(לי הונג-ג'י - 17 באוקטובר 2009)
(מחיאות כפיים)
כולכם עבדתם קשה, באמת קשה. אתם עוברים במסעכם נתיב רצוף כמות עצומה של מהמורות מאז הקמת העיתון "אפוק טיימס"*, והתהליך שאתם עוברים – ללכת מאי ידיעה כיצד לעשות זאת, ועד בסופו של דבר לדעת איך – היה רצוף באמת בקושי אחר קושי. זה לא היה קל לעבור, צעד אחר צעד, את כל מבחני השין-שינג מסוג הטיפוח האישי, כמו גם את ההפרעה החיצונית. ההצלחה שממנה נהנה כעת האפוק טיימס היא, לדעתי, התוצר של המאמצים המשותפים של כל אחד מכם היושב כאן, כמו גם אלה שהיו מעורבים באפוק טיימס אבל לא יכלו להגיע הפעם. לאפוק טיימס יש באמת השפעה חשובה בתיקון הפא. כולכם ראיתם זאת. המחשבה שיש לבני האדם היא למעשה פשוטה למדי. אנשים רבים מאמינים לכל מה שאומרת המדיה, וברוב המקרים זוהי המדיה שבדרך כלל משמשת כמקור מידע לאדם. ככזאת, מנגנון המידע הזה מועיל לכם מאוד במאמציכם להציל את אנשי העולם הזה ולאמת את הפא. ולמעשה, אכן הייתה לו השפעה חיובית במונחי הבהרת האמת. על כך אני רוצה להודות לכם בשם אנשי העולם (מחיאות כפיים).
במהלך דרכו של האפוק טיימס, מתחילתו ועד להיכן שהוא כיום, הוא נעשה רב השפעה למדי. זה אומר לנו, אם כך, שבמהלך תפעול העיתון, אף על פי שמצבי הטיפוח של אנשים היו לעתים קרובות בלתי מספקים, הזרם המרכזי היה טוב והשיג הישגים שלא יישכחו. זה מצוין. ולגבי התחזיות שלו לעתיד, הדברים צריכים להיות רק טובים יותר ויותר כשתמשיכו, ואנשים רגילים ייחסו חשיבות עוד יותר גדולה לעיתון. גופי מדיה רבים בשפה הסינית מתקשים לשרוד בשפל הכלכלי הנוכחי וחלק מהם כבר נסגרו. אם תוכלו להצליח לעשות דברים מעט טוב יותר, העיתון שלכם יגדל אפילו מהר יותר. שום דבר לא קורה במקרה. אם תעשו עבודה טובה זה אפשרי שאחרים יפַנו את הדרך עוד יותר כך שייווצר נתיב, שמשום שאתם מצילים יצורים חיים יהיה רחב יותר [מאשר עכשיו] וקהל הקוראים שלכם יגדל. ועם שינויים כאלה, הנסיבות תהיינה מבטיחות יותר להצלחת העיתון שלכם. אבל עליכם לדעת לנצל את ההזדמנות הזאת ולחשוב על דרכים להפוך את העיתון שלכם ליציב יותר, כמו חברות מדיה רגילות. כשהעיתון שלכם הופיע לראשונה, כולכם תפסתם אותו ככלי להבהרת האמת ולא חשבתם הרבה מעבר לכך. ומספר אנשים אף התייחסו אליו כמו לעלון. הדברים כמובן שונים כיום ואתם מבינים בהדרגה שאתם לא צריכים לעגן את המחשבה שזה רק משהו זמני, והבנתם שעליכם לנהל את העיתון הזה היטב ולהפעיל אותו כמו גוף רגיל.
אני חושב שזה עדיין יהיה טוב אם תוכלו להשתמש בניסיונן של חברות רגילות, בין אם זה מבחינת ניהול, מכירות, תפעול או התנהלות. עם זאת לעתים קרובות מתברר שזה קשה לעשותו. ומדוע זה כך? זה בסופו של דבר עניין של שיתוף פעולה. (צוחק) תלמידי דאפא הם כולם יוצאים מן הכלל ובהיסטוריה כולכם מלאתם תפקידי מלכים (צוחקים), אבל ישנה בסין אמרה: "הר אחד אינו גדול דיו לשני נמרים". (כולם צוחקים) כשמדובר רק במלך אחד הדברים קלים – מה שהוא אומר קובע. אבל וואו, כאן יש לכם כל כך הרבה מלכים ביחד, הם מלאי רעיונות וגישות, ולכל אחד מהם יש נטייה חזקה של רצון לקבוע את ההחלטה ושאחרים ימלאו אותה. זהו האתגר הגדול ביותר שעומד בפני תלמידי דאפא כשהם משתפים פעולה ביחד, וזהו מכשול הנובע ממי שאתם מטבעכם. כל אדם כאן הוא בעל יכולת, כשחלק הם בעלי יכולת רבה ביותר, ואחד מכם בלבד יכול להשתוות לכוחם של בני אדם רגילים רבים. אבל עם זאת משמעו בעיה כשזה מגיע לעבודה ביחד. הבעיה הזאת קיימת במשך זמן רב כיום. אם תוכלו למצוא דרך לשתף פעולה היטב, להיות בדעה אחת וליישם את כל כוחכם ביחד בכיוון אחד, אז עם הכישורים שיש לכם אתם תהיו באמת כוח שלא ניתן לעצור אותו. לכן מה שאני תוהה הוא האם עלינו לחכות עד שתטפחו טוב יותר לפני שתתקרבו למצב הזה ותגבירו את הכוח [הקולקטיבי] שלכם? (צוחק) רק אם תצליחו לעשות זאת בזמן שהדברים הם הקשים ביותר, המצב שלכם ישתנה במהירות ואתם תעשו עבודה טובה עם מה שאתם אמורים לעשות.
אבל הזמן לא מחכה לאף אחד, גם לא הנסיבות. לא משנה מהו המקרה, תלמידי הדאפא היום חייבים לשתף פעולה היטב ביחד. המצב שעומד מולכם דורש שתשתפו פעולה היטב, בגלל שרק בשיתוף פעולה היטב תוכלו להגשים את הנדרים שלכם היטב ותהפכו את העיתון הזה לעוצמתי יותר. כלי התקשורת הגדולים בחוץ שם, בחברה הרגילה, ראויים באמת שתלמדו מהם, אם זה במונחי שיטות ניהול, או איך הם מבצעים מכירות או תפעול. באמצעות עיתון בלבד הם מסוגלים לספק פרנסה לאלפי אנשים. אז כיצד הם עושים זאת? ויתרה מכך, העובדים בגופי תקשורת רגילים – אם זה עורך, כתב, או אפילו מדפיס – כולם מרוויחים משכורות המשתוות למה שנהוג בחברה, כך שהמשכורות אינן נמוכות. לכן מה שאני חושב הוא, שאף על פי שכולכם נתתם כל כך הרבה מעצמכם ועברתם דרך התהליך של ללמוד איך לעשות מה שאתם עושים, לאורך הדרך אתם צריכים עדיין לחשוב על כיצד לנהל דברים טוב יותר ולהשיג דריסת רגל יציבה יותר בחברה, כזו שתאפשר שלא תצטרכו יותר להיות מוטרדים בסוגיות כמו עלויות הדפסה או עבודת צוות. בשיטות ניהול רגילות תהיה הקצאת תפקיד לכל תלמיד דאפא. המינוי שלכם לתפקיד, עם זאת, אינו בהתאמה לכמה טוב אתם מטפחים. זה לא כאילו כל מי שהוא עורך או כתב, או כל מי שמקבל משימות שגרתיות, מטפח בצורה טובה או עלובה. אין מִתְאם כזה. אתם יודעים, בעולם הטיפוח לעתים קרובות נהוג היה שכל מי שהיה לו הכי קשה, או מי שהיה בעל המיקום הנמוך ביותר, היה זה שיכול היה לטפח בצורה הטובה ביותר. הקצאת תפקידים היא רק עניין של ביצוע סוגים שונים של עבודה, ואין לכך מִתְאם עם הטיפוח, זה לא אותו דבר. טיפוח נוגע לטיפוח הלב והמחשבה של אדם, ובכל מסגרת כלשהי, בכל שכבה חברתית, אדם עדיין יכול לטפח. אבל זה לא אומר שאנשים במעמד חברתי מסוים יכולים לטפח לרמות גבוהות בשעה שאנשים במעמד אחר אינם יכולים. אין דבר כזה. טיפוח הוא עניין של תחום השין-שינג של אדם, כמו גם כמה אחראי הוא לגבי הצלת ישויות חיות ואיזה גישה יש לו כלפי זה.
אותו הדבר נכון גם לגבי העבודה באפוק טיימס. לא משנה איזו עבודה אתם מבצעים שם, אף אחת מהן אינה מייצגת את גובה הטיפוח שלכם. הדבר היחיד שחשוב הוא האם אתם חרוצים או לא. אתם יודעים שבטיפוח מה שאלוהויות ובודהות מסתכלים עליו זה רק לבו של אדם; הם מסתכלים רק האם אתם חרוצים או לא בעניין הטיפוח שלכם עצמכם. בחברה רגילה לא משנה מהי העבודה שאתם עושים, או באיזה סביבה אתם מוצאים את עצמכם, דברים אלה מכוונים רק לספק לכם סביבת טיפוח ואמצעים שונים המאפשרים את הטיפוח. עליכם להיות באמת ברורים בקשר לכך, לנהל את עצמכם היטב ולהיפטר מהתחושה האנושית הזו של חוסר הוגנות. כאשר קיימת חלוקת עבודה יהיו כאלה שיפקחו על אחרים וכאלה שעובדים תחת פיקוח. ובכל זאת, אתם מתרגזים כשמישהו מנסה לפקח עליכם או לנהל אתכם. (צוחק) לומר את האמת, אם מעומק לבכם כולכם רוצים לראות שהעיתון הזה יצליח, אז לא ישנה הרבה באיזה טון מישהו משתמש כלפיכם, מי נותן לכם הוראות, או למי אתם כפופים.
כאשר מתרגלי דאפא נמצאים ביחד, מה שאתם לעתים קרובות עומדים בו הכי פחות מכל, זה מישהו שנותן לכם הוראות לעשות משהו. אבל אם אתם עובדים בחברה הרגילה באיזו שהיא פירמה, אתם עושים כל מה שהבוס אומר לכם; בכל דרך שאותו אדם רגיל נותן לכם הוראות, אתם מצייתים. אז כיצד קורה שזה לא עובד כך עם הדברים שלנו עצמנו? (צוחק) כשאני אומר זאת בפירוש, סביר שתזהו את הבעיה. אבל כשאתם באמת נתקלים בתסריט כזה, ובמיוחד כשקיימים קונפליקטים, זה ממש קשה לכם לקבל. כמובן, אני מבין שיש גורם אחד נוסף שהופך אותנו שונים מפירמה רגילה. חברות רגילות מספקות פיצוי כספי ישר מתחילת העבודה בהן, והפרנסה של אדם תלויה בכך. לכן אדם צריך להקשיב לאחרים ולהתפרנס. לא לשים לב לאחרים אינה אופציה. בואו נשים לפי שעה בצד את האחריות ההיסטורית שיש לתלמידי דאפא לאמת את הפא, וכמה יקר לאין ערוך הוא הטיפוח. לכמה מתרגלים חדשים יותר, או למתרגלים שאינם באמת חרוצים כל כך, יש אתגר קשה עם זה וזוהי מציאות אובייקטיבית. כיוון שאלה הם בני אדם שמטפחים אחרי הכול, הם לא יכולים להתעלם מהדברים שהם צריכים להתמודד אתם כחלק מהחיים בחברה נורמלית. לכן מה שעליכם לעשות הוא לנהל את העיתון שלכם היטב ולהגדיל את הרווחיות שלו, כשכולם הופכים באופן רשמי לעובדים ויש להם משכורת נורמטיבית.
יש לכם למעשה כבר בסיס מצוין עתה. זהו עיתון רב השפעה כל כך, כל תלמיד דאפא הוא כל כך בעל יכולת ואתם הקדשתם את עצמכם עם כל הלב למאמץ הזה. הבעיות האלה תיפתרנה אם נתח השוק שלכם יגדל מספיק. הפנו את לבבותיכם לכיוון הזה ובאמת נהלו את העיתון היטב. אתם צריכים כולכם לחשוב כך ולפעול בהתאם. אם יש רק אחוז קטן של אנשים החושבים כך, זה לא יעבוד. אתם צריכים לעבוד ביחד כולכם. אם תוכלו באמת להפוך זאת לחברה מכובדת, כשתשיגו זאת באמת, לא יהיו עוד בעיות כלשהן של אנשים שאינם רוצים שיפקחו עליהם, או אנשים המתקשים לגמור את החודש בחיי היום יום שלהם. אם תצליחו לנהל את העיתון היטב, תהיה לכם השפעה עוצמתית יותר בהצלת ישויות חיות ואימות הפא.
כרגע כמה אזורים סיימו ללא הפסדים כספיים, כשחלק עשו רווח קטן. זה ממש מעודד לראות. אבל אינכם יכולים לעצור בכך. מתאמים רבים חושבים שזה די טוב אם הם רק יצאו ללא הפסד כספי והם מתייחסים לכך כסטנדרט. אבל זה לא מספק. רק דמיינו שכל אלה המעורבים לא היו צריכים ללכת לעבוד בפירמות רגילות כדי לגמור את החודש מאחר שהעיתון שלכם היה יכול לפרנס אותם, והם היו יכולים לנתב את כל האנרגיה שלהם לכאן. אם העיתון הזה יוכל להצליח להפוך למקום עבודה רגיל בחברה רגילה, עם אנשים המקבלים משכורות מקובלות, האם לא תוכלו אז הן לעשות מה שתלמידי דאפא אמורים לעשות והן להבטיח את הביטחון הכלכלי בחייכם? האם זה לא יהיה נהדר?
למעשה אני חושב על כך מאז היום הראשון שבו התחלתם. אם תוכלו באמת להשיג זאת, זה יעשה אותי למאושר ביותר. אין לי חששות כלשהן לגבי תלמידי דאפא המרוויחים הרבה כסף. אהיה מאושר כשהעסקים שלכם יגדלו אף יותר ויהיה לכם עושר גדול ורב. הדאגה היחידה שלי היא אם לא תשיגו זאת. אם לכולכם היו אמצעים כספיים עצומים, האם לא היה לכם כוח רב יותר לתעל אותו לדברים האלה שתלמידי דאפא עושים כדי לאמת את הפא? האם זה לא יהיה יוצא מן הכלל? מעולם לא אמרתי לכם להיות כמו המטפחים האלה שוכני הרים, המעדיפים להיות חסרי כל. זה בגלל שאינכם יכולים להיות כך כאשר הטיפוח שלכם מתנהל בחברה האנושית הרגילה. מעולם לא אמרתי לכם להיות כך. להפך, אני תמיד אומר שטיפוח של הדאפא נעשה באופן שמתאים בצורה מקסימלית לדרך של החברה האנושית הרגילה. אבל משאמרתי זאת, אין עליכם ללכת לקיצוניות האחרת עכשיו. אני לא אומר לכם להיות עסוקים באופן כפייתי בעשיית כסף מהיום ואילך (כולם צוחקים). זו תהיה בעיה אם תפסיקו לעשות את הדברים שתלמידי דאפא עושים. עליכם לעשות דברים אלה. מה שהכי חשוב הוא שיש לכם כיום את התנאים הנכונים ואתם באמת צריכים לנצל את הרגע ולנהל את העיתון היטב.
תמיד היו אנשים שהרהרו: "לאיזה סוג של עסק אני יכול להיכנס כדי לתמוך באפוק טיימס"? או "באיזה מן השקעות אני יכול להשקיע כדי לעזור לאפוק טיימס להקטין את העול הכספי"? המחשבה מאחורי זה אינה שגויה. אבל מה שאני אומר הוא זה: מדוע לא להשקיע קצת מחשבה בביצוע טוב יותר של דברים עבור האפוק טיימס עצמו? אם תוכלו באמת לגרום לו להגיע לרמה מסוימת, האם לא השגתם את המטרה כולה? אתם יכולים למעשה להשיג את זה. כשבוחנים זאת לנוכח התחזיות של האפוק טיימס והמצב הכלכלי הנוכחי, אכן, התנאים שאתם צריכים מתהווים עבורכם. אם אתם מסוגלים לשתף פעולה היטב מבחינת ניהול, להשקיע באמת מאמץ נוסף בהגדלת ציבור הקוראים שלכם, ותוכלו להצליח לשפר את הרווחיות שלכם, אז תהיו מסוגלים להבטיח משכורת לחלק מהצוות שלכם. ולאחר מכן, כאשר דברים יתנהלו טוב יותר ויותר, תהפכו לפירמה בעלת תפעול נורמטיבי לחלוטין, תהיו מסוגלים לתמוך [כלכלית] בעיתון בעצמכם ותהיו מסוגלים לדאוג לאלה המעורבים בכך. זה לגמרי ניתן להשגה. בשנים קודמות התייחסתי לכך כאל "יעד". כעת הייתי אומר שזה משהו בר-עשייה.
כיום כמה מחוזות אינם עומדים בקצב. אני חושב שהבעיה היא מידת החשיבות שאתם מייחסים לכך. בכמה מקומות, כשהתלמידים הצליחו קצת יותר הם עלולים להיות שאננים. זה לא מספיק לאפוק טיימס לסיים רק ללא הפסדים, ולא חשבתם איך לפעול טוב יותר, או איך להפוך לעסק סדיר שיאפשר לכם השפעה אפילו גדולה יותר בהצלת ישויות חיות ובהבהרת האמת. זה מה שחשבתי. ואותו דבר מתאים ל-NTDTV. לפני זמן לא רב אמרתי להם שהם צריכים לשמור על צוות יציב של מכירות ושיווק, ולשלם לאנשים אלה משכורת, ושזה בסדר אם התשלום יהיה מעט נמוך; אתם צריכים להבטיח שקיומם של אותם תלמידים יהיה יציב, כך שהם יוכלו לעשות את העבודה הזאת תוך ריכוז מלא. זה מה שהם [ב-NTDTV] עושים כעת, ושמעתי שזה מתקדם מצוין. אם אתם באמת רוצים לראות את העיתון שלכם משתפר אפילו יותר ושתהיה לו השפעה גדולה יותר, אז גם אתם צריכים לנסות את הגישה הזאת אם התנאים מאפשרים, ולראות כיצד זה מתקדם.
יש כל כך הרבה דברים שעליכם לעשות. עליכם לעבוד בעבודה הרגילה שלכם ולבצע אותה היטב, עליכם לטפל בענייני המשפחה שלכם, וכתלמידי דאפא, אתם צריכים לפַנות זמן ללימוד הפא ולתרגילים; כמו כן אתם צריכים להבהיר את האמת, כמו גם להשתתף בפרויקטים של דאפא, כמו האפוק טיימס. לכן אם הבהרת האמת והמשימה לנהל גוף מדיה של תלמידי דאפא יוכלו להשתלב לאחד, האם זה לא היה עוזר לפתור את אילוצי הזמן העומדים בפניכם? וזה היה פותר גם את בעיית הפרנסה ואת עניין העבודה בחברה הרגילה. מה יכול להיות רע בזה? אני חושב שזה כיום החיוני ביותר (צוחק). וזה לא כאילו שאתם צריכים להיות ראשונים בזה, כיוון ש-NTDTV כבר עושה זאת. מקרה דומה הוא זה של מורי "האקדמיה לאמנויות פיי טיאן", שלימדו במשרה מלאה במשך די הרבה זמן באופן שגם חייהם הושפעו מכך. כיום הם מקבלים שכר על עבודתם, אף על-פי שהוא די מועט. כאשר הנסיבות ישתפרו בהדרגה ביחד עם ההשפעה המתרחבת של הופעות ה-Shen Yun, וכשההכנסות שלנו ישתפרו, המשכורת החודשית שלהם תגדל בהדרגה.
אחרי שדיברתי עד כאן, אדבר על משהו אחר. התלמידים שלנו בכל מקום עובדים באמת קשה למכור כרטיסים, לכן לאור מה שאמרתי זה עתה, חשבתי שאולי קיפחנו את אותם תלמידים העובדים במכירת הכרטיסים. אבל הדבר הטוב הוא שלכולכם ברור שזה נעשה כדי להציל אנשים, ומכירת כרטיס שווה להצלת אדם. אז כולכם יכולים לאזן את הדברים האלה בלי בעיה. וזה לא שתתבקשו לעשות זאת לעולמי עד. כאשר ההשפעה של Shen Yun Performing Artsתתפשט באמת באופן נרחב בכל העולם, כל מה שתצטרכו לעשות זה להריץ פרסומת שה- Shen Yunמגיע ואנשים יבואו בהמוניהם לראות אותם. בנקודה זאת נוכל להוציא את כל תלמידי הדאפא שלנו מהתפקיד ולא לדאוג עוד לגבי מכירת כרטיסים. אנחנו עובדים קשה לקראת זאת. כל מה שאני בוחר לעשות, אעשה זאת ללא ספק היטב. זה צריך להיות כך גם לגבי עיתון אפוק טיימס. אתם בהחלט צריכים לפעול לקראת המטרה הזאת.
כולכם יודעים על הנזקים שגורמים הסוכנים החשאיים של המק"ס המרושעת מחוץ לסין. כשאתם מנסים למכור מודעות פרסומת לעיתון, הם מצלצלים ומנסים להרוס את העסקה. כשבריונים אלה עושים זאת פעם אחת, תיווצר מנה אחת של גמול קארמתי; ואם החטא הוא גדול, הגמול יהיה מר יותר. האנשים בעולם הזה הגיעו לכאן עבור הפא. אם תוכלו באמת לעשות עבודה זאת עם כל הרצינות הדרושה, אז סוכנים אלה פשוט משחתים את זמנם. החשוב ביותר הוא שתעשו מאמץ ולא רק כדי לצאת ידי חובה. וזה נכון במיוחד כשאתם נפגשים באתגרים: עליכם להבהיר אז את האמת, ולעזור לאנשים לראות את הפנים האמיתיות של כנופיית המק"ס. כל עוד המשטר הנבל הזה עדיין גורם צרות, עליכם לעשות עבודה יציבה יותר בחשיפתו. הסוכנים האלה של המק"ס הם באמת שום דבר. מה שעומד מאחוריהם הם שדים רקובים השולטים בהם, אשר תוכננו על ידי הכוחות הישנים במטרה לבחון האם אנשי העולם ניתנים להצלה. ברגע שמחשבתו של אדם נוקטת בעמדה הנכונה, אז בעזרת המשפט האחד הזה, או המחשבה האחת, הוא לא יהיה נשלט יותר על ידי ההווה, כיוון שהוא ייחשב בין אנשי העתיד. לסוכנים הבריונים האלה לא יהיה עוד כוח כלשהו להשפיע עליו לאחר מכן.
כל עוד אתם יוצרים קשר עם מישהו, אתם עושים משהו להצילו – כולל גם השגת מודעות פרסומת. איזה צד אדם בוחר, ואם הוא יצליח בכך – אלה הם כולם דברים הנמצאים לאורך הדרך בה הולכים תלמידי הדאפא כשהם פוגשים פנים אל פנים אנשים רגילים בתפקידים שונים, ואין עליכם לייחס חשיבות יתרה לפעילויות אלה כשלעצמן. ככל שאתם תופסים את האתגרים כגדולים יותר, יהיה קשה יותר להוציא לפועל את הדברים, מאחר ש"הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה". וכך המשימה תהפוך מעיקה יותר ויותר. כשאני אומר "הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה", אני מתכוון גם שהקושי נובע מכך שאתם מייחסים חשיבות יתר לעניין עצמו ורואים את עצמכם באור פחוּת יותר. אל תתייחסו לשום דבר כזה כאל משהו גדול, בגלל שבמשהו משמעותי כמו הצלת ישויות חיות, עליכם לעשות בדיוק מה שאתם אמורים לעשות, לנהל אותו בצורה רגועה. כשאתם נתקלים בדברים שלא נשמעים כל כך טוב, או שאינם מה שאתם מצפים שיהיו, אל תיקחו אותם ללב ורק עשו בצורה אצילית ובביטחון את מה שאתם אמורים לעשות. אם לא תיתנו להפרעה של הרוע לסחוף אתכם, גורמים מרושעים לא ינבעו מכם, הרוע יהפוך משהו פעוט, אתם תיעשו ענקיים וחזקים והמחשבות הנכונות שלכם יהיו שופעות. זה באמת כך.
יש משמעות נסתרת מרובה בתוך התרבות השמימית-למחצה [של סין], וזה נכון גם לגבי הביטוי העתיק "הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה". כיוון שכל אדם מכסה שטח מסוים משלו בעולם הסובב אותו, למצבו הרגשי יהיה השפעה על ענייניו. זה אפילו יותר כך במקרה של תלמידי הדאפא, כיוון שהם נושאים על כתפיהם את השליחות של הצלת ישויות חיות, והמרחב שלהם אף גדול יותר. תלמידי הדאפא של העולם ביחד מכילים את העולם כולו, כשלכל אדם יש טווח מסוים. כל מה שאתם נתקלים ופוגשים בו מתייחס לגורמים אשר נוכחים בתוך המרחב שלכם. אם יש לכם מספיק מחשבות נכונות, תוכלו להיות ענקים וחזקים בתוך המרחב שלכם ולדכא את כל הדברים הרעים שעלולים להתקיים שם. אם כל תלמידי הדאפא היו יכולים להשיג זאת, כל העולם היה יכול להשתנות, מאחר שלכל אחד מכם יש אחריות לשטח גדול בעולם הזה וכל אחד מכם מייצג פלח מסוים של ישויות חיות. לעתים קרובות אני אומר לכם לטפח פנימה ולחפש בתוך עצמכם כאשר צצות בעיות. כשאתם מנקים את עצמכם בזמן שליחת מחשבות נכונות, זה נועד לטהר ולתקן את המחשבה שלכם, כמו גם לנקות את מה שהוא החלק שלכם, התחום שאתם אחראים עליו. אם כל תלמיד דאפא היה יכול להתייחס לשליחת מחשבות נכונות בצורה נכונה, והיו לו באופן שגרתי מחשבות נכונות חזקות, אז כל הרוחות הרעות בכל העולם כולו היו נעלמות במהירות. אם כל תלמידי הדאפא יוכלו להבין זאת וכולם יוכלו להשיג באמת מצב בו המחשבות הנכונות שלהם יהיו בנקודה בעלת העוצמה הגדולה ביותר שלהם, אז יום אחד יהיה מספיק כדי לפתור דברים. כשכל אדם מפורר את הגורמים הרעים בתוך טווח המרחב שהוא אחראי עליו, האם לא כל העולם ישתנה? למעשה, לאנשי העולם עצמם יש מרחב מסוים משלהם, אלא שהוא תחום קטן מאוד ואינו כולל אנשים אחרים. כך שגם עבורם, מצבו הרגשי של אדם יכול לקבוע את התוצאה של דברים מסוימים. אנשים רגילים אינם יודעים שכל זה נכלל בביטוי "הביטוי בשטח נובע מתוך המחשבה". אם כן במילים אחרות, הגורמים של האדם עצמו יכולים למעשה לשנות את הנסיבות שלו. "טפח את עצמך" ו-"חפש בפנים" הם מילים שאני אומר בצורה ישירה ביותר וברורה. (צוחק) אבל אין אנשים רבים כל כך המייחסים משקל הולם למילים אלה. מה שתיארתי נכון לגבי תלמידי הדאפא כשהם עושים דברים.
בין אם מדובר בעבודה על השגת מודעות עבור האפוק טיימס, תפעול וניהול, או חיפוש תמיכה כספית, בכל היבט והיבט קיימת השאלה האם אתם מסוגלים לנהל דברים בעזרת מחשבות נכונות. כמובן, באותו הזמן, המצב הכללי כרוך גם בגורמי הכוחות הישנים שמנווטים דברים מסוימים. אבל האם אין זה שהם מנצלים את הפערים שלכם? אם כולכם תוכלו לנהל דברים בצורה נכונה, לא יהיה שום ניצול של פערים. לפעמים אתם אולי מרגישים שהרוע לא הושמד במלואו ואתם תוהים כיצד קורה שהוא מגיח שוב. ובכן, אם תוכלו להגיע לשלמות אחרי טיפוח של יום אחד בלבד ותהפכו לבודהא בו במקום, זה לא ייחשב לטיפוח. זה באמת קשה לנקות את המושגים האלה ואת הדברים הרעים שיצרתם תוך כדי חיי היום יום שלכם ואתם צריכים לשנות את ההרגלים האלה שיצרתם. כבר יצרתם דרך חשיבה כמו זאת ולכן אם אתם רוצים להימנע מבעיות נוספות עליכם להסתכל לתוך אופן החשיבה שלכם ולתקן שם דברים. אולי תתהו: "אבל האם לא ניקיתי כבר את הדברים האלה"? אכן, כשאתם שולחים מחשבות נכונות השדה אכן הופך בהיר וצלול. אולם ברגע שאתם קמים, מה שבמוחכם הוא בעצם חשיבה אנושית וכאשר אתם חושבים על משהו או עושים משהו, אתם סוטים במהרה וחוזרים למקום ממנו התחלתם והדבר הזה [שניקיתם] שוב נמצא שם. ויתרה מכך, אם לבכם ומחשבותיכם אינם אפילו יציבים כשאתם שולחים מחשבות נכונות, אתם תנקו ותחסלו דברים רעים כאן, בעודכם מייצרים אותם באותו זמן שם. הטיפוח הוא שינוי של עצמכם ודברים הם אכן כפי שאני מתאר.
דבר אחר הוא: לעתים קרובות אני שומע מכם, המתאמים, שלהנהלת האפוק טיימס יש אתגרים רבים בשעה שהסניפים המקומיים הרבים אינם מייחסים חשיבות כלשהי למצב משרדי ההנהלה. האתגרים נובעים מכך שעורכים רבים כל כך של העיתון הם מהמשרד הראשי, דבר הצורך כוח אדם רב, מה שאומר שכמות גדולה של אנרגיה מתכלה. מה שכל סניף מקומי עושה זה רק הוספה של דיווח מקומי, כך שיש להם עבודה יחסית קלה והם דואגים רק שלא ייגרם הפסד באזור שלהם, מבלי להתחשב איך הם הדברים במשרדי ההנהלה. מאחר שאתם גוף אחד והאפוק טיימס הוא פרויקט משותף, אז עליכם לתת את הדעת לקשיים של המשרד הראשי. משמעות קשיים אלה היא שיש צורך בתיאום, ושעליכם ללכת בעקבות החלטות ניהוליות של כלל החברה המתקבלות על ידי המשרד הראשי. אני חושב שרק בדרך זאת הדברים יסתדרו. ובמיוחד כאשר בהיבטים רבים אנשים תלויים למדי במשרד הראשי, וזה גורם ללחץ נוסף עליהם. אני חושב שעליכם לנצל את הפגישה הזאת כדי לבחון ולדון באמת כיצד לנהל דברים היטב ולהבטיח באמת שהעיתון ישיג דריסת רגל בחברה הרגילה ויהפוך לרווחי. מה שאני רוצה לראות זה שאתם הופכים את הדבר הזה לגוף ממשי, יציב; שאתם פותרים את הבעיה איך לנהל דברים היטב; שאתם מאפשרים לתלמידי הדאפא המשתתפים להרוויח את לחמם, כך שיהיו מסוגלים להשקיע את כל לבם בזה; ושאתם הופכים אותו לרב עוצמה יותר עבור אימות הפא והצלת ישויות חיות. למצוא דרך לשלם משכורות למעורבים [בעיתון] זהו הדבר הבא שאתם צריכים להשיג. אסור לכם להיות מרוצים רק לסיים ללא הפסדים. וכמובן, [העורכים מקומיים] האלה שעדיין סובלים מהפסדים כספיים, אני חושב שהם באמת זקוקים להשקיע קצת מאמץ רציני ולעבוד קשה. אתם לא יכולים תמיד להיגרר מאחור. תלמידי הדאפא שלי... כולכם אומרים שאתם רוצים לעשות מה שתלמידי הדאפא נקראים לעשות, רוצים שתהיה לכם באמת השפעה בתיקון הפא ורוצים לעזור למאסטר לתקן את הפא. אבל כדי להשיג זאת, עליכם להשקיע את לבכם בכך, אחרת תהפכו במקום זאת לנטל. אם אינכם יכולים להשיג זאת, אתם תגרמו להפרעות ולא תצליחו להשלים את שבועתכם כמתרגלי דאפא. רק כאשר תתנו לזה באמת משקל ראוי, הדברים ייפתרו.
אומר כמה מילים דרך אגב לגבי המהדורות של האפוק טיימס באנגלית ובשפות אחרות. אני יודע שיש די הרבה אתגרים בהווה כשהעיקרי בהם הוא מחסור בכוח אדם. זוהי הבעיה הגדולה ביותר. מה שאני חושב הוא שאם המהדורה הסינית של האפוק טיימס יכולה להצליח לעשות עבודה טובה, זה יעזור באותו זמן למהדורה האנגלית להרחיב את השוק ואת ההשפעה שלה. למהדורה הסינית של האפוק טיימס יש השפעה כל כך גדולה בחברה שכמעט כולם יודעים עליה. ואם כמה אנשים אינם יכולים לקרוא בה, ובכן, קיימות עבורם המהדורה האנגלית, הצרפתית, הגרמנית, או מהדורות נוספות. אם כן, לפעול היטב יביא לידי תנאים מיטיבים. כרגע, הדברים באמת קשים, מאחר שמה שהעיתון באנגלית מתנסה בו כעת דומה למה שהעיתון בסינית התנסה בו בהתחלה, כשהבעיה הגדולה ביותר הייתה מחסור בכוח אדם. אם תוכלו להצליח להיות נחושים לגבי עשיית עבודה טובה בכל מה שעליכם לעשות, דברים ייפתרו בהדרגה בכל חזית. זה בגלל שבכל מקרה תלמידים חדשים נכנסים באופן קבוע והם יבשילו טיפין-טיפין. וברגע שהם יבשילו הם יוכלו להיעשות מעורבים. המסע שלכם הוא כזה שאם אתם יכולים לקחת בו את הצעדים הישרים והנכונים, הדלתות שהיו פעם סגורות בפניכם תיפתחנה, והדרך תהפוך לרחבה. המסע הוא אותו מסע, לא משנה באיזה פרויקט מדובר. כשדברים לא מסתדרים היטב, זה נובע משיתוף פעולה דל, או מזה שלא נותנים לכך עדיפות מספיקה. החזקות אנושיות הן החוסמות את הנתיב שלכם, ולכן המסע כולו היה רצוף מהמורות ומלא בצרות תמידיות. בגלל שיש יותר מדי החזקות אנושיות המעורבות, כשבעיות צצות, אנשים מנסים להגן על עצמם במקום להגן על הפא. אני יודע שאתם עושים מאמצים עצומים ולא הרפיתם, אבל בכל מקרה, במוקדם או במאוחר, כולכם צריכים לפעול היטב.
המהדורות של האפוק טיימס בשפות האחרות הן קריטיות גם כן, כיוון שתלמידי דאפא הם התקווה היחידה להצלה של אנשי העולם, לא משנה באיזו פינה בעולם הם גרים. זה לא היה עובד אם אני, לי הונג-ג'י, המאסטר של תלמידי הדאפא, הייתי לוקח על עצמי את העבודה הזאת גם כן. זהו משהו שאתם חייבים לעשות. המעורבות שלי תהיה אחר כך, אחרי שהפא יתקן את העולם האנושי. לפני שהפא מתקן את העולם האנושי אתם חייבים להציל עוד אנשים, ולאפשר לעוד מאנשי העולם להישאר. בתהליך של הבהרת האמת, אימות הפא והצלת ישויות חיות, אתם מאפשרים לאנשים לשרוד את האסון הגדול, ורק החלק הזה של הגזע האנושי יהיה ראוי לראות, במשך שלב תיקון הפא של העולם האנושי, את התמונה האמיתית של היקום ואת כל מה שקרה מאז בריאת העולם. רק אחרי זה אתחיל את תיקון הפא של העולם האנושי. דברים רבים צריכים להיעשות אם מישור הקיום הזה צריך להישמר, כיוון שהעניינים האנושיים באמת אינם כל כך פשוטים. להציל ישויות חיות הוא משהו שצריך להיעשות על ידיכם, ובתקופת הזמן הזאת אתם מקבלים את הנתיב הזה כדי שתוכלו להקים מוסריות אדירה, ועם המחשבות והפעולות הנכונות שלכם תתקדמו לקראת השלמות המלאה. אם הייתי נעשה מעורב יותר, הייתי מפריע לכם. יש תלמידים המחפשים אותי כדי לפתור דברים לא משנה כמה קטנים הם. זה לא נחשב כהתקדמות לקראת השלמות המלאה. זה בגלל שאתם תלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא והעניין הזה כבר נקבע, כשדברים מתנהלים בשני שלבים נפרדים – תיקון הפא של העולם האנושי וטיפוח של תקופת תיקון הפא. בנוגע לטיפוח של תקופת תיקון הפא, הוא כבר הגיע לשלב האחרון; היצורים הרעים מכול כבר נעלמו, והזמן בו הנסיבות היו הנוראות ביותר כבר חלף. לקבוצה הזאת של תלמידי הדאפא יש משימות ואחריויות הייחודיות לקבוצה הזאת, כלומר, להציל את אנשי העולם, ובאמצעות זה להביא לשלמות של עצמך. וגם זה התקדם לנקודה שהגיע אליה. ככה זה. אם עלינו להציל עוד אנשים ברחבי העולם, צריכים אלה להיות תלמידי דאפא העושים זאת. זה חייב להיות אַתם.
כמובן יש גורם נוסף המעורב בכך. אף על פי שהאנשים בסין הפכו להיות די נוראים אחרי שחשיבתם נהרסה על ידי המק"ס המרושעת וערכי המוסר שלהם הגיעו לתחתית, ולמרות העובדה שהחברה הזאת היא ממש חורבה, במקום ההוא יש אכן, באמת מלכים רבים שהתגלגלו מכל קבוצה אתנית ומכל עידן. זה כולל [מלכים] מכל מוצא אתני, וכלולים בהם אפילו מלכים שמימיים רבים שהתגלגלו שם. הסיבה שמקום זה הפך למבולגן כל כך הייתה שהכוחות הישנים של היקום רצו לראות מי יוכל להגיח ממקום כאוטי כל כך כמו זה. הם רצו לאשר רק את אלה שיצליחו להשיג את הפא בעודם בתוך סכנה כזאת ולחץ כזה, בגלל שהם ידעו שברגע שבן אדם זוכה להצלה, זה יוביל לאין ספור הישויות החיות שמאחוריו לזכות להצלה עקב כך, וכך גם יהיה פירושו של דבר הצלה לכל אותן ישויות חיות והעמים בעולם השייכים לקבוצה האתנית שפעם לפני הרבה שנים הוא היה המלך שלה. מכאן, הצלה של אדם סיני, תביא לכך שישויות חיות השייכות למוצאים אתניים רבים בעולם הזה יזכו להצלה. מה שעושים תלמידי הדאפא מחוץ לסין מהדהד בתוך סין. תלמידי הדאפא בתוך סין עושים עבודה נהדרת, והאמת מכסה כעת את הארץ שם. מה שעושים תלמידי הדאפא מסביב לעולם ותלמידי הדאפא בסין הוא אותו דבר, לכן כשאתם מבהירים את האמת לאנשים בסין, הכוח של מה שאתם עושים צריך להיות משמעותי. ואותו דבר תקף למהדורות של האפוק טיימס בשפות אחרות מסביב לעולם המבהירות את האמת שם: גם להן יש השפעה על העם הסיני ועל החברה הסינית, וגם הן מסייעות לדברים שם. אל תשימו לב מה השלב עכשיו, או באיזו נקודה תסתיים הרדיפה. פשוט התמקדו על המשימה שכרגע בידיכם. אם זה באמת היה מסתיים כעת, לכולכם היו חרטות. כל עוד דברים לא הסתיימו, כל עוד תיקון הפא של העולם האנושי לא הגיע, אתם צריכים כולכם להתמקד על המשימה שבידיכם. וכאשר אתם פועלים להצלת אנשים, עשו כל מה שעליכם לעשות ועשו כמיטב יכולתכם כדי שמה שאתם עושים יצליח יותר ויותר. בעשותכם כך, מי שזה ישלים אותו לשלמות הוא לא אחר מאשר אתם – תלמידי הדאפא.
* The Epoch Times
פורסם בעברית ב- 01/05/2010