לי הונג-ג'י
14 במאי 2015(כל הנוכחים עומדים ומוחאים כפיים בהתלהבות למאסטר).
בוקר טוב! שבו בבקשה. הטיפוח בדאפא כינס את כולכם יחד כאן. כל תלמיד דאפא עושה את הדברים שהוא אמור לעשות כדי להגשים את המשימה ההיסטורית שלו. כמובן, יש כאלה שמתקדמים במרץ, ויש כאלה שלא מתקדמים כל כך במרץ, אבל זה נורמלי. כשיש קבוצה של מטפחים, ובכן, למעשה זה יהיה לא נורמלי אם כולם יתקדמו כל כך במרץ. אבל לא משנה מה, כתלמידי דאפא אנחנו חייבים להגשים את מה שאנחנו אמורים להגשים. אם מה שתלמידי הדאפא עבדו לקראתו אכן יתרחש בעתיד הקרוב אבל אתה לא פעלת היטב, אז באותה נקודה אתה תתחרט על זה – באמת תתחרט על זה. אם [עד לאותה נקודה] לא עשית רבים מהדברים שבמקור שאפת לעשות, או שלא הצלת רבים מהאנשים ששאפת להציל, אז זה עניין רציני.
כמובן, עליכם לעשות היטב את הטיפוח האישי כדי שתוכלו לעשות היטב את הדברים האלה. אז זה אומר שהטיפוח הוא דבר בסיסי עבור כל אחד ואחד מכם. בכל פרויקט שמיועד להציל אנשים, אם אתה סוטה מהטיפוח אז תגלה שאתה נעשה יותר ויותר כמו לא-מטפח, ואתה נוטה לחשוב על עניינים ולעשות דברים בצורה שהיא יותר ויותר רגילה. אבל אם תוכל להישאר בפא לכל אורך הדרך, ולא להרפות בטיפוח האישי שלך באף נקודה, אז תגלה שכל מה שאתה עושה באמת הולם מטפח. זה פשוט חיוני כדי שתלמיד דאפא ישלים את המשימה שלו, וזה מה שמבטיח את זה ברמה יסודית. אז אתה לא יכול לסטות מהפא, ואתה לא יכול באף נקודה להרפות בטיפוח של עצמך. כן, תלמידי דאפא רבים מחוץ לסין עסוקים בפרויקטים. ואם אתם רוצים לעשות עבודה טובה בפרויקטים האלו ולהפוך אותם לאפקטיביים בהצלת אנשים, אז אתם צריכים לעשות אותם טוב יותר, להשקיע בהם יותר את לבכם, ולהשקיע בהם יותר זמן. כיוון שכך, אולי נראה שאין זמן לטיפוח של עצמכם. אבל לא משנה מה, כולכם עדיין צריכים להקצות זמן לטיפוח וללימוד הפא.
כמובן, היות שאתה מטפח, כל דבר שאתה עושה, כל עוד אתה מטפח, קשור ישירות לטיפוח שלך, ולמעשה הדברים האלה מרכיבים את נתיב הטיפוח שלך. כל דבר שאתה עושה משולב במסע הטיפוח שלך. הטיפוח שלך משובץ בכל דבר שאתה עושה, בין אם זה לעבוד בעולם הארצי, לעשות פרויקטים של דאפא, או ההתנהלות בחיי היום יום שלכם, זה בטוח. כמובן, כפי שהרגע אמרתי, יש כאלה המתקדמים במרץ ויש כאלה שלא; יש כאלה הקולטים את האחריות העצומה שיש לתלמיד דאפא, ישות שכזאת, בעוד שלאחרים אין תחושה חזקה מאוד של זה. כמובן, אני חושב שלא משנה מה, אינכם יכולים, כתלמידי דאפא, להפוך לנרפים. לפני שנים ספורות הדבר שהכי הדאיג אותי היה שאפילו כאשר הרדיפה הייתה כה חמורה, אנשים רבים לא יכלו לשתף פעולה זה עם זה בפרויקטים של דאפא. היו דברים רבים שנכשלו כתוצאה מהוויכוחים שלכם; דברים רבים נכשלו כתוצאה מכך שגורמים רעים ניצלו את התחרותיות החזקה ביניכם. כעת נעשיתם מודעים לבעיות האלה, ובדברים רבים אנשים עכשיו באופן בסיסי פשוט הולכים ועושים אותם אם הם חושבים שהרעיונות הם בסדר. אף על פי שעל דברים רבים לא חשבו בצורה מקיפה או יסודית עד הסוף, אם אתה מסתכל על זה כתלמיד דאפא, אז האם המצבים האלה לא סופקו לך והאם הם לא מאפשרים לך מרחב שבו אתה יכול לטפח את עצמך? האם זה לא הושאר לך כדי שתעבוד על זה וכדי שתפצה על כל מה שלא חשבו עליו ביסודיות, או על כל מה שאתה חושב שהוא עדיין לא אידיאלי דיו? האם אין אלה בדיוק הדברים שאתה צריך ללכת לעשות?
אותן בעיות התגלו כשאנשים רבים עסקו בקידום ה"שן יון" ומכירת הכרטיסים. בהתחלה היו ויכוחים, והיה נראה שכמה אנשים אינם נלהבים. ואף על פי שרוב האנשים עשו מה שאמרו להם, הם לא עשו את העבודה מכל הלב. אבל כיוון שכל דקה וכל שנייה של חייך הן חלק מהטיפוח שלך, אז אתה מבזבז [את ההזדמנויות] שלך, מבזבז את הזמן המוגבל שיש לך במסע הטיפוח שלך, ואינך מצליח ללכת היטב בנתיב שלך. אתה צריך לעשות עבודה טובה מכל הלב בכל דבר שאתה אמור לעשות – ורק אז זה ראוי להתפעלות. אולי אתה עושה את מה שאומרים לך, אבל אם אינך באמת שם לב לגישה שלך כלפי דברים או לאיך להציל אנשים בצורה אפקטיבית, אז זאת בעיה בטיפוח שלך.
כמובן שניסית לעשות ככל יכולתך. אבל הדברים הם לעולם לא כה פשוטים בעניינים הקשורים להצלת חיים. הכוחות הישנים חושבים שאם אתה יכול להשלים משהו בקלות אז לא תוכל להרוויח בכלל מוסריות אדירה. וזאת הסיבה שהם מקשים עליכם. אם ניתן היה לעשות משהו בקלות, אז כל אחד היה יכול לעשות את זה. אז מה היה הטעם שתלמידי דאפא יעשו את זה, ומה היה הטעם שאתם תעשו את זה? ולפיכך הדברים מתרחשים כך שבדברים שאתם עושים מעורבת דרגת קושי מסוימת, ורק כך תוכלו להראות שאתם עושים טיפוח. אכן, רק כאשר הדברים הם כך, תלמידי הדאפא יכולים באמת להפגין את המוסריות האדירה שלהם. כשאתם מסוגלים להשיג את מה שאחרים אינם מסוגלים, כשאתם מסוגלים לטפח את עצמכם היטב בזמן שאתם נתונים בקשיים ובלחצים של הרדיפה, וכשאתם מסוגלים נוסף על כל זה להציל ישויות חיות, אז זה פשוט יוצא מן הכלל. אבל, מה באמת כרוך ב"להציל ישויות חיות"? חישבו על זה. אנשים רבים בהיסטוריה דיברו על הכוונה שלהם "להציל ישויות חיות". אף על פי שזה היה קל לומר את המילים האלה, הן למעשה עוררו צחוק בקרב האלוהויות. כי מי היה מספיק אמיץ כדי להציל ישויות חיות? זה דבר אחד לומר את המילים הנשגבות האלה, אבל למי היה באמת האומץ לבצע אותן? אם אתה רוצה להציל מישהו, איך תוכל לעזור לו לסלק את החובות הקארמתיים העצומים שהוא נושא, או את המושגים הרבים השונים שהוא פיתח בעולם הזה אחרי שנולד? איך תיישב את הקארמה שהוא חייב ואת כל הקשרים הקארמתיים שלו בחברה? וכמה זה עוד יותר מורכב להציל ישויות חיות רבות ולא רק ישות אחת. זה עד כדי כך קשה להציל אנשים. אבל, לא משנה כמה הדברים האלה מורכבים, המאסטר וגם אלוהויות אחרות נמצאים כדי לעזור בדברים העמוקים יותר הכרוכים בכך. וגם בדברים על פני השטח כרוכים אתגרים גדולים. והדברים האלה הם מה שאתם צריכים להקדיש את לבכם לעבוד עליו.
מבחינת ההופעה החיצונית, המטפחים כלל אינם שונים מאנשים רגילים. אין זה כך שאחרי שהתחלת לטפח בדאפא אתה נראה בִּן-לילה כמו אלוהות. אין שינוי מבחינת ההופעה. השינוי היחיד הוא שבזמן שאתה הולך בנתיב לאלוהִיוּת, הדרך שבה אתה חושב על דברים תהיה שונה מזאת של אנשים רגילים. יש אנשים שנראה שהם מתקדמים די במרץ בטיפוח שלהם, לומדים את הפא ועושים את התרגילים, אבל הם לא מסתכלים פנימה. אבל אם אתה לא מסתכל פנימה, חשוב על זה, האם במקרה כזה אתה לא אדם רגיל? האם יש אדם רגיל כלשהו שמסתכל פנימה? איזה אדם רגיל יכול להסתכל פנימה? נניח שמישהו מנסה להרהר איפה הוא טעה בכל מחלוקת שהוא נקלע אליה, והוא מתנצל בפני הצד השני אחרי שהבין את הדברים, ובכן, אם הוא בסין, אז אנשים יחשבו שהוא השתגע. זה משום שהמוסריות של כל החברה נהרסה על ידי המפלגה המרושעת ההיא. אף אדם רגיל לא יסתכל על בעיות באופן הזה. במקום זאת, כשהוא נקלע למחלוקת, הוא בדרך כלל מצביע על הצד השני, והמתיחות מחמירה. תלמידי הדאפא אינם כאלה.
כמובן, ישנם אלה המתקדמים במרץ וישנם אלה שלא, וישנם גם מתרגלים חדשים. וכך, כשאתם חווים קונפליקטים או מתחים, אז יש רבים מכם שלא מצליחים להתגבר על זה במשך זמן מה. אבל, עם עזרה ממתרגלים ותיקים, או באמצעות לימוד פא קבוע, בהדרגה הדברים ייעשו בהירים יותר עבורכם. במהלך הטיפוח אתה תגיע להבין, צעד אחר צעד: "או, אני צריך להסתכל פנימה ולהבין מה ההחסרה שלי, מה מוטעה בצד שלי, או מה לא עשיתי היטב, שגרם לזה להתרחש". וזה מה שמבדיל בין מטפח לאדם רגיל. זה לא משהו שאפשר לקלוט מפני השטח של האדם. אבל הדרך שבה המחשבה שלך מגיבה למחלוקת או לקונפליקט, או מה הגישה שיש לך כלפי זה, הם בכלל לא כמו של אדם רגיל. אני דיברתי לעתים קרובות על הדברים האלה ב"ג'ואן פאלון" ובכתבים אחרים, כדי להזכיר לכם אותם מפעם לפעם. לפעמים כשאתה לא קשוב וערני בטיפוח, אתה שוכח את זה, או כאשר החזקה אנושית היא חזקה מדי אתה לא חושב על זה. אבל זה לא בסדר. צריך להיות ברור לך שאתה מטפח.
זה רק צפוי שכשאתם עושים את הדברים שתלמידי דאפא עושים כדי להציל אנשים, אז אתם תיתקלו בכל מיני סוגים של אנשים בעולם הארצי הזה. ובזה נמצאים האתגרים שאתם עומדים בפניהם. אל תקדישו יותר מדי מחשבה לאיך שהאנשים הם על פני השטח. חלק מהם קיבלו את השקרים שהמק"ס משתמשת בהם כדי לרדוף אותנו, ויש להם גישה שלילית כלפי הדאפא או כלפי תלמידי הדאפא. אבל אם תתנו את דעתכם לזה, אז תבינו שהשקרים של המק"ס הרעילו את האנשים האלה. אם תלמידי הדאפא הם אכן באמת אלו שנשלחו להושיע את המין האנושי במהלך האירוע הסופי הזה – לתלמידי הדאפא ברור, כמובן, מדוע הם עושים את מה שהם עושים – אז חישבו על זה: מהי באמת המק"ס? האם אין היא אותה חיה של אחרית הימים שכל הנבואות והדתות האלה דיברו עליה לאורך כל ההיסטוריה? והאם היא לא שואפת להרוס את האנושות? כמובן, אנחנו רואים מה היא באמת. זה רק שהעניין הסופי הזה מחולק לשני שלבים. בשלב הזה הדברים מתרחשים רק בסין ולא בכל רחבי העולם, למרות שהרעל שלה התפשט בכל רחבי העולם. השקרים החד-צדדים שהמפלגה השתמשה בהם לרדוף את הפאלון גונג כיסו את כדור הארץ, וכל כלי התקשורת של העולם העתיקו את השקרים האלה. במהלך החלק הזה של הרדיפה נגד הפאלון גונג, כלי התקשורת ההם הפיצו למעשה את הרוע מטעמה. ועד היום למחלקות המכס של מדינות רבות יש עדיין רשימות שחורות שהפיצה המק"ס המרושעת. כמובן, בעולם החופשי הדברים האלה לא נעשו בכוונה על ידי כלי התקשורת או על ידי הגופים האלה. אנחנו יודעים את זה. הנקודה שלי היא שהרעל הופץ בכל רחבי העולם, כשמוסדות מסוימים במדינות מסוימות עדיין פועלים על פי המידע הזה ולא משתמשים בשיקול הדעת שלהם כדי להבחין בין טוב לרע.
דבר נוסף הוא, שסוג כזה של רדיפה הוא לא מה שאנשים חושבים שהוא. להציל אדם זה להציל את מה שנמצא בַּליבָּה של האדם. ומה שבַּליבָּה משתקף במחשבות וברוח שלו, בעוד שדברים שטחיים אולי אינם כה חשובים. אם לבו ורוחו של אדם הורעלו, עברו זיהום משמעותי, אז החיים האלה הם באמת מושחתים. אם אדם ביצע פשע איום, זה לא אומר שהוא כבר לא יכול להינצל. זה לא מה שאני אומר. אלה הן רק הפעולות החיצוניות שלו, ויש לו אפשרות לשנות כיוון, משום שיכול להיות שמה שיש בליבָּה שלו הוא לא כה רע. אבל, כאשר חיים באמת הורעלו ועשו דברים לא מוסריים כלפי אלוהויות או כלפי שליחי האלוהי, אז זה רציני מאוד. כמובן, בשעה שאנחנו מנסים להציל אנשים, הרוע מנסה לגרור אותם מטה לגיהינום. אנשים כמו אלה שאנחנו רואים שיש להם יחס שלילי כלפי הדאפא, או שהם אכזריים כלפי תלמידי דאפא הם בעצם ראויים לרחמים. הם למעשה הורעלו על ידי השקרים של המק"ס, וזה מה שגורם להם להתנהג כפי שהם מתנהגים. כמובן, במקרים מסוימים המניע של אנשים היה כסף. אבל לא משנה מה, עלינו לנסות להציל את כל מי שאנחנו יכולים, כולל האנשים האלה. אתם אולי לא מודעים לזה, אבל האדם שאתם רואים שפועל עכשיו בצורה כה מרושעת אולי היה פעם דמות קדושה ואלוהית בשמים, ועכשיו הוא כאן כבן אדם, והוא בא לכדור הארץ הזה כדי להשיג את הפא הזה.
עורות פני השטח של האנשים בממד הזה נוצרו על ידי אלוהויות, וכאילו שהם בגד, עכשיו לובשות אותם אלוהויות שירדו לכאן; רוב הישויות האלה הן דמויות אלוהיות מהשמים. כלומר, אם כן, שהאנשים היום בעולם הזה הם לא כל כך פשוטים. אז למרות מגוון הצורות שבהן הדברים של החברה האנושית מתבטאים באופן חיצוני, למרות העיסוקים ומשלחי היד הרבים שיש לאנשים, ולמרות הסוגים השונים של אנשים שיש – איך שאדם נראה לאחרים הוא בכלל לא כמו שהוא מבחינת הליבָּה שלו. רק חישבו לרגע על איך זה היה עבור אלוהות לבוא לעולם הזה ולהפוך לבן אדם. האם היא לא הייתה מודעת לאיך יהיה העולם האנושי? הוא מסוכן ואיום. ועדיין היה לה האומץ לוותר על הסטטוס האלוהי שלה ולקפוץ, לבוא לכאן ולהפוך לבן אדם. אז אפילו רק בזכות זה תלמידי הדאפא צריכים להציל אותה. הישויות האלה הן ממש כמוכם, תלמידי הדאפא, שהצלחתם לבוא לכאן ולקחת על עצמכם משימות ואחריויות אדירות כאלה. האם יכולתם שלא לדעת מה יקרה לסביבה הזאת? זה היה קשה לדמיין הצלת אנשים כשאתה עצמך עלול להיהרס כאן. אבל עדיין באתם. והן עשו אותו הדבר. הן באו, עם המחשבה שהפא הזה בטוח יציל אותן, ועם ביטחון מלא בדאפא. אז זה לבדו צריך להיות עבורנו סיבה מספיקה להציל אותן, הלא כן? אתם לחלוטין צריכים להציל אותן. פעם הן היו אלוהויות קדושות שאין דומה להן. כדי שתעשו את זה היטב אתם צריכים להתקדם בעקביות במרץ בטיפוח, וכל הזמן לחזק את עצמכם.
הבחנתי שבפרויקטים מסוימים רבים מכם פועלים באופן שהוא פשוט רגיל מדי. חברת תקשורת… בואו נדבר על העבודה בתקשורת כדוגמה. חברת תקשורת צריכה להתנהל היטב. אבל מה שיש לנו זה דווקא שהחשיבה של אנשים נעשתה עם הזמן יותר ויותר רגילה, ואנשים כבר לא מסתכלים על דברים כפי שמטפח היה עושה זאת, אלא בדרכים רגילות. זה בכלל לא להיות כמו תלמיד דאפא. אחרי הכול, מדוע תלמידי הדאפא מנהלים חברת תקשורת? כדי להציל אנשים. אל תשכחו שהמטרה שלכם היא להציל אנשים, והסיבה שצריך לנהל חברת תקשורת היטב היא כדי להציל אנשים. מה שאתם צריכים להשיג הוא הבהרת העובדות והצלת ישויות חיות . אין שום דבר אחר בשבילכם להשיג. אין שום דבר אחר בעולם הזה שאתם צריכים להשיג. אלה הם הדברים שאתם צריכים לעבוד לקראתם, אבל יש אנשים שכבר לא ממש מקדישים תשומת לב אפילו לטיפוח של עצמם, ובמקום זאת שמו בעדיפות דברים רגילים. אז האם לא סטיתם מנתיב הטיפוח של תלמידי דאפא?
היו תלמידי דאפא רבים שלאורך השנים תמיד היו להם בעיות בטיפוח שלהם. קונפליקטים לא היו הבעיות הכי רציניות. היו לא מעט מקרים של מבחנים של קארמת מחלה, ואנשים רבים אפילו נפטרו. אבל למען האמת, אם אגיד זאת ברצינות, אי אפשר לראות מפני-השטח מה באמת המצב של מטפח. כמובן, אדם כזה יעשה דברים של הדאפא כמו האחרים, אבל מה שאנשים רואים הם הדברים החיצוניים, בעוד שלמעשה קיימות החזקות שאחרים לא יכולים לראות. דברים רבים שהוא אינו מסוגל להניח להם חבויים עמוק. האדם עצמו יודע שהדברים האלה אינם טובים, ולכן הוא מפחד שאחרים יגלו אותם, הוא מפחד מהמבוכה. אבל הוא לא מתייחס לדברים האלה ברצינות כמטפח, והוא לא מצליח לעבוד על סילוקם מכל הלב, או שהוא לא מצליח לטפל בהם היטב אחרי שהוא מזהה אותם. היו גם מקרים בהם מישהו לא התייחס לדברים קטנים מסוימים ברצינות בטיפוח שלו, והם הפכו לבעיות גדולות.
אומר זאת כך. הדרישות מתלמיד דאפא הן גבוהות – גבוהות יותר מאלו של כל סביבת טיפוח אחרת. מבחינת צורה זה לא מאוד קפדני, אבל הסטנדרטים והדרישות לטיפוח שלכם הם גבוהים. זאת בעיה אם אינך מצליח לזהות את הטעויות של עצמך, בדיוק כמו שזאת בעיה אם אינך מצליח לראות את ההחזקות החָזָקות שעשויות להיות לך. וכשאתה כן נעשה מודע להן, אז בוודאי שעליך, כמובן, כתלמיד דאפא, להתייחס אליהן ולטפל בהן. וזה טיפוח.
אבל יש אנשים… במיוחד בסין, שבה התרבות המרושעת של המקום ההוא עולה על גדותיה בכל מקום, בכל רחבי החברה היחסים בין אנשים הם כבר לא איך שהם אמורים להיות עבור בני אדם. זאת תופעה רווחת שם שאנשים משקרים זה לזה, והשקרים פשוט מתגלגלים בקלות מהלשון במקום מילים של אמת. ודרכי החשיבה של האנשים חרגו מהדרכים הנורמליות האנושיות. אז בסביבה כזאת אכן קשה מאוד לאדם להיעשות מודע לבעיות שלו. אז האם זה הוגן? הכוחות הישנים מאמינים שזה הוגן, משום שמה שאתה מקווה לו הוא להצליח להיכנס לעתיד. מה שקיים פה יפסיק להתקיים, ואתה מנסה להגיע לעתיד. וזאת לא רק ההגעה שלך לעתיד; אנשים רבים שבאו ממישורים גבוהים הם נציגים של הישויות החיות של הגופים הקוסמיים שלהם הנמצאים במישורים גבוהים מאוד, והם מייצגים את סיכויי ההצלה של כל כך הרבה חיים. אז איך אפשר שלא יהיו סטנדרטים קפדניים בשבילכם? כך הכוחות הישנים רואים את זה. ומהסיבה הזאת הם גרמו לסביבה [של סין] להפוך לבלאגן שכזה, כאשר הדברים שם אינם כפי שהם אמורים להיות באופן נורמלי עבור בני אדם. הכוחות הישנים של היקום הישן חשים שבכך שהם גורמים לכם לטפח בסביבה כזאת, אז הדברים הם הוגנים. החשיבה שלהם היא: "אני אכיר בהגעה שלך לשלמות המלאה רק אם הצלחת לעשות זאת בסביבה כזאת. מי לא יוכל לטפח בסביבה נעימה?" אבל בסביבה כזאת באמת קשה ביותר לאדם להיעשות מודע להחסרות שלו, הלא כן? אכן, זה באמת כך. כשכל מי שאתה נתקל בו שם חושב באופן שהם חושבים, וכשהדרך שבה אנשים מתנהגים זה כלפי זה היא כזאת, אז מה תעשה?
ובכן, יש לך את הדאפא. והכוחות הישנים גם כן רואים זאת כך, והם חושבים: "אתה תלמיד דאפא, הלא כן? אז עליך לטפח בהתאמה לדאפא, ולעשות דברים על בסיס הדרישות של הדאפא". וזה אכן המצב. אבל יש מתרגלים שלא פועלים בהתאמה לדאפא אלא עושים דברים בדרכים רגילות, וגרוע מזה, כשהם נעשים מודעים לפגמים שלהם הם חושבים שזה לא משהו רציני ומדחיקים אותם. אבל הכוחות הישנים לא יעלימו עין מהדברים האלה. הם ידרשו ממך לעמוד בסטנדרטים של מטפח; הם ידרשו ממך לעמוד בסטנדרטים של החיים של העתיד. אז האם אתה חושב שזה יהיה בסדר מבחינתם אם תשתמש בסטנדרטים של אנשים רגילים כדי לאמוד את עצמך או לנהל את עצמך? זה לא. וזאת הסיבה שאנשים מסוימים נתקלו בכל כך הרבה מצוקות וצרות, ויש שאפילו נפטרו בלי שהם ידעו למה. כמובן, כתלמידי דאפא אתם מסוגלים להציל אנשים באמצעות הבהרת העובדות. אז כיוון שניתן להציל אנשים רגילים, האם כל העבודה שתלמיד דאפא כזה עשה תהיה לשווא? לא, זה לא כך. זה עניין של רמות. במילים אחרות, אם מישהו עשה דברים רבים כתלמיד דאפא אבל לא טיפח היטב בהיבטים מסוימים ונפטר, אז מה יקרה? העובדה שהוא היה תלמיד דאפא תיחשב, כמובן, וכך גם הדברים שהוא עשה. זה רק עניין של הרמה [שהוא ישיג].
אינני יכול שלא לחשוב על העובדה שתלמידי הדאפא שלנו עומדים מול עולם של 7 מיליארד אנשים. ואף על פי שיש לנו תלמידי דאפא רבים בסין, הם עומדים מול אוכלוסייה של 1.5 מיליארד. זה באמת פשוט כל כך קשה להציל שם אנשים בגלל כל הלחץ מהמשטר הנבל והאכזרי הזה. ובנוסף, עליכם לעשות זאת היטב. אז איך תעשו זאת, אם כן? היות שאתם תלמידי דאפא, יש לכם היכולת לעשות דברים שמטפחי העבר לא יכלו לעשות, ויש לכם היכולת להביא לידי מימוש דברים שאנשים רגילים לא מסוגלים. אתם תלמידי דאפא ויש לכם הדאפא – הדאפא של העתיד. אבל יש אנשים שלא חושבים כך. הם לא מעריכים את הפא במידה הראויה, ואין להם מחשבות נכונות חזקות מאוד. אז הם לא מסוגלים לעשות את מה שתיארתי או לעשות את הדברים האלו היטב, והם לעתים מאבדים כיוון וסוטים מהמסלול.
כמובן, יש תלמידי דאפא שפעלו טוב מאוד. כפי שאמרתי, לתלמידי הדאפא יש איכות מולדת שונה (גֶן-גִ'י). יש כאלה שפעלו היטב באופן יוצא דופן, ויש כאלה שהקארמה שלהם מועטה כך [שהישויות הרעות] לא מעזות לרדוף אותם בצורה כה חמורה; אבל לאחרים יש כמות גדולה יותר של קארמה, וכך [הישויות הרעות] מנצלות את זה כתירוץ לרדוף אותם.
היות שזאת ועידת פא, אני מעדיף לא לקחת יותר מדי מהזמן שלכם. אז הלכתי ישר לנקודה, דיברתי ישירות על טיפוח, וחתכתי ישר ללב העניין. אחרי הכול, המטרה שלשמה התאספתם כאן, כאשר באתם מרחוק, היא כדי לשפר את עצמכם בסביבת הטיפוח הזאת וכדי לשמוע את המאסטר מדבר. אבל למעשה, הכול נמצא ב"ג'ואן פאלון". כל מה שדיברתי עליו הוא רק הסבר של "ג'ואן פאלון". ואתם מסוגלים לראות את כל זה מתוך הספר בעצמכם. רק שלפעמים אתם לא כל כך אנרגטיים או קשובים כשאתם אוחזים בספר. ולפעמים, כאשר אתם עסוקים, או כשדבר זה או אחר גורם לכם הפרעה, הרצון שלכם לקרוא את הספר הוא לא כל כך חזק, או שהמחשבה שלכם אינה ממוקדת. ובמקרה כזה אתם לא תשיגו ממנו את הפא או שלא תפיקו ממנו כמעט כלום. טיפוח הוא עניין רציני.
אני רוצה לציין משהו. כפי שאתם יודעים, הדבר הראשון שמופיע כשפותחים את "ג'ואן פאלון" הוא ה"לון יו". ובכן, לא הייתי מרוצה מה"לון יו" הנוכחי כהקדמה לספר (המאסטר צוחק). אני מודע לרגשות של תלמידי הדאפא כלפי הפא – הוא יקר לכם כמו חייכם. כולם יכולים לומר את ה"לון יו" מהזיכרון. ול"לון יו" אכן הייתה השפעה גדולה בטיפוח שלכם בתיקון הפא; הוא עזר לחזק את המחשבות הנכונות שלכם ומילא תפקיד חיובי. אבל משום שה"לון יו" נכתב כדי לעזור לאנשים שלא היה להם מושג מהו הפא להבין אותו בזמן ההוא, אז נקודת המוצא שלו לא הייתה גבוהה מאוד, והמחשבה לאמת את הפא באמצעות המדע הייתה חזקה למדי. אבל הפא הזה הוא עצום. העתיד נמצא בידיו. אבל ה"לון יו" נתן למדע יותר מדי קרדיט, וייחס לו יותר מדי חשיבות. אז כבר זמן די רב רציתי לשפר אותו. אבל משום שהמצב בשנים האלה היה נורא, והמידע היה מוגבל, והסתובבו הן דברים אמיתיים והן דברים מזויפים, ואפילו היו אנשים שבכוונה גרמו לצרות, אז לא עבדתי עליו במשך זמן מה. לאחרונה עסקתי בשיפור ה"לון יו" ורציתי לספר לכם על כך. אני עשוי לפרסם אותו בקרוב באתר מינג-הווי.
אז מה עליכם לעשות עם ה"לון יו" המקורי? אתם יכולים לעשות העתק או להדפיס את ה"לון יו" החדש אחרי שתגדירו את גודל העמוד כמו זה של הספר שלכם ותתאימו את הפונט והגודל לפונט והגודל המקוריים. אתם יכולים לחתוך החוצה את העמוד שמכיל את ה"לון יו" המקורי, ואז להדביק או לצרף את העמוד החדש. רציתי לספר על זה לכולכם כאן בוועידת הפא הזאת. בכך שאני מציין את זה כאן היום, אתם תאמינו שהידיעה היא לגיטימית. (התלמידים צוחקים ומוחאים כפיים). אחרת (המאסטר צוחק), אני בטוח שבגלל סיבות רגשיות, יהיו תלמידי דאפא שאולי יהיה להם קשה לקבל את זה. אני יודע.
בכל מקרה, כמאסטר שלכם אני חושב על מה שטוב בשבילכם, מה טוב לטיפוח שלכם ומה טוב לעתיד. הפא הזה הוא עצום.
סיפרתי לכם על מבנה הקוסמוס עד לנקודה שמעבר לה לא ניתן לתאר את המבנה באמצעות שפה. כדי לתת תחושה לגבי רמת המורכבות שלו רק חישבו על כמה ענפים יש לְעץ. ואנחנו מדברים רק על ענפים של עץ אחד. אז ביער, כמה עצים יש, כמה ענפים וכמה עלים? ואפילו אם לוקחים את כל העצים, הענפים והעלים שעל כדור הארץ הזה ביחד, הם לא מתחילים לייצג אפילו תחום קטן של היקום. אין שום דרך לבטא את זה. זה פשוט גדול ומורכב מדי. מספר החיים הוא פשוט לאין-ספור, חסר גבולות, כה רבים שאינם ניתנים למדידה, וישנן אלוהויות שהן כה עצומות שלא ניתן לדמיין את זה. וכל הדברים הם חיים. כשאנשים מתייחסים לדברים כאל "אורגניים" או "אנאורגניים", זה מבוסס רק על התופעות שאנשים רואים ויזואלית ברמת פני השטח. כל הדברים, כולל המוצרים שמייצרים במפעלים, הם חיים. אם משהו לא היה חי, הוא היה מתפורר במהירות ומפסיק להתקיים. אנשים טענו שבאמצעות כוחות על-טבעיים אדם יכול לראות שכל הדברים שנמצאים בחדר של מישהו – בין אם זה שולחנות, כסאות, שרפרפים וקירות – יכולים לדבר איתם ולתקשר איתם. וזה באמת כך. כל הדברים הם חיים. וזאת הסיבה שהנזירים והמטפחים של העבר לא היו מבזבזים דברים או הורסים דברים כך סתם, והיו מנסים להימנע מלגרום נזק לכל דבר שהוא. זה היה קשור לזה. אני מגביל את ההערות שלי למבנה של הממד הגדול יותר, משום שהדברים הם מורכבים ביותר.
בעבר נמנעתי מלדון בממד האנושי הזה. היות שתלמידי הדאפא מטפחים ברמה גבוהה יותר, אני רק מלמד את "הדרך הגדולה". אבל אפילו בסביבה האנושית כאן, כלומר, בממד האנושי הזה שמורכב ממולקולות, ישנם דברים רבים רבים שניתן לכנות ממדים או זמני-מרחב, שבני אדם לא יכולים לראות. ועל מה אני מדבר? כפי שאתם יודעים, העין האנושית יכולה לראות את הצבעים אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול שבעולם הזה (המאסטר מציין בידיו טווח מוגבל). אתם יכולים לראות את מה שנמצא בתוך טווח הצבעים האלה. אבל כיום מדענים יודעים שיש עוד צבעים מעבר לאלו, נכון? צבעים רבים אחרים קיימים. האם אין תדירויות גבוהות יותר ואורכי גל ארוכים יותר בספקטרום של האור (שולח את ידו פעמיים לכיוון ימין למעלה)? ולמעשה, יש גם תדירויות נמוכות יותר בספקטרום של האור (שולח את ידו פעמיים לכיוון שמאל למטה). האם אין דברים כמו אינפרא-אדום, אולטרה-סגול וקרני רנטגן? אלו הם הדברים שאני מתייחס אליהם. גם הם חלק מהממד הזה, ובאותו אופן גם הם מורכבים ממולקולות, אך העין האנושית לא יכולה לראות אותם. זה בדיוק כמו הפסנתר, לדוגמה. נאמר שהעין האנושית יכולה לראות את הקלידים של אוקטבה אחת בלבד, למרות שהטווח של הפסנתר הוא מספר אוקטבות (שולח את זרועו ימינה כדי לתאר מספר רב של אוקטבות)… שבע אוקטבות. ולקונטרה-בס יש גם כמה אוקטבות נמוכות (שולח זרוע שמאלה). אני רק משתמש בפסנתר כמטפורה; הספקטרום של האור הוא הרבה יותר נרחב מהטווח של פסנתר (פורש את הזרועות בצורה אופקית, כדי לציין מרחק גדול). כל הדברים הם חומר. אני רק משתמש בספקטרום של האור כדי להעביר את הרעיון. הדברים האלה באמת קיימים. ומולקולות שבאמת קיימות מרכיבות את הדברים של הקיום החומרי, של עולמות, של זמני-מרחב, וכו'. אבל העין האנושית יכולה לראות רק את החלק הצר מאוד הזה (מחזיק את הידיים במרחק של עין זו מזו כדי להראות עד כמה צר), או את מה שיש באוקטבה האחת הזאת (צוחק), כאשר יש אין-ספור אוקטבות אחרות שאנשים לא יכולים לתפוס בחושים (הזרועות השמאלית והימנית נפרשות במקביל), גם נמוכות יותר וגם גבוהות יותר (בזמן שהמאסטר מדבר הוא פורש את ידו השמאלית שמאלה ועוצר, פורש את ידו הימנית ימינה ועוצר, וכאשר שתי הידיים שלו יוצרות רוחב מסוים שמציין טווח, הוא מסתכל אל כולם עם חיוך).
למעשה, רק תיארתי את הדברים שהם לאורך קו ישר, אופקי (כשכפות ידיו פונות כלפי גופו המאסטר שולח את זרועותיו מהחזה בצורה אופקית שמאלה וימינה). הדברים הולכים גם אנכית (שולח את זרועותיו מכיוון החזה קדימה בכיוון הקהל) כמו גם באופן הזה (שולח את הזרוע הימנית ימינה בגובה המותן) ובאופן ההוא (שולח את הזרוע הימנית קדימה, בכיוון הקהל, בגובה המותן), ובתוך אלה יש גם אחרים כמו אלה (ממשיך לפרוש את הזרוע השמאלית באותו הכיווון כלפי הקהל, ועושה תנועה כדי לתאר הסתעפויות רבות הן לשמאל והן לימין), וגם כך (המאסטר פורש את זרועותיו אחורה, ימינה, ובכיוונים שונים נוספים, ובאותו הזמן מראה בכל כיוון הרבה הסתעפות, ואז עוצר ומסתכל על כולם). (התלמידים מוחאים כפיים, והמאסטר מחייך ועושה תנועת הא-שי). אין שום שפה שבעזרתה ניתן לתאר זאת, נכון? קשה לבטא זאת. ואני רק מסביר דברים שהם לאורך קו אחד (מחווה כדי לתאר קו אופקי משמאל לימין). אז הרעיון הוא שיש קלידים של אוקטבות רבות רבות שהעין האנושית לא יכולה לראות. יש הקבלה בין מה שהעין האנושית יכולה לראות, או שניתן לתפוס אותו בראייה, לבין שאר הגוף שלך. במילים אחרות, מה שאתה לא יכול לראות, גם לא תוכל לגעת בו או לשמוע אותו. החושים שלך של שמיעה, מגע וראייה, כולם מוגבלים למה שמקביל לאוקטבה האחת הזאת (מחווה כדי לתאר רוחב מוגבל). יש אנשים שאמרו שהם יכולים לשמוע מוסיקה מהשמים ושהיא יפה כל כך, בעוד שאחרים אמרו שהם יכולים לראות ישויות חיות בממדים אחרים, והם באמת יכולים, אבל כל אלה נמצאים בממד הזה – הממד הגדול יותר הזה המורכב ממולקולות ושהוא מגוון ביותר. וכל הדברים האלה קיימים באופן מוחשי. ולמעשה כל הישויות החיות האלה יכולות לראות את בני האדם, בעוד שבני האדם [בדרך כלל] לא יכולים לראות אותן. אז איך זה יכול להיות? כפי שציינתי בעבר, התחום האנושי הזה (מחווה כדי להראות טווח מוגבל) הוא המקום היחיד שנמצא באשליה. הישויות החיות האלה שבני האדם לא יכולים לראות אינן כפופות לאשליה.
הדברים שאני מדבר עליהם ידועים למדע המודרני, וזה לא משהו סנסציוני. אז איך הם החיים שם בממדים הדומים האלה שקיימים במקביל לממד של המין האנושי? ומי שוכן שם? החיים של בני האדם, המוגבלים כפי שהם לעולם הזה, הם באמת די מעוררי רחמים (המאסטר מחווה כדי לציין אזור קטן). כל מה שאנשי העולם הזה מודעים לו הוא רק התחום הקטן האחד הזה שהם עכשיו יכולים לראות, בעוד שכל שאר הישויות החיות (עושה מחווה חובקת ביד ימין) יודעות על האנשים בעולם הזה. אבל ההפך לא נכון. יש אנשים שחוקרים כוחות על טבעיים. אבל כפי שהרגע ציינתי, על הקו האחד הזה יש זה, וזה… (בזמן שהוא מדבר, המאסטר פורש את זרועותיו במהירות בגובה המותן מגופו ישר קדימה, ואז פורש את זרועותיו בו-זמנית לשני הצדדים באותו הגובה, ואז משתמש בשתי הידיים כדי לציין הסתעפות רבה בכיוון שהוא הראה לפני רגע בצד ימין, ואז, במישור שבו היו כמה מן הכיוונים שצוינו קודם הוא מראה הסתעפות בכיוונים שהם ב-45 מעלות מהקו שהוא ישר קדימה, אפס מעלות מהקו של ישר קדימה, ומינוס 45 מהקו של ישר קדימה, וכו'). ומשם זה עדיין מסתעף אפילו יותר. ואז מה לגבי האנכיים (בזמן שהוא מדבר הוא פורש את זרועותיו ישר קדימה במישור אופקי הניצב לגוף וקצת גבוה מן המותן)? וכאלה (מצביע על הכיוון שהוא 45 מעלות מהקו של ישר קדימה, באותו המישור), או כך (מצביע על הכיוון שהוא מינוס 45 מעלות מהקו של ישר קדימה, באותו המישור) או כך (מצביע קדימה על המיקום של שעה שתים-עשרה במישור המקביל לגופו) או כך (מראה, בזמן שהוא מדבר, באמצעות שתי הידיים, שבמישור ההוא קיימים מישורים נוספים בכיוונים של אחת וחצי ועשר וחצי), או כך? (המאסטר מצביע בכיוונים של אחת וחצי ועשר וחצי על מישור הנמצא בזווית של 45 מעלות מהמישור האופקי, ומראה הסתעפות בכל אחד מהכיוונים, וכו'). וכל אלה מסתעפים ואז מסתעפים אפילו יותר. הנקודה שלי היא שאפילו רק הממד הזה שמורכב ממולקולות הוא מורכב ביותר באופן זה. הטיאן-מו של אלה שיכולים לראות את הדברים האלה פתוחות רק בראיית בשר ודם. ויש רמות שונות בתוך ראיית הבשר ודם. אז מה שכל אחד מכם רואה עשוי להיות שונה. פלאות החיים באמת מרהיבים. הם הרבה מעבר למעט הזה שהטכנולוגיה של בני האדם יכולה לתפוס כיום. אם ההתקדמות הטכנולוגית של המין האנושי תמשיך בנתיב הנוכחי שלה, היא תמיד תתקדם בקצב של חילזון.
בכל מקרה, מה שעכשיו דיברתי עליו היה כדי לתת לכם את המושג שבני אדם, וזה כולל את תלמידי הדאפא העושים טיפוח, עושים דברים בתוך רצועה צרה מאוד [של המציאות]. יש לזה יתרונות, כמו למשל שאתם לא יודעים כשאתם לא מטפלים כהלכה במשהו מעבר לרצועה הזאת. וכך הוא הקיום עבור חיים אנושיים. אם זה היה אחרת, אז הפרעה מהסוג הזה והגורמים המסובכים האלה היו הופכים את זה לבלתי אפשרי עבורכם להתמודד עם הדברים, משום שיכולת החשיבה של האדם מוגבלת. בכך שגורמים לכם לעשות דברים בתוך הרצועה הצרה הזאת, אתם יכולים בקלות להתמודד עם המצבים שאתם נתקלים בהם.
אמרתי בעבר שכל דבר שאדם עושה בעולם הזה, אין-ספור ישויות בזמני-מרחב אחרים צופות בו. אבל, יש אנשים שלא מאמינים לזה. זה לא משנה אם אדם רגיל לא מאמין לזה. אבל תלמידי דאפא יודעים שישויות מרמה גבוהה יכולות למעשה לראות את מחשבות האנשים בבהירות גדולה, ושהן אפילו יכולות לראות את התהליך של המחשבות שלהם. כיצד אדם חושב, או כיצד המחשבה שלו מגיבה לדברים – כל זה פתוח בפניהם. ולגבי תלמידי דאפא, כל אחת ואחת מהמחשבות שלכם קובעת את ההישרדות של ישויות רבות; האופן שבו אתם מטפלים בדברים, ואם אתם עושים אותם היטב או לא, קובע את הקיום העתידי של הישויות האלה. אז האם אפשר שהן לא יהיו מודאגות, אם כן? הן כולן צופות. דברים מכל צורה וסוג מרכיבים כיום את העולם, והחברה היא כל כך מסובכת, במיוחד עכשיו כשדברים של העבר, העתיד וההווה, כולם פרושים שם כדי לראות במה תבחרו. זה גם הפך את החברה ליותר מלאת אירועים ומרגשת מאי פעם, וזה יכול בקלות לעורר החזקות. עבור מטפחים זה משמש כהפרעה שמקשה לטפח ולהציל אנשים. אז זה באמת קשה לטפח בנסיבות האלה. [הישויות האחרות האלה] יכולות לראות את המחשבה שלכם ואת הפעולות שלכם, והן צופות בהן. וכל אחד מהדברים האלה יכול לעורר את ההחזקות האנושיות שלכם. אבל אם תלמיד דאפא סוטה מהפא, והמחשבות שלו לא מספיק נכונות, אז הוא יכול באמת לסטות רחוק מהמסלול, ואפילו יחליק תוך זמן קצר רחוק למדי.
זה הכול להיום (התלמידים מוחאים מחיאות כפיים מהוססות). יש לי הרגשה שרבים מהאנשים רוצים לשאול שאלות (התלמידים מוחאים כפיים מיד ובהתלהבות). אוקיי, אני אענה על השאלות שלכם במשך כשעה (התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות). אתם יכולים להעביר את פתקי השאלות שלכם.
תלמיד דאפא יכול לטפח לא משנה מה המעמד שלו – בין אם הוא משמש כנשיא או שהוא אדם פשוט. אתה יכול להיות אדם טוב בכל משלח-יד או מקצוע, וכעת כל אחד מהם מספק לתלמידי הדאפא סביבה לטפח בתוכה. הטיפוח של העבר נעשה במנזרים. אבל היום תלמידי הדאפא לא מוגבלים לטפח בסביבה מסוימת כלשהי משום שאתם אמורים להציל ישויות חיות. אתם יכולים לטפח בכל אחת מהסביבות של החברה. אני סיפקתי טווח כזה רחב של סביבות שבהן אתם יכולים לטפח, והמטרה היא שתוכלו להציל ישויות חיות. וגורם נוסף הוא, שהכוחות הישנים יחשבו שזה לא הוגן אם אתם כתלמידי דאפא תצליחו בטיפוח בסביבה שאינה כמו זאת של החברה הזאת, סביבה שגורמת להפרעה כמו שלא הייתה מעולם קודם לכן; אם לא תחוו קונפליקטים חמורים כאלה; ואם לא יהיו מולכם פיתויים מושכים כאלה כפי שיש בחברה הזאת. זה שונה מכל צורת טיפוח שנעשתה בעבר. מאז הבריאה זה מעולם לא התקיים; מעולם לא היה דבר כזה. פעמים רבות בפרהיסטוריה אנשים חוו קטסטרופות, ורק מספר קטן של חיים שרד; רק אלה שהייתה להם אמונה נכונה, שהאמינו באופן מלא באלוהי, היו שורדים. בכל אחד מהמחזורים האלה בהם המין האנושי התאושש ושוב שגשג, משהו כמו הטיפוח שתלמידי הדאפא עושים מעולם לא התרחש. אף פעם לא היה דבר כזה, ולכן אין תקדים שאתם יכולים ללמוד ממנו. יש מטפחים ונזירים שלא מכירים בטיפוח שלכם. ובכן, זה בלתי אפשרי עבורם, משום שכדי שהם יבינו את הטיפוח שלכם ויכירו בו, הרמות שלהם היו צריכות להיות גבוהות יותר מאלה של תלמיד דאפא.
תלמיד: מתרגלים רבים נוסעים לעתים קרובות לסין ויש כאלה שעושים זאת לעתים קרובות מאוד. יש גם לא מעט מתרגלים בסין שאוהבים לנסוע לחו"ל, ויש כמה שנוסעים פעמים רבות בשנה, ויש כמה שבאו רק בשביל ועידת הפא. האם לא עדיף בשבילנו שכל אחד יפעל היטב באזור שלו לגבי הדברים שאנחנו אמורים לעשות ויימנע מלהתרוצץ בכל מקום?
המאסטר: אינני חושב שאפשר להגיד שזאת שגיאה שמישהו נוסע לוועידות פא. וזאת לא בעיה אם מישהו נוסע הלוך וחזור בשביל עסקים. יש תלמידי דאפא שאינם על הרדאר של הרוע, אז הם מסוגלים לנסוע הלוך וחזור, וזאת לא בעיה.
אבל, יש תלמידי דאפא שחיים מחוץ לסין שהסוכנים של הקונסוליות והשגרירויות הקומוניסטיות של סין מכירים אותם עד הפרט האחרון. ברגע שתגיע למכס [בסין], הם יעצרו אותך. אמרתי בעבר שעליך לתת דין וחשבון על כל דבר שעשית בזמן שעברת רדיפה אחרי שאנשי הכנופייה של המפלגה המרושעת תפסו אותך, או בזמן שעברת את "מפגשי הייעוץ" המזויפים שלהם, ושאלוהויות מתבוננות. אולי אתה חושב שאף אחד אחר לא יודע, ושהמאסטר לא ראה את זה. ואכן, נכון לעכשיו, זה חלק פני השטח של המאסטר שפועל כאן. אבל למאסטר יש אין-ספור גופים אמיתיים ואין-ספור פא-שֶנים, ויש אין-ספור ישויות מרמה גבוהה שיכולות לצפות בך כמו שצופים בסרט. אתה אולי חושב שאף אחד לא יודע מה התרחש, אבל אתה רק מרמה את עצמך. כפי שאמרתי, לא רק המאסטר, אלא גם החיים שבכל אחד מהממדים האחרים – כל החיים – יודעים מה אתה עושה. ואתה לא מתמודד עם הדבר הלא-ראוי שעשית, אינך מנסה לפצות על כך כפי שמטפח אמור לעשות, בכך שתודיע מרצונך החופשי שאתה מבין שפעלת באופן מוטעה ושמעתה ואילך תפעל טוב יותר. במקום זאת אתה מסתיר את זה. אתה אפילו האמנת ברבים מהדברים שהמק"ס החדירה בך; אפילו השתכנעת משטיפת המוח שלה, ואפילו הייתה לך השפעה שלילית על תלמידי דאפא אחרים. מה תעשה עכשיו? אם העניין הסופי של המין האנושי שדיברתי עליו באמת יתרחש, יהיו מבחינתך, מעבר להחזקות האנושיות שלך שעל פני השטח, עוד דברים מעורבים. אז מה ייעשה לגבי מכלול היישות שלך, כמו גם החיים האלה שמאחוריך שחיכו לך שתציל אותם – כל מה שאתה ייצגת? יכול להיות שאתה לא מאמין למה שאני אומר בגלל הדברים שהמק"ס החדירה בך, ואם זה המצב, זה כל כך טרגי.
החברה האנושית של ימינו היא סביבה שנוצרה עבור הטיפוח של תלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא ועבור הישויות החיות שהגיעו כדי להשיג את הפא. בין אם מדובר בתלמידי הדאפא המבהירים את העובדות, או בפרויקטים שתלמידי הדאפא עובדים עליהם כדי להציל אנשים – כל הדברים האלה שאתם יכולים לראות – נראים אולי רגילים, אבל למעשה הם יוצאים מן הכלל ומעבר למה שאנשים רגילים היו יכולים לעשות. החברה האנושית היא באשליה. כאשר הרדיפה החלה, כדי למנוע ממני לשבור את האשליה הזאת עבורכם, הכוחות הישנים אפילו ניסו למנוע ממני את הנסיבות שאמורות להיות לי, ורצו שאלך לַקוטב – לַקוטב, ששם אין אנשים. המחשבות שלהם היו: "לך לשם. אל תפריע לנו". הם ידעו שאם אדבר ואומַר לאנשים דברים, או שאַראה לאנשים משהו, אז התכנונים שלהם, הכביכול מבחנים ומצוקות שהם תכננו לתלמידי הדאפא, יישברו. במקרה כזה מלחמה קוסמית באמת הייתה פורצת. למען הצלת הישויות החיות, במשך השנים האלה, אף על פי שלימדתי את הפא בוועידות הפא והיה לי קשר איתכם בנסיבות שונות, פעלתי בדיוק כמו אדם מן השורה, ולימדתי אתכם רק את עקרונות הפא. אף על פי כן זה הרתיח את הכוחות הישנים. אם הייתי עושה יותר מכך, אז הכוחות הישנים היו מחמירים עוד יותר את רדיפת המתרגלים, וזה היה אפילו קשה עוד יותר עבורכם לטפח ולהציל אנשים, ואתגרים גדולים יותר וחמורים יותר היו נוצרים לטיפוח שלכם.
תלמיד: באחת הערים בטייוואן, חודש לפני מופעי ה"שן יון" עדיין נותרו לא מעט כרטיסים שלא נמכרו, אז הם הכניסו לעיתונים של אנשים רגילים עלונים מקופלים לשלוש המציגים את ה"שן-יון". אפשר לשאול אם זה היה בסדר לעשות כך?
המאסטר: זה היה בסדר. האם זה לא דומה לפרסום מודעות בכלי תקשורת רגילים? כמובן שאין בזה בעיה. כמובן, בראש ובראשונה אל תעשו שום דבר שידחה אנשים או שמפר חוקים כלשהם שקיימים.
תלמיד: אם אחרי שתלמיד דאפא קונה ספרי דאפא שפורסמו ואושרו באופן רשמי, הוא מוריד עותקים אלקטרוניים של הספרים האלה לטלפון הנייד שלו לשימוש אישי בלבד ולא משכפל או מפיץ אותם, אז זה לא נחשב פגיעה בזכויות יוצרים או פעולה של ערעור הפא, נכון?
המאסטר: במקרה כזה, אם אתה רק עושה משהו ברמה האישית, ולא מעביר או מפיץ הלאה את הקבצים, ואינך מוכֵר שום דבר, אז זאת לא אמורה להיות בעיה. אם זה נעשה רק כדי להקל על לימוד הפא שלך, אז זאת לא אמורה להיות בעיה. אבל אם אתה מפיץ את הקבצים בקנה מידה גדול והופך את זה לאיזה שהוא מיזם, אז זה שווה-ערך לשינוי הדרך שבה אנחנו מטפחים.
תלמיד: יש מתאמים של אגודת הדאפא שלעתים קרובות עושים דברים בניגוד לכללים, ואפילו מובילים בהפרת הכללים. דוגמאות לכך הן להרשות למתרגלים שבאו מסין לפני זמן לא רב להיות מאחורי הקלעים במופעי ה"שן יון", ולאפשר למישהו שהאגודה הצהירה שהוא בעייתי להשתתף בקידום ה"שן יון". מישהו אפילו אמר למתרגלים אחרים: "אני המתאם הראשי של האגודה שלנו. והמאסטר אמר שכל עוד אני מאשר משהו, או שאני מבקש מאנשים לעשות משהו, זה בסדר". יש מתרגלים שמתנגדים לדברים מסוימים, אבל מהססים להשמיע את קולם, אך באותו זמן הם מרגישים שבכך שהמתאמים האלה מתעלמים מהכללים הם אינם פועלים בצורה ישרה.
המאסטר: יש משהו בדבריו של המתרגל ששאל את השאלה הזאת. תמיד יש כמה מבינינו שעושים דברים בשם המאסטר. כשאנשים שואלים אותי על דברים, אני לעתים קרובות אומר: "כשזה נוגע לדברים שתלמידי דאפא צריכים לעשות, אתם יכולים ללכת על זה – אני לא מתנגד לזה". זה דבר אחד שאני עשוי להגיד. מצב אחר יכול להיות, שכדי לעזור להם להבשיל כמטפחים וכמתאמים, אני אומר להם להתמודד עם דברים מסוימים לפי שיקול דעתם. אבל ברגע שהמאסטר אמר משהו, יש אנשים שלוקחים את זה חזרה למתרגלים ואומרים: "המאסטר אמר את זה", "המאסטר הכיר בזה", "המאסטר אישר את זה", או "המאסטר אמר לעשות את זה באופן הזה". אז שינו את מה שאמרתי, וזה קורה לעתים קרובות.
זה לא אומר שלכל המתרגלים שהגיעו לפני זמן לא רב מסין יש בעיות. אם תחשבו על זה, ובכן, משום שאגודת הדאפא צריכה לעבוד עם מספר גדול כל כך של מתרגלים, איך הם יכולים לברר דברים על כל אחד ואחד מהם? אז הכלל נחוץ. גורם נוסף הוא, כפי שכולכם יודעים, שלמתרגלים מסין יש בדרך כלל אנגלית ברמה נמוכה. כמו שאמרתי זה עתה, את דרך החשיבה הסינית שבה אתה מתמודד עם דברים לא תוכל לחוש אם רק יצאת מסין, אבל אחרים יוכלו לראות אותה בבהירות רבה, וזה ייקח זמן רב עד שתגלה שיש משהו לא כל כך בסדר איתך. המתרגלים שהגיעו לפני זמן לא רב מסין אולי חושבים: איך האנשים האלה בארצות אחרות יכולים להיות טפשים כל כך? איך הם יכולים להיות כל כך פשוטים? איך השאלות שהם שואלים יכולות להיות פשוטות ונאיביות כל כך? אבל למעשה למרות מה שאתה חושב, כך הם אנשים נורמליים. האנשים שרק באו מסין הם התוצר של הרדיפה של המק"ס המרושעת ושל ההרס השיטתי שהיא ביצעה בתרבות הסינית. אז פעמים רבות המתרגלים הוותיקים לא מרגישים נוח לתת למתרגלים שהגיעו לא מזמן לעשות דברים מסוימים, משום שהמתרגלים האלה נוטים לקחת דברים לקיצוניות ולהשיג את התוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו. ויש להם בעיות לתקשר עם מתרגלים אחרים, מתרגלים שאינם מסין. והמתרגלים האלה חושבים שהדרכים שבהן המתרגלים שבאו לא מזמן מסין חושבים על דברים הן מוזרות למדי. בה בעת, המתרגלים מסין חושבים: "אתם חושבים על דברים בצורה פשטנית מדי. רק אם נעשה את הדברים בַדרך האחרת אז זה יעבוד היטב". אבל המתרגלים מחוץ לסין תוהים כיצד האנשים כאן יהיו בכלל מסוגלים לקבל את הגישות ההן.
אם אתה לא באמת מבין את החברה הזאת, אז לא תוכל לעשות דברים היטב. אז בעבר, בזמן שעבדו על מכירת כרטיסי ה"שן יון", לעתים קרובות התרחש המצב בו [מתרגלים שבאו לא מזמן מסין] דיברו עם אנשים בצורה שתלטנית ולא נתנו להם ללכת, והדבר גרם לתגובה שלילית מאוד מהאנשים בחברה הזאת. זה במיוחד מהווה בעיה כשלוקחים בחשבון שה"שן יון" מכוון לחברה הגבוהה, ושהאנשים האלה שונים מבחינת דרך החשיבה שלהם ורמת העידון התרבותי שלהם. אלו מכם שבאו לא מזמן מסין עדיין לא מודעים לדברים האלה, אז אין עליכם לקחת על עצמכם את העבודה הזאת עד שתבינו ותתפסו את הדברים האלה. אחרת, תהיה לזה באמת התוצאה ההפוכה. ונכון, למשרד ה"שן יון" יש כלל שאומר שאלה שבאו לא מזמן מסין לא מורשים להיכנס לאחורי הקלעים. יש מתרגלים שהגיעו לא מזמן שהם קרובי משפחה של תלמידי דאפא ותיקים הגרים מחוץ לסין. על פניו, חלק מהמתרגלים האלה לא מהווים בעיה, אבל זה לא תמיד כך. אם אף אחד לא מזהה או מכיר אותך, אתה אולי אומר שאתה תלמיד דאפא, ואתה נראה די טוב על פני השטח, אבל האם האנשים יֵדעו אם אתה באמת תלמיד דאפא? בהחלט יכול להיות שאתה תלמיד דאפא, אבל האנשים כאן לא מכירים אותך. זאת הסיבה שיש כלל [שאלה שהגיעו לא מזמן מסין] לא יכולים להיות מאחורי הקלעים. זה די מתקבל על הדעת שאתה יכול לעזור בדרכים אחרות ואינך חייב להיות מאחורי הקלעים.
יש מתאמים שבאמת צריכים לחשוב היטב על איך הם עושים דברים. אומַר לך, כיוון שאתה מתאם, עליך לאסוף את המתרגלים המקומיים ולקרב ביניהם מִטַעם המאסטר, כך שהם יוכלו להשתפר בטיפוח, ועליך לעזור למאסטר בכך שתוביל אותם היטב. זאת האחריות שלך כמתאם של האזור שלך. אבל אתה תמיד מרחיק אנשים מסוימים, אתה תמיד מרחיק אנשים מסוימים שלא הולכים לפי מה שאתה רוצה, אתה תמיד מסתכל על הדברים בדרכים רגילות, אתה תמיד מתמודד עם דברים בדרכים רגילות, ואתה תמיד גורם למתרגלים המקומיים לא לשתף פעולה היטב. וזאת הסיבה שכאשר אתה רואה שאלֵה שהגיעו לא מזמן מסין עושים כל מה שאתה מבקש מהם, ושהם צייתנים, אז אתה שולח אותם לעבוד מאחורי הקלעים, או אפילו שולח אותם לבשל ולנהל את הגשת האוכל. אבל זה מלחיץ את אנשי ה"שן יון". המשימה שלהם היא להעלות יותר ממאה הופעות, בזו אחר זו, כך שהם לא יכולים להרשות לאף בעיה לעלות, הלא כן? אז הייתי שואל את אלה מכם שמתעלמים מהכללים, האם אתם יכולים באמת להיות ערֵבים לאנשים האלה? לא, אתם לא. אינכם יכולים לבסס את ההחלטה שלכם להקצות למישהו משימה רק על כך שהוא עושה מה שאומרים לו. זאת לא הדרך בה מתאם של תלמידי דאפא צריך לגשת לדברים. אני רוצה לומר לכם: עיזרו למאסטר בכך שתובילו את המתרגלים היטב; הם התלמידים שלי, בדיוק כמוך, אז אתה לא יכול להרחיק אנשים.
אבל מנגד, תלמידי הדאפא האחרים צריכים לזכור שהם תלמידי דאפא, ושעליהם לשתף פעולה היטב. זה לא קל למתאם שלכם! כל מי שממלא את התפקיד הזה צריך להתמודד עם עניינים כאלה, אז כולם צריכים לגלות הבנה זה כלפי זה. אם באמת נוכל לעשות את זה, האם הדברים לא ילכו היטב? אין עליכם למעוד כל כך הרבה פעמים לפני שאתם קולטים שעדיף לאמץ את הגישה הזאת. כשהרדיפה הייתה חמורה מאוד, האם דברים רבים לא נכשלו משום שלעתים קרובות יצאתם זה נגד זה, שתמיד היו לכם חילוקי דעות למי יש רעיון טוב יותר כשניסיתם לעבוד ביחד, והתווכחתם הלוך וחזור זה עם זה? לו הייתם יכולים באותו הזמן לשתף פעולה היטב זה עם זה, אז ייתכן שהדברים היו נעשים בצורה אפקטיבית יותר. כמובן, עכשיו כשאתם מסתכלים אחורה על זה, אתם קולטים שכן, לא פעלתם אז היטב. אבל אל תמשיכו ליפול לדפוס הזה.
תלמיד: הייתי רוצה לבקש מהמאסטר לדבר איתנו על המשמעויות העמוקות יותר של "לדרך הגדולה אין צורה", ועל אתר מינג-הווי ואגודת הדאפא, תביעת ראש הרֶשע…
המאסטר: אכן, צריך לתבוע אותו (התלמידים מוחאים מחיאות כפיים נלהבות); כל האנושות צריכה לתבוע אותו. הוא פגע בכל האנשים הסינים, כמו גם באנשים רבים באזורים אחרים בכל רחבי העולם. כל כך הרבה אנשים עומדים להיגרר לגיהינום בגלל השקרים שלו.
לגבי "לדרך הגדולה אין צורה", נראה שלא יהיה לנו זמן להיכנס שוב לנושא הזה, ואני רק יכול לענות על פתקי השאלות שלכם. הטיפוח שלכם לא מאמץ אף צורה ספציפית. בעבר, למטפחים היו מקדשים או מנזרים, והם הוגבלו לכמה צורות מסוימות. אבל אתם תחזרו לעבודות השונות שלכם אחרי שתחזרו לבתיכם. כמובן, במשך התקופה המיוחדת הזאת שבה הרדיפה מתרחשת, תלמידי הדאפא הקימו חֲבָרות תקשורת ופרויקטים כדי להתנגד לרדיפה, אבל אלה הן רק חבֳרות המתאימות לדרכים של אנשים רגילים; החבֲרות האלה עצמן אינן חלק מהטיפוח שלנו. תמיד אמרתי שהן לא איזה שהוא חלק ספציפי של הדאפא, אלא חבֲרות שמנהלים תלמידי דאפא. תלמידי הדאפא יכולים לטפח במגוון מקצועות, אז כמובן שהם יכולים להשיק חבֲרות משלהם. אלה אינן איזה שהן צורות קבועות שהטיפוח בדאפא מאמץ באופן ספציפי. אין חבֲרות בדאפא. זה חל גם על "שן יון", שהוא גם פרויקט שהקימו תלמידי דאפא כדי להציל אנשים, והוא אינו איזו שהיא שיטת טיפוח ספציפית או סביבה ספציפית הדורשת מתלמידי הדאפא לטפח באופן הספציפי ההוא. זה לא המקרה.
תלמיד: בטייוואן עורכים יותר מדי אירועים ופגישות בקנה מידה גדול, ורובם הם אירועים בשביל עצמנו.
המאסטר: הממ… עדיף לעשות פחות אירועים בשביל עצמנו, לְמָעֵט לימוד פא קבוצתי. אני חושב שאין בעיה לערוך יותר אירועים לאימות הפא או להבהרת האמת לאנשים, משום שאחרי הכול אנחנו מנסים להציל אנשים.
תלמיד: ל"שן יון" יש שירים רבים, שהם מילים ישירות מהמאסטר עבור אנשים רגילים. תמיד תהיתי מה אנחנו יכולים לעשות כדי לאפשר לאנשים רגילים הזדמנויות לשמוע אותם או לקרוא אותם. הייתי רוצה לשאול את המאסטר האם אני יכול להשמיע את השירים של "שן יון" במהלך האירועים שלנו, והאם אנחנו יכולים להדפיס את מילות השירים של ה"שן יון" ולהציג אותן על לוחות תצוגה במהלך אירועים המיועדים להבהרת האמת?
המאסטר: המְבַצעים של ה"שן יון" שרים לאנשים רגילים, והשירים הם פשוט שירים. אם אתה מדפיס רק את הטקסטים של השירים ומציג אותם על לוחות תצוגה, ובכן, משום שחלקם הם שירה בחריזה עתיקה, חלקם הם שירים בצורה חופשית שלא מתחרזים, וחלקם לא כתובים בצורה שירית, אז יכול להיות שאנשים רגילים יחשבו שהם סיסמאות או משהו אחר. שירים הם פשוט שירים, ואין בעיה שאנשים רגילים יקשיבו להם, אז אתה יכול להשמיע אותם.
תלמיד: המאסטר הנחה פעמים רבות את גופי המדיה שלנו לבנות את הניהול העסקי שלהם בהתאם לזה של חֲבָרות מערביות, אבל אם מסתכלים על המצב הנוכחי, אז האין הם יותר דומים לחֲבָרות הממשלתיות בעלות תרבות המפלגה שמוצאים בסין? חסרים בהם חלוקה בהירה, מעשית ועניינית של תפקידים ואחריויות.
המאסטר: משום שאתן חֲבָרות תקשורת הפועלות בקנה מידה בין-לאומי, כמובן שעליכן להיות אותו הדבר כמו חֲבָרות אחרות מחוץ לסין, כי הצורה הזאת היא הצורה שבחברה נורמלית, וחברה נורמלית היא כך. חלק מהחֲבָרות בסין הוקמו ונוהלו על ידי פקידים מהמפלגה המרושעת, אף על פי שהיום כמובן יש הרבה חֲבָרות פרטיות. אני יודע שבעבר כל החברות נוהלו על ידי פקידים מהמפלגה המרושעת, ושהמבנה הניהולי שלהן היה גדוש בדברים מהמפלגה המרושעת, כמו הדברים האלה של ועדת מפלגה וסניף מפלגה. אלה הם דברים לא נורמליים. בחברה של סין, אי אפשר לסלק במהירות את ההשפעה של הדברים האלה. אפילו החברות המנוהלות באופן פרטי, רבים מהמבנים התפעוליים שלהן, מדרכי הניהול שלהן, ומהמושגים שלהן, באים מהחברות שהמדינה מנהלת. אל תעשו זאת כך במדינות אחרות. באופן כללי, אני חושב שלמערכת שבסין אין השפעה רבה מחוץ לסין, משום שרבים מהסינים בחו"ל עזבו את סין מזמן, ותלמידי הדאפא שלנו עשו תארים בקולג' או באוניברסיטה בארצות אחרות. אבל בוודאי שיהיו אנשים מסוימים שעדיין מתנהגים או עושים דברים עם הֶרגלים או גישות מהעבר, שהם אולי שונים מאלה של החברה האמריקנית הנורמלית. אלה דברים שצריך להיות ערניים לגביהם.
תלמיד: מתרגלים עמיתים יפנים אומרים שהסביבה הנוכחית מקשה עליהם מאוד להשתלב בקבוצה. הם מקווים שהמתרגלים העמיתים הסינים שלהם, במקום לעשות דברים בחזית בעצמם, יסייעו ויתמכו במתרגלים היפנים בטיפוח שלהם. אבל קשה להם מאוד להעביר את המסר.
המאסטר: כן, אם המתרגלים היפנים מעלים את הנושא הזה, אז עוד יותר חשוב לשים לב אליו. אני חושב שהמצבים ביפן ובקוריאה מהווים ניגוד חד. בקוריאה, תלמידי הדאפא הקוריאנים המקומיים הם הכוח המניע, אז כאשר מסתכלים על המצב שם, ועל העוצמה שיש להם בהצלת אנשים, אז הדברים יציבים, והם באמת מצליחים להוות השפעה בחברה. ביפן, הכוח המניע הוא תלמידי הדאפא הסינים. יש הרבה אנשים ביפן שאמורים להשיג את הפא, אז ודאו שאתם לא עושים דברים שירתיעו אותם. הבחנתי במצב הזה, אבל לכל אזור יש האתגרים שלו. אז כאשר עולה בעיה, עליכם כתלמידי דאפא לעבוד ביחד כדי לגלות איך לפתור אותה.
אם תלמידי הדאפא היפנים מרגישים שקשה להם להשתלב בקבוצה בגלל הדברים האלה, אז זאת בעיה אמיתית. אתם שהנכם תלמידי דאפא ביפן אמורים להציל את האנשים היפנים. כמובן, כולכם תשמיעו את קולכם נגד הרדיפה של המק"ס המרושעת בזמן שאתם פועלים נגד הרדיפה ומנסים לעצור אותה ולחשוף אותה. זאת האחריות שלנו. אבל המטרה העיקרית שלכם היא להציל אנשים, הלא כן? אתם אמורים להציל את האנשים המקומיים באזור שלכם.
תלמיד: בגלל חסימת האינטרנט בסין, רבים מהמונחים של דאפא כמו "גֶ'ן-שָן-רֶן" ו"פאלון דאפא" מצונזרים [באינטרנט]. אז יש מתרגלים המחליפים את המילים האלה במילים אחרות הנשמעות דומה כשהם מבהירים את האמת באינטרנט, כדי לעקוף את זה. הייתי רוצה לשאול את המאסטר אם זה הולם לעשות כך.
המאסטר: אם מדובר במתרגלי דאפא שמעבירים מידע ביניהם, אז לא אמורה להיות עם זה בעיה. אבל אם אתה מבהיר את העובדות לאנשים, אז הם אולי לא יקלטו את זה, או לא יבינו על מה אתה מדבר.
תלמיד: האם מתרגלים בסין יכולים לשדר או להפיץ את הופעות ה"שן יון" באינטרנט?
המאסטר: לא, אל תעשו את זה. אתם יודעים שהופעות חיות של ה"שן יון" הן בעלות עוצמה רבה בהצלה של אנשים. אנחנו לא מפיצים דיסקים או מוכרים די וי די מחוץ לסין משום שאנחנו רוצים שאנשים יבואו לראות את ההופעה החיה. כאשר אנשים נוכחים שם בעצמם, עניין הצלתָם מטופל באותו הרגע, והם מוצלים. קשה להשיג את זה דרך הטלוויזיה. ברגע שמישהו צופה במופע מדיסק, הוא אולי יחוש שכבר אין צורך ללכת לראות אותו, אבל לדיסקים אין אותה תוצאה כמו להופעה חיה. אנחנו מפיצים אותם בסין משום שבעת הנוכחית ה"שן יון" לא יכול לנסוע לשם, אז זה הכי טוב שאפשר לעשות. עדיין תהיה לזה השפעה, אבל פחות עוצמתית. אז אל תשימו את זה באינטרנט. ברגע שזה יהיה באינטרנט, החלוקה בין בתוך סין לבין מחוץ סין – תיעלם.
תלמיד: היות שאנחנו לא אמורים לערבב בין תוכן של הדאפא לבין התנסויות, מוסיקה, או תוכן של הבהרת אמת של מתרגלים במכשירי אודיו, אז אותה הבעיה קיימת בטלפונים הניידים או במחשבים שלנו המאחסנים תוכן דומה.
המאסטר: כשאתה מאחסן משהו לשימושך האישי זה רק בשביל הנוחות שלך. אבל אם מה שאתה משמיע ממכשיר אודיו הוא ערבוב של דברים של הדאפא ודברים של אנשים רגילים או של מתרגלים, אז אנשים לא ידעו להבחין מהו הפא, מהם הדברים של המתרגלים, ומהם דברים רגילים. אז האם זה לא יהיה בלגן? האם זה לא קצת כמו לערער את הפא? (המאסטר מהנהן בראשו). מטפח צריך להיות אחראי כלפי הטיפוח של עצמו ואחראי כלפי הפא.
תלמיד: המתאמים הראשיים של חלק מהאזורים משתמשים לרעה בסמכות שניתנה להם על ידי המאסטר, שולטים בקבלת ההחלטות בעניינים גדולים וקטנים, ודוחפים החוצה מתרגלים שיש להם דעות אחרות. כשהמאסטר התערב ממש ברגע האחרון כדי לעצור פעולות קיצוניות מדי כלפי אולם מופעים, אז האדם שקיבל את ההחלטה לא הסתכל פנימה, אלא במקום זאת התמקד בלנסות לגלות מי דיווח על כך למאסטר.
המאסטר: אכן, יש מתאמים שהתכונות שלהם יותר מדי כמו של אנשים רגילים. אבל אלה הם סוגי המטפחים שאתה מתמודד איתם, מטפחים שהמצבים שלהם הם כמו שיש להם עכשיו, ואכן יש להם מחשבות אנושיות רבות. אבל הם בכל זאת עדיין תלמידי דאפא. כאלה רבים וגדולים הם האתגרים שעומדים בפניך, וכמתאם עליך להתמודד איתם, ולהתמודד איתם בצורה ישירה והגונה, ולהתאים עצמך אליהם. זה פשוט בלתי אפשרי עבורך להפוך את האנשים האלה להיות באופן מסוים, או לסוג אנשים שאתה רוצה שהם יהיו. אפילו משהו גדול כמו כל החברה הזאת לא יכול לשנות אותם. הטיפוח בדאפא יכול לשנות אותם, אבל הוא נעשה שכבה אחר שכבה, ועד שהתהליך יגיע לפני השטח, האדם עדיין יהיה כך. רק אלה המתקדמים במרץ יכולים לשלוט בנטיות הרעות שלהם. אבל בדרך כלל יהיו אנשים מסוימים שאפילו לא מודעים [לבעיות שלהם] ונשארים במצב ההוא. אם אתה רוצה שהם יהיו בצורה מסוימת, יהיה להם קשה מאוד להשיג את זה. אפילו אני, כמאסטר שלהם, לא הצבתי דרישה שהם צריכים להתנהג בצורה מסוימת. אז איך עליך לפעול כמתאם? האם זה יעבוד אם תשמש כמתאם רק לחלק מהאנשים? איזה מין מתאם אתה רוצה להיות? האם חשבת על זה? האם אתה מצפה שכולם יהיו צייתנים כלפיך כמו עדר כבשים? זה מה שאתה רוצה, לא מה שאני רוצה. על אף שהדברים כה מסובכים [עליך לגלות] איך להיות מתאם טוב של תלמידי דאפא. עכשיו שהמאסטר נתן לך את האחריות, [חשוב] איך תוביל את האנשים האלה היטב עבורי.
כן, זה אכן קשה מאוד, אבל האם אינך מטפח? והאם אתה לא מתאם של מטפחים? מתאם נתון בלחץ רב, זה נכון, אבל זה לא היה טיפוח אם לא היה לחץ רב. זה קשה, כן, קשה מאוד, ואפילו אני, המאסטר שלך, יודע שזה קשה. אתם אולי הבחנתם שאינני פותר ישירות קונפליקטים בין תלמידי דאפא. זה משום שאם הייתי עושה זאת, החזקות עלולות לגרום לאנשים לצאת נגדי. זה יהיה נורא אם הם ינסו להתחיל משהו כלפיי, משום שמשמעות הדבר תהיה שהם חסרי כבוד כלפי המאסטר וחטאו. זאת הסיבה שאינני מתערב בדברים שלהם. כשמישהו בא לדבר אתי על קונפליקט (המאסטר מחייך) [אני אומר להם] ללכת לאחראי. אז אני יודע על האתגרים שאתה עומד בפניהם. אבל חשוב על מה קורה כאשר אתה כן מצליח לפעול היטב למרות האתגרים – האם זאת לא מוסריות אדירה? ובטיפוח אנחנו שואפים להתקדם במרץ, להשתפר במהירות, ולפעול טוב יותר בצליחת הנתיב הזה לאלוהות, נכון? המאסטר מזדהה איתך. אבל נסה לא לעשות דברים בדרכים שיקשו מדי על המתרגלים האחרים להבין או לקבל.
זה נכון שבמקרים מסוימים אתה לא רוצה לספר למאסטר על הדברים האלה. אם הכוונה מאחורי זה היא לא להכביד על המאסטר עם הדברים האלה, אז אפשר להבין את זה. אבל אם זה נובע ממנטליות אנושית להסתיר משהו, אז זה עניין של השין-שינג של מטפח. למעשה, הייתי מעדיף לא לדעת, באמת הייתי מעדיף. אבל בכל מקרה, הכוחות הישנים יעוטו על ההחזקה שלך.
תלמיד: אנחנו תלמידי דאפא שעברנו לחו"ל משום שסבלנו מרדיפה בסין. האם אנחנו יכולים להגיש תביעות מכאן, לתבוע את השד ההוא ג'יאנג במשרד התביעה הראשי ובבית המשפט העליון בסין?
המאסטר: כמובן שאתם יכולים. אין בעיה בשום דבר מזה. בעבר, כשתלמידי הדאפא בארצות אחרות החלו את מאמציהם לתבוע את הרוע, זה נעשה בעבודה משותפת של תלמידי דאפא שהם עורכי דין ותלמידי דאפא אחרים מחוץ לסין.
תלמיד: על פי המצב הנוכחי של כלֵי התקשורת שלנו, אני אישית חש שקשה מאוד לכתבות שלנו לעמוד בסטנדרט.
המאסטר: כדי לעשות עבודת תקשורת באיכות גבוהה צריכה להיות לכם קבוצה טובה של אנשי צוות מקצועיים. אגב, זה מזכיר לי משהו. לעתים קרובות הכותרות של רבות מהכתבות שפורסמו באינטרנט הן מעורפלות וקשות להבנה. איך זה שאנחנו אפילו לא מצליחים לדייק בדקדוק הסיני? קשה להבין את הכותרות. אז אתם צריכים לשים לב לדברים האלה.
תלמיד: על פי המצב הנוכחי של כלֵי התקשורת שלנו, אני אישית חש שקשה מאוד שהכתבות יעמדו ברמת המקצועיות הנדרשת מאיתנו. יש הבדלים משמעותיים בדעות לגבי הפקת החדשות שלנו, ואני חש שהאפקטיביות של הסיקור החדשותי שלנו בכל מה שנוגע להצלת אנשים אינה כה גדולה. אינני יודע מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעמוד בדרישות של המאסטר.
המאסטר: למעשה, אינכם צריכים להיות מודאגים כל כך. המאסטר כבר די שבע רצון מהדברים שאתם עושים. חֲבָרות התקשורת מילאו תפקיד גדול – הן באמת מילאו תפקיד גדול בהבהרת האמת, בפעולה נגד הרדיפה ובהצלת אנשים. כמובן, זה יהיה טוב יותר אם הכתבות שלכם יהיו כתובות טוב יותר. אבל זה לא יעבוד אם תתחילו להתווכח משום שאתה רוצה לכתוב כתבה באופן מסוים, ומישהו אחר רוצה לעשות זאת באופן אחר. זה ממש כמו כשעבדתם זה עם זה על פרויקטים והיו הבדלי דעות לגבי הרעיונות של מי טובים יותר והיו אנשים שחשבו שהדבר הזה והזה לא יעבוד, או שמשהו אחר לא יעבוד, וזה השפיע על הדברים שהיה צריך לעשות. זה באמת קשה ביותר למישהו לעשות משהו שכולם יהיו מרוצים ממנו. כמובן שזה טוב לעשות את הדברים טוב יותר, אבל אפילו אם משהו נעשה לא עד כדי כך היטב, אז אל תעכבו את השלמתו. יש דברים שעדיין יכולה להיות להם השפעה אפילו אם הם לא נעשו עד כדי כך היטב. אם עושים אותם טוב יותר, כמובן שהם יהיו אפקטיביים יותר, אבל אל תעכבו דברים ותגרמו לכך שלא תהיה להם השפעה כלל.
תלמיד: מאז שעברתי לארה"ב מצב הטיפוח שלי לא טוב כפי שהוא היה כאשר הייתי בסין. במחשבתי יש כמה מושגים שרכשתי אחרי שנולדתי, שאני מזהה בבירור שהם רעים, אבל קשה לי להיפטר מהם. אני מרגיש שאכזבתי את המאסטר.
המאסטר: אני חושב שזה טוב מאוד שהצלחת לזהות את זה, משום שזאת ההתחלה של השינוי – להיות מסוגל לראות ולזהות את הבעיות שלך. יש מתרגלים מסין שלא מסוגלים לזהות את הבעיות שלהם, אבל הם ממשיכים לשעוט קדימה, ותוהים איך ייתכן שאחרים עושים דברים בדרכים כאלה וכאלה. רק אחרי שאתה נעשה מודע לבעיות שלך תוכל באמת לעבוד ביחד עם כולם, ורק אז אנשים ממדינות אחרות יקבלו אותך. לעתים יש לך רצון חזק, המבוסס על החשיבה של עצמך, שדברים מסוימים יתרחשו, או שאתה רוצה שאחרים ישנו את דרך החשיבה שלהם, אבל הם לא יבינו מה אתה עושה. זה השלב שבו בעיות נוטות לעלות.
תלמיד: לתלמידים יש דעות שונות לגבי האם עלינו לתבוע פקידי ממשל מרמה בינונית עד נמוכה במפלגה המרושעת והזדונית על מעצר בלתי חוקי, עינויים, רצח-עם, פשעים נגד האנושות וכו'. קבוצה אחת מאמינה שעלינו לא לתבוע אותם אלא להסתכל פנימה, בשעה שהקבוצה האחרת מאמינה שעלינו להגיש תביעות.
המאסטר: הנה מה שאני חושב. הצלת אנשים צריכה להיות בלב העשייה של תלמידי הדאפא. כפי שאמרתי קודם, אנשים רבים, בין אם הם פקידי ממשל, שוטרים או מה שלא יהיה, הורעלו על ידי השקרים. למעשה, הישויות המסוימות האלה אינן מרושעות מטבען; הישויות האלה עצמן הן לא פקידים מרושעים. [חלק מה]ישויות האלה עשויות למעשה להיות ישויות טובות מאוד, אך הן הולכו שולל אחרי שהוחדרו בהן השקרים של תרבות המפלגה המרושעת, וכך הן הונעו לעשות את מה שהן עשו. כמובן, יש גם אנשים שידעו באופן מלא מה היה המצב, ושפעולותיהם נבעו מאינטרס אישי. עליכם עדיין לתת להם את ההזדמנות ללמוד על האמת. אם תתבעו את כולם, ובכן, למעשה, זאת לא המטרה שלכם. מה שאנחנו רוצים הוא לעצור את הרדיפה. שאיפה לנקמה – לעשות משהו לאלה שרדפו אותנו – אינה משהו שצריך להיות לכם. כמטפחים עליכם להתמקד בהצלת אנשים. [אם אתה חושב:] "אתה רדפת אותי, אז בעתיד אני בטוח אחזיר לך", אז אתה אדם רגיל, הלא כן? לא צריכה להיות לך המחשבה על נקמה.
אבל, אני גם אומר לכם שכל אלה שהייתה להם יד ברדיפת הפאלון גונג יצטרכו לשלם על כך. תלמיד דאפא פעם דיבר על כך שכמה תלמידים מתכוונים להביא לדין בעתיד את כל הרודפים, ואני אמרתי לו: "האם יהיה צורך שתעשו את זה?" האם ראיתם כמה נרחבים המעצרים שכרגע מתרחשים [בסין]? וזה מכה בנוכלים מכל הגדלים – מהגדולים ועד לקטנים (המאסטר צוחק, התלמידים מוחאים כפיים), ונראה שזה חסר רחמים. את העוולה שנגרמה לפאלון גונג לא תיקנו, משום שיש אנשים שעדיין לא הוצלו, ויש עדיין מתרגלים שלא התרוממו מספיק בטיפוח שלהם. ברגע שהדברים יסתיימו, הכול יגיע לסיום. זאת הסיבה שנכון לעכשיו הכוחות הישנים לא מענישים את הרודפים בשם תיקון העוול שנגרם לפאלון גונג, וזאת הסיבה שבזמן הנוכחי אנשים אינם מובאים לדין בשל העובדה שהם רדפו את הפאלון גונג. הרוע גרם לאנשים האלה לקחת חלק ברדיפה נגד הפאלון גונג במשך התקופה הזאת באמצעות כך שפיתה אותם בשקרים מרושעים, גרם להם למעול, השחית אותם, וגרם להם לעשות כל מיני דברים רעים, ונוסף על כל אלה נתן להם גם כוח. ואלה הם בדיוק האנשים שעכשיו מכַוונים אליהם ומטפלים בהם בתור כביכול "אלמנטים מושחתים" ו"מוֹעלים". אתם יכולים לראות שזה מתרחש כרגע, ואלה הרואים את זה בבהירות אומרים שזה גמול. אנשים למעשה קולטים שבאופן הזה האנשים האלה נענשים על מה שהם עשו. ולאנשים האלה עצמם גורמים לקלוט עמוק בפנים שזהו גמול. אבל לא מטפלים בהם כרודפים, משום שלתלמידי הדאפא עדיין נותרו עוד דברים לעשות.
תלמיד: העליתי כמה קטעים מה"שן יון" על האינטרנט בסין בשביל כמה חברי-אינטרנט, אבל נתקלתי בהתנגדות ממתרגלים שחיים בחו"ל. מדוע אנחנו יכולים לחלק די וי די של ה"שן יון" אבל לא יכולים להפוך אותם לזמינים באינטרנט?
המאסטר: זה נכון. כפי שאמרתי קודם, אתם לא יכולים להפוך את הווידיאו לזמין באינטרנט. זה משום שברגע שאתם שמים אותם באינטרנט, כבר לא תהיה הפרדה בין סין לבין שאר העולם. ותהיה לזה השפעה שלילית על האפקט שיש ל"שן יון" בהצלת אנשים באמצעות הופעות חיות. אם אנשים שאמורים לבוא למופעים יצפו בדי וי די, הם יוותרו על צפייה במופע עצמו. אז אלה שהיו אמורים להינצל לא יינצלו, משום שלדי וי די עוצמה פחותה. אז מדוע אפשר להפיץ את הדי וי די בתוך סין? משום שה"שן יון" לא יכול לנסוע לשם. אז לא משנה כמה השפעה יכולה להיות לדיסקים, אנחנו נלך על זה. זאת החשיבה העומדת מאחורי זה. בנוסף, לאנשים קל להשתמש באופן פיראטי בווידיאו. אל תעשו פשוט כל מה שמתחשק לכם. זאת הסיבה שאנחנו לא יכולים לשים את הדי וי די של ה"שן יון" באינטרנט.
תלמיד: המאסטר ביקש מחברת התקשורת שלנו ללמוד מה"שן יון", אבל ההנהלה שלנו אמרה שהמבַצעים של ה"שן יון" הם צעירים ומוכשרים בעוד שאנחנו זקנים וחסרי ניסיון, אז המצבים שונים.
המאסטר: (כולם צוחקים) ללמוד מה"שן יון" משמעו ללמוד משיטת הניהול שלו ומהדברים שהפכו אותו להצלחה. האם זה לא מה שאתם אמורים ללמוד? המבַצעים של ה"שן יון" הם צעירים משום שזה מה שנדרש. מי אי פעם אמר שתלמידי הדאפא יכולים לטפח היטב רק אם הם צעירים? אתם לא מבַצעים [של אמנויות במה], אז הדברים האלה לא צריכים להוות בעיה. אל תמציאו תירוצים לזה שאינכם עושים את הדברים שתלמיד דאפא צריך לעשות.
תלמיד: היות שיש מתרגלים המעורבים בפרויקטים של כלֵי תקשורת, אין להם זמן לקחת חלק בפעולות הבהרת העובדות בקו החזית. האם הם יוכלו למצוא קצת זמן להשתתף בדברים המבהירים את העובדות ישירות?
המאסטר: כאשר חברות תקשורת מנוהלות היטב, הן אפקטיביות מאוד בהבהרת האמת ובהצלת אנשים, והן יכולות לפרסם בזריזות דיווחים החושפים את הרדיפה שהרוע מבצע בסין, ואת השחיתות של המפלגה המרושעת. כמובן, השחיתות לא קשורה לרדיפה, אבל האנשים המושחתים האלה הם גם האנשים שרודפים את הפאלון גונג, ואתם צריכים לספר לעולם שהאנשים האלה היו מעורבים ברדיפה. אמרתי בעבר שרדיפת תלמידי הדאפא תקבל גמול קארמתי כפול ומכופל. התבוננו במצב העניינים הנוכחי בסין. האין זה נכון שכל הטרור האדום שנוצר אז כדי לרדוף את הפאלון גונג וכל הלחץ הנפשי שנוצר אז לתלמידי הדאפא – נערמים עכשיו על האנשים המושחתים האלה והם צריכים לשאת אותם? (כולם מוחאים כפיים).
תלמיד: אתר מינג-הווי קרא למתרגלים בסין לקיים מספר גדול ובתפוצה נרחבת של אתרי הפקת חומרים, ושכל אחד מהם יקיים ערוצי תקשורת ישירים עם מינג-הווי. אבל יש מתאמים בסין שלא מקדישים תשומת לב לבטיחות אתרי הפקת החומרים, נוסעים ממקום למקום תחת הכסות של "תיאום כולל", משיגים שליטה מרכזית על אתרי הפקת החומרים, וגורמים לכל המתרגלים שמייצרים חומרים להסתובב סביבם.
המאסטר: החזקות אנושיות, זה מה שזה – ההחזקות למוניטין, רווח אישי, התפארות ותחרותיות. הם מתעלמים מהבטיחות של המתרגלים ומביאים קשיים וסכנה לתלמידי דאפא. כל האנשים האלה שמסתובבים במקומות שונים ושיש להם מידע ספציפי על מתרגלים טועים בחשיבתם. יש כמה מתוכם שגם יש להם מניעים נסתרים. אז עליכם לעמוד על המשמר בפני הדברים האלה, ולא לתת לאנשים האלה אף פרצה.
תלמיד: הבחנתי שמתרגלים רבים הקדישו כל כך הרבה מזמנם וכל כך הרבה לב ומאמץ כשהם עובדים בחֲבָרות התקשורת שלנו, אבל רבים מהם לא מציבים לעצמם סטנדרטים גבוהים, לא מוכנים ללמוד, ועושים דברים בצורה מאוד לא מקצועית. לא ניתן להשוות אותם עם המקבילים שלהם בחברה נורמלית. משום כך אני פסימי מאוד לגבי השאלה אם באמת נוכל להפוך לשחקן ראשי בעולם התקשורת בקנה מידה עולמי.
המאסטר: כן, יש אנשים שיש להם חשיבה קצרת טווח לגבי מה שהם עושים. אמרתי למתאמים של חֲבָרות התקשורת שאתם ללא ספק תהפכו בעתיד לחֲבָרות התקשורת העולמיות הגדולות ביותר. יש לכם אחריות עצומה לנהל את חֲבָרות התקשורת האלה היטב. הדברים שתלמידי הדאפא עושים יועברו בעתיד הלאה לחברה האנושית, וכך גם חֲבָרות התקשורת שלכם יועברו הלאה ויהפכו להיות חֲבָרות התקשורת העיקריות בעולם הזה. חישבו על זה, כאשר המין האנושי יקלוט שאתם מצילים אותו, איך הם יתייחסו לפרויקטים האלה שתלמידי הדאפא עובדים עליהם? הם יעניקו להם כבוד אדיר (מחיאות כפיים). אבל חלק מכם לא פעל טוב כל כך. לכל הפחות, מה שעשיתם לא הלך טוב כל כך, הלא כן? כל אחד רוצה לתרום בצורה חיובית לפרויקטים של תלמידי דאפא, אבל במקום לתרום בצורה חיובית, אתה למעשה תרמת בצורה שלילית בזמן שהיית בקבוצה. זה לא צריך להיות כך.
תלמיד: כעת כשתיקון הפא מתקרב לסוף, מתרגלים רבים לא מבינים מדוע המצב בהונג קונג נעשה יותר ויותר מאיים ולא שוכך.
המאסטר: למעשה, אם תחשבו על זה, אם משווים את המצב בהונג קונג כיום לאיך שהוא היה בתחילת הרדיפה, האם זה לא טוב יותר? איך הוא "יותר ויותר מאיים"? עכשיו קל לכם יותר להבהיר את העובדות וכל יום אתם עוזרים לאנשים רבים לפרוש מהמפלגה. האם הייתם מסוגלים לעשות זאת בעבר? לא. הרוע מפריע, אבל עם זאת, איזה מין מקום היא הונג קונג. המקום הזה הוא בתוך מלתעות הרוע, ואתם מנסים לעקור את שיניו, נכון? (המאסטר צוחק). הייתי אומר שתלמידי הדאפא הם יוצאים מן הכלל, אפילו שנראה שיש קשיים רבים. וכך הכוחות הישנים מאמינים שהדברים צריכים להיות. הרוע לא יכול לגעת בכם, אבל הוא גם לא ירפה מכם כל כך בקלות והוא לא ייתן שיהיה לכם כל כך נוח. כך הם הנתיבים של תלמידי הדאפא, ואלה הן המצוקות שהכוחות הישנים כפו על תלמידי הדאפא. ואתם גם עומדים בפני ההפרעה והצרות שבאות מהאנשים שאתם מצילים, משום שכל הקארמה שהאנשים חייבים משמשת בידי הרוע ליצירת מכשולים.
תלמיד: קרו שלושה מקרים של מתרגלים סביבי שנראה שהיכולת השכלית שלהם פחתה והתגובות שלהם נעשו איטיות יותר במידה זו או אחרת, ורופאים ייחסו את הדברים האלה לניוון של המוח הקטן. אחד מהשלושה נפטר.
המאסטר: אם זה התרחש בסין, אז זה נגרם מהרדיפה. אם זה התרחש במקום אחר, אז תלמידי דאפא מנוסים יודעים ששום דבר לא קורה לתלמידי הדאפא במקרה. [למתרגלים האלה] הייתי אומר שהגיע הזמן שתבחנו את עצמכם ברצינות מבחינת הטיפוח. אל תתייחסו בקלילות כזאת לדברים שאתם מנפנפים הצידה וחושבים שהם לא בעיה גדולה כל כך. מבחינת הסטנדרטים לטיפוח, הדברים שאתם אולי מחשיבים כקטנים – מנקודת המבט של הכוחות הישנים כלפי תלמידי דאפא הם אינם קטנים כלל. כשאתם חושבים שדברים מסוימים הם בכלל לא משמעותיים, לעתים קרובות זה מבוסס על כך שאתם אומדים את עצמכם עם סטנדרטים רגילים במקום עם הפא! האמת היא שכל תלמידי הדאפא הם יוצאים מן הכלל, כולל אלה שבמצבים האלה – הם נרדפו במהלך אימות הפא בזמן שהם נתנו מעצמם כדי להגן על הדאפא ולהציל אנשים. כך אני מסתכל על זה. אבל בה בעת אני חושב שזה מצער. יש רק כמות מסוימת של תלמידי דאפא, העומדים מול 7 מיליארד אנשים בעולם הזה. כמה נוכל להציל? למרבה הצער, הם עזבו בזמן שבו אנחנו באמת צריכים אנשים.
תלמיד: יש מתרגלים העוסקים בהבהרת האמת באתרי תיירות, החושבים שהיות שאנשים בסין היו במשך זמן רב תחת שליטת המפלגה המרושעת, לא יהיה להם אומץ להצהיר על רצונם לפרוש מארגוני המק"ס, אפילו אם הם רוצים. לכן, אחרי שהמתרגלים האלה שואלים את התיירים אם הם רוצים לפרוש, הם ממשיכים עם התהליך בשבילם כל עוד האדם נד בראשו או מחייך.
המאסטר: לא, זה לא יעבוד. בכלל לא! הם חייבים להסכים לזה. אם הם לא מבטאים את זה או אומרים את זה, זה לא נחשב. זה משום שהם למעשה הצהירו שהם יעשו דברים בשביל המפלגה המרושעת, יתרמו למפלגה המרושעת ואפילו יקדישו לה את חייהם. הם הוציאו מפיהם את המילים האלה.
תלמיד: בראשית הרדיפה היו מתרגלים שהפיקו ספרי דאפא שלא עמדו בדרישות, והיו גם כאלה שיצרו מחרוזות לצוואר עם התמונה של המאסטר. בכל פעם שראינו את הדברים האלה, היינו מבקשים מהם לתת לנו אותם, ולא לייצר מהם יותר או להפיץ אותם. אבל לא מצאנו דרך להיפטר בצורה הולמת מהדברים האלה שהגיעו לרשותנו.
המאסטר: בנוגע לחומרים שעבר זמנם או לספרי דאפא שהודפסו בצורה לא נכונה, תמיד אמרתי לאנשים שאפשר לשרוף אותם. אבל כאשר אתם שורפים אותם, אל תעשו זאת סתם בדרך אגב. אבל אתם יכולים לשרוף אותם.
תלמיד: לפני מספר שנים אירעו בעיר חארבין תקריות של איסוף כספים ושל קיום נאומים שערערו את הפא, והן עדיין ממשיכות להתרחש . רבים מהמתרגלים המעורבים בזה עדיין לא התעוררו לעובדה שהם עושים משהו מוטעה, והם לא תיקנו את הנזק שנעשה. חלקם מתנהגים כאילו הם מתקדמים מאוד במרץ, אבל הם למעשה מנסים להימנע מלהתמודד עם העניין ומסתירים את מה שהם עשו. מה עלינו לעשות בנוגע לזה?
המאסטר: יש אנשים שפשוט יוצאים ידי חובה בזמן שהם חלק מהדאפא, ויש כאלה שמנצלים סיטואציות מסוימות. חלק מהמקרים נגרם בגלל שלא מתקדמים במרץ בטיפוח, וחלק נובע מאנשים שיש להם מניעים נסתרים ולכן הם מנצלים את טוב הלב של תלמידי הדאפא. אז בהחלט אתם צריכים לעמוד על המשמר נוכח הדברים האלה. כאשר אתם תורמים למישהו או תומכים בו כספית, אתם חייבים לדעת, וחייבים שיהיה לכם ברור לחלוטין, מה הוא עושה עם הכסף. אחרת אתם לא יכולים לעשות זאת. אם אתה נותן למישהו כסף, זה שווה-ערך לתמיכה בפעולות שלו, ואתה גם כן שותף לאחריות. לכן, הכוחות הישנים לא יתייחסו אליך כמישהו שרימו אותו. במקום זאת הם יראו אותך כשותף לפשע של האדם השני וכמי שתמך בו. אז אתה חייב להיות זהיר בדברים האלה.
בזמן שאני מדבר על זה, חלק מכם חושבים: "אבל לא היו לי המחשבות האלה. אני תלמיד דאפא, אז איך אני יכול לתמוך בו במודע?" אלוהויות רואות את זה כך: ההתנהגות של אדם ומה התוצאה בסוף הן מה שבאמת מייצג את האדם הזה כישות, ולא מה שהוא אומר, שעשוי להיות בסתירה למעשיו. כך ישויות ברמה גבוהה רואות את הדברים. יש אנשים שלמעשה זה היה הגורל שלהם לפעול כך. המילים שלהם נשמעות טוב, אבל לתוצאות פעולותיהם יש האפקט ההפוך. לגבי אנשים רבים הפועלים כך זה היה הגורל שלהם לעשות את זה. אמרתי בעבר שכשהֲפָצַת הדאפא עמדה להתרחש, כל הישויות באו בשביל הדאפא, אבל לא כולן בהכרח באו כדי להשיג את הפא. רבות באו כדי למלא תפקיד שלילי.
תלמיד: במשך זמן רב היו בכל רחבי סין מקרים רבים של מתאמים שהם בעלי יכולת רבה, ושבנסיבות רגילות יכלו להיות אפקטיביים מאוד, שעוברים רדיפה חמורה. הם חוו קונפליקטים עם מתרגלים אחרים, אחרים התנכרו להם, והם עמדו בפני צורות אחרות של הפרעה או רדיפה כמו קארמת מחלה. האם הסיבה שזה קרה יכולה להיות שהם עשו משהו בעבודתם שהייתה לו השפעה שלילית?
המאסטר: המצב בסין מסובך מאוד. ברגע שהחשיבה שלך סוטה מעט, הכוחות הישנים יעוטו על הפער הזה. אז במקום ההוא אתה חייב להיות ערני ביותר בנוגע לטיפוח שלך ולמניעים שמאחורי הפעולות שלך. אחרי הכול, זה המקום של הטרור האדום.
תלמיד: (שאלה מתורגמת) אני תלמיד דאפא מטורקיה. יש תלמידים ותיקים שלא משתתפים בלימוד פא קבוצתי ובפרויקטים של דאפא. מה עלינו לעשות כדי להיעשות גוף אחד?
המאסטר: למעשה דיברתי עם המתאמים האירופיים לגבי איך בתחילת הרדיפה הייתה לתלמידי הדאפא באירופה השפעה גדולה, ואיך הם השיגו תוצאות ממשיות בעבודתם נגד הרדיפה. הלבבות שלכם באמת התאחדו בזמן ההוא. אבל בהדרגה התרחקתם זה מזה ועם הזמן נעשיתם יותר נרפים. אז דיברתי עם המתאמים האירופיים על איך להביא לכך שכולם יהיו רציניים יותר במונחים של טיפוח, ובאמת יהיו כמו תלמידי דאפא. אם אינכם יכולים לעבוד קשה על הטיפוח, אז אנשים יתפזרו ותתחילו להפסיד את האנשים, ואפילו אם תְכַנסו אותם יחד פיזית, אז כשתעשו דברים זה לא יהיה שונה מקבוצה של אנשים רגילים הנמצאים ביחד, ולא תוכלו להחזיק בהם. כל הישויות הגיעו לכאן להשיג את הפא ולטפח, והמושגים שנרכשו אחרי הלידה בעולם הזה הם שמשפיעים על היכולת שלהן להשיג את הפא ולהתקדם. אבל הם לא קולטים את הדברים האלה. לכן, מתרגלים ותיקים צריכים לעודד אותם ולהנחות אותם באמצעות הפא.
תלמיד: לפי מה שראיתי, הבעיה העיקרית בניהול של כלי התקשורת שלנו היא שהם להוטים יתר על המידה להצליח ולהרוויח בטווח הקצר, ואז הם משתמשים בתמריצים כמו הכרה ופרסים כספיים כדי להניע את המתרגלים שעובדים במכירות. הם גרמו למתרגלים האלה לעבוד בנפרד זה מזה, להתחרות זה עם זה, להסתיר מידע זה מזה ולעמוד על המשמר זה מול זה. אנשים לא יכולים לדבר בחופשיות בפגישות, והיכולות והחוכמה שאמורות להיות למטפח באופן טבעי חסומות.
המאסטר: כן, אלה הן נטיות רעות של הסינים המודרניים. יש אנשים שאומרים שהסינים לא יכולים להצליח בעסקים גדולים. אספר לכם על המנטליות של אנשים בארצות אחרות כשזה נוגע לעשיית עסקים. בין אם הם מנהלים עסק גדול או קטן, הם מתייחסים לזה כחלק מחייהם ועושים את מיטבם בזה, ומאמצים את גישת הטווח הארוך. המנטליות הזאת נוטה להביא לגישה טובה כלפי העבודה שלהם ולמוצרים באיכות גבוהה. אנשים רבים בסין רוצים להתעשר מהר, וכאשר הם עושים דברים אין להם תוכניות לטווח ארוך. אנשים בארצות אחרות לא פועלים כך. ניהול העסק הוא העבודה שלהם וחלק מחיי היום יום שלהם, והם שואפים להשיג רק תשואה נורמלית. זאת הגישה שלהם כלפי זה. חלק מהגישות שלכם בכלי התקשורת ובפרויקטים אחרים משקף את דרך הפעולה שאני מזהיר מפניה, אז עליכם להיות ערניים לגבי הדברים האלה.
תלמיד: המאמצים שלנו להבהיר את האמת באתרי תיירות רבים בטַייפֶּה נתקלו בהפרעה מכמה ארגונים מרושעים, והייתי רוצה לשאול איך עלינו להתמודד עם זה?
המאסטר: (מחייך) זה בדיוק הקושי שמגיע עם הדברים האלה. הרוע מנצל את הפרצות שקיימות בחברה חופשית. סוכני המק"ס האלה מנצלים את חופש הדיבור שיש במדינות חופשיות. אבל המק"ס היא למעשה שֵד. בין אם בתקופת המלחמה הקרה ובין אם בזמן שבו המפלגה המרושעת הופיעה לראשונה, אנשים בכל רחבי העולם התנגדו לה, והממשלות בכל רחבי העולם הגבילו אותה. הם לא הרשו לה לקיים נוכחות, קל וחומר שלא הרשו לאנשים שלה לקיים אירועים, להתאסף, למחות, או משהו בסגנון הזה. היא נחשבה למפלצת, לפגע אמיתי. אבל כיום, בהדרגה, הערנות של אנשים ברחבי העולם רפתה. אחרי התמוטטות המפלגה המרושעת במזרח אירופה, אנשים נעשו יותר ויותר אדישים. אז כיום יש לה אפילו החוצפה לנפנף בדגל שלה ולעשות מהומה בטייוואן, שהיא מקום אנטי-קומוניסטי. זה באמת נראה די מוזר. אבל לא משנה מה, עליכם פשוט להתייחס לזה כאתגר שיש להתגבר עליו, אתגר בהצלת אנשים. עשו את מה שעליכם לעשות ואל תתנו לזה להשפיע עליכם. ואז כבר לא יתחשק להם לעשות את הדברים האלה.
תלמיד: אחת הדרכים שבהן אנחנו מקדמים את ה"שן יון" היא ללכת מבית לבית ולתלות פרסומות על דלתות של אנשים. כל שנה המתאם שלנו מזמין מאזורים אחרים מתרגלים רבים, שהגיעו לא מזמן מסין, כדי להשתתף בפרויקט הזה. המתאם מבקש מהמתרגלים המקומיים לתרום כסף ומשאבים כדי לכסות את עלויות המזון והמגורים של המתרגלים שבאו מחוץ לעיר. העלויות האלה אינן כלולות בהוצאות ה"שן יון", והן גם אינן נרשמות בשקיפות בהליך הרישום החשבונאי. המתאם בדרך כלל עוסק בקידום ה"שן יון" במשרה מלאה, אז יכול להיות שהוצאות הקיום שלו הן נטל כבד. בה בעת, הוא מסייע למתרגלים מאזורים אחרים שאין להם סטטוס הגירה לבקש מקלט מדיני. האם הנוהג הזה שלו יכול לגרום לאנשים להשתתף בקידום ה"שן יון" במטרה לקבל מקלט מדיני?
המאסטר: הנה מה שאני חושב. יש אזורים שמבקשים ממתרגלים מחוץ לעיר, או ממתרגלים חדשים, להשתתף במאמציהם כדי לתת דחיפה לקידום ה"שן יון". על פניו, זאת לא אמורה להיות בעיה אם אלה שבאים לעזור אינם בתפקידי מפתח. תליית פרסום על דלתות לא דורשת הבהרת אמת פנים אל פנים, אז לא אמורה להיות בזה בעיה. בהתחלה המק"ס המרושעת שיבשה את הדברים בצורה חמורה, וה"שן יון" לא היה מוכר כל כך בחברה; אנשים רבים לא שמעו עליו, והפרסומות לתלייה על הדלת שה"שן יון" הפיק באותו הזמן לא היו עשויות טוב כל כך. אז אנשים התייחסו אליהן כדואר זבל. נוסף על כך, סוכנים של המפלגה המרושעת שיבשו דברים והפיצו השמצות. אבל כיום המצב שונה. לפחות בארה"ב כמעט כולם יודעים על ה"שן יון", גם מבוגרים וגם ילדים. הם יודעים שה"שן יון" הוא מופע מעולה ויוקרתי. אז כשאתם הולכים לשכונות היותר טובות ושמים את הפרסומות היפות האלה על הדלתות שלהם, אני יכול לומר לכם שזה בכלל לא ירתיע אותם. הם פשוט יגיבו ב: "או, זה השן יון". והם יחשבו: "זה מופע שכדאי שנלך לראות". זה מה שקורה בדרך כלל. אמנם במספר קטן של אזורים נתקלנו באנשים מועטים מאוד שהתקשרו להתלונן. אבל כשאתם בודקים את זה, אתם מגלים שאלה סינים שעושים את זה עם מטרה – או סינים שהורעלו על ידי המק"ס, או סינים שהם הסוכנים שלה והם מנסים לשבש את הדברים. אז אל תתנו לזה להשפיע עליכם.
תלמיד: האם נחוץ להמשיך לעבוד על מגזין שאין בו בכלל תוכן של הבהרת אמת, שמשתמש בכוח אדם רב, ושאינו רווחי?
המאסטר: אם הוא לא מבהיר את העובדות, אז ודאי שזה לא בסדר. מדוע שתלמידי דאפא יהיו מעורבים בזה? אבל אם הדאגה שלך היא לגבי עד כמה הוא אפקטיבי בהבהרת העובדות, אז זה עניין אחר. או, אם זו חברה רגילה שאתם מנהלים, אז אין לי בעיה עם זה, משום שאחרי הכול כולכם עובדים בחברה הרגילה, ואתם אכן צריכים לחשוב על הפרנסה שלכם. אם גוף תקשורת שתלמידי דאפא מנהלים רוצה להתבסס בחברה הגבוהה, ולכן הוא לא מפרסם כתבות רבות שמבהירות את העובדות, אז זה עניין של גישה שנבחרה. כדי שתתבססו בחברה הגבוהה אתם באמת לא יכולים לפרסם יותר מדי כתבות כאלה.
תלמיד: (שאלה מתורגמת) יש מתאם של פרויקט שלעתים מעביר לנו את מה שאמרת לו. איך עלינו להתמודד עם מידע יד-שנייה כזה? (כולם צוחקים)
המאסטר: (המאסטר צוחק מכל הלב) כן, יש מתאמים שאוהבים להשתמש בשם של המאסטר כשאינם מצליחים לקדם משימה [הם יגידו:] "המאסטר אמר את זה", או "זה מה שהמאסטר אמר". אבל למעשה, ברגע שאתה מתחיל לדבר על מה שהמאסטר אמר, המתרגלים האחרים מיד יחשבו, ויבינו, שאתה משתמש בשם של המאסטר משום שאין לך מספיק יכולת להתמודד עם העניין בעצמך. (התלמידים מוחאים כפיים). אז זוהי הסיבה מדוע כאשר אנשים מביאים אליי כל מיני דברים, ללא הבחנה, אני עכשיו דוחה את כולם. הם רוצים שאתן להם ביטחון או אישור, ולרוב זה משום שהם נתקלו בהתנגדות. אבל ברגע שאני אומר להם את נקודת מבטי על העניין, הם מיד הולכים ואומרים לאנשים משהו אחר, והם אומרים שהמאסטר תומך במה שהם עושים. למעשה, מה שבדרך כלל עשיתי היה הדבר הבא: כשהם היו שואלים אותי אם זה בסדר לעשות את הדברים בדרך זו או בדרך אחרת, הייתי אומר להם שהמאסטר לא מתנגד לאף פרויקט שתלמידי דאפא יוזמים, ושהם יכולים להתקדם בכל דרך שהם חושבים שהיא הטובה ביותר (נאנח). אבל אחרי רק המשפט האחד הזה הם היו חוזרים ואומרים לאנשים: "המאסטר אישר את זה, אז אנחנו עומדים לעשות את זה בדרך הזאת". וכשמישהו היה מתנגד, הם היו אומרים: "המאסטר אישר את זה" (כולם צוחקים). אבל, זה לא אותו דבר, נכון? אז מהסיבה הזאת אני עכשיו לפעמים לא מקבל אנשים.
טיפוח הוא עניין שלך, ולהבין איך לפעול היטב ואיך לעבוד היטב עם אחרים זה חלק מהמסע שלך. זה חלק מהטיפוח שלך, אז איך אתה יכול להעביר את זה למאסטר? איך אתה יכול לדחוף את זה ממך והלאה?
תלמיד: יותר מ-8,000 תלמידי דאפא מיותר מ-50 מדינות ואזורים שולחים את ברכותיהם למאסטר (כל התלמידים מוחאים כפיים בהתלהבות ולאורך זמן).
המאסטר: תודה לכולכם (המאסטר מבצע תנוחת הא-שי) הטיפוח הוא אבן הפינה של מה שאנחנו עושים, והצלת אנשים היא האחריות שלנו. את שני הדברים האלה צריך לעשות היטב. אני חושב שוועידות הפא שלנו… האם אתם יודעים בכמה מסתכמת עלות כרטיסי הטיסה בכל פעם? זה סכום עצום. וכמה גדולות ההוצאות על אוכל ומגורים? המשאבים של הדאפא, במיוחד מחוץ לסין, הם מוגבלים מאוד. אז אל תתייחסו לוועידת הפא כאל משהו פורמלי, ואל תהפכו את ועידת הפא הזאת לאמצעי בשבילכם להפיץ מידע על דברים חדשים שהמאסטר אמר כאן. המאסטר שואף לראות אתכם משפרים את עצמכם בהקדם, ושבאמת תתגברו – כתוצאה מהנוכחות בוועידת הפא הזאת – על המכשולים שנתקלתם בהם בטיפוח. אז כשוועידת הפא תסתיים אל תצאו מפה בידיים ריקות.
זה לא איזה שהוא סוג של מפגש חברתי, מפגש שנערך כדי שאנשים יפגשו זה את זה. טיפוח הוא עניין רציני. מדוע הכוחות הישנים רודפים אותנו ככה? ומדוע המצב שהם יצרו אכזרי כל כך? הם בטוח רציניים! ובאשר לכם, אתם מטפחים את עצמכם. אם אתה לא רציני לגבי מה שאתה עושה, אז אתה מאכזב את עצמך, ואפילו יותר אתה מאכזב את החיים שאתה אמור להציל. אז אני מקווה שאחרי שאמרתי את כל זה, כולכם תקלטו שההתקדמות במרץ שלכם והבנת הפא שלכם הן למעשה תוצר של הטיפוח של עצמכם. כמאסטר שלכם אני שואף לראות אתכם מתקדמים מהר יותר ופועלים אפילו טוב יותר בנתיב הזה לאלוהות. תודה לכולכם (המאסטר עושה הא-שי, וכל התלמידים מוחאים כפיים זמן ממושך. המאסטר מנפנף לשלום לקהל. בזמן שהמאסטר עוזב, התלמידים נותרים בעמידה וממשיכים למחוא כפיים בכיוון של המאסטר בזמן שהוא יוצא).
חלק השאלות והתשובות בעברית נוסף ב-29.7.2015