לתלמיד דאפא, שלא יכול לעמוד בתפקיד ההגנה על הדאפא, אין כל דרך להגיע לשלמות, כי הטיפוח-תרגול שלכם שונה מזה שבעבר וזה שבעתיד. כאן נמצאת הגדולה של תלמיד הדאפא. מכיוון שהמורה כמעט נשא עבורכם את כל מה שבהיסטוריה, התלמידים שבתקופת תיקון הפא חייבים לעזוב רק אחרי סיום תיקון הפא. לכן בתהליך הטיפוח-תרגול, ההגעה לסטנדרטים של השלמות האישית שלכם הופכת להיות תהליך חשוב. אם לא הייתי נושא עבורכם את כל מה שבהיסטוריה, לא הייתם יכולים לטפח ולתרגל כלל וכלל; אם לא הייתי נושא את הכל עבור כל היצורים החיים ביקום, הם היו מתפוררים יחד עם חלוף ההיסטוריה; אם לא הייתי נושא את הכל עבור אנשי העולם, לא הייתה להם הזדמנות להיות היום בעולם. במהלך התקופה הפריהיסטורית כל דבר שלכם נוצר לאורך כל הזמן לפי גדולת התלמידים שבתקופת תיקון הפא, לכן זה היה מתוכנן שכשאתם מגיעים לסטנדרטים הרגילים לשלמות, יישארו לכם בעולם האנושי כל מיני מחשבות וקארמה של אנשים רגילים. המטרה היא שכשאתם עושים דברים של תיקון הפא, אתם במקביל משלימים את העולמות שלכם תוך כדי הבהרת האמת ואוספים חיים שניתנים להצלה. באותו הזמן, שאתם משלימים את העולמות של עצמכם, אתם מסלקים את הקארמה האחרונה שלכם, את המחשבות האנושיות בהדרגה ובאמת יוצאים מבני האדם. במובן הבסיסי עליכם גם להקים את המוסריות האדירה בתהליך סילוק הרדיפה של הכוחות הישנים ולחזור למקומות הגבוהים ביותר שלכם. אז זה לא עניין של הגעה לשלמות ברמה ממוצעת וגם לא מה שניתן להשיג בהגעה הרגילה לשלמות. אולי זה נראה כאילו שעשיתם את מה שאתם צריכים לעשות בשביל הדאפא. למעשה במהות הדבר עשיתם את זה בשביל השלמות הכוללת של עצמכם והחזרה שלכם. אם אתם לא יכולים לעשות היטב את מה שאתם צריכים לעשות בתקופה הזאת, אז השלב הזה של הגעה לשלמות יכול רק להיות תהליך של טיפוח-תרגול ולא יכול להיות באופן בסיסי ההגעה האמיתית והסופית לשלמות כתלמידי תיקון הפא. אם במשך הרדיפה המרושעת, תלמיד דאפא לא פועל היטב או מרפה את עצמו, ייתכן מאוד שכל מאמציו הקודמים יהיו לשווא.
למעשה, תלמידים מסוימים תמיד התייחסו לדברים הקשורים בסילוק הרוע והבהרת האמת כאל דברים שהם לא רוצים לעשות, כאילו הם עושים משהו בשביל המורה או כאילו הם מקריבים משהו נוסף בשביל הדאפא. ברגע ששמעתם אותי אומר שהגעתם לסטנדרטים של השלמות, אתם מרגישים כאילו נפטרתם ממשא כבד, מרפים ולא רוצים עוד לעשות שום דבר. במקום להתייחס לעניין כה קדוש שהמורה סיפר לכם עליו כאל מוטיבציה להתקדם ביתר מרץ. אם עד עכשיו אתם לא ברורים בקשר למה שהוא תלמיד תיקון הפא, לא תוכלו לצאת החוצה בזמן המצוקה הנוכחית ותהיו מובלים על-ידי הרדיפה של העולם האנושי אחרי הנוחות, כך ש"תתעוררו" בדרך הרעה. תמיד כאב למורה הלב בגלל האנשים שנפלו. רובם נהרסו בגלל הרדיפה הזאת. הידעתם? – לתלמידי תיקון הפא, שלא יכולים לעבור את תקופת תיקון הפא, לא תהיה הזדמנות נוספת לטפח בגלל שבמהלך ההיסטוריה ניתנו לכם כבר כל הדברים הטובים ביותר. היום, כמעט לא נשאתם כל קושי בטיפוח-תרגול האישי שלכם ולא התבקשתם לשאת את החטאים העצומים שביצעתם במהלך תקופות החיים הרבות שלכם. באותו הזמן אפשרתי לכם להשתפר ברמה בדרכים המהירות ביותר, שמרתי את כל הדברים הטובים שלכם מהעבר וחידשתי את מלאי הדברים היותר טובים עבורכם בכל רמה. תמיד נתתי לכם את כל הדברים האדירים ביותר בכל תחום במהלך הטיפוח-תרגול, ואחרי ההגעה לשלמות המלאה אאפשר לכם לחזור למקום הגבוה ביותר שלכם. אלו הם הדברים שניתן לכם לדעת. יש עוד דברים שאינכם יכולים עדיין לדעת עליהם עכשיו. גדולת תלמידי הדאפא היא בגלל שאתם נמצאים כאן באותה תקופה שהמורה מתקן את הפא ויכולים להגן על הדאפא. אם מה שאתם עושים כבר לא שווה יותר את תלמיד הדאפא, חשבו על זה כולכם, אם אתם עדיין לא יכולים לפעול כיאות תחת החמלה הגדולה ביותר מאז ההתחלה של השמים והארץ ותחת החסד האינסופי של בודהא, איך יכולה להיות הזדמנות נוספת? הטיפוח-תרגול ותיקון הפא הם רציניים. השאלה האם תוכלו להעריך את התקופה הזאת, היא למעשה השאלה האם תוכלו לקחת על עצמכם אחריות. התקופה הזאת לא תהיה ארוכה, אבל היא יכולה לעצב מוארים אדירים, בודהות, טאואים ואלוהויות של רמות שונות ואפילו את המוסריות האדירה של השליטים שברמות השונות. היא יכולה גם לגרום למטפח, שמרפה את עצמו, ליפול בין-לילה מרמה גבוהה מאוד שהוא כבר הגיע אליה. תלמידים, התקדמו במרץ! כל דבר שהוא האדיר ביותר והנפלא ביותר ייווצר בתהליך שאתם מאמתים את הדאפא. הנדרים שלכם יהפכו להיות העדות של עתידכם.
לי הונג-ג’י
15 באוגוסט 2001