(לי הונג-ג'י, 22 ביולי 2006)
(מחיאות כפיים נלהבות)
שלום לכולם! (התלמידים אומרים :"שלום מאסטר!")
די הרבה אנשים הגיעו לועידת הפא הזו, תלמידים מאזורים רבים הגיעו. אולם אחד לא יכול להכיל את כולם, כך שסידרו כמה אולמות. כתלמידי דאפא טיפחתם עד היום, וזה גרם לכם להיות יותר ויותר צלולים לגבי מהו הדאפא הזה שאתם מטפחים, צלולים יותר לגבי האחריויות של תלמידי הדאפא, וצלולים יותר לגבי החשיבות של כל הדברים שתלמידי הדאפא עושים היום. וזו הסיבה שבעטיה התבגרתם יותר ויותר ופעלתם יותר ויותר טוב בהצלת יצורים חיים, בטיפוח האישי, ובאימות הדאפא כתלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא. ניתן לראות זאת היטב בשינויים המתרחשים במצב הכולל של הדברים.
אז לגבי המצב הכולל של דברים בהווה, הוא שונה לגמרי מהמצב שהיה כאשר הרדיפה המרושעת רק התחילה. הרדיפה של הרוע נגד הפאלון גונג לא הצליחה להפיל את הפאלון גונג, אלא, במקום זאת הם עצמם נפלו (מחיאות כפיים) זה לא פשוט רדיפה נגד קבוצה של אנשים בחברת האנשים הרגילים, וזה לא פשוט רדיפה נגד קבוצה של מטפחים. זהו עימות בין הטוב והרוע ביקום, וזהו עימות בין יצורים שהושפעו בתהליך תיקון הפא ושהם אנוכיים, שעושים דברים למען עצמם, ושסטו, לבין תיקון הפא עצמו. אמרתי לפני זמן רב כי תיקון הפא יצליח בוודאות ושאף אחד לא יוכל לעצור אותו. (מחיאות כפיים) זה לא איזה נושא טיפוח פשוט, וזה לא נושא פשוט הנוגע לקבוצה טובת לב שכאן בחברה האנושית היא פאלון גונג. אלא, זהו המיקרוקוסמוס של תיקון הפא של היקום כפי שמשתקף בחברה האנושית, ומה שבחברה האנושית הוא נקודת המוקד של כל מה שקורה ביקום. ממה שמתרחש בחברת האנשים הרגילים, ניתן לראות את המצב הכולל של כל תיקון הפא של היקום. למרות שזו לא תצוגה גדולה ומרהיבה, משהו מרחיק לכת ומסעיר נפש – כפי שהוא ביקום – זוהי ההתבטאות של העימות בין הטוב והרוע, המרוכז לתוך החברה האנושית, וניתן לראות את ההפרעה שיצורים מעוותים גרמו במהלך תהליך תיקון הפא.
יש משהו שאמרתי בעבר, אמרתי: "אם השמיים רוצים שמשהו ישתנה, אף אחד לא יכול לעצור את זה". (מחיאות כפיים) אז מה לגביך, המפלגה המרושעת הפצפונת הזאת? למה היא משתווה? אם הטיפוח של תלמידי הדאפא היה מסתיים היום, אם רק הכמות הזו של האנשים הייתה אמורה להינצל – אם המספר של אנשי העולם שהיו אמורים להינצל היה רק המספר הזה – אם הכל היה אמור להיגמר בנקודה הזו, ייקח פחות מיום למפלגה להתפורר. (מחיאות כפיים) זה כיוון שהמטרה של הקיום שלה, הסיבה שההיסטוריה יצרה אותה מלכתחילה, והתהליך של השימור שלה, היו כולם למען אימות הפא של תלמידי הדאפא היום. זה מה שהכוחות הישנים תכננו. כאשר אין בה עוד צורך, לָמה שישמרו אותה? היא שום דבר ביקום. רק הטיפוח של תלמידי הדאפא וההצלה של יצורים חיים הם מוחשיים ואמיתיים. רק ההתעלות של רמת תלמידי הדאפא ורק המוסריות האדירה שתלמידי הדאפא הקימו במהלך התהליך הזה הם נצחיים. הם בשביל העתיד. אז איזו חשיבות יש לדברים אחרים? אין בכלל. כל אחד או כל דבר שהייתה לו השפעה מפריעה במהלך התקופה הזאת יפורר ויושמד לגמרי בזמן שהם ישלמו את החובות שלהם.
כמובן, כל דבר שתלמידי הדאפא מראים במהלך התהליך הזה של הטיפוח ואימות הפא יכול רק להיחשב כהתבטאות בזמן שנמצאים במצב של טיפוח. בתהליך הזה בטוח יהיו את אלו אשר פועלים היטב, ואת אלו שפועלים קצת פחות טוב, אלו שאינם איתנים ונעשים לא יציבים, וכמובן יש גם את אלו שהם מאוד נחושים וטובים, כל אלו הם ביטויים בתהליך ההוא, והטיפוח הוא פשוט כזה. אלו שונים ממבחני השין-שינג שמתמקדים בפרט, שהיו בצורות הטיפוח בעבר. כולכם יודעים על הצורות האלו של הטיפוח של העבר, לא משנה איך, מבחני השין-שינג שהם נתקלו בהם במהלך הטיפוח עסקו בנושא של הפרט עצמו. עכשיו הדברים שונים. הפא הוא עצום, והמטרה העיקרית היא תיקון הפא של היקום. מה שמוצג בזמן שתלמידי הדאפא מטפחים הוא שונה לגמרי משיטות הטיפוח בעבר, כשהמטרה הייתה ההגעה של הפרט לשלמות.
אמרתי לפני זמן רב שהטיפוח שתלמידי הדאפא עושים משתמש בצורה של טיפוח שמתאימה לצורה הזאת של חברת האנשים הרגילים במידה המקסימאלית, מטפחים כאשר מתאימים במידה המקסימלית למצב של האנשים הרגילים. אז סוג הטיפוח שמתאים לצורה של חברת האנשים הרגילים יגרור באופן בלתי נמנע סוג כזה של מצב טיפוח. מצב הטיפוח שונה מכל שיטת טיפוח או מצב בהיסטוריה. אם תנסה להשתמש בשיטת טיפוח כלשהי או דרך טיפוח כלשהי כנקודת התייחסות, לא תמצא משהו מתאים, כיוון שזה מעולם לא התקיים בהיסטוריה. מעולם לא היה משהו עצום כתיקון הפא, וגם לא היה דבר שמחשל קבוצה כל כך גדולה של חיים ובסטאטוס פרי כל כך גבוה. בנוסף, הדבר החשוב ביותר הוא, שאף אדם לא הצליח בטיפוח; אלו שכן הצליחו היו כולם פו-יואן-שן. מעולם בהיסטוריה לא הפך אדם לאלוהות, כך ש[מה שאנו עושים] אינו מתאים לשום צורת טיפוח של העבר. בסביבת הטיפוח הזו ובמהלך תהליך הטיפוח של תלמידי הדאפא, יש רגעים שבהם אתם משתפים פעולה היטב, ורגעים אחרים שבהם אתם לא, ולפעמים אתם נתקלים בזרם רציף של קונפליקטים. יש גם רגעים בהם תלמידי הדאפא מסוגלים לפתור בעיות בזמן שמשתפרים יחד, אך למרות זאת, גלים של קונפליקטים ודברים כאלו ממשיכים לעלות. לפעמים הביטויים הם עזים, ולפעמים הם מתונים, ולפעמים אחרי תקופה בטיפוח דברים חוזרים על עצמם וקונפליקטים חדשים עולים, אפילו עד לנקודה שהם יותר חמורים מאשר קודם. אז יש אנשים שחושבים: "הו! אנחנו מטפחים סחור סחור, ועדיין הקונפליקטים והדברים האלו כה עזים? מדוע יש עדיין קונפליקטים אחרי כל הטיפוח הזה? אנחנו מטפחים ומטפחים, אז מדוע זה נראה כאילו אנחנו אפילו לא טובים כמו מקודם? אחרי כל כך הרבה טיפוח, מדוע אנו לא יכולים לראות שום שיפור?" להרבה אנשים יש מחשבות כאלו. למעשה, זאת מסקנה מוטעית, והיא משקפת חוסר הבנה מוחלט של צורת הטיפוח של תלמידי הדאפא.
קבעתי שתלמידי הדאפא צריכים לטפח בחברת האנשים הרגילים, ובזמן שזה פתח את הצורה הנוחה ביותר – [המאפשרת לבני אדם] לטפח לאלוהויות ובודהות מבלי לעזוב את עולם החולין – כפי שאתם יודעים, הדברים השונים שצצים כאשר החזקות מהסוג של החברה הרגילה מתנגשות זו עם זו, והמצב שאנשים נמצאים בו בתוך המציאויות של החברה בזמן שהמוסר מתדרדר ומתפרק, מהווים אתגרים עצומים. וזה לא נגמר בזה. בעיני האלוהויות, המקום הזה הוא מסוכן ומלוכלך, וקארמה נמצאת בכל מקום. כמות הקארמה שאנשים נושאים על גופם כל כך גבוהה שהיא נוטפת מהם כשהם הולכים ברחוב. ויש גם את השדים המרושעים של צ'ינג (רגשות) ורוחות רקובות הממלאות את העולם האנושי. כל אלו הם חומר של הרמה הנמוכה ביותר שהתעוות. אז סביבה כזו, במונחים של טיפוח, מהווה לא רק מבחן האם תוכל להשתפר כאן, אלא אף יותר מכך, היא תזהם באופן חמור את הצד שלכם שטופח בהצלחה בזמן השיפור שלכם. זה יהיה משהו שלא ניתן להימנע ממנו לחלוטין. האם אדם יכול לטפח בצורה כזו? אתה תמשיך לטפח ותמשיך להזדהם, תמשיך לטפח ותמשיך להזדהם שוב ושוב. האם תצליח בטיפוח בצורה הזו? לא תצליח. אז לקחתי את זה בחשבון כאשר קבעתי את צורת הטיפוח הזו. לכן, בתהליך הטיפוח, ברגע שמטפח טיפח איזשהו חלק, כשהרמה שלו משתפרת, והוא עבר בהצלחה מבחן כלשהו, החלק ההוא מופרד מיידית באופן שאינו מוגבל על ידי זמן. (מחיאות כפיים) [לחלק ההוא] כבר אין שום קשר עם העולם האנושי, והוא מופרד על ידי כמות גדולה של מרחב ושל זמן. לדוגמה, יתכן והוא יופרד לזמן של מיליוני או עשרות מיליוני שנים מאוחר יותר. אם כך, האם תוכל לזהם אותו? אי אפשר להשיג אותו בכלל. יתכן והוא יהיה במרחק של רק מספר סנטימטרים, אך ההבדלים העצומים בזמן ובמרחב, גורמים לכך שהממד הזה לא יוכל להפריע בכלל לחלק המטופח של תלמיד. אני רק ממחיש את הרעיון – הוא מופרד. ככל שחלקים ממשיכים להיעשות מטופחים, הם מופרדים ללא הרף; באותו זמן, החלק הלא מטופח, ממשיך לעבור טיפוח ללא הרף עד השלב ששום דבר לא נשאר והכל טופח. זוהי דרך הטיפוח שעליכם ללכת בה.
אז תוך כדי שאתם עוברים את התהליך הזה, חישבו על זה: האם החלק שלכם שמראה את עצמו בחברה האנושית הרגילה – חלק שלא טופח בהצלחה – הוא לא חלק של אדם שמטפח? כיוון שזה בן אדם שמטפח, יש לו מחשבות אנושיות והתנהגות אנושית. כיוון שזה אדם שמטפח, יש לו כל מיני מחשבות רעות אנושיות שנוצרו במשך הזמן, או שנגרמו כתוצאה מהזדהמות חדשה מהחברה. אז כמטפח, [אתה עשוי לחשוב]: "מה נחשב כטיפוח?" ובכן, לעשות את הדברים שתלמידי הדאפא אמורים לעשות, כמו דברים שמאמתים את הפא, ודברים שמצילים יצורים חיים, בין השאר, זוהי האחריות [שלכם] בגדר מחויבות וזה חלק מהקמת המוסריות האדירה. אך היכולת לשפר את עצמכם היא הדבר הקריטי ביותר. זה כיוון שאם אתם לא מטפחים את עצמכם, לא תוכלו לעשות אף אחד מהדברים האלה היטב. אז כאשר אתם קפדנים לגבי עצמכם, מגלים את ההחסרות שלכם, ובעקביות נפטרים מהן, אז אתם מטפחים. אם בזמן שאתם עוברים מבחן אתם מבינים משהו, ונעשים צלולים לגביו, ומנהלים את הדברים היטב, אז אתם תתעלו. החלק שהתעלה מופרד, ועם עוד התעלות, יש עוד הפרדה. באותו זמן, מה שנשאר הוא שוב החלק הלא מטופח; כיוון שזה החלק שעדיין לא טופח, החלק ההוא עדיין בעולם האנושי. חישבו על זה: האם זה לא ייראה כאילו האדם תמיד מטפח - ועושה זאת מבלי להניב פירות – והוא אינו משתפר באופן ניכר? מדוע הוא אינו יכול להראות את הצד האלוהי שלו? כאשר אדם מטפח היטב, אפשר רק לראות, אם מסתכלים על פני השטח, שאדם זה הוא מאוד נחוש. להיות נחוש אומר שאדם זה יכול להשגיח על מילותיו ועל מעשיו בקפדנות בכל רגע, לשים לב בקפדנות למחשבותיו, ויכול להיות קפדן עם עצמו, והוא בדרך כלל יכול לנהל את עצמו בקפדנות. זה מתאר אדם שהוא נחוש בטיפוח. כל עוד אדם עדיין מטפח, החלק האלוהי שלו לא יכול לעבור הנה, ולא תראו את ההתבטאות האמיתית של אלוהות בחברה האנושית. טיפוח בדרך כזו מבטיח שהצד המטופח לא יזדהם, זה מבטיח שהאדם יוכל להמשיך לטפח בזמן שהוא לא רואה את האמת בסביבה האשלייתית הזו, וזה מבטיח שתלמידי הדאפא יוכלו לאמת סטאטוס פרי אפילו גבוה יותר. באותו זמן זה מבטיח שבתקופה הזו, העולם האנושי לא יושפע ולא ישונה על ידי הצד האלוהי. כאשר אדם חותר קדימה בהתמדה בצורה הזו, כאשר אדם יכול לטפח ללא לאות בסביבה הרודפת והקשה הזו, ויכול להתקדם במרץ, אפילו מצליח להציל יצורים חיים ולפעול אפילו טוב יותר, האין זה מרהיב?
זה מה שתלמידי הדאפא עומדים בפניו היום, וזו צורה של טיפוח שנוצרה על ידי ההפרעה של הכוחות הישנים וכו'. אז בתהליך הטיפוח שלכם, כל עוד הצד שלכם שטופח לגמרי עובר לשם ומופרד, כל מה שעוד לא טופח עדיין בא לידי ביטוי. החזקות אנושיות עדיין יראו עצמן, וכך גם אלמנטים רעים. כאשר קונפליקטים עולים, לא ניתן לומר כי תלמידי הדאפא לא טיפחו היטב, וגם לא ניתן לומר כך או אחרת על הקבוצה המסוימת הזו של מטפחים, ולא ניתן לומר כי הפרטים המעורבים אינם נחושים. לעולם לא ניתן לראות את הצד המטופח. החלק ההוא נעשה אלוהי, ורק החלק הלא-מטופח יראה את עצמו. אך האנשים הללו באמת מטפחים. לא רק שהם מטפחים, הם גם הקימו כבר את סטאטוס הפרי העצום שלהם וגם שינויים ענקיים בכל הגופים שלהם, כשחלקים רבים של הגופים שלהם טופחו לאלוהויות. האם אנשים רגילים יכולים להשתוות לתלמידי הדאפא האלו? הם לא יכולים להשתוות.
אם נביט רגע בסיטואציות שבהם הקונפליקטים הללו עולים, הם עדיין שונים מאלו שמתרחשים בחברת האנשים הרגילים. הקונפליקטים שתלמידי הדאפא פוגשים הם רק למען המטרה של הטיפוח והמטרה של אימות הפא. למרות שהחזקות אנושיות, ההחזקה להתפארות, ההחזקות של הפרט, והאלמנטים של בני אדם הרוצים לאמת את עצמם מעורבים, [תלמידי הדאפא] יודעים על הדברים האלו, וברגע שהם מתגלים, הם יתקנו אותם. זה שונה לגמרי מאנשים רגילים. כך שיהיו בעיות בין תלמידי הדאפא. ובנוסף, דברים כאלו משחקים גם תפקיד נוסף. כלומר, ברגע שקונפליקט עולה, הוא ישפיע על אנשים אחרים. ברגע שאחרים שמים לב לכך, הקונפליקט יחמיר, מה שיגרום למטפחים המעורבים לשים לב לכך. אם [מטפח] יכול להסתכל פנימה בזמן שהוא עובר את זה, הוא יוכל למצוא את ההחסרות שלו. אם הקונפליקטים לא היו עולים אל פני השטח, או לא היו מופיעים, לא הייתם מסוגלים לגלות את ההחזקות שלכם ולזהות אותן. כאשר הכל רגוע וחלק, האם אתם יכולים לטפח את עצמכם?
יש הרבה קבוצות דתיות היום שאומרות: "או, תראו איך הדברים הם טובים כאן אצלנו. כולם מאוד דואגים ואוהבים אחד את השני". מה הם אוהבים? (הקהל צוחק) הם אוהבים החזקות, אוהבים את האושר בעולם האנושי, ואוהבים לשמר את הנעימות שבין האנשים. האם זה טיפוח? זה לא! בהחלט לא. זה רק מגן שמשתמשים בו כדי להגן על ההחזקות האנושיות. אני כן מקווה שהבעיות בין תלמידי הדאפא [יפחתו] – כמה שפחות, כך טוב יותר. אבל כשקונפליקטים כאלה הם מועטים ככל שניתן, זה בגלל שסביבה ומצב נוצרו על ידי כך שיכולתם לחפש פנימה ולעמוד על המשמר כשהקונפליקטים האלה עלו. זוהי תקוותי, וזה היה הטוב ביותר אם כולם יכלו להשיג את זה. מה קורה אם אנשים לא יכולים להשיג את זה? אפילו אם הם אינם יכולים להשיג את זה, זה עדיין טיפוח. זה רק שהם לא היו נחושים מספיק במצב הזה שהוא סביבת הטיפוח שלנו; אבל הם עדיין מטפחים. זה בדיוק המצב של סביבת הטיפוח שיש לתלמידי הדאפא בשלב הנוכחי. אני שוב אומר לכולם: כשקונפליקטים מתרחשים, זה לא מפחיד – רק טפחו ופעלו היטב. אפילו לגבי אלה בסין שלא פעלו היטב או שלא פעלו מספיק טוב, או שאפילו עשו דברים רעים מאוד, לפני שהעניין הזה מסתיים, הדברים האלה הם עדיין התבטאויות בטיפוח האישי. אבל הזמן לא מחכה לאף אחד, ויש פחות ופחות הזדמנויות.
כשאדם מטפח לאלוהות בתהליך המייסר והמכאיב של סילוק החזקות – חישבו כולכם – אילו התנהגויות הוא מסוגל להפגין? יכול להיות שהוא יוכל להפגין כל דבר. אבל ברגע שהוא מבין את זה, הוא יכול לתקן את זה. ולמה הוא יכול לעשות את זה? זה לא נעשה בשביל המטרה של להיות אדם רגיל טוב, אלא כדי לטפח לשלמות. (מחיאות כפיים) זה קדוש, וזה ללכת את הדרך אל עבר אלוהות. זה שונה ממה שקורה בחילוקי הדעות שיכולים להיות לאנשים רגילים. הצורה של זה לא תהיה שונה, אבל נקודת הפתיחה והמטרה יהיו שונים, ואפילו הדברים שאנשים עושים ומצבי המחשבה שהם נמצאים בהם לאורך התהליך לא יהיו בדיוק אותו הדבר. אז אתם חייבים לזהות את זה. כיוון שהיום אני נכנס יותר לעומק בקשר לצורת ומצב הטיפוח ומבהיר דברים, כשאתם משתפים פעולה אחד עם השני [מעתה ואילך] לא צריכה להיות לכם עוד ההחזקה של להתגונן מפני אחרים. (מחיאות כפיים) בין אם זה להאשים אחד את השני, להשתמש בהחזקות אנושיות כדי לדחות אחרים, או כל מיני מצבים – אני אומר לכולם, כל אלה הם החזקות חדשות שהופיעו בגלל חוסר הבנתכם את צורת הטיפוח [של הדאפא]. האין זאת? כן! אז אל תפתחו החזקה חדשה כתוצאה מחוסר הבנתכם את מצב הטיפוח. ההחזקה הזאת תהיה כשלעצמה מכשול גדול להתקדמות בטיפוח שלכם, אז אתם צריכים להיפטר ממנה גם.
הרבה קונפליקטים מופיעים כשמתרגלים מטפחים. כשיש הרבה מאוד החזקות שאי אפשר להרפות מהן, סביבת [הטיפוח] שלכם לא תהיה טובה. אם ההיפך הוא הנכון, אז זה יהיה טוב מאד. אם אתם לא מחפשים פנימה כשבעיות מסוימות וקונפליקטים מופיעים, הם יתעצמו, וזה קורה בגלל ההחזקות שלך עצמך. חלק נעשים יותר ויותר בולטים, והם למעשה נגרמים מכך שהאדם לא טיפח היטב. זה ממשיך עד ש[הקונפליקט] לא יכול להיפתר, והאדם מבולבל ומוטרד על ידי המצב שבו הוא נמצא. אז מה לעשות? "נחפש את המאסטר". כל פעם שדברים יוצאים מכלל שליטה, אנשים הולכים לחפש את המאסטר. זה תמיד בגלל שהם אינם יכולים להתגבר על כך, או שאינם רוצים להתגבר על כך, שהם הולכים לחפש את המאסטר. האם אתם עוזרים למאסטר לטפח? (המורה מחייך) (הקהל צוחק) או שאתם בעצמכם מטפחים? (מחיאות כפיים)
טיפוח זה לטפח את עצמך. לא משנה איזה סוג של מצב מופיע, אתה צריך לבחון את עצמך. אני אומר לכולכם, אם אדם רגיל יכול לבחון את עצמו בכל פעם שהוא נתקל בבעיות, הוא יהפוך למה שאנשים רגילים קוראים לו "נבון". כשלתלמיד דאפא יש קושי והוא צריך להקדיש לזה מחשבה, עליו להסתכל קודם כל על עצמו, ולעשות דברים בהתאמה לסביבה שתלמידי הדאפא ותיקון הפא צריכים. כשבעיה מתרחשת, זה בגלל שהאדם הזה הולך בעקשנות נגד עקרונות הפא. מיצאו איפה הבעיה מונחת, ותרו על העקשנות, ופיתרו את הדברים. כשאתה נתקל במשהו, הגישה הטובה ביותר היא לא להסתער קדימה ולהתווכח עם אחרים, לדחוף את דרכך קדימה, ולמהר ולרדוף אחרי פתרון. ותרו על ההחזקות שלכם, קחו צעד אחורה, ותפתרו את זה. (מחיאות כפיים) אם בכל פעם שמשהו קורה אתם מיד קופצים למי צודק, אצל מי הבעיה, ואיך אתם פעלתם, אז בעוד שעל פני השטח זה נראה כאילו אתם פותרים את הקונפליקט, למעשה זה לא המצב כלל. על פני השטח זה נראה מאוד רציונאלי, אבל למעשה זה לא רציונאלי כלל. לא לקחתם צעד אחורה והשלכתם לחלוטין את ההחזקה שלכם ובחנתם את הנושא. רק אחרי שאדם נסוג מקונפליקט באופן שלֵו ורגוע ואז מסתכל על זה, הוא יכול באמת לפתור את זה.
אם תוכל לנהל את עצמך באופן זה עם כל דבר שאתה נתקל בו, לכל הפחות תמצא דרך לפתור את הבעיה. אחרת איך תוכל לפתור אותה? כשאדם מסתער קדימה והוא שש לויכוח, ככל שהוא רוצה לפתור את זה, כך הוא יוכל לפתור את זה פחות. במצב הזה בעצם עדיין לא ויתרת על ההחזקה הזאת ואתה דוחף את דרכך קדימה, ואתה מתעקש להבין מי צודק ומי טועה; למרות שעשית טעויות, אתה מתעקש לגלות את הטעויות של אחרים. כשהגישה היא כזאת לא תוכלו לפתור את הבעיה. הרבה דברים מסתיימים כך. וכשהבעיה לא יכולה להיפתר, אתם הולכים לחפש את המאסטר. יש בדרך כלל סיבות שאני לא רוצה להיפגש עם מתרגלים, למרות שלמעשה אני באמת אוהב להיות איתכם. (מחיאות כפיים) אתם ראיתם למה הפכו האנשים של החברה של היום. אני לא רוצה אפילו להביט אל המחשבות המלוכלכות וההתנהגות שלהם. אני מעדיף להיות בקשר עם מטפחים. אבל ברגע שאני נפגש אתכם, אתם מעלים הרבה שאלות (הקהל צוחק), ואתם הודפים כלפיי הרבה דברים שאתם אמורים לעבוד עליהם בזמן שאתם מטפחים. אז לא נותרת לי ברירה, וכך אני לא מעז להיפגש איתכם. (הקהל צוחק)
אם כולכם תוכלו לחפש פנימה, הרבה בעיות ייפתרו, לא יהיו כל-כך הרבה מתחים, ולא יהיו דברים כל-כך עזים שניצתים. למרות שהמאסטר דיבר על כך, אחרי הכל זה אנשים שמטפחים. למרות שתלמידי הדאפא עברו דרך כל-כך רבה וטיפחו עד לאן שהם היום, זה עדיין אנשים שמטפחים, אחרי הכל. הצדדים הטובים הם אלוהיים והם הופרדו, אז החזקות אנושיות עדיין נראות. זה מגיע לנקודה שכמה מטפחים שואלים אותי: "מאסטר, אני טיפחתי כל-כך הרבה זמן. למה המחשבות הרעות שלי עדיין כה חזקות? למה אני עדיין לא מצליח לגרש אותן?" זה נכון. כל עוד לא השלמת את הטיפוח והאלמנטים הרעים שלך לא הוסרו לחלוטין, האלמנטים האלה יבואו לידי ביטוי. רק כשהם ייעלמו לא יהיו עוד בעיות. למרות שאמרתי את זה, אף אחד לא צריך להפוך לנינוח, ולחשוב: "או, אז ככה זה. אם כך, אין לי מה לדאוג. (הקהל צוחק) אם זה מופיע, אז שיהיה. אני לא אטריח את עצמי בזה עוד." זה לא ילך! הטיפוח הוא הראשון במעלה. זה עתה אמרתי שאם אתה לא יכול לדכא את זה, אם אתה לא יכול להסתכל פנימה ולחפש בתוך עצמך כשאתה נתקל בקונפליקט, אם אתה לא יכול לשנות את עצמך ולהסיר את ההחזקות האנושיות, אז לא יהיו לך חלקים מטופחים שהופכים לאלוהיים, ומה שאתה עושה לא יכול להיחשב לטיפוח. אז אתה צריך לטפח בעקביות את החלק הלא מטופח שלך, כך שהוא יטופח לאלוהות ויטופח היטב, ואתה חייב להיות קפדן עם עצמך – רק אז זה טיפוח. אחרת, בשביל מה מטפחים?
אתם יודעים, הרבה דתות הגיעו לתקופת סוף הדהרמה. זה לא שאנשים באמת רוצים להתנהג כמו שהם מתנהגים; זה בגלל שאנשים הפכו למבולבלים ומעורפלים. אנשים מתייחסים לעשיית דברים באופן אקטיבי כאל טיפוח, והם מתייחסים לשמירה על הצורות הדתיות כאל טיפוח. למעשה, אלוהויות לא מיחסות כל חשיבות לדברים האלה. הן רק מחשיבות את השיפור של הלב של האנשים כחשוב, כי רק זאת השתפרות אמיתית. הסביבה [שנוצרה על ידי צורות של דתות] נועדה רק כדי לספק למטפחים או לאלה שמאמינים בבודהא או באלוהות את הסביבה שבה ישתפרו ביחד, וזה בשביל שאנשים יוכלו ללמוד אחד מהשני. זה כמו שתלמידי הדאפא מתכנסים כדי לערוך ועידות פא, מתכנסים כדי ללמוד ביחד את הפא וכדי לשתף התנסויות, ועושים את התרגילים ביחד. תלמידי דאפא מקדישים זמן יחסית מועט בסביבה כזאת, ועדיין אלו הן הסביבות היחידות שיש לכם לדון על דברים וללמוד אחד מהשני. יש יותר הזדמנויות [לאינטראקציה] ויותר זמן בחברת האנשים הרגילים, והקונפליקטים שאתם נתקלים בהם מופיעים בעיקר בחברת האנשים הרגילים. זוהי בדיוק הצורה של הטיפוח שלכם. אז אי אפשר להגיד שלא טיפחתם היטב, או שתלמידי הדאפא אינם נחושים. הולכים להיות קונפליקטים ובעיות בין אנשים. מה שחשוב זה איך תטפלו בהם.
זה עתה דנתי איתכם על הנושא הזה צעד אחד קדימה. למעשה, כל הפא שלימדתי הוא מהכרך האחד של הפא. תקראו בתשומת לב את "ג'ואן פאלון", [ותראו ש]כל הפא שלימדתי אחרי פרסום הספר הוא הסבר של "ג'ואן פאלון". אם אתם לא מאמינים, תקראו. טיפוח בהתבסס על הספר "ג'ואן פאלון" יוביל אתכם להצלחה בטיפוח. (מחיאות כפיים)
בהזדמנות הזו אומר לכם, שכשתלמידי דאפא עושים דברים ביחד, אתם צריכים באמת לשתף פעולה היטב זה עם זה. השינויים במצב הכולל של הדברים הם גדולים. ראיתם שהרבה דברים עדיין נתקלים במכשולים, אבל ברגע שכל המכשולים האלה יסולקו, העניין הזה יסתיים. מצב הדברים הנוכחי הוא בדיוק בגלל הדברים האלה שלא נוקו עדיין, בגלל שעדיין יש אנשים שהם אבודים בגלל השקרים, ובגלל שעדיין יש הרבה שאינם רוצים ללמוד את האמת. אבל המצב הזה נמס בעקביות, כמו שקרח נמס. ברגע שכולו יימס, הסביבה הזאת לא תתקיים עוד. לאלה שרוצים לטפח ולהשתפר לא תהיה סביבה לעשות זאת. אלה שרוצים להציל יצורים חיים יגלו שהיצורים החיים כולם מבינים דברים, ואז לא יהיה צורך לעשות זאת. במילים אחרות, ברגע שזה באמת יגיע לנקודה ההיא, לא יישאר דבר לעשות. אז זה בדיוק בגלל שעכשיו יש הרבה דברים שצריכים להיעשות והרבה אנשים שעדיין לא מודעים [למה שמתרחש באמת], שיש לנו את המצב שאנחנו רואים היום ויש צורך לעשות דברים. ואילו השינויים במצב הזה הם בלתי נפרדים מכל הדברים שתלמידי דאפא משקיעים כשהם מבהירים את האמת ועושים כשהם מצילים יצורים חיים. כמובן, ההשפעה של המצב של תיקון הפא גם היא חלק מזה, אבל אם כל תלמיד דאפא לא מבהיר את האמת לאנשים, לאינדיבידואלים, מבהיר את האמת לחברה, אז באשר לתהליך של שינוי חשיבת האנשים ברמת פני השטח, זה לא משהו שאלוהויות יעשו בשבילם על בסיס אינדיבידואלי. אז דברים מהתחום הזה של רמת פני השטח של בני האדם צריכים להיעשות על ידי תלמידי דאפא.
אנשים עם גורל שנקבע מראש, ואלה שיכולים להינצל, יכולים – על ידי הפא-שן שלי, אלוהויות נכונות, או השדה האדיר שהדאפא יצר בעולם – להופיע ממש לפניכם בכל מגוון של סביבות, וזה יכול לספק להם הזדמנות ללמוד את האמת. אבל אתם צריכים לבצע את זה, וזה לא ילך אם אתם לא שם בחוץ, עושים דברים. למרות שהמצב הכללי של הדברים עבר שינוי עצום, הלחץ [של מה שמונח] לפניכם לא פחת. הצלת אנשים היא נושא דחוף עכשיו; יש עדיין הרבה אנשים שלא ראו את האמת. מה שנכון לגבי האנשים הרגילים הוא אותו הדבר לגבי איך שהממשלות השונות יתנהגו: בלי קשר לאם הם יבינו דברים נכון או לא, ובלי קשר לאיזה סוג של מחשבות יש להם, כשיוצגו להם העובדות הם ישתכנעו, והם חייבים להשיג השקפה נכונה. בין אם זה טיפוח או הצלת יצורים חיים – המטרה היא הלב של האדם, לא גוף כלשהו. הדברים לא נקבעו, שעָם מסוים מיועד להישאר ואחר שמיועד להיפלט. זה בהחלט לא המקרה. זה לא משנה מאיזו מדינה אדם או באיזו פינה של העולם הוא גר, [המאמצים שלנו] מכוונים רק ללב של האדם, לא גוף כלשהו.
הרבה תלמידי דאפא ראו מראות מהעתיד; אלה אינם שקריים. צעד אחר צעד, עם השינויים שבאים עם הזמן, הדברים האלה מתקרבים עוד ועוד. אז, כתלמידי דאפא עליכם לעשות היטב את מה שאתם אמורים לעשות. אל תדאגו לגבי מה הולך להתרחש בעתיד, זה מספיק אם אתם יודעים בפנים מה אתם צריכים לעשות, נושאים את הפא בתוך לבכם, עושים את כל מה שצריך להיעשות, ועושים את כל מה שאתם רוצים לעשות, כל עוד הדאפא צריך את זה. (מחיאות כפיים) אל תלכו לקיצוניות עם שום דבר; עשו דברים ברציונאליות עם ראש נקי. זוהי המוסריות האדירה של תלמיד דאפא. מי שמצליח להישאר יציב בצורת הטיפוח הזו שבחברת האנשים הרגילים, האדם הזה באמת עושה את מה שהכי טוב בצורה הזאת של הטיפוח. אם עם צורת [הטיפוח] הזאת מישהו מפגין התנהגות שאינה מתאימה לצורה הזאת ושמתנגשת איתה, אז אולי האדם הזה לא פעל מספיק טוב. כיוון שטיפוח של תלמידי דאפא מנוהל עם צורת [טיפוח] כזאת, הצורה הזאת מסוגלת לחשל תלמידי דאפא, והיא יכולה ליצור סטטוס פרי עתידי גבוה באופן בלתי יאומן. לעזוב את הצורה [של הטיפוח] הזאת או לא להתאים לה יפריע לטיפוח שלך; הדברים האלה הם למעשה תוצר של החזקות.
אמרתי את הדברים האלה ודיברתי על הנושאים האלה איתכם היום בגלל שבהווה יש הרבה דברים שלא נעשו מספיק טוב, ויש הרבה בעיות בולטות. היו מצבים שהם פחות ממספקים כשאתם עובדים ביחד, ולכן המאסטר נגע בדברים האלה. היום בעיקר באתי לראות את כולכם. ועידת הפא היא הזדמנות טובה בשבילכם לדון וללמוד אחד מהשני. המאסטר לא ימשיך לדבר. אסכם כאן. תודה לכולכם! (מחיאות כפיים סוערות)
אני כה שמח לראות את כולכם. (מחיאות כפיים) בכל פעם שאני רואה אתכם, [אני יכול להגיד ש]היה שינוי בולט מאוד במצב הכולל ובמצב העניינים הכולל. זה אותו הדבר בכל פעם, לכן הייתי אומר שהסביבה שיש לתלמידי דאפא יכולה לחשל אנשים. כתלמיד דאפא בחברה הזאת, לא משנה באיזה סוג של סביבה או פינה של החברה אתה נמצא, אתה משחק תפקיד חיובי. לא משנה אם אתה מבהיר את האמת ומאמת את הפא או עושה דברים שלא כל-כך קשורים לדאפא באופן ישיר, אתה בכל זאת מציל יצורים חיים ומשחק תפקיד עצום (מחיאות כפיים), וזה בגלל שלמחשבות הנכונות ולשדה החומל שלך יש תפקיד חיובי. אני מקווה שכולכם תפעלו אפילו יותר טוב בעתיד. (מחיאות כפיים) כל דבר שתלמידי דאפא השיגו יתגלה בקרוב. תודה לכולכם! (מחיאות כפיים ממושכות)
הערת העורכים: התרגום נתון לשיפור נוסף, על-מנת להיות קרוב יותר לטקסט המקורי. עדכון אחרון: 6 בינואר 2007.