לימוד הפא בוועידה הבין-לאומית לשיתוף התנסויות בבייג'ינג

לי הונג-ג'י, 11 בנובמבר 1996

אני יודע מה אתם מרגישים, וגם אני מתגעגע אליכם. אך אני יכול לומר לכם זאת: כל עוד אתם מטפחים את עצמכם בחריצות, אני תמיד לצדכם. תלמידים רבים פעלו טוב מאוד בטיפוח שלהם – אני יודע זאת גם כן. תלמידים רבים נמצאים על סף ההגעה להארה.

בתקופת הזמן האחרונה אמרתי לתלמידים רבים את הדברים הבאים. אמרתי: לא קל להשיג את הפא הזה. אולי כמה אנשים הרגישו "שמעתי על זה, או שחבר שלי סיפר לי על זה, כך שראיתי את הספר הזה במקרה" או "נתקלתי במידע לגבי זה בעיתון, באתי, ואז התחלתי בדרך הטיפוח בדאפא". למעשה, אתה יכול לחשוב שזה פשוט כל כך, ואתה יכול לחשוב שזה נראה, על פני השטח, שקל להשיג את הפא הזה. זאת משום שלעתים נדירות מופיעים אלוהות או בן אלמוות ואומרים לך להשיג פא. ברוב המקרים, זה עוטה צורה רגילה כמו במקרים אלה, ואתה שומע על כך בדרך רגילה מאוד. אך אומר לך, זה היה קשה מאוד עבורך להשיג את הפא הזה. אולי הקשיים שנשאת בחלק הראשון של חייך היו למען קבלת הפא הזה. זה החלק עליו אתה יודע. יש עדיין דברים שאינך יודע עליהם, אולי סבלת ועברת קשיים בחיים הקודמים שלך או אפילו למשך תקופת זמן ארוכה יותר כדי להשיג את הפא הזה. יש גם אנשים שחוו סבל עז אף יותר כדי לקבל את הפא, וזה מה שאתה לא יודע עליו. כשתגיע לשלמות המלאה בעתיד, תדע ותראה את הכל. זה לא היה קל בכלל. אתה כבר הגעת להבנה די ברורה של הפא הזה. מדוע אתה מסוגל לטפח בדרך זו? זאת משום שבאת לידי הבנה שהפא הזה אינו פא רגיל. בעבר, בבודהיזם, בודהא שאקיאמוני אימת והתעורר לדברים רבים, והוא הותיר מאחור הרבה לבני האדם. אך במהלך העברת הדברים שבודהא שאקיאמוני הותיר מאחוריו הלאה לבני האדם על ידי האנשים, הרבה אבד עם הזמן. ויתרה מזאת, מה שמתועד בכתבים הוחלף או שונה על ידי בני אדם. לכן מאורע יחיד מתואר בהרבה דרכים שונות בגרסאות השונות של סוטרה נתונה, וזהו אחד הגורמים שגרמו למה שלימד בודהא שאקיאמוני לנוע לכיוון סוף הדהרמה. כמובן, היו סיבות אחרות גם כן באשר למה שגרם לכך ללכת לכיוון תקופת סוף הדהרמה.

החברה של היום נעשתה די מסובכת, כך שאנשים אפילו עוד יותר לא מסוגלים לטפח. הייתי אומר שהפא שלימדתי הוא גדול מאוד, והתלמידים שלנו הרגישו זאת קרוב לוודאי. במהלך ההיסטוריה, אף אחד מעולם לא לימד בני אדם בשיטתיות את העקרונות האמיתיים של הפא של היקום, ולא אמר לאנשים כיצד לטפח וכיצד עליהם לעלות באמצעות טיפוח. כמובן, שאקיאמוני הוא בודהא, כך שהמילים שהוא אמר נשאו טבע בודהא. אך אני יכול לומר לכם, בודהא שאקיאמוני למעשה לא העביר לאנשים את החוקים הבסיסיים של היקום. לכן בודהא שאקיאמוני אמר בשנותיו האחרונות "לא לימדתי שום פא". ובסוף הוא אמר לתלמידיו "התייחסו למצוות כאל המאסטר שלכם". מדוע הוא אמר זאת? זה היה כיוון שבודהא שאקיאמוני ידע מה יקרה בתקופת סוף הדהרמה לקראת הסוף, וכי הפא שהוא לימד יקולקל. הוא אמר לתלמידיו "כל עוד אתם מטפחים את עצמכם על בסיס המצוות האלה שלימדתי, תוכלו לעמוד בקריטריונים עבור מטפח ולהגיע לשלמות המלאה". כך שמה שהוא באמת הותיר מאחור לבני האדם היו המצוות.

כמובן, שאקיאמוני הוא בודהא, כך שהמילים שהוא אמר נשאו טבע בודהא. לכן, אינך יכול לומר שהמילים שהוא אמר אינן חוקים. אף על פי כן, הן אינן החוקים הבסיסיים ביותר של היקום או האמת הגבוהה ביותר של השמים. מה שאני נתתי לכם היום, לעומת זאת, הם חוקים המכסים כל דבר המתחיל מהרמה האנושית, ושניתן לומר שהוא הולך כל הדרך עד לתחום הגבוה ביותר ביקום. אך אנשים רגילים לא יהיו מסוגלים לראות זאת על פני השטח בספר "ג'ואן פאלון", כיוון שאנשים שלא רוצים לעבור טיפוח מחשיבים את העניין כגמור לאחר שהם קוראים בו פעם אחת. כשהם מסיימים לקרוא אותו פעם אחת, הם חושבים "זה ספר שמלמד אנשים כיצד להיות אדם טוב". זו התחושה הקבועה שיש לאדם לאחר שקרא אותו פעם אחת. קרוב לוודאי שגם לך הייתה התחושה הזו כשרק התחלת לטפח. אך כשאתה קורא אותו בפעם השנייה, תגלה שזה לא בדיוק כך. השאלות שעולות במוחך לאחר הקריאה הראשונה שלך יקבלו כולן מענה בקריאה השנייה שלך. ואתה תגלה שזה איננו ספר של אנשים רגילים, למרות שלא בהכרח תוכל להגיע למסקנה כלשהי לגבי מה שזה. אך כשתמשיך לקרוא זאת בפעם השלישית, תגלה שזהו ספר שבאמת מלמד טיפוח. אם אתה מסוגל לקרוא אותו בפעם הרביעית או החמישית, הספר ילווה אותך למשך שארית חייך – אתה לא תניח אותו מידך.

מדוע זה כך? כיוון, שכפי שאמרתי, אתה לא יכול להשתמש בעקרונות של אנשים רגילים כדי להדריך את הטיפוח שלך לתחום הבודהות. אך לספר הזה יש משמעויות פנימיות עמוקות, ותהיינה לך תחושות והבנות שונות ברמות שונות לגבי אותו משפט. בהחלט לא תהיה לך אותה תחושה לגבי ספרים של אנשים רגילים, כיוון שספר זה מכיל תעלומות ונסים רבים. מעולם לא הצגתי לכם כוח שמימי כלשהו, ואפילו כאשר ריפאתי עשיתי זאת כדי להתאים לנסיבות הצ'יגונג בזמנו. אחרת אפילו לא הייתי מרפא אנשים. אם אתה רוצה באמצעות טיפוח תרגול לשנות את גופך, לפתח את כל הכוחות השמימיים של חוק הבודהא, להמשיך ולהעלות את הרמות שלך, ולהשיג את כל מה שיהיה לך לאחר שתגיע לשלמות המלאה, [תגלה] שמיזגתי את כולם בפא הזה. כל עוד אתה לומד אותו, גופך ישתנה, כל עוד אתה קורא אותו, המחשבה שלך תתרומם, וכל עוד אתה מטפח את עצמך, תשיג מצבים שונים בתחומים שונים. אם תצליח להמשיך לקרוא אותו עד הסוף, אז תגיע לשלמות המלאה עם ההדרכה של הספר הזה. זה מה שהספר הזה הוא בעצם. אך אנשים רגילים לא יהיו מסוגלים לראות את המשמעויות הרחבות והעמוקות שלו.

כמובן, יש כאן דבר נוסף. כולכם שיושבים כאן שקיבלו את הפא, כל אלה שמתרגלים דאפא, יודעים זאת – ואתם הרגשתם זאת במהלך הטיפוח שלכם – כולכם הרגשתם וחשתם במשמעויות השונות בתחומים השונים וברמות השונות. לכן אמרתי לפני רגע שהפא הזה איננו חוק רגיל, זהו הטבע של היקום. העברתי לבני האדם את הדבר הבסיסי ביותר ביקום. כמובן, מה שאני עושה הוא ענק, הדגשתי שוב ושוב כי זהו הדאפא ("החוק הגדול"). כמה אנשים יכולים לחשוב שקראתי לזה "דאפא" כיוון שלימדתי הרבה. למעשה אין זה כך. למה שאני מתכוון ב"דאפא" יש משמעויות פנימיות גבוהות ועמוקות.

תלמידים המטפחים בתחומים גבוהים מאוד יראו דבר מה: הם יגלו כי בני אדם הם אינם היחידים שלומדים את הפא. ישויות בתחומים גבוהים מאוד לומדות אותו גם כן. הפא הזה הוא פשוט ענק. לכולכם שיושבים כאן יש קשרים גורליים, ולכן קיבלתם את הפא. אני רוצה לחזור על מה שאמרתי: זה לא שכל אחד יכול לשמוע את הפא הזה. אתם עושים את התרגילים שלכם בפארק כל כך גדול, שם אנשים באים והולכים, ועדיין כמה אנשים פשוט לא יכולים לראות זאת, וכמה אנשים, אפילו שהם באים, אינם רוצים להקשיב לו, ולכן הם עדיין לא מקבלים דבר. זה לא שכל אחד יקבל אותו. כמה אנשים מגלים כי הוא טוב ברגע שהם קוראים את הספר, בעוד שאחרים לא יהיו מסוגלים לקבל זאת. אנשים הם שונים, אך ישנן סיבות מאחורי זה. כפי שאמרתי לפני רגע, אין זה ספר של אנשים רגילים, ואמרתי בארה"ב את הדברים הבאים: מדוע הדאפא הזה מסוגל להדריך אנשים עד לתחומים גבוהים מאוד של טיפוח? זה בגלל הפא הזה. בהתבוננות מרמה נמוכה מאוד, כל משפט בתוכו מספר אמת פשוטה. אך אם אתה מסוגל לראות את המצב האמיתי שלו, תגלה שלכל מילה בתוכו יש דמות של בודהא. אם אתה מסוגל לטפח לרמה גבוהה מאוד והעין השמימית שלך מסוגלת לראות דברים של רמות גבוהות, תגלה תופעה: מאחורי כל מילה, אין-ספור בודהות מרמות שונות מצויים בזה אחר זה בשכבות. חישבו על זה כולכם: עד כמה עמוקות הן המשמעויות הפנימיות שלו? מדוע למשפט אחד יש הווריאציות שלו בתחומים שונים, ומדוע העקרונות של הפא משתנים בשלמותם ברמות שונות? זהו בדיוק המקרה. לכן, אין עליך להתייחס לספר הזה כאל ספר אנושי רגיל, ותוודא שאתה מוקיר אותו.

בעבר, אנשים התמלאו בהערכה חסרת גבולות כשהם הזכירו את הבודהא, והם דיברו על בודהות, בודהיסאטוות וארהאטים רק באירועים מפוארים. אולם האנשים של היום זורקים את שם הבודהא ללא מחשבה וכלאחר יד באופן קיצוני. זה נובע מכך שחוסר האמונה של האנושות בקיומן של אלוהויות הגיעה לנקודה הזו. מאחר שבני אדם לא אמורים להזכיר בודהות בשמן כבדרך אגב, זהו נושא עיקרי שקשור באם מישהו מפגין או לא מפגין כבוד לבודהא. אך כיום אנשים מתבדחים כבדרך אגב על בודהות, ואפילו מכפישים בודהות כשהם אוכלים. רבים מהשמות של המאכלים שלהם למעשה מכפישים בודהות. שמות מאכלים כמו "אוכל ארהאט", "בודהא קופץ מעבר לקיר" וכדומה מופיעים. וזה כמו לקלל ולהשמיץ את הבודהא. גרוע יותר, כמה מהמסעדות הצמחוניות האלו הן בבעלות בודהיסטים חילוניים או נזירים שנראה שאף אחד מהם לא יודע שהם למעשה מעליבים את הבודהא. מדוע נזירים ונזירות לא מסוגלים עוד לטפח? הם לא יודעים עוד כיצד. הם אפילו יכולים לחשוב "מה לא בסדר להשתמש במונח "אוכל ארהאט?" חשבו על זה כולכם. לארהאט אין החזקה לשום ארומה או טעם ועדיין המאכל "אוכל ארהאט" עשיר הן בארומה והן בטעם. כשאתה מסתכל על זה מנקודת מבט של התחום ההוא, האין זה אותו הדבר כמו להעליב אותו? אותו הדבר נכון ל"בודהא קופץ מעבר לקיר". זה מרמז שהבודהא יקפוץ מעבר לקיר כדי להשיג את האוכל הטעים של העולם האנושי לאחר שיריח אותו. האם אין זה להעליב את הבודהא? האם בודהא יפתח החזקה לאוכל אנושי? אני רק דן בתופעות של היום. למעשה דברים רבים הם חסרי כבוד כלפי הבודהות. הם הרחיקו לכת! לאנשים אין בכלל מחשבות נכונות כשהם מזכירים את הבודהא, והם אפילו מעזים להעליב ישירות את הבודהא. כמה עבודות ספרות ואמנות גם כן מתארות בזדון את הבודהא כצבוע – הם הגיעו לשלב כזה. חישבו על זה כולכם. אנה הגיעה החברה האנושית? אני אומר לכולם, הספר הזה – הדאפא הזה – אני הוא זה שמלמד אותו. אני רוצה לתקן כל דבר שהוא אינו נכון. הפא מכיל את עקרונות הפא של בודהות, טאואים ואלוהויות באין-ספור רמות או תחומים. כך שעליך באמת להוקיר את הספר הזה, אל תשליך אותו בדרך אגב מסביב או תניח אותו במקום כלשהו. לא הצבעתי על כך בתקופה המוקדמת כשלימדתי את הפא, והיו אנשים שישבו עליו בזמן שהקשיבו לפא. אני לא האשמתי אתכם, שכן לא ידעתם. כעת הגעתם לרמה מסוימת באמצעות הטיפוח ואתם יודעים מהו הפא. לכן, אני מדבר על זה היום כדי לומר לכולם לשים לב לנושאים האלה.

יש דבר נוסף שאדבר אתכם עליו כבדרך אגב. יש לנו אנשים רבים שפעלו טוב מאוד בטיפוח שלהם והם עצמם יודעים כי נראה שהם פעלו די יפה. ועדיין, לפעמים מבזיקות בעיות בראשם, וכמה דברים שאנשים רגילים קשורים אליהם, כמו רגשות שונים, עדיין מופיעים במחשבתם. כמה תלמידים כאלה מודאגים: "עד כמה באמת טיפחתי היטב?" אני יכול לומר לכולם שאם אתה מודע לכך שאתה מטפח, ואתה מחזיק עצמך בסטנדרט של טיפוח, אז אין עליך לדאוג כשלמחשבתך אכן יש מצב כזה. מדוע אני אומר זאת? כיוון שבטיפוח בחברה אנושית רגילה, אם כל החומר האנושי והקארמה שלך היו מוסרים, אז אני יכול לומר לך שלא היית מסוגל להישאר כאן אפילו ליום אחד. לא היית מסוגל לשאת את המחשבות שיש לאנשים הרגילים בראשם, כיוון שכל מילה, פעולה ומחשבה של אדם רגיל נושאים מניע, והמניע הזה הוא בדרך כלל אנוכי. לכן לא היית מסוגל לסבול את זה. אם לא היו לך הדברים האלה, היית רואה אותם באחרים, ולבטח לא היית מסוגל לשאת אותם בכל פעם שהיית מתערה בין אנשים רגילים. היית מרגיש שכל מילה ופעולה של בני אדם נושאות החזקות חזקות מאוד. לא היית מסוגל אם כן לטפח בקרב אנשים רגילים, לא היית יכול להישאר בנוכחותם, ולא היית יכול לעשות את העבודה שלך יותר. כך שאני נפטר לאט מהדברים השטחיים האנושיים האלה עבורך, ולא אסיר אותם לחלוטין עד שתעמוד בפני ההגעה לשלמות המלאה.

אם כן, הדברים המעטים שלא הוצאו ושיעשו את החיים בקרב אנשים רגילים לאפשריים, יאפשרו לך לטפח בקרב אנשים רגילים. אתה כבר מתקדם כשאתה מבין שהדברים האלה שלך הם רעים, ולמעשה אתה מטפח את עצמך אם אתה יכול לדחות אותם. אך עם כמה מהדברים, לא תהיה מסוגל בהכרח להיפטר מהם בבת אחת, כיוון שאלה הם דברים שלוקח זמן רב להסיר אותם בטיפוח. עליכם להיות צלולים בנוגע לזה. ביום ההגעה לשלמות המלאה, כל הדברים האלה ינוקו.

יתרה מזאת, אני אומר לכולם: טיפוח הוא אכן מפרך. כיוון שאתה מטפח בקרב אנשים רגילים, אתה תרגיש את זה כשאתה משחרר החזקות בתוך אינטרסים ורגשות. תלמידים חדשים לא ירגישו את ההתנגדות כל כך חזק כל עוד לא הגיעו למצב הזה. לבני אדם יש קארמה, והאלמנטים שנגרמים מהקארמה מפריעים לטיפוח של בני האדם. הם מתבטאים כאתגרים בעבודה, הרגשה של חוסר שביעות רצון מהעבודה שלך, קונפליקטים עם אחרים, או חוסר נוחות גופנית. הצרות בדרך כלל באות במפתיע ובחוזקה. לפעמים, אף על פי שאתה יודע שאתה עושה טיפוח, עדיין נראה שקשה לעזוב את ההחזקה הזאת. אני יודע זאת. אך בסופו של דבר אתה תהיה חייב להתגבר על זה כשאתה מטפח. ברצונך או שלא ברצונך תהיה חייב לעבור דרך דברים כאלה, ואתה תתמתן ללא הרף עד שלבסוף תשחרר את זה.

קיימת נקודה נוספת. אני אומר לכולם: אלה שמאזינים לפא וקיבלו את הפא הם קרוב לוודאי אנשים שיש להם קשרים גורליים. הפא שאני מלמד אתכם היום הוא אכן מרמה גבוהה מאוד, והדברים שאני נתתי לכם הם מרמה גבוהה מאוד. אתם משתפרים מהר מאוד בטיפוח שלכם, בעיקר אלה שקיבלו את הפא מאוחר יותר – הם נותנים את הרושם שלא רק שהם מדביקים את הקצב אלא גם מובילים כעת. הייתה לי הרגשה כשביקרתי בארה"ב הפעם: סינים רבים מעבר לים – סטודנטים, דוקטורים, בעלי תואר שני, אינטלקטואלים בכירים, פרופסורים וחוקרים מסין ומטייוואן – תלמידים אלה פורצים דרך הרמות שלהם מהר מאוד. כמובן, אינני אומר שהם טובים כיוון שהם משכילים יותר. זה בשל האיכויות המולדות הטובות שלהם. למרות שהם קיבלו את הפא מאוחר יותר, גיליתי שבאופן כללי לא היה להם תהליך הבנה איטי לאחר שהם קיבלו את הפא. בעבר, לאנשים רבים היה תהליך הבנה [איטי] והם עלו באיטיות. אך רבים מהאנשים האלה לא עברו דרך תהליך זה, הם החלו לטפח מיד לאחר שהם קיבלו זאת. לא רק שהם הבינו זאת מהר, אלא גם השתלבו לתוך זה מיד. זה לא כדי לומר שזו תוצאה של עליונות העושר בידע אנושי. בעיקרו של דבר זה עניין של איכות מולדת. אז, כמובן, לגבי אלה שמקבלים את הפא, הגורם של קשרים גורליים גם הוא מעורב.

הפא שלימדתי הועבר באופן שיטתי, וכמעט גלוי בפניכם לגמרי. מה שהיה אמור להיות מועבר ניתן לכם בשלמותו, והדברים שברמה הגבוהה ביותר הם כבר גבוהים מאוד. אז אם הייתי מלמד אותו שוב או מדבר עליו שוב ושוב, זה היה גורם להפרעה, שכן אין זה אפשרי שכל מילה בהרצאות שלי תהיה אותו הדבר. אז הדברים שהועברו עלולים להפריע לפא שנקבע מראש עבורכם. לכן, אינני יכול ללמד שוב את הפא באופן שיטתי. מלבד בנסיבות מיוחדות, הדברים שאדבר עליהם בעתיד יתייחסו למספר בעיות שהחברה האנושית עומדת מולן וכמה דברים שקשורים לעתיד, והם כולם דברים שקשורים לבני האדם. הדברים שקשורים לטיפוח בתקופה זו נחשפו כמעט לגמרי. הדברים שנכתבו בג'ואן פאלון הם כבר מרמה די גבוהה. לאחר מכן לימדתי כמה דברים אחרים, והם יתועדו בצורה כתובה גם כן. אך אני אומר לכולם: מה שבאמת יכול להדריך את הטיפוח שלך הוא ג'ואן פאלון. לא חשוב עוד כמה ספרים נוספים מתפרסמים, הם כולם משלימים לג'ואן פאלון. כך שכשאתה מטפח, אתה חייב להיצמד לספר ג'ואן פאלון עבור הטיפוח שלך.

התלמידים שלנו יודעים מעט מאוד אודות המושג הספציפי של "בודהא", וחסרה להם הבנה של בודהא. זאת משום שבמהלך השנים כשהעברתי את הפא, דיברתי לעתים רחוקות על הנסיבות של הבודהות בתחומים השונים ועל המצבים של בודהות, טאואים ואלוהויות והיקום באופן כללי. הסיבה שלא דיברתי עליהם היא שהפא שהעברתי הוא ענק, כך שלא ניתן להכליל בו שום דבר שהוא ספציפי, ודברים כאלה גם אינם ראויים להיכלל. לכן לתלמידים רבים יש ידע מועט בהקשר זה, ויודעים מעט מאוד אודות בודהות ויצורים חיים ברמות שונות מהשיא ועד לתחתית. הם יודעים מעט מאוד אודות בודהות, בודהיסאטוות, תחומי הבודהא או עולמות הבודהא. למעשה, אם הייתי מספר לכם על חיי הבודהות בפירוט, הייתם משתמשים בחשיבה אנושית כדי להבין אותם, וזה יהיה חסר כבוד כלפי בודהות. בעתיד, רבים מכם התלמידים יראו זאת ואתם עצמכם תשלימו את הידע החסר הזה.

היקום הזה הוא די מורכב, והוא כל כך מורכב, שחוץ מבני אדם, אפילו בודהות, אלוהויות וטאואים נדהמים ממנו. וההבנה של בני אדם את היקום מוגבלת רק לשכבה אחת של הקיום שלו. כפי שאמרתי קודם, בפני השטח של חומר שבני אדם יכולים להבין, החלקיקים הגדולים ביותר הם הכוכבים ושבילי החלב, והחלקיקים הקטנים ביותר כוללים – זאת אומרת, אלה שאפשר לדעת עליהם באמצעות שימוש במכשירים – מולקולות, אטומים, גרעיני האטום, נויטרונים, אלקטרונים, קווארקים ונויטרינו. מה שקטן יותר מכאן ואילך אינו ידוע. אך [מה שידוע] הוא רחוק רחוק כל כך מהחומר המקורי של בני האדם ומהחומר המקורי שיוצר יצורים חיים. אפילו מה שידוע הוא קטן פי אין-ספור מאות מיליונים, פי אין-ספור, אין-ספור מאות מיליונים, ועדיין אין זה הקצה הסופי. כך שזה עד כמה שחומר יכול להיות מיקרוסקופי. ובכל זאת, ככל שהחומר יותר מיקרוסקופי, כך הנפח שלו גדול יותר כמכלול. אתה לא יכול להביט על חלקיק אחד בודד לבד. החלקיק הבודד הזה הוא רק נקודה אחת מהנפח הכולל שלו, אך זוהי ישות אחת שלמה. כך שככל שחלקיק של חומר הוא מיקרוסקופי יותר, סביר להניח שפני השטח של כל הישות יהיו גדולים יותר. כאשר החלקיקים שיוצרים את החומר הם גדולים, יכול להיות שהרובד שנוצר לא יהיה גדול באופן פרופורציונלי. האנושות מבינה רק את הממד העשוי ממולקולות, ואף על פי כן הם עדיין שבעי רצון ממה שהם השיגו והם מוגבלים על ידי הגדרות שונות במדע האמפירי, והם לא מסוגלים לפרוץ מבעדן. למשל, האוויר, מים, פלדה, ברזל, עץ, כמו גם הגוף האנושי – כל דבר בתוך המרחב בו אתה חי – עשויים ממולקולות. אתה כאילו חי בים בתוך תחום המולקולות, או בתמונה תלת-ממדית העשויה ממולקולות. חללית, לא משנה כמה גבוה היא יכולה לטוס, לא יכולה לצאת מעבר לממד המורכב ממולקולות; מחשב, לא חשוב כמה מתקדם הוא, לא יכול להשתוות למוח האנושי. כמובן, זה לא שהחברה האנושית לא עשתה פריצות דרך כלל, היא הגיעה להבין מולקולות, אטומים, קוורקים, ואפילו נויטרינו. אך מה שהמדע מסוגל לראות הוא רק נקודה, לא רבדים שלמים בהם קיימים חלקיקים בגדלים שונים. אם הם היו רואים מישורים כאלה, בני אדם היו רואים מראות המתקיימים באמת בממדים אחרים ביקום, ושהאטום הוא יותר מאשר החלקיק הבודד שבני האדם רואים. אפילו לגבי חלקיק יחיד, אם ניתן להגדיל אותו ואז להסתכל עליו, אם ניתן להגדיל אותו לגודל של כוכב קטן, יצורים, חומר, מים, צמחים וכל הצורות של קיום חומרי על האובייקט הזה העשוי אטומים - ניתנים לראייה. אך האנושות אינה יכולה לעשות את פריצת הדרך הזו.

למעשה, בני האדם חיים בין שני חלקיקים: המולקולות שיוצרות כל דבר וכוכבים, החלקיקים הגדולים ביותר שאנו יכולים לראות באמצעות העיניים שלנו. כך ש[בני אדם] חיים בין חלקיקים מולקולריים לבין כוכבים. כמובן, אם אני לא אדבר על זה היום, מדענים לא יגיעו להבנה זאת. האנושות לא הייתה מסוגלת להעלות את הרעיון שגם כוכבים הם חלקיקים. ואין-ספור כוכבים אלה יוצרים אפילו חלקיקים גדולים יותר שהם שבילי חלב שונים, והגלקסיות, בתורן, יוצרות טווח אפילו גדול יותר של היקום, אך זה עדיין לא החלקיק הגדול ביותר. כמובן, התפיסה שאני מדבר עליה אולי דחפה לפתע את החשיבה שלך לתחום גבוה מאוד. אם הגוף שלך גדול כמו הגוף שעשוי מהחלקיקים שברמה של הכוכבים, כשתסתכל על כדור הארץ, האם הוא נראה כמו מולקולה? מהסתכלות מנקודת מבט של בני אדם על חומר, כוכבים הם אכן שכבה של חלקיקים. זה לדבר על זה מנקודת מבט מאקרוסקופית.

אנשים מדברים לעתים קרובות על לעלות לשמים. אך היכן השמים? היכן זה "למעלה"? ביקום הזה אין כזה מושג כמו "למעלה", "למטה", שמאל", "ימין", "קדימה" או "אחורה". לעלות למעלה יכול להיות "למעלה", אך האם זה גם "למעלה" כשאתה יורד למטה? היקום הזה הוא עגול, וכדור הארץ הזה נמצא כמעט במרכז. הצד השמאלי שלו הוא למעלה, הצד הימני שלו הוא גם למעלה, מה שלמטה הוא למעלה וגם החלק העליון הוא למעלה. אז זה מוביל לסוד שמימי. כפי שאמרתי זה הרגע, ככל שהחלקיק קטן יותר, המישור הוא גדול יותר. למעשה, כשישות מסוגלת להיכנס לרמה מיקרוסקופית יותר, היא כבר במקום נרחב יותר, גבוה יותר: היא בשמים, כיוון שככל שהחלקיק הוא מיקרוסקופי יותר, הרמה גבוהה יותר. זו נקודת מבט רחבה מאוד. נקודת המבט על היקום שהרגע הסברתי היא רק דרך אחת – נקודת מבט אחת על ממדים. יש מורכבות יותר. כמובן, אתם תראו אותן בעצמכם כשתגיעו להארה בעתיד.

פרטים רבים אודות השמים אין לספר לאנשים. למעשה, אם המדעים האמפיריים של האדם יתפתחו לרמה די גבוהה או יעברו את תחום בני האדם, זה יהיה מסוכן עבור בני אדם אפילו יותר ממה שזה כבר עכשיו. זאת כיוון שבני אדם לחלוטין לא יכולים להגיע לתחום הבודהא דרך אמצעי המדע והטכנולוגיה. זה אסור לחלוטין. לבני אדם יש שבעה רגשות ושש תשוקות, ויש להם החזקות שונות, כמו תחרותיות, קנאה ותאווה. אם הדברים האלה יילקחו לשמים, זה יהיה אסון, ויפרוץ מאבק עם בודהות ובודהיסאטוות. באמת תפרוץ מלחמה קוסמית. בני אדם לעולם לא יורשו, עם המחשבות האנושיות שלהם, לפתח מדע וטכנולוגיה לרמה של תחום הבודהא. לכן המדע והטכנולוגיה של האדם מתפתחים רק על פי מסלול שנקבע מראש. אם הם יתפתחו לרמה גבוהה מדי, הם, יחד עם בני האדם, יעמדו בפני סכנה של להיות מושמדים. זהו התרחיש שראיתי.

עתה אתייחס לממד הזה. צורות הממדים שדנתי בהם הרגע הן ראייה כללית של נקודות מבט. בעבר בזמנו, בודהא שאקיאמוני גם כן דיבר על כיצד להבין את היקום של טווח מסוים. למשל, הוא דיבר על המצבים הספציפיים בקרב בני אדם, בתוך שלושת העולמות, ועל טווח מסוים מעבר לשלושת העולמות, כמו הר סוּמֵרוּ (Sumeru). הוא דיבר גם על צורת הקיום של הר סומרו. הר סומרו מוקף בארבע יבשות עיקריות ובשתי שכבות עיקריות של שמים. לאמיתו של דבר, כשדבריו של בודהא שאקיאמוני הועברו לסין, או כשהם תורגמו לסינית, ובמהלך ההעברה שלהם בהודו, אירעו בהם שגיאות. "שתי השכבות העיקריות של השמים" המקיפות את הר סומרו שבודהא שאקיאמוני דיבר עליהן הן כלל לא שתי שכבות עיקריות של שמים, אלא תפיסה של שני יקומים – יש להבין אותם כיקום הקטן וכשכבה השנייה של יקום.

כיצד יש להבין את השכבה השנייה של יקום? היקום אותו מבינים בני האדם עשוי מאין-ספור שבילי חלב, וזהו התיאור שלו במונחים של המבנה של הממד הזה שבני האדם יכולים להבין. זהו היקום שאנחנו מדברים עליו בדרך כלל. אפילו לגבי היקום הזה, אנחנו בני האדם לעולם לא נוכל לראות את הגבולות שלו. והיקום הזה איננו היקום היחיד בגוף הקוסמי, והוא גם לא החלקיק הגדול ביותר בגוף הקוסמי הרחב. יש יקומים רבים ענקיים כמו זה, והם מרכיבים את הגבולות של יקומים גדולים אף יותר. גם להם יש קליפות, אך הם רק מרכיבים חלקיקים גדולים יותר. היקום הזה הוא ענק במידה ניכרת, והוא בלתי נתפס עבור בני אדם. אך עבור אלוהויות, אין הוא יותר מאשר חלק קטן של שכבה אחת של חלקיקים. ובעיני בודהות גדולים אפילו יותר, זה כל כך זעיר שזה נחשב לכלום. דרכי המחשבה, הלכי הרוח והמושגים הם שונים בתחומים השונים.

הרגע הזכרתי את הר סומרו שבודהא שאקיאמוני אימת והתעורר אליו, והוא נמצא צפונית לשביל החלב ולמערכת השמש בו אנו בני האדם חיים. אך קשה לתאר את המושג של "צפון", שכן אין מושג כזה ביקום; כדור הארץ מסתובב כל הזמן. במלותיו של בודהא שאקיאמוני אנחנו אומרים שזה "בצפון", שכן זה קל לאנשים להבין. אחרת, אם אומר שזה כאן, מחר זה יסתובב ויזוז לשם. בואו נאמר, בעקבות מה שאמר בודהא שאקיאמוני, שזה בצפון, בואו נאמר שזה בצפון. כמה גבוה הוא הר סומרו הזה? הר סומרו חורג אל מעבר לשביל החלב ומעבר לגבול של היקום שהרגע דנתי בו, הגבול שמכיל אין-ספור גלקסיות. חישבו על זה כולכם: עד כמה גדולות הן הגלקסיות הרבות מספור שמספרן אינו ניתן לחישוב? יש מרחקים מסוימים בין גלקסיות. הר סומרו משתרע מעבר ליקום הזה, ומגיע לאזור המרכזי של השכבה השנייה של יקום, זה כמה שההר הזה הוא גדול. למעשה, הר סומרו הוא טור של שלושה הרים מחוברים, ושלושת ההרים מתייחסים לבודהא אמיטבהא, בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה, ובודהיסאטווה מהאסת'אמאפראפטה[1]. בודהא אמיטבהא הוא הבודהא מספר אחד בתחום ההוא.

מה שבודהא שאקיאמוני אימת והתעורר אליו עובר בהרבה את מה שאנשים מבינים אודותיו. בודהא שאקיאמוני סיפר סיפורים רבים בשמים וסיפורים על חייו הקודמים. אך הוא לא סיפר את כל הרקע האמיתי שלו. אף אחד לא ידע מעולם מה קרה לו אחרי הנירוונה שלו.

אתם כולכם יודעים שלכל בודהא יש גן העדן שלו. לבודהא אמיטבהא יש גן האושר האולטימטיבי. גן העדן המזוגג נשלט על ידי הבודהא הרוקח. יש גם גן עדן הלוטוס וגן עדן הפלאים. לישו ולאל השמימי הקדמוני יש גני עדן גם כן. בתוך גבולות שביל החלב שם נמצאים בני האדם, בממד מקביל יש יותר מ-100 גני עדן כאלה. יש גם אין-ספור בודהות. כפי שאמר בודהא שאקיאמוני, בודהות שמגיעים לרמת טאתאגאטה הם רבים כמו גרגרי חול בנהר הגאנגס. כל בודהא טאתאגאטה הוא שליט על גן עדן, אז חשבו על זה: כמה גדול הוא היקום הזה? בודהא שאקיאמוני היה בשכבה השישית של היקום, הרמה האחרונה ממנה הוא ירד. זהו מספר ענק – השכבה השישית של היקום, לא השכבה השישית של השמים. יש לו שם גן עדן הנקרא גן עדן דאפאן. מאוחר יותר בודהא שאקיאמוני בא לחברה האנושית כדי להציל אנשים. לאחר ההארה שלו הוא העביר את החוק שלו במשך ארבעים ותשע שנים ולא חזר. זאת כיוון שבהתבסס על הכוח ועל הרמה שלו, בודהא שאקיאמוני יכול היה להציל רק את הנשמה המשנית (פו יואן שן), והוא לא יכול היה לאפשר למטפחים לטפח לרמות גבוהות מאוד במהלך חיים אחד.

עכשיו כולכם יודעים שלבודהות קיימים גני העדן שלהם. אך מי שמע שלבודהא שאקיאמוני יש גן עדן משלו? אף אחד לא אמר כך. נאמר כי בודהא שאקיאמוני נמצא בדיוק בגן עדן הסאהא, אך היכן הוא גן עדן הסאהא? הוא נמצא בשלושת העולמות, הוא נמצא בשלושת העולמות האלה הכוללים בני אדם. כיצד זה שעולם הבודהא נמצא רק כאן בעולם האנושי? אף אחד מעולם לא חשב על כך. למעשה, בודהא שאקיאמוני תמיד היה בגן עדן הדאפאן. מאחר שהוא בא מגן עדן הדאפאן, הוא נתן לאותה שכבת שמים שם, וקרא לו גן עדן דאפאן. גן עדן דאפאן הוא בגן העדן הגבוה ביותר בתוך תחום ה'ללא תאווה', וגם הוא נמצא בשלושת העולמות. מדוע הוא נשאר שם ואינו עוזב? לפני שהדאפא התחיל להתפשט, הוא השגיח על מאמיניו הבודהיסטים. במשך אלפיים וחמש מאות השנים האחרונות הוא למעשה חיכה לדאפא שיתחיל להתפשט. הרמה האחרונה ממנה בא בודהא שאקיאמוני הוא גן עדן הדאפאן, אך הוא לא יישאר שם לנצח. מאחר שהוא הניח את הבסיס התרבותי להפצת הדאפא בתקופה הזו, ונשא קושי גדול בקרב אנשים רגילים, הוא יחזור לעולם גבוה אף יותר לאחר שייטמע בדאפא. זהו המצב האמיתי של בודהא שאקיאמוני שרציתי לספר לכם.

אנשים רבים שאלו אותי "המורה, מי אתה?" באשר לסיפור שלי, הוא באמת באמת סיפור ארוך מאוד. התגלגלתי ברמות שונות, כשאני יורד למטה דרך שכבות על שכבות של גופים קוסמיים ויקומים שונים, ובעולם האנושי פיצלתי את הגוף שלי והתגלגלתי. בכל זמן חיים נתון היו רבים ממני. זה כל כך מורכב שקשה למצוא היכן להתחיל. אני יכול לומר לכולם פשוט שכפי שאני רואה זאת, אני נמצא מחוץ לכל הגופים הקוסמיים והיקומים, בעוד שכל האלוהויות והבודהות וכל היצורים החיים נמצאים בתוכם.

היקום צריך לעבור דרך התהליך של יצירה, התייצבות והתנוונות, וזהו החוק לקיומו של היקום. היקום הוא כה זקן. גילם של הבודהות, הטאואים והאלוהויות שנוצרו בשלבים הקדומים יותר בתהליך של היקום הזה הוא זקן כל כך שנראה שהם עייפים מלחיות. הזמן ארוך כל כך עד שאלוהויות עלולות לשכוח את העבר. הן אפילו שוכחות איך הן היו בעבר. ככל שהרמה בה נמצא האל היא גבוהה יותר, כך הזמן שלו עובר לאט יותר, וכך הגבול שלו והנפח שלו מתרחבים יותר. בתחומים גבוהים יותר, המושג של יצירה, התייצבות והתנוונות מתמשך כל כך עד שחיים לא צריכים אפילו לנסות לחשוב עליו – זה גדול עד כדי כך. אז הבודהא השליט, שנמצא מחוץ לכל הזמנים והיקומים, חושב שאין-ספור היצורים הם המשמעות האמיתית לקיום היקום. כיוון שאין-ספור אסונות התרחשו ברמות שונות, פרט לתחום הגבוה ביותר, אף אחד מהיצורים לא יודע איך היה היקום המקורי ביותר. לאחר שהחדש החליף את הישן, שום דבר מהעבר לא התקיים עוד. אך אם יש לשמור את כל היצורים שבתוך היקום, הפתרון לנושא הזה הוא פתרון קשה.

בתהליך הלידה של היקום, אין-ספור אלוהויות ראו את הבעיות שיתרחשו בתקופה האחרונה של היקום. אלוהויות אלו היו מודאגות, ורצו להציל את עצמן. אך אם לא הייתה להן מוסריות אדירה ברמה הגבוהה ההיא, הן לא היו מסוגלות להפוך זאת, והן לא היו מסוגלות לחזור. [אלוהויות] בכל רמה רצו כולן לעשות זאת, לכן אלוהויות רבות הגיעו לכאן במהלך ההיסטוריה.

אך הייתה אמת שהייתה קיימת בעבר ביקום, והיא, שאף רמה לא הורשתה לדעת אם יש חיים ברמה אחת מעליה, והרמה ההיא שמעל לא ידעה אם יש חיים ברמה גבוהה יותר מעליה. אלוהויות בכל רמה ידעו רק שהן הגבוהות ביותר, ולכן ישו במערב אמר שאביו – יהוה – הוא האלוהים. יהוה הוא אכן האלוהים שיצר את העם היהודי, הוא היוצר של העם היהודי. זאת אומרת, הוא הגבוה ביותר בקרב היהודים הלבנים והישויות שלהם ברמות שונות מתחת. אך ישנם אלים וישויות ברמות אפילו גבוהות יותר וגבוהות יותר ויותר, ורק אלוהויות ברמה נמוכה ובני אדם אינם מודעים לכך. אלוהויות יודעות את העקרונות של אסכולת הבודהא רק ברמות שלהן. כשהן ראו מה יהיה הסוף האחרון, כל האלוהויות רצו להעלות דרכים לפתור את התוצאות המחרידות שיתרחשו בשלב האחרון של תהליך היצירה, ההתייצבות, ההתנוונות, והשמדת היקום. אז הן ירדו לעולם בזו אחר זו, ואלוהויות רבות כאלו הגיעו. כמה מהאלוהויות סבלו את כל הקשיים ביקום שלהם, מההתחלה ועד הסוף, בתקווה שכך תהיה להן מוסריות אדירה במידה רבה כזו שהן יינצלו. אך הן כולן מתמודדות עם אותה בעיה: אף אחת מהן היא לא הגבוהה ביותר, ואם מתרחשות בעיות ברמות גבוהות יותר ויותר ויותר, התחומים המקוריים שלהן עדיין יהיו בתוך האסון. אז אין-ספור האלוהויות שירדו יושמדו גם כן, ומבלי להשיג דבר, אין-ספור האלוהויות שירדו לא היו יכולות להתיר את הקשר הזה, והן גם לא יכלו לחזור. זה מה שהתרחש למעשה. בהצלת כל היצורים ובתיקון הפא ברמות גבוהות יותר ויותר, שלחתי רבות מהן חזרה לאחר שהן נטמעו בפא.

כולם יודעים שמה שדיברתי עליו הוא מרמה גבוהה מאוד. בודהא שאקיאמוני אמר פעם שבודהא מאיטריה יבוא בעוד מספר מסוים של שנים. אני הגעתי בזמן הזה, אך אני לא ברמה של בודהא מאיטריה.

אני רוצה לספר לכולם סוד שמימי נוסף ברמה גבוהה מאוד. הזכרתי זאת בעבר. בהתייחס לבודהות בשמים, כמו הטאתאגאטות והבודהיסאטוות שאתם יודעים עליהם, למעשה יש יותר מאחד מכל אחד מהם. יש להחליף אותם כל עשר שנים או פחות. האמיטבהא הנוכחי הוא לא האמיטבהא המוקדם ביותר, וגם בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה היא לא הקדומה ביותר. מדוע זה כך? זאת כיוון שהעולם האנושי ושלושת העולמות הם מסובכים מדי, וכיוון שהם כל כך קרובים לשלושת העולמות. כך שהדברים הרעים כאן למטה יכולים להשפיע עליהם ישירות. מאחר שבודהות ובודהיסאטוות מצילים אנשים, אנשים נוטים להשפיע על בודהות ובודהיסאטוות. אם הם מצילים אנשים זמן רב מדי, הם נופלים למטה. לכן הם צריכים להתחלף כל עשר שנים בערך בממד הזה, אך זמן רב עבר במספר עולמות. במרחב מסוים של ממדים אפילו גדולים יותר הזמן הוא מהיר מאוד. עם כל עשר שנים שחולפות כאן, ייתכן שעשרת אלפים שנה חלפו במספר עולמות. במצב נסיבות זה, בודהות ובודהיסאטוות לא יכולות להישאר זמן רב. יש חוק בשמים: בכל רמה נתונה, לא חשוב איזה אל זה, הוא או היא יהיו חייבים להיות מוחלפים בנקודה מסוימת בזמן; המטרה היא להגן עליהם ולמנוע מהם ליפול למטה.

כמה רשימות היסטוריות בעולם האנושי גם הכילו תיעודים כאלה, אך בני האדם לא ידעו במה מדובר. כולכם יודעים שיש בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה, נכון? היו תיאורים שונים שלה. למשל בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה של 'הים הדרומי', בתו של המלך Śubhavyūha’s שהפכה לבודהיסאטווה אוולוקיטסווארה באמצעות טיפוח, "ילד הסוס הכפול" בהודו שהפך לבודהיסאטווה אוולוקיטסווארה באמצעות טיפוח, וכן הלאה וכן הלאה. הם כולם אמיתיים, רק שהם ישויות שונות. "בודהיסאטווה" היא הדמות המקורית של ישות מוארת מעוררת כבוד, מפוארת, ורחומה מאוד, וזהו התואר לחמלה שלא משתנה. בכל פעם שבודהיסאטווה עלתה למעלה באמצעות טיפוח, היא הייתה מתחילה לבחור יורשת על כדור הארץ ולעזור לה לטפח אותה חמלה כמו שלה. היורשת הייתה מגיעה לאותה רמה, הייתה לה אותה מוסריות אדירה, היא הייתה מסוגלת לשאת את אותה מידת קושי, והיה לה אותו הכוח. כשישות זו הגיעה לשלמות המלאה, היא הייתה מצילה אותה ונותנת לה את מקומה. אותו הדבר נכון גם לגבי כל בודהא, טאו ואל. זה היה הסוד השמימי שנשמר בקפדנות הרבה ביותר בעבר, אך הוא נחשף בפניכם היום.

מדוע סיפרתי לכם את זה? כיוון שרציתי להבהיר משהו. מהזמן בו בודהא שאקיאמוני הזכיר את השם בודהא מאיטריה חלפו יותר מאלפיים שנה, ובמהלך תקופה זו אף אחד לא ידע כמה בודהות מאיטריה הגיעו ועזבו! הנזיר עם ילקוט הבד היה אחד מהם, ולכן מאיטריה היה מקושר לנזיר עם ילקוט הבד. אך הדמות של בודהא מאיטריה אינה דומה לנזיר עם ילקוט הבד שהיה עם בטן גדולה, צוחק תמיד - זו הייתה דמותו אך ורק כשהיה בין בני אדם. בודהא הוא קדוש ומעורר כבוד, ורובם הם די צעירים וטובי מראה, שכן ככל שרמתם גבוהה יותר, הם יפים יותר. בודהא אמיטבהא האמיתי נראה כבן עשרים לערך, בודהיסאטווה אוולוקיטסווארה כבת שבע עשרה או שמונה עשרה, ובודהיסאטווה מהאסת'אמאפראפטה כבת חמש עשרה או שש עשרה. כיוון שמושגים אנושיים מחשיבים אדם בשנות הארבעים לחייו כיציב ואמין – שהגיע לשלב בחיים בו הוא כבר לא מתפתה – הדמויות שלהם עשויות כך. אך בשמים, מחשבה של אל נקבעת על ידי החכמה ורמת התחום שלו. חמלה וחכמה של אל לא נקבעות על פי גילו. אנשים רגילים תמיד משתמשים בהבנות של אנשים רגילים.

אם כך, בודהא מאיטריה בחיים האלה – כלומר, כשהתחלתי להפיץ את הפא - או בודהא מאיטריה האחרון – הוא למעשה נקבה שהפכה להיות הוא באמצעות טיפוח, אך למאיטריה יש דמות גברית. למעשה, ההגייה של "מאיטריה" בשפה של הודו העתיקה לא הייתה מדויקת מאוד בזמנו, והפכה להיות עוד פחות כזו ברגע שתורגמה לסינית מנדרינית. זה נהגה כ"מילאי" (Milai) או "מילה" (Mile), והיו לזה גם הגיות אחרות. בעתיד אספר לכם כיצד הוגים את זה בצורה מדויקת. כשהבודהא מאיטריה של המחזור הזה עמד לסיים את המשימה שלו, זה היה הזמן בו התחלתי לצאת לציבור, אך אני לא ברמות שלהם. כל האלים בגופים הקוסמיים יודעים שבאתי להציל יצורים חיים בכל הרמות עם פא הבודהא ובדמות של בודהא, והם מכירים בכך שמאיטריה הגיע, וכי בודהא מאיטריה העביר לי את מה שהוא ירש. אך אף אחד מהאלים לא יודע מאין הגעתי במקור. הם רק יודעים שהאדם שאמור לרדת לעולם כדי להציל אנשים הגיע. בינתיים, כולם דחקו בי [לעטות צורה] השוכנת במקדש [כנזיר], אך לא עשיתי זאת כך. מדוע לא עשיתי זאת כך? כיוון שרציתי לעשות דברים גדולים יותר וכי הייתה לי משימה גדולה יותר. חוץ מזה, כיום אנשים לא מאמינים יותר בבודהות, ויש מעט מדי נזירים או בודהיסטים חילוניים. מספר המאמינים שהולכים למקדשים קטן מדי בהשוואה למספר האנשים הכולל. בתקופת סוף הדהרמה, פשוט אנשים רבים מדי לא מאמינים בבודהות. להישאר במקדש לא [יאפשר לי] להציל אנשים בסקאלה גדולה ולאפשר למספר גדול של אנשים להשיג את הפא. ואם הייתי נשאר במקדש, היה סביר עוד פחות עבור מאמינים של דתות אחרות להשיג את הפא. ראיתי את המצב הזה, לכן בחרתי שלא להפוך לנזיר, ובמקום זאת להפיץ את הפא בחברה אנושית רגילה.

כמובן שיש כאן נקודה מסוימת, וזהו עניין שנזירים רבים לא מבינים. אנשים יודעים שמה שאני מלמד הם עקרונות של בודהא ואת חוק הבודהא. ואף על פי כן אין זו הדהרמה שבודהא שאקיאמוני לימד. למעשה, גם אם לא הייתי אני זה שבא להציל אנשים, אלא אדם אחר, גם הוא לא היה חוזר על מלותיו של בודהא שאקיאמוני. אדם אחר לא היה מלמד את הדברים שבודהא שאקיאמוני לימד. כולם מלמדים את חוק הבודהא, אך מה שהם מלמדים יהיו עקרונות הפא שהבודהות עצמם התעוררו אליהם. האם אין זה המקרה? הבלבול הגדול ביותר שהנזירים של היום לא יכולים לשחרר את עצמם ממנו הוא שהם מאמינים שבודהא שאקיאמוני הוא האדם היחיד שלימד את חוק הבודהא, וכי רק מה שהוא לימד הוא חוק הבודהא. הם לא יודעים כי זהו רק חלק קטן של חוק הבודהא וכי זהו החלק שבודהא שאקיאמוני אימת והתעורר אליו. יתרה מכך, בודהא שאקיאמוני לא לימד את כל מה שהוא ידע, והוא העביר רק את החלק שהיה אפשר לתת למין האנושי לדעת. למעשה, גם בודהא שאקיאמוני לא לימד את החוק שששת הבודהות הקודמים לימדו. ויתרה מכך, מה שאני מלמד הפעם הוא הטבע של היקום כולו – התמצית של כל החוקים, כולל החוקים של כל הבודהות, האלוהויות והטאואים.

אם שלושת העולמות והמין האנושי ישחקו את התפקידים שהם צריכים למלא בתיקון הפא, למין האנושי של העתיד תהיינה ברכות ללא גבול. כשבאתי, כל מה שרציתי נוצר ברמה גבוהה מאוד ונולד לתוך העולם הזה באמצעות לידה מחדש. המוסריות האדירה שלי נמצאת בשליטה מעבר לכל העולמות. אתה יכול לומר שאני כאן, אך אף אחד לא יודע כמה שכבות של חלקיקים יש, המפרידות אותי מהיצורים החיים של שלושת העולמות. יש לי האלמנטים המקוריים ביותר שיוצרים את קיום היקום, אך אני לא נמצא בתוכם. אני הוא המקור שיוצר את כל התבונות של היקום, ועדיין אינני רוצה דבר. יצורים חיים, לעומת זאת, עשויים מחומר מרמות שונות של יקומים. אתה יכול לומר שאני לא כאן, אך אני בא לידי ביטוי בעולם האנושי למרות שאני לא בתחום של בני האדם. זהו הסבר קצר ומתומצת. בעתיד אספר על כך לאנשים בזמן המתאים, אך איני יכול לגלות יותר מדי שכן כבר אִפשרו לבני אדם לדעת רבות. אף על פי כן, בעוד כמה שנים מעכשיו, בעתיד, המין האנושי למרות זאת יתייחס לכל מה שמתרחש היום כאל סיפורי מעשיות.

כפי שכולם יודעים, מה שהממשל הסיני חושש ממנו יותר מכל הוא שהאנשים יקימו ארגונים כמו "הבוקסרים" ש[היו] בסוף המאה התשע עשרה, או שיקומו להתנגד לרשויות – הוא פוחד יותר מכל לאבד כוח. הדגשתי שוב ושוב שאין לנו דבר עם פוליטיקה, שאנחנו בשום פנים ואופן לא מתערבים בפוליטיקה, שאנחנו לחלוטין לא מעורבים בפוליטיקה. אם לי הונג-ג'י היה עוסק בפוליטיקה, מה שאני מפיץ היום היה תרגול רע. אתם חייבים לזכור את מה שאמרתי הרגע. אך בהיסטוריה אני, לי הונג-ג'י, הפצתי את הפא הזה, ובכל אופן שבו ביקשתי מכם לעשות את הדבר הזה, עליכם ללכת על פי זה במשך הדורות שיבואו, ועליכם להבטיח לחלוטין שזה לא יסטה. דורות מאוחרים יותר צריכים ללכת על פי צורת הטיפוח שהשארתי לכם. כפי שכולם יודעים, יש לנו ניהול חופשי, אנחנו לא נוגעים בכסף, ואין לנו תארים או נושאי משרות רשמיים. דברים נעשים מסובכים ברגע שמטפחים נוגעים בכסף. עושר ותהילה הם המכשול הגדול ביותר בטיפוח של אנשים.

כמובן שמאחר שאתם בחברה אנושית, אתם יכולים לשמר את דרך החיים שלכם. אתם יכולים ללכת ולעשות כסף, ואתם יכולים להפוך לפקיד רשמי בקרב אנשים רגילים, ואתם יכולים לעשות עסקים בדיוק כמו האחרים. אף אחד מאלה לא ישפיע על הטיפוח שלכם. זוהי צורת הטיפוח שהעברתי לכם. בצורת טיפוח זו לא מוצעת שום עמדה או משרה, אי אפשר להשתמש בפא הבודהא כדי לעשות כסף, ושום מרכז סיוע לא יכול להחזיק כסף. זה נקבע על ידי צורת הטיפוח. פא גדול כל כך הועבר לאנשים, והוא לא נועד להיות רק סנסציה של שלוש או חמש שנים. אני יודע שבעתיד יהיו אנשים נוספים שישיגו את הפא. יהיו די הרבה אנשים שישיגו את הפא – המספר הוא די גדול. יתרה מזו, הפא הזה לא שייך רק לאנושות, והוא גם לא שייך רק לסין; כל העולם ואפילו עוד יצורים משיגים את הפא. זהו הפא של היקום, כך שכל אחד צריך לוודא להוקיר אותו.

לא ידעת מה זה היה בעבר, בייחוד כשהתחלתי ללמד אותו בהתחלה כצורה של תרגול צ'יגונג. זאת כיוון שאנשים צריכים תהליך כדי להגיע להבין את הפא, כך שזה לא היה עובד אם הייתי מלמד ככה פתאום את הפא ברמה גבוהה כל כך. אז אני רוצה לספר לכולם מדוע צ'יגונג הופיע בהיסטוריה של היום. הוא סלל את הדרך בשבילי כדי ללמד את הפא הגדול הזה היום. מאסטרים של צ'יגונג לא ידעו למה, ועוד פחות סביר שאותם מאסטרים מזויפים של צ'יגונג ידעו זאת, והמזויפים האלה עדיין גורמים בלגן בחברה. אותם מאסטרים של צ'יגונג שבאמת מילאו את התפקיד בסלילת הדרך למעשה השלימו את משימותיהם, וכמה מהם ידעו שהם התבקשו להפסיק [ללמד] בדיוק בנקודה זו. אם הם לא היו יוצאים ללמד צ'יגונג, צ'יגונג לא היה מתפשט במידה רחבה כל כך, ואז היה לי קשה להביא את האנשים להבין את הפא שאני מלמד היום ברמה כל כך גבוהה. זוהי הסיבה שהצ'יגונג הופיע. לכן אני אומר שכל אלה שעדיין גורמים הפרעות לפא הגדול לא יהיה להם סוף טוב. למעשה, הם כבר בגיהינום; זה רק שהחיים שלהם על פני כדור הארץ עדיין לא הסתיימו.

העברת הדאפא עברה דרך מבחנים ומצוקות, שעשו זאת לתהליך מאתגר. זוהי שיטה ישרה, ובלתי נמנע שהיא תיתקל בהפרעה. זאת משום שכשהנכון מופיע, כל דבר שאינו נכון דיו יוטרד. כשמלמדים משהו והכל הולך "חלק" הוא בהכרח בשורה אחת עם הרוע ולכן אין להם שום בעיות. בהיותן חסרות את המחשבות הנכונות והפעולות הנכונות שבאות דרך מצוקות, לשיטות אלו לא יהיו כל נקודות התייחסות ומוסריות אדירה להשאיר לאנשי העולם. כל המצוקות שנתקל בהן בעתיד, עליכם להבין אותן בצורה נכונה.

היקום הזה מאפשר לשדים להתקיים. מדוע מרשים להם להתקיים? אני מספר לכם עיקרון: יצירה הדדית וניגוד הדדי הוא עיקרון ברמות הנמוכות של היקום, בעיקר בשלושת העולמות. מדוע קיים העיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי? ברמה האמצעית של מושג מסוים של היקום, קיימים שני סוגי חומרים. כששני החומרים מתפצלים עוד בכיוון מטה, הם הופכים לשני סוגים שונים של חומרים. זאת כיוון שככל שיורדים למטה, זה פחות יפה, וככל שעולים למעלה, זה יותר יפה. ההבדל גדל כשהחומרים מתפצלים עוד יותר למטה. אז כששני סוגי החומר הזה נעים לעבר החלקים הנמוכים של היקום, ההבדל ביניהם מתבטא עוד יותר, וההבדל גדל ככל שהם יורדים למטה. כשהם יורדים עוד למטה, הטבע המנוגד של שני החומרים מתבטא. וככל שהם יורדים למטה, הטבע המנוגד שלהם נעשה ברור במיוחד. לכן נוצר העיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי. עוד (יותר) למטה, נוצרת הדוקטרינה של יין ויאנג בטאי-צ'י. עוד למטה, בעיקר בשלב של האנושות, העיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי בולט במיוחד. בתחום הבודהא, מהו בדיוק בודהא? בודהא הוא מגן של היקום. בודהא טאתאגאתה הוא "מלך פא" של גן עדן. הוא לא מושל באמצעות שימוש בכל אמצעי שהוא: הוא משתמש בחמלה ובמוסריות האדירה שלו. היצורים החיים שלו כולם עומדים בסטנדרט של גן העדן שלו, והכל יפה. בתחום ההוא, בהתייחס לעיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי, מה שמנוגד לבודהא (מלך פא) הוא מלך דמוני, מלך שד.

באשר למלך הדמוני, כולם יודעים על בודהיזם טנטרי, נכון? אמרתי שוב ושוב שטנטריזם לא יכול להיות מופץ בחברה האנושית וניתן לתרגל אותו רק בצנעה. מדוע? כיוון שטנטריזם מטפח גם יצורים מוארים ישרים וגם מלכים דמוניים, הוא מטפח גם בודהות (מלכי חוק) וגם מלכים דמוניים. אם הדברים האלה יילמדו בחוץ, בחברה, חשבו על זה: אלו השלכות יהיה לזה על החברה? זה המקום בו נמצאת הבעיה. לכן אמרתי כל הזמן שטנטריזם לא יכול להיות מופץ בחברה וניתן לתרגל אותו רק במנזרים. אלה שמופצים בחברה הם כולם מזויפים ומטעים. כאשר העיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי מתבטא במישור של האנשים הרגילים, יש גם בני אדם וגם רוחות. הם פשוט קיימים בדרך זו, ועקרונות הדדיים-תואמים אלה קיימים בו זמנית. אך בדיוק כיוון שקיים הטבע המנוגד הזה, וכיוון שקיים עיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי, זה גורם למצב בחברה של האנשים הרגילים. וזה כולל את המצב בו אני מלמד את הפא היום. כלומר, יש אנשים שמאמינים לו ויש אנשים שלא. בקרב אנשי העולם, יש טובים ויש רעים; יש אנשים לא אנוכיים ויש אנוכיים; יש אנשים רחבי אופקים ויש צרי אופקים. החיובי והשלילי קיימים יחד, וזוהי מערכת היחסים ההדדית. כל ההתבטאויות האלו מכוננות את המצב של החברה האנושית.

אותו הדבר נכון באשר לכל דבר בחברה האנושית. אם אתה רוצה להשיג משהו טוב, לא תשיג אותו עד שלא תפרוץ דרך אתגרים או הפרעה גדולים באופן יחסי, וזהו הריסון שבא מהעיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי. בדיוק בשל הקיום של עיקרון זה וההפרעה הדמונית, לא יהיה לך קל להשיג משהו. עליך לעשות מאמץ כדי להשלים את העבודה שלך. תסיים את זה אחרי שתשקיע מאמץ ותעבוד על זה קשה, ותתגבר על קשיים רבים. רק אז תעריך זאת ותהיה שמח. דבר מה הוא יקר כשהוא קשה להשגה, ורק אז תהיה לך השמחה שבאה עם הניצחון. אם לא היה העיקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי ולא הייתה הפרעה משדים, אם היית יכול להשיג כל מה שאתה עושה בקלות, ואם לא היה טבע דמוני, לא היית מעריך את מה שאתה מקבל, לא היית מרגיש שזה יקר, ולא הייתה לך שמחה אחרי הניצחון. חישבו על זה כולכם: הייתם מרגישים כאילו החיים משעממים וחסרי משמעות. כשניתן לעשות כל דבר בקלות, לשום דבר אין משמעות. אנשים היו מרגישים שהחיים הם חסרי משמעות ותפלים. לכן, אתה יכול לחשוב שקושי הוא דבר בלתי רצוי, אך הוא ממלא את התפקיד הזה.

מדוע אנשים שואלים אותי: "המורה, מדוע אתה לא מסלק את כל השדים?" אם הייתי מנקה את כל השדים, לא הייתם יכולים לטפח יותר כיום. אף אחד לא היה בוחן אותך כדי לראות אם תישאר מחויב בסופו של דבר כלפי הפא הזה; בלי הפרעה משדים, לא הייתם יכולים להיפטר מהחזקות מסוימות, ובלי הפרעה מצד שדים, לא הייתם יכולים לסלק קארמה. זוהי האמת. בני אדם, חפצים, ויצורים חיים, לכולם יש שני מאפיינים אלה. בני אדם נוצרים גם על ידי טבע בודהא וגם על ידי טבע דמוני. כשאתה מטפח את עצמך עם עקרונות בודהיסטים, למעשה אתה נפטר מהטבע הדמוני שלך. כשבני אדם מתרשלים ואינם מחויבים לערכים מוסריים, אז הטבע הדמוני הוא במלוא תנופתו. כשבני אדם מתעצבנים, צועקים בהיסטריה ומתרגזים, הטבע הדמוני שלהם מוצג במלואו. עכשיו, עשרות אלפי שדים יוצאים החוצה, הם קיימים בכל האזורים בחברה, מניעים את האנשים לבטא החוצה את הטבע הדמוני שלהם. ביצירות של אמנות יפה, הופעות אמנויות הבמה וספרות, ביטויים זדוניים ללא מחשבות נכונות – הנראים כאילו במצב שיגעון – אינם שונים מרוחות ומשדים. גברים מתהדרים בשיער ארוך בסגנונות משונים, נראים חצי גבר חצי אישה, ואומרים שזהו מראה של אמן או מוסיקאי. למעשה, כל אלה הם הלכי רוח מעוותים המוּנעים על ידי טבע דמוני.

רק אלה המחויבים לערכים מוסריים מציגים טבע בודהא. מה זה לטפח לבודהא? זה להיפטר מהטבע הדמוני שלך ולהיטמע לטבע הבודהא. מה שדיברתי עליו הרגע הוא מרמה גבוהה מאוד והוא ספציפי מאוד. זה כל מה שאגיד היום. (מחיאות כפיים נלהבות ממושכות)

---