טיפוח ועבודה

חוץ מהמטפחים המקצועיים במקדשים, הרוב הגדול של תלמידי הפאלון דאפא שלנו מטפחים בחברת האנשים הרגילים. במהלך לימוד ותרגול הדאפא, כולכם יכולים להתייחס בקלילות לתהילה ולאינטרסים אישיים. אבל בגלל חוסר הבנה עמוקה של הפא, זה גרם לבעיה: מספר תלמידים הפסיקו את עבודתם בקרב אנשים רגילים או סרבו לקבל קידום ולהיות בתפקידי ניהול. זה גרם להפרעות רבות לא נחוצות בעבודה ובחיים שלהם וזה משפיע ישירות על הטיפוח-תרגול. יש גם אנשי עסקים הגונים שחושבים שהם מתייחסים לכסף בקלילות ובאותו הזמן מרגישים שעשיית עסקים יכולה לפגוע באחרים ולהשפיע על הטיפוח-תרגול של עצמם. הם גם כן ויתרו על עבודתם.

למעשה התוכן של הדאפא עמוק מאוד. ויתור על לב האדם הרגיל אין פירושו ויתור על עבודה של האדם הרגיל; ויתור על תהילה ורווח לא אומר שצריך להתרחק מחברת האנשים הרגילים. חזרתי שוב ושוב: אלה שמטפחים ומתרגלים בחברת האנשים הרגילים, צריכים להתאים למצב של חברת האנשים הרגילים.

מהיבט אחר, אם כל תפקידי הניהול בחברת האנשים הרגילים מבוצעים על-ידי אנשים כמונו שיכולים להניח את התהילה ואת הרווח האישיים, כמה תועלת זה יביא לאנשים? אם אדם מאוד תאב בצע היה עושה את זה, מה זה יביא לחברה? אם כל אנשי העסקים היו מטפחים של הדאפא, איך היה המוסר של החברה?

החוק הגדול של היקום (פא הבודהא) הוא עקבי ושלם מהרמה הגבוהה ביותר ועד לרמה הנמוכה ביותר. עליכם לדעת שחברת האנשים הרגילים גם כן מורכבת מפא של רמה מסוימת! אם כל אחד היה לומד את הדאפא ואף אחד לא היה עושה את העבודות בחברה, חברת האנשים הרגילים לא הייתה מתקיימת והפא של הרמה הזאת לא היה מתקיים. חברת האנשים הרגילים היא גם כן הביטוי של פא הבודהא ברמה הנמוכה ביותר, שהוא גם כן צורת הקיום של היצורים החיים ושל החומר ברמה הזאת.

לי הונג-ג'י

26 באפריל, 1996