הדיון בבודהיזם הוא החלק החלש והקטן ביותר של פא הבודהא

כל היצורים החיים! אל תשתמשו בבודהיזם כדי לאמוד את הדאפא של ג'ן-שן-רן כי זה בלתי אפשרי. אנשים התרגלו לקרוא לכתבים של הבודהיזם הפא. למעשה הגופים השמימיים הם כל-כך עצומים שהם מעבר לתפיסה של בודהא לגבי היקום. גם הטאי-צ'י של אסכולת הטאו הוא הבנה של היקום רק ברמה נמוכה. ברמת האנשים הרגילים כבר אין פא ממשי אלא רק תופעות מועטות בקצה היקום שיכולות לאפשר לאדם לטפח ולתרגל. בגלל שהאנשים הרגילים הם האנשים ברמה הנמוכה ביותר, לא נותנים לבני-האדם לדעת את פא הבודהא האמיתי. אבל אנשים שמעו שהנבונים אמרו: סגידה לבודהא יכולה לטמון את הזרעים הגורמים להזדמנות של טיפוח-תרגול; המטפחים שמשננים לחשים יכולים לקבל הגנה של הישויות הגבוהות; שמירה על המצוות יכולה להביא את האדם לסטנדרטים של מטפח. במהלך ההיסטוריה תמיד היו אנשים שחקרו האם הדיבורים של אדם מואר הם פא הבודהא. הדיבורים של טאתאגאטה הם התבטאות של טבע הבודהא. אפשר גם לקרוא להם התבטאות של הפא, אבל הם לא הפא הממשי של היקום, כי בעבר היה לגמרי אסור לבני-האדם לדעת את הביטוי האמיתי של פא הבודהא. לגבי השאלה מהו פא הבודהא, אפשר להתעורר אליה רק כשמטפחים עד לרמות גבוהות, לכן עוד יותר לא מרשים לבני-האדם לדעת את המהות של טיפוח-תרגול אמיתי. פאלון דאפא חשף בפעם הראשונה מזה אלפי שנים את תכונת היקום (פא הבודהא) לבני האנוש. זה בעצם להשאיר לבני-אדם סולם אל השמיים. אם כך איך אתה יכול לאמוד את הדאפא של היקום עם הדברים של העבר מהבודהיזם?

לי הונג-ג'י

8 באוקטובר, 1995