טיפוח-תרגול אינו פוליטיקה

חלק מהתלמידים אינו מרוצה מהחברה ומהפוליטיקה. הם למדו את הדאפא שלנו עם ההחזקה החזקה הזאת בלי להשתחרר ממנה. הם אפילו מנסים לנצל את הדאפא שלנו כדי להתערב בפוליטיקה. זהו מעשה המזלזל בבודהא ובפא, הנובע ממנטליות מטונפת. בלי לסלק את המנטליות הזאת, אי אפשר בהחלט להגיע לשלמות.

הדגשתי שוב ושוב בהרצאותי שהצורה של חברת האנשים הרגילים – ואין זה משנה איזה סוג של חברה או מצב פוליטי – נקבעת מראש ונקבעת על-ידי השמים. אדם שמטפח לא צריך להתערב בעניינים של העולם האנושי, שלא לדבר על השתתפות במאבק פוליטי. ובאשר להתייחסות החברה אלינו, האם זה לא בוחן את לב המטפח? אי אפשר להגיד שאנחנו מעורבים בפוליטיקה.

צורת הטיפוח-תרגול של הדאפא שלנו היא בדיוק כזאת. לא מסתמכים על שום כוח פוליטי בבית ובחו"ל. האנשים עם ההשפעה אינם מטפחים, כך שהם בוודאי לא יכולים להחזיק בשום משרות עם אחריות בדאפא שלנו – לא בתארים ולא במעשים.

תלמידים, עליכם לזכור שאנחנו מטפחים אמיתיים! עלינו לוותר על התהילה, הרווח והרגשות של האנשים הרגילים. האם המדיניות החברתית קשורה לטיפוח-תרגול שלכם? רק אחרי שמוותרים על כל ההחזקות בלי שום החסרה אפשר יהיה לסיים את הטיפוח! פרט לעשיית העבודה שלו היטב, מטפח לא יתעניין בפוליטיקה או בכוח פוליטי כלשהו. אחרת  הוא בוודאי לא התלמיד שלי.

אנחנו יכולים לאפשר למטפחים להשיג את הפא ולהשיג את הפרי האמיתי, יכולים גם לאפשר ללב האנשים בחברה להיות טוב. זה מועיל ליציבות החברה האנושית. אבל הפצת הדאפא אינה למען החברה האנושית אלא כדי שתוכלו להגיע לשלמות בטיפוח-תרגול.

לי הונג-ג'י

3 בספטמבר, 1996