכשול ועוד החזקה. אז אל תדאג לגביהם יותר. פשוט שנה את עצמך באופן יסודי ומהותי מהפנים החוצה, ואז תהיה אדם חדש. זה מה שעליך לעשות (מחיאות כפיים).

שאלה: לפעמים כשאני קורא את "ג'ואן פאלון" אני מרגיש שהפָּנים שלי הם רק קליפה, ושהפָּנים הפנימיים שלי הם אלו שקוראים. מדוע זה כך?

המורה: זה משום שהיואן שן שלך והחלק התת-מיקרוסקופי שלך הם יותר בשליטה. זה דבר טוב.

שאלה: איך עלינו להבין את "שין-שינג" ו"תחום"? מה היחס בין שניהם?

המורה: כל רמה שתגיע אליה בטיפוח היא הגובה של השין-שינג שלך וגם התחום שלך. כל המחשבות והרעיונות שמיוצרים בתחום המחשבה הזה יתאימו לשין-שינג של הרמה הזאת. אבל זה לא לגמרי כך כאשר אנחנו עושים טיפוח בין אנשים רגילים. אנחנו עוברים בהדרגה שינוי מהרמה התת-מיקרוסקופית החוצה כלפי פני-השטח. אז כל עוד החלק האנושי שלנו עדיין עוטה הופעה אנושית בפני-השטח, תהיה לנו צורת חשיבה של אנשים רגילים עד שבסופו של דבר נגיע לשלמות המלאה, ובזמן ההוא הכול ישתנה. עם זאת, עלינו להיות קפדנים עם עצמנו במהלך הטיפוח שלנו, והשין-שינג שלנו צריך לעבור מעבר לזה של אדם רגיל.

שאלה: אם אני עושה את תרגיל "תנוחת העמידה של הפאלון" במשך שעתיים וחצי בבוקר, ואת המדיטציה במשך שעה וחצי בלילה, האם אני עושה את התרגילים יותר מדי?

המורה: אני לא מתנגד לכך אם יש לך זמן לעשות את התרגילים יותר. לעשות את התרגילים זה דבר טוב. אבל אם אתה לוקח זמן מהקריאה, אז הייתי אומר שזה לא בסדר. זה משום שלקרוא וללמוד את הפא זאת העדיפות מספר אחת. זה מבטיח שתוכל באופן מהותי ואמיתי לעבור שינוי, וזאת הסיבה המהותית שאתה יכול לעלות גבוה יותר. לבצע את התרגילים זה אמצעי עזר להגעה לשלמות המלאה. אין עליך להפוך את ביצוע התרגילים לעדיפות הראשונה שלך, ולהתייחס לקריאה כעדיפות השנייה. אתה לא יכול לעשות את זה, לחלוטין לא. ואם לא תוכל להגיע לתחום ההוא, אז איך התרגול שלך יקדם אותך בכלל? אף על פי [שהמנגנונים] הם אוטומטיים, אתה לא תתקדם לא משנה כמה תתאמץ. כשהשין-שינג שלך יגיע לרמה ההיא ואתה תגיע להבין את עקרונות הפא באמצעות קריאת הספר, אז הגונג שלך מיד יצמח מעלה במהירות. זאת הסיבה שלא שמנו יותר מדי דגש על הגדלת משך ביצוע התרגילים. אך עדיין נחוץ לעשות את התרגילים.

שאלה: מאסטר, אמרת שהפו-יואן-שן של אדם שטיפח בשיטה מסוימת עזב את הגוף של האדם הזה כדי לתרגל, ושאז הפו-יואן-שן נהרג והתגלגל שוב מחדש. האם זה היה הג'ו-יואן-שן או הפו-יואן-שן שטיפח עם הגוף הזה?

המורה: אומַר לך: לעתים קרובות אני אומר שאפשר בקלות לראות דרך הממד הזה של המין האנושי, אבל יהיה קשה לגלות כמה ממדים יש. [הפו-יואן-שן] סיים את כל הדברים האלה בשדה הזמן של ממד אחר. בתוך שדה הזמן של ממד אחר עדיין יש שדות זמן של ממדים אחרים. היה זה שָם שהוא השלים את הכול. וכמובן שזה היה הפו-יואן-שן שטיפח!

שאלה: קבוצת התרגום שלנו תרגמה את הכתבים שלך לאנגלית כדי שכמה מתרגלים מערביים יקראו אותם.

המורה: אם אתם רוצים לפרסם בציבור חומר מתורגם כלשהו, או לפרסם ולהפיץ אותו בקרב מתרגלים אחרים, אז הוא חייב לעבור בדיקה של האגודה הראשית כדי שהיא תחליט. זה משום שנושאים רבים יכולים להשפיע על הדאפא שלנו באופן כולל, וזה קשור בדברים בעלי חשיבות גדולה. לכן החומר הזה צריך להיבחן על ידם. זה במיוחד כך לגבי ההקלטות של הרצאות הפא שלי, משום שלרבים מהדברים אין השלכות על הכלל אחרי שאני מדבר עליהם. כדי לפרסם אותן בשביל שכולם יקראו אותן, אני צריך לערוך אותן ולארגן אותן לצורה של ספר. באופן כזה הן יוכלו לעזור למתרגלים לטפח ולשפר את עצמם. אז לאף אחד אסור [להפיץ דברים בעצמו]. את הנקודה הזאת כבר הבהרתי במפורש. על אף שיש לנו כוונה לעשות דברים טובים למען הדאפא בכל דבר שאנחנו עושים, עדיין עלינו לשקול את ההשפעה שלהם על הדאפא באופן כולל. אז עלינו להתייחס לעניין הזה ברצינות.

שאלה: במאמר "להתמוסס בפא" המאסטר אמר שאנחנו לא צריכים להקדיש זמן רב לדיונים. יש אנשים שהבינו מזה שלא צריך להשתתף בקריאה בקבוצה.

המורה: אתם צריכים להשתתף בקריאה ובלימוד הפא בקבוצה בנוסף לקריאה וללימוד הפא האישיים שלכם. שניהם נחוצים. אל תעברו מקיצוניות אחת לשנייה.

שאלה: יש לי הרגשה שיותר קשה ללמוד בעל-פה חלק מהכתבים לעומת אחרים. האם זה רושם מוטעה?

המורה: חלק מהדברים שכתבתי הם אכן לא קלים להבנה, זה בטוח. הייתה סיבה שהם נכתבו כך. לא משנה באיזו מידה אתה מבין אותם, זה בסדר. לא משנה איך אתה מבין אותם, אתה לא תסטה. ההבדל הוא רק בעומק ההבנה.

שאלה: כדי ללמוד בעל-פה את הכתבים, אני נוהג לכתוב אותם מהזיכרון. מה עליי לעשות עם החומר הכתוב?

המורה: כשעושים משהו מהסוג הזה, צריך לשמור על מצב מחשבה של מטפח ולכבד את המורה ואת הפא. במקרה כזה אתה יכול לשרוף אותם. האש של בני אדם רגילים לעולם לא תוכל להגיע לאלוהויות. אז אם כבר אין בהם שימוש, פשוט שרוף אותם. אפשר לעשות את זה כך משום שזהו זמן מיוחד בהיסטוריה. אבל אסור לחלוטין לשרוף ספרי דאפא.

שאלה: האם זאת החזקה כאשר תלמיד ותיק רוצה תמיד לראות את המאסטר? האם זאת החזקה נוספת אם הוא אינו יכול לעצור את דמעותיו והוא נעשה מוכה-אלם כאשר הוא רואה את המאסטר?

המורה: בשאיפה שלך לראות אותי לא צריכות להיות מעורבות החזקות כלשהן, אבל אני חושב שהסיבה שרובכם רוצים לראות אותי היא משום שאתם מטפחים ומתרגלים בדאפא, והפא שהמאסטר שלכם לימד אתכם הציל אתכם. זאת הסיבה שאתם רוצים לראות אותי. לגבי הסיבה שאתם נעשים מוכי-אלם ברגע שאתם רואים אותי זה בגלל השינויים שבכם והטרנספורמציה של הגוף שלכם. בפני השטח אתם לא יכולים לראות את השינויים. אבל החלק שלכם שטופח היטב, היואן-שן שלכם, והחלק שלכם שאינו מושלה, יכולים לראות אותם. הם מתעוררים ברגע שהם רואים אותי. אפילו כשהם מתעוררים רק מעט, אז החלק האנושי שלכם נעשה חלש מאוד. פני-השטח שלכם לא יודע מדוע החלק ההוא שלכם בוכה. החלק האחר שלכם רואה את כל מה שעשיתי בשבילכם, שבעבורו לא תוכלו לגמול לי בשום מילים או מעשים (מחיאות כפיים). הבכי שלכם הוא שיקוף של הכרת התודה שלכם מכל הלב, שלא ניתן להביע אותה.

שאלה: אני יכול לשאת את הכאב הגדול שנגרם מהישיבה בתנוחת הלוטוס. אבל חלקים אחרים בגופי קופצים בצורה אלימה מדי פעם, וזה מונע ממני להיכנס לריכוז כשאני עושה את המדיטציה.

המורה: תמיד תהיה תקופה של כאב כשיושבים בתנוחת הלוטוס. וזה במיוחד כך כאשר חלק מכם מעולם לא ישב בתנוחה הזאת קודם לכן, והמבנה החומרי של הגוף שלכם בפני השטח אינו רגיל אליה, ובנוסף, הקארמה שלכם מסולקת, וכל אלה גורמים לכך שזה יהיה כואב ביותר. אפילו כאשר אתה מסוגל לשבת בתנוחת הלוטוס במשך חצי שעה, עדיין תחוש כאב רב מעבר לחצי שעה. ביחד עם הכאב מגיעים חוסר נוחות וחרדה. אז למרות שהיה נראה שהנזירים שטיפחו בעבר רק ישבו במדיטציה, הם למעשה שיפרו את השין-שינג שלהם באותו הזמן. פשוט הדרך של שיפור השין-שינג שלהם לא הייתה ישירה כמו שלנו. לכן הם התקדמו לאט, הטיפוח שלהם היה איטי. כאשר אתה מרגיש חוסר נוחות וחרדה, הקארמה שלך מנסה לגרום לך להוריד את הרגליים. אם אתה נחוש, יש לך כוח רצון חזק ואינך מוריד את הרגליים, אז הלב שלך משתפר בתהליך הזה. זאת עוד דרך לשפר את עצמך באמצעות קושי. לפעמים אולי תהיה הרגשה של כאב מייסר, בחילה, או תחושה שעומדים להקיא. לפעמים התגובות הן חזקות.

שאלה: יש מתרגלים שחושבים שאנחנו בשלב האחרון, שלב ה"ספרינט", ושעלינו לתפוס כל רגע אפשרי כדי ללמוד את הפא.

המורה: אני מעולם לא אמרתי משהו על "השלב הסופי, ה-ספרינט". אם מישהו רוצה להשקיע את כל זמנו בלימוד הפא ולהתפטר מעבודתו כדי להישאר בבית, אז הייתי אומר שהוא מזיק לפא. מי שמפיץ רעיונות כאלה, מי שעושה את זה, מתנהג בחוסר אחריות גם כלפי הפא וגם כלפי עצמו. מי לימד אותך לעשות דברים כמו להתפטר מהעבודה או כמו אפילו לא לעבוד יותר בכלל. האם אתה לא תזיק לפא? אמרתי שגם בני אדם יוצרים הרמוניה לפא. כמובן, יש אנשים התוהים: "איך בני אדם יכולים ליצור הרמוניה לפא?" חישבו על כך, כולכם. הפא יכול להציל אתכם, וזה בטוח. אז איך בני אדם יכולים ליצור הרמוניה לפא? ברמה הזאת, ברמה של החברה האנושית הרגילה, אם כולכם הייתם מתנהגים בצורה גרועה כמו אנשים רגילים, אז אנשים היו אומרים: "תסתכלו איך מתרגלי הפאלון גונג האלה מתנהגים". אם כולנו נפעל היטב, נוכל לעמוד בסטנדרט של מתרגלים ונהיה תלמידים ישרים ואציליים שעושים טיפוח – חישבו על זה – אנשים יחשבו: "או, הם מתרגלי פאלון גונג. הם כל כך טובים". אם אפשר לסמוך עליכם בכל מקום שאתם הולכים אליו, ואתם אנשים טובים בכל מקום שאתם נמצאים בו, אז אנשים יאמרו שפאלון גונג הוא באמת טוב, ושהדאפא הזה הוא באמת טוב. אז האם אינכם מאמתים את הדאפא בצורה הזאת בין אנשים רגילים? האם זה לא הגיוני? לכן, אם ההתנהגות שלנו לא תואמת לדאפא, אז לא רק שאיננו יכולים ליצור הרמוניה לפא, אנחנו גם מכתימים את הפא ומזיקים לפא. הפא יכול להציל אותך, אבל אתה מזיק לו – איך אתה שֹֹם את הדברים האלה זה מול זה? איך לאמוד אותך? טיפוח הוא רציני. איך מישהו שעטוף בקארמה יכול לטפח לשלמות המלאה אם הוא לא מתייחס לזה ברצינות? האם יש משהו בעולם הזה שהוא גדול יותר או רציני יותר מזה?

שאלה: יש אנשים משכילים שלא נוח להם לקרוא את "ג'ואן פאלון". הם לא רגילים לסגנון הכתיבה של הספר, שהוא שונה מזה של טקסטים אקדמיים. האם זה קשור לקשר הגורלי, או לקארמה, של מישהו?

המורה: זהו מכשול לקבלת הפא עבור אנשים משכילים שהם כאלה, אז הם צריכים להתגבר עליו. המושגים שלהם, שהם גיבשו בעבר, מפריעים להם. יש אנשים שאולי לא יסכימו אם אכנה את המושגים שנוצרו בספרות המודרנית סגנון חדש של בָּא-גוּ[20]. אבל הם באמת קיבעו את המשמעויות של המילים ושל הביטויים בכך שהם נתנו להם הגדרות, אז המילים והביטויים מאבדים את המשמעויות הפנימיות העמוקות יותר שלהם. זה המצב לגבי השפה שמדברים בה היום, היא שפה שטוחה ופשוטה. עם ההגדרות המקובעות שלה היא יכולה רק להביע את המשמעויות השטחיות ביותר, והיא רחוקה מלהתאים לבטא את הפא. יש אנשים האומרים שהספרים של המורה לא מתאימים לדקדוק המודרני. אני מסכים לגמרי. הם אכן אינם בהתאמה לדקדוק המודרני. אבל האם חשבתם על זה: הפא יצר תנאים וסביבות לחיים עבור ישויות ברמות שונות, כולל את השפות האנושיות ושיטות הכתיבה שלהן. במילים אחרות, התרבות שיש היום למין האנושי נוצרה על ידי הפא. כיוון שכך, איך יכול הדאפא של הקוסמוס להיות מוגבל על ידי הסטנדרטים הדקדוקיים של שפה אנושית? אנחנו רק משתמשים בשפה ובדקדוק האנושיים כדי לבטא את הפא. לגבי איך להשתמש בה, זה תלוי בנו. אני משתמש בה בכל דרך שתאפשר לי לבטא את המשמעויות העמוקות יותר של הפא. אז שברתי לחלוטין את כללי הדקדוק המודרני, ולא פעלתי בהתאם לכללים או לנורמות שלו. אותו דבר נכון כאשר אני מלמד את הפא – אינני פועל בהתאם לשפה הסטנדרטית. רק כך אני יכול לבטא את הפא בבהירות. ככה זה. הפא – הפא הכל כך עצום של הקוסמוס – לא יכול להיות מוגבל לדקדוק של שפה אנושית. אני רק משתמש בשפה אנושית. לגבי איך אני משתמש בה, אני מעצב אותה בכל דרך שאני רוצה. כל עוד ניתן לבטא את הפא, אני מעצב אותה בכל דרך שתאפשר לבטא את הדברים בבהירות. והפא יוצר שפה חדשה ותרבות חדשה למין האנושי של העתיד. כל הדברים יוחזרו למצב האופטימלי שלהם. אז זה רק טבעי שכרגע אנשים אינם רגילים [לאופן שבו אני משתמש בשפה].

שאלה: הרגל שלי נפצעה בעבר, אבל הצלחתי לשבת בתנוחת הלוטוס. אך לאחרונה אינני יכול לשבת כך, לא משנה כמה אתאמץ. מה הסיבה?

המורה: למעשה, עליך לשאול את עצמך מה הסיבה. האם זה משום שאינך מתקדם במרץ בלימוד הפא? או האם עשית משהו מוטעה אבל אתה מסרב לתקן את דרכיך או שלא הכרת בבעיה? אם תתמודד טוב מאוד עם הדברים היום ומה שתעשה יהיה בסטנדרט של הפא, אז בוודאי תוכל להאריך את ישיבת הלוטוס לעשרים דקות כאשר קודם יכולת לשבת רק עשר דקות. רבים מהמתרגלים שלנו חוו את זה. הדברים אינם מוחלטים. המצב [שתיארת] יכול להתרחש גם אם אתה צריך לסלק הרבה קארמה בתקופה הנוכחית.

שאלה: קיבלתי מסרים מסוימים. איך אני יכול להבחין אם הם באו מישות מוארת או מהמחשבות שלי עצמי?

המורה: אל תתייחס לאף אחד מהמסרים שאתה מקבל. אם תתייחס אליהם אז תיצור החזקה אליהם. אז הם ינסו להפריע לך, לשלוח לך מסרים בדרך אחת, ואז בדרך אחרת, והם יפריעו לך. זה טוב שיש לך היכולת הזאת ושהיא לא ננעלה. אבל עליך לנהל את עצמך היטב. אל תתייחס לשום מסר שאתה מקבל. אם אתה שומע אותם או רואה אותם, פשוט הנח להם ואל תתייחס אליהם. רק היצמד בחוזקה לטיפוח בדאפא. העקרונות נכתבו במילים – מדוע עדיין אכפת לך ממסרים כלשהם? אתה תיפול אם מסר שקרי יוליך אותך שולל. זה יכול לקרות כל כך בקלות. אז עמוד על המשמר לגבי זה.

שאלה: אם ישות שנוצרה בממד של רמה גבוהה נופלת למטה אבל מטפחת שוב למעלה, האם היא תהיה שונה מאיך שהיא הייתה במקור?

המורה: הישויות ברמות גבוהות לא נופלות כל כך בקלות כפי שבני אדם מדמיינים. איך זה יכול להיות כל כך פשוט? אבל המצב הזה אכן קיים. לגבי טיפוח חזרה למעלה, זה אפילו קשה יותר – זה בכלל לא פשוט כמו המילים הספורות שכתבת. האם אתה יודע איך הצלחת לקבל את הפא? היית צריך להתגלגל על כדור הארץ, היית צריך להיוולד בתקופת הזמן המתאימה בה האדם שיציל אותך נולד, היית צריך הזדמנות להיתקל בישות המוארת הגדולה שמצילה אנשים, והיית צריך להצליח לשמוע את הפא הזה. זה בכלל לא בא בקלות. וברגע שבאמת אתה מקבל את הפא, אתה עדיין צריך להצליח להתמיד בטיפוח. בימים ההם, לחלק מהתלמידים של שאקיאמוני היו ספקות לגבי הדהרמה שהוא לימד. היו כאלה שהקשיבו למה שהוא לימד ובאותו היום החליטו לעטות את הגלימה, אבל אז כשבלילה הם השתעממו, הם השילו את הגלימות שלהם וברחו. זה היה קורה מדי פעם. שנים רבות אחרי שהבודהא עזב את העולם, אנשים קלטו יותר ויותר שזאת הייתה האמת, והתחילו להוקיר אותה. אם אדם יכול באמת לטפח [שוב] בחזרה למעלה – אז אין כל הבדל.

שאלה: בבקשה הסבר את המשמעות הפנימית הספציפית של "אבל אדם עליון הוא שלם גם אם הוא רואה וגם אם הוא לא רואה, והוא מגיע לשלמות בהסתמך על ההתעוררות[21]"[],[21] ו"כשהאמת תתגלה" .

המורה: אדם עליון יכול להגיע לשלמות באמצעות התעוררות. אומַר לכם את הדבר הבא: כמעט כולכם שיושבים כאן מסתמכים על ההתעוררות שלכם. אני לא מראה לכם את האמת כי אני חושש שאם אעשה זאת, אז תפתחו החזקה. אז זה נעשה באופן הזה. אם אתם יכולים להתמיד, להמשיך בטיפוח שלכם, ולהמשיך להתקדם במרץ בטיפוח ולשפר את עצמכם בהתמדה, אז הייתי אומר שאתם באמת מדהימים. כולם יתפעלו מכם כאשר בסופו של דבר תטפחו לשם למעלה בעתיד. זה נקרא "להגיע לשלמות באמצעות התעוררות". הטיפוח של אדם יתקדם לאט אם הכול יהיה מוצג מול עיניו, כולל כוחות על-טבעיים. ואם הכול באמת היה מוצג, אז הטיפוח שלכם לא היה נחשב. אם הייתי חושף אפילו מעט מן המבוך, אז אלו שבאו מרמות גבוהות מאוד לא היו יכולים לחזור. אז לא משנה מאיזו רמה באתם, עלינו לעשות זאת כך. זה יהיה קשה לטפח אחרי שהאמת תתגלה, משום שהדרישות מהאנשים יהיו גבוהות מאוד, צורת הטיפוח תהיה נוקשה, ואנשים לא יתקדמו כל כך מהר.

שאלה: האם לשבור ביצה נחשב כהריגה?

המורה: אדם צריך לטפח באופן אצילי. למעשה הסברתי לכם את העיקרון הזה די בבהירות בהתחלה. אתם חיים חיים אנושיים. אולי אתם אינכם אוכלים בשר, אבל המשפחה שלכם אולי כן. אתם מטפחים, אבל בני המשפחה שלכם אולי לא. אנחנו מטפחים כאשר אנחנו מתאימים לאנשים הרגילים במידה המקסימלית. התמקדו בדברים העיקריים וטפחו בצורה אצילית, ואז תתמודדו עם הדברים האלה בקלות. זה כאילו שאדם יכול להפוך לבודהא באמצעות צמחונות – זאת בדיחה. [כאשר הוא לא אוכל בשר] הוא רק נוטש החזקה אחת, כלומר, אין לו החזקה לבשר או לתזונה בשרית, וזאת רק החזקה אחת. אבל יש כל כך הרבה החזקות שעל האדם לנטוש. איך מישהו יכול להפוך לבודהא בכך שהוא מוותר רק על החזקה אחת? זה לגמרי בלתי אפשרי. אז בהיבט הזה, כדי לאפשר לכם לטפח באופן נורמלי בין אנשים רגילים, פתחנו את הדלת הנוחה ביותר. אם אתה רוצה לאכול ביצים, אז אתה יכול לעשות זאת כל עוד אתה מסוגל. אבל זה לא חל על נזירים, נזירות, או נזירים מתבודדים שמטפחים.

שאלה: איך נוכל להיפטר מהר יותר מההחזקות החבויות היטב עמוק בתוכנו?

המורה: אני אצביע לכם עליהן. הדאגה היחידה שלי היא שכשזה יקרה, אתם לא תנטשו אותן. אני בוודאי אצביע לכם עליהן. כל ההחזקות שלכם ייחשפו עבורכם. אפילו אם לא אצביע לכם עליהן בעצמי, אגרום לאחרים לעשות זאת. זה יכול לקרות כאשר תהיה לכם בעיה, ובמהלכה יכו בהחזקה שלכם. אני מודאג רק מזה שבמקום לחשוב על ההחזקות האלה, אתם תחפשו את הסיבה מחוץ לעצמכם. אני בוודאי אצביע עליהן בשבילכם, אתם יכולים לסמוך על זה.

שאלה: כתלמיד שלך אני מוכן ללכת אתך בכל רגע. האם אהיה מודע כשהרגע המפואר של ההגעה לשלמות יגיע?

המורה: אלה שאמורים להגיע לשלמות המלאה לא יושארו מאחור. התרכז רק בטיפוח ואל תדאג לגבי שום דבר אחר. סיפרתי לכם את הסיפור על הארהאט, נכון? אדם לא יכול להגיע לשלמות המלאה אם הוא מפחד או שמח מאוד. אז אם אתה רוצה להגיע לשלמות המלאה בתחום אפילו גבוה יותר באמצעות טיפוח, אז הדרישות הן אפילו גבוהות יותר. היפטר מכל ההחזקות שלך. אם באותו הרגע יעלו לך מחשבות לא טהורות אז אתה תיגרר חזרה ובאמת לא תצליח להגיע לשלמות המלאה.

שאלה: המורה מסביר את הפא יותר ויותר במפורש. אנחנו כבר לא צריכים להתעורר לדברים. האם אפשר להחשיב את זה כטיפוח?

המורה: על אף שאתם יושבים כאן ומקשיבים למה שאני אומר, בוודאי שלכל אחד מכם יש הבנה שונה בהתאם לרמות השונות שלכם (מחיאות כפיים). זה בדיוק כמו שאמרתי: על אף שמה שאמרתי לכם הן אמיתות של רמות גבוהות ביותר, אני עדיין רק מספר לכם את משמעות פני השטח שלהן. לא מרשים לכם לדעת את הדברים האמיתיים. אפילו אם הייתם יודעים עליהם, זה עדיין היה קשה לכם לטפח. אני רק דיברתי על העקרונות, לא הצגתי בפניכם את האמת. אז אתם עדיין במבוך. יש גם אנשים שמאמינים וגם אנשים שמטילים ספק.

שאלה: האם זה טוב עבורנו לקיים שלוש פעמים בשבוע קריאה קבוצתית של "ג'ואן פאלון" בלי להקדיש זמן לדיון?

המורה: זה בסדר. בשביל מה צריך כל כך הרבה זמן לדיון? קִראו את הספר מכריכה לכריכה והשתמשו בכל הזמן שלכם ללימוד הפא (מחיאות כפיים). כמובן, נחוץ גם למצוא זמן מסוים כדי לדון בהתנסויות ובהבנות שלכם. אתם יכולים לשתף במחשבותיכם אחרי שאתם עושים את התרגול היומי שלכם.

שאלה: האם רמת ההשכלה של האדם משפיעה על יכולת ההבנה שלו?

המורה: יש לזה השפעה מסוימת. אם אתה אנאלפבית, אז אינך יכול לקרוא את הספר. אם אתה לא מכיר את כל המילים, אז יהיה לך קשה לקרוא את הספר. האנשים המודרניים עוצבו על ידי המדע המודרני, אז אין לי ברירה אלא לשלב מדע מודרני ותרבות מודרנית כאשר אני מסביר דברים. אם אתה לא מבין את משמעות המונחים, אז זה ישפיע, ויהיה לך קשה יותר ללמוד [את הפא]. אבל כל עוד הלב שלך בתוך זה אתה לא תחמיץ דבר.

שאלה: אהבה רומנטית מטרידה אותי. בכל פעם שיש לי ויכוח עם החבר שלי, אני מיד מרגישה שאני רוצה להיפרד ממנו. ואז אני מרגישה שאני מנסה לעקוף את הבעיה. אם נחזור שוב להיות ביחד, האם זאת תהיה החזקה לאהבה רומנטית?

המורה: אלה הם שני דברים שונים. אומַר לכם את הדבר הבא: כל עוד לא תנתקו את עצמכם מהחברה האנושית הרגילה, כל עוד לא תגיעו לשלמות המלאה, תמיד יהיו לכם רגשות. זוהי אחת הדרכים להבטיח שתוכלו לטפח בחברה האנושית הרגילה. ומשום שיש לכם רגשות, הלב שלכם יושפע מהם. מה שאתם יכולים לעשות הוא לנסות את מיטבכם לדכא אותם, ולנסות את מיטבכם לנהל את עצמכם כפי שמתרגל צריך, ולא לפעול כמו אדם רגיל העושה מה שמתחשק לו. לכל הפחות עליכם להיות אנשים טובים, וזה מבדיל אתכם מאנשים רגילים. במקרה הזה, אם תרצו למצוא חבר או חברה ולהתחתן, אז כמובן שזה לא ישפיע עליכם. זה הקשר בין הדברים האלה. אמרנו שאנחנו צריכים לטפח כאשר אנחנו בהתאמה לחברה האנושית הרגילה עד כמה שאפשר. אם אתם פשוט לא רוצים חבר או חברה, ואינכם רוצים להתחתן בחיים האלה, אז זאת בחירה אישית. אם אינכם רוצים להתחתן, אז אל תתחתנו. אנחנו לא נכריח אתכם. במילים אחרות, כך הדברים האלה עובדים. אבל כתלמידים, אתם חייבים להפעיל שליטה עצמית ולפעול בצורה הולמת.

שאלה: כשהחברים שלי שואלים אותי על דברים אישיים, האם אני יכול לשקר?

המורה: אם אתה לא רוצה לספר להם, אז אל תספר, ונסה לא להגיד כלום לגבי אותם דברים. הדברים האלה הם הדבר היחיד שבני אדם מדברים עליו. פשוט התמודד עם זה באופן המאפשר לך לטפח כאשר אתה מתאים לדרך של האנשים הרגילים עד כמה שאפשר, ובאותו הזמן מאפשר לך לעמוד בסטנדרט עבור מתרגל.

שאלה: האם אפשר לשקר כדי להימנע מצרות לא הכרחיות כל עוד אף אחד לא נפגע מזה?

המורה: הדברים הם מסובכים למדי בעולם האנושי. והבעיות שנוצרו בנסיבות שונות ומורכבות הן מסובכות ביותר. אבל אני יכול לומר לך שמטפח לא משקר. אם אתה צריך לשקר כדי למנוע משהו כמו רצח או הצתה, אז, ובכן, אי אפשר יהיה לומר שאתה טועה. אז לגבי השאלה איך למצוא את האיזון הנכון, אני חושב שזה לא צריך להיות קשה למטפח. למעשה, יש דברים רבים שאנחנו לא צריכים לדבר עליהם אם איננו רוצים.

שאלה: אני כבר מטפח שנה, אבל עדיין לא יכול לשבת בתנוחת הלוטוס. ככל שעובר יותר זמן שאינני יכול לעשות זאת, כך אני נעשה חרד יותר.

המורה: אל תדאג. אם באמת לא תוכל לשבת בתנוחת הלוטוס, לא נאסור עליך להגיע לשלמות המלאה רק בגלל זה. אבל בתור מטפח, עליך לשבת בתנוחת הלוטוס. אומר לך – וזאת לא בדיחה – שאם מטפח טיפח טוב למדי אבל אינו יכול לשבת בתנוחת הלוטוס, הבודהיסאטוות למעלה מכסות את פיהן וצוחקות עליו. זה באמת כך. אבל אל תהיה חרד. זה יגיע בהדרגה. אף פעם לא אמרתי שהזמן נגמר.

שאלה: מדוע כשאני עושה את התרגילים או לומד את הפא, הגב התחתון שלי נעשה חם?

המורה: במהלך הטיפוח אדם יחווה סוגים שונים של מצבים. עשרות אלפים שלהם, וכל מיני סיטואציות יצוצו. האם תוכל עדיין לטפח אם תשאל אותי על כל אחד ואחד מהם? האם תהיה עדיין מטפח? אז אל תדאג לגבי הדברים האלה, פשוט תן לדברים להתרחש באופן טבעי. למטפח לא מפריעים גם החום וגם הקור, ורוח לא יכולה לגרום לך לחלות.

שאלה: האם הקשר הגורלי הוא הקובע אם לבעל ואישה יהיו יחסים טובים ביניהם?

המורה: זה לא משהו קבוע מראש, אבל זאת יכולה להיות תוצאה של גמול קארמתי או של הקארמה של האדם. ברוב המקרים נישואין הם התוצאה של קשר גורלי שנוצר בחיים הקודמים. זה נכון ברוב המקרים אבל זה לא חקוק בסלע.

שאלה: האם מתרגל דאפא יכול לסגוד לבודהיסאטווה גואן-יין?

המורה: קרא את הספר. אני לא אענה על השאלה שלך. מתרגלים רבים ביקשו: "המורה, אולי תבוא למדינה שלנו? אולי תבוא לאזור שלנו?" זה לא שלא אבוא. אני מחכה שהבנת-הפא שלכם תגיע לרמה מסוימת ושתיעשו בשלים יותר. אז אבוא. במקרה כזה אתם תפיקו מכך יותר תועלת (מחיאות כפיים). אם הייתי נוסע למקום כלשהו והייתם שואלים אותי מהו הפאלון גונג, אז הנסיעה שלי תהיה לשווא, נכון? זה בדיוק כמו השאלה הזאת. הזמן שלנו לחוץ. אם במקום לקרוא את הספר אתה שואל אותי כאן אם אתה יכול לסגוד לגואן-יין, אז אין טעם שאלַמד אותך את הפא. האין זה כך?

שאלה: המורה אמר פעם "אני לא בתוך הפא". איך עלינו להבין את זה?

המורה: מדוע זה קשה להבנה? האם אני לא יכול להיות מחוץ לקוסמוס? (מחיאות כפיים רמות).

שאלה: בוקר אחד, בסביבות שלוש לפנות בוקר, התבוננתי בכוכבים. ראיתי אותם באים לקראתי ממרחק רב בשמים עד שהם היו במרחק כמה עשרות מטרים ממני. נלחצתי, ואז הם נעלמו.

המורה: כשמסתכלים מממד אחר, אף גוף ביקום הזה אינו קבוע, וצורות הקיום של כל הגופים אינן כפי שהן כאן. בנוסף, המבנה של שדה הזמן של הממד ההוא שונה לגמרי מזה של הממד שלנו. אז אי אפשר להסביר את זה באמצעות אף אחד מהמושגים של הממד הזה. זה טוב שראית את מה שראית.

שאלה: יש מתרגלים שעשו עותקים מ"ג'ואן פאלון כרך 2" הדפיסו אותם בעצמם והפיצו אותם באתרי תרגול.

המורה: הפסקנו להדפיס את "ג'ואן פאלון כרך 2" משום שחלק מהתוכן שלו נגע בנקודה כאובה בבודהיזם. אז ניסינו את מיטבנו לא להיכנס לזה. בכל מקרה, הפסקנו להדפיס אותו. זה בסדר אם הצלחת להשיג עותק בשביל לקרוא בעצמך. אבל אינך יכול להדפיס עותקים ולהעביר אותם הלאה או להפיץ לאחרים.

שאלה: נהגתי להדליק קטורת בשעה שפרטתי על ציתר סיני. האם אני יכול להמשיך לעשות זאת?

המורה: אתה יכול, משום שזה אינו חלק מהטיפוח. להדליק קטורת בשעה שפורטים על ציתר סיני זה כמו מוסיקה, שחמט, קליגרפיה או ציור, סוג של תחביב תרבותי מסין העתיקה. אני לא מתנגד לזה. אבל כשהרמה שלך תעלה במשך הטיפוח, תגלה בהדרגה שתחומי העניין האנושיים הרגילים שלך נחלשים עוד ועוד. אבל כרגע אל תכפה משהו על עצמך.

שאלה: יש אנשים שחושבים שפחות דיונים ויותר לימוד פא משמעו לקרוא את "ג'ואן פאלון" ואת הספרים האחרים שוב ושוב. אני חושב שזאת הבנה מוגבלת.

המורה: למעשה עליכם פשוט לקרוא יותר את הפא. זה בסדר לעשות הפסקה כשהתעייפתם מהקריאה ואז לדבר על מה שלמדתם. אבל אומַר לכם, אין עליכם להעיר על האם הפא הוא טוב או לא. ואל תבזבזו כל כך הרבה זמן בדיבור על עצמכם. עליכם ללמוד הרבה את הפא, לקרוא יותר את הספר. האין זה כך? אדם הוא כמו מיכל, והוא מה שהוא מכיל. אם הוא מכיל פא, אז הוא נטמע בפא; אם הוא מלא בלכלוך, אז הוא לכלוך.

שאלה: לוקח הרבה זמן לעשות את התרגיל החמישי, איך נוכל לעקוב אחר הזמן?

המורה: אין שום דרישה קבועה. עשו את זה בהתאם ליכולת שלכם, אין איזושהי דרישה ספציפית. אם אתם עושים את כל חמשת התרגילים ברצף, זה אכן אורך זמן רב. אז אם אתם עדיין לא יכולים לעשות את זה, אפשר להפסיק באמצע, לנוח קצת, ואז להמשיך. אבל עליכם לדרוש מעצמכם לעמוד בסטנדרט גבוה ולעשות את מיטבכם להתמיד.

שאלה: הזמן לטיפוח לחוץ. איך אנחנו יכולים להקצות זמן הולם לעשיית התרגילים וללימוד הפא?

המורה: אין איזשהו יחס ספציפי. [כשאני אומר ש]הזמן ללימוד הפא הוא לחוץ, המטרה היא לעודד אתכם להתקדם במרץ ולהמשיך להתקדם. אף פעם לא אמרתי משהו על מה יקרה אחר כך. פשוט לכו ללמוד ולטפח. לגבי הקצאת זמן לתרגילים וללימוד הפא, זה מספיק אם אתם לומדים הרבה את הפא ואם אתם מבצעים את התרגילים בבוקר או בערב. יש אנשים שקמים באמצע הלילה לעשות את התרגיל השקט, וזה גם בסדר.

שאלה: היות שאותן תוצאות מושגות אם עושים את התרגילים בבית או בקבוצה, האם זה עדיין נחוץ שננהג שעה וחצי כדי להשתתף בתרגול הקבוצתי השבועי?

המורה: משיגים את אותן תוצאות אם עושים את התרגילים בבית או בחוץ. אבל, שלא כמו בביצוע התרגילים בחוץ, כשאתם מבצעים אותם בבית חסר לכם גורם חיצוני שמאלץ אתכם לעשות את התרגילים. לדוגמה, כשכולם יושבים בתנוחת הלוטוס ואתם מרגישים כאב רב, אז אולי תראו שאף אחד לא מוריד את הרגליים, וזה יביך אתכם להוריד את הרגליים שלכם. אז זה מאלץ אתכם להאריך את זמן התרגול. [באתר תרגול] כל אחד מדבר ומתנהג בהתאם לדאפא, כמו תלמיד. הסביבה הזאת שלנו היא יקרת-ערך ביותר. אף סביבה אחרת בעולם אינה טהורה כמו שלנו. אתם לא יכולים להשיג את זה בבית. ואנשים נוטים יותר להרפות את עצמם בבית. לפעמים הם יעשו את התרגילים יותר, ולפעמים פחות; לפעמים הם יתקדמו במרץ ובאופן יציב, ובפעמים אחרות הם לא יתקדמו במרץ. הם עלולים להרפות את עצמם במידת מה. אם אתם באמת יכולים להטיל על עצמכם משמעת לגבי הטיפוח, אז התוצאות זהות. אבל, משום שעדיין יש לכם מחשבות אנושיות רגילות, ואינכם מסוגלים לשמור כל כך טוב על משמעת עצמית, אז אני אומר לכם לצאת ולעשות את התרגילים ביחד.

בנוסף, תמיד דיברנו על הצגת הפא לאחרים כך שיותר אנשים יוכלו לקבל את הפא. האם עלה בדעתכם שהמראה של רבים מאיתנו המבצעים יחד את התרגילים זאת הדרך הטובה ביותר להציג את הפא לאחרים? מדוע שלא תלך לתמוך בזה ולאמת את זה? כמובן, אלה מכם שגרים רחוק וזה לא נוח להם לבוא, יכולים לעשות את התרגילים בבית. כשבהמשך יהיו יותר אנשים, תוכלו להקים אתר תרגול ליד הבית שלכם. בזמן ההוא כל זה יהיה נוח יותר.

עניתי עבורכם על כל השאלות. יש אנשים שביקשו ממני לעשות את תנועות הידיים הגדולות (מוּדְרוֹת) (מחיאות כפיים). נראה שמחיאות הכפיים הרמות אומרות שאתם רוצים שאעשה אותן, נכון? בסדר. אני אבצע סט של תנועות ידיים גדולות עבורכם.


[1] פא - בסינית: חוק, דרך

[2] כאן ובמקומות רבים אחרים שבהם נרשם ״לב״, ״מחשבה״, או ״לב ומחשבה״ המונח הסיני הוא ״שין״ - שניתן לתרגמו ככל .אחת מהם וכשניהם גם יחד

[3] החזקות - מה שהאדם מחזיק בו ואינו מסוגל להיפטר ממנו; תורגם לאנגלית כAttachment-.

[4] "ליצור הרמוניה [עם הפא]" – המילה בסינית מקיפה מובנים רבים, כמו: להביא להרמוניה, להיות בהרמוניה עם, ליצור הרמוניה, להשלים [את הפא], להביא לשלמות, להיטמע [בפא] וכו'.

[5] פאלון דאפא - "הדרך הגדולה של גלגל החוק", מכונה גם "פאלון גונג".

[6] שָן – טוב לב, חמלה, חסד.

[7] דהרמה - המילה הסנסקריטית ל"פא" (חוק, דרך) בהקשר של הבודהיזם ושל הוראתו של שאקיאמוני.

[8] מצוות – precepts – חוקים, כללים.

[9] דוקטרינה – מערכת של חוקים, אמונות או השקפות..

[10] "גֶ'ן-שָן-רֶן" – "אמת-חמלה-סובלנות" בסינית.

[11] "שש הדרכים של גלגולי הנשמות" – סַמְסָארָה.

[12] שין-שינג - מונח בסינית שמשמעו טבע הלב והמחשבה, האופי של האדם.

[13] שש הדרכים של גלגולי הנשמות" – סַמְסָארָה.'

[14] אסורא - מונח הודי עתיק ל"רוחות רעות".

[15] מסרים - הערת המתרגם – המונח הסיני שמשתמשים בו כאן, "שין-שי", יכול להתייחס לסוגים מסוימים של אנרגיה לא-מוחשית, להשפעות או למידע – שיכולים להיות משודרים.

[16] זהו חלק מנוסחה בת ארבע שורות בהנחיות לתרגיל הרביעי של הפאלון דאפא.

[17] ג'אנג סָאן-פֶנְג - בן אלמוות טאואיסטי המוכר כיוצר הטאי-צ'י.

[18] טאו - (נכתב גם: דאו) 1. מונח טאואיסטי ל"דרך החיים והיקום" 2. אדם מואר שהשיג את הטאו.

[19] מתוך המאמר "נחישות" מ"יסודות להתקדמות במרץ".

[20] בָּא-גוּ - סגנון כתיבה מסוים שהוא מגביל במיוחד.

[21] ]משפט מתוך המאמר "מדוע לא ניתן לראות" שב"יסודות להתקדמות במרץ".

[22] מתוך המאמר "סילוק נוסף של החזקות" שב"יסודות להתקדמות במרץ".