כיצד לספק סיוע

לסייעים רבים באזורים שונים יש הבנה גבוהה מאוד של הדאפא. הם מסוגלים לתת דוגמא טובה בהתנהגותם ולנהל היטב את אתר התרגול, אבל יש גם  סייעים שלא פעלו מספיק טוב, וזה בא לידי ביטוי בעיקר בשיטת העבודה שלהם. למשל, כדי לגרום למתרגלים לציית להם, וכדי שיהיה להם קל לבצע את עבודתם, חלק מהסייעים אימצו את דרך חלוקת הפקודות – זה לא בסדר. לימוד הפא הוא מחופש רצון. אם התלמיד אינו רוצה לעשות את זה מתוך עצמו, אי אפשר לפתור שום בעיה, ובנוסף ייווצרו קונפליקטים. אם זה לא יתוקן, הקונפליקטים יחמירו, כך שזה יפריע ללימוד הפא באופן חמור.

מה שחמור יותר זה שכדי לגרום לכולם להאמין ולציית להם, הם לעיתים קרובות מפיצים שמועות, או משהו פיקנטי כדי להעלות את היוקרה שלהם, או עושים משהו יוצא דופן. כל זה לא בסדר. הסייעים שלנו משרתים את האחרים בהתנדבות, הם לא המאסטר וגם לא צריכות להיות להם החזקות כאלו.

אז איך אנחנו יכולים לעשות את עבודת הסייעות היטב? קודם כל עליך להתייחס לעצמך כאל אחד מהמתרגלים, במקום מישהו שמעליהם. אם  יש משהו שאתה לא מבין בעבודתך, עליך לדון בכך עם האחרים בענווה. אם עשית משהו בטעות, עליך להגיד למתרגלים בכנות: "אני גם כן מטפח כמו כולכם וזה בלתי נמנע שאטעה. טעיתי בעניין הזה, אז בואו נעשה את מה שנכון". עם כוונה כנה שכל המתרגלים ישתפו פעולה כדי לעשות דברים היטב. אילו תוצאות תראה? אף אחד לא יגיד שאתה חסר יכולת. במקום זאת הם יחשבו שלמדת היטב את הפא ושאתה רחב לב. למעשה הדאפא ישנו וכולם לומדים אותו. עם כל דבר שסייע עושה, בין אם זה טוב או לא טוב, התלמידים יאמדו על בסיס הדאפא ויראו אותו בבירור. ברגע שתהיה לך כוונה להרים את עצמך, המתרגלים יחשבו שיש לך בעיית שין-שינג. לכן רק באמצעות צניעות תוכל לעשות דברים היטב. היוקרה שלך בנויה על לימוד טוב של הפא. איך יכול להיות שאדם שמטפח לא יטעה?

לי הונג-ג'י

10 בספטמבר, 1995