(לי הונג- ג'י, 24 במאי 2008 במנהטן)
אחר צהריים טובים! (מחיאות כפיים) עבדתם קשה! (מחיאות כפיים)
(מחיאות כפיים בעמידה, מחיאות כפיים נלהבות)
אחר צהריים טובים! (תלמידים: “אחר צהריים טובים, מאסטר!” מחיאות כפיים נלהבות)
עבדתם קשה! (מחיאות כפיים)
באמת עבדתם קשה. אתם מגיעים מאזורים שונים ומארצות שונות, ואתם מגזעים שונים. תלמידי הדאפא נמצאים עכשיו כמעט בכל פינה של העולם. כולכם נושאים את האחריות הגדולה ביותר של תלמידי הדאפא: התקווה של היצורים החיים להצלה. אנשים רבים ניצלו כתוצאה מהבהרת העובדות שלכם וכתוצאה מהפעולות וההתנהגות שלכם בעולם. עבור זה, בשמם של אותם יצורים חיים, אני מודה לכם! (תלמידי הדאפא מוחאים כפיים כאות של כבוד)
עכשיו זהו הרגע האחרון המסיים תכנונים בני-עידנים. התקדמות ההיסטוריה לנקודה זו היום לא הייתה קלה, מלווה, כפי שהייתה, בקשיים ובעליות וירידות. מהזמנים הקדומים ועד היום, אין-ספור האלוהויות צפו ועקבו מקרוב אחר העניין הזה, והם מקדישים תשומת לב מיוחדת בשלב הסופי הזה. הם מסתכלים בקפידה על כל פעולה ומחשבה של תלמידי הדאפא. בהתחלה היו דברים רבים לא ידועים – מה תהיה התוצאה של העברת הפא בעולם הזה; האם השאיפה האדירה הזו שמלפני ההיסטוריה תושג; האם תלמידי הדאפא יוכלו למלא את המשימות שלהם בזמן הסופי הזה והאם הם יוכלו לפעול היטב. הייתה גם השאלה הבסיסית של הצלחה או כשלון, והאם שלושת העולמות יישמרו. ובנוסף, למרות שתלמידי הדאפא קיבלו את משימת אימות הפא, נותר היה לראות אם הם אכן יצליחו. זה מספק שהצלחתם. לא משנה אילו קשיים או עליות וירידות תלמידי הדאפא עברו במהלך הדרך, בדיעבד, אלו היו רק אמצעים לחשל אתכם. זה הפך אתכם ליותר בוגרים ועזר לכם לסלק את ההחזקות האנושיות שלכם תוך כדי התהליך, ו[זה] מגיע לשיא עם התקדמותכם לקראת השלמות המלאה. זהו הנתיב בו הלכתם. כשתסתכלו אחורה תגלו שאכן זה כך.
לא משנה במה נתקלתם בזמן שהלכתם לאמת את הפא, כל זה, אני אומר לכם, הוא דבר טוב – וזה במיוחד כך בשנים האלו של הרדיפה – כי כל הדברים הללו הגיעו בדיוק מפני שאתם עוסקים בטיפוח. הקשיים והסבל האלו, לא משנה כמה גדולים או קשים אתם מחשיבים אותם, הם דברים טובים משום שהם מתרחשים אך ורק למטרת הטיפוח שלכם. אדם יכול לסלק קארמה ולהשיל החזקות אנושיות כאשר הוא עובר קשיים, ובאמצעות קשיים הוא יכול להשתפר. בין אם המניע שלכם הוא להציל יצורים חיים, לאמת את הפא, או להתקדם בטיפוח שלכם עצמכם, הם קשיים בכל מקרה. הם לא אמורים לפנות לכם את הדרך רק משום שאתם חושבים, “אני עושה את זה בשביל הדאפא", או "אני עושה את זה להציל יצורים חיים". אתם יודעים שמאסטר אולי מסתכל על זה ככה, אבל הכוחות של היקום הישן והיצורים שלו לא יראו את זה כך, וזה חלק מהאתגר שאתם עומדים מולו. זה בדיוק בגלל זה שהקשיים הללו הופיעו, וזה הדבר הקשה ביותר שתלמידי הדאפא היו צריכים להתמודד אתו. היכולת של אנשים להבין דברים, או חוסר היכולת הזו, והמחשבות ונקודות המבט של היצורים החיים על זה, הפכו לאתגרים עבורכם בזמן שאתם מאמתים את הפא ומצילים את היצורים החיים של העולם הזה. אך לא משנה איך הם התנהגו, אנחנו עדיין צריכים להציל אותם, משום שחוסר ההבנה שלהם נובע מכך שהם אבודים באשליה. הם גורמים לכמה אתגרים לתלמידי הדאפא משום שהם לא יכולים לראות את הדברים כפי שהם באמת. לא משנה מה הסיבה בגללה הם באו לכאן לפני אלפי [שנים] או לפני עידנים, הם, בכל זאת, חיכו לזמן האחרון הזה. אנחנו לא יכולים להחליט נגד הצלתם רק משום שהם התנהגו בצורה עלובה בתקופת חיים אחת או עשו משהו מסוים לא נכון. כשמאסטר מסתכל על יצור חי, [מה שהוא שוקל] מקיף את כל מהלך הקיום של היצור הזה. אם מישהו עשה הרבה דברים אדירים בהיסטוריה, ואפילו היו לו הרבה הישגים אדירים בשירות אימות הפא, האם אנחנו יכולים לא להציל אותו רק משום שהוא התנהג בצורה עלובה בחיים הנוכחיים?
כן, כמה התנהגו בצורה כה עלובה שהם איבדו את ההזדמנות הקבועה מראש שלהם, הסיכוי שלהם, והביאו את עצמם להיות מעבר להצלה. אבל אתם לא יכולים, כתלמידי דאפא המטפחים בתוך אשליה ומצילים אנשים הנמצאים באשליה, לדעת על מי זה חל. אז אתם תיתקלו בקשיים, ואתם תיתקלו באנשים שלא ניתן יהיה לדבר אתם בהיגיון. האמת היא שכמה אנשים פשוט אי אפשר להציל והם לא ראויים להצלה. אתם תיתקלו בהם. אבל אל תתנו למקרים הללו להשפיע על הבהרת האמת שלכם או על איך אתם עושים זאת, ואל תתנו לזה לשנות את הדרך הנכונה שלכם לעשות דברים. בעולם הזה, הקשיים שמאסטר עומד מולם יחד עם הלחץ המלווה אותם באים במספרים הגדולים מעשרות אלפים בכל יום, אבל אף אחד לא הצליח לגרום לי להסס, ולא ניתן לעשות את זה. אף אחד לא יכול לשנות את מה שאני רוצה לעשות. אף אחד לא יכול לשנות את זה, לא משנה איזו צורה מאמצים הקשיים שאני עומד מולם. אותו דבר נכון עבור אימות הפא שלכם. אבל במקרה שלכם, בזמן שאתם מאמתים את הפא ומצילים אנשים, אתם עדיין מטפחים, ולמטפחים יש החזקות אנושיות כי אחרת הם היו אלוהויות. והאם אלוהות יכולה לעשות טיפוח? אלוהויות לא יכולות לטפח. רק אלו עם גוף אנושי יכולים לטפח, ורק זה יכול להיקרא טיפוח. אז, בדיוק מפני שיש לכם גוף אנושי כזה, יש לכם הזדמנות לטפח ולהשתפר. הזדמנות זו היא נדירה ביותר ויקרת ערך – במיוחד כאשר לתלמידי הדאפא יש משימה כזו אדירה. אז בטיפוח שלכם, לא משנה איזה קושי מגיע, או מול איזה סוג של קושי אתם עומדים, אתם לא יכולים לתת לדברים הללו לשנות [את הדרך שלכם].
זה במיוחד חשוב במהלך מספר השנים הללו בהן הם רודפים תלמידי דאפא, כשנראה על פני השטח שמפלגה רעה רודפת את הסינים, רודפת מטפחים, כשלמעשה שום דבר בעולם הזה איננו עמיד ואיננו יכול להתקיים בלי גורמים קוסמיים מאחורי הקלעים, בלי גורמים מיקרוקוסמיים. הגורמים מאחורי המפלגה המרושעת הם יצורים רעים המאמצים את הצורה השטחית של דרקון אדום רע, אבל הם מכילים מולקולות רבות, חלקיקים רבים, וכמה יצורים דמוניים נמוכים, רקובים – ערב-רב נתעב. אלו הדברים שהכוחות הישנים משתמשים בהם להפריע לתלמידי הדאפא.
לאחרונה שכירים של המפלגה המרושעת תקפו תלמידי דאפא במרכז לפרישה מהמפלגה בפלאשינג, ניו יורק. תקריות דומות התרחשו גם במקומות אחרים, כפי שאולי ראיתם, למרות שהן לא היו כה חמורות. נראה שכוונת האנשים הרעים הייתה לארגן עליכם התקפה בתקווה לפזר אתכם ולמנוע מכם לארגן פעילויות לפרישה מהמפלגה. הם מפחדים משום [שהמרכז] הוא מטרד מתמשך בשבילם. הנוכחות הציבורית של "מרכז לפרישה מהמפלגה", או "מרכז לפרישה מהמק"ס המרושעת", היא מקור לא אכזב של עצבים וזעם עבורם. למעשה, זהו מקום בעל עוצמה לחיסול רוע, וזו הסיבה שהם מפחדים ממנו. אז אם תסתכלו על זה מנקודת מבט חיובית מהו מרכז לפרישה מהמפלגה? האם זה לא מקום להצלת יצורים חיים? אין שום דבר מפחיד ברוע. מה שאני רוצה לומר הוא, אחרי שההתקפות וההפרעות התרחשו היו לנו – כמו שתמיד יש לנו – כמה אנשים שלא מטפחים בנחישות או שיש להם החזקות אנושיות רבות. הם הסתכלו על דברים עם חשיבה אנושית. האם טוב ורע לא מציגים את עצמם בדיוק בשביל שאנשי העולם יוכלו לראות? האם אלו שיכולים להינצל לא מזוהים ומופרדים? כפי שאמרתי קודם, כמה יצורים לא ראויים להינצל. אתם יכולים להבהיר את האמת לכל אחד, אבל לא כל אחד שם ברחוב יינצל משום שכמה מהם כבר לא ראויים. בצמתים קריטיים, התוצאה נקבעת על פי הדרך בה אדם ממקם את עצמו ואיך כל אדם מתייחס לדברים. האם פעולות האדם מקורן במחשבות טובות או מרושעות? אלוהויות צופות במה שכל אדם חושב ומחליטות אם הישות הזו תישמר. ולחילופין, האם האירועים האלו עצמם [מספקים הזדמנות] להציל את היצורים החיים שיכולים להינצל? האם יש דבר שמתרחש רק במקרה בטיפוח בדאפא, בתיקון הפא, או באימות הפא? האם התקרית הזו עצמה לא מצילה יצורים חיים? היא יצרה השפעה כזו גדולה בחברה וכולם חושבים עליה. כפי שהזכרתי בעבר, המק"ס המרושעת הייתה יכולה לחסוך לעצמה צרות אם היא לא הייתה עושה כלום; משום שכל פעם שהיא עושה משהו רע, ובמיוחד לתלמידי דאפא, התוצאה היא שערורייה וכשלון חרוץ עבורה, ובסופו של דבר זה מסייע לתלמידי הדאפא במה שהם עושים. על התלמידים שיש להם החזקות אנושיות רבות לזכור את המילים שלי. אולי זה ברור לכם עכשיו, אבל אל תשכחו את מה שאמרתי ברגע שמשהו מתרחש, ואל תסתכלו שוב על דברים עם צורת מחשבה אנושית.
בסופו של דבר הניסיון שלהם נכשל, ונכשל בצורה עלובה – זה כמו לנפץ ביצה על סלע. אפילו כאשר הם הטילו על תלמידי דאפא רדיפה כזו חמורה בסין התלמידים שם עברו אותה, נחושים מאי פעם. אז מה הסיכוי של שימוש בטקטיקות הללו מחוץ לסין? איך אנחנו יכולים בכלל לפחד מזה? הנחישות האיתנה של תלמידי הדאפא היא בלתי ניתנת לערעור. תקיפה פיזית והתעללות מילולית הן רק ביטוי של חוסר יכולת. בחברה הזו תקיפה פיזית היא פשע. אז אל תפחדו מהדברים הרעים האלו, ואל תיפלו קורבן לשקרים שהם משתמשים בהם לבלבל אנשים רגילים. יש דיבורים על כך שלאנשים רגילים יש דעות מסוימות על זה, אז מה? לאנשים רגילים יש כל מיני דעות. אתם הם אלו שמצילים אותם, אז צריך להיות לכם ברור מה אתם עושים ולטובת מה אתם פועלים.
האלוהויות קבעו משהו בתקופה המוקדמת של תיקון הפא שלי, כלומר, שכל מה שהמפלגה הרעה עושה, לא משנה מה המטרה שלה, יסתיים בסיוע לי ולתלמידי הדאפא. אז, בכל פעם שהמק"ס המרושעת רוצה לעשות דבר מה רע, הוא יהפוך לכישלון ושערורייה ברגע שהוא יתחיל. התבוננו היטב בצורה אובייקטיבית ותראו שכל דבר שהתרחש במהלך תשע השנים האחרונות הסתיים כך. המק"ס המרושעת יודעת שמשטר הבריונים שלה הוא סוטה בעיני אנשי העולם, אז היא תמיד ניסתה להפגין חזות כלפי הציבור. עכשיו אפילו החזות הזו נופצה והמסכה שלה נקרעה, אז היא יודעת שהיא לא יכולה להעמיד פנים יותר והיא פועלת בתוקפנות גלויה. היום, משטר הבריונים הזה וכל הממשלה, כולל השגרירויות שלו, קיים רק למען פאלון גונג. המנגנון הענק הזה מלווה אתכם ומציג אתכם כניגוד חד אליו – האם זה לא עצום, משהו שלא נשמע כמותו! הם כבר לא טורחים להעמיד פנים ומשתמשים בכל הטקטיקות הבריוניות והערמומיות שלהם בזמן שהם עושים דברים מרושעים. ההצגה שהם מציגים נראית די מפחידה, אבל הייתי אומר שזו סערת הפעילות האחרונה שלהם לפני שהם נכחדים. (מחיאות כפיים) פשוט תמשיכו להסתכל ותראו שכך הדרמה תסתיים. התקופה הזו בהיסטוריה תוכננה כדי שתלמידי הדאפא יצילו יצורים חיים, אז למה לא לקחתם את התפקיד הראשי? למה לתת עדיפות עליונה למילים של אנשים רגילים שחונכו על תרבות המפלגה המרושעת? למה נתתם כל-כך הרבה תשומת לב לרדיפה של הרוע? חשוב לחשוב על כך ברצינות. מאסטר לא היה אומר את הדברים האלו לפני שהרדיפה החלה ב-1999, אבל היום אתם תלמידי דאפא שעברו את זה, ואתם תלמידי דאפא שבקרוב ישיגו את השלמות המלאה. (מחיאות כפיים)
כרגע, בעת שתיקון הפא כל הזמן פורץ קדימה, ממד פני השטח נראה כמו משהו שיתפוצץ על ידי דקירה קטנה בלבד. נשאר מעט ממנו. היצורים הרעים מושמדים בכמויות גדולות, וכעת, כל עוד תלמידי הדאפא שומרים על מחשבות נכונות חזקות, היצורים הרעים כבר לא יכולים כלל להציב התנגדות. בכל פעם שהם עושים משהו רע, הם צריכים לאסוף הרבה שדים רקובים ולהופיע כמעט בכל הכוח. זהו תיקון הפא וטיהור היקום שמתרחש, אז הם מושמדים, וכך הכוח של הרוע מושמד. אז אחרי שההשמדה מושלמת הם נרגעים לזמן מה. כך זה קורה בכל פעם. אז לאור זה, יש אפילו יותר הצדקה לתלמידי הדאפא לשמור על מחשבה רגועה ומפוכחת. אתם כבר עברתם את החלק הקשה ביותר של הטיפוח שלכם, אז לכו היטב את החלק האחרון של המסע שלכם, והוקירו את הדרך שעברתם! זה לא היה קל, ואתם עשיתם זאת דרך קשיים ללא תקדים. אתם צריכים להוקיר את זה. התהילה שמחכה בעתיד היא המוסריות האדירה שאתם מקימים במאמציכם לאמת את הפא, וכל מה שמחכה לכם יהיה הטוב ביותר. (מחיאות כפיים)
אל תתנו למיעוט ההולך ופוחת של תלמידים באזור מסוים, או לקיומם של ויכוחים מתמשכים בין התלמידים שלנו בכמה אזורים להיות למניע שלכם להפוך לפסיביים באימות הפא, בהצלת יצורים חיים, או אפילו בטיפוח שלכם עצמכם. בכך אתם תהרסו את עצמכם. אתם יודעים, ואני אמרתי את זה לכל אורך הדרך, שכאשר אתם, תלמידי דאפא, מסתכלים על משהו, עליכם לוודא שאתם מתבוננים בו בצורה חיובית ונכונה. מה שאנשים רגילים רואים כלא טוב הוא טוב בשביל מטפחים – יצורים שרוצים לעזוב את המקום הזה. אם החשיבה שלך היא כמו של אנשים רגילים, אז אתה תהיה לנצח אדם רגיל ולא תוכל לעולם לעזוב את המקום הזה. אז כשאתם נתקלים בקשיים זו ההזדמנות המושלמת בשבילכם להשתפר. אם אתם יכולים להסתכל פנימה, המצב הקשה הזה יהפוך במקום זאת להזדמנות, למשהו להתגבר עליו ולהזדמנות להיכנס למצב חדש. למה לא הסתכלתם על הדברים כך? ברגע שאתם נתקלים בקושי אתם דוחפים אותו מכם והלאה. כמו שאמרתי, אפילו אם אתם מתווכחים על אימות הפא והצלת יצורים חיים, או ששמעתם כמה הערות לא נעימות, כולם היו למען השיפור שלכם, משום שהשיפור שלכם הוא הראשון במעלה. בלי השיפור שלכם לא ניתן להשיג דבר, וזה כולל הצלת יצורים חיים. אם לא תצליחו להשתפר ולהשיג את השלמות המלאה, לאן היצורים החיים שאתם מצילים ילכו? מי ייקח אותם? למה לא להסתכל על הדברים כך? כמובן, בזמן שאתם בין אנשים רגילים, קשה לעשות כל דבר באופן מושלם ובאמת להיות ככה בכל רגע ורגע. אבל לפחות בנושאים המכריעים, כמו הצלת יצורים חיים, או טיפוח, אתם צריכים להסתכל כך על דברים, נכון? אלו מכם שנותרו מאחור, שהפכו לפסיביים, שמלאים בתלונות, שמחזיקים בהתמרמרות חזקה נגד אחרים, או שממקדים את תשומת הלב שלהם באלו שבאגודת הדאפא, אף אחד מכם לא מוכן לטפח את עצמו ובמקום זאת אתם מסתכלים החוצה. אם אלו שבאגודת הדאפא יטפחו היטב, אם אנשים אחרים יטפחו היטב, או אם כל האנשים הרגילים ייעשו טובים, מה אתם תקבלו מזה? מה אתם עומדים להרוויח מזה? ובכן, אז אתם תרמתם קצת לחברה ועשיתם מעט מעשים טובים, וזה הכל. זה לא מה שמטפחים רוצים להשיג. זה רק להיות אדם טוב בין אנשים רגילים, וזה לא יכול להוביל לשלמות המלאה. אז, בזמן שאתם מטפחים, אתם חייבים לטפח את המחשבה שלכם להיפטר מהחזקות אנושיות ולהתבונן בדברים עם מחשבות נכונות.
כששלושת העולמות נוצרו, הם נוצרו ביקום. אין כאן שום עקרונות חיוביים נכונים. אם היו, אז לא היה צורך במישהו כמו שאקיאמוני או ישוע לבוא לכאן, ונושא העברת הפא לא היה קורה, קל וחומר שלא היו מתקנים את הפא כאן. העקרונות כאן הפוכים, ומה שאנשים עושים ואיך שהם עושים אותם הם הפוכים. מה שמריח טוב לאנשים כאן מריח רע שם, ודברים שאנשים חושבים לטובים יכולים בהחלט להיות רעים שם. בעיני האלוהויות, אלו שאנשים חושבים לגיבורים הם אנשים המונעים על ידי דחפים רגשיים ותשוקות, ומשיגים את מה שהם רוצים על ידי כך שהם נלחמים בשבילו. אך בעיני האלוהויות, אלו שתופסים כוח פוליטי באמצעות לחימה הם שודדים. וזה איך שהתקיים המין האנושי, [בעוקבו אחרי העיקרון של הרמה האנושית] "לכבוש את העולם בכוח צבאי, המנצח שולט בארץ", וכך זה תמיד היה – נטול עקרונות חיוביים או עקרונות נכונים. הכל הפוך. ובדיוק מפני שדברים הפוכים, זה מאפשר לאנשים לטפח, ונותן לכם הזדמנות להסתכל על דברים מנקודת מבט חיובית ונכונה בזמן שאתם שקועים במה שהפוך ולראות את מה ש"רע" כטוב. כמובן, אתם לא יכולים להפריע למצב הדברים בממד הזה או לעשות בכוונה דברים רעים המפרים את העקרונות המקובלים. בזמן שאתם מטפחים את עצמכם, עליכם להתייחס לדברים שאתם חווים כקשיים, כמכות רגשיות, או לדברים שמשפיעים על השין-שינג וכן הלאה, כדברים טובים. אם תראה את כל הקושי, הקשיים וכדומה שאתה עובר כדברים רעים, אז אתה אדם רגיל. קושי הוא תשלום החובות הקארמתיים, ודברים שלא הולכים חלק מאפשרים לשין-שינג שלכם לעלות. זה נכון גם לאנשים רגילים, למעשה – הכל קשור לסילוק קארמה, וכשמישהו נפטר מהקארמה שלו הוא יהיה מסודר בחיים הבאים שלו. אנשים פשוט לא מבינים את זה. מטפח אמור להפחית את הקארמה שלו, לשפר את השין-שינג שלו באמצעות טיפוח ובסוף להשיג את השלמות המלאה. עבור תלמיד דאפא, זו התורה הבסיסית ביותר בפא והדבר היסודי ביותר. אבל כמה אנשים עדיין, אחרי מספר שנים, לא שינו את המושגים שלהם ברמה היסודית. כמה שנים אתם כבר מטפחים? אתם עדיין לא מצליחים להסתכל על דברים בדרך זו, ועדיין לא יכולים להסתכל על דברים מנקודת מבט חיובית ונכונה. הייתי באמת עצוב כשקראתי את כל המכתבים האלו שכתבתם לי וכל מה שדיווחתם עליו. למה אתם כל-כך קשורים לדברים ארציים? אני כולל בזה את ההחזקות שלכם שקשורות לאגודות הדאפא של אזורים שונים. אגודות הדאפא הוקמו פשוט כדי לסייע לאימות הפא של תלמידי הדאפא. החברים בהם לא אמורים להיות דוגמה, והם לא מאסטר. אבל אתם צריכים להוקיר את הצורה הזאת, כי היא יכולה לסייע לתאם דברים באופן מקומי כך שמאמתים יותר טוב את הפא והיצורים החיים מוצלים בצורה יותר יעילה.
הבעיה הגדולה ביותר שיש לנו היא זו שהרגע דיברתי עליה. כלומר, כשאתם לא מצליחים לטפח את עצמכם ולהסתכל פנימה. מאסטר לא מודאג שהדברים "כאוטיים". מאסטר יכול לראות דברים יותר ברור מכם, אז אני לא צריך שתדווחו לי על בעיות. מה שכתבתם למעשה חושף את ההחזקות שלכם ואת החשיבה האנושית שלכם שמתבטאים לכל אורך הדפים. בשביל מה מאסטר בא לכאן? מאסטר יכול להבחין באופן הכי מדויק מה ישר ומה לא. כולכם יודעים למה ב"אמנויות הבמה השמימיות" אנחנו יכולים להציג טוב ויופי מושלמים, ולמה קבוצה של אנשים צעירים שהתאמנו רק יותר משנה יכולים לתת הופעות שהן הטובות בעולם, מעולות, ובשיעור קומה בין-לאומי. זה משום שמאסטר דאג לכך. אנשים רגילים לא יכולים להשיג את זה. מאסטר בא לעשות את תיקון הפא – איך הייתי יכול לעשות את תיקון הפא אם אפילו הדברים שמסביבי היו "כאוטיים"? שום דבר לא ישתנה מהצד שלי. אמת המידה למדידת טוב ורע נמצאת אצלי. אני יכול לומר לכם בדיוק רב מה כל מילה, פעולה, מחשבה או מבט שלכם מייצגים. זה רק שמאסטר לא מספר לכם כדי פשוט לתת לכם הזדמנויות גדולות יותר, ביודעי איך אנשים יכולים להיות כשהם מטפחים. מה שעכשיו אמרתי היה כדי להשמיע לכם פעמון אזהרה, ולומר לכם להוקיר את המסע שעברתם בטיפוח שלכם. זה לא היה קל, תלמידי הדאפא שלי. עברתם את זה דרך הרדיפה החמורה מכל הרדיפות, והכבוד והתהילה כבר שלכם, אז כעת זה רק עניין של איך לפעול אפילו טוב יותר.
כל מה שאמרתי עכשיו התמקד בהחסרות, כמובן. אם נדבר על הדברים הטובים, הייתי אומר שתלמידי הדאפא הם באמת יוצאים מן הכלל. עשיתם כל כך הרבה דברים שתלמידי דאפא צריכים לעשות. השלמתם את עצמכם והקמתם את המוסריות האדירה שלכם, ובה בעת אתם מצילים את היצורים החיים של העולם. וזה לא רק היצורים החיים בעולם הזה. משום שאף על פי שאנו יכולים לראות את מה שכאן, אם מאחורי יצור נמצאת קבוצה עצומה של חיים המשתרעת לתוך היקום, אז זה באמת עניין חשוב באופן יוצא מן הכלל. כן, חישבו על זה: אם כל שלושת העולמות נוצרו למען הנושא הזה, אז מיהם היצורים שמגיעים להיות בני אדם או צורת חיים כלשהי כאן במשך תיקון הפא? זה לא דבר פשוט. אך העולם האנושי הוא, אחרי הכל, עולם אנושי. אפילו אם אלוהויות רבות היו מגיעות לכאן, זה לא היה דומה לחברה שמימית. זה לא אפשרי וזה נלקח בחשבון לפני זמן רב. כשמישהו בא לכאן, הוא צריך לאמץ את המצב של בן אדם. רק אז הוא יכול לטפח – רק כאשר הוא באשליה הוא יכול לקבל את ההזדמנות. זו הסיבה שחלק מהאנשים לא יכלו [לעמוד בסטנדרט] וחלק יכלו. כך הם הדברים בעולם הזה.
כשהגעתי לכאן לפני זמן קצר ראיתי שצפיתם בווידיאו קצר על תלמידי הדאפא הצעירים ב"אמנויות הבמה השמימיות" ובאקדמיית "פיי-טיאן" לאמנויות. אך למעשה יש הרבה יותר מזה. הדברים שתלמידי הדאפא עשו ברחבי העולם הם מרגשים ומעוררי השראה, פשוט לא עשו מהם סרט בעולם הזה. אבל יש סרטים שלכם ביקום (מחיאות כפיים), לא החמיצו אף דבר טוב שעשיתם – הכול צולם בווידיאו. באמת יש הקלטות וידאו. כל הדברים הללו מוקלטים, משום שהם מרכיבים את הדרך שעברתם, והם התהילה שלכם.
אז דיברתי על כמה דברים באופן כללי. יש דברים רבים שמאסטר לא רוצה לדון בהם בצורה מפורשת מדי, או יותר מדי, או באופן מקיף מדי. משום שיש דבר אחד שכמה מכם עדיין לא ברורים לגביו, למרות שהזכרתי אותו פעמים רבות: שזה אתם אלו שמאמתים את הפא, לא מאסטר. רק כאשר אתם הולכים בנתיב שלכם באימות הפא אתם יכולים להשלים את עצמכם ולהקים את המוסריות האדירה שלכם. אז אתם צריכים לעשות את זה בעצמכם. זו הסיבה שלפעמים כאשר אנשים באים לשאול את מאסטר לגבי כל פרויקט, או אפילו דברים שהם רוצים לעשות כאינדיבידואלים, ושואלים, “איך עלי לעשות את זה?” ובכן, בכך פשוט נתתם את המוסריות האדירה שלכם למאסטר. כמובן שאני יודע איך לעשות את זה. אבל אם הייתי מסביר לכם לא יהיה לכם כלום, וכשתעבדו על זה, אתם רק כמו עוזרים לי לעשות את זה ולא תקימו את המוסריות האדירה שלכם. המוסריות האדירה שמגיעה עם כל הדברים האלו תהיה שייכת אז רק למאסטר. הסיבה שבכל פעם שבאתם לשאול אותי משהו לא רציתי לענות, ולפעמים אפילו נתתי לכם מבט לא נעים, היא משום שאני רוצה שתבינו את הדברים בעצמכם. לכו בנתיב שלכם ואל תאבדו את ההזדמנות הזו. למה אתם לא יכולים להבין את זה? (מאסטר צוחק) אתם תמיד מעלים לי שאלה אחר שאלה. המאסטר מאשר את מה שתלמידי הדאפא עשו. כל עוד אתם עושים דברים מתוך שאיפה לאמת את הפא ולהציל יצורים חיים, אני אאשר את כל מה שתעשו. וכאשר אתם עושים את הדברים האלה, יהיו שם הפא-שנים שלי או אלוהויות להגביר זאת ולהפוך את מה שאתם עושים לעוד יותר מפואר ויוצא מן הכלל, והם יסייעו לכם. (מחיאות כפיים) פעמים רבות אתם לא מצליחים להסתכל על דברים בדרך זו וברגע שאתם נתקלים באתגרים אתם הולכים למאסטר. אבל כשהקושי הזה מגיע, זה בדיוק הזמן בשבילכם לשפר את עצמכם, להקים מוסריות אדירה ולהביא תהילה. זה הכל להיום.
עודכן לאחרונה באנגלית ב 22/6/08
פורסם בעברית ב 17/9/08