להתקבל כתלמיד אצל המורה

הדאפא מתפשט באופן נרחב. אלה ששומעים עליו מחפשים אותו. אלה שקיבלו אותו שמחים על כך. מספר המטפחים גדל כל יום ולא ניתן לספירה. לרוב אלה שלומדים בעצמם יש בכל זאת את המחשבה להתקבל כתלמידים באופן רשמי אצל המורה, כי הם מודאגים שהם לא מקבלים את ההוראה האמיתית בלי לפגוש את המורה. למעשה זה בגלל לימוד לא מעמיק של הפא. זה שאני מפיץ את הדאפא באופן נרחב זו בעצם הצעת הצלה לכולם. מי שלומד הוא התלמיד שלי. בלי ללכת לפי הטקסיות והנוהגים הישנים, אני פוסל את השטחיות ומסתכל רק אל לב האדם. אם אתה לא מטפח באמת מה זה יעזור אם אתה מכיר בי כמורה? אדם שמטפח בפועל יקבל דברים באופן טבעי בלי לרדוף אחריהם. כל הגונג והפא נמצאים בתוך הספרים, ואדם יקבל אותם על-ידי כך שיקרא את הדאפא. מי שלומד אותו ישתנה באופן אוטומטי, ועם קריאה חוזרת של הספרים הוא כבר נמצא בתוך הטאו. למורה יש פא-שן שבוודאות יגן עליו בשקט. עם נחישות הוא בטוח ישיג את הפרי האמיתי בעתיד.

לי הונג-ג'י

8 בדצמבר, 1995