ללא החסרה

יש ויתור בתוך סובלנות. היכולת לוותר היא ההתרוממות בטיפוח-תרגול. לפא יש רמות שונות. ההבנה של מטפח לגבי הפא היא ההבנה של הרמה ההיא שהוא טיפח אליה. ההבנה של כל מטפח לגבי הפא שונה בגלל שכל אחד נמצא ברמה שונה.

לפא יש דרישות של רמות שונות כלפי המטפחים שברמות השונות. הוויתור הוא הביטוי של לא להיות קשור ללב האדם הרגיל. אם מישהו באמת מסוגל לוותר בשקט בלי שזה יגע בלבו, למעשה הוא כבר נמצא ברמה ההיא. אבל הטיפוח-תרגול הוא כדי להשתפר. אתה כבר יכול לוותר על ההחזקה הזאת, אז מדוע לא לוותר על הפחד עצמו מההחזקה? האם ויתור ללא החסרה אינו ויתור גבוה יותר? אבל אם מטפח או אדם רגיל, שלא מסוגל להשיג אפילו את הויתור הבסיסי, גם כן מדבר על העיקרון הזה, הוא בעצם מחפש  תירוצים לערער את הפא בגלל שהוא לא מסוגל לוותר על ההחזקות.

לי הונג-ג'י

26 לאפריל, 1996