סילוק נוסף של החזקות

תלמידים! המאסטר מודאג אבל זה לא עוזר! מדוע אתם לא יכולים לוותר על הלב האנושי ההוא ולא מוכנים ללכת צעד אחד קדימה? המתרגלים שלנו, כולל אנשי הצוות שלנו, למרות שאתם עושים עבודה בשביל הדאפא, אתם מקנאים אחד בשני. האם אתם יכולים להפוך להיות בודהא באופן זה? זה שאני רוצה שיהיה ניהול חופשי זה בגלל שאינכם יכולים להניח את הדברים של אנשים רגילים, כך שתרגישו לא מאוזנים בעבודתכם. הדאפא הוא של כל היקום ולא של אדם כלשהו חסר משמעות. לא משנה מי עושה את העבודה, זה מפיץ את הדאפא. לא חשוב אם אתה או מישהו אחר עושה את זה. אם הלב הזה שלכם לא יסולק, האם תיקחו אותו לעולמות שמימיים ותתחרו עם הבודהות? אף אחד לא יכול לקחת את הדאפא על עצמו. סלקו את הלב הלא מאוזן ההוא! כשאתם לא מסוגלים להתגבר על משהו בלבכם, האם זה לא נגרם על-ידי ההחזקה שלכם? אין על המתרגלים שלנו לחשוב שהם מעבר להחזקה הזאת! אני מקווה שכולם יבדקו את עצמם, כי כולכם מטפחים חוץ ממני, לי הונג-ג'י. חישבו על זה כולכם, מדוע אני מעביר פא כה גדול בתקופת הג'יא האחרון? אם הייתי מספר את האמת הייתי מעביר פא רע, כי אלה שילמדו את הפא בטוח יבואו בגלל זה. זהו לימוד הפא עם רדיפה. בהצלת אנשים, רק על-ידי כך שתהיה כוונה נכונה אפשר יהיה לסלק את ההחזקות שלכם. כולם יודעים שאי אפשר להצליח בטיפוח אם ההחזקות לא מסולקות, אז מדוע אתם לא מעזים לוותר עוד והולכים צעד נוסף? למעשה צריכה להיות סיבה שאין להביע אותה שאני מעביר את הדאפא. ברגע שהאמת תתגלה יהיה מאוחר מדי להתחרט. אני רואה את ההחזקות של אנשים מסוימים, אבל אינני יכול להגיד לכם במישרין, כי אחרי שהמאסטר יגיד, תזכרו את מה שאמרתי ותהיה לכם החזקה לזה לשארית חייכם. אני לא רוצה להרוס אפילו תלמיד אחד. זה בדיוק כה קשה להציל אנשים. עוד יותר קשה להתעורר לדברים. במיוחד כל אחד צריך להעמיד את עצמו מנקודת מבט זו ולנסות להבין. כולכם יודעים שהדאפא הוא טוב, אז מדוע אינכם מסוגלים להניח את הדברים?

לי הונג-ג'י

6 בינואר, 1996