זו אמורה הייתה להיות ועידה שמארגנים תלמידי הפאלון דאפא האמריקנים שבחוף המזרחי כדי לשתף בהבנה ובתובנות מלימוד הפא, אך נראה כעת כי אנשים רבים היושבים כאן הם למעשה מארצות אחרות ומאזורים אחרים. ייתכן שרבים מכם חשבו שהמאסטר אולי יופיע. אומר לכם מראש, שבעתיד כשוועידה לשיתוף התנסויות תיערך באזור כלשהו, אולי לא אבוא. אני אומר לכם את זה כדי שלא תסעו לשווא [בכוונה לראותני]. ועידות דאפא נערכות כמעט מדי שבוע סביב העולם ואני לא יכול להשתתף בכל אחת ואחת מהן. אני רוצה לומר לכם זאת מראש.
בנוסף, הוועידה המסוימת הזאת אורגנה די טוב. מתרגלים רבים השקיעו בשקט מאמץ רב ותרמו רבות לאירוע הזה. בשם כולכם אני מודה בזאת למתרגלים האלה על שסיפקו לנו את הסביבה הזאת. באותו זמן אנחנו חייבים להפוך את הוועידה הזאת להצלחה. ועידת דאפא חייבת לא להיות טקסית בלבד. אתם חייבים להפוך אותה לאירוע שבאמת מאפשר לכם להשתפר ולגלות את ההחסרות שלכם, ושבאמת עוזר לכם להתקדם לקראת השלמות המלאה. במקרה כזה, המאמצים של המתרגלים שתרמו לוועידה זאת יהיו בעלי ערך, והוועידה שלנו באמת תשרת את מטרתה היטב. אותו הדבר לגבי ועידות הנערכות באזורים אחרים – אתם חייבים לגרום לכך שוועידות כאלה יהיו באמת מועילות לטיפוח ולשיפור של כולם, ולא לתת להן להפוך לפורמליות.
אין לשפוט את הטיפוח על פי מספר האנשים שמתרגלים. אמרתי שזה לא משנה לי כמה רבים או כמה מעטים האנשים שמתרגלים. אפילו אם אחוז אחד בלבד מהאנשים מתרגל טיפוח, מה שעשיתי לא נעשה לשווא, שלא לדבר על העובדה שיש לנו מטפחים רבים. כולכם מתרגלים טיפוח, ואתם משתפרים באופן ניכר – כולכם במהלך השתפרות מהירה, ואני רואה שאתם גם חרוצים מאוד. כעת יותר אנשים מכל רחבי העולם הגיעו להבין את הדאפא טוב יותר ויותר, ויהיו עוד ועוד אנשים שילמדו את הדאפא. לכן, בהתאם, זה יעורר כמה נושאים; כלומר, כשהתחלתם ללמוד את הפא הזה לראשונה, אולי היו לכם שאלות רבות או ספקות רבים, ועלו נושאים רבים שלא הצלחתם להבין מספיק. אני חושב שבין כל המתרגלים החדשים שיושבים כאן, לא משנה מאיזה לאום או קבוצה אתנית אתם, בלימוד הפא עליכם להתמיד בקריאת הספר. רק כך יוכלו השאלות שנפלאו מבינתכם למצוא מענה. אני מדבר על זה בכל הוועידות: עליכם לקרוא את הספר שוב ושוב במהלך הטיפוח. מדוע אני חוזר על מילים אלה שוב ושוב? משום שמדי יום מצטרפים אנשים חדשים. לכן יהיה צורך לחזור על המילים האלה שוב בעתיד. במילים אחרות, מטרת העברת הפא הזה שלי היא לאפשר לאנשים לטפח ולאפשר לאנשים להשתפר – זה בטוח, והמציאות הראתה שהמטרה הזאת ניתנת להשגה.
כך או כך, כולנו יודעים שיש לי רק הגוף האחד הזה בעולם האנושי. יהיה לי ממש קשה לומר לכל מתרגל ומתרגל כיצד לטפח, כי יש קרוב למאה מיליון אנשים שלומדים את זה ויהיו עוד רבים רבים נוספים בעתיד. הדאפא הזה נחשף לציבור ואני לא יכול לדבר עם כל אחד מכם וללמד אותו פנים אל פנים בעולם האנושי, אך אני גם רוצה שתשתפרו – שבאמת תשתפרו, אפילו שתגיעו לשלמות המלאה. אם לא הייתי יכול להשיג את זה, האם זה לא היה להוליך אתכם שולל? אך המציאות הראתה שלא רק שאנשים התרוממו באמצעות הטיפוח, הם גם טיפחו טוב מאוד. אז זה מוכיח שאני יכול להיות אחראי על כולם ושהמילים שלי אינן חסרות בסיס. מה שזה עתה דיברתי עליו הוא שבשל מספרם הרב של המתרגלים אינני יכול לראות כל אחד מכם או ללמד אתכם באופן אישי, אך כל עוד אתם קוראים את הספר, "ג'ואן פאלון", תקבלו את כל מה שמגיע לכם (מחיאות כפיים). כולכם יודעים שזה אינו ספר רגיל. זה הפא. בחברה האנושית שלנו קיימים חוקים שונים, תיאוריות ואידיאולוגיות, אך אומר לכם, כל אלה הם דברים אנושיים – הם דברים אנושיים ברמה של החברה האנושית הרגילה. אך מה שאני מלמד אתכם היום הוא הרחק מעבר לכל תיאוריה בעולם האנושי ולכל פא שברמה האנושית הרגילה. לכן, בהיותו מה שהוא, בהחלט יש לו המשמעויות הפנימיות הנשגבות והבלתי נתפסות שלו. במילים אחרות, אם אתם רוצים לטפח, הפא הזה יכול באמת להדריך אתכם להשתפר. על פני השטח, הספר נראה בדיוק כמו כל ספר רגיל אחר, דיו שחור על נייר לבן. אך עיניים אנושיות יכולות לזהות דברים רק בממד של החברה האנושית הרגילה הזאת, וכל דבר המשתרע מעבר לתחום הזה הוא בלתי נראה לבני אדם. כיום, המדע עדיין לא הצליח להתפתח לאותה רמה, והוא גם לא יכול להבין את הדברים האלה. אך בממדים אחרים, ברמות גבוהות ועמוקות יותר שעדיין אינן ידועות למין האנושי שלנו, יש סביבות חיים אחרות וממדים שבהם מתקיימות ישויות חיות. במילים אחרות, זה נראה כספר בממד האנושי הזה, אך זה לא כך כשמביטים בו בממד אחר. זהו חוק השמים. אני לא מדבר כאן על כמה נפלא הוא לי הונג-ג'י. לעתים קרובות אני אומר לכם שאני פשוט בן אדם ושאתם לא חייבים להתייחס אלי כנפלא כל כך. זה מפני שמה שאני מלמד אתכם הוא הפא הזה, המאפשר לכם להתאסף יחד לתרגל טיפוח, ומאפשר לכם להשתפר ולהשיג הבנה של הפא הזה.
היות שמתרגלים רבים אינם יכולים לראות אותי, אמרתי לעתים קרובות שעליכם "להתייחס לפא הזה כאל המורה". הפא הזה יכול לספק הדרכה לכל דבר בטיפוח שלכם. מאחורי הדיו השחור שמודפס על נייר לבן קיימים אין-ספור בודהות, טאואים ואלוהויות. כשאתם קוראים את הספר ורוצים לשפר את עצמכם או להגיע לרמה מסוימת, האלוהויות שמאחורי כל מילה יאפשרו לכם להבין את המשמעות האמיתית ברמות שונות שמאחורי אותה מילה אם הרמה הזו היא בתחום שבו אתה אמור להיות. זאת הסיבה לכך שכשאתם לומדים את הספר שוב ושוב, לא משנה כמה פעמים קראתם אותו, בכל פעם תהיה לכם הבנה שונה של אותו משפט. אלו מכם בקהל שקראו את הספר יותר ממאה פעמים אינם עוד מספר קטן. ובין הכמעט מאה מיליון מתרגלי דאפא, אלה שקראו את הספר יותר ממאה פעמים אינם עוד מספר קטן. ואתם עדיין ממשיכים לקרוא אותו. עכשיו אתם לא יכולים להניח את הפא הזה, כי ככל שאתם קוראים עוד, כך אתם מוצאים בו יותר דברים; ככל שאתם קוראים עוד, אתם מבינים יותר, והגעתם הרחק מעבר למה שהמין האנושי יכול להבין כיום, כולל מה שהמדע המודרני יכול להבין. על כן אתם יכולים להשתפר ולהתרומם. כמובן, הפא יכול להדריך אתכם לרמות גבוהות ולהדריך אתכם בטיפוח שלכם. הפא גם יכול לעזור לכם בדברים רבים רבים. אך אני אומר לכולכם שהטיפוח האישי שלכם הוא החשוב ביותר. אם לאדם אין הלב לטיפוח, אין מה לדבר על דברים אחרים. חייב להיות לכם לב המסור בנחישות לטיפוח. באמצעות לימוד הפא תבינו את העקרונות האלה בהדרגה וכתוצאה מכך תיעשו נחושים יותר. אל תפחדו מכך שיהיו לכם שאלות. אני מרוצה מכך שאתם יכולים לזהות את השאלות שיש לכם. שאלות רבות שאין לכם תשובה עליהן ושאתם רוצים לשאול יכולות למעשה לקבל מענה באמצעות קריאת הספר ללא הרף בזמן שאתם מטפחים. כפי שמתרגלים ותיקים רבים כבר יודעים, יהיו לכם שאלות רבות כשאתם קוראים את הספר בפעם הראשונה: "מדוע? מדוע?" רבות מהמחשבות אף יהיו ברמה בסיסית, כמו "האם זה אמיתי?" אולי יהיו לכם מחשבות מסוג כזה. אך, כשאתם קוראים אותו בפעם השנייה, כל אותן שאלות ומחשבות שהיו במחשבתכם זוכות למענה. בה בעת, שאלות חדשות יצוצו כשתקראו את הספר בפעם השנייה. אך כשתקראו את הספר בפעם השלישית, השאלות ההן יזכו למענה. אז זה תהליך מתקדם שכזה. זה נראה פשוט, אך למעשה, אני יכול לומר לכם: כך עובד הטיפוח, כי בכל פעם שאתם קוראים את כולו אתם משפרים את עצמכם.
כידוע לכם, יותר ממאה מיליון איש קיבלו את הפא. במהלך ההיסטוריה מעולם לא היו כל כך הרבה אנשים בזמן שבו לימדו פא נכון. כמובן, אני רוצה להציל אף יותר אנשים. המתרגלים הוותיקים שביניכם יודעים שלימדתי פא כה עצום רק מפני שעכשיו אנחנו בתקופה היסטורית מיוחדת. אז עליכם לקרוא את הספר הרבה במהלך הטיפוח שלכם. זה קריטי לטיפוח שלכם – אתם חייבים לעשות את זה. כשחיים בחברה האנושית, כל מה שאנשים באים אתו במגע הם דברים מעשיים של חברה אנושית. אם אתם לא מנצלים את הזמן לקרוא את הספר, המחשבות שלכם על הטיפוח והלב שלכם לטיפוח עלולים להיחלש. אתם עלולים להפוך לפחות חרוצים בטיפוח שלכם, אפילו עד כדי כך שתוותרו עליו. זה עלול לקרות. אך לעתים אני מהרהר: אתם קיבלתם את הפא, וזה לא היה קל, אז אם לא תוקירו אותו, זה יהיה חבל כל כך משום שמעולם באלפי שנות ההיסטוריה, מאז תחילת הזמן, זה לא נעשה. בעבר, כיצד יכול היה הפא האמיתי של הקוסמוס להיחשף לבני אדם? זה היה לגמרי בלתי אפשרי.
אמרתי שאני מלמד את זה רק בגלל שאנחנו בתקופה מיוחדת בהיסטוריה. החברה האנושית בעתיד תעבור שינויים עצומים; תופעות מיוחדות רבות יופיעו בקוסמוס. המדע המודרני כבר גילה גופים שמימיים חדשים שנוצרים ללא הרף וגופים ישנים שמתפוצצים. האם העיתונים לא מדווחים שגלקסיות חדשות מופיעות במקומות שלא היו בעבר, ושגופים שמימיים עתיקים רבים מתפוררים ורבים חדשים מופיעים? זה מתרחש בגופים קוסמיים רחוקים ונידחים מאוד. זה הולך ומתקרב באיטיות לממד הזה שעיני הבשר ודם האנושיות שלנו יכולות להבחין בו. מראות אלה יופיעו.,הסיבה שאני מזכיר את הדברים האלה היא כמובן כדי לומר לכם שזה רק תחת נסיבות היסטוריות מיוחדות אלה שאני מלמד את הפא הזה. לכן עליכם להוקיר את הפא הזה. אם לא תלמדו את הפא, בטוח שלא תצליחו להבין עד כמה יקר ערך הוא הפא הזה. אם תוכלו ללמוד את הפא, ככל שתלמדו יותר כך תדעו יותר כמה יקר ערך הוא הפא.
הדתות בחברה האנושית עברו דרך תקופת זמן של יותר מאלף שנים, ובמשך הזמן הן איבדו את הדברים הבסיסיים והחיוניים ביותר לְדת. במילים אחרות, הן אינן יכולות עוד להשיג את המטרה של השבת האנשים לשמים באמצעות הרמתם לסטנדרט של השלמות המלאה. כלומר שבעת המודרנית הן אינן יכולות עוד לשרת את המטרה הזאת, ואנשים רק חיים בדמיונות של עצמם. לכן בחרתי ללמד את הדאפא עכשיו. עליכם לדעת שכשאני מעביר את הפא הזה, אם לא היה ניתן להשיג את המטרה, זה היה מביא לבעיה איומה. מעולם לא ציינתי בפניכם את הדבר הזה. לפני שאני מתחיל לדבר עליו, אגע תחילה בבעיה חברתית. כידוע לכם, בחברה האנושית, במיוחד באלף או באלפיים השנים האחרונות, צצו תיאוריות מסוגים שונים, בין אם טובות, מרושעות, או נייטרליות; וכן גם דוקטרינות דתיות שונות. בהתחלה לכמה דתות אמיתיות גדולות הייתה כוונה להפוך בני אדם לאנשים טובים. הן שמרו באפקטיביות על הסטנדרטים המוסריים של החברה האנושית, ובה בעת אפשרו לאלה שהפכו לאנשים טובים יותר להתרומם, אפילו עד לנקודה של חזרה לממלכות השמימיות שלהם. אך במהלך הזמן הארוך, הדוקטרינות האלו התדללו בהדרגה על ידי החשיבה והמושגים של האנשים המודרניים. אנשים יותר ויותר לא מסוגלים לקבל את הדוקטרינות האלו, והם מאמינים בהן פחות ופחות. הם מתייחסים להליכה לכנסייה בימי ראשון כדבר תרבותי שעושים, במקום לנסות באמת לנהל את עצמם על פי תורתם של ישו, מריה הקדושה או יהוה. אם אינך יכול לעשות זאת לא תוכל ללכת לממלכות השמימיות. אתה לא יכול ללכת לממלכה שמימית מבלי לנהוג על פי תורה של בודהא. יש הטוענים: "אני נוהג על פי תורתו". למעשה, אתה אפילו לא יודע כיצד לנהוג על פי תורתו. זו היא הסיבה הבסיסית מדוע אני אומר שדתות אינן יכולות עוד לאפשר לאנשים לטפח ולחזור הביתה.
אך היום אני מעביר פא כה עצום, שהוא יכול לעורר עמוקות את לבבות כולם. כל עוד אתם קוראים את הספר, תדעו שהוא טוב. כל עוד אתם קוראים את הספר, תבינו את המופלאות של הפא. מה שאני מלמד זה העקרונות האמיתיים של הקוסמוס, ובכולם הפא הזה יגע עמוקות. גם באותם אנשים שהפכו למושחתים מאוד ושהפכו להיות לגמרי נגד הטבע של הקוסמוס, גם בהם הפא הזה יגע עמוקות. מדוע? היות שהם נעשו לגמרי ההיפך מהפא הזה, הם באמת יהיו מפוחדים, וישנאו אותו. במילים אחרות, דינם של אנשים כאלה נחרץ סופית. לכן, בכולם יגע הפא הזה – או שהם יסכימו עם הפא או שהם יתנגדו לפא.
כפי שאמרתי, העברת הדאפא הזאת שלי יכולה לגרום לבעיה רצינית מאוד. אף אחת מהתורות, מהתקופות העתיקות ועד היום, אינה יכולה עוד להחזיר את לבבות האנשים ל[מצב שבו הם היו ב]תקופת הזמן הטובה ביותר, אך המציאות הוכיחה שהפא היסודי הזה של הקוסמוס שאני מלמד יכול לאפשר לאנשים להגיע לשלמות המלאה. אבל אם הפא הזה לא היה יכול לאפשר לכם לעלות חזרה, אז לא הייתה שום דרך אחרת – מימי הקדם המרוחקים של המין האנושי עד הזמנים המודרניים ואפילו עד העתיד – שהייתה מאפשרת לכם לעלות חזרה, ולמין האנושי לא הייתה עוד תקווה. זה יהיה מסוכן מאוד! אם הפא הזה לא היה יכול באמת לשרת את המטרה הזאת, או אם הפא היה ניזוק, לא הייתה דרך אחרת להציל את המין האנושי (מחיאות כפיים). כי זה הפא העליון ביותר של הקוסמוס, אין פא אחר שיכול להיות בעל עוצמה דומה לזו של הפא הענק, היסודי, של הקוסמוס. אך האמת היא שהדרכתי אתכם מעבר לרמה ההיא: אני באמת אִפשרתי למתרגלים לשפר את עצמם ולתלמידים להתרומם באמת בטיפוח שלהם, ואִפשרתי ליותר אנשים להבין את הפא הזה. אף על פי שהמוסריות של החברה האנושית מתדרדרת במהירות והפכה לרעה, גיליתי שגם אם אנשים עושים דברים רעים ומעשים שגויים מתוך בורות, ברגע שאנשים מתוודעים לפא הזה הם מנהלים את עצמם על פי הפא. כלומר, לאנשים יש עדיין טבע בודהא ומחשבות טובות, והטבע הנדיב שלהם עדיין קיים – הם פשוט עשו מעשים רעים רבים מתוך בורות.
הבאתי אתכם אל מעבר לאותו שלב. זה דבר שגרם לי להיות מרוצה מאוד (מחיאות כפיים). למתרגלים שלנו ולחברה האנושית זה הדבר שהכי ראוי לשמחה, כי באמת פרצתם ויצאתם מהמצב המסוכן ביותר (מחיאות כפיים). כידוע לכם, בהיסטוריה שלנו היו נביאים רבים, מאסטרים רבים של צ'יגונג ואנשים מוארים רבים בדתות שאמרו אמירות רבות על אסונות שונים שיתרחשו בחברה האנושית בסוף המאה הזאת. הם אפילו דיברו על כך שבני האדם יושמדו. כמובן, אלו אינן מילותיי – אני רק אומר לכם מה אמרו אותם נביאים.
אני יכול לספק לאנשים תשובה ברורה לגבי האם דברים אלה יקרו או לא. אתם יודעים, זה בדיוק כפי שאמרתי, ההקבלה שבה השתמשתי ב"ג'ואן פאלון". יש תפוח רקוב – ביקום העצום הזה כדור הארץ נראה ממש כמו תפוח – תפוח שנעשה רקוב מבפנים ומבחוץ. בדיוק כמו כל אדם ואדם, כל חלקיק וחלקיק בתוך התפוח הזה רקוב. אז האם לא צריך להשמיד את התפוח הזה, לזרוק אותו, או להיפטר ממנו? אם המוסריות של החברה האנושית התדרדרה לרמה הזאת, בעיני האלוהויות, האין זה נראה כמו תפוח רקוב שיש להשמיד? אך כאלוהויות, כפי שכולנו יודעים – במיוחד אלו הקרובות לרמה של המין האנושי – לכולן יש חמלה לבני אדם, אז הן רוצות להציל בני אדם. אך חישבו על זה, כולכם: אתה רוצה להציל תפוח רקוב ולא רוצה לזרוק אותו, אז אתה משאיר אותו בחדר, אבל הוא נרקב יותר ויותר, ותולעים זוחלות על כולו. עכשיו יש תפוח רקוב מלא בתולעים בחדר המצוחצח שלך – מדוע שתשאיר אותו שם? אם אתה מתעקש להשאיר אותו שם, האין אתה עושה מעשה רע? אותו דבר לגבי היקום הזה. כדור הארץ כבר נעשה כזה. מדוע לא להשמיד אותו? אם אלוהות לא משמידה אותו האין היא עושה מעשה רע? אך אלוהויות הן שונות מאנשים. הן בעלות כוח שמאפשר להן להפוך את התפוח לטרי, החל מהחלקיקים המקוריים ביותר שלו. הן יכולות להפוך את התפוח בחזרה לטרי; באמצעות שינוי ההרכב שלו, התפוח הופך שוב לטוב. אם מישהו יזרוק אותו אז, האם הוא לא יעשה מעשה רע? אבל זה לא דבר שאלוהויות ממוצעות מסוגלות לעשות.
כיום יש 100 מיליון איש שמטפחים, משנים את החשיבה שלהם, חיים כאנשים טובים ונעשים מוסריים יותר. הם באמת משתדלים להתקדם להיות אנשים היכולים לעמוד בסטנדרטים הקיימים ברמות שונות של היקום. אז האם ניתן לפוצץ את כדור הארץ? האם ניתן להרוס אותו? האם הנבואות של אותם נביאים יוכלו להתממש? הם כבר לא יוכלו להתממש. אני אומר שאף נבואה איננה נכונה עוד, כי הדאפא מתפשט בחברה האנושית היום, ולבבות של אנשים מתרוממים – מתרוממים במהירות. אתמול עיתונאי שאל אותי שאלות והזכיר שכעת 100 מיליון איש לומדים [את התרגול הזה]. יתר על כן, המגמה מתפשטת במהירות. יהיו יותר אנשים שילמדו את זה. כיום יש 100 מיליון איש המשפרים את מוסריותם. אם כל אחד מאותם 100 מיליון אנשים יגיד לאדם אחד נוסף לבוא וללמוד, המספר יהפוך ל-200 מיליון. המספר יוכפל מהר מאוד למספר ענק. כשכולם יחזרו להיות נדיבים, להיות בני אדם טובים, וכל אחד ישפר את הסטנדרטים המוסריים של עצמו, החברה האנושית תהפוך למה שזה עתה תיארתי – לתפוח שנעשה טרי. מי יוכל להרוס אותה?
התפתחות החברה האנושית וכל מצב ביקום אורגנו על ידי אלוהויות. כל הדברים האלה נעשים על פי דפוסים מסוימים. החברה האנושית חווה מצבים רעים, כולל מלחמות, רעידות אדמה, שיטפונות, מגיפות, מזיקים וכדומה, ויש הרבה הרבה אסונות טבע אחרים. למעשה לכל אלה יש מטרה. הן מסלקות קארמה למין האנושי. מחשבות של בני אדם מכוונות על ידי אלוהויות. בני אדם אף פעם אינם חושבים מהיכן מגיעות מחשבותיהם. כשהם רוצים לעשות משהו באופן מסוים, כשמחשבותיהם מופיעות, כשמה שמכנים השראה מגיע, או כשהם לפתע נזכרים במשהו, הם כולם חושבים שאלו המחשבות שלהם כאשר למעשה רבות אינן שלהם. אלוהויות שומרות על כל היבט בחברה האנושית תחת שליטה קפדנית. עם זאת, יש דבר אחד. יש עיקרון ביקום הזה האומר: כשזה נוגע למה שבן אדם רוצה לעשות, מה שהוא רוצה לעשות כישות אינדיווידואלית, עדיין יש להסתכל על מחשבותיו של האדם. אם הוא רוצה לטפח, נהדר, אעזור לו לטפח; אם הוא לא רוצה להיות טוב, אניח לו, והוא יהפוך להיות אדם רע מאוד. אך בסך הכול, החברה האנושית נשלטת על ידי אלוהויות. אז, כשאדם הוא טוב, יהיה לו עתיד מזהיר, ואם הוא לא, לא יהיה לו, וחשיכה וקארמה רעה יחכו לו.
מה שדיברתי עליו זה עתה נבע מתוך הדיון על הטיפוח שלכם ועל הפא שלי. המטרה היא לומר לכולם להוקיר זאת. היום, יש 100 מיליון איש שלומדים את הפא. כבר שכתבתם את ההיסטוריה. האם לא ראוי לחגוג את זה? האין זה נפלא? (מחיאות כפיים) אבל, יש עדיין אנשים רעים רבים שעושים דברים רעים. אז אף על פי שלמין האנושי לא יהיו אסונות גדולים כפי שהנביאים חזו, עדיין יהיו דברים שליליים רבים שיתרחשו באזורים מסוימים, כי אין להם את הפא שם.
היות שהיום הוא הוועידה לשיתוף הבנות ותובנות מלימוד הפא, אני לא רוצה לגזול יותר מדי מזמנכם. רק רציתי להיפגש אתכם. מטרת הוועידה שלנו היא שכולכם תתקדמו ותזכו בהבנה מעמיקה יותר מתוך הקשבה לדבריהם של מתרגלים אחרים ולשיתוף שלהם. בטוח שיש לכם שאלות רבות. כל הזמן יש מתרגלים חדשים שמתחילים ללמוד את זה, ולמתרגלים חדשים יהיו שאלות. גם למתרגלים ותיקים יש כמה שאלות. בואו נעשה כך: אענה על שאלותיכם מחר אחר הצהריים. זה עתה אמרתי לכם שאתם צריכים להוקיר את הפא, וללמוד אותו הרבה. עליכם לקרוא את הספר שוב ושוב, וכשאתם עושים זאת אתם משתפרים. שילבתי את היכולות שלי לתוך הדאפא הזה. כל עוד תלמדו אותו, תעברו שינויים. כל עוד תלמדו אותו, תשתפרו. כל עוד תנהגו לפיו עד הסוף, תוכלו להגיע לשלמות המלאה (מחיאות כפיים).
כבדרך אגב אתייחס לכמה דברים קטנים. קודם כל, מעתה ואילך, מתרגלים ותיקים, כל עוד טרם הגעתם לשלמות המלאה, עליכם לצאת ולתרגל. אני מזכיר את זה שוב. למה אני אומר את זה? משום שסביבת הטיפוח שלנו, סביבת לימוד הפא שלנו, ומה שהמתרגלים דנים בו ואומרים שעה שהם ביחד, הם אציליים ויוצרים סביבה נדירה וטהורה מאוד. קשה מאוד למצוא את זה בחברה האנושית, וזו חלקת האדמה הטהורה הכי רחומה והכי נפלאה, אז אתם חייבים לא לאבד את הסביבה הזאת. זאת משום שהחברה האנושית ממשיכה להתדרדר, והיא נעשית גרועה יותר ויותר. לכולכם עבודות בחברה האנושית הרגילה הזאת, ויש לכם פעילויות חברתיות – כולכם באים במגע עם אנשים רגילים ועם חברה אנושית רגילה. כתוצאה מכך, מה שאתם רואים ושומעים, בין אם אתם מתכוונים לכך או לא, הכול קשור לדברים של אנשים רגילים, דבר שיפריע לטיפוח שלכם. אז זה מועיל עבורכם ללמוד את הפא ביחד לעתים קרובות ולהשתמש באגן המים הצחים הזה כדי לטהר את עצמכם.
כמו כן, לאחרונה כתבתי שני מאמרים, שאתם מכנים כתבים. הנושאים שהועלו הם קריטיים; הם גם הנושאים שניתן יותר להבחין בהם כיום. כלומר, יש אנשים שהגיעו להארה למחצה ברמות נמוכות, ואשר משום שהרמות שלהם אינן גבוהות אין להם הבנה רבה של הפא, והם אינם מסוגלים להבין במלואם דברים רבים שלימדתי. היות שהם במצב של הארה-למחצה ברמות נמוכות, הם רואים כמה ישויות מרמות גבוהות שהתדרדרו וברחו אל שלושת העולמות מממדים של רמות גבוהות (היות שתיקון הפא מתחולל שם למעלה, הקוסמוס הישן מתפורר והחדש נברא, אז כדי לברוח מהמציאות הזאת, הישויות האלה ברחו לממד הזה של בני האדם – הם באו לממד האנושי כדי להתחמק מהאסון), או רואים כמה אלוהויות של רמות נמוכות שבמקור התקיימו בשלושת העולמות. הם לא יכולים לראות את התמונה האמיתית של מה שמתרחש בקוסמוס הזה. הם כמובן ידעו על כך לפני שהם הגיעו הנה, אך אין להם מושג מה קרה מאז שהם הגיעו. כלומר אטמו אותם כאן לגמרי.
רבים מהם מתנגדים לתיקון הפא ומתנגדים לדאפא, אך רבים מהם לא יודעים על המצב האמיתי. אפילו האלוהויות שהיו במקור בממד הזה לא באו במגע עם המציאות ההיא, וכתוצאה מכך, הן אינן מודעות לאמת. אז גם הן מפריעות למתרגלי דאפא. כמה מהן מפריעות בכוונה, מבלי לדעת שהן מפריעות לחוק הגדול של הקוסמוס ושהן מבצעות פשע חמור – הן לא מסוגלות לזהות את זה. היות שהאמת של היקום מוסתרת מהן, הן יכולות רק לראות דברים בתוך שלושת העולמות. כעת הדאפא נכנס לשלושת העולמות – העבודה בשלושת העולמות החלה.
זה יוצר יחסית הפרעה משמעותית לאנשים שהטיאן-מו שלהם נפתחה ברמות נמוכות. יש מתרגלים שדרך הטיאן-מו הפתוחה שלהם רואים אלוהות נפלאה ויוצאת דופן שאומרת כמה מילים שמכפישות את הדאפא. כמובן, כל אלו הם דברים שהיא המציאה. המטרה שלה היא לבלבל מתרגלים ולגרום לכך שהם ינופו מהדאפא. כמה מהן מתחפשות לפא-שנים שלי ואומרות לכם מה לעשות. כל מי שאומר מפורשות לתלמיד שמטפח מה לעשות הוא בטוח מישהו שבא להזיק לדאפא ולמתרגלים. מדוע מנצלים אתכם? רק מפני שיש לכם החזקות חזקות. אתה בוחר את הנתיב של עצמך, והמיקום העתידי שלך הוא היכן שהישות שלך אמורה להיות. חישבו על כך כולכם: לפני שהמשימה שלי תגיע לממד הזה, היא, גם כן, תחת שליטה.
מדוע מרשים להן לעשות את זה? כי הטיפוח שלכם לא יכול להתנהל על מי מנוחות לאורך כל הדרך. בעתיד, כשתופיעו בגן העדן השמימי כאלוהות נפלאה שהגיעה לשלמות המלאה, כל האלוהויות ישאלו אתכם: כיצד טיפחתם עד המקום הזה? זה קריטי האם עברתם מבחנים קשים, האם חוויתם משהו בטיפוח שלכם שבו באמת הייתם צריכים להחליט אם תמשיכו לטפח בפא הזה, והאם הייתם נחושים במהלך מצוקות. לכן, השתמשנו בהפרעה הזאת כדי לראות את הלב שלכם. יש אנשים שלא יכלו לעבור את המבחנים האלה ועזבו את הפא. יש שהתחילו להתנדנד. אך המקרים האלה הולכים ומחמירים. לכן העליתי את הנושא כשאני נותן לאנשים האלה שעזבו את הפא הזדמנות אחרונה נוספת; אחרת, הם יאבדו את ההזדמנות הזאת. חישבו על כך כולכם: במהלך תיקון הקוסמוס על ידי הפא, אלוהויות רבות של רמה גבוהה נעשו לא כל כך טובות והפילו אותן למטה. הן אפילו איבדו את ההזדמנות להיות בני אדם. רבות מהן אפילו הושלכו למקומות נמוכים יותר אפילו מזה של בני האדם, ויש שהושמדו. אז מה בנוגע לבני אדם? אם אתם מאבדים את ההזדמנות הזאת, לעולם לא תהיה נוספת. כמובן, אתם תחליטו מה אתם רוצים. כתבתי את המאמר לומר לכם לא להחמיץ את ההזדמנות הזאת.
המאמר השני היה אודות כמה אנשים שהיו בדתות אחרות או אנשים שנהגו לתרגל דברים אחרים. גם הם באו ללמוד את הדאפא כי האמת של הקוסמוס נעשית יותר ויותר ברורה. אחרי הכול לישויות של רמות גבוהות יש יכולות מסוימות. גם הן הבינו שרק הדאפא הזה יכול באמת לאפשר לאנשים לחזור, וששום דרך טיפוח אחרת בחברה האנושית אינה יכולה עוד להשיג זאת. אז הם גרמו לאנשים שלהם, או לכאלה שאין להם הבנה מלאה של זה לבוא אל הדאפא שלנו. מטרתם היא להשתמש בדאפא שלנו כדי לחזור למיקומים שהם רוצים בהם. הם למעשה אינם יכולים להניח לדברים של עצמם, ופשוט משתמשים בדאפא ובי במקום לרצות באמת לטפח בדאפא. הם לא מסוגלים להתנתק מאותן אלוהויות-לכאורה שבלבם, מהדברים שיש להם החזקה אליהם, או אפילו מדברים שכבר נופו החוצה ואינם קיימים עוד.
הם כאן בממד האנושי, והם כלל לא יודעים על הדברים האלה. הם רוצים להשתמש בדאפא הזה, וכוונה זו כשלעצמה היא חטא. אני בהחלט יכול להתעלם מהם ולהניח להם לנפשם, אך אני חושב שאחרי הכול הם הגיעו להכיר את הפא הזה. אף על פי שלבם ומחשבותיהם אינם טהורים, הם קראו את הספר. אז אני רוצה לתת להם הזדמנות על ידי כך שאני מבהיר ומציין את זה. אם אתם עדיין לא יכולים לחזור בכם, אתם תאבדו את ההזדמנות הזאת לנצח. אני יכול לומר לכם, הזדמנות כזאת אין להחמיץ, וההזדמנות לא תחזור שוב. הדאפא הוא רציני, והטיפוח הוא עניין רציני – זה לא משחק ילדים. האם אתם חושבים שתוכלו פשוט להשיג אותו מתי שתרצו? האם אתם חושבים שתוכלו פשוט להשיג אותו בכל עת שיהיה לכם נוח? זה לא תלוי בכם. אם תאבדו את זה, תאבדו את זה לנצח.
אני רוצה לדבר על דבר אחד נוסף. יש תלמידים צעירים רבים בין המתרגלים שלנו. עליכם לשים לב לחיים האישיים שלכם. בעניין האינטימיות, אין עליכם לנהוג על פי ההתנהגות המנוונת של החברה האנושית הרגילה. יכולים להיות לכם אישה או בעל – זה בסדר ותקין. זו אינה בעיה עבורכם לטפח תוך התאמה לחברת האנשים הרגילים באופן מקסימלי. אם תהיו בעל ואישה זה בסדר, אך אם אינכם בעל ואישה ואתם מקיימים יחסי מין, אז אתם עושים את הדבר המלוכלך ביותר. זה דבר שאלוהויות לגמרי אינן יכולות לקבל – אף אלוהות לא תקבל זאת. אז הקפידו לשים לב לזה. מסלול הטיפוח של אדם הוא ההיסטוריה של אותו מטפח. אין-סוף, אין-ספור אלוהויות שלא ניתן לספור אותן מתבוננות בכל מחשבה ובכל מעשה של תלמידי הדאפא. כמטפחים הנחושים להגיע לשלמות המלאה, מדוע אינכם יכולים לעבור את המבחן הזה? אפסיק כאן להיום. אני מקווה שהוועידה הזאת תהיה מוצלחת. מחר אחר הצהריים אענה על שאלות עבורכם. כעת אתם יכולים להמשיך בוועידה, ומתרגלים ישתפו בהתנסויות ובהבנה שלהם.
שלום לכולכם!
אם לשפוט מהיומיים האחרונים, הוועידה הזו הייתה בהחלט מוצלחת מאוד. ועידות כמו זו תמיד טוב שיש – הן יכולות להועיל למתרגלים שלנו, לאפשר לכולם להצליח, לעזור לאנשים ללמוד זה מזה איפה ההחסרות שלהם, ולדחוף אנשים להתקדם בנחישות ללא הרף. זה טוב מאוד. זו בדיוק המטרה של ועידות פא. הן יכולות לעזור לכם בטיפוח-תרגול שלכם, שזו המטרה של ועידות דאפא. בנוסף, ייתכן שכבר גיליתם שיש מאפיין בולט לוועידה הזאת: הבנת הפא של מתרגלים מערביים הולכת ומעמיקה. אני חושב שהפעם הם הציגו בפנינו את הדיון המעמיק ביותר עד כה (מחיאות כפיים). משום שהם מתמידים בלימוד הפא הם יותר ויותר מסוגלים להבין באופן רציונלי את הפא הזה, והם מסוגלים לדבר על עצמם מתוך הפא. זה ממש מצוין. אחר הצהריים הזה מיועד בעיקר לענות על שאלותיכם. בסדר, אתחיל לענות על שאלותיכם עכשיו.
שאלה: מוסיקת הדאפא, פּוּ-דוּ
המאסטר: המוסיקה הזאת נוגנה מאז אתמול במהלך הוועידה. כולכם שמעתם אותה, והיא חגיגית ומרגשת מאוד. זו המוסיקה של הדאפא שלנו. חשבתי שהיות שיהיו עוד ועוד מתרגלי דאפא, יש לאפשר למוסיקת התרגול שלנו להיות נגישה לציבור באמצעות הוצאות לאור. זה היה כרוך בנושא של זכויות יוצרים. לכן נקטתי בשתי גישות בו זמנית: ראשית, דנו עם המלחין בנושא זכויות יוצרים; שנית, ביקשתי ממתרגל מוסיקאי להלחין יצירה שתענה על הצורך שלנו במוסיקת תרגול. דיברתי אישית עם המתרגל ואמרתי לו איך לעשות את זה, ומהר מאוד הוא סיים להלחין את המוסיקה. הוא הלחין שתי יצירות – גִ'י-שִי
כשאנחנו עושים את התרגילים נתמיד עם המוסיקה המקורית, כי החלפה תשפיע על כולם לא מעט. כך אין צורך לשנות שום דבר, שזה דבר נהדר. עם זאת, המוסיקה החדשה הולחנה יפה מאוד. כולם הרגישו שהמוסיקה מצוינת אחרי שהקשיבו לה; הדבר היחיד הוא שהיא מאוד חגיגית ומרגשת. משום שהיא כה חגיגית ומרגשת, היא בקלות גורמת לאנשים להזיל דמעות, מעוררת ומרגשת, וזה מקשה עליהם להיכנס לשקט במהלך התרגילים. לכן, אני חושב שאת היצירות המוסיקליות האלה ניתן להשמיע במהלך ועידות או פעילויות דאפא אחרות; בנוסף, הן הולחנו על-ידי מתרגל דאפא שלנו, אז הן מוסיקה של הדאפא שלנו. אנא שימו לב שעלינו עדיין להשתמש במוסיקה המקורית לביצוע התרגילים, כי למוסיקה הזאת כבר הייתה השפעה חזקה מאוד על המתרגלים.
שאלה: משך המדיטציה שונה משמעותית בין המתרגלים. האם יהיו הבדלים דומים לאחר ההגעה לשלמות המלאה?
המאסטר: לא. לא משנה כמה גבוה אתם מטפחים, הגוף שלכם לאחר ההגעה לשלמות המלאה הוא כבר לא גוף שמוגבל על ידי הממד או הזמן האנושי הזה, או אלמנטים כלשהם בממד הזה. אז הגוף שלכם בזמן ההוא לא יושפע כלל כשאתם עושים מדיטציה – יהיה לכם קל בין אם אתם יושבים או שוכבים.
שאלה: הזמן לטיפוח תרגול מוגבל. תלמידים רבים מודאגים שאולי לא יהיה מספיק זמן.
המאסטר: המחשבה הזאת לא נכונה – זה סוג נוסף של החזקה. יכולה להיות לכם תחושת דחיפוּת שיכולה לשמש ככוח מניע להתקדמות מהירה יותר שלכם והגעה מהירה לשלמות המלאה, אך אם יש לכם החזקה לדברים האלה, זה בהחלט ייהפך למכשול. ואז ההפך, זה יעכב את ההתקדמות שלכם וישפיע על הטיפוח שלכם. אז אל תחשבו על כלום, ופשוט תתקדמו ותטפחו את עצמכם. כל עוד אתם מטפחים את עצמכם, מובטח שאתם מתקדמים לעבר השלמות המלאה. כל עוד אתם יכולים לצלוח את הרגעים הקריטיים ההם, השלמות המלאה היא בהמשך. בטיפוח שלכם, כל אחד מכם עלול להיתקל בדברים שיגעו בציפור נפשו, ולפעמים ההרגשה תהיה אפילו חזקה למדי. כמה מהדברים האלו אולי לא יופיעו ישירות מסביבכם, או על גופכם, או בדברים שאתם נתקלים בהם. הם עלולים להתבטא בדברים שקורים לאנשים אחרים, או כשאחרים מעבירים עליכם ביקורת, או בזמן קונפליקטים אחרים. כל אלה יגרמו לכם לבחור אם ללמוד את הדאפא או לא ללמוד את הדאפא, או אם אתם רוצים את הפא הזה. במה שתבחרו יתבוננו. כולם ייתקלו במצבים האלה.
לכן, כשאתם נתקלים בדברים אלה, זה בוחן אתכם כדי לראות אם אתם מסוגלים להמשיך לטפח, ואם אתם יכולים לטפח בדאפא בהתמדה. זה קריטי מאוד. צריך שיהיה ברור לכם שבמהלך תהליך הטיפוח שלכם, בכל רגע יכולה להופיע בפניכם הזדמנות שבה תיבחנו אם אתם יכולים להגיע לשלמות המלאה או לא. אתם עלולים לא לעבור אותה משום שאינכם יכולים להיות יציבים בדאפא, או שאולי תעברו אותה משום שיש לכם אמונה מוצקה בדאפא – אתם תעברו בזכות הנחישות. בין אם תעברו או תיכשלו, אולי תרגישו לאחר מכן שזה היה לא כלום, אך כשאתם בתוך זה לא תחשבו שזה לא כלום. כך או כך, זה מבחן לגבי אם אתם יכולים להתקדם לעבר השלמות המלאה או לא. זה הקריטי ביותר. למעשה, קל לנו מאוד לסלק החזקות מסוימות עבור בני האדם. ברגע שנקבע שהאדם המסוים הזה יכול להגיע לשלמות המלאה, אז הוא יוכל להיפטר מהחזקותיו הנותרות בהדרגה. בגלל זה אני אומר לכולכם שבמסלול הטיפוח אתם עלולים להיתקל במצבים מסוג זה. אם תוכלו להתמודד איתם היטב, אם תוכלו לעבור אותם – הכול תלוי בכם. לא משנה מי זה שנמצא בתוך אסונות שונים, לא משנה מי זה שנגעו בציפור נפשו וגרמו לו להתנדנד כך שהוא לא יוכל לטפל בדברים שעל הפרק באופן רגוע כמו בדרך כלל – אלה הם הרגעים שהכי בוחנים אנשים.
שאלה: האם זה בסדר להוסיף תרגום סימולטני בשפה זרה למוסיקת התרגול במקביל לקולו של המורה?
המאסטר: זה בסדר. אך זה אפילו יותר טוב לא להוסיף תרגום סימולטני. זו גם לא טעות להוסיף אותו, שכן זה עשוי להועיל למתרגלים חדשים. אבל להקלטות של ההרצאות שלי צריך להוסיף תרגום סימולטני, ועושים את זה עכשיו. הקול שלי צריך להיות שם. כפי שכולכם יודעים, הקול שלי הוא לא סתם קול. בגלל זה הקול שלי צריך להיות שם יחד עם קולו של המתרגם. בדרך זו, התהליך שלכם של הקשבה לפא וקבלת הפא יהיה זהה לזה של מתרגלים סינים המקשיבים לי בסינית.
שאלה: כשמישהו מטפח עד לנקודה של שואן-גואן-שה-וויי, האם הטיאן-מו שלו תישאר פתוחה?
המאסטר: יש אנשים שהטיאן-מו שלהם תישאר פתוחה, ויש שלא. זה תלוי באדם ובנסיבות המסוימות שלו. אתם לא יכולים שתהיה לכם החזקה לזה. זה עתה שמעתם מה שאמר מתרגל מערבי אחד בהתנסות: "אני לא רואה כלום, אך אני מאמין בנחישות בדאפא הזה". בלי קשר לכמה היטב טיפח האדם הזה, מילותיו אלה היו באמת יוצאות מן הכלל (מחיאות כפיים). הגעה לשלמות המלאה באמצעות התעוררות – זה ממש יוצא מן הכלל. כמובן, זה לא אומר שאנשים שיכולים לראות אינם יוצאים מן הכלל. לכל אחד מצב טיפוח משלו. בטוח ירשו לכם לראות מה שאתם צריכים לראות. זה מובטח שלא ירשו לכם לראות מה שאין עליכם לראות. יש אנשים שרוצים לראות, וזו כשלעצמה החזקה. אז היות שיש לך ההחזקה הזאת, לא ירשו לך לראות. יש אנשים שיכולים לחזור למיקומים שלהם רק באמצעות התעוררות בתוך הפא, אך הם מתעקשים לראות. כדי שתגיע לשלמות המלאה ולמען העתיד שלך, אנחנו לא יכולים לתת לך לראות, וזה לטובתך.
כל התכנונים שנעשו בשבילכם כמטפחים הם לתועלתכם. הם לגמרי לא בשבילי, כמאסטר שלכם. הם כולם תוכננו לשלמות המלאה שלכם (מחיאות כפיים) אז אני מקווה שתיפטרו מכל ההחזקות שלכם – אל תחזיקו אפילו מעט מהן. משיגים בטבעיות ללא רדיפה. כשיש לכם תשוקה, זו החזקה. אתם יכולים לשחרר את כל הדברים שאנשים רגילים רודפים אחריהם. מה שאתם רוצים להשיג הם דברים נפלאים יותר שאנשים רגילים לא יכולים להשיג, והיות שכולכם מוותרים על הדברים של אנשים רגילים, מדוע אתם עדיין רוצים לרדוף אחרי הדברים האלה? האין אתם רודפים אחריהם בשביל להשתמש בהם בין אנשים רגילים? לומר בכנות, האין לכם עדיין החזקה לדברים השטחיים האלה של אנשים רגילים? כמובן, אתם עשויים לחשוב "כמה נחמד זה יהיה אם אוכל לראות דברים במהלך הטיפוח שלי". מאחורי "כמה נחמד זה יהיה" ייתכן שיש החזקה. יש סיבות אחרות, וזה לא פשוט כפי שזה נראה על פני השטח. כדי להיות באמת אחראי כלפיכם אני חייב לסלק את ההחזקות החבויות עמוק בתוככם.
שאלה: הגעתי מאירופה. יש קושי אחד שלעתים קרובות מקשה עליי מאוד בהליכה. האם אני עושה משהו לא בסדר?
המאסטר: מערביים רבים נהנים לעשות ג'וגינג או ללכת לחדר כושר. יש אנשים שגם נהנים ללכת, וחושבים שזה יכול לגרום להם להיות בריאים. האם הדברים האלה אפקטיביים? הם יכולים, בגוף של פני השטח, לשמש כהגנה נגד מחלות קטנות ולא כל כך רציניות. אם לומר זאת בצורה פשוטה ומדויקת יותר, צורת ההגנה הזאת משמשת למנוע מקארמה לחזור אל פני השטח. זה גורם לקארמה להישאר שם. זה יכול להדוף באופן זמני את קארמת המחלות מהגוף של פני השטח. זה סוג של פונקציית ההגנה שאנחנו מדברים עליו. עם זאת, עבור מטפחים, אנחנו כנראה נצטרך לגרום לכל קארמת המחלה שהצטברה אצלך לעלות אל פני השטח – לדחוף את כולה החוצה – ובאמת להפוך אותך לבריא באופן יסודי, לגרום לך להיות חופשי מקארמה ולגרום לך להיות נקי וטהור. אז זה עלול להתנגש עם [פונקציית ההגנה]. אולי מסיבה זאת אנחנו לא אומרים לכם לעשות את זה. טיפוח-תרגול הוא הדרך היחידה המאפשרת לישות להשיג חיים בריאים באמת. אז אם אתה רוצה להשיג בריאות באמצעות הליכה, לומר בכנות, זה אומר שאתה עדיין לא מאמין בדאפא ביציבות. אתה חושב שהדאפא לא מסוגל לגרום לך להשיג גוף בריא כפי שגורמת ההליכה. או, אולי תחשוב שלא חשבת על זה יותר מדי לעומק ואתה פשוט יוצא להליכות מתוך הרגל. אז אולי הֶרגל זה שלך הפך להחזקה מבלי ששמת לב, ועליך לסלק את ההחזקה הזאת. אולי התייחסת לסילוק ההחזקה הזאת שלך כקושי או כמכשול. אז למה אינך יכול להסתכל על זה מזווית אחרת ולראות אולי זה כדי לסלק כמה מההחזקות שלך? האם לא יהיה טוב יותר לנצל את הזמן שאתה משקיע בג'וגינג בבוקר או בערב לעשות במקום זה את התרגילים? אני חושב שכשאתם נתקלים בבעיות, אם אתם יכולים לחשוב על מה שלא בסדר מצדכם, אז תוכלו להשתפר הכי מהר. כשאתם נתקלים בבעיות, בחנו את עצמכם ואולי תמצאו את הבעיה.
שאלה: כשאנחנו קוראים, האם המצב שקורה בזמן שעושים את התרגילים השקטים יכול גם להופיע, כמו היעלמות הגוף, כשנשארת רק המחשבה שקוראת את הספר?
המאסטר: זה עשוי לקרות. מפני שזה הוא הפא, הוא יכול להביא כל מצב. כל מצב יכול להופיע.
שאלה: יש לי מכשולים מנטליים להשתתף בפעילויות הפצת פא. מה עליי לעשות?
המאסטר: אז אתה אומר שאתה לא רוצה לעשות דברים של הפצת פא (הונג-פא). אז תנסה למצוא את השורש של מה שעוצר אותך. למעשה, אני יכול לומר לכולכם: זה לא שכל אחד מכם חייב להשתתף בפעילויות הפצת פא, או לעשות את זה או את זה. אין לנו התניות כאלה. אין לי דרישות כאלו מכם. עם זאת, כמתרגלים, אחרי שהפקתם תועלת [מהדאפא] וגיליתם שהוא טוב ואתם רוצים לספר לקרובים שלכם, לחברים שלכם, ולעוד אנשים על הדבר הטוב הזה, זהו מעשה של חמלה גדולה. זה מגיע מהלב שלכם – אתם בעצמכם רוצים לעשות את זה. אם אתה לא רוצה לעשות את זה, אל תכריח את עצמך. אז אני מקווה שכשיהיה לך הרצון לעשות את זה אתה תעשה את זה, כי אנחנו מדברים על להיות רחומים, וכולנו רוצים לחלוק עם אחרים דברים טובים. בעולם הזה, אין דבר שתתן לאחרים שיכול להחזיק מעמד זמן רב. אם תתן להם כסף הם יבזבזו אותו מיד, נכון? לא משנה כמה יפים הם הדברים שאתה נותן לאחרים, הם לא יכולים בשום צורה לשמור עליהם לנצח. כשאדם מגיע לעולם הזה, הוא בא עם לא כלום, וכשהוא עוזב, הוא קבור מתחת לאדמה וכל מה שיש לו נרקב. לא תוכל לקחת אתך דבר, אז כשאתה עוזב, אתה עוזב גם כן עם לא כלום. מה יכול להחזיק מעמד? רק פא, שאתה נותן אותו לאחרים, שורד לנצח, ולכן זה הדבר הכי יקר. אז בחזרה למה שדנו בו, לעשות דברים להפצת הפא זה הדבר הקדוש ביותר. כמובן, אני לא אומר שכולם חייבים לעשות את זה – אני אומר שאין עליך להכריח את עצמך. אם אתה רוצה לעשות את זה, אז עשה את זה; אם אינך רוצה לעשות את זה, לא אגיד שאתה טועה.
שאלה: האם טוב יותר להגיד למערביים לקרוא את ה"פאלון גונג" או את "ג'ואן פאלון" כדי לעזור להם לקבל את הפא?
המאסטר: זה תלוי במצב המקומי אצלכם. אין תכנון אחיד וגם אין שום תקנה. אם אתה חושב שלתת להם לקרוא תחילה את ה"פאלון גונג" יאפשר להם להבין, לך על זה. אם אתה מרגיש שלמתרגלים יש איכות מולדת די טובה ויש להם הבנה עמוקה יותר, אז זה בסדר שתתן להם לקרוא ישר את "ג'ואן פאלון". כלומר, עשה דברים בהתאם למצב ולנסיבות האינדיווידואליות שלך. זה פשוט מאוד, אין כל תקנה.
שאלה: מורה נכבד, כיצד ה"טבע" שהזכרת ב "ללא החסרה בטבע הבודהא" קשור ל"טבע החמלה המולד" שמוזכר ב[מאמר] "טבע הבודהא"
המאסטר: יש ביניהם קשר, אבל מבחינה מסוימת אין ביניהם קשר. זה משום שהטבע שלכם הוא ביטוי של התחום שנקבע על ידי הרמה שלכם. במילים אחרות, הוא ביטוי של התחום שברמה שלכם, או ביטוי של התבטאות הסטנדרטים של הדאפא בתחום וברמה שבהם נולדתם במקור. הוא יכול להראות את עצמו במהלך הטיפוח; או כשאתם כל הזמן משתפרים בטיפוח שלכם, אז המצבים שמופיעים כל הזמן עקב ההבנות העמוקות יותר ויותר שלכם ברמות שונות – זהו הטבע שלכם. אך התכונה האנוכית היא מה שזיהם אתכם בהדרגה במשך ההיסטוריה הארוכה עד מאוד של היקום. אם כל היקום והגופים הקוסמיים סטו מהפא, אז תופעות דומות תופענה בכל מקום, ואף אחד לא ישים לב לזה בינם לבין עצמם. זה בדיוק כמו להיות בתוך הזרם של אנשים רגילים: אף על פי שהחברה האנושית התדרדרה לדרגה כה מחרידה, הישויות כאן אינן יכולות להרגיש את זה, והן עדיין חושבות שהכול פה נפלא. זה אותו רעיון. לכן, בטיפוח שלכם, לא רק שאתם צריכים להגיע לרמות בתחומים שונים ולחזור לטבע שלכם, אלא שעליכם גם להיפטר מהדברים שזיהמו אתכם בזמנים השונים, ברמות השונות, ובתחומים השונים – עליכם להשמיד את כל אותם דברים. מה שאני רוצה לתת לכם זה את היכולת להגיע לתחום הטהור ביותר מאז בריאת השמים והארץ. (מחיאות כפיים)
שאלה: כשאנחנו עושים את התרגיל החמישי, אנחנו מקדישים 20 דקות לכל אחת משלוש תנועות החיזוק, כך שזה שונה מההנחיות שהמאסטר משמיע... [האם זה בסדר]?
המאסטר: אם אתם יכולים לעשות אותו במשך זמן ארוך יותר ממוסיקת התרגול, במילים אחרות, אם אתם מסוגלים להמשיך את התרגילים אחרי שמוסיקת התרגול מסתיימת, אתם יכולים להמשיך את התרגיל. זה אותו דבר בין אם אתם משתמשים במוסיקה ובין או לא. אנו מקשיבים למוסיקה כדי שהיא תחליף את המחשבות הכאוטיות שלכם; אחרת יהיו לכם כל מיני סוגים של מחשבות. אולי אתם תחשבו על זה, תחשבו על ההוא... חוץ מזה, המוסיקה הזאת היא מוסיקה של הדאפא שלנו. יש מאחורי המוסיקה משמעות פנימית כמו גם הפוא פא המופלא. אז, כשאתם מקשיבים למוסיקה, זה כאילו שאתם מקשיבים למוסיקה של בודהא או לקול של בודהא – היא משרתת פונקציה כזאת. אם אתם אומרים שאתם יכולים להגיע לשקט ואין לכם מחשבות תועות, אז זה יהיה אותו דבר אם לא תקשיבו למוסיקה. אם אתם יכולים לעשות את התרגילים למשך זמן ארוך יותר, זה בסדר לעשות זאת גם מבלי להאזין למוסיקה.
שאלה: מה היחס בין להיכנס לדינג ולהגיע לשקט?
המאסטר: שקט מושג כשאתם נעשים רגועים ולא חושבים על כלום כשאתם עושים את התרגילים. כניסה לדינג משמעו שאתם מצליחים להיהפך לדינג – כניסה למצב של "לשכוח מצורה ולשכוח מהעצמי". אך אתם חייבים להיות מודעים לכך שאתם עושים את התרגיל. "לשכוח מצורה" זה כשאתם מרגישים שאפילו הגוף שלכם נעלם. "לשכוח מהעצמי" זה כשאתם לא חושבים על שום דבר חוץ מזה שאתם עושים את התרגיל. זה מצב טוב, וזה נקרא הופכים לדינג, או נכנסים לתוך דינג.
שאלה: לאחר זמן רב של התאמה למצב של החברה האנושית הרגילה, קל מאוד להיסחף עם הזרם, הלא כן?
המאסטר: זה נכון. זו הסיבה שאמרתי שעל כל המתרגלים ללכת לתרגל באתרי התרגול ולהשתתף בלימוד קבוצתי ללא תלות אם אתם מתחילים או ותיקים. הסביבה ההיא תטהר אתכם, ובעקביות תטהר את השפה, ההתנהגות והמושגים שלכם שזוהמו על ידי אנשים רגילים.
שאלה: כששקט מאוד בזמן התרגילים, אם יש רעש פתאומי, זה תמיד מקפיץ אותי.
המאסטר: זה בסדר. בדרכי תרגול אחרות יש אִמרות רבות, כמו שאנשים עלולים ממש להיבהל, ושהצ'י שלהם לא ירד מהראש וכולי. לנו אין בעיות כאלה. אבל כולם – זה לא משנה מי זה שמתרגל – ייתקלו במצבים שבהם רעשים יפריעו לכם. צופרים ממכוניות רחוקות, פטפוט של שכניכם, ואפילו קולות שפתאום מופיעים בבית שלכם יפריעו לכם, ואף אחד לא יכול לברוח מזה. זה מפני שלאנשים יש קארמה, והיכן שיש קארמה יש מצוקה. אבל זה לא יימשך זמן רב. התופעה הזאת לעתים קרובות מתרחשת בשלבים הראשוניים של תרגול השיטה. לאחר זמן מה בטיפוח שלכם, סוגי התופעות האלה לא יתקיימו עוד.
שאלה: האם המאסטר יכול בבקשה לספר לנו על מקור הטיפוח-תרגול?
המאסטר: וואו, מה שאתה רוצה לדעת עליו הוא נושא גדול. אפילו הגופים הקוסמיים [שקיימים] במהלך העידן הזה אינם בראשיתיים. אין לך מושג עד כמה עצום הוא המושג של הקוסמוס שאני מדבר עליו. המושג של הקוסמוס שאתה מדמיין, או שאני מספר לך – לא משנה כמה הוא עצום – הוא עדיין בתוך תחום קטן מאוד. אז אם היית רוצה להתחקות אחר מקור הטיפוח, זה בלתי נתפס ומעבר לדמיון. לכן, זה לא יהיה בעל משמעות בעיניך, ואין לזה קשר עם הטיפוח שלך.
שאלה: מה שהמורה מלמד זה הפא של הקוסמוס. אז מדוע גן העדן של הפאלון לא נמצא ברמה גבוהה?
המאסטר: למה גן העדן של הפאלון חייב להיות ברמה גבוהה? כפי שאמרתי, ואני צריך לחזור על זה: אני יושב כאן כבן אדם, אז תתייחסו אלי כאל בן אדם. ממש כמוכם, אני צריך לאכול ולישון. כמובן, לכל ישות יש המקור שלה. גם לי יש המקור שלי. התחנה האחרונה שלי לפני שבאתי הנה לעשות את הדבר הזה הייתה גן העדן של הפאלון. אז מְעֵבר לגן העדן של הפאלון, אולי הייתי בגני עדן אחרים או יצרתי גני עדן אחרים ברמות אף גבוהות יותר. אל תהיה מודאג מזה – אל תחשוב על זה.
שאלה: אלוהויות ברמות גבוהות מאוד אינם בדמות הגוף האנושי. אז האם ההבדל בין בודהות וטאואים עדיין קיים בין אלוהויות שם?
המאסטר: אני זוכר שכתבתי על זה באחד הכתבים: הקוסמוס הוא פשוט כה עצום. המושג של "בודהא" שיש לאנשים היום, שלפיו הבנתם בעבר את המונח "בודהא", הוא מוגבל מאוד. המושג של "בודהא" הוא למעשה רחב מאוד. אבל אפילו רחב ככל שהוא, הוא עדיין אינו עובר תחום גדול מאוד בקוסמוס. המושג של "טאו" אינו יכול לכסות את הקוסמוס העצום גם כן. כלומר שהם מפסיקים להתקיים מעבר לרמה מסוימת. עם זאת בחרתי שתהיה לי דמות של בודהא; לא הייתה לי דמות של גוף לפני כן – זה להגיד לכם משהו ברמה גבוהה מאוד. אמרתי לכם קודם שבחרתי שתהיה לי הדמות של בודהא, ושאני מלמד את הפא של הקוסמוס מנקודת המבט של אסכולת הבודהא. למעשה, ברשותי נמצאות כל הדמויות. אני חושב שאם הייתם קוראים את הספר הרבה, הייתם יודעים על זה. דיברתי על זה בעבר.
שאלה: אנחנו התלמידים שלך. אחרי שנגיע לשלמות המלאה, האם נוכל לדעת שברמה הכי הכי גבוהה נמצא המאסטר שלנו?
המאסטר: יש כאלה שכן, אבל זה יהיה כל מה שהם ידעו. יש כאלה שלא, כי דברים מעליכם לא יתגלו לכם – לא תדעו דבר מאותם דברים. אז בתפיסה שלכם לא יהיה שום דבר מעליכם. כשתסתכלו על הרמות מתחתיכם תדעו הכול במבט אחד; הכול יוצג ממש מול עיניכם, אך לא יהיה שום דבר מעל הרמה שלכם. המצב שיתבטא ברמה ההיא הוא לא משהו שאתם יכולים להבין עכשיו. אף על פי שעקרונות פא קיימים שם למעלה ודנתי בדברים ברמות גבוהות מאוד, אני עדיין משתמש בשפה אנושית. בזמן ההוא, עקרונות הפא שתדעו ותשמעו בכלל לא יהיו בשפה שבאמצעותה אני מלמד אתכם עכשיו. כל המושגים שלכם ישתנו, ויהיה נדמה לכם שדבר לא קיים מעליכם. אתם תחשבו שייתכן שמתקיימים דברים ברמות גבוהות יותר, ושאולי לפחות המאסטר שם למעלה, אבל זה בערך הכול. ואפילו אותן מחשבות יהיו חלשות. הסיבה היא שהדברים האלה ייקבעו על ידי סטטוס הפרי שלכם, ייקבעו על ידי הרמה שלכם. כאשר תטפחו לאותה רמה, תהיה לכם שליטה מוחלטת על הרמות מתחתיכם. אבל לגבי הרמות שמעליכם, לא תהיה לכם שליטה עליהן בכלל.
שאלה: האם זה לגמרי הכרחי להציג את הסמל הגדול של הפאלון בתערוכות בריאות?
המאסטר: מתרגלים משתתפים בתערוכות בריאות מתוך אהבתם העזה לדאפא, כי הם רוצים לאפשר ליותר אנשים לקבל את הפא. לגבי אם עלינו להציג את סמל הפאלון, אל תחשבו על זה כשאתם משתמשים במושגים אנושיים. עם זאת, תמיד הצעתי שנתחשב בנסיבות הספציפיות כשאנחנו עושים את הדברים האלה. אין עלינו ללכת לקיצוניות עם שום דבר. היות שבטיפוח שלנו אנחנו משתמשים בצורות של החברה האנושית הרגילה, עלינו להתאים לאנשים הרגילים באופן מקסימלי בטיפוח שלנו. הבנתכם את המילים האלה לא צריכה אך ורק להתבטא בצורה שבה אתם מטפחים, אלא גם בפעילויות הפצת הפא שלכם, בתרגול שלכם, ובכל ההתנהגות שלכם. רק אז יותר אנשים יוכלו להבין אתכם, ורק אז תעזרו ליותר אנשים לקבל את הפא. אל תתנו לאנשים לחשוב שאתם עושים דברים דתיים או שקשורים לאמונות טפלות ותגרמו להם לא להצליח להבין אתכם. אם זה הופך לגורם שמונע מאנשים לקבל את הפא, זה לא טוב. אז עלינו לעשות הכול בדיוק כמו שצריך – עלינו להיות רציונליים כשמדובר בזה.
שאלה: אחרי שהתלמידים יגיעו לשלמות המלאה, האם הם יוכלו לראות את המאסטר?
המאסטר: לא הגעת לשלמות המלאה ואתה כבר חושב על דברים שאחרי השלמות המלאה. אז אתה עכשיו צריך למקד את תשומת הלב שלך בטיפוח. סיפרתי לכם על זה בעבר: אני יכול להופיע בכל תחום או רמה. יש לי דמויות גוף שלמות של כל הרמות, מלמעלה ועד למטה – זה לא משהו שאתם יכולים להבין – כולל הרמה האנושית. אני אבוא בכל עת שארצה. אני זוכר שכתבתי שיר: "כיפת הרקיע רחוקה עד אין-סוף, אך עם מחשבה אחת בלבד, היא ממש מול העיניים ;..."לא משנה עד כמה עצום זה יכול להיות, זה בלתי אפשרי לישויות ברמות שונות לעלות מעבר לרמה של עצמם. כדי לעבור דרך רמות שמתחתיהם יש מחיצות שנוצרו על ידי מרווחי זמן – כלומר, יש זמן שמעורב בזה, זה לוקח זמן. אבל עבורי, המאסטר שלכם, שום מושג של זמן אינו יכול לחסום אותי. כמובן, זה לא משהו שאתם מסוגלים להבין עכשיו.
שאלה: מורה נכבד, מדוע היית צריך להתגלגל כמה פעמים על כדור הארץ כדי להציל אותנו?
המאסטר: כי לא כל האנשים שיושבים כאן הם בני אדם, ולא כולם באו לכדור הארץ באותה תקופת זמן. אילו התגלגלתי רק פעם אחת, אז מה עם אותם אלו שהיו באים אחר כך, שלא הייתה להם שום דרך לייסד אתי קשר גורלי? הרבה, הרבה גורמים מסובכים היו מעורבים בהכנה של האירוע הזה. כמו כן, התגלגלתי בארצות שונות ובמוצאים אתניים שונים. לפני הרבה מחזורי חיים, יכולתי להיות הקיסר של המדינה שלכם, מלך, גנרל, נזיר, מלומד, או לוחם (מחיאות כפיים). התייחסו לזה כהלצה. מה שאני מדבר עליו הוא קשרים גורליים.
שאלה: מי ים הם דמעה של בודהא. בבקשה אמור לנו מדוע שדמעה של בודהא תופיע בממד שלנו.
המאסטר: זה בדיוק כמו איך שאלוהויות בשמים יכולות ליפול לכדור הארץ ולהפוך לבני אדם. אתם אמורים להיות מסוגלים להבין את זה. מי הים היו טיפה אחת מדמעותיו של בודהא. אם הייתם לוקחים את מי הים האלה לשמים, אותו בודהא לעולם לא היה מקבל אותם, כי הם מלוכלכים יותר מדי.
במילים אחרות, היא הפכה לחומר של הרמה הזאת.
שאלה: אני עדיין ילד. הוריי לא מרשים לי לטפח. מה עלי לעשות?
המאסטר: אם אתה כבר מספיק גדול להבין דברים, עליך לקבל את ההחלטה בעצמך. אם לטפח או לא, זה תלוי בך. אם אתה באמת רוצה לטפח, אני חושב שההורים שלך לא יִצרו לך מכשולים כמו שעושים למבוגרים. המפתח הוא אם אתה נחוש. כל אדם יפגוש בקשיים בהתחלת הטיפוח שלו, ולכולם יהיו מכשולים. אתמול מתרגל ציין שהוא רצה להשתתף בוועידת פא, אך בית הספר לא היה מוכן לפתוח לו את הדלת כך שהוא לא יכול היה לקחת את הכתובת שנשארה שם. זה היה המכשול שלו. כולם ייתקלו במחסומי דרך בקבלת הפא, אך ההתבטאות של אותם מכשולים היא זעומה למדי [יחסית למה שיכול היה לקרות]. זאת תהיה בעיה אם אתם לא יכולים אפילו להתגבר על המכשולים הקטנים האלה. הפא הוא לא דבר שאתם יכולים סתם לקבל. אף על פי שכולכם יושבים כאן, אתם לא יודעים כמה אולי הקרבתם למען הפא הזה כדי לייסד את הקשר הגורלי הזה, כולל בתקופות שונות בהיסטוריה – אתם לא יודעים כמה קשיים עברתם כדי לקבל אותו. על חלק מהם אתם יודעים, על חלק מהם אתם לא יודעים. הרגע ההוא שבו נתקלתם בפא נראה לכם די טבעי, כשלמעשה מאמץ רב הושקע לתכנן את הזמן והמקום של קבלתכם את הפא. אתם לא יודעים על הדברים האלה.
שאלה: מתרגל [דאפא] בבייג'ינג כתב חוברת הדרכה אנגלית-סינית עבור תרגום של ספרי דאפא. מה עלינו לעשות בקשר לזה?
המאסטר: אני צריך לומר את זה כך: הוא רוצה לעשות דבר טוב בשביל הדאפא, אבל לחלוטין אין להדפיס את הספר הזה, משום שאף מושג בדאפא אינו יכול להיות מוגדר במושגים אנושיים רגילים. כידוע לכם, כל ספרי הדאפא הם הפא שלימדתי – הם כולם המילים שלי. ערכתי אישית את כל הספרים שפורסמו. ללא העריכה שלי או הרשות שלי, לא ניתן לפרסם חומרים, הם לא הדברים שלי, והם לא שייכים לדאפא. אף אחד לא יכול לקבץ חומרים כרצונו. דיברתי על זה בעבר. כמובן, הכוונה של המתרגל הזה הייתה טובה. עלינו לקחת בחזרה את אותם חומרים.
שאלה: הגוף האנושי של המחזור הזה הוא הכי טוב, וכולם רוצים אותו. האם זה קשור לתכנונים עבור תיקון הפא?
המאסטר: הגוף האנושי של המחזור הזה הוא לא הכי טוב. אתם יודעים, הגוף האנושי של ימי הביניים של הקוסמוס הזה היה הכי טוב. אני לא מדבר על ימי הביניים של הציוויליזציה האנושית הזאת. זה לא משהו שאתם מסוגלים לתפוס במושגים שלכם, אז אל תחשבו יותר מדי על הדברים האלה.
שאלה: המחשבות שלי נשלטות על ידי דברים רעים מאוד, ונראה שקריאת הספרים ולימוד הפא לא עוזרים. האם המאסטר עדיין יציל אותי?
המאסטר: אני צריך לדבר על זה משני היבטים. אם אתה אחד מאותם אנשים שהזכרתי במאמר האחרון שלי, שבעבר לא התייחסו אלי כמאסטר שלהם, או אם לכל אורך הדרך נשלטת על ידי אותם דברים כמו שזה מתואר במאמר – כלומר, לא עסקת רק בדרך טיפוח אחת – אז עליך לשמור על הג'ו-אי-שה שלך חזק, ולהישאר נחוש לא משנה מה קורה. אל תדאג אם משהו מתרוצץ לו סביב, או אם יש כאב באיזשהו מקום, פשוט לך תלמד ותטפח ותהיה יציב, והכול ישתנה. כמטפח, כשאתה מרגיש חוסר נוחות בגוף שלך, האין זה כשלעצמו דבר טוב? אם לא היית מטפח, אותם דברים רעים בגוף שלך לא היו מתעוררים. כתיבת ופרסום המאמר הייתה כדי לתת לכם הזדמנות נוספת. אם אתה עדיין לא רוצה להשתנות אתה תאבד את ההזדמנות הזאת. מדוע הגוף שלך השתנה כל כך? זה בגללך עצמך. תצטרך לעורר את עצמך כדי לצאת מהמצב הנוכחי הזה. אתה עשוי לחשוב: "ברגע שאתחיל להתחרט על זה, המאסטר ישנה מיד את הכול עבורי". זה לא ילך – זה לא יהיה טיפוח.
טיפוח-תרגול הוא רציני. בתהליך שלך של חיזוק הנחישות שלך בעקביות, לימוד עקבי של הפא, והעמקה עקבית של ההבנה שלך, בהדרגה תתחיל להפוך כיוון. לפני כן, לא ממש טיפחת בדאפא. אף על פי שקראת את הספר, מטרת הקריאה שלך הייתה כדי שהגוף שלך יכוונן או להיפטר ממה שהחשבת כקשיים. העברתי את הפא כדי להציל אנשים, כדי לאפשר להם להגיע לשלמות המלאה באמצעות טיפוח. הוא לא כדי לפתור כמה משברים עבור אנשים, לרפא מחלות של אנשים, או להיפטר מדברים שאנשים מחשיבים כרעים. אז רק כשאתם באמת רוצים לטפח ולהיות בעלי אמונה מוצקה בדאפא, כל דבר שקשור אליך ישתנה. אם אתם לומדים דאפא רק בשביל הדברים האלה, לא תשיגו דבר. מדוע? זה לא שאין לנו חמלה לאנשים. זה משום שמה שאני משגיח עליו הם המתרגלים והטיפוח שלהם, ואילו אנשים בסופו של דבר חייבים לשלם את הקארמה שהם יצרו. (מחיאות כפיים)
שאלה: מאסטר, אנא האר את עינינו לסיבה שמאחורי התגובות השונות לדאפא מישויות מרמות שונות בקוסמוס?
המאסטר: הדבר הזה כלל אינו קשור לטיפוח שלכם. אני גם לא יכול לגלות לכם את הסודות האלה של השמים. אומר לכם: כל הקוסמוס סטה מהחוק הגדול של הקוסמוס במהלך תקופת זמן ארוכה מאוד, והיות שהכול סטה, אף אחד לא יודע שהוא עצמו סטה. הוא יכול רק לגלות אחרי שהוא עבר תיקון. זה ממש כמו בני אדם, כמו המטפחים שיושבים כאן היום: כשאתם מסתכלים לאחור על אותם אנשים רגילים, אתם תראו עד כמה רעים הם נעשו. אבל לפני שהתחלתם לטפח לא חשתם את זה בכלל. זה אותו רעיון. אשליות מסוגים שונים קיימות בתחומים שונים.
שאלה: מהיום ואילך ולמיליארדי השנים הבאות, האם על כל הישויות לזכור להביט פנימה כל הזמן?
המאסטר: זה המצב של בן אדם שמטפח, זה לא אותו דבר לגבי אלוהויות. טיפוח היא לא מטרת הקיום של ישות, זו רק דרך שבאמצעותה אנשים מרימים את עצמם. כיצד בכלל ניתן להשתמש בחשיבה אנושית לדמיין דברים של אלוהויות? זה לחלוטין לא אותו דבר. בני אדם... הסיבה שבגללה אמרתי שאני מוקיר את הצד האנושי שלכם היא בגלל שאתם יכולים לטפח – זה לא שאני מעריך את בני האדם. עבור אלוהויות, בני אדם הם מלוכלכים. אפילו בעיניי, [התחום] האנושי הוא לא יותר מאשר הרמה הנמוכה ביותר – אבל הכרחית – של הקוסמוס. זו הסיבה [שאני אומר] שהמחשבות שלכם תמיד כבולות לתחום האנושי, חושבים כך וכך על אנשים ומשתמשים בחשיבה אנושית לחשוב על אלוהויות, אבל אתם לא יכולים לדמיין את זה בכלל; כמו שלאלוהויות אין כלל מחשבות אנושיות.
שאלה: מדוע אנשים שאין להם כוונות טהורות כשהם באים ללמוד את הפא עדיין מתרפאים ממחלותיהם ובריאותם משתפרת? מדוע הם עדיין זוכים למזל טוב?
המאסטר: זה משום שזה הביטוי של הדאפא ברמה הנמוכה ביותר. זה משום שהפא של הקוסמוס לא נועד לטיפוח של בני אדם – הוא יוצר סביבות חיים שונות עבור ישויות ברמות שונות. באתם במגע עם הביטוי של הפא ברמה הזאת, במצב האנושי הנמוך ביותר ובסביבת החיים האנושית. כמובן, בני אדם לא מטפחים, בני אדם הם פשוט בני אדם. המצב הטוב ביותר עבור בני אדם הוא להיות ללא מחלות, בריאים ועם מזל טוב. היות שבאתם במגע עם הפא, כל אלה הם דברים שאתם יכולים להשיג.
שאלה: מאסטר, אמרת: "כשדאפא מגלה את עצמו למין האנושי, אלה אינם הדברים היחידים שתאבדו".
המאסטר: זה נכון. כמה ענק הוא הקוסמוס הזה! אפילו האלוהויות ברמות שונות ושל תחומים שונים יושלכו מטה אם הם מפרים את חוקי השמים. לאורך מסלול הזמן הארוך, כשהם הופכים לרעים ואינם מסוגלים להישאר בתחומים שלהם, הם נופלים לתחומים נמוכים יותר. יש שהפכו לרעים במיוחד ויושלכו למטה לרמה האנושית. יש שהפכו אפילו לרעים יותר מבני אדם, אז לא תהיה להם אפילו ההזדמנות להיות בני אדם, ואולי הם אפילו יושמדו. אז עבור בני אדם זה אפילו יותר גרוע. במילים אחרות, "אלה אינם הדברים היחידים שתאבדו" – זאת הכוונה. הפא התבטא במידה כזאת בעולם האנושי – כעת אתם רק מטפחים – הוא עדיין לא הגיע לשלב שבו הוא יחשוף את העוצמה שלו בעולם האנושי. כשהוא יתבטא באמת בעולם האנושי, זה יהיה הזמן שבו הוא יתקן את הפא של העולם האנושי. בזמן ההוא יהיה העניין של אנשים מדורדרים שונים שינופו. המקום שאליו הם ילכו תלוי בהיכן שהם ממקמים את עצמם.
שאלה: יש תאריך סיום לטיפוח. אם לא נסיים את הטיפוח עד תאריך הסיום...
המאסטר: מה משיגה חשיבה רבה כל כך? שוב ושוב הדגשתי את הנקודה הזאת: חשיבה על כך היא החזקה. שחרר את זה ואל תחשוב על זה. הזמן שניתן לך לטפח בהחלט יספיק, אבל זה לא ילך אם אינך מנצל היטב את הזמן שלך. אם אתה אומר: "אז אני אקח את הזמן בטיפוח. האם יהיה לי מספיק זמן?" לא, לא יהיה לך, כי הפא הוא רציני.
שאלה: הדם של מטפח יקר מאוד. כיצד אפשר להרשות שהוא יימצץ על ידי יתושים?
המאסטר: האם אתם יודעים עד כמה מלוכלך הוא הדם שלכם כשהקארמה הזאת שלכם מסולקת במהלך הטיפוח שלכם? האם ידעתם שמה שיתושים מוצצים זה משהו מטונף? כמובן, בטיפוח שלנו, כשהגוף שלנו הופך בריא יותר ויותר, והופך טוב יותר ויותר מזה של אנשים רגילים, זה עדיין יכול לקרות. נניח שהיתוש הזה היה חיים שהרגת פעם לפני הגלגול הזה – האם לא תצטרך לשלם את זה בחזרה? אך מה שנמצץ בהחלט לא יהיה משהו יקר ערך. אל תסתכלו תמיד על איך נפגעתם. למה אתם לא חושבים על איך לשלם בחזרה את החובות הקארמתיים שאתם חייבים? יש אנשים שהרגו אנשים רבים רבים בחיים הקודמים שלהם, והם עשו הרבה דברים רעים. עכשיו הם רוצים היום לטפח ואפילו לא מרשים ליתושים לעקוץ אותם? אתם רוצים פשוט ללכת מפה כאילו שלא קרה שום דבר? איך זה יכול לעבוד? אם טיפחתם ממש טוב או שיש לכם מעט מאוד קארמה, אתם תראו שיתושים לא יצליחו להתקרב אליכם – הם יעקצו את אלה מסביבכם, אבל לא אתכם. זה משום שכשאין לכם קארמה שחורה בגוף שלכם, יתושים לא יעזו להיכנס לסוג כזה של סביבה חיובית לגמרי (יאנג). יתושים יכולים לבוא כאשר יש סביבה שלילית (יין) שמתאימה להם, והם אוהבים אותה. רק כאשר הדם שלכם מתאים לסטנדרט שלהם הם אוהבים למצוץ אותו. אם הדם שלכם טהור, יתושים למעשה לא יאהבו אותו. האם זה לא עובד כך? (מחיאות כפיים)
שאלה: היות שלכל החומרים בממדים אחרים יש קיום אמיתי, מדוע בכל זאת מופיע הנושא של טרנספורמציה בעקבות המחשבה?
המאסטר: זה נכון, אבל אל תחפור בחשיבתך לתוך קרן של פר. אמרתי שאפילו מחשבותיהם של אנשים הם חומרים. מה שאתם חושבים יכול להיווצר בחשיבתכם, ולמילים שלכם, למה שאתם אומרים, יש צורה. אתם פשוט לא יכולים לראות את זה. הכול הוא קיום חומרי. חומר בעיניהם של בני אדם שונה מזה שבעיני אלוהויות. צורות של קיום החומר שנראות על ידי בני אדם אינן אמיתיות, והן לא יציבות. זה הביטוי האמיתי של קיום היקום. מחשבות אנושיות הפכו כה מנוונות – מה שהם חושבים עליו הם כולם דברים שהם מרושעים, רעים, לא נדיבים, אנוכיים, מלאים ברדיפה ובצ'ינג וכן הלאה. לכן כל מה שהם חושבים עליו הם מראות מזויפים. כולכם תמיד חושבים בצורה צרה מאוד. מדוע נאמר שחוכמה של בודהא היא עצומה? הוא חושב שונה מכם, התפיסה שלו ענקית, והוא לא חושב על דברים רק מנקודת מבט אחת.
שאלה: אני מתרגל מערבי. אני מרגיש שנראה שנפקד מקומה של ה"אהבה" ב"ג'ואן פאלון".
המאסטר: אומר לכם, האהבה שישוע, מריה הקדושה, ויהוה דיברו עליה היא לא האהבה שמובנת על ידי בני אדם – היא צְה-בֵּיי
שאלה: למערביים, "פו-טי" זה מוזר מאוד וקשה להבנה. כיצד אנחנו יכולים להסביר בבהירות "פו-טי" למערביים.
המאסטר: גלגול נשמות זה משהו שקיים גם במערב. זה משהו שהאדם לא יכול לברוח ממנו. ישוע פשוט דיבר רק על הגיהינום ולא הזכיר גלגול נשמות. ישוע הצביע על כך שלאנשים היו חטאים, אך הוא לא גילה שהסיבה שאנשים מלאי חטאים היא מפני שהייתה להם קארמה. זה נובע מההבדלים בתרבויות האנושיות. לגבי פו-טי, זה לא שזה אינו קיים בתרבות המערבית. האם אתם זוכרים שהברית החדשה כוללת סיפורים על ישוע שגירש את הרוחות ששלטו על אנשים? הם כן רשומים בתנ"ך. אותן רוחות אמרו: "אין לזה שום קשר אליך' ישוע, זה לא עניינך". אך ישוע התעקש לגרש אותם. אם שופטים לפי זה, אתם לא מבינים באופן מלא את התרבות שלכם.
שאלה: "אל תחזיר מכה כשמכים אותך; אל תקלל בחזרה כשמקללים אותך". האם אנחנו יכולים לומר: "מה שאתה עושה לא בסדר"?
המאסטר: למטפחים, אופן ההתמודדות "אל תחזיר מכה כשמכים אותך; אל תקלל בחזרה כשמקללים אותך" הוא הדרך ההולמת ביותר. זה משום שכשאדם מכה אתכם או מקלל אתכם, זה תמיד תוצאה של ויכוחים או קונפליקטים. אם תאמרו לו: "אין עליך להכות אותי", הוא עלול להכות אתכם עוד כמה פעמים. אם אתם מצדיקים את עצמכם מולו אז תכניסו את עצמכם לקונפליקט אתו. דברים יסתיימו רק אם לא תשימו אליו לב בכלל. לכן, "אל תחזיר מכה כשמכים אותך; אל תקלל בחזרה כשמקללים אותך" מציין את הדרך ההולמת ביותר (מחיאות כפיים). יש לנו כמה אנשים שמסוגלים לעשות את זה. הייתי אומר שהם מטפחים ממש טוב, לא רע בכלל. יש אנשים שאכן יודעים: "כשאתה מכה אותי, לא אכה אותך בחזרה; כשאתה צועק עלי אני לא אצעק בחזרה". אך עמוק בפנים הם עדיין מרגישים שהם לא שלמים עם זה והם עדיין רוצים להוסיף כמה מילים: "אין עליך להכות אותי". זה מפני שאתם עדיין לא יכולים להניח לזה עמוק בפנים, ואתם עדיין לא רוצים לשלם לו את החובות שאתם חייבים, או אפילו כששילמתם אותם, בלבכם אתם עדיין לא מוכנים להניח לדברים כך. אז אתם עדיין רוצים להוסיף עוד משפט אחד כדי לנחם את עצמכם. כמובן, מה שאני אומר נשמע קצת דיאלקטי. אני רוצה לשאול: המתרגלים שלי מהגזע הלבן והשחור, האם אתם יכולים להבין כשאני מדבר באופן כזה? (מחיאות כפיים) זה טוב, תודה לכם.
שאלה: המקצוע שלי הוא ללמד פילוסופיה וספרות. אני חושב שפילוסופיה וספרות הן בעלות ערך עבור החברה האנושית.
המאסטר: אני אומר לכולם, בטיפוח שלנו עלינו להתאים לחברה האנושית במידה המקסימלית. עליכם להמשיך לעשות כל עבודה שהיא שאתם אמורים לעשות, ואתם לא שוגים, כי העבודה שלכם נפרדת מהטיפוח שלכם, וזה רק שהשין-שינג שלכם ישתקף באיך אתם עושים את העבודה שלכם. כולם יגידו שאתם טובים ושאנשים שמטפחים דאפא הם טובים כל כך, כי התנהלתם היטב. לגבי איך [פילוסופיה וספרות] ימוקמו בעתיד, ובכן, אפילו כל הקוסמוס סטה מהפא, אז היכן עוד קיימת פיסת אדמה טהורה בחברה האנושית חוץ מהדאפא? היכן עוד יש מקום נקי? אני לא רוצה לדבר על דברים של העתיד. בכל מקרה, הכול בחברה האנושית התדרדר. אולי אלה שלא יוכלו להיעשות טובים בעתיד יושמדו, וזה לא מוגבל רק לבני אדם. נכון לעכשיו אתם יכולים פשוט ללכת על זה ולהמשיך לעשות את העבודה שלכם, כי תיקון הפא עדיין לא הגיע לשלב של המין האנושי. זה רק שעכשיו הפא מציל אתכם.
שאלה: דברים לא הלכו היטב במשפחה שלי, מה שגרם להוריי לא לכבד את הדאפא. האם אני יוצר קארמה?
המאסטר: אין להסתכל על זה בדרך הזאת. עלינו להסתכל על זה משתי נקודות מבט. אפשרות אחת היא שהקארמה שלך עצמך גרמה לזה. האפשרות האחרת היא שלא סילקת את ההחזקות שלך בטיפוח שלך. שתי הסיבות קיימות, אך קיימים גם מצבים אחרים שהביטוי שלהם הוא חוסר ההבנה של אנשים שונים את הדאפא.
שאלה: יש נוצרים שלא מאמינים בשש הדרכים של גלגולי הנשמות.
המאסטר: האם ישוע לא אמר שאם אנשים עשו דברים רעים הם ילכו לגיהינום? אני רק יכול לומר לכם את הדברים הבאים: יש כאלו מכם שאולי קראו את הברית החדשה והברית הישנה. הברית החדשה, במיוחד, נכתבה כולה על ידי האדם הזה או האדם ההוא, פיסקה אחרי פיסקה של מילים שתועדו – מילים שתועדו מהזיכרון. כלומר, אלה שהקשיבו להוראה של ישוע כתבו אותה בהתבסס על מה שהם זכרו. אך האם ייתכן שהמילים שנאמרו על ידי ישוע במהלך מסלול חייו – חישבו על זה, כולם – היו מועטות כמו מה שכלול בספר הזה? כה מועטות? ישוע דיבר על הרבה דברים. דברים רבים רבים נשכחו על ידי אנשים ולא נרשמו כתוצאה מכך. אז למה הם לא תועדו? סיבה נוספת היא שבני אדם היו ראויים לדעת רק כמות כזאת.
היות שפוא פא, אפילו ברמת הטאתאגאטה, לא יכול להיחשף לגמרי לבני אדם, מה ששאקיאמוני לימד כשהוא היה בעולם האנושי היה פא של רמת ארהאט, ובני אדם יכלו לדעת רק במידה הזאת. מה שישוע אמר הספיק לאפשר לאלו שהלכו בעקבות מילותיו להגיע לשמים – זה היה מספיק. אז אלוהויות לא נתנו ליותר מדי מזה להישאר פה. במזרח, אף על פי שיש כתבים רבים, כולם הם תיעוד מקוטע ולא שלם מהזיכרון – זה בטוח. מנקודת מבט אחרת, כמה מהגזע הלבן התגלגלו מאנשים אסיאתיים. אז אם אין לכם את הדברים האלה כשאתם במערב, אולי חוויתם אותם כשהתגלגלתם כאסיאתיים? יתר על כן, אסיאתיים ומערביים רבים מתגלגלים בצורה הדדית, כלומר, הם מתגלגלים זה לתוך זה וחזרה. יש אנשים שמרגישים קרובים לתרבות האסיאתית, ויש שלתרבות המערבית. ייתכן שזה נגרם על ידי התכונות שנשארו מהגלגולים שלהם בתקופות זמן שונות. אז אף על פי שאתה אולי לבן, או שאתה אולי צהוב או שחור, יכול להיות שאתה שייך לכל גזע.
שאלה: בשל ראייה לקויה, אנשים מבוגרים אוהבים להקשיב להרצאות המוקלטות. האם זה אפקטיבי כמו לקרוא את הדאפא?
המאסטר: זה אותו הדבר. אם אתם לומדים את הפא בלב שלם, יכול להיות שאולי העיניים שלכם יעברו שינויים. הקשבה זה אותו דבר כמו קריאה. אל תדברו על כמה זקנים או צעירים אתם. גם זה יכול להיות החזקה שלכם ומכשול. בדאפא הגיל לא משנה, פשוט לכו וטפחו. אני נזכר כיצד, אז בשנים כשלימדתי את הפא בבייג'ינג, מתרגלים אהבו לקרוא לי "מאסטר גדול". מאוחר יותר, אדם מבוגר יותר בקהל, שכנראה היה בשנות השבעים או השמונים לחייו, הגיש לי שאלה שאמרה: "מדוע אתה קורא לעצמך 'מאסטר גדול'? אפילו בגיל שלי אני לא קורא לעצמי 'מאסטר גדול'" (צחוק). אז אמרתי לו: "אני לא קורא לעצמי 'מאסטר גדול'. אנשים קוראים לי כך מתוך כבוד. הם שחשבו על המונח הזה 'מאסטר גדול'".למעשה, אתם יכולים לקרוא לי כל דבר. אתם יכולים לקרוא לי בשמי, או שאתם יכולים לקרוא לי "מורה" או "מר", כל דבר בסדר. הדברים האלה לא משנים לי, ואף רשמיות לא משנה לי. למעשה, גילים אנושיים לא חלים על מטפחים כי היואן-שן יכול להיות בכל גיל, וזה העצמי האמיתי שלך. כשמדברים מהבחינה הזאת, אני המבוגר ביותר ביקום הזה. אף אחד מכם אינו מבוגר ממני. (מחיאות כפיים)
שאלה: "לון-יו" מקיף את כל התוכן של "ג'ואן פאלון". אמור לנו בטובך בבקשה למה הוא נקרא "לון-יו".
המאסטר: אתם יודעים, נראה שלקונפוציוס יש גם "לוּן-יוּ"
שאלה: תלמיד דאפא שעובד בבית חולים לחולי סרטן מתכנן להפיץ שם את הפא. האם זה הולם?
המאסטר: זה תלוי בכוונה. נניח שאתה רוצה להשתמש בדאפא לרפא מחלות עבור אנשים. הדאפא יכול לתקן כל מצב לא נורמלי. זה לא נורמלי שאנשים נדבקים במחלות, אבל הדאפא לא נועד לתיקון מצבים לא נורמליים של אנשים. המטרה של הוראת הפא לאנשים היא להציל אותם. זהו חוק השמים הנשגב הזה שיצר סביבות חיים שונות לישויות שונות ביקום (מחיאות כפיים). אם אתם רוצים להשתמש בו כדי לרפא מחלות עבור בני אדם, אם זו כוונתכם, אז זה לא בסדר, הלא כן? "אוה, הדאפא יכול לרפא סרטן. בואו נלך לבתי חולים לטפל בסרטן של אנשים". זו לא הצלה של אנשים, אלא שימוש בדאפא לטיפול במחלה – זה לא בסדר.
זה לא שאנחנו לא בעלי חמלה. אמרתי לכם שלא משנה אם זה ישוע, מריה הקדושה, יהוה (שיכולתו עולה אפילו על זו של השניים הקודמים), או הבודהות בדתות המזרחיות, בהינף יד לא יהיה אדם אחד חולה על כדור הארץ הפצפון הזה. מדוע הם אינם נוהגים בחמלה ועושים את זה עבור האנשים? כי האנשים בעצמם עושים דברים רעים. אם הייתי עושה את זה בשבילכם היום, עדיין הייתם עושים דברים רעים מחר. כמובן, זה לא כדי להעניש אנשים – זה העיקרון של היקום שאומד את כל הישויות. היות שבני אדם עשו דברים רעים, עליהם לשלם עבורם בעצמם. נגיד שהרגתם מישהו, ובודהא סילק את הקארמה עבורך. אז, האם זה אומר שמותר לך להרוג אנשים איך שמתחשק לך? איך זה יכול להיות מקובל שבודהא יסלק את המחלות שלך מיד אחרי שהרגת אנשים ויצרת קארמה? כשאנשים עושים דברים רעים עליהם לשלם עבור זה ולשאת באחריות. אבל כשאנשים עשו דברים רעים, ההתבטאות המובהקת ביותר של זה בגוף האנושי היא מחלה, המשמשת להעניש אנשים. אני לא היחיד שאומר את זה – ישוע גם אמר שלאנשים יש חטאים. מדוע לאנשים יש חטאים? זה בדיוק משום שלאנשים יש קארמה בגוף שלהם. בתרבות המערבית לא קיימת המילה "קארמה" – אין מילה כזאת בתרבות המערבית. אז ישוע השתמש במילה "חטא" לתאר את הרעיון הכללי. למעשה, האין זאת שכשיש קארמה זה אותו דבר כמו שיש חטאים? בלי חטאים, כיצד יכולה להיות קארמה? זה אותו הרעיון.
שאלה: אחרי שנגיע לשלמות המלאה, כשנגיע לרמות שלנו, האם הגוף שלנו ישא את הסימונים ממורנו הנכבד?
המאסטר: אין עניין של סימונים על הגוף שלכם אחרי שתגיעו לשלמות המלאה. הסימונים הם עבור אנשים במבוך; אתם מסומנים רק אחרי שנפלתם לכאן למטה. אחרי השלמות המלאה תהיו ישות עצמאית, אלוהות נפלאה שיכולה להחליט החלטות בעצמה. מה שאני נותן לכם אינן הגבלות, אלא [ההזדמנות להיעשות] אלוהות מפוארת (מחיאות כפיים).
שאלה: אנשים שלא מתרגלים פאלון דאפא נהנים לשמוע את המוסיקה "פו-דו" ו"ג'י-שי". מאסטר, בבקשה אמור לנו, האם אנחנו יכולים לתת להם להקשיב לזה?
המאסטר: כן, זה רק מוסיקה. כמובן, כשהם שומעים את מוסיקת הדאפא שלנו, זה בהחלט טוב בשבילם.
שאלה: בחברה של היום, המושג של שוויון בין גברים לנשים שולט. כתלמידות שהן נשים, כיצד אנחנו יכולות להיות רכות ועדינות תוך התקדמות במרץ בטיפוח?
המאסטר: אנשים אומרים היום שנשים הופכות להיות יותר ויותר ליברליות והאישיות שלהן נעשית חזקה יותר. למעשה, אתן אינכן מונעות על ידי הצד הנדיב (שַן) שלכן. אני לא חושב שכוח בהכרח משתקף באופן חיצוני אצל אדם. אם בחיי היום יום שלָך את מתנהגת כאישה עדינה, אמיתית, היכולת שלך תאפשר לך שיהיה לך כל מה שמגיע לך באותה מידה. את לא בהכרח חייבת להביע את עצמך בדרכים קשוחות וגבריות כדי להשיג את הדברים האלה. האם אתם מבינים למה אני חותר? (מחיאות כפיים) במילים אחרות, אם את אישה, עלייך להתנהג כמו אישה, ולהיות נדיבה ועדינה. רק אז תוכלי להשיג כבוד ואהבה מגברים. אם את לא נדיבה ועדינה, גברים יפחדו ממך כשהם יראו אותך (צחוק), ולא תוכלי לקבל את האהבה או אפילו את החיבה המשפחתית שאמורות להיות לך. מנגד, בואו לא נדבר רק על נשים – עלינו הגברים, באותו אופן, להתנהג כגברים. אבל כל החֲבַרות על כדור הארץ נעשו כיום רעות, אז אני יכול רק לבקש מהתלמידים שלי להתנהג כך – החברה לא יכולה להשיג את זה. אני זוכר שבמערב לפני שנות החמישים, גברים היו מאוד ג'נטלמנים, והם התייחסו לנשים בכבוד. ובגלל שנשים התנהגו כנשים, גברים אהבו לעזור להן, לכבד אותן, ולדאוג להן. באותו זמן, בדרך נשית, נשים הוקירו את בעליהן. זו הייתה התנהגות אנושית. אך היום השחתתם את כל זה.
בחברה האסיאתית, נשים הפכו להיות חזקות מדי וגרמו לגברים להיות כמו נשים. אני יכול להגיד לכן שבעצמות שלכן אתן רוצות שהגברים שלכן יהיו חזקים, אך בחשיבה שלכן אתן רוצות להכניע אותם. האין זה סותר? אם החברה תהפוך לכזאת, האם גברים יוכלו עדיין להתהלך עם ביטחון וכבוד עצמי?האם תהיה להם הגבריות שלהם? שני אנשים אינם יכולים לעמוד בראש משק בית אחד, בדיוק כפי שלא יכולים להיות שני מלכים של אותו הר. אז כששני נמרים נלחמים, אחד ייפגע (צחוק), והמשפחה בטוח תהיה בחוסר הרמוניה. כיצד זה יעבוד אם שני מלכים גדולים גרים תחת אותה קורת גג? צריך להיות ראש אחד למשק הבית. בגלל זה יש גירושין ומריבות במשפחות. אתם תמיד אומרים כך: גברים אומרים שנשים כלל לא כמו נשים, ונשים אומרות שגברים כלל אינם כמו גברים.
זה אפילו יותר בוטה בחברה המערבית כאשר כשהם מתחתנים זה עם זה, הם כבר מראש מחלקים את הרכוש שלהם: "כשנתגרש בעתיד, זה שייך לי וההוא שייך לך". זה אפילו יותר בוטה. התחושה של אישה שמסתמכת על הגבר שלה כשהם מתחתנים פשוט לא קיימת. וגברים לא חושבים שברגע שנשים מתחתנות איתם, הן מפקידות בידם את כל חייהן ושעל כן עליהם להיות אחראים להן – הם כבר לא חושבים כך בכלל. אינטרס אישי וחופש אישי השתלטו על הכול. אז איפה אפשר למצוא חמימות של משפחה? אנשים מתחרים ומנסים להתגבר זה על זה – אף אחד לא מוכן לוותר. אני אומר לכם, ככה לא אמורים להיות בני אדם! (מחיאות כפיים) כאשר אפילו זוגות לא מעזים לסמוך זה על זו, ואין מקום שיכול לתת לכם תחושה של ביטחון, חום וחיבה, האם אינכם חיים חיים מייסרים? במחשבתכם אתם חושבים לעצמכם: "זה לא אמור להיות ככה. צריך להיות לנו מקום חם ומלא חיבה". אך ההתנהגות שלכם כלפי חוץ הורסת את כל זה, והתכונות האנוכיות שלכם גורמות שזה יהיה בלתי אפשרי שיהיה מקום כזה. כשכולם מתנהגים כך, מערכות היחסים הנפלאות בין בני אדם אובדות. כמובן, אני יכול להגיד את הדברים האלה רק לתלמידים שלי, לכם, ולומר לכם שהדברים האלה אינם בסדר. אין תרופה למין האנושי יותר וזה יהיה בלתי אפשרי לסובב הכול אחורה. כיום הדיונים בחברה והנטייה של אמצעי התקשורת הם כולם בנושא חירות אישית והם מעודדים אינדיווידואליות. אני יכול לומר לכם, האינדיווידואליות המופרזת הזאת אולי גורמת לכם להיראות חופשיים, אבל למעשה, לעולם לא תוכלו ליהנות יותר מחום וחיבה! ואף פעם לא יהיה לכם מישהו שתוכלו לסמוך עליו! (מחיאות כפיים)
שאלה: האם יהיו תלמידי דאפא שיטפחו להיות ישויות רגילות בעולמות של בודהות? (צחוק)
המאסטר: אל תצחקו. זו שאלה של תפיסה. למטפחים יש סטטוס פרי, אז הם בהחלט לא יהיו סתם ישויות מן השורה. לאחר ההגעה לשלמות המלאה לכולם יהיה סטטוס פרי.
שאלה: האם הדאפא יכול לשנות את האני של פני השטח כמו גם את האני ברמות שונות בממדים שונים. האם ההבנה הזאת נכונה?
המאסטר: ההבנה הזאת אינה שגויה. אמרתי את זה בעבר: בלי גוף אנושי, זה בלתי אפשרי לעשות טיפוח-תרגול, וזה בלתי אפשרי שאדם ישפר את עצמו. אז איך יוכלו הגופים שלך בממדים אחרים לעבור שינוי? אתה לא יכול לטפח בלי הגוף האנושי הזה, אז אתה צריך לטפח כאן, במקום האנושי הזה, כדי לשנות את עצמך. לפעמים כשאתה לומד ספר של דאפא אתה לא מתרכז, והשפתיים שלך מסיימות לקרוא פיסקה אך המחשבה שלך לא שם. זה משום שהפו-אי-שה שלך או גורמים אחרים היו בפעולה. תשומת הלב שלך מדי פעם נוכחת, וזמן קצר לאחר מכן היא נעלמת. אם יש לך הבעיה הזאת לעתים קרובות, אז זה שווה ערך לכך שאתה מוותר על כל הדברים האלה ונותן את הפא הזה למישהו אחר. אתה לא יכול לעשות את זה, ואני לא מרשה לך לטפח בדרך הזאת.
שאלה: כיצד עלינו להבין את ההבדל בין אהבה להחזקה?
המאסטר: הם שני מושגים שונים. אהבה יכולה ליצור החזקות, היא יכולה לגרום להחזקות במהלך הטיפוח, אך בין אנשים רגילים ובחברה, היא עדיין משהו חיוני. ללא אהבה, יהיה אפילו יותר סביר שבני אדם יעשו דברים רעים, והטבע הדמוני שלהם יהיה אפילו חזק יותר. אז בני אדם לא יכולים לחיות בלי אהבה או רגש. זה מפני שרגש הוא דבר אנושי – הוא גורם חיוני של סביבת החיים שניתנה לבני אדם, אך הוא לא עבור אלוהויות. כמטפחים, עליכם להתרומם מעבר לו, ולטפח החוצה את ההחזקות הנובעות מאהבה ומרגש. זה היחס בין הדברים האלה. אם אתם רוצים להיות מסוגלים לאהוב בלי לפתח החזקות, זה בלתי אפשרי. אך בתהליך הטיפוח שלכם, ייתכן שאתם לא מסוגלים תיכף ומיד לקחת את הכול בקלות, לוותר על הכול, ולא להיות כל כך עם החזקות. אז בשלב הנוכחי שלכם, לא משנה באיזה מצב אתם נמצאים, אתם יכולים פשוט להיות במצב הזה.
אל תכריח את עצמך: "עמוק בפנים אני כן אוהב, אני כן אוהב את בני משפחתי, אבל אני אכריח את עצמי להפסיק לאהוב אותם". זו תהיה טעות, כי הרמה שלך לא התרוממה ואתה רק מנסה לעשות את זה בכוח. אם תעשה את זה, זה למעשה יגרום לאי הבנה אצל האנשים לגבי הדאפא, ויפגע בתדמית של הדאפא. ככל שהאהבה הולכת ופוחתת תוך כדי הטיפוח שלך, היא תוחלף בחמלה ( צְה-בֵּיי) שתופיע. אתם יודעים, אני יושב כאן – ואם להשתמש במילים שלכם – אוהב ודואג לגבי כל אחד מכם. למעשה, זה סוג של חמלה (מחיאות כפיים), אבל זה לגמרי שונה מסוג הרגשות האישיים שלכם. אני בטוח שאתם יכולים להבדיל בין האהבה שבקרבכם לזאת שיש לי (מחיאות כפיים).
שאלה: בזמן תרגול בקבוצה, כשמישהו עושה הרבה רעש כשהוא בא באיחור ועוזב מוקדם, מה שמקשה על אחרים להיכנס לשקט, האם עלינו להעיר את תשומת לבו לכך?
המאסטר: השאלה הזאת מזכירה לי מחשבה אחרת שלי. אומר לכם, לפני המהפכה התרבותית, אנשים סינים היו ידועים ברחבי העולם כאנשים מנומסים, והם הקפידו מאוד על להיות מתורבתים, על היגיינה, ועל דברים שרואים על פני השטח. התרבויות של הארצות השכנות של סין כולן הובאו על ידי אנשים סינים – הם למדו מסין (מחיאות כפיים). אך האם ידעתם שלאחר המהפכה התרבותית, הם כונו "ארבעת המיושנים" והושלכו? במקום זאת, לכלוך על כל הגוף ויבלות עבות על הידיים היו דברים להתפאר בהם, וכינים אף כונו "חרקים מהפכניים". אנשים התייחסו ללכלוך כמשהו טוב. תפיסה מהסוג הזה נמשכה, וכיום, אף על פי שתנאי המחייה של אנשים השתפרו והם יותר קשובים לדברים, התפיסות האלה שנשארו מהמהפכה התרבותית עדיין לא נופצו. אף על פי שהגעתם לחברות מערביות, אנשים בחברות מערביות מרגישים שזה באמת די קשה לסבול אתכם מהבחינה הזאת.
אתם לא מתייחסים לפרטים של כללי ההתנהגות, לא מטפחים את עצמכם, נראים מרושלים, מדברים בקול רם בלי לקחת בחשבון את הנסיבות או המקום, ולא מקדישים תשומת לב להיגיינה. כמובן, אמרתי שבזמן שאתם מטפחים אתם צריכים להתאים לאנשים הרגילים במידה מקסימלית. כתלמידים מטפחים, עליכם להשיג את זה. הבעיה הזאת לא הייתה צריכה להיות, וזה לא משהו שרציתי לדון בו. אך האם ידעתם שבגלל ההתנהגות שלכם, יש מתרגלים מערביים שחששו להצטרף כאשר הפצתם את הפא? עליכם להקדיש לזה תשומת לב עכשיו! זה לא רק עניין של התנהגות. עליכם באמת לשים לב לדברים מהבחינה הזאת. אני לא מבקש מכם להקפיד על לבוש אופנתי. עליכם להיות מודעים לתרבותיות אנושית ממש על פני השטח. אני יכול לומר לכם, המשמעות הפנימית של הדאפא למעשה מקיפה גם את מה שברמה הנמוכה ביותר. כשתחשבו על אחרים בכל מה שאתם עושים, אני חושב שתהיו מסוגלים לעשות הכול היטב (מחיאות כפיים).
שאלה: מתרגל אמר שהוא שאל וקיבל את הסכמת המורה לדברים מסוימים. אך אחרים מרגישים שההתנהגות, המילים וההתנהלות שלו אינם של מטפח.
המאסטר: כששני אנשים מתווכחים ולא מצליחים להגיע להסכמה, רבים מהם מצטטים אותי ואומרים: "המורה אמר כך" כדי להגן על ההחזקות של עצמם ולכסות על ההחזקות שמהן עליהם להיפטר. זה נורא. אך מנגד, אינכם יכולים להגיד שהוא לא מתרגל או שהוא לא טיפח היטב רק מפני שאתם רואים שכמה מהמילים שלו וההתנהגות שלו לא מתאימים לדאפא. למעשה, הוא כבר סילק רבות מהחזקותיו, והוא כל כך הרבה יותר טוב מאנשים רגילים. רק ההחזקות שהוא לא סילק יכולות להתבטא. אז כשאתם רואים אותן זה קשה למטפח לקבל. זה אומר שאין עלינו לשפוט אדם על פי איך שהוא מתנהג. זה עתה דנתי בזה משתי הזוויות.
שאלה: הפנים של כמה מהמתרגלים הוותיקים כהים ויש להם הרבה "כתמי כבד", וכמה מהם רזים מאוד. האם התופעות האלה נורמליות?
המאסטר: הטיפוח אכן מסובך. אם אִכפת לכם מאוד מהדברים האלה, בכוונה יגרמו לכם שתהיו עדים להם כדי לראות אם עדיין תטפחו. עם זאת, כשאותם אנשים אכן מפתחים מצבים כאלה, אנחנו צריכים להסתכל אם הם באמת מטפחים בחריצות. ייתכן שהם קוראים את הספרים ועושים את התרגילים, אבל באופן מהותי איך באמת המצב שלהם? יש אנשים שקוראים את הספרים, אך עברה יותר משנה והם עדיין לא סיימו לקרוא את "ג'ואן פאלון" אף על פי שהם קוראים כל הזמן, עושים את התרגילים בחריצות, ואפילו מעודדים אחרים לתרגל את זה. טיפוח תרגול הוא רציני. אין דבר בעולם הזה שהוא רציני יותר מטיפוח. אנחנו חייבים להיות מסוגלים באמת לעמוד בדרישות.
שאלה: אם מישהו לא משתתף בתרגול בוקר קבוצתי ולא נבחן על ידי רוח סערה, שמש קופחת, קור של חורף קשה או חום הקיץ העז, האם זה ישפיע על השלמות המלאה שלו?
המאסטר: אלה אינם באמת הגורמים. האם לא ציינתי שהמטרה של לעבור קשיים היא לסלק את ההחזקות שלכם ולהשתפר? זה לא נחשב לשום דבר כשאנשים רק סובלים קשיים – לא משנה כמה קשיים הם עוברים. המפתח הוא שהסביבה של תרגול קבוצתי יכולה לחשל ולעדן אנשים. בשכבה החיצונית ביותר של אדם הוא כל הזמן בא במגע עם אנשים בחברה האנושית הרגילה שאינם מטפחים. מי הייתם מעדיפים שישפיע עליכם כשאתם נמצאים בדאפא – הם או תלמידי דאפא? זה מה שאני מדבר עליו.
שאלה: מי יצר את היקום, פא או אלוהויות? שמעתי על אלוהויות שיוצרות את היקום, אבל לעתים נדירות שמעתי שבודהות או טאואים יצרו את היקום.
המאסטר: אז מי יצר את האלוהויות ששמעת עליהן? עליך ללמוד את הפא יותר. אך המילים שלך מזכירות לי משהו. ייתכן שאנשים רבים שמעו שדתות מערביות טוענות שהאלוהות שלהם יצרה את העולם, והבודהיזם במזרח מלמד שזאת הייתה הקארמה של בודהא שבראה את היקום. התפיסה שלהם לגבי קארמה היא שלעשות משהו זה קארמה, או שהוא תוצאה של קארמה. במיתוסים מזרחיים ואגדות עתיקות, אנחנו שומעים שפָּאן-גוּ
כשקטסטרופות מתרחשות ברמות שונות של היקום, מדובר למעשה בגופים קוסמיים שונים שנעלמים. במילים שלכם, הם מתפוצצים. אחרי הפיצוץ, אלוהות ברמה גבוהה לא תרד למטה ותתן לאלוהויות של הרמה הנמוכה ביותר לראות אותה יוצרת את היקום. האלוהות ברמה הגבוהה תיצור אלוהות ברמה נמוכה ותתן לה ליצור יקום ברמה הבאה, כך שברמה הזו יוולדו אלוהויות חדשות. אמרתי שניתן ליצור ישויות בכל הרמות השונות. אלוהות הנולדת ברמה מסוימת, חייבת להיות בעלת היכולת ליצור את היקום של הרמה זו. באשר לאם קיימות אלוהויות ברמות הגבוהות יותר של היקום, אין לה מושג.
מה שהסברתי זה עתה הוא למעשה עיקרון: כלומר, לכל הבודהות, הטאואים והאלוהויות ברמות השונות יש היכולת ליצור את הכול ביקום שנמצא ברמות שלהם או מתחת להם. אבל היות שזה נמצא בתוך הטווח שלה, היא חושבת שהיא עצמה יצרה את היקום. זה המצב עם אלו שהן יחסית בראשיתיות. נניח שאלוהות יוצרת יקום נרחב יותר, ומאוחר יותר אלוהות נולדת ברמה מסוימת ובתקופה מסוימת של היקום הזה. אם אחרי זמן ארוך מאוד מאוד מופיעות בעיות ביקום שנמצא בתחום שבו האלוהות הזו נולדה, אז האלוהויות שמעליה יפוררו אותו ויתרחשו פיצוצים. אז, כשהיא בונה אחר כך את הכול מחדש, היא תחשוב שהיא בראה מחדש את היקום. היא לא יודעת שיש יקומים גדולים יותר מעל היקום הזה. אז באותו אופן, דברים כאלה יכולים גם להתרחש בשכבות שקטנות מהשכבה שלה. בשכבות קטנות הרבה יותר מזו שלה, גם כן מתרחשת בריאה של יקומים ברמות שונות. האם אתם מבינים על מה דיברתי זה עתה? (מחיאות כפיים) הסברתי את זה בהרצאה החמישית ב"ג'ואן פאלון": אלוהויות שונות יצרו יקומים עם תכונות שונות. לרבים מכם היו שאלות [על זה], הלא כן? זה בדיוק המצב שזה עתה דנתי בו. הקוסמוס הוא כה נרחב. שינויים המתרחשים ברמות שונות הם רק חלקיקים קטנים בגופים הקוסמים הנרחבים עד מאוד, ודבר זה, אפילו לאלוהויות, הוא בלתי נתפס.
שאלה: האם אלוהויות המוזכרות במיתולוגיות היווניות והסיניות הן דמיוניות או שהן באמת התקיימו?
המאסטר: אני יכול לומר לכם, כשמוּנָעים על ידי המדע הנוכחי, אנשים בחברה של ימינו חופרים עמוק יותר ויותר לתוך ה"מציאות". אבל המציאות הזאת היא שקרית, והאמת האמיתית והמפוארת של היקום כוסתה יותר ויותר על ידי המציאות השקרית הזאת. הדבר נגרם על ידי בני האדם עצמם. הם עצמם הגיעו להאמין יותר ויותר בדברים השטחיים האלה. רבות מהמיתולוגיות העתיקות הן אמיתיות, אבל אנשים מתייחסים אליהן כסיפורים שאחרים המציאו. היום אני מלמד את החוק הגדול של הקוסמוס. כל הדברים שהוא מביא עמו וכל הדברים שיתרחשו בעתיד יזעזעו את כל הישויות. בעתיד יתרחשו אירועים שהם אפילו יותר מרהיבים, משום שהפא יגיע לכאן לעולם האנושי. כל הדברים שאנשים לא מאמינים בהם יתרחשו, וזה יהיה כל כך מזעזע שאנשים ייאלמו דום. אבל לא משנה כמה חזקה תהיה התגובה שהאירוע יגרום או כמה זמן היא תימשך, אחרי אלפי או עשרות אלפי שנים אנשים יתייחסו אליו כאל מיתולוגיה, ואחרי שיותר שנים יעברו אנשים אולי בכל זאת יתייחסו אליו כמשהו שאחרים המציאו. בני אדם הם כאלה מוגבלים. האם אין אנשים שמכחישים את הופעתו של ישוע? הם אומרים שאנשים המציאו את זה. האם אין גם אנשים שאומרים שהופעת שאקיאמוני במזרח הומצאה גם כן?
שאלה: הוריי מטפחים בבודהיזם שנים רבות. הם שייכים לאלה שאבודים באשליה, כפי שמתואר בשני הכתבים האחרונים של המאסטר. איך אוכל לגרום להם לתרגל את דרך הטיפוח הנכונה.
המאסטר: הראה להם את הכתבים שכתבתי – זה כל מה שאתה יכול לעשות. אף אחד אינו יכול לעשות שום דבר במקום מישהו אחר. אנחנו יכולים רק לייעץ לאנשים לעשות את מה שטוב, ואיננו יכולים לכפות על אחרים לעשות משהו. אנחנו לא יכולים להכריח אותם. מה שאנשים רוצים להשיג זה עניינם. אם מכריחים אותם לעשות משהו זה לא נחשב. זה נחשב רק אם הם עושים זאת בעצמם ואם הם מטפחים בעצמם.
שאלה: אם תנאי החיים של מישהו היו די טובים, אבל עכשיו הוא בכוונה חי חיים חסכניים, האם זה נחשב החזקה?
המאסטר: אולי זה משום שהאנשים הסינים עברו תקופה קשה מאוד ולכן הם חוששים להיות עניים, וזה יכול לגרום לאנשים להיות חסכניים יתר על המידה. כשמישהו מגזים, זה לא טוב. חיו באופן נורמלי. להיות חסכן זה לא דבר רע, אך אם משהו מרחיק לכת יותר מדי, זה הופך להיות דבר רע. למטפח לא צריכים להיות בכלל מושגים שגובשו מראש. אין שום בעיה בלהיות חסכן.
שאלה: האם אותו פא-שן שלך דואג למתרגל כשהוא עושה טיפוח-תרגול בסין וכשהוא נוסע לאירופה?
המאסטר: אותו פא-שן, פא-שנים שונים...האם יש הבדל בין פא-שנים? אני יכול לומר לכם שלכולם דואגת אותה חוכמה שלי. אין הבדל בכלל. למעשה, פא-שנים הם אני. פא-שנים חושבים את מה שאני חושב.
שאלה: האם תוכל בבקשה לומר לנו מהו "גוף אמיתי" ומהו "גוֹנג-שֵן?"
המאסטר: יש הבדל. בעיני האלוהויות כל דבר כאן במקום האנושי הזה נחשב ללא אמיתי, ורק הגוף של בודהא או של אלוהות הוא אמיתי, כך שהם קוראים לגוף ברמה הזאת או מעליה "גוף אמיתי". "גונג-שֵן" הוא משהו שרק לי יש. לאף ישות בקוסמוס אין אותו. זהו הגונג העצום שלי שיכול באותו הזמן ליצור את הדמות שלי (מחיאות כפיים).
שאלה: כשאני עושה את התרגילים אני תמיד שומע את המורה מדבר.
המאסטר: אם זה על הפא ואותו דבר כמו מה שנדון בספרים, זה לא מדאיג. זו דרך שבה היכולות העל-טבעיות שלך מתבטאות – זו התבטאות של היכולות העל-טבעיות שלך. אם זה לא משהו שבתוך הפא, אז זה בטוח הפרעה.
שאלה: כשמלמדים ילדים את השיטה, חוץ מלומר להם להיות אנשים טובים, האם אנחנו צריכים גם להקריא להם את הכתבים?
המאסטר: כשאתם אומרים להם להיות אנשים טובים, אתם רק אומרים להם להיות אנשים טובים בין אנשים רגילים. רק הפא יכול לגרום לאנשים לעלות. האין זה כך? ילדים יכולים לעשות את חמשת התרגילים עד כמה שביכולתם. אם הם לא יכולים לעשות אותם, זה בסדר שהם יעשו את התרגילים אחרי שהם יגדלו קצת.
שאלה: האם זה בסדר להסביר לילדים את עקרונות הדאפא במילים שהם מבינים?
המאסטר: אני לא חושב שזו בעיה. היות שאתה מטפח אתה לא תסביר את זה בצורה מוטעית. השתמש בהיגיון להסביר אותו לילדים. אני לא חושב שזו תהיה בעיה.
שאלה: היה לי מבחן אבל איבדתי את הנחישות שלי. אני רוצה להתחיל מחדש בטיפוח.
המאסטר: זה עתה מתרגל שאל אותי אם הוא עדיין יכול לטפח. במילים אחרות, ייתכן שהיו דברים שבהם הוא לא פעל היטב או שבהם הוא הרגיש שהוא לא עמד באמות-המידה לתלמיד. אחרי שעשית טעויות, האם אתה עדיין יכול לטפח? אם אתה יכול או לא יכול לטפח, הכול תלוי בך. כבר שמעת את הפא והשגת את הפא. כמובן, לא פעלת היטב ולא עברת את המבחן – וזה היה באמת הפסד עצום. אתה יכול לטפח מחדש, להרגיע את הלב, להיות נחוש, ולהתחיל מחדש. היות שאתה כבר נחוש לטפח בדאפא וכבר הבנת שטעית, מדוע שלא תחשל את כוח הרצון שלך ותתחיל שוב להדביק את הפער? כל עוד יש לך המחשבה הזאת ואתה רוצה לעשות כך, אתה לא צריך להגיד לי או לכל אחד אחר – פשוט לך וטפח, ואני חושב שאתה תהיה בסדר. למעשה, האם כולכם לא התחלתם את הטיפוח שלכם רק משום שרציתם לטפח, וכך קיבלתם את הדאפא? אבל אתה לא יכול להמשיך להחמיץ את ההזדמנויות שלך ולהמשיך לעשות טעויות. טיפוח הוא רציני, אז אם תמשיך לעשות טעויות, אני חושש שבעתיד לא יהיו לך עוד הזדמנויות כמו זו להיכנס לפא הזה. היות שהייתה לך ההזדמנות להיכנס לפא, אל תחמיץ אותה שוב.
שאלה: לא מעט תלמידים שגרים בצפון אמריקה גרים ביחד עם בני או בנות זוגם מבלי להיות נשואים. לכמה מהם אפילו יש ילדים. האם עליהם להשיג תעודת נישואין בדיעבד?
המאסטר: כן. אמרתי לכם להתאים באופן מקסימלי לדרך של החברה האנושית הרגילה במהלך הטיפוח שלכם. בואו נדבר על זה בדרך אחרת. בסין, כשאנשים התחתנו בעבר, הם היו צריכים לקבל את האישור גם של השמים וגם של הארץ, וזו הסיבה שהיו "משתחווים לשמים ולארץ". הם היו צריכים לקבל את אישור הוריהם, אז הם היו צריכים להשתחוות מול הוריהם. בחברות המערביות אנשים היו צריכים שאדונם, או אלוהיהם, יכיר בזה, וזו הסיבה שהם היו הולכים לכנסיה ונשבעו בפני אדונם, ואז אדונם, או האלוהים שלהם, היה העד שלהם והעיד על איחודם. בחברות המערביות של ימינו הדברים האלה נשברו, ואנשים [רבים] לא מקיימים שום טקס בכלל. שני אנשים פשוט חיים ביחד ללא שום הגבלות; כשהם שמחים ביחד הם נשארים ביחד, וכשהם לא, הם פשוט מוצאים בן זוג אחר. זה לא מתקבל. כמתרגלים של דאפא עליכם לפחות לדעת את העקרונות הבסיסיים האלה. ההפקרות במערב יצרה כמות עצומה של קארמה. נראה לי שהאנשים מהמזרח הם אפילו גרועים יותר. אתם צריכים להקדיש תשומת לב לדברים האלה. אנחנו אומרים שבני האדם התדרדרו, אבל כשמטפח מתנהג אפילו גרוע יותר מאדם רגיל, האם זאת לא בעיה? כמובן, אולי תחשבו: "למרות שלא הכנו את הניירת, במחשבה ובהתנהגות שלנו זה בדיוק כאילו שהיינו נשואים, ועכשיו שכבר נולדו לנו ילדים ביחד, פרידה בשלב הזה היא לא כל כך מעשית עבורנו". אבל לא עברתם את ההליכים המתאימים. אם אתם מרגישים שאתם יכולים להיות אחראים זה כלפי זו, הייתי אומר שזה די טוב, אבל מדוע לא לעבור את ההליכים? לכל הפחות אפשרו לחברה האנושית הרגילה להתייחס אליכם כבעל ואישה הנשואים כדין. האין זה צריך להיות כך? במילים אחרות, כשזה מגיע לדברים האלה אין עליכם להתייחס לדברים האלה יותר מדי כלאחר יד. לא אקדיש יותר זמן לנושא הזה. לא משנה מה שעשיתם בעבר, מה שהיה היה. התקדמו הלאה ועשו זאת נכון.
שאלה: איך אנחנו יכולים לקבוע אם חיזיון הוא תוצאה של הג'ו-אי-שה שעוזב את הגוף או שהוא תוצאה של הגעה להארה?
המאסטר: זה כבר נדון בעבר. אתם יודעים, הסברתי את זה בבהירות במאמר שנקרא "מדוע לא ניתן לראות". מדוע אתם לא יכולים לראות? אפילו כשאתם כן רואים, זה לא יהיה בהיר. במילים אחרות, אפילו כשאתם יכולים לראות דברים זה לא יהיה בהיר כל כך. אם זה בהיר, אז זה יקיף אזור מוגבל. [הראייה שלכם] בהחלט לא תהיה ללא גבולות כמו זו של אלוהות, שבאמצעותה אתם יודעים הכול ורואים הכול ממש כאילו אתם צופים בסרט. כמובן, יש כאלה שיש להם נסיבות מיוחדות. אני מתאר את המצב הכללי.
שאלה: נסעתי להשתתף בוועידת פא דרך סופת שלגים גדולה והמכונית שלי התקלקלה בדרך. בני המשפחה שלי לא הבינו את ההתנהגות המסוכנת שלי.
המאסטר: אי אפשר שדברים יתאימו לנוסחה פשוטה, שאז ניתן לעשות כל דבר לפי הנוסחה הזאת. בטיפוח, המצבים שכל אחד נתקל בהם הם מורכבים, והסיבה למשהו יכולה להיות דבר אחד או דבר אחר. לדוגמה, לאנשים מסוימים יש בעיות משום שהם לא עברו מבחן שין-שינג, או שאולי זה קרה מפני שדברים אחרים היו חשובים יותר. יכול להיות גם שזה משום שהקושי הזה היה אמור לקרות, ולכן נתקלת בקשיים ופגשת מכשולים. כך שהטיפוח הוא מורכב מאוד מאוד, וזה לא פשוט כפי שאתם חושבים. יכול להיות גם שהעובדה שהמכונית שלך התקלקלה מנעה ממך מלהיות מעורב בתאונת דרכים כמה קילומטרים בהמשך הדרך. כל אחת מסיבות שונות יכולה הייתה להשפיע. בטיפוח, כל מה שאתם חווים הוא דבר טוב, ואתם מקימים את המוסריות האדירה של עצמכם.
שאלה: יש לנו רק יומיים לערוך סמינר להציג את הדאפא. האם זה בסדר?
המאסטר: אם יש לכם רק יומיים לערוך סמינר להציג את הפאלון דאפא, אז הזמן קצר מדי. אם מישהו לא יכול לקרוא את "ג'ואן פאלון" מההתחלה עד הסוף מבלי להיות מוסח, אז יהיה לו קשה להרים שוב את הספר. מדוע זה כך? זה קורה משום שלאנשים יש קארמה של המחשבה. אלה המושגים שיש במחשבתו של האדם שגורמים לקארמה. כשאתה קורא את הספר, הקארמה במחשבה שלך מושמדת. הקארמה חיה, והיא יודעת שאתה משמיד אותה, אז היא מתחילה לנסות למנוע ממך לגעת בספר. אפילו כשיש לך זמן, היא תגרום לך לשכוח לקרוא את הספר. היא תעשה כמיטב יכולתה לא לאפשר שיהיה לך זמן לקרוא את הספר. זו הסיבה שלאנשים רבים אין זמן להמשיך לקרוא את הספר אם הם לא מסוגלים לסיים אותו בפעם הראשונה. אותו דבר נכון לגבי צפייה בקלטות. אם אתה לא יכול להשלים את כל הסדרה, אז ייראה לך שקשה למצוא זמן לצפות בהן הלאה. שדים מפריעים. הם לא מאפשרים שיהיה לך הזמן, והם משתמשים בכל מיני שיטות כדי לא לאפשר לכם לגעת בו שוב. לכן הבעיה הזאת קיימת. מנקודת מבט אחרת, אין לכם הרבה זמן להפיץ את הפא. ביחס לנושא הזה אתם יכולים רק לטפל בו בהתאם למצב שלכם.
שאלה: אם מישהו מקבל לאורך זמן ארוך מתנות שניתנו עם כוונה טובה ממתרגל עמית, האם הוא יאבד עוד ועוד מהדה שלו?
המאסטר: אתן לכם דוגמה. משפחה של מתרגל לפתע נקלעת לקשיים כספיים. עבור מטפח, סביר מאוד שהקושי הזה הוא תוצאה מכך שיש לו חוב מהעבר שהוא מהסוג הזה. תוך כדי תהליך סילוק הקארמה, הוא חייב לשאת משהו כזה, אבל זה לא יימשך זמן רב. אני אומר שאולי זה המצב. אז, כמה מתרגלים חושבים שהיות שהוא עובר קושי גדול כזה "עלינו לעזור לו לצאת מזה". איך לעזור לו? כולם תורמים קצת כסף, נותנים לו כסף, ומפרנסים את משפחתו. ובכן, מאותו רגע והלאה הוא מפסיק לעשות כל דבר. חוץ מללמוד את הפא, הוא רק נשאר בבית וחי על הכסף שלהם. קצת יותר מאוחר, הוא גם מפסיק ללמוד את הפא: "רק תביאו לי את הכסף ואני פשוט אחיה כך עכשיו". חישבו על זה כולם. יש לכם חמלה, אבל אתם לא יכולים לטפל בדברים האלה בצורה כזו. לכל אחד ישנם הקשיים שלו. אתם יכולים לעזור לו מתוך חמלה בכך שתעזרו לו למצוא עבודה או בכך שבאופן זמני תטפלו בכמה מקרי חירום, אבל אתם לחלוטין לא יכולים לעשות את זה לאורך תקופת זמן ארוכה. במקרה כזה אתם תשבשו את הנתיב שתכננתי בשבילו, וזה ייעשה בלתי אפשרי עבורו לטפח. בסוף הוא יפסיק לטפח. הוא יפסיק לחפש עבודה, והוא לא ירצה לפתור את הבעיה משום שיש לו כסף להוציא, והוא יאמר: "פשוט תביאו לי כסף כל חודש". אז, הייתי אומר, מה המתרגלים באמת עושים?
לתת מתנות? מה זה לתת מתנות? מישהו נותן משהו למישהו אחר? למה שמישהו שאתה לא מכיר ייתן לך דברים? טוב, אז אתם מכירים אחד את השני וכולכם מתרגלים. אבל האם על מתרגל לתת כלאחר יד דברים יקרים למתרגל אחר? מדוע שתעשו את זה? צריכה להיות סיבה! אפילו אם הדברים האלה אינם יקרים, למה הם ממשיכים לספק אותם במשך זמן כה ארוך? למה? ומדוע אתה מקבל אותם? האם זה משום שאינך יכול לנטוש את ההחזקה שלך לתאוות בצע? או שיש סיבות אחרות? מדוע אינך מנסה למצוא אותן? זה לא מתקבל. הדאפא הזה שלנו לא מערב כסף או נכסים חומריים, ואנחנו לא צוברים כסף או נכסים חומריים. אתם באתם לעשות טיפוח-תרגול, וכולכם שיושבים כאן, אני לא מבקש מכם אגורה. מדוע זה שכשאנשים אחרים נותנים לך דברים, אתה לא יכול לוותר על זה? כאן אני אבהיר נקודה הנוגעת לנושא מסוים: כל אלה שעובדים עבור הדאפא, וכל אלה שעובדים עבור המאסטר, לא משנה מה הסיבה, אתם בהחלט לא יכולים לקבל שום דבר מהמתרגלים. דברים שאמורים להעביר למאסטר חייבים לתת אותם למאסטר לטיפול. אל תקחו לעצמכם את הרשות לטפל בדברים האלה בעצמכם, אל תשמרו אותם לעצמכם, אל תחזיקו בהם, ואל תפתחו מכתבים או דברים אחרים המיועדים למאסטר.
שאלה: האם התדרדרות של ישות נובעת מכך שהג'ו-יואן-שן הזדהם בהחזקות, או כתוצאה משינוי הטבע של הג'ו-יואן-שן?
המאסטר: אני לא מסתכל על הדברים כך. אדם הוא ישות אחת, ואתם לא יכולים להגיד שהג'ו-יואן-שן שלכם, או הפו-יואן-שן שלכם, או הגוף שלכם הפכו להיות ככה או ככה. אם מישהו טועה, אז הוא טועה, נקודה, משום שכל מחשבה ומחשבה שלך כוללת את כל ה"אותך" שברמות השונות. כשמישהו מתקן את הטעויות שלו, אז הוא אדם טוב. כשמישהו מסוגל לטפח את עצמו, אז הוא יכול להתקדם גבוה יותר.
שאלה: ביקום הקטן של גוף אנושי, האם כל הישויות הן באותה רמה כמו הג'ו-יואן-שן ששולט על הגוף האנושי הזה?
המאסטר: הם לא באותה הרמה. אתה גבוה יותר מכל הישויות שבגוף שלך. בו בזמן, בין כל התאים שלך יש מערכת ניהול עם מחשבות זהות.
שאלה: אני בן שלוש עשרה ונולדתי ביפן. בגלל מחסום השפה, אין לי מושג כיצד לטפח.
המאסטר: המבוגרים [שמסביבו] צריכים לעזור לפתור את הבעיה הזאת. היות שהוא נולד ביפן, הוא לא מבין סינית. היות שהוא כה צעיר הוא לא יכול להבין באופן מלא גם חלק מהדברים ביפנית, והוא לא מזהה את כל הסימניות, כך שאולי יהיו לו קשיים. כשאתה לא מבין חלקים מסוימים, פשוט שאל את המבוגרים, ובהדרגה תבין את הכול. ילדים הם זריזים למדי אחרי הכול. אתם יודעים, בסין יש אנשים מבוגרים שמעולם לא הלכו לבית ספר, אבל הם קראו את "ג'ואן פאלון", ואחרי שהם קראו אותו שוב ושוב הם הצליחו לקרוא את כל הספר. יש לא מעט אנשים כאלה בין תלמידי הדאפא. כמה עשורים עברו או אפילו רוב חייהם, והם מעולם לא דמיינו שהם יוכלו לזהות סימניות. אבל, באמצעות לימוד הדאפא הם הצליחו לקרוא את "ג'ואן פאלון" תוך תקופת זמן קצרה מאוד, והם אפילו למדו להכיר את הטקסט היטב באמצעות הקריאה. זה באמת נס! זה הפא, אחרי הכול, אז הדברים האלה יכולים לקרות. כמובן, יכול להיות שלילדים אין התמדה כמו של מבוגרים, אבל אני אקח את זה בחשבון. ילדים הם, אחרי הכול, ילדים. אם תשקיע מאמץ מסוים והמבוגרים יעזרו קצת, אז ניתן יהיה לפתור את הבעיה.
שאלה: איזה סוג של קשרים גורליים יש לפו-יואן-שנים בינם לבין עצמם?
המאסטר: אולי יש להם קשרים גורליים ואולי לא. אין נוסחה. לכל אחד היו המצבים המיוחדים שלו בחייו הקודמים, ואלו הם קשרים גורליים של בני אדם שאין להם כל קשר לטיפוח שלכם. זה מספיק שהג'ו-יואן-שן מקבל את הפא כאן במודעות מלאה. פו-יואן-שנים אחרים ילכו באופן טבעי בעקבות זה בזמן שאתם מטפחים.
שאלה: האם אנחנו יכולים לקדם את הפא בבית ספר לאמנויות לחימה?
המאסטר: אני חושב שאין בעיה לעזור לאנשים לקבל את הפא בכל סביבה. אך יש דבר אחד: יש אמנויות לחימה שהן אמנויות לחימה טאואיסטיות, השייכות לקטגוריה של צ'יגונג. אמנויות לחימה אחרות לא יגרמו לכל הפרעה. אנשים רבים שמתרגלים דאפא עוסקים גם באמנויות לחימה, ואף אחת מהן לא משפיעה עלינו.
שאלה: אחרי שהמאסטר חשף מהו באמת המדע ואת הליקויים השונים בחברה האנושית, המחשבה שלי נעשתה מבולבלת מאוד כשמדובר בלשפוט דברים, ואני לא יכול לפתור זאת.
המאסטר: אחזור על זה: עליכם להתאים לדרך של החברה הרגילה במידה המקסימלית במהלך הטיפוח שלכם. אומר לכם: חשפתי את הגורמים האמיתיים מאחורי המדע, אבל אני לא נגד המדע. אחזור על זה שוב: חשפתי מה הוא באמת המדע, אבל אני לא נגד המדע משום שהוא, אחרי הכול, משהו שיש לצורה אחת של ישויות מתוך כל הישויות שבקוסמוס. ציינתי כאן שהמין האנושי לא צריך להיות במצב הזה, כמו גם את הסיבה מדוע המין האנושי התדרדר. אני לא מתנגד למדע. לכו ותעשו כל עבודה שאתם עושים. רק שבהשוואה לפוא פא הוא מוגבל מאוד. בהדרגה תבין את זה כשתטפח יותר.
שאלה: התרגשתי מאוד מאוד כשרק קיבלתי את הפא, אבל היות שהייתי יותר מדי אבוד באשליה, עשיתי כמה דברים רעים מאוד. האם אני גמור?
המאסטר: הטיפוח בדאפא ממשיך, והמתרגלים עדיין כל הזמן מתקדמים בנחישות. אתה הצלחת להעביר את הפתק לכאן, ואני אפילו הקראתי לך אותו, אז הקשר הגורלי שלך הוא חזק למדי. תפוס את ההזדמנות (מחיאות כפיים).
שאלה: אני מלבנון. שאר בני משפחתי דתיים. אני לא, אבל אני מודאג שזה אולי ישפיע עלי.
המאסטר: זה לא ישפיע עליך. אתה לומד את שלך והם יכולים להאמין בשלהם. זה לא ישפיע עליך. זה משום שמה שהם מאמינים בו אינו תחת השגחת אלוהויות, והיות ששום אלוהות אינה משגיחה על זה, אפילו פחות סביר שתהיה לזה איזושהי השפעה.
שאלה: כמה מבחנים גדולים לשין-שינג שלי התרחשו ממש לפני שהשתתפתי בוועידות פא. האם הם תוכננו על ידי הפא-שנים שלך?
המאסטר: כל עוד אתה מתרגל, אהיה אחראי כלפיך. לגבי אם אני גרמתי לך לעבור מבחני שין-שינג או שזה היה בגלל סיבות ספציפיות אחרות, בתור המאסטר שלך, אני בטוח אחראי כלפיך בדברים האלה. כל דבר שקורה למטפח הוא טוב. פשוט לך וטפח את עצמך. אולי לא שמת לב שאתמול בבוקר כשמתרגל דיבר על הניסיון שלו, הוא הזכיר ש[בזמן מסוים] לא משנה כמה הוא התאמץ בטיפוח, הוא לא הרגיש שהוא משיג איזושהי התקדמות נוספת. ואז יום אחד פתאום הוא הבין: "עכשיו הגיע הזמן שאשתנה בהיבט הזה". אז כשהוא טיפח עוד, הקיר הזה נפרץ מיד, ולנגד עיניו נגלה תחום אחר. אני חושב שאתה צריך להקדיש יותר מחשבה לנאום של המתרגל הזה.
שאלה: הפאלון דאפא הציל אנשים בתקופה פרהיסטורית. מדוע כל הישויות שכחו את הפא?
המאסטר: האם אתה מתייחס לבני אדם או לאלוהויות? כל אלה שניצלו על ידי הדאפא הלכו לשמים. אז איך אתה יודע שהישויות שכחו את הפא? אני יכול לומר לך, כשאדם מגיע לשלמות המלאה באמצעות טיפוח, כל הדברים שלו מחושלים על ידי הפא, והכול מוטמע בפא. כשאתה בדאפא, אתה חלק מהדאפא. למעשה, כל הישויות בכל הקוסמוס הם חלק מהדאפא. פשוט בהדרגה הם סטו מהפא. כשישות אחת סוטה, היא נופלת ומגיעה לשכבה שאליה היא מתאימה. אבל כשכל הישויות סוטות, אז צריך לפורר את המקטע הזה, ואחר כך יוצרים מחדש ישויות חדשות.
שאלה: טיפוח משמעו להעמיק את ההבנה והזיכרון של הדאפא אצל האדם. האם אפשר לנסח זאת כך?
המאסטר: אין זה כך. מה שאתה לומד בעל פה עכשיו הוא רק הצורה הנמוכה ביותר שבה מבטאים את הפא – זו שאני מלמד בין האנשים הרגילים. אבל הפא שתדע כשתשיג את השלמות המלאה ברמות שונות יהיה שונה, למעט המשמעויות הפנימיות, מהפא שאני מלמד אותך עכשיו – אפילו מילה אחת לא תישאר אותו דבר. האם אתם יכולים להבין את מה שאני אומר? (מחיאות כפיים) אז אתם עדיין לא יכולים להימנע מלחשוב עם מושגים אנושיים על דברים של אלוהויות.
שאלה: גיליתי שהגעתי עד הלום באמצעות פריצה דרך החזקות, וההחזקות אינן לגבי להיות צודק או טועה על פני השטח; אלא, המשמעות הפנימית היא שונה.
המאסטר: זה נכון, משום שכאשר הדאפא מדריך אתכם במהלך הטיפוח ברמות שונות, אתם יכולים להבין אותו רק במחשבה שלכם, אבל אתם לא מסוגלים לבטא אותו במילים. ברגע שזה מגיע לחשיבה המילולית של אנשים רגילים זה מתעוות – אפילו לפני שאתם אומרים את המילים, ברגע שזה נכנס לתהליך העריכה של המחשבות המילוליות של אנשים רגילים, זה כבר שונה. זאת הסיבה שברגע שאתם מדברים על זה, זה כבר לא המשמעות האמיתית של אותו תחום. אולי אתם גם הבנתם את זה. אז אתם יכולים רק להבין את זה במחשבה שלכם אבל לא לבטא זאת במילים. אז מדוע אתם יכולים לדבר על החוויות וההבנות שלכם? זה משום שהדברים שאתם מדברים עליהם שייכים לרמה הנמוכה ביותר ונמצאים על פני השטח החיצוניים ביותר, או שהם דברים מהעבר שלכם. כמובן, מתרגלים חדשים מדברים על החוויות העכשוויות שלהם, כי הדברים שמתרגלים חדשים מדברים עליהם לבטח יהיו דברים שעל פני השטח.
שאלה: המאסטר נתן לי רמזים לא מעט פעמים, אבל אני לא רוצה להחשיב את עצמי יותר מדי. האם יש החזקה מאחורי המחשבה הזאת?
המאסטר: לא בהכרח, משום שלפעמים אדם מפחד מלפתח את ההחזקה של זחיחות הדעת, אז הוא מנסה לשלוט בעצמו ולמנוע מעצמו להפוך לזחוח דעת או להחשיב את עצמו יותר מדי. אני חושב שזה טוב, אבל אל תחזיק יותר מדי בלעשות את זה, או שזה אולי יהפוך להחזקה נוספת. פשוט טפח באופן מכובד וישר.
שאלה: יש אנשים שמותחים ביקורת על אחרים ואומרים: "זאת החזקה שלך", ו"זאת גם כן החזקה שלך". אבל האם לאנשים האלה עצמם אין החזקות?
המאסטר: שני הדברים אפשריים. השאלה שהועלתה היא מעניינת למדי, אבל יכול להיות שלאדם שהעלה את השאלה יש החזקה למשהו. כשכמה מכם אומרים שלאחרים יש החזקה, האם זה משום שמנגחים את ההחזקות שלכם, ואז אתם מסתובבים ומכסים על ההחזקות שלכם על ידי כך שאתם אומרים שלאחרים יש החזקה? (מחיאות כפיים) ואלה שאמרו להם שיש להם החזקה: האם אתם, במקום לנטוש את ההחזקות שלכם, אומרים שלאלה שאמרו שיש לכם החזקה יש החזקה, משום שאתם לא יכולים לזנוח את ההחזקות של עצמכם?
שאלה: אם מישהו בתפקיד אחראי מוותר על התפקיד שלו לטובת מישהו בעל יכולת גבוהה יותר, האין הוא תורם לביסוס הדאפא?
המאסטר: כשמסתכלים על פני השטח של המילים שלך, כולם יסכימו שאתה צודק. זה מובן מאליו. כשמישהו שהוא לא רק מטפח את עצמו היטב אלא שהוא גם בעל יכולת גבוהה מאוד לא עושה את העבודה, זה יהיה הפסד לדאפא. אם אתם יכולים להסתכל על זה מנקודת המבט הזאת, מנקודת המוצא של מה שטוב לפא, הייתי אומר שזה ממש מצוין. אבל כמובן, מנקודת מבט אחרת, אם יש לכם מחשבות אחרות החבויות עמוק, ואתם אפילו לא מעזים לשקול שהן אולי החזקות, ואם בכל פעם שהמחשבות שלך נוגעות בהן אתה מכסה אותן ונותן להן לחמוק, אז זה לא בסדר.
שאלה: לעתים קרובות אני אומר לעצמי להשתמש בלב שלי ובכל מה שיש לי כדי לתמוך במאסטר.
המאסטר: אני מבין את ההרגשה של כולם. אומר לכם, זו מורשת מהדתות. שאקיאמוני אכן אמר – היות שהתלמידים שלו הצטרכו לקבץ נדבות – שלתת אוכל לנזירים זה משהו שיביא גמול אין-סופי. אבל הוא מעולם לא אמר שלתמוך בו או לתת לו כסף יביא גמול אין-סופי. דתות כבר לא מסוגלות לעמוד בדרישות של בודהא. זו הסיבה שיש בימינו נזירים שהם חמדנים מאוד. הם רוצים הרבה הרבה כסף, אז הם מקדמים את הרעיון הזה: "רק אם תתמוך בי יהיה לך גמול אין-סופי". אז איך אתה אמור לתמוך בהם? לכאורה, ככל שאתם נותנים להם יותר, כך טוב יותר. הם אפילו חושבים שזה נהדר אם אתה תומך בהם עד שאתה מכלה את כל המקורות הכספיים שלך. חישבו על זה, זה אנוכי עד מאוד. המחשבות האנוכיות האלו, אפילו עד כדי לקחת את כל הרכוש של אחרים ועדיין לא להרגיש מרוצים, הן אפילו גרועות יותר משדים רעים. איך הם בכלל יכולים להיות מטפחים?
אי אפשר למדוד את הדאפא באמצעות כסף. גם אתה מטפח, אז מדוע שמישהו אחר יתמוך בך? מדוע אתה מקבל את הכסף של אחרים? (מחיאות כפיים) מנקודת מבט אחרת, האדם שאתה רוצה שיתמוך בך גם הוא מטפח לבודהא. אחרת, מדוע שהוא יתמוך בך? אולי הוא טיפח יותר טוב ממך! מה נותן לך את הזכות שהוא יתמוך בך? אתה צריך לתמוך בו! כמובן, בימינו אנשים התרגלו לראות את הדתות רודפות אחרי כסף וכוח, ומתערבות בפוליטיקה, אז זה כבר לא מפתיע אותם. אחרי שחוזרים על שקרים שלוש פעמים הם אולי ייראו נכונים, אז ככל שאנשים שומעים אותם יותר, כך קל להם יותר לקבל אותם, אז אנשים מפסיקים לחשוב אם הם נכונים. כמובן, יש מתרגלים שמודאגים לגבי תנאי החיים של המאסטר, ולעתים קרובות חושבים לעזור לפתור כמה מהסוגיות הקשורות למחיה של המאסטר. אתם לא צריכים לחשוב על זה. אני יודע איך אתם מרגישים.
שאלה: המטרה היחידה של החיים היא להיטמע לג'ן-שן-רן. אם אסטה מזה, אבקש שהגוף והנשמה שלי גם יחד יושמדו.
המאסטר: יש לך כבר הבנה עמוקה מאוד של הפא, והנחישות שלך להגיע לשלמות המלאה יציבה כסלע. אני חושב שזה ממש טוב. ואני חושב שרק מי שיש לו בסיס מוצק מאוד בטיפוח בפא יכול לכתוב את המילים האלה.
שאלה: בעתיד, האם יהיה מישהו שימשיך להפיץ את הדאפא אחרי המאסטר?
המאסטר: אחרי שזה יסתיים זה יהיה הסוף. אתם נמצאים בצומת של מעבר בקוסמוס. אחרי שיסתיים תיקון הפא, המין האנושי של העתיד יתפתח מחדש. הם לא ידעו על הדאפא, אבל הם ידעו שמשהו כזה התרחש בהיסטוריה. ובאשר לעקרונות של הדאפא הזה, הם לא יִראו אפילו מילה אחת מהם. כשהציוויליזציה החדשה שלהם תתבסס, יהיו בודהות, טאואים או אלוהויות חדשות שירדו למטה לעולם האנושי כדי להציל אנשים, אז הישויות בעתיד גם כן ישמעו את הפוא פא. אולי באותו הזמן בחברה המערבית אלוהות כמו ישוע שוב תבוא לעולם האנושי. הדברים האלה יתרחשו בעידן החדש ואין להם כל קשר אליכם.
שאלה: האם ל"ג'ואן פאלון" ולספרים אחרים שהמורה הוציא לאור יש אותו כוח של הפא?
המאסטר: זה נכון. כל דבר, כל עוד הוא שייך לדאפא, יש לו אותה משמעות פנימית ללא גבולות. [אבל] אומר לכם שאם אתם רוצים לטפח באופן שיטתי, עליכם להתמקד בספר אחד, "ג'ואן פאלון". כל הספרים האחרים הם רק להתייחסות. לספרים הנוספים יש ערכים מוספים שונים ברמות שונות, משום שמשמעויות פנימיות שונות קיימות ברמות שונות. אבל אם אתם רוצים לטפח באופן שיטתי, לכו על פי "ג'ואן פאלון". זו הסיבה שעליכם לקרוא שוב ושוב את "ג'ואן פאלון".
שאלה: האם זה נכון שכל התלמידים שיגיעו לשלמות המלאה יילקחו לרמות גבוהות ביותר; אחרת, הם לא היו צריכים פא כה עצום?
המאסטר: במילים אחרות, אתה אומר: "המורה לימד אותנו חוק גדול כה עמוק וברמה גבוהה. אם, למרות שלימדת אותנו דברים כה גבוהים, לא נוכל להגיע לרמה כה גבוהה, אז האם לימדת אותנו את הדברים האלה לשווא?" אומר לכם – ויש תלמידים שאולי ראו את זה – בכל ועידת פא, אלה שמקשיבים לפא הם לא רק אתם בני האדם. כמובן, המשמעויות הפנימיות של אותו משפט שהם שומעים ממני הן שונות ממה שאתם שומעים וממה שמטפחים ברמה הזאת מבינים.
שאלה: כשמתרגל אחר אמר בנאום שלו: "אני רוצה לחזור לבית שלי", מסיבה כלשהי לא יכולתי שלא לבכות מעומק לבי.
המאסטר: אולי זה נגע בחלק היסודי ביותר שלך, בחלק המיקרוסקופי ביותר שלך.
שאלה: הסוואסטיקה היא הסמל של רמת הבודהא. אז האם יש סמל לרמה של טאו?
המאסטר: אתם לא יכולים ליישם נוסחה לדברים שבשמים – זה לא עובד כך. למעשה, ההתגלמויות של אלוהויות שונות הן לא פונקציה של איזה סוג של סמלים יש להם או כמה סמלים. הסוואסטיקה היא רק התבטאות אחת של בודהא – היא מייצגת בודהא. כמובן, זו צורת הביטוי של בודהא; לבודהות יש הסמל הזה שמשקף את הרמה שלהן. למעשה, אתם יכולים להבחין במבט אחד ברמות של אלוהויות בשמים – במבט אחד אתם תדעו את הרמות שלהם.
שאלה: בעבר, בכל שיטות הטיפוח, הפו-יואן שן היה זה שקיבל את הגונג. אז מי קיבל את הגונג בשיטות הטיפוח של הדתות המערביות?
המאסטר: האם יש בכלל ספק לגבי זה? בשיטות הטיפוח המערביות, האם זה לא אותו הדבר – שהפו-יואן-שן יוצא אחרי שהגוף הפיזי מת? לא יכול להיות שאדם אחד יהיה חסר בכדור הארץ. אז הג'ו-יואן-שן של האדם ממשיך להתגלגל.
שאלה: מערביים חושבים שאלוהים הוא הבורא היחיד של היקום הזה. איך אפשר לשבור את המחסום הזה?
המאסטר: יש אנשים שחושבים ככה. אתה יכול לדבר איתם בהיגיון, או לתת להם לקרוא את הספר. חוץ מזה אין אף גישה אחרת. אתם לא יכולים להכריח אותם להאמין בזה. אם הם עצמם לא מאמינים בזה, אין כרגע שום דרך אחרת. אמרתי שלאלוהויות של רמות שונות ביקום, לא משנה כמה גבוהות הרמות שלהם או לאיזה רמות הם שייכים, אין מושג מה קיים מעליהם. היום, בעקרונות הפא שאני מלמד, אני אומר לכם שהתחומים הגבוהים האלו קיימים, ואתם פשוט מקשיבים לכל העקרונות האלה כשאתם נמצאים בתוך האשליה האנושית. אבל כשבאמת תתמוססו לתוך הפא, אתם תהיו חלק מאותה רמה של הפא, ובאותו זמן, כשמישהו יספר לכם על תחומים גבוהים יותר, אתם לא תאמינו לזה גם כן. זה משום שממש מול עיניכם, אתם באמת תראו את הכול ברמה שלכם ומתחתיה ללא כל החסרה, ובמצב ההוא, בהחלט לא תאמינו בקיומו של משהו שאתם לא רואים. עכשיו אתה חושב: "כיוון שהמאסטר אמר לנו את זה, אני אאמין בזה בעתיד". אומר לכם, באותו הזמן, גם הסגנון המילולי וגם הצורה של הפא שאני מלמד אתכם עכשיו, לא יהיו מה שהם עכשיו.
שאלה: האם לאלוהויות יש יואן-שן?
המאסטר: אתה לא יכול להשוות אלוהויות עם בני אדם כי בני אדם נמצאים בתוך אשליה. לאלוהויות אין יואן-שן, פו-יואן-שן או צורות אחרות – אלוהויות הן פשוט עצמן. אך לאלוהויות יש גופים של אלוהויות, למרות שצורת הקיום של הגוף הזה אינה כמו הקשר שיש בין הג'ו-יואן-שן של האדם לבין הגוף האנושי שלו – הקשר הוא לא כזה, משום שהם אחד. והן יודעות על כל הדברים האלה באופן ברור לחלוטין, בעוד שבני אדם לא יודעים שום דבר.
שאלה: אני חדש כאן. אני לא באמת מאמין בקיומן של אלוהויות ושל עולמות שמימיים. אם אלמד את הפא בחריצות, אטפח את המחשבה שלי, ואתרגל את התרגילים, האם אוכל להיות התלמיד שלך?
המאסטר: כן, אתה תוכל. כולכם יכולים. פשוט לך וטפח. יש אנשים רבים שהחשיבה שלהם הייתה אפילו נוקשה יותר משלך, אבל בסוף כולם העלו את הרמות שלהם באמצעות טיפוח. אל תהיה מודאג מזה ופשוט טפח. למעשה, מהמילים שלך [אני יכול לראות ש]התחילה להיות לך המחשבה ללמוד את הדאפא, שזו רק התחלה. במצב הנוכחי של בסיס החשיבה שלך, זה לא ריאלי לשנות את הכול, אז באמצעות לימוד הפא אתה בהדרגה תתוודע לדברים שבעקרונות הפא, ובהדרגה תתרומם עד לשלב שבו תחוש, תהיה במגע עם, ותראה דברים.
שאלה: אני רואה שלאנשים רבים יש דמויות שמתקיימות במקביל. האם האנשים האלה הצליחו לטפח גוף אמיתי?
המאסטר: היות שהדאפא משנה אנשים במהירות מדהימה, אתה ראית את הדמויות של הגופים שלהם שקיימים בממדים אחרים.
שאלה: אני אוהב להקשיב לקלטות השמע של ההרצאות של המאסטר לפני שאני הולך לישון, אך לעתים קרובות אני נרדם לפני שהן מסתיימות. האם זה חוסר כבוד כלפי המאסטר?
המאסטר: הנה מה שאני חושב: אם אתה רוצה להתקדם במרץ, אז אתה צריך להתייחס ללימוד הפא ברצינות. אם אתה לא מצליח להירדם ואתה יכול ללכת לישון רק תוך הקשבה לפא הזה, אז אתה משתמש בפא לעזור לך להירדם. מה נקודת המוצא שלך? אף על פי כן, יש אנשים שאכן נרדמים בזמן שהם מקשיבים לפא. מדוע זה קורה? מדוע אינך מתייחס לדבר שגורם לך להירדם ולא לשמוע את הפא כאל שד? ואם הוא כזה, מדוע אתה לא גובר עליו?
שאלה: הכתפיים של מטפח עמית רועדות בפראות כשהוא עושה את התרגילים, והמצב הזה מתרחש אפילו כשהוא שומר על העיניים פקוחות.
המאסטר: בקש ממנו להקדיש יותר זמן ללמוד את הפא ולקרוא את הספרים, ובאמת לשפר את עצמו על בסיס הפא. סוג כזה של דבר יקרה כשאדם לא מצליח להתמקד בדרך טיפוח אחת. או, אם בטיפוח לאדם יש בעיות בכתפיים שלו, הכתפיים שלו אולי ירעדו ככה כשהמחלות נרפאות. אם זה נמשך זמן רב, זה אומר שהוא עדיין בשלב ההתחלתי של ריפוי המחלות ושהוא לא התקדם כלל. טפחו עם מחשבה טהורה. כשהוא באמת ישפר את הבנת הפא שלו, זה יעבור מהר והוא יתעלה מעל לרמה הזאת. כשאתה מרגיש אי נוחות פיזית במהלך הטיפוח שלך וזה לא נעלם במשך זמן ארוך, מדוע שלא תוותר על ההחזקות שלך ובאמת תטפח את עצמך בדאפא? כשאתה רק רוצה להיות ללא מחלות באמצעות התרגילים, או אם אתה רוצה לטפח אבל לא קורא את הספרים, איך תוכל לגרום לשינוי של עצמך? אז איך זה יהיה אפשרי שלא תיתקע שם ותישאר במצב ההוא?
שאלה: בחיי היום יום שלי לא אכפת לי מדברים רבים. האם זה גורם גם שאהיה אדיש למבחנים במהלך הטיפוח שלי?
המאסטר: אם במשך הטיפוח שלך הדאפא לא יכול לעורר אותך ונראה שהוא לא שונה מכל שאר הדברים הרגילים, אז אני חושב שזו באמת בעיה. במקרה הזה עליך להקדיש יותר זמן להתמקד בקריאת הפא, ולהתגבר על המכשול הזה. כאשר הוא כמו קיר ברזל שלא ניתן לפרוץ, וכאשר הוא באופן חמור מסכל את תכונת ההארה שלך ואת הבנת הפא שלך, מדוע אינך פורץ אותו ופותח את זה?
שאלה: עשיתי משהו נורא. האם אני עדיין יכול לטפח?
המאסטר: אתה באמת לא צריך לעשות שוב ושוב כך טעויות אחרי שקיבלת את הפא! ההחזקות שלא הצלחת לוותר עליהן גורמות לך לעשות ביודעין דברים מוטעים. אם לא תלמד את הלקחים שלך ותהפוך אותם להשראה לשנות את עצמך באופן יסודי ולהתחיל מחדש, אז אתה תחמיץ את ההזדמנות הזאת.
שאלה: לעתים קרובות יש לי הבנות חדשות מאמיתות הפא. האם הן רק ברמה התיאורטית?
המאסטר: כשיש לך הבנות חדשות אתה משתפר. אתה מרגיש הבדל גדול, וכשאתה מרגיש הבדל, אתה מתקדם. אנשים רגילים לא רואים שום דבר שגוי אצל עצמם. ההבנה שאתה מתעורר אליה במצב ההוא היא לא רק ברמה התיאורטית – היא לא. משום ששינויים מיקרוסקופיים לא יכולים להתבטא בחברה האנושית הרגילה, אתה יכול להבין את זה או לחוש את זה רק מהתחושות שמשתקפות עבורך מאמיתות הפא. ככה זה.
שאלה: "אם הלב של הקנאה לא מסולק, כל הלבבות שהאדם טיפח יהפכו להיות פגיעים מאוד"
המאסטר: "כל הלבבות" מתייחס כאן כמובן לכל המחשבות הנכונות במהלך הטיפוח שלכם. מחשבות נכונות הן למעשה גם הבנות נכונות. זה אומר שהחלק שלך שכבר טופח לגמרי הופך לפגיע מאוד.
זה מזכיר לי משהו. בספר החדש "הרצאה בוועידת הפא של הסייעים בצ'אנג-צ'ון", שפורסם בהונג קונג, המילים "הפא של המין האנושי" מופיעות בשורה השלישית בעמוד 12. שנו את "המין אנושי" ל"קוסמוס" כך שיהיה כתוב "הפא של הקוסמוס". בספר שפורסם בסין זה כנראה בעמוד 14.
שאלה: הלימוד הקבוצתי והלימוד האישי בבית של "ג'ואן פאלון" מתקדמים בקצב שונה. האם זה יעכב את הטיפוח?
המאסטר: אם תלמד בתשומת לב זה לא ישפיע עליך. אומַר לכם, כשאתם קוראים את "ג'ואן פאלון", קראו מההתחלה ועד לסוף. אם אתם לא יכולים לסיים היום, המשיכו מחר מהנקודה שהפסקתם; אם שוב אתם לא מסיימים אותו, בפעם הבאה המשיכו לקרוא מהנקודה שבה הפסקתם בפעם הקודמת. קראו באופן הזה, ואל תהיו סלקטיביים בקריאה שלכם. הדבר הגרוע ביותר הוא שכשאנשים קוראים את "ג'ואן פאלון" בפעם הראשונה, הם אומדים את הפא עם המושגים האנושיים שלהם: "אוה, זה הגיוני פה. יש לי ספקות לגבי הדברים שמוזכרים שם". אז הוא קרא את כל הספר לשווא – הוא לא ישיג כלום, כמה חבל! זה משום שהפא הזה הוא חוק רציני של השמים. לבן אדם אין שום מושג כמה קארמה יש לו, או מהיכן מחשבותיו באות. משום שהוא אומד פא שכזה עם מחשבה אנושית הוא לא יהיה מסוגל לראות כלום. קראו את הספר ללא כל דעות קדומות. אתם יכולים לשפוט את הספר אחרי שאתם מסיימים לקרוא אותו. אל תאמדו אותו במהלך תהליך הקריאה שלכם.
שאלה: בחורף עלינו ללבוש בגדים עבים מאוד בעת שעושים את התרגילים בחוץ, וקל מאוד לידיים שלנו לנגוע בבגדים שלנו. האם זה יפריע למנגנוני האנרגיה?
המאסטר: כשהידיים שלך נוגעות בבגדים העבים המשמשים למזג אוויר קר, זה לא ישפיע על התרגול שלך. כשנעשה קר מדי, עליכם ללבוש כפפות לתרגול, ולא לגרום לעצמכם לקפוא. למעשה, מתרגלים לא יקבלו כוויות קור, אבל עדיין יש אנשים שזה קרה להם בזמן שהם עשו את התרגילים. מדוע זה קרה? חישבו על זה: בדאפא לא מכריחים אף אחד לטפח – האדם עצמו צריך לרצות לעשות את זה. במהלך הטיפוח בדאפא מתרגלים חדשים רבים באים ללמוד את הפא. אין להם עדיין איכות מולדת כה טובה או גבוהה, או רמות כה גבוהות, והם עדיין לא נבחנו, אז כך שאנחנו עדיין לא יכולים לומר שהם באו לכאן לטפח. במילים אחרות, כשאנחנו עדיין לא יכולים להתייחס אליהם כתלמידים שמטפחים באמת, אם הם יקבלו כוויות קור, האם לא תהיה לזה השפעה חמורה על הפא? היות שהם רק ברמה ההתחלתית והם רק הצטרפו, עדיין לא נקבע שהם מטפחים. אם הם יקבלו כוויית קור בזמן שהם מנסים את זה, איזו השפעה עצומה תהיה לזה. כל הזמן מגיעים מתרגלים חדשים כדי להתחיל לטפח, אז אתם לא יכולים לעשות את זה. יש תלמידים שכן מקבלים כוויות קור משום שהם מתעקשים לעשות את זה. למעשה, מהיבט אחד זה עוזר להם לסלק קארמה; מהיבט אחר, זו דרך לגרום להם להתעורר לזה.
שאלה: התנועות של חלק מהאנשים מאוד לא מדויקות. האם זה ישפיע על מנגנוני האנרגיה ועל הפאלון?
המאסטר: זו בעיה אם התנועות הן מאוד לא מדויקות. אם הסטייה היא לא משמעותית, אנחנו לא יכולים לצפות מכולם להיות בדיוק אותו דבר כאילו שהם יצאו מאותה תבנית. היות שהם לא בדיוק אותו דבר כאילו שהם נוצרו על ידי מכונות, בטוח שיהיו ביניהם הבדלים. אפילו אם לא היו הבדלים, האם עדיין לא יהיה הבדל אם אתה גדול יותר מהאדם השני? כלומר זה בלתי אפשרי שהכול יהיה אותו דבר, נכון? אך אם התנועות שלך סוטות יותר מדי, זו בעיה. עלינו לעשות את התנועות שלנו מדויקות ככל האפשר.
שאלה: האם הקארמה מסולקת מהר יותר כשאנחנו עושים את התרגילים בחוץ בקור של החורף או בחום של הקיץ מאשר כאשר עושים אותם בפנים?
המאסטר: ממש כפי שאמרתי לפני רגע, זה בוודאי דבר טוב לעשות את התרגילים בחוץ, אך אתם לא יכולים לחפש קשיים בכוונה. אם אתם חיים בצפון ובחורף נעשה קר מאוד, אתם צריכים ללבוש מעילים וכפפות. למען האמת, כוויות קור לא מסלקות הרבה קארמה. התרוממות השין-שינג שלכם היא הדבר הקריטי להשתפרות שלכם (מחיאות כפיים).
שאלה: אנחנו לא יכולים לראות את המאסטר בסין. מתרגלים עמיתים באזור שלי ביקשו ממני שוב ושוב להעביר למאסטר את הברכות שלהם.
המאסטר: תודה לכולכם (מחיאות כפיים). אני מבין טוב מאוד איך התלמידים בסין מרגישים. כפי שאתם יכולים לראות, קל מאוד לערוך ועידה לשיתוף התנסויות מחוץ לסין. לא מזמן הייתה לנו ועידה בלוס אנג'לס, וזמן לא רב אחרי זה אנחנו שוב פוגשים זה את זה כאן. זה די קשה לתלמידים בסין. יש עשרות מיליונים, כמעט מאה מיליון תלמידים בסין, וזה באמת הפך להיות קשה מאוד עבורם לראות אותי. ברגע שהם היו מגלים איפה אהיה או איפה אשהה, נראה כי כל המתרגלים ירצו ללכת לשם. המטוסים והרכבות יהיו עמוסים יתר על המידה, הרחובות יהיו עמוסים, והממשלה לא תסכים לזה. אז כדי לשמור על סביבה יציבה עבורם, לאפשר להם לטפח ללא הפרעה, ולא להפריע לחברה ולגרום חוסר נוחות לממשלה, אני לא יכול להיפגש איתם כך.
שאלה: האם למאסטר תהיה הזדמנות לבקר בבלגיה? במהלך פעילויות הפצת הפא שלנו, נתקלנו במצבים שבהם אנשים אחרים גובים תשלום עבור ארגון שיעורים או סמינרים.
המאסטר: תהיה לי הזדמנות לבקר בבלגיה (מחיאות כפיים). כל מי שאוסף תשלום עבור עריכת שיעורים או סמינרים הוא לא תלמיד דאפא – על כך אין עוררין (מחיאות כפיים). היות שהוא מחליף דאפא בכסף, זאת לא בעיה קטנה. אבל אם מתרגלים מתנדבים לעזור כדי שיהיה מקום לערוך בו פעילות, אז אני לא נגד זה. חוץ ממקרה כזה, זה לא מתקבל.
שאלה: לאחרונה הרגשתי שהזמן טס אפילו מהר יותר השנה מאשר בשנה שעברה. מה זה אומר?
המאסטר: כמובן, דיברתי על זה בעבר. ייתכן שזה קשה לאנשים להאמין למה שאני אומר, היות שיש לדון על זה ברמה גבוהה, אבל אתם ממשיכים לשאול על הדברים האלה... למעשה אני התעליתי על כל הזמנים בזמן שאני עושה את זה. אחרת – חישבו על זה – כשישות נכנסת לשדה של זמן, היא מרוסנת על ידי הזמן הזה; כשהיא נכנסת לשדה זמן אחר, אז היא מרוסנת על ידי שדה הזמן ההוא. אם הייתי משתמש בכל תקופת החיים שלי, או בעשר, במאה, באלף, או בעשרות אלפים מתקופות החיים שלי, זה לא היה מספיק בשביל לסיים את הדבר הזה. היות שהתעליתי על כל הזמנים כשאני עושה את זה, אני לא מוגבל על ידי אף זמן. כדי לזרז את זה, הייתי צריך להאיץ את הזמן של כל הקוסמוס. אז הפאלון הגדול ביותר עדיין מאיץ את הסיבובים שלו ומניע את הדברים מהמקום הגבוה ביותר. כל הקוסמוס מחובר ביחד כשלם, מלמעלה עד למטה, כך שהזמן נעשה יותר ויותר מהיר. כמה מהיר זה נעשה, בערך? ישויות בזמני-מרחב שונים לא מרגישות שהוא מהיר כי לא משנה כמה מהיר הוא נעשה, כל הדברים בממדים שלהן מאיצים יחד אתו. האם אתם מצליחים להבין למה אני מתכוון? עדיין יש עשרים וארבע שעות ביממה ואנשים ממשיכים בענייניהם כרגיל. הזמן בכל הממד הזה נדחף קדימה כל כך הרבה יותר מהר, אך השעון עדיין מתקתק על פי התבנית של עשרים וארבע שעות ביממה, אז אנשים לא מרגישים שזה מהר. ואנשים רואים את הזריחה והשקיעה של השמש חוזרות על עצמן כרגיל.
כשהכול מאיץ, כל דבר כאן גם כן מאיץ – חילוף החומרים שלכם, כל מחווה שלכם, כל מבט שלכם, ודרך החשיבה שלכם, כולם מהירים יותר ביחד עם זה. באופן דומה, הסביבות שישויות שונות חיות בהן מאיצות גם כן. הכול מאיץ, לכן אף אחד לא מרגיש את ההאצה. כמה מהר זה נעשה? כיום, מה שהוא בערך יממה אחת הוא שנייה אחת. למעשה, כשחושבים על זה, בני אדם די ראויים לרחמים, אבל הם עדיין שקועים מאוד בעשיית דברים אנושיים והם עדיין רואים את עצמם כנהדרים. המין האנושי עדיין רוצה לקדם את ההתפתחות שלו. בני אדם הם רק בני אדם. הם אפילו לא מודעים לזה כשהם הורסים את עצמם מתוך בורות. היום שבו הם באמת ישַבְּטו אדם זה היום שבו החייזרים יתחילו רשמית להחליף את בני האדם. האלוהויות לא יתכננו לאדם משובט לקבל נשמה, אז האדם שייווצר יהיה בדיוק כמו גופה. ללא נשמה הוא יהיה מת. אז מה יקרה? החייזרים ינצלו את זה וייכנסו לגופים האלה, והם יהפכו להיות הנשמות שלהם.
שאלה: האם נוכל עדיין ללמוד "ג'ואן פאלון" אחרי שנגיע לשלמות המלאה?
המאסטר: האלוהויות בשמים גם לומדות את הדאפא, אך המילים אינן כמו אלה. במקום זאת, הן ביטויים של הפא ברמות שלהן.
שאלה: המאסטר תכנן את נתיבי הטיפוח שלנו. אם נשנה מתוך התעקשות את סביבות העבודה והחיים שלנו, האם זה ישפיע על הטיפוח שלנו?
המאסטר: אני לא רוצה שתחפשו קשיים מתוך התעקשות. אבל יש דבר אחד: אם התנאים טובים והם מאפשרים זאת, ואתה רוצה למצוא עבודה טובה יותר, אז אני בעד שתעשה כך. אם התנאים בשלים וגורמים אחרים הם גם מעודדים, אני לא חושב שמציאת מקום מגורים אחר ישפיע על משהו, ואולי זה גם חלק מהטיפוח שלך. אבל כמובן, אם אתה מתעקש לעשות דברים שבלתי אפשרי להשיג אותם או אפילו מתעקש לחפש קשיים, אז אולי אתה הורס דברים. כשאתה מנסה להתעורר בדאפא מתוך אמיתות הפא, אתה צריך לחשוב על דברים לעומק ולא ללכת נגד מסלול הטבע.
שאלה: המאסטר אמר שאין עלינו להעיר על הפא או לנתח אותו. יש אנשים שחושבים שאנחנו גם לא יכולים לדבר על ההבנות שלנו מהפא ועל הבנת הפא שלנו.
המאסטר: איך זה יכול להיות נכון? אז זה לא נכון שנשב כאן היום ונדון בדברים? אתם לא יכולים להבין את זה ככה. אם אתם אפילו לא יכולים לדבר על ההבנות והחוויות שלכם כפי שאנחנו עושים בוועידה של היום, אז הייתי אומר שזה לא בסדר. עם זאת, אם אתה רוצה לשאת נאום על דברים שיש לך החזקה אליהם ולא הצלחת לוותר עליהם, וההחזקה גורמת לאי הבנות מסוימות של הפא או שיש לה השפעה בעייתית על הכיוון של [דברים הקשורים] לדאפא, אז עליך לחשוב מדוע אחרים לא נותנים לך לדבר. אם אין לך הבעיות האלה, אז הצד השני טועה. אם בוועידה המקודשת הזאת אתה רוצה להשתמש בפה שלי למתוח ביקורת על מישהו, לא תצליח, משום שאני יכול לראות מה נקודת המוצא של המחשבות שלך.
שאלה: יום אחד הבנתי לפתע שהמילה "מאסטר" קיבלה משמעות חדשה לגמרי. היא המילה הכי קדושה.
המאסטר: זה משום שהמשמעות מאחורי המילה נחשפה בפניך. אל תמעיטו בערכה של שום מילה בדאפא. בודהות קיימים מאחורי כל מילה ומילה, וכל מילה היא פא. זאת הסיבה שכשאנשים מסוימים אומרים: "אני קורא את הפא באופן סלקטיבי" והם מדלגים על חלק אחד או על חלק אחר, או שהם אומרים שהם יכולים להבין חלק אחד אבל לא מסכימים עם פיסקה אחרת, הם לא יצליחו להשיג מזה שום דבר.
שאלה: אתה יצרת ממלכות שמימיות שונות ברמות שונות רבות. מה שמותיהם של גני עדן אלה?
המאסטר: לבני אדם מותר רק לדעת על טאתאגאטות ברמה של שאקיאמוני. לא מרשים לכם לדעת שום דבר אודות אלוהויות ברמות גבוהות יותר. דיברתי על זה בעבר פעמים רבות – דנתי בזה אפילו בתחילת הדרך. לא מרשים לבני אדם לדעת. לא מרשים לבני אדם לדעת את שמותיהם של האלוהויות שברמות גבוהות יותר. לא מרשים לבני אדם לומר את השמות שלהם, כי זה יהיה שווה ערך לחילול הקודש. זה משום שעבורן, בני אדם הם פשוט נחותים מדי. אני יכול לומר לכם, אלוהויות לעולם לא החשיבו את בני האדם כשייכות לאותו מין שלהם. אף על פי שיש להן רחמים כלפי בני אדם ויש להן חמלה כלפיהם, מה שיש להן חמלה כלפיו הוא לחיים האלה של האדם. אף על פי כן הן מתייחסות לבן האדם כאל חיה (אבל זה לא אותו מושג כפי שהוא מוגדר בתיאוריית האבולוציה).
שאלה: הפאלון דאפא הציל אנשים בסקאלה רחבה בתקופה פרהיסטורית. במחזור הנוכחי של המין האנושי, זאת הפעם הראשונה שבה מלמדים פא של רמה גבוהה שכזו. האם הפא שהועבר בעבר הוא אותו דבר כמו הדאפא שמועבר היום?
המאסטר: קודם כל, מי היה הראשון שאי פעם, מאז הזמנים הקדומים ביותר, לימד את הפא הזה של הקוסמוס? שנית, אם מאוחר יותר בהיסטוריה לימדתי חלק מהפא הגדול הזה של הקוסמוס, האין זאת שלימדתי את הפא הזה? כשאני מלמד את הפא לבני אדם, האם זה הכרחי שאדבר על פא ברמה גבוהה שכזאת? לא. אם בהיסטוריה לא באתי לתקן את הפא ורק לימדתי את החלק של הפא שיכול להציל אנשים, אז האם זה לא היה הפא של הקוסמוס? אני לימדתי רק ברמה שבני אדם ראויים לדעת, לא גבוה יותר. האם זה לא היה גם כן אותו הפא? זה היה אותו הפא.
שאלה: מדוע נוצרות בקוסמוס ישויות?
המאסטר: בדיוק כפי שמיקרואורגניזמים לא יכולים להשתמש בדרכי החשיבה שלהם להבין בני אדם, המחשבה האנושית לעולם לא תוכל להבין את הדרך שבה אלוהויות מתקיימות וחושבות. בני אדם אפילו לא מבינים את הקוסמוס, ואין להם שום מושג איך הוא, אז איך הם יכולים לשאול על דברים בקוסמוס? השאלה הזאת היא כמו לשאול "מדוע על היקום להתקיים?" בואו לא נטריד את עצמנו מדוע יש יקום או מדוע קיימים חיים, כי אלה דברים שאתם לא יכולים או אמורים לדעת. אפילו כשתטפחו לרמה גבוהה, לא משנה כמה גבוהה היא, אתם לא תדעו את הדברים האלו. כמובן, זה יהיה חסר טעם ליצור קוסמוס ריק ללא חיים או בלי משהו בתוכו, הלא כן? אם להשתמש במילים אנושיות, זה היה השליט (המלך של כל המלכים), או, השליט המכובד של כל הבודהות, הטאואים והאלוהויות כאחד, שרצה שזה יהיה כך.
שאלה: מהי המשמעות האולטימטיבית של הקיום של ישות?
המאסטר: אתה משתמש בדרך חשיבה אנושית לחשוב על היקום ועל משמעות החיים – זה בכלל לא כמו שבני אדם מבינים את זה. בואו נדבר על בני אדם: אילו לבני אדם היה נמאס לחיות, אז לא היה צורך שאני אבוא ללמד את הפא. זה משום שכולם רוצים לחיות. אני מדבר אתכם על בני אדם באופן כללי. למעשה, אין לכם מושג לגבי המשמעות הפנימית של מה שאני מלמד, שהיא גבוהה יותר ממה שאתם מסוגלים לדעת. לישויות ברמות שונות יש משמעויות הקיום שלהן ולכולן יש ההבנות האמיתיות של עצמן לגבי הקיום שלהן. ההבנות האמיתיות ברמות שלהן הן שונות לחלוטין מההבנות שלכם. זה משום שההבנות של בני אדם הן הפוכות, הם לא יכולים לראות את האמת, הם לא יכולים לראות את העתיד שלהם, הם לא מסוגלים להבין ביסודיות את הדברים, והם לא יכולים לראות מבעד לדברים. לא משנה כמה מתקדם המדע נעשה, הוא עדיין זוחל בממד הזה. זו הסיבה שיש לכם כל כך הרבה מחשבות מוזרות. אם היית יכול לאמוד את הדברים ללא כל מושגים קודמים, אז היית אלוהות יוצאת דופן באופן בלתי רגיל. אבל בני אדם לא יכולים לעשות את זה.
אולי תגידו: "אני יכול לעשות זאת. אתם רואים, כל מה שאני אומר זה למען התועלת של אחרים, בלי שום מחשבות אחרות, אבל עדיין אחרים לא אוהבים את זה". האם זה באמת נכון שהמילים שלך לא מכילות שום מחשבות אחרות? האם אתה מבין את ההשפעה שיש לתערובת של המושגים שלך שנוצרו אחרי הלידה, של המושגים שלך שנוצרו במהלך תקופות זמן שונות, ושל קארמת המחשבה שלך שנכנסת לפעולה כשאתה מדבר? מחשבות אנושיות לעולם לא יהיו טהורות. אפשר לחשוף בפניך חלק מהמחשבות האלה, כך שתדע; וחלק אי אפשר, כך שלא תדע. יש אנשים שאפילו לא תופשים כשהמחשבות האלה מתבטאות. אז הגורמים שנמצאים בתוך מה שאתה אומר כוללים יותר מדי דברים מסובכים. עבור בני אדם, המילים של אלוהויות הן לגמרי טהורות. אתה אומר שיש לך חמלה (צְה-בֵּיי), אבל למעשה בחמלה שלך מעורבבים גורמים רבים של מושגים אנושיים שנוצרו במהלך תקופות זמן שונות. החשיבה שלך היא חשיבה אנושית, והיא כוללת הכול. המחשבות שמשודרות מהמחשבה שלך כוללות כל דבר ואת הכול. אדם מטפח את עצמו בדיוק כדי לסלק את כל מה שלא טהור ולקוי.
שאלה: בכי אמור להיות מצב של תקופת זמן מסוימת, אבל מדוע אני לא יכול להתגבר על המצב הזה אחרי שעברה שנה?
המאסטר: זו יכולה גם להיות הפרעה. מדוע לא הצלחת לעבור את זה אחרי זמן ארוך? זה יהיה לא בסדר אם תבכה הרבה כל כך שלא תוכל אפילו לשמוע את הפא. כמובן, אני לא מתכוון למתרגל הזה. אם כשזה נוגע לדברים מסוימים – בתנאי שזה לא מפריע לטיפוח שלך – אתה חווה את המצב הזה, אז יכול להיות שיש סיבות אחרות. [לדוגמה] עשית טעויות בעבר, אתה רואה איך השתנית – כל השינויים שהתרחשו שהם מעבר לדמיונות הפרועים ביותר שלך – או [שאתה רואה ש]שלפו אותך החוצה מתוך הגיהינום, ניקו אותך, ואפילו נתנו לך את כל הדברים המרהיבים האלה. איך אתה יכול שלא לבכות?
או, אולי היית קרוב משפחה שלי בגלגול כלשהו. יש כל מיני אפשרויות. זאת הסיבה.
שאלה: נגיד, לדוגמה, כאשר ישויות שנוצרות בעולם של זהב 18 קאראט אינן טהורות יותר, אז כדי שיחזרו לעולם של זהב 24 קאראט אחרי שהפא תוקן, הן יוכלו להגיע לשלמות המלאה רק על ידי כך שהן יתאימו את עצמן לסטנדרטים גבוהים. האם זה נכון?
המאסטר: זה נכון. אבל זה לא משהו שניתן יהיה להשיג ברגע, אלא, משיגים את זה בהדרגה באמצעות התהליך המתמשך של הטיפוח. בזמן ההוא הכול יהיה חָלָק מאוד וטבעי, ולא יאלצו אותך לעשות את הדברים. אם מדברים על זה, אני נזכר במשהו שקרה כשטיפלתי בכמה דברים עבורכם בשנים הראשונות. אחרי שסיימתי לטפל בכל הדברים בשכבה מיקרוקוסמית ביותר של הקיום שלכם, הרגשתי שעדיין משהו לא בסדר. במקומות האפילו חבויים יותר שבהם הקיום שלכם נוצר גיליתי שאפילו החומר היסודי ההוא התנוון, ויצר בעקשנות את כל הדברים שאי אפשר לשנות. בשלב ההוא, בעיני האלוהויות האחרות אפילו הטבע היסודי של הישויות כבר לא היה מספיק טוב וכבר אי אפשר היה לשמור את היקום הזה. אבל אני הפכתי את כל זה בשבילכם (מחיאות כפיים). זה היה דבר שקשה מאוד לעשותו. כל סטייה, או לא לעשות זאת היטב בהיבט הזעיר ביותר, היו משפיעים על כל היבט של העתיד שלכם. זה היה קשה עד מאד לעשות. בסופו של דבר נזכרתי שכשרק התחלתי לעבוד על תיקון הפא, זה היה באמת קשה. מה שאני מדבר עליו הוא התופעה של הקיום שלכם כאן, אך האם אותו דבר, אבל במצבים הרבה יותר מיקרוקוסמיים, לא קיים ברמות גבוהות יותר? אז זה היה דבר קשה מאוד לעשייה, אבל עשיתי זאת, עמדתי בסטנדרטים, ועברתי מעבר לסטנדרטים הכי טובים שאי פעם התקיימו (מחיאות כפיים).
גיליתי גם שהניוון של המין האנושי נגרם על ידי חומר שהתנוון ברמות גבוהות מאוד. והדברים המעוותים האלה הם עקשניים מאוד. ניתן לראות את הדרך שבה זה מתבטא ישירות כאן בין בני אדם בהתנהגות החיצונית של הנוער של ימינו, שהם חסרי אחריות, לא ממושמעים, ומחוסרי שליטה עצמית. הם צועקים וצורחים, רוקדים לצלילי מוסיקה בצורה משונה, ומשחקים במשחקי וידאו. בקיצור, המחשבה שלהם מלאה בדברים האלה של סגנון החיים המודרני כביכול.
שאלה: אני עושה מדיטציה בתנוחת חצי לוטוס. הכאב החד שאני מרגיש ברגליי הוא מתמשך, ולא לסירוגין.
המאסטר: כמובן, הכאב לסירוגין שאני מתייחס אליו הוא כשהאדם מסוגל להיכנס לתנוחת הלוטוס המלאה – אז מופיע הכאב לסירוגין. כשרק התחלת לשכל את רגליך הכאב יהיה מתמשך, וזה משום שמעולם לא הצלבת את רגליך בעבר. או, אם רק התחלת לשכל את רגליך, הכאב יהיה באמת ללא הפסקה, כאילו שאי אפשר לסבול אותו אפילו לשנייה ואתה חייב לשחרר את הרגליים מיד. זו התחושה שתהיה לך בפנים. אתה רועד מכאב, מה שקשה לשאת, והוא חודר ומפריע ללב שלך. אני מבין עמוקות את כל הדברים שאתם עוברים. אם מדברים על המצב הזה, אז נדבר עליו משתי זוויות: אולי מעולם לא הצלבת את רגליך בעבר ולכן עצמות הרגליים שלך נוקשות והגידים שלך לא גמישים; או, אולי זאת תוצאה של קארמה. שתיהן אפשריות.
שאלה: אני תמיד מרגיש שאני לא עומד בדרישות של הדאפא, ואני תמיד מרגיש שאין לי מספיק זמן. האם זו החזקה?
המאסטר: החלק השני הוא החזקה. החלק הראשון נאמר באופן נכון. אל תדאג בכלל [באשר לאם יהיה או לא יהיה מספיק] זמן. כל עוד אתה ממשיך לטפח אתה מתקדם לקראת השלמות המלאה. אבל יש דבר אחד: עליך להיות חרוץ! אם אתה אומר: "אני אקח את הזמן, עשר שנים, שמונה שנים, או עשרים שנה – אעשה את זה טיפין טיפין" – אז אני לא אחכה לך.
שאלה: האם לישויות שיינצלו ויובאו לעולמות השמימיים של [המטפחים] שיצליחו בטיפוח גם יש קשרים גורליים עם המטפחים?
המאסטר: יכול להיות שלכל הישויות בעולם השמימי שלך היו קשרים גורליים אתך בעולם האנושי. מה שאני מסתכל עליו הוא הלב שלך. כשתגיע לשלמות המלאה, מה עם החובות שאתה חייב? בזמן שאתה מטפח אני משלים את העולם שלך. חלק מהישויות שאתה חייב להן ייעשו ישויות רגילות בעולם השמימי שלך, ואז הן כמובן יהיו שמחות על כך. זו השתקפות של החמלה שלך ושל המוסריות האדירה שלך, ובאותו הזמן אתה הצלת אותם, והפכת את זה לדבר טוב (מחיאות כפיים).
שאלה: האם זה נכון לומר שהתעוררות לפא במהלך הטיפוח היא כדי להתעורר למשמעות הפנימית הספציפית של ג'ן-שן-רן, הנמצאת ברמה הגבוהה ביותר?
המאסטר: זה לא כך. ההארה שעליה אני מדבר מתייחסת לאם אתה מסוגל להתמודד עם כל הדברים בעזרת מחשבות נכונות במהלך הטיפוח שלך. המשפט שזה עתה אמרתי מתאר בצורה מדויקת את סוג ההתעוררות שאמורה להתרחש במהלך הטיפוח בדאפא. לא מדובר בכך שתשב פה ותחשוב עם כוונה, או שתנסה לחפור איזושהי משמעות מתוך מילה מסוימת. זה לא כך. יש אנשים שהם איטיים בהבנת הדברים האלה. כשהם מרגישים קצת אי נוחות, הם שואלים אותי מדוע הם לא מרגישים טוב: "המורה, איך זה שאני מרגיש לא טוב?" או, שהם אולי ישאלו מישהו אחר: "מה קורה לי היום?" למחרת כשהם נתקלים בדברים מדאיגים, [הם יגידו:] "מדוע כל הזמן קורים לי דברים מדאיגים?" אנחנו נגיד אז שלאנשים האלה יש תכונת הארה עלובה. למעשה, כשיש להם אי נוחות פיזית, זה הזמן שבו המחלות שלהם מנוקות, או שזה ביטוי של כך שהגונג שלהם מתפתח. אך הם מתייחסים לזה כאל דבר רע. כשהם נתקלים בקשיים, זאת הזדמנות עבורם לשפר את השין-שינג שלהם. הם צריכים לשפר את עצמם. ללא תנאים כאלה, איך הם יוכלו להשיג את זה? איך הם יוכלו לטפח אם הם לא יכולים לשאת את זה ולא יכולים לעמוד בזה? זה יהיה בלתי אפשרי עבורם לטפח. זה מראה שתכונת ההארה של אנשים אלה היא כל כך עלובה. זה סוג ההארה שאני מדבר עליו.
שאלה: בסין ובעולם יש אנשים רבים שלא עושים טיפוח-תרגול. המורה, בבקשה אמור להם כמה מילים חשובות ביותר.
המאסטר: כל הפא שאני מדבר עליו יש לו משמעות ומטרה. בני אדם הם רק בני אדם. מה אתה מבקש ממני לומר לבני אדם? אומר לך... אומר לכם, אני לא מתייחס אליכם כבני אדם, משום שאתם בני אדם שמטפחים, ואתם במצב של אלוהות (מחיאות כפיים).
שאלה: מרכז הסיוע מרשה [לתלמידי דאפא] לעשות את התרגילים רק בשכונה שלהם, ולא מרשה לקיים פעילויות קבוצתיות של הפצת הפא או של עשיית התרגילים.
המאסטר: המצב שתיארת יכול להיות תוצאה של אי ההבנה שלך עצמך; הוא יכול גם להיות התנהגות לא הולמת בעבודת המתאם של מרכז הסיוע הזה. שניהם אפשריים. אני לא יכול להגיב על זה בשבילך באופן ספציפי. אבל עליך לזכור דבר אחד שאמרתי: כשלשני אנשים יש קונפליקט ואדם שלישי רואה את זה, אפילו אותו אדם שלישי צריך לחשוב אם יש אי אילו בעיות אצלו – "מדוע יצא לי לראות את זה?" קל וחומר עבור שני האנשים המעורבים בקונפליקט. עליהם לבחון את עצמם אפילו יותר, משום שהם צריכים לטפח את עצמם פנימה. אז כשאתה מגלה שאתה לא מסכים עם משהו, האם זה משום שזה לא מתאים למושגים שלך? או שזה לא מתאים לדאפא? עליך לבחון גם את זה. אם אתה צודק, אז מתוך אחריות לדאפא, אתה יכול להעלות את נקודת המבט ההגיונית והנכונה שלך בפני המתאם. אני חושב שמשום שגם הוא מטפח הוא ייקח אותה בחשבון. ככה זה צריך לעבוד.
שאלה: במאמר "נחישות ויציבות" המורה אומר שהפרעה מממדים אחרים משתמשת באמצעים שונים ליצור קשר עם התלמידים ולגרום נזק.
המאסטר: אומר זאת כך: אתם לא יכולים לעשות שום דבר שאומרים לכם אם הוא לא בהתאמה לדאפא, אתם לא יכולים ללמוד שום תנועות שמלמדים אתכם אם אלו אינן התנועות של הדאפא, ואתם לא יכולים ללכת בעקבותיהם לעשות משהו שהוא לא משהו שעלינו לעשות בדאפא. [כל עוד תפעלו כך] זה מספיק. יש דברים מרושעים שמתחזים לפא-שנים שלי. נהלו את עצמכם היטב ואימדו את הדברים עם הדאפא. אם מישהו מסתמך על הפא-שנים שיגידו לו מה לעשות, זה מושך שדים.
שאלה: המורה, האם תוכל לספר לנו על כמה מהדברים שעשית כשהעברת את הפא?
המאסטר: מה שאני יכול לספר לכם זה את הפא הזה, ואיך לטפח כלפי מעלה. פשוט מקדו את תשומת הלב שלכם בזה. כל הדברים האחרים שאתם רוצים לדעת נדחו עד אחרי ההגעה לשלמות המלאה. אל תשקיעו את זמנכם בפנטזיות עכשיו.
שאלה: יש משמעות עמוקה יותר לכך שהמאסטר מעניק פאלון לתלמידים, והיא שאחרי שנגיע לשלמות המלאה ונחזור למיקומים המקוריים שלנו, לעולם לא ניפול שוב למטה.
המאסטר: זה מה שאני מתכוון לעשות (מחיאות כפיים).
שאלה: המורה לי, האם אתה יכול להביא את הזוהר שלך לאפריקה?
המאסטר: דברים מסוימים אינם כמו שאתם מדמיינים. למעשה, יש מתרגלים סינים שהיו שחורים בחיים הקודמים שלהם; וסביר שכמה מהמתרגלים הלבנים שלנו גם היו שחורים. כלומר, משהו עצום שכזה אינו פשוט כל כך כמו הצורה השטחית שאתם מדמיינים. אני לא אשאיר מאחור אף אחד שאמור להינצל (מחיאות כפיים). אני מקווה שתקראו את הספרים הרבה ותלמדו את הפא הרבה, וכל הזמן תשפרו את עצמכם.
שאלה: בבקשה בטובך הסבר איך נוכל למנוע מהפאלון דאפא להפוך לדת אחרי שתפסיק ללמד את הפא.
המאסטר: אתם לא צריכים לדאוג בקשר לזה. אני אהיה כאן עם הדאפא הזה לאורך כל הדרך עד שאסיים את הכול בעולם האנושי הזה (מחיאות כפיים).
שאלה: כשכיף לי בזמן שאני עושה דברים מסוימים יש לי תחושת אשמה. מדוע זה כך?
המאסטר: אומַר לכם את הדבר הבא: דברים רבים שכיף לעשות אינם בהכרח טובים. מדוע? זה משום שכיום אנשים התאימו את עצמם למגמות של העת הנוכחית, ואינם מסוגלים לזהות את קיומו של הצד השלילי של הדברים. אם אתם יכולים לשפוט את הדברים באמצעות הערכים העתיקים של אנשים בעבר, אתם תגלו ש[הדברים של היום] הם לא נכונים. אם אתם אומדים אותם באמצעות הדאפא, אתם תגלו שהם אפילו עוד יותר לא נכונים והם אינם בהתאמה עם הפא. יתר על כן, תשוקה חזקה לכיף היא החזקה שתשפיע על הטיפוח שלכם בדאפא.
שאלה: לפעמים, סצנה של השתפרות השין-שינג שלי חולפת במחשבה שלי, וגורמת לי להרגיש כאילו זה באמת קרה.
המאסטר: סצנה מלבבת של שיפור השין-שינג שלך היא בהחלט דבר טוב, והיא אמיתית. נכון להיום, את מה שאתם יכולים לחוש ניתן לחוש רק מתוך ההבנה שלכם, והוא עדיין לא יכול להתבטא במציאות של האנשים הרגילים. זה משום שאתם עדיין מטפחים, עדיין מטפחים עם גוף אנושי. בגופים אנושיים קיימים עדיין דברים רעים רבים , אז אתם לא יכולים להיראות כמו אלוהויות כל עוד יש לכם אותם. דרך אגב, אציין שוב משהו. לאחרונה, אנשים רבים, כולל גם מתרגלים חדשים וגם מתרגלים ותיקים, פיתחו החזקות חזקות לטיאן-מו. אומר לכם משהו שהוא נכון מאוד, והוא סיבה עיקרית מאחורי כל זה: יש לכם הרבה מחשבות ומושגים רעים במחשבתכם, וכשעין החוכמה של הטיאן-מו שלכם רואה את הסצנות שמעבר לממד האנושי, הדברים האלה גם הם רואים את הסצנות האלו. אבל אסור להרשות לאותם דברים רעים האלה לראות את המראה האמיתי של אלוהויות. האם אתם מבינים? זאת הסיבה שאנשים רבים לא יכולים לראות בשלב הנוכחי.
שאלה: אני מודע למצב של השין-שינג שלי, ובאותו זמן, אני מרגיש שיש לי טבע דמוני. איך עלי להשמיד את הטבע הדמוני שלי?
המאסטר: למעשה זה מצב מצוין. במילים אחרות, אתה מסוגל לחוש את הצד הרע של עצמך, אז עליך להדוף אותו, להתנגד לו ולדחות אותו. עליך להדוף אותו מהמחשבה שלך, לא ללכת אחרי המחשבות האלה, ולהפסיק לעשות את הדברים הרעים האלה. אז אתה מטפח ומשתפר – זה נקרא טיפוח.
שאלה: בתרגול קבוצתי, האם עדיף פשוט להקשיב לנוסחה שהמאסטר אומר לפני כל תרגיל, או שעדיף לומר אותה בקול רם ביחד?
המאסטר: לחזור עליה במחשבתכם זה מספיק – אנחנו תמיד חוזרים על הנוסחאות האלו במחשבתנו, הלא כן? אבל אני לא מתנגד שתחזרו עליהן בקול. כמובן, אם אתם חוזרים עליהן בקול, עדיף לעשות את זה בעת ובעונה אחת בזמן התרגול הקבוצתי. זה תלוי בכם. אני לא מתייחס לצורות. אבל כשאתם מתואמים יותר ומסודרים יותר בזמן התרגול הקבוצתי, אז זה יותיר על אנשים רושם טוב, נכון? עשו זאת בהתאם למצב שלכם. אני לא אתנגד לזה, ואני לא יכול לכפות עליכם איזה שהם כללים. עשו זאת בהתאם לנסיבות שלכם – עשו מה שנראה לכם טוב.
שאלה: מאסטר, בבקשה אמור כמה מילים לכל התלמידים בסין. זה יהיה יקר ערך ללימוד הפא שלנו ולנחישות שלנו בהתקדמות.
המאסטר: למעשה, כל מה שדיברתי עליו עכשיו היה מיועד גם לתלמידים בסין, משום שאני יודע שהקלטות הווידאו והאודיו שהקלטתם יופצו בסין (מחיאות כפיים).
שאלה: הזכרת את סילוק ההחזקה של הרגש. אז מדוע אלוהויות מזילות דמעות?
המאסטר: אלו דמעות של רחמים. והרגשות וההבנות של אלוהות הן שונות לגמרי מאלו של בני אדם. הן לחלוטין לא באותה רמה, והן גם לא אותו המושג. יתר על כן, אלוהויות ברמות גבוהות יותר ואפילו גבוהות עוד יותר לא יזילו דמעות עבור בני אדם. הן יזילו דמעות רק עבור ישויות הנמצאות מתחתיהן, משום שבעיניהן, בני אדם הם רק בני אדם.
שאלה: במחשבה שלי אני לא רוצה לעשות שום דבר. אחרי שאני קורא את המאמרים של המורה, אני מרגיש הלם ותחושה של בהילות, אבל אני לא מצליח לגרום לחשיבה שלי להדביק את הקצב.
המאסטר: זה משום שהעצלנות החלה לשחוק אותך, אז עליך לפרוץ דרכה. כולם ייתקלו בזה. לפעמים היא תתבטא די בחוזקה; בפעמים אחרות היא תיראה די מתונה. זה מה שמונע ממך לעשות את התרגילים או להיות חרוץ בטיפוח שלך. פרוץ מבעד לזה! נפץ את זה. אולי הציר, או לב הבעיה של הקושי במחסום הזה, הוא ההחזקה שלך, ואם תצליח לפתוח את זה אז אולי תתגבר ותפרוץ מבעד לזה בהרף עין (מחיאות כפיים).
שאלה: היקום של העתיד יצטרך ישויות מקוריות, לכן המורה בא. האם זה משום שיש הרבה ישויות מקוריות כאלה על כדור הארץ?
המאסטר: לא באתי לכאן להציל כמה "ישויות מקוריות". הרעיון הזה לא נכון. כשאני מלמד את הפא במקום האנושי הזה, כל הממדים האחרים יכולים גם כן לשמוע את הפא, אז באתי לכאן ללמד את הפא. אחרת, אם הייתי מלמד את הפא ברמה אחרת, ישויות מתחת לאותה רמה לא היו מסוגלות לשמוע אותו, כולל בני האדם. כמובן, בכל הרמות יש ישויות מקוריות.
שאלה: סין עוסקת בצורה נרחבת בכמה דברים שקשורים לבודהיזם. מה המשמעות של זה?
המאסטר: הבה לא נטריד את עצמנו בדברים האלה – הם כולם עניינים של אנשים רגילים. המטרה שלשמה הם עושים דברים שקשורים לבודהיזם היא כדי לקבל מזה ברכות או לעשות מזה כסף. הם בונים מקדשים כדי לעשות מזה כסף או בשביל תיירות. בני אדם פשוט עושים דברים אנושיים. אנחנו לא מטרידים את עצמנו בזה. היות שהבודהיזם הפך להיות חלק מבני האדם, לא משנה מה בני אדם עושים, פשוט הניחו להם.
שאלה: כל התלמידים הנוכחים בוועידה הזאת מתשע-עשרה פרובינציות, ערים ומחוזות שונים, ומשלושים ושלושה אזורים בסין, מוסרים את מיטב איחוליהם למאסטר בשם התלמידים מהאזורים שלהם.
המאסטר: אני מודה לכולכם (מחיאות כפיים).
שאלה: כל תלמידי הדאפא מארצות אחרות שנכחו בוועידה זו מוסרים את מיטב איחוליהם למאסטר בשם התלמידים מהארצות ומהאזורים שלהם.
המאסטר: אני מודה לכולכם (מחיאות כפיים).
כמה מתרגלים ביקשו ממני לעשות את סימני הידיים הגדולים. אז האם אתם באמת רוצים שאעשה אותם? (מחיאות כפיים)
בסדר, אני אעשה בשבילכם סדרה של סימני ידיים גדולים. אחרי זה הוועידה שלנו תסתיים.
ועידת הפא הזו תסתיים בעוד זמן קצר. היא הייתה באמת מוצלחת. אני יודע שבאמצעות ועידה זו כל המתרגלים השתפרו במידה מסוימת, גילו היכן הם לא עומדים בסטנדרט, והבינו שעליהם לטפח יותר בחריצות (מחיאות כפיים). הוועידה שירתה את מטרתה היטב. זה מצוין. בנוסף למתרגלים הוותיקים, יש גם אנשים בקהל שבאו לכאן להקשיב לפא בפעם הראשונה. אני מקווה שכל מי שבא לאולם הוועידה הזה יוכל להשיג עותק של "ג'ואן פאלון", לראות מהו הדאפא הזה, ולהשיג הבנה מסוימת שלו, משום שאני יכול לומר לכם, יש יותר ממאה מיליון אנשים שמתרגלים אותו (מחיאות כפיים). השאיפה שלי היא שוועידת הפא הזו תשמש כתמריץ לגרום לכם לטפח יותר בחריצות ולהתרומם מהר יותר, ושתגרום לאלה שהשתרכו מאחור למהר ולהדביק את הפער ולאלה שהלכו בדרך לא נכונה למהר ולשנות את הכיוון! (מחיאות כפיים) כדאי שלא תחמיצו את ההזדמנות הזאת, שכן הרגע הזה לא ישוב. אתם לא יכולים לתת להזדמנויות לחמוק שוב ושוב. אני יודע שוועידה זו תשמש ככוח מניע לחוף המזרחי, לכל ארצות הברית, ולאזורים אחרים. יהיו יותר אנשים שיבואו להצטרף לטיפוח בדאפא, להפוך לאנשים טובים בעולם, להפוך לאנשים טובים אף יותר, כל הדרך עד שהם ייהפכו לאנשים טובים ברמות גבוהות אף יותר (מחיאות כפיים). אעצור כאן. זה כל מה שאגיד. תודה לכולכם. אני מקווה שכולם יגיעו לשלמות המלאה כמה שיותר מהר (מחיאות כפיים).
עודכן בתאריך 14.10.2018 (נמחקה המילה "לידה")